אתר פרשת השבוע עם תקצירים, דברי תורה, מאמרים, הפטרות, תפזורות, חידות ועוד המון דברים על כל פרשות השבוע וחגי ישראל! המאמרים באתר מוגנים בזכויות יוצרים. ניתן לעשות שימוש למטרות פרטיות ולא מסחריות תוך קישור ומתן קרדיט לגדי איידלהייט. לפרטים נא לפנות לאימייל gadieide@yahoo.com
מעונינים לקבל דבר תורה ישירות לנייד שלכם? הצטרפו לערוץ הטלגרם של פרשת השבוע !

פרשת ואתחנן

פרשת ואתחנן היא הפרשה השנייה בחומש דברים ועיקרה תיאור מעמד הר סיני ועשרת הדברות. תקציר מלא מופיע בהמשך
משה מקבל את הלוחות - מרק שגאל - 1960-1966 מוזיאון שגל, ניס צרפת
מאמרים לפרשת ואתחנן
פרשת ואתחנן - בין עשרת הדברות לשמע ישראל  - המאמר סוקר את הזיקה בין שני הטקסטים החשובים המופיעים בפרשתנו.

הפטרת פרשת ואתחנן - הפטרת "נחמו" בספר ישעיהו.

האזכור הכפול של מעמד הר סיני בפרשת ואתחנן - פעמיים מוזכר מעמד הר סיני בפרשת ואתחנן בשני נאומים שונים של משה. מה ההבדלים בין האזכורים?

דבר תורה לפרשת ואתחנן - מדוע משה מדגיש פעמיים שהוא לא ייכנס לארץ ישראל?

פרשת ואתחנן לילדים - תקציר עניני הפרשה מותאם לילדים ולמבוגרים בתופסת דבר תורה קצר לפרשה.

צירוף המילים "שמע ישראל" בתורה.

חידות לפרשת ואתחנן - חידון ציורים וחידות מילוליות לפרשת ואתחנן.

תפזורת לפרשת ואתחנן.

סטטיסטיקה לפרשת ואתחנן  - נתונים סטטיסטיים על הפרשה.

אסטרונומיה לימי בין המצרים - המאמר סוקר קשרים אסטרונומיים בפרשות דברים ואתחנן ועקב ובהפטרות שלהם, הקשורים לימי בין המצרים ולנחמה הבאה בעקבותיהם.



תקציר פרשת ואתחנן
פרשת ואתחנן ממשיכה את נאומו הראשון של משה רבנו. משה מספר על התפילות והבקשות שהתפלל על מנת שיוכל להיכנס לארץ ישראל. תשובת ה' למשה נוקטת בלשון "רב לך", אותה לשון בה נקט משה כנגד קרח ועדתו, ומורה לו לא להתפלל יותר. משה מקבל עליו את גזר הדין, ואכן לא מבקש יותר להיכנס לארץ ישראל. מדוע ה' מצווה על משה להפסיק להתפלל? תשובה אפשרית אחת היא שה' אינו מעונין במצב בו תפילות רבות נותרות ללא מענה, ואם כך בתפילות של משה רבנו, מה בתפילותיו של כל אדם אחר. תשובה אחרת היא שמשה הגיע לנקודה שבה עוד תפילה אחת וה' היה "מתרצה" ומאפשר לו להיכנס לארץ ישראל. ה' למעשה אומר למשה שהדבר תלוי בו.

במדרש על יומו האחרון של משה מסופר כי ה' הציע למשה להיכנס בתור משרתו של יהושע, אולם לאחר ניסיון מועט ומצב בו משה הגיע לכדי קנאה ביהושע, העדיף משה למות באומרו "אלף מיתות ולא קנאה אחת".

לאחר מכן ולמעשה בסיום הסקירה ההיסטורית של מסע בני ישראל במדבר, עובר משה לציוויים ואזהרות ומתמקד בעיקר בציווי נגד עבודה זרה, גם קריאת התורה לתשעה באב לקוחה מתוך הפרשה ומופיע בה הרעיון של הגלות בעמים, של החזרה לארץ ישראל ובעיקר בצורך לשמור על המצוות כתנאי לחיים בארץ ישראל.

