אתר פרשת השבוע עם תקצירים, דברי תורה, מאמרים, הפטרות, תפזורות, חידות ועוד המון דברים על כל פרשות השבוע וחגי ישראל! המאמרים באתר מוגנים בזכויות יוצרים. ניתן להשתמש בתוכן למטרות פרטיות ולא מסחריות תוך קישור ומתן קרדיט לגדי איידלהייט. לפרטים נא לפנות לאימייל gadieide@yahoo.com
מעונינים לקבל דבר תורה ישירות לנייד שלכם? הצטרפו לערוץ הטלגרם או לערוץ הווטצאפ של פרשת השבוע !
‏הצגת רשומות עם תוויות טו בשבט. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות טו בשבט. הצג את כל הרשומות

טו בשבט

הדף הראשי לטו בשבט. עיקר מנהגי היום ומאמרים נוספים.
טו בשבט

תפזורת לטו בשבט

חידון לטו בשבט - חידות ציורים וחידות מילוליות לטו בשבט למבוגרים וילדים.

סדר טו בשבט - מהו סדר טו בשבט ומבחר קישורים לסדרים שונים מהם תוכלו לחבר יחדיו סדר המתאים לכם.

קרובה לטו בשבט - אדר נזלי ישע - קרובה הנאמרת בתפילת העמידה בשחרית של טו בשבט.

השקדיה פורחת - ויותר נכון השקד פורח

מקורותיו הקדומים של טו בשבט 
חלקים ממאמר מבוססים על מאמרו של אברהם יערי. למאמר המלא לחצו כאן
"טו בשבט הגיע חג לאילנות" - המקור לטו בשבט הינו במסכת ראש השנה במשנה א': "ארבעה ראשי שנים הם:  באחד בניסן, ראש השנה למלכים ולרגלים.  באחד באלול, ראש השנה למעשר בהמה; רבי אלעזר ורבי שמעון אומרין, באחד בתשרי.  באחד בתשרי, ראש השנה לשנים לשמיטים וליובלות, ולנטיעה ולירקות.  באחד בשבט, ראש השנה לאילן, כדברי בית שמאי; בית הלל אומרין, בחמישה עשר בו".

המשנה מונה מספר ראשי שנים, מכולם מוכר לנו מאד ראש השנה של א' בתשרי אולם שאר הימים, אינם מוכרים כימים טובים, שבתונים או מקראי קודש, והם מהווים מעין תאריכים קובעים בלוח השנה בהם מפרידים בין שנה אחת לחברתה.

המשנה מציינת את היום לא כיום חג כלשהו אלא כתאריך טכני. כל הפירות שגדלו עד טו בשבט שייכים לשנת פירות מסוימת לעניין הפרשת תרומות ומעשרות ופירות שגדלו לאחר מכן שייכים לשנה הבאה. כל זאת מאחר ותרומות ומעשרות יש להפריש מפירות אותה שנה ולכן צריך קו המבדיל בין שנים (בדומה לתאריך המבדיל בין שנתונים בגני הילדים). הזמן הקובע הינו זמן חניטת הפרי (המעבר מפרח לפרי) ויש לזכור בקטיף שיכול להיות חודשים ארוכים לאחר מכן לאיזו שנה שייך כל פרי (האם חנט לפני או אחרי טו בשבט).

המיוחד בתאריך ט"ו בשבט הוא שרוב מיני האילנות כלל עוד לא מתחילים לפרוח (קל וחומר להוציא פירות) ולכן מאד קל להבדיל בין הפירות השונים מבחינת לאיזו שנה הם שייכים (כיום כאשר בארץ מגדלים פירות ממקומות רבים בעולם, יש יוצאים מן הכלל והשסק הוא דוגמה טובה לפרי שחונט בדיוק בתקופה זו ומהווה בעיה לדעת איזה פרי חנט לפני ואחרי התאריך). גם שיר הילדים הידוע "השקדייה פורחת" מרמז על כך שרק השקדייה (ויותר נכון לומר השקד) מקדימה לפרוח ושאר העצים לא.

את ברכת האילנות עצמה, ברכה הנאמרת פעם בשנה כאשר רואים עצי פרי פורחים, מברכים רק החל מראש חודש ניסן, חודש וחצי או אפילו חודשיים וחצי במקרה של שנה מעוברת לאחר ט"ו בשבט.

ייתכן ומקורו של ט"ו בשבט הוא דווקא בחג פגאני שנחוג עוד בתקופתו של אברהם אבינו בבבל, לוחות אבן בכתב יתדות מתארות חגיגות בחדש "שבתו" במשך מספר ימים, סביב אמצע החודש. הלוחות ותרגומם מוצגים במוזיאון ארצות המקרא בירושלים כחלק מתערוכת הקבע. כמובן שביהדות אין לעבודת אלילים שום מקום, אולם ייתכן שקביעת ההיום דווקא במועד זה באה מתוך מטרה של עקירה עבודת האלילים והחלפתה בפולחן  האל היחיד.

ד"ר גילה וכמן הביאה לתשומת ליבי את המקור השומרי הבא: "טו בשבטו, יום קודש לנינסיאנה אלת הצדק". נינסיאנה בפולחן השומרי מיוצגת על ידי כוכב הלכת נוגה, ובלוחות חמר שנמצאו מימי המלך עמיצדוקה נכתב: "אם בחודש שבטו, בט"ו בו, נעלמת נינסיאנה בשמי המערב, שלושת ימים מצפינה עצמה מעין ונגלית מחדש בי"ח שבטו - המעינות ינבעו, אדר יוריד את גשמיו, אאה יציף את ארץ, ומלכים ישלחו זה לזה מסרים של פיוס."
הטקסט עצמו קשה הבנה מבחינה אסטרונומית ולמעשה הוא חסר משמעות. הרי נוגה לא תמיד במערב בתקופה זו, לפעמים הוא יכול להיות כוכב בוקר, וכמובן שנוגה לאנעלם לשלושה ימים. נראה שהכוונה שאם בתקופה זו שהיא כבר לקראת סוף החורף, ומרבית הגשמים ירדו, עדיין מעונן כל כך כמה ימים ברצף הרי שגם חודש אדר יהיה מאד גשום, הנהרות יעלו ויהיה שפע חקלאי שיגורם למלכים למחוות שלום, כי שפע כלכלי הוא תמיד גורם ממתן למלחמה (ובעיקר ההיפך בעיות כלכליות גורמות ליציאה למלחמה).

ברור גם  שט"ו בשבט אינו מהווה יום דין לאילנות בצורה דומה שראש השנה הוא יום דין לבני אדם. דבר זה מפורש במשנה הבאה במסכת ראש השנה ולפיה בעצרת (שמיני עצרת) נידונים הפירות. אולם האמונה העממית והמסורת ראתה ביום טו בשבט, גם מעין חג לאילנות וגם מעין יום דין לאילנות. הדבר בא כבר לידי ביטוי בשרידי פיוטים קדומים (מתקופת הגאונים) שהתגלו על ידי מנחם זולאי, בין קטעי הגניזה הקהירית. המתייחסים לטו בשבט, נאמרים על סדר תפילת שמונה עשרה (צורת פיוט המוכנה קרובה) ובכך בית נזכר עץ אחר עליו מתפללים שפריו יצליח (רשימת העצים מעניינת והיא כוללת רק עצים מקוריים לארץ ישראל - ראו אדר נזלי ישע). הפיוטים נאמרו כחלק מהתפילה ביום זה ולכן נראה שכבר מתקופות קדומות ראו בו יום חגיגי מצד אחד אך גם יום דין מצד שני. עם הגלות והכיבוש הצלבני נשכחו המסורות אולם כבר רבינו גרשום מאור הגולה פסק שביום זה אין לגזור תענית והמהרי"ל מביא שביום זה לא אומרים תחנון. בפסיקה הספרדית הקדומה לא מצינו זכר לכך אולם ר' יוסף קארו בספר בית יוסף כותב "ועכשיו נהגו העולם שלא ליפול על פניהם בו" וכך גם פסק בשולחן ערוך.

את המקור הראשון להרבות אכילת פירות מוצאים אצל ר' יששכר סוסאן, בן המאה ה-16 שמציין כי זהו מנהג בני אשכנז בלבד, וכן מופיע המנהג בספר מנהגים שהודפס בשנת 1590.
במאה ה-17, בספר חמדת ימים (ספר קבלי שמחברו אינו ידוע, והתחבר בצפת) מופיע לראשונה "סדר טו בשבט", מנהג אכילת מיני פירות רבים, מאמרות ותפילות על כל פרי ופרי ולימוד פסוקים מהתנ"ך הקשורים לנושאים אלו. מחבר הספר חידש הדבר מדעתו, ובכתבי חכמי הקבלה של צפת ובפרט האר"י לא נמצא זכר לכך. בעל חמדת-ימים קובע סדר ברור, מחלק את מיני הפירות לכאלו הנאכלים בשלמותם (עם החרצנים) כאלו שרק קליפתם נאכלת (ללא הגלעין כמו זיתים) וכאלו שרק התוך נאכל (בעלי קליפה קשה כגון אגוזים ושקדים), מוסיף קטעים מהתורה (בריאת הצומח ביום השלישי וכו'). הסדר נתפשט במהירות בקהילות ישראל השונות ובכל ארץ וארץ וקהילה וקהילה הוסיפו, ושינו בהתאם לפירות המצויים שם על סדר זה. גם בימינו רבים עושים סדר טו בשבט, עם מיני פירות שונים, וקטעי לימוד, בתנ"ך, הלכה מדרש ואגדה. גם מקומות שאינם דתיים עושים סדרים מעין אלו ומוסיפים פרקי ספרות ושירה מתאימים.

נטיעות טו בשבט
בימינו מצטייר ט"ו בשבט כחג האילנות, וכולל תוספות שלא היו קיימות בימי קדם. המנהג החל רק בסוף המאה ה-19 כאשר זאב יעבץ, מנהל בית הספר במושבה זכרון יעקב, יצא עם התלמידים לטעת עצים. המנהג האהוב והיפה המשיך וטו בשבט ידוע היום כיום נטיעות, יום חגה של קרן קיימת לישראל, יום בו יוצאים לטיולים ביערות ונוטעים שתילים חדשים. בעבר שתלו בארץ ישראל הרבה עצי אורן ועצים נוספים שאינם טבעיים לארץ ישראל. בימינו, מרבים לנטוע נטיעות של עצי חורש טבעיים, חרובים, זיתים ושקדים שהיוו את נוף הארץ במשך מאות שנים. מדינת ישראל ידועה בכך שהיא בין המדינות הבודדות בעולם שמספר העצים הניטעים כל שנה גדול בהרבה ממספר העצים הנעקרים. בתקופה בה שטחי יערות רבים, ובפרט יערות הגשם, מבוראים והופכים שטחי גידול חקלאיים, דווקא בישראל, מרבים כל הזמן בנטיעות. 
טו בשבט
טו בשבט - כרזה חגיגית בעיצוב של רוטשילד ליפמן מארכיון קקל

קישורים נוספים
מאגר חומרים וקישורים לטו בשבט מאתר מכללת קיי

אדר נזלי ישע

אדר נזלי ישע הוא קרובה לטו בשבט שחוברה על ידי רבי יהודה בן משה הלוי. אין זה המשורר הנודע רבי יהודה הלוי, אלא אחד מפייטני ארץ ישראל הקדומים שחי במאה השביעית לספירה. הפיוט נאמר בתפילת שחרית של ט"ו בשבט על סדר חזרת הש"ץ. סוג זה של פיוטים מכונה קרובות (שכן בהן החזן קרב לפני העמוד לומר את התפילה). פיוטים רבים מאותה תקופה, ובפרט של רבי אלעזר הקליר מצאו את דרכם לסדר התפילה בחגים ובימים נוראים, ואילו רבים אחרים נשכחו. פיוט זה נמצא מחדש בגניזת קהיר והובא לראשונה לדפוס על ידי מנחם זולאי ז"ל.

הפיוט בנוי על סדר הא"ב ובכל בית מזכירים עץ אחר באותה אות. לאחר מכן בא המשפט הקבוע בראש השנה לאילן, בשורה הרביעית מופיע תמיד פסוק (לאחר הנקודתיים) וחתימת הברכה.
מעניין לשים לב לרשימת העצים, וכמובן שעצים שאינם מקומיים לארץ ישראל לא מוזכרים כלל. גם הפרדס המוזכר הוא פרדס רימונים, ולא פרדס הדרים. לברכת את צמח דוד עבדך אין סיום משלה וגם שימו לב לחתימה של הברכה האחרונה.

אדר נזלי ישע תזיל להמוני
אגוז יפריח למעודני
בראש השנה לאילן
אמץ אמוני: כי שמש ומגן ה'
ברוך אתה ה' מגן אברהם

בהילו נרו יאיר לנחויים
ברוש בהיק יזהיר לפדויים
בראש השנה לאילן
ברך בגשמי תחיה לארץ החיים: כי מוצאי מצא חיים
ברוך אתה ה' מחיים המתים

גדול ומהולל ורם על כל אל
גפן המשולח כרם אל.
בראש השנה לאילן
גבר ששון באומרי אין כאל: כי גדול בקרבך קדוש ישראל
ברוך אתה ה' האל הקדוש

דביר תבנה למסוימה
דולב יאריך בקומה
בראש השנה לאילן
דרוש לנו מחכימה: כי ה' ייתן חכמה
ברוך אתה ה' חונן הדעת

הדר שרה מראש אמנה
הדס יפריח למאמינה
בראש השנה לאילן
תשובב למי מנה: כי אשיב את שבות הארץ כבראשונה
ברוך אתה ה' הרוצה בתשובה

ועמך לטובה תתאיר
ורד יזהיר ואיל יכאיר
בראש השנה לאילן
ועד סליחה לעם זו להבאיר: כי אסלח לאשר אשאיר
ברוך אתה ה' חנון ומרבה לסלוח

זוהר יזהיר מקום יעקב
זית רענן המשול ביעקב
בראש השנה לאילן
זאת יאמר ליעקב: כי פדה ה' את יעקב
ברוך אתה ה' גואל ישראל

חפש פדות לקהלך
חרוב ימתיק וברכה בו להללך
בראש השנה לאילן
חי תרפא גוי מייחלך: כי אעלה ארוכה לך
ברוך אתה ה' רופא חולי עמו ישראל

טהר משוש כל הארץ
טיף ברכה לקרואי חפץ ארץ
בראש השנה לאילן
טכס להגשים ברכה לארץ: כי מבורכיו יירשו ארץ
ותן טל ומטר לברכה, ברוך אתה ה' מברך השנים

י-ה חיש ישע לעמך אשר קוו
יבולים בפרים ינוו
בראש השנה לאילן
יאמר לאסוף דוחים אשר יקוו: כי פדיתם ורבו כמו רבו
ברוך אתה ה' מקבץ נדחי עמו ישראל

כהשמיע במילינו
כרם ייתן פריו לנו
בראש השנה לאילן
יכריע צדק מאזנינו: כי ה' שופטינו
ברוך אתה ה' מלך אוהב צדקה ומשפט

להשמיע ישע לעבדו
לוז לעשרים ואחד יגמר נרדו
בראש השנה לאילן
לאבד נצרים ומינים אשר בו בגדו: כי רשעים יאבדו
ברוך אתה ה' שובר אויבים ומכניע זדים

מעת חרב בית איבו
מור מארץ העדה ישובו
בראש השנה לאילן
מעוז יהי לעם קרובו: כי לי איים יקוו
ברוך אתה ה' משען ומבטח לצדיקים

נועם ששון בהגיון
נרד וכרכום נחז בחיזיון
בראש השנה לאילן
נבנתה העיר על תילה נשמיע בריציון: כי בנה ה' ציו
ברוך אתה ה' בונה ירושלים (אומרים את כל ברכת את צמח)

סולו סולו המסילה לבני
סמדר ירבה לעידוני
בראש השנה לאילן
סכות שיח חינוני: כי שמוע אל אביונים ה'
ברוך אתה ה' שומע תפילה

ערך קורבן אולמו
ערבה מנחה לשאת עם בהתרוממו
בראש השנה לאילן
עולת שי יקבל מעמו: כי רוצה ה' בעמו
ברוך אתה ה' המחזיר שכינתו לציון

פריו ייתן לשמחנו בגילה
פרדס עם צמחי ארך ויבולה
בראש השנה לאילן
פדוייך מהללים יומם ולילה: כי נעים נאווה תהילה
ברוך אתה ה' הטוב שמך ולך נאה להודות

צמחי אילנות בברכה נחזה,
קיקיון ראש יום, רימון ציץ לעם הזה
בראש השנה לאילן
שקמים ושירוק יגבה כזה: תשמיענו כי שלום אמת אתן לכם במקום הזה
ברוך אתה ה' עושה השלום.


לדף הראשי של טו בשבט

סדר טו בשבט

סדר טו בשבט הוא מנהג יפה לערוך סעודה חגיגית על טהרת פירות ארץ ישראל ובפרט שבעת המינים. במסגרת הסעודה נהוג גם לשתות יין (שהרי היין מוצאו מהגפן אחד משבעת המינים) ולומר קטעי מקרא, אגדה ופיוט. אפשר גם להוסיך קטעי שירה וספרות ישראליים מאוחרים יותר ובכך להתאים את הסעודה לקהלים שונים, ולא דווקא לקהל דתי. בניגוד לסדר פסח, שנווסחו מקובל מזה שנים רבות, סדר טו בשבט הוא מנהג חדש יחסית שהתחבר רק במאה ה-17 (ומאז התפרסם כספר "פרי עץ הדר") ולכן אפשר להוסיף עליו ולהפוך אותו לסדר אישי לפי טעמכם (תרתי משמע).
רבים אוכלים את הפירות לפי סדר קדימות הברכות כדי שיוכלו לברך על כל מין בנפרד. הסדר הוא לפי ראשי התיבות מגע אש. מזונות, גפן, עץ, אדמה, שהכל. אחרים נוהגים לאכול את המינים לפי סדר הפסוק של שבעת המינים והתחיל מחיטה (לחם או מאפים), שעורה (כמאפה או כמשקה שיכר), גפן - יין, ענבים צימוקים, תאנים - טריות או דבלים, רימון - גרגרים או מיץ רימונים, זיתים ותמרים. לאחר פירות שבעת המינים אפשר להוסיף פירות רבים כיד הדמיון וההיצע בחנויות וכל המרבה הרי זה משובח.
לעיתיםטו בשבט חל בשבת, ואז ניתן לשלב את הסדר בסעודת שבת הרגילה, או לערוך את הסדר כמסיבת עונג שבת לאחר הסעודה.

להלן מספר מקורות לסדרי טו בשבט, המשלבים מקורות מסורתיים וחדשים, מהם תוכלו להרכיב סדר אישי המתאים לכם:
השקדיה פורחת
לדף הראשי של טו בשבט

חידון לטו בשבט

בדף הבא מספר חידונים לטו בשבט למבוגרים ולילדים, חידון אותיות לפי סדר הא'-ב', חידות ציורים וחידות מילוליות. כדאי לגלול עד תחתית העמוד.

חידון לטו בשבט לילדים לפי אותיות. כל חידה הינה אות אחרת. הדף הושאר ריק במכוון והתשובות מופיעות בסוף.
חידון לטו בשבט
חידון לטו בשבט
תשובות: ארז, ברוש, גפן, דקל, הדס, ורדיים ,זית, חיטה, טו בשבט, יער , כנסת ישראל, לימון , מקווה ישראל, נטיעות ,סנסן, ערבה ,פתח תקווה, צמרת, קרן קיימת לישראל, רון, שקדייה, תרומות ומעשרות
ולחידת הציורים לכל המשפחה (ילדים בודאי יוכלו לענות על חלקו). כל ציור או משפט מרמז לנושא כלשהו הקשור לטו בשבט. בהצלחה.לאחר שניסיתים היטב אפשר גם להיעזר בדף התשובות

חידות לטו בשבט
שאלות וחידות מאת עזרא מרום

1.  מי מבין שבטי ישראל התברך בשפע של  א. ענבים       ב. זיתים    ?
2. מה מסמלים העצים הבאים :  א. רימון    ב.  תמר   ג.  גפן ותאנה?
3. על אילו עצים נאמר  במשל  יותם   שהפרי שלהם :א. מכבדים בו אלוקים ואנשים  ב. משמח אלוקים ואנשים ?  (שופטים  פרק ט)
4. איך נקראים : א.גרעין הענבים           ב. קליפת הענבים ?
5.  איזה כינוי יש ל : א. תאנה מיובשת      ב.  גוש של תאנים מיובשות?
6. אני פרי אדום או  ירוק, לפעמים חמוץ  ולפעמים מתוק. אם תקצץ את ראשי וזנבי –תקבל שם של דב ספרותי.   מי אני ?   
7.  בצילו של איזה עץ ישב יונה הנביא ?
8.על איזה פרי נאמר בשיר השירים :" פריו מתוק לחיכי "  ?
9 .  השלם את הפסוק משיר השירים:   "אל גינת אגוז ירדתי לראות הפרחה ה______ הנצו  ה_______"    
10. לאיזה עץ מתייחסת פעולות הקטיף: א. מסיק       ב. גדיד ?
11. א. הוא- שיער הכבשים, היא- בקצה העץ ב.הוא- מקום שבו החיילים קונים, היא עץ נפוץ בארץ . זהה אותי.
12. לאילו עצים נמשלים בתהילים  האישה ובניה ?
13. על מי מסופר בתורה שנקברה תחת האלון ?
14.נאילו עצים מסמלים מצב של שלכת בנביאים?
15. מי אני?  א. הוא-שטח מלא בעצים, היא- חלת דבש. ב. הוא -מארבעת המינים, היא- מלכה.


סלט ירקות ופירות מאת עזרא מרום
ברשימה שלפניך התבלבל סדר האותיות . עליך לגלות את הפירות והירקות המסתתרים ב"סלט" זה.
1. נהרי קטן 2. אבד לצום 3. נמר דינה 4. טן מקל נהי
5. טבח אי 6. פרס אומן 7. טריז ופיל 8. גר אתו
9.דוקא בו 10.הרועש 11. ברי וקל 12. הטיח
13. פתוח 14. חשוב 15. בוי גאה 16. בבן דוד
17. סק אפר 18. מירון 19.נימול 20. כתל יאוש

תפזורת לטו בשבט

בתפזורת לטו בשבט מסתתרות 35 מילים הקשורות לחג! מצאו אותן, בהצלחה! לנוחיותכם מצורפות שתי גירסאות של התפזורת, גירסה ללא המילים והיא מיועדת למבוגרים וקשה יותר, וגירסה עם המילים לחיפוש המיועדת לילדים ונוער

לדף הראשי של טו בשבט
תפזורת לטו בשבט
תפזורת לטו בשבט

רשימת המילים
טו בשבט, אילנות, חיטה, שעורה, גפן, תאנה, רימון, זית, שמן, תמרים, שבעת המינים, ערלה, רבעי, ביכורים, אדמה, פירות, לקט, שכחה, פאה, מעשרות, אורן, אלון, דקל, ברוש, ארז, חרוב, אקליפטוס, אתרוג, שקדיה, נטיעות, שדה, שתיל, חורשה, יער, קרן קיימת לישראל.

תפזורת לטו בשבט עם המילים (זהו קובץ תמונה שאפשר להדפיס אותו)
תפזורת לטו בשבט
תפזורת לטו בשבט

תשובות לחידון טו בשבט

אם הגעתם לדך זה לפני שראיתם את דף החידות לטו בשבט אנא עיברו לשם. בדף זה מופיעים הפתרונות ומומלץ לנסות לפתור היטב לבד קודם. אם הגעתם לפה לאחר שניסיתם היטב התשובות יהיו עוד מעט למטה....

  • לחם או מעבר - המילה המקשרת היא העץ ארז
  • לבכות או לצחוק, מקהלה עליזה, יורד הערב - כל אלו הן שורות משירים בהן מופיע מיד אחר כך העץ ברוש
  • מידת המשקל של היהלום היא קרט ומקורה בגרעיני עץ החרוב אשר משקלם קבוע
  • מחכים לאורח - שורה מתוך ארץ אהבתי המרמז על עץ השקד (גם השקדיה מופיעה בתמונה)
  • יגאל אלון מרמז על האלום ואילו אבשלום פיינברג מרמז על דקל אבשלום
  • תמונת הלהקה U2 מתוך אלבומם Joshua Tree
  • טום הנקס מתוך הסרט פורסט גאמפ -Forest = יער
  • סמלה של חברת אינטרנט רימון (האיש ההולך)
  • אילן רמון - האסטרונאוט הישראלי הראשון, שגם תאריך פטירתו (כ"ט בשבט) סמוך לטו בשבט.
  • והצמד הישראלי הידוע אילן ואילנית
תשובות לחידות עזרא מרום

1. א.   יהודה: "כבס ביין לבושו ובדם ענבים סותו "  (בראשית מ"ט,1)
    ב. אשר:"וטובל בשמן רגלו "  (דברים ל"ג,24)
2.    א. שנהיה מלאים מצוות כרימון  (מברכות ראש השנה)    ב. "צדיק כתמר יפרח"  (תהילים צ"ב,13)   ג. מצב של שלום ושלווה "איש תחת גפנו ותחת תאנתו"
     (  מלכים א ,ה 5   )
3.  א. גפן    ב.זית
4.  א. חרצן        ב. זג   (במדבר ו , 1):" מחרצנים ועד זג לא יאכל" (הנזיר)
5.  א. גרוגרת        ב. דבלה.    עיין נזיר ב משנה א:" מן הגרוגרות ומן הדבלה"
6.  תפוח,  פו  (הדב).
7.  קיקיון  (יונה ד' ,6)
8.    תפוח  (שיר השירים ב',3)   
9.  הגפן,  הרימונים   (שיר השירים ו,11)
10.  א. זית         ב. תמר
11.        א. צמר  וצמרת        ב.  שק"ם ושיקמה
12.  "אשתך כגפן  פוריה, בניך כשתילי זיתים"   (תהילים קכ"ח, 3)
13.    דבורה מינקת רבקה (בראשית ל"ה,8)
14.    אלה ואלון  (ישעיהו ו, 13)
15.     א. יער ויערה      ב. הדס   והדסה (=אסתר)



לדף הראשי של טו בשבט