פרשת תולדות
פרשת השבוע, פרשת תולדות היא הפרשה השישית בחומש בראשית ועוסקת בקורותיו של יצחק אבינו. שיא הפרשה הוא ברכות יצחק ליעקב.
מאמרים ודברי תורה לפרשת תולדות
פרשת תולדות מתארת את חייו של יצחק. התולדות הן סדרות של סיפורים וכול ספר בראשית מורכב מסיפורי תולדות. המאמר יציג את החלוקה לתולדות ואת משמעותם.
מאמר נוסף בעניין התולדות, יציג את ההבדלים בצורת הכתיבה של המילה תולדות במקומותיה השונים בתנ"ך וינסה למצוא משמעויות להבדלים אלו.
הפטרת פרשת תולדות - עיון בהפטרת פרשת תולדות בספר מלאכי .
ברכות יצחק ליעקב - עיון בפרשיית הברכות המנסה להתמודד עם מספר שאלות העולות ממנה. מדוע נהגה רבקה כפי שנהגה? מדוע נחרד יצחק? ועוד.
דבר תורה לפרשת תולדות - דברי תורה קצרים לפרשה
פרשת תולדות לילדים - תקציר הפרשה מעובד לילדים בתוספת דבר תורה קצר לפרשת תולדות
מדע בפרשה: תאומים - על תאומים בתורה ועל תאומים בכלל
תפזורת לפרשת תולדות
מדע בפרשה חמשת החושים - היכן בברכת יצחק ליעקב מוצאים את חמשת החושים?
סטטיסטיקה לפרשת תולדות - פסוקים פרשיות ונתונים סטטיסטיים אחרים על הפרשה
תקציר פרשת תולדות
פרשת תולדות עוסקת בעיקר בתולדות יצחק. הפרשה מתחילה בפרק כ"ה פסוק י"ט: התורה מוסרת לנו את גילו של יצחק בנישואיו - ארבעים שנה. מסתבר שגם רבקה הייתה עקרה, אולם יצחק התפלל בעדה וה' נעתר לו.רבקה הרגישה דבר מה מוזר בהריונה. לא ברור מה הרגישה, התורה מתארת זאת במילים ויתרוצצו הבנים בקרבה. רבקה הבינה שיש משהו שאינו שגרתי בהריון שלה והלכה לשאול את ה' ומכאן שרבקה הייתה נביאה (הוכחה נוספת נסו למצוא בהמשך הפרשה).
לרבקה נאמר שיש לה תאומים. בעת הלידה יצא הילד הראשון, אדום כולו ונקרא עשו הילד השני החזיק בעקב אחיו ונקרא יעקב. יצחק היה בן שישים שנה כאשר נולדו הבנים.
שני הבנים התגלו כשונים מאד, עשו איש שדה, אוהב ציד ויעקב איש תם יושב אוהלים. גם העדפות ההורים היו שונות. יצחק אהב את עשו ואילו רבקה אהבה יותר את יעקב.
בגיל צעיר למדי (כאשר ישנה אפשרות שהנערים היו בני 15 שנה והאירוע לפי המדרש התרחש ביום פטירתו של אברהם אבינו), חזר עשו מן השדה עייף וראה את יעקב מבשל נזיד. עשו מבקש מיעקב את הנזיד, בלשון משונה מאד "הלעיטני נא מן האדום האדום הזה כי עייף אנוכי".
המילה נא, אין משמעותה בבקשה, אלא של אוכל שאינו מבושל כל צורכו ומראה על גסותו ותאוותו של עשו.
יעקב מנצל את ההזדמנות וקונה תמורת הנזיד את בכורתו של עשו. על מנת שלא נחשוב שיעקב ניצל מצוקה של עשו, מדגישה התורה כי עשו אכל ושתה קם והלך, ובז לבכורה, כלומר גם כשהוא היה שבע לגמרי, עשו לא רואה שום ערך בבכורה. עד היום משמש הביטוי "נמכר תמורת נזיד עדשים" לתיאור עסקה בה מוכרים משהו רב ערך תמורת משהו פעוט ביותר.
בפרק כ"ו חוזרים לעסוק ביצחק, ויעקב ועשו לא מופיעים כלל. בארץ ישראל יש שוב רעב ובדומה למצב בימי אברהם, יצחק יורד דרומה בדרכו למצרים.
ה' מתגלה אליו ואומר לו לא לרדת מצרים, להישאר בארץ ומברך את יצחק בכל הברכות אשר ברך את אברהם. והנה הדברים לא משתנים ולמרות שכבר חלפו כמה עשרות שנים, מנהג גרר היה כשהיה ואנשי המקום מתעניינים ברבקה.
ליצחק אין ברירה אלא בנקיטת אותה שיטה שנקט אברהם והוא מציגה כאחותו. רבקה אינה נלקחת לבית אבימלך באופן מיידי אולם לאחר ימים רבים התרמית מתגלה ואבימלך פונה ליצחק וגוער בו (אך לא מכחיש את חשדותיו שהיו הורגים אותו על דבר אשתו).
יצחק אכן מתברך ומהזרעים שהוא זורע הוא קוצר מאה שערים, כמות תבואה גדולה מאד. קנאת הפלשתים לא מאחרת לבוא. הפלשתים מקנאים בו כל כך שהם סותמים את כל בארות המים שחפר אברהם כשהיה שם (למרות שיכלו להשתמש במים לעצמם, שנאתם גרמה להם להרוס) ואבימלך מגרש את יצחק במילים "לך מאתנו כי עצמת ממנו מאד".
יצחק עולה צפונה וחופר מחדש את בארותיו של אברהם, אולם בכל מקום יש ריב עם הרועים המקומיים הטוענים לבעלות על המים (וזאת לאחר שסתמו את הבארות!), בסופו של דבר הוא מגיע לבאר שאין עליה מריבה וקורא את שמה רחובות (שממוקמת דרומית לבאר שבע ורחוקה מרחובות של ימינו).
יצחק זוכה להתגלות נוספת ולברכות ובונה מזבח, ואבימלך ופיכל מגיעים אליו לבקש ברית (השוו לסוף פרק כ"א). יצחק שואל מדוע באתם אלי ואתם שנאתם אותי (שאלה זהה לחלוטין ישאל יפתח הגלעדי את זקני גלעד, מאות שנים לאחר מכן) ואבימלך מבקש מיצחק ברית.
לאחר הברית מוצאים עבדי יצחק מים ויצחק קורא שם המקום שבעה (על שם השבועה בינו ובין אבימלך) ולעיר באר שבע (ובכך שוב חוזר על מעשי אברהם אביו). הפרק מסתיים בנישואיו של עשו בגיל ארבעים, ובציון העובדה שיצחק ורבקה לא היו מרוצים מנישואים אלו.
פרק כ"ז, עוסק בנושא ברכת יצחק. יצחק מזדקן, ואינו רואה ומבקש מעשו לצוד לו ציד לפני שיברך אותו.
רבקה שומעת וקוראת מיד ליעקב ומשדלת אותו להביא ליצחק אביו מטעמים (אותם תכין בעצמה) על מנת שיעקב יקבל את הברכה.
יעקב מוטרד מכך שהוא ועשו שונים מאד ובסופו של דבר יכול להיות שיצחק יקלל אותו אולם רבקה לוקחת על עצמה את האחריות למעשה. רבקה מלבישה את יעקב בבגדי עשו (שיש אומרים שהיו בגדיו של נמרוד ואולי בעבר הרחוק אף בגדיהם של אדם וחווה).
יעקב מגיע אל יצחק שמתפלא איך עשו חזר כל כך מהר. יעקב מתפתל בדבריו ויצחק עדיין לא משתכנע ומבקש למשש אותו, לאחר המישוש אומר יצחק את הפסוק שנהיה מטבע לשון: "הקול קול יעקב והידים ידי עשו").
יצחק עדיין לא לגמרי משתכנע ושואל שוב לזהותו ורק אז מקבל ממנו את המאכלים. לאחר מכן יצחק מברך את יעקב וכמובן ברגע בו יעקב יוצא נכנס עשו עם מטעמים משובחים לא פחות ומבקש מאביו לאכול ולברך אותו.
יצחק נחרד חרדה גדולה, עשו מזדעק ובוכה ומתחנן גם הוא לברכה. עשיו מזכיר לעצמו כי יעקב כבר לקח את בכורתו ועתה לקח גם את ברכתו (ומשחק המילים בין בכורה לברכה, בולט) ומשכנע את יצחק לברך גם אותו (בברכה שאינה שונה כמעט מברכתו של יעקב).
עשו הכועס על יעקב מתכנן להרוג את יעקב (אך רק לאחר שיצחק ימות) ורבקה השומעת דברים אלו שולחת את יעקב לחרן אל לבן אחיה. בנוסף רבקה פונה ליצחק ואומרת לו שאל ליעקב להתחתן עם אשה מבנות הארץ, יצחק מבין היטב את העניינים ושולח את יעקב לקחת אשה מבנות לבן דודו ובכך מאשר ומחזק את תוכניתה של רבקה.
שוב, על מנת למנוע מצב בו נחשוד שיעקב ניצל את עשו, יצחק חוזר על כל הברכות שניתנו לאברהם ליעקב ומחזק אותן, ובכך מאשר כי יעקב הוא היורש של אברהם (ומסתבר מכך שלברכה אותה תכנן לתת לעשו יש משמעות שונה, ולא העברת ברכת אברהם).
הפרשה כולה מסתיימת בכך שעשו הרואה שנשותיו אינן מוסכמות על הוריו לוקח בנוסף גם את בתו של ישמעאל, אולם הוא אינו נפרד משאר נשותיו.
עניין הברכות מציב קשיים מרובים (והנה מאמר מורחב בנושא הברכות) לקורא, ולפרשנים שיטות שונות להתמודד עם נושאים אלו. איך יצחק לא ידע מיהו עשו ותכנן לברך אותו? איך רבקה לא חששה לרמות? האם יעקב שיקר? מדוע בכלל היו הבדלים גדולים כל כך בין שני אחים שגדלו באותו בית ולאותם הורים (בניגוד לישמעאל שאמו הייתה שונה) ועוד.
אומנות בפרשה
נושא הברכה של יצחק העסיק רבות את אנשי האומנות. נביא שני פרסקאות של רפאל הנמצאים בותיקן. בתמונה הראשונה, ברכת יצחק ליעקב, יש דמויות רבות וקשה להבין מיהו יעקב ומיהו האיש המחזיק אותו. שימו לב לחפצים המוזרים על השולחן ובפרט לפירמידה שתפקידה אינו ברור (מלחייה?). עשו בצד שמאל של התמונה נראה נכנס וכנראה שבדיוק הברכה הסתיימה. |
| יצחק מברך את יעקב - רפאל - 1518 - ותיקן |
התמונה השנייה מציגה את עשו, את הציד (למרות שעשו כבר הכין מטעמים מהציד) יעקב ורבקה עומדים בצד (רבקה אינה נראית בתמונה הראשונה) ועל פניו של יצחק הבעה שיכולה להתפרש גם כהפתעה אך אולי כהשלמה עם מה שקרה.
 |
| יצחק ועשו - רפאל 1518 ותיקן |
הפרשות הבאות
פרשת ויצא
פרשת וישלח
פרשת וישב
