אתר פרשת השבוע עם תקצירים, דברי תורה, מאמרים, הפטרות, תפזורות, חידות ועוד המון דברים על כל פרשות השבוע וחגי ישראל!
המאמרים באתר מוגנים בזכויות יוצרים. ניתן לעשות שימוש למטרות פרטיות ולא מסחריות תוך קישור ומתן קרדיט לגדי איידלהייט. לפרטים נא לפנות לאימייל gadieide@yahoo.com מעונינים לקבל את כל הסקירות? הצטרפו לערוץ הטלגרם של פרשת השבוע !

פרשת במדבר

פרשת במדבר פותחת חומש חדש וכוללת בתוכה את מפקד השבטים וסדר החנייה שלהם. תקציר מפורט בהמשך הדף.
מפקד בני ישראל
מפקד בני ישראל - תחריט עץ מאת הנרי פליקס עמנואל פיליפוטו - Henri Félix Emmanuel Philippoteaux


מאמרים ודברי תורה לפרשת במדבר

סדר השבטים בפרשת במדבר - המאמר מנתח את סדר הופעת השבטים בפרשה וההבדלים בין סדר זה לבין רשימות אחרות של שנים עשר השבטים בתורה בעלי סדר שונה.

הפטרת פרשת במדבר - הסבר הפטרת הפרשה בספר הושע

פרשת במדבר לילדים - תקציר הפרשה מעובד לילדים

דבר תורה קצר לפרשת במדבר



האם בניו של אהרון היה גם כן כהנים גדולים?

חידון לפרשת במדבר - חידות ציורים וחידות מילוליות לפרשת במדבר

תפזורת לפרשת במדבר

סטטיסטיקה לפרשת במדבר - נתונים סטטיסטיים על פרשת במדבר



תקציר פרשת במדבר
ניתן גם להאזין לתקציר



פרשת במדבר פותחת את החומש הרביעי, חומש השונה מאד באופיו מחומש ויקרא הקודם לו. אופי החומש הוא סיפורי-עלילתי ומתוארים בו אירועים רבים שקרו לעם ישראל, במדבר סיני. בין לבין מופיעות מספר פרשיות מצוות, שבחלקן מהוות תוספות והשלמות לנושאים שכבר עלו בחומש ויקרא וחלקן חדשות.

חומש במדבר נחלק לשני חלקים עיקריים. חלקו הראשון מתאר את האירועים שקרו בשנה הראשונה במדבר ונמשך עד חטא המרגלים בפרשת שלח והשני מתאר את האירועים שקרו בשנה האחרונה במדבר, שנת הארבעים, כחלק מההכנות לכיבוש הארץ. בסיום החומש, בני ישראל חונים בערבות מואב, מול יריחו ומוכנים לכניסה לארץ ישראל.

הנושאים העיקריים בפרשת במדבר הם מפקד השבטים וסידור בני ישראל במחנות. מסע במדבר מצריך מבנה ארגוני ברור. לא ייתכן שכל אחד ינוע כרצונו. העם מחולק לשבטיו השונים, חלוקה שהייתה כנראה בפועל גם קודם לכן, לכל שבט ממונה נשיא ומניין הגברים הכשירים לצבא נמנה ונספר.

השבט היחידי החריג הוא שבט לוי שאינו נמנה עם כל השבטים. לשבט לוי תפקידים אחרים והם אינם יוצאים בצבא ותפקידם לשמור ולעבוד במשכן. לאחר מכן ה' מצווה גם על סדרי החנייה במדבר.

אוהל מועד נמצא כמובן במרכז וסביבו הלויים. השבטים מסביב בארבע קבוצות שבכל אחת שלושה שבטים. לכל קבוצה יש שבט ממונה - יהודה, ראובן, דן, אפרים ועוד שני שבטים נלווים. כאשר מתחיל מסע וכל המחנה צריך לנוע, לכל קבוצת שבטים יש סדר ותפקיד ברור מתי הם מתחילים לסוע.

פרק ג' מתחיל בתיאור תולדות משה ואהרון אולם למעשה מתאר רק את תולדות אהרון, תולדות משפחת הכהונה. התורה מסבירה שהלווים נבחרו לעבודת המשכן במקום הבכורים (וראו מאמר לפרשת פקודי המזכיר נושא זה), אולם לא נותנת סיבה להחלפה זו. הפרשנים תולים את הסיבה בחטא העגל, בו שבט לוי לא חטא ואילו הבכורים שהיו צריכים להניא את אחיהם הצעירים יותר ולגרום להם לוותר על הרצון לעבוד את העגל, לא עשו זאת.

עכשיו גם שבט לוי נמנה למשפחותיו ולכל משפחה בשבט לוי מוגדר תפקיד משלה בעבודת המשכן. הפרשה מסתיימת בתיאור תפקידה של משפחת הקהתי, בני קהת, שעבודתם היא המסוכנת ביותר, מאחר והם נושאים את כלי המשכן ממש וצריכים בכך זהירות מרובה. ללויים מותר רק לשאת את כלי הקודש אך בלי לגעת בהם.

לפיכך הכהנים, אהרון ובניו, מצווים לסייע לבני משפחת הקהתי ולכסות את כלי המקדש ואנשי משפחת הקהתי תפקידים לשאתם מבלי לגעת בכלי הקודש עצמם.

האיסור הוא כל כך חמור שהתורה מדגישה נושא זה של איסור הנגיעה בכלי הקודש שלוש פעמים ומצווה את בני אהרון לא לזלזל באיסור זה ולא לגרום לאסונות בשבט הקהתי. ציווי זה אפקטיבי במיוחד לאהרון ובניו שחוו אסון כבד במיתת נדב ואביהוא - וראו הרחבה במאמר לפרשת אחרי מות על ההרחקה מהקודש.

מפקד בני ישראל
מפקד בני ישראל - תחריט עץ מאת הנרי פליקס עמנואל פיליפוטו - Henri Félix Emmanuel Philippoteaux

האם בניו של אהרון הכהן היו כולם כהנים גדולים?

בפרשת במדבר מסופר על בניו של אהרון הכהן: "וְאֵלֶּה שְׁמוֹת בְּנֵי-אַהֲרֹן הַבְּכֹר נָדָב וַאֲבִיהוּא אֶלְעָזָר וְאִיתָמָר ג אֵלֶּה שְׁמוֹת בְּנֵי אַהֲרֹן הַכֹּהֲנִים הַמְּשֻׁחִים אֲשֶׁר-מִלֵּא יָדָם לְכַהֵן  ד ... וַיְכַהֵן אֶלְעָזָר וְאִיתָמָר עַל-פְּנֵי אַהֲרֹן אֲבִיהֶם"

בפסוקים מסופר לנו על בניו של אהרון ושימו לב שבפסוק ג' הם נקראים הכהנים הַמְּשֻׁחִים, כלומר הכהנים שנמשחו בשמן המשחה. נקדים ונאמר שבגמרא ובמשנה במקומות רבים מסופר לנו שיש שלושה סוגי כהנים גדולים:
  1. כהן מרובה בגדים - כהן שלובש את כל שמונת הבגדים שמופיעים בפרשת תצווה שהבגדים האלו מבדלים את הכהן הגודל משאר הכהנים.
  2. כהן משוח מלחמה - כהן שנתמנה לחזק את לב העם היוצאים למלחמה, ולהחזיר מן המערכה את הפטורים, היו מושחים אותו בשמן המשחה, כל תפקידו של כהן זה, הוא לעודד את העם בשעת היציאה למלחמה כפי שכתוב בפרשת כי תצא.
  3. כהן משיח- הכהן הגדול שנמשח בשמן המשחה.

במקרה שלנו מסופר על אלעזר ואיתמר שנמשחו בשמן המשחה, הם נמשחו מכיוון שהם יוצאי דופן ולא כמו כל שאר הכוהנים שהיו אחריהם.

הם היו יוצאי דופן בכך שהם לא קיבלו את הכהונה מאביהם, בדרך כלל הכהונה עוברת בתורשה ואתה נהיה כהן מעצם היותך נולד לכהן אחר, אבל כשהם נולדו אהרון עוד לא היה כהן ולכן הם אינם כהנים מעצם לידתם לאיש כהן כי כשהם נולדו הם לא נולדו לאיש כהן.

יצא מצב שאהרון היה כהן והם לא, מה עשו משחו אותם בשמן המשחה כדי שגם הם יהפכו להיות כהנים, וימשיכו את זרע הכהונה.

השאלה שעכשיו עולה היא, האם בכך שהם נמשחו כדי להיות כהנים רגילים זה הפך אותם לכהנים גדולים כי בכל זאת הם נמשחו בשמן המשחה, ולמדנו שכהן שנמשח בשמן המשחה הוא כהן גדול.

או שבגלל שזה היה חד פעמי המשיחה לא הפכה אותם לכהנים גדולים אלא רק לכהנים הדיוטות, וגם זה מה שהתכוונו לעשות.

בואו ננסה להכריע את הספק, האבן עזרא והרמב"ן טוענים שבפסוק ד' כתוב "עַל-פְּנֵי אַהֲרֹן אֲבִיהֶם" על פני הכוונה בפני כלומר בחייו, ואם הכוונה היא בחייו מדוע הוצרך לכתוב את זה הרי כמעט כל כהן הדיוט מכהן בחיי אביו?

אלא ברור מכאן שהכוונה היא שהם היו כהנים גדולים, שכהן גדול אינו מכהן בדרך כלל על פני אבא שלו שגם הוא כהן גדול, ולכן זה רשום כדי להגיד לנו שיש פה מקרה יוצא דופן.

לעומת זאת הספורנו והחזקוני טוענים שעל פני זה מלשון במקום ולא מלשון בפני והם מביאים הוכחה מהפסוק הבא: " לֹא יוּכַל לְבַכֵּר אֶת-בֶּן-הָאֲהוּבָה עַל-פְּנֵי בֶן-הַשְּׂנוּאָה הַבְּכֹר" כאן ברור שבמילים על פני הכוונה היא במקום ולכן יכול להיות שגם פה זה כך וכוונת הפסוק היא כך: שאלעזר ואיתמר כיהנו במקום אביהם, כלומר לאחר אביהם.

כדי להכריע בשאלה נצטרך לעיין בספר ויקרא פרק י'. שמה מסופר על כך שאהרון נמצא בספק מסוים ושואל את משה האם נהג כהוגן: "וַיְדַבֵּר אַהֲרֹן אֶל-משֶׁה הֵן הַיּוֹם הִקְרִיבוּ אֶת-חַטָּאתָם וְאֶת-עֹלָתָם לִפְנֵי ה' וַתִּקְרֶאנָה אֹתִי כָּאֵלֶּה וְאָכַלְתִּי חַטָּאת הַיּוֹם הַיִּיטַב בְּעֵינֵי ה'".

רש"י אומר שאהרון שאל את משה שאלה בנוגע להקרבת קורבן מסוים ביום שבו נדב ואביהו מתו (כלומר אהרון אלעזר ואיתמר היו אוננים- זמן שהוא מזמן מות הנפטר עד לקבורתו מצב זה נמצא רק אצל שבעת הקרובים , אונן פטור מכל המצוות ועבודתו בכהן הדיוט פסולה, אך בכהן גדול עבדותו כשרה), ולפני כן מסופר שאלעזר ואיתמר הקריבו קורבן והם גם היו אוננים ומשה כעס עליהם. אהרון שואל האם הוא כן יכול להקריב את הקורבן למרות שהוא אונן?

מכאן אנחנו רואים שאהרון עושה חילוק בינו שהוא כהן גדול לבין בניו שהם הדיוטות, אם כן אנחנו רואים שאלעזר ואיתמר אינם נחשבים לכהנים גדולים.

האבן עזרא מסביר את המקרה קצת אחרת הוא מסביר שכשאהרון אומר " וַתִּקְרֶאנָה אֹתִי כָּאֵלֶּה" הוא מתכוון לצרות הרבות שפקדו אותו (מות נדב ואביהו) אהרון בעצם אומר שהוא לא הצליח להתרכז ולחשוב כל הזמן בעניין הקורבן כלומר הוא חשב סתם מחשבות לא קשורות, ובמסכת זבחים יש נידון האם מחשבה שלא קשורה לקורבן פוסלת את הקורבן ולכן הוא שאל את משה האם זה בסדר או לא? וממילא אין פה כל קשר לכהנים גדולים או אנינות או הדיוטות.

ראיה נוספת שאפשר להביא היא מהמשך הספר שלנו בפרק כ' שמה מסופר על כך שאהרון מת אנחנו נדע אם אלעזר ואיתמר היו כהנים גדולים בכך שנראה האם משחו את אלעזר או לא? אם משחו אותו סימן שהוא היה צריך משיחה מיוחד כדי להיות כהן גדול ואם לא משחו אותו סימן שהוא כבר היה כהן משיח וכשאהרון מת הוא גם נהיה מרובה בגדים.

אחרי שאהרון מת מסופר לנו על אלעזר כך: " וַיַּפְשֵׁט משֶׁה אֶת-אַהֲרֹן אֶת-בְּגָדָיו וַיַּלְבֵּשׁ אֹתָם אֶת-אֶלְעָזָר בְּנוֹ וַיָּמָת אַהֲרֹן שָׁם בְּרֹאשׁ הָהָר וַיֵּרֶד משֶׁה וְאֶלְעָזָר מִן-הָהָר" כלומר לא היה צורך למשוח את אלעזר לכהן גדול אלא רק לשים לו בגדי כהונה כי הוא בעצם כבר נמשח וכבר היה כהן גדול.

אבל כאן נוכל להציע דעה חדשה שאלעזר ואיתמר אינם כהנים גדולים אבל ברגע שאהרון מת הם כבר נמשחו אז אין טעם למשוח אותם פעמיים פשוט הפעם הראשונה הייתה לכהן הדיוט לא לכהן גדול כי הכהן הגדול כבר נמשח, ורק ברגע שהוא מת בעצם התפנה מקום ורק אז אתה יכול להפוך לכהן גדול. 

לסיכום: יש ראיות לכאן ולכאן ואני רוצה להציע שהם היו במעמד מיוחד בשל המקרה המוזר הזה. כי אנחנו גם רואים שמשה מצווה אותם: " וַיֹּאמֶר משֶׁה אֶל-אַהֲרֹן וּלְאֶלְעָזָר וּלְאִיתָמָר בָּנָיו רָאשֵׁיכֶם אַל-תִּפְרָעוּ וּבִגְדֵיכֶם לֹא-תִפְרֹמוּ וְלֹא תָמֻתוּ וְעַל כָּל-הָעֵדָה יִקְצֹף ". ולעומת זאת בפרשת אמור כתוב:" וְהַכֹּהֵן הַגָּדוֹל מֵאֶחָיו אֲשֶׁר-יוּצַק עַל-רֹאשׁוֹ שֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה וּמִלֵּא אֶת-יָדוֹ לִלְבּשׁ אֶת-הַבְּגָדִים אֶת-רֹאשׁוֹ לֹא יִפְרָע וּבְגָדָיו לֹא יִפְרֹם", כלומר לפי הציווי בפרשת אמור אנחנו רואים שרק מי שהוא גם כהן מרובה בגדים וגם כהן משיח אסור לו לפרוע את ראשו ואילו אלעזר ואיתמר שנגיד שהם כהנים משיחים גם אסור להם.

מכאן אנחנו יכולים להסיק שהם במין הגדרה מיוחדת וכנראה שהיו שונים מכל הכהנים שבאו אחריהם.

ולכן אני חושב שאין תשובה חד משמעית כי הם יוצאי דופן בכל כך הרבה דברים השאלה היא מה אתה חושב? האם מכח זה שהם נמשחו הם נעשו כהנים גדולים או רק כהנים רגילים ולכהנים גדולים צריך משיחה מיוחדת? 

לדף הראשי של פרשת במדבר

אלעזר יורש את אהרון - וייליאם בראסי הול
אלעזר יורש את אהרון - וייליאם בראסי הול



פרשת בחוקותי

פרשת בחוקותי היא הפרשה העשירית והאחרונה בחומש ויקרא וכוללת בתוכה את פרשת התוכחה הראשונה בתורה וכמה דינים נוספים. פירוט מלא בתקציר הפרשה לאחר המאמרים.

אלומות חיטה עם קוצר - ואן גוך - מוזיאון טולדו לאומנות 1888
אלומות חיטה עם קוצר - ואן גוך - מוזיאון טולדו לאומנות 1888. נושא זה של שדות חיטה או ערימות חיטה בקציר, מופיע עשרות פעמים ביצירותיו של ואן גוך.

מאמרים ודברי תורה לפרשת בחוקותי


פרשת בחוקותי וסיום החומש - המאמר עוסק בסדר הפרשיות בפרשת בחוקותי ובסיומו של חומש ויקרא כולו.

פרשת ההפלאה - המאמר דן בפרק האחרון בפרשת ויקרא, העוסק בדיני נדרים ובמיקומו בסוף החומש לפי שיטת הרש"ר הירש ומהווה הרחבה למאמר הקודם.

דברי תורה קצרים לפרשת בחוקותי



הפטרת פרשת בחוקותי - עיון בהפטרת פרשת בחוקותי בספר ירמיהו

חידון לפרשת בחוקותי - חידות ציורים וחידות מילוליות לפרשת בחוקותי

פרשת בחוקותי לילדים

תפזורת לפרשת בחוקותי

סטטיסטיקה לפרשת בחוקותי - נתונים סטטיסטיים על פרשת בחוקותי


תקציר פרשת בחוקותי
ניתן להאזין לתקציר כאן


פרשת בחוקותי היא הפרשה החותמת את חומש ויקרא. לאחר סיום הצגת חטיבת המצוות הגדולה  שבחומש, התורה מציגה בפנינו את נושא השכר והעונש והבחירה החופשית. התורה מציגה מה יקרה כאשר עם ישראל ילך בחוקות ה', וחלילה מה יקרה כאשר עם ישראל יפר את חוקות ה'. הפרשה מכונה בכינוי פרשת התוכחה, אולם מניסוח הפסוקים יש בה בעיקר מידה כנגד מידה, גם על הטובה וגם על הרעה, כולם נובעים ממעשיו של עם ישראל. התורה פותחת בתיאור הטובה שתצמח מהליכה בדרך ה'. רק לאחר מכן התורה עוברת להצגה של הצרות שיקרו כתוצאה מאי-הליכה בדרך זו.

הצגה זו אין בה משום איום, אלא הצגת שתי אפשרויות ונתינת אפשרות הבחירה החופשית בידי כל אחד. הצרות המתוארת בפרשה יבואו אחת אחרי השנייה כאשר בכל פעם עם ישראל ממשיך במעשיו הרעים ולא חוזר בתשובה והתוצאה נהיית כל הזמן חמורה יותר. ניתן לראות בזאת עונש, אולם ראייה אחרת רואה בצרות אלו תוצאה של עזיבת דרך ה'. מאחר וכל עצם קיומו של עם ישראל הוא אינו טבעי, כאז כן היום, והוא עדיין עם קטן מאד, הרי שייחודו הוא בשמירת דרך ה'. אי קיום דרך זו, מוביל לצרות המתוארות בפרשה, לא כעונש אלא כמהלך טבעי.

ישנן בתורה שתי פרשות מעין אלו. פרשת בחוקותי ופרשה שנייה קשה אף יותר בפרשת כי-תבוא (החותמת את חטיבת המצוות הגדולה שבספר דברים). חז"ל ראו בפרשות אלו תיאורים לחורבן בית ראשון - בפרשתנו, פרשת בחוקותי, ולחורבן בית שני - בפרשת כי-תבוא (ואלו הרוצים לראות בפרשות אלו סימנים לימינו אנו עושים זאת על אחריותם הם). פרשת התוכחה הקשה בפרשתנו מסתיימת במספר פסוקי נחמה:
"וְאַף גַּם-זֹאת בִּהְיוֹתָם בְּאֶרֶץ אֹיְבֵיהֶם לֹא-מְאַסְתִּים וְלֹא-גְעַלְתִּים לְכַלֹּתָם לְהָפֵר בְּרִיתִי אִתָּם כִּי אֲנִי ה' אֱלֹקיהֶם: וְזָכַרְתִּי לָהֶם בְּרִית רִאשֹׁנִים אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי-אֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לְעֵינֵי הַגּוֹיִם לִהְיוֹת לָהֶם לֵאלֹהִים אֲנִי ה'"
ללמדנו שלמרות כל הצרות, הברית עם ה' קיימת ועומדת ואינה מבוטלת. למרות פסוקי נחמה אלו,לאחר פרשה זו וכדי לא לסיים את קריאת החומש בצורה שלילית, התורה חוזרת ומוסיפה דינים הדומים במהותם לדיני פרשת בהר, פרשת ערכין, נדרים, הקדשות של שדות ובקר, ובכורות. בכל הדינים האלו יש צורך להעריך (לשום) שווי של אדם, בע"ח, נכס או חפץ. תפקיד זה של שמאות מוטל גם הוא על הכהנים ומהווה חלק מסמכותם. בסיום כל הפרשה מופיעה שוב הסיומת החגיגית:
"אֵלֶּה הַמִּצְוֹת אֲשֶׁר צִוָּה ה' אֶת-משֶׁה אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּהַר סִינָי"

אלומות חיטה עם קוצר - ואן גוך - מוזיאון טולדו לאומנות 1888
אלומות חיטה עם קוצר - ואן גוך - מוזיאון טולדו לאומנות 1888. נושא זה של שדות חיטה או ערימות חיטה בקציר, מופיע עשרות פעמים ביצירותיו של ואן גוך.

חזק חזק ונתחזק

דבר תורה לפרשת בחוקותי

דברי תורה של יואב לפרשת בחוקותי

שנת תשע"ח - מדוע יש כל כך הרבה קללות בפרשה

בפרשת בחוקותי נקראת גם פרשת התוכחה מכיוון שבפרשה זו כתוב שאם עם ישראל יעבוד את ה' הוא יקבל ברכות. חלילה אם עם ישראל יעזוב את ה', אז ה' יתן לו קללות. פרשה נוספת דומה לפרשתנו בעניין הברכות והקללות היא פרשת כי תבוא.
גם בפרשתנו וגם בפרשת כי תבוא יש יחס לא הגיוני בין מספר הברכות לקללות.
בפרשתנו ישנם 11 פסוקים שמדברים על הברכות שעם ישראל יקבל אם יעשה כרצון ה'. ועשרים ותשעה פסוקים שמדברים על הקללות שעם ישראל יקבל אם לא יעשה כרצון ה'. יחס של יותר מפי שתיים וחצי. בפרשת כי תבוא היחס עוד יותר גדול.
ישנם ארבע עשרה פסוקים שמדברים על הברכות שעם ישראל יקבל אם יעשה כרצון ה', וחמישים וארבע פסוקים שמדברים על הקללות שעם ישראל יקבל אם לא יעשה כרצון ה'. יחס של פי 3.8.

אם כן אנחנו רואים שיש הרבה יותר קללות מאשר ברכות, והשאלה שאני רוצה לשאול היום היא למה? למה יש יותר קללות מברכות? נראה שאלוקים רוצה להפחיד אותנו כדי שלא נסור מהדרך. אבל האם אלוקים רוצה שנעבוד אותו מפחד, רק כדי שלא נקבל את הקללות?

האם אלוקים לא מעדיף שנעבוד אותו באמונה שלמה כמו שצריך כי אנחנו אוהבים אותו, מאשר שנעבוד אותו כדי לא לקבל את הקללות?

אני חשבתי על רעיון מסוים הרעיון הוא שיש שני סוגים של פחד, פחד טוב שזה מה שאלוקים קוצה שיהיה לנו אחרי שנקרא את הפרשות האלה, ופחד רע,  שני הפחדים האלה מופיעים אצלנו גם בחיים.

בואו נתחיל מהפחד הרע, הפחד הרע הוא פחד שמשתק אותך שגורם לך להרגיש לא בנוח ולהרגיש כפוי למשהו זה הפחד הלא טוב.

הפחד הטוב זהו פחד שמתוכו יוצאים דברים טובים, לדוגמה: כשבן אדם מפחד האדרנלין מתחיל לזרום לו בגוף והוא מקבל אנרגיה ובמצב כזה הוא יכול לעשות דברים שהוא לא מסוגל בדרך כלל כמו לרוץ הרבה יותר מהר .

גם בעניין הרוחני יש שני סוגי פחדים הראשון, הפחד הרע פחד שגורם לך לעשות את המצוות לא כמו שצריך ובאופן גרוע, הוא משתק אותך וגורם לך לפחד מכל מעשה שלך.

השני פחד טוב שמנתב אותך למעשים טובים יותר דוגמה לכך היא מה שאמר רבי יהושע במסכת סנהדרין: "אלא הקב"ה מעמיד להן מלך שגזרותיו קשות כהמן וישראל עושין תשובה ומחזירן למוטב".

כלומר גם שעם ישראל חוטא הפחד מהגשמיות, ממישהו כמו המן יכול להעביר את עם ישראל מחשיבה על חומריות לחשיבה על רוחניות ורק אז עם ישראל חוזר בתשובה, דווקא דרך הפחד.

המסקנה מהדבר תורה היא שתמיד כשאנחנו מפחדים אנחנו צריכים לנתב את הפחד הזה לדברים טובים ולא להרס עצמי .



לדף הראשי לפרשת בחוקותי