בסוף פרק ד' נקטע הנאום של משה לשמונה פסוקים המתארים את יסוד ערי המקלט בעבר הירדן המזרחי ולאחר מכן מתחיל נאומו השני של משה, נאום שיימשך כמעט עד סוף ספר דברים. אם הנאום הראשון היה נאום היסטורי, הרי שהנאום השני הוא נאום המצוות והוא מתחיל ישירות באזכור מעמד הר סיני ועשרת הדברות (בנוסח שונה מעט מהנוסח ביתרו). גם פסוקי הפרק הראשון של שמע ישראל מופיעים בפרשה ועד סופה ממשיך משה ומזהיר את בני ישראל מפני עבודה זרה ומפני התערות בעמי כנען.
משה מקבל את הלוחות - מרק שגאל - 1960-1966 מוזיאון שגל, ניס צרפת

פרשת דברים

פרשת דברים היא הפרשה הראשונה בחומש דברים ופותחת את נאומיו של משה המתייחסים להיסטוריה של נדודי עם ישראל במדבר.
משה נואם בפני בני ישראל
משה נואם בפני בני ישראל - תחריט עץ מאת הנרי פליקס עמנואל פיליפוטו - Henri Félix Emmanuel Philippoteaux

מאמרים ודברי תורה לפרשת דברים

מהי התורה - בפרשה מופיע הביטוי "התורה" במאמר נסקור את הופעת הביטוי בחומשים השונים ובהתפתחות הביטוי בחמש דברים.

הפטרת פרשת דברים - הפטרת חזון ישעיהו.

חידון לפרשת דברים - חידות ציורים וחידות מילוליות לפרשת דברים.

פרשת דברים לילדים - תקציר הפרשה ודבר תורה מותאמים לילדים ומומלצים מאד גם למבוגרים.

פרשת דברים - דברים שרואים משם  - המאמר סוקר  באופן כללי את פרשת דברים ומצביע על מספר שינויים בתיאור האירועים בפרשת דברים ובפרשות אחרות ובפרט בסיפור בקשת בני גד ובני ראובן.

דבר תורה לפרשת דברים העוסק בבחירת השופטים.

  תפזורת לפרשת דברים

אסטרונומיה לימי בין המצרים  - המאמר סוקר קשרים אסטרונומיים בפרשות דברים ואתחנן ועקב ובהפטרות שלהם, הקשורים לימי בין המצרים ולנחמה הבאה בעקבותיהם.

סטטיסטיקה לפרשת דברים  - נתונים סטטיסטיים על פרשת דברים.


תקציר פרשת דברים
פרשת דברים פותחת חומש חדש - חומש דברים - השונה מהותית מהחומשים שבאו לפניו. ספר דברים מורכב מנאומים ארוכים של משה. משה רבנו, שבפרשת שמות מתאר את עצמו ככבד פה וכבד לשון מפליא ביכולת נאומיו. סיפורי אירועים (שאינם חלק מהנאומים, אלא דברים שארעו באותה עת) נדירים מאד, ולו רק בגלל העובדה שספר דברים נפתח בא' שבט ומשה נפטר פחות מארבעים יום אחר כך בז' באדר. נאומו הראשון של משה מכיל את כל פרשת דברים והוא מסתיים רק בפרשת ואתחנן.
"אֵלֶּה הַדְּבָרִים אֲשֶׁר דִּבֶּר משֶׁה אֶל-כָּל-יִשְׂרָאֵל בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן בַּמִּדְבָּר בָּעֲרָבָה מוֹל סוּף בֵּין-פָּארָן וּבֵין-תֹּפֶל וְלָבָן וַחֲצֵרֹת וְדִי זָהָב: אַחַד עָשָׂר יוֹם מֵחֹרֵב דֶּרֶךְ הַר-שֵׂעִיר עַד קָדֵשׁ בַּרְנֵעַ: וַיְהִי בְּאַרְבָּעִים שָׁנָה בְּעַשְׁתֵּי-עָשָׂר חֹדֶשׁ בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ דִּבֶּר משֶׁה אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל כְּכֹל אֲשֶׁר צִוָּה ה' אֹתוֹ אֲלֵהֶם: אַחֲרֵי הַכֹּתוֹ אֵת סִיחֹן מֶלֶךְ הָאֱמֹרִי אֲשֶׁר יוֹשֵׁב בְּחֶשְׁבּוֹן וְאֵת עוֹג מֶלֶךְ הַבָּשָׁן אֲשֶׁר-יוֹשֵׁב בְּעַשְׁתָּרֹת בְּאֶדְרֶעִי: בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן בְּאֶרֶץ מוֹאָב הוֹאִיל משֶׁה בֵּאֵר אֶת-הַתּוֹרָה הַזֹּאת לֵאמֹר"
פתיחת הספר נותנת לנו גם ציון מקום מדויק (אמנם אלו הם מקומות שלא מוזכרים בשום מקום וזיהויים אינו ודאי עד כדי כך שרש"י מציע שמקומות אלו הינם שמות קוד לאירועים שקרו לבני ישראל במדבר), גם תאריך וגם את העובדה המפתיעה שהמיקום נמצא בסך הכל אחד-עשר יום מחורב (מקום מתן תורה). לא פלא שבפתיחת הנאום משה מסביר מדוע דרך של אחד עשר יום לקחה קרוב לארבעים שנה. משה מתחיל את נאומו מהוראת היציאה ממדבר סיני (המופיעה בפרשת בהעלותך) במילים "רב לכם שבת בהר הזה". מתאר את פרשת מינוי הזקנים (שגם מופיעה בפרשת בהעלותך) ואת חטא המרגלים. בתיאור הסיפורים הבדלים משמעותיים ועמדנו על חלקם במאמרנו לעיל (דברים שרואים משם).
גם הציווי להמשיך לנוע לעבר ארץ ישראל לאחר ארבעים שנה מתחיל במילים "רב לכם סב את ההר הזה פנו לכם צפונה" (ב' ג), ולאחריו מתוארים מפגשי בני ישראל עם עשו, מואב ועמון (והתיאור נרחב הרבה יותר ממה שנאמר בפרשת חקת) וממשיך משה ומתאר את מלחמותיהם בסיחון ובעוג ואת הכיבושים הנוספים של עבר הירדן המזרחי ומסתיימות בהנחייה ליהושוע (נכתב כך בכתיב מלא רק פעמיים בתנ"ך), יורשו של משה שימשיך את מלחמות ישראל בארץ ישראל, לא לפחד ולדעת כי כמו שניצחו במלחמות אלו כך ינצח הוא במלחמותיו כי ה' הוא הנלחם להם.
משה נואם בפני בני ישראל
משה נואם בפני בני ישראל - תחריט עץ מאת הנרי פליקס עמנואל פיליפוטו - Henri Félix Emmanuel Philippoteaux

פרשת מסעי

פרשת מסעי

מאמרים ודברי תורה לפרשת מסעי

עיר מקלט והכוהן הגדול - לרוצח הנמלט לעיר המקלט, מותר לצאת ממנה רק במות הכהן הגדול. המאמר עוסק בקשר בין הרוצח לכוהן.

הפטרת פרשת מסעי - המשך נבואות התוכחה של ירמיהו

פרשת מטות מסעי לילדים - תקציר הפרשה מתאים לילדים וגם למבוגרים.

חידון לפרשת מסעי - חידות ציורים וחידות מילוליות לפרשת מסעי

סטטיסטיקה לפרשת מסעי - נתונים סטטיסטיים על פרשת מסעי

תקציר פרשת מסעי
פרק ל"ג
פרשת מסעי היא הפרשה האחרונה בחומש במדבר. הפרשה פותחת בתיאור כל המסעות של בני ישראל מצאתם מארץ מצרים ועד חנייתם בערבות מואב מול הירדן ויריחו. לא פחות מ-42 מסעות ומקומות שונים (בחלקם כבר פגשנו בפרשות הקודמות וחלקם יחידאים במקרא) מוזכרים. אמנם רוב המקומות מוזכרים בקצרה לפי התבנית של "ויסעו מ... ויחנו ב..." אולם בין לבין מפורטים לנו אירועים וניתן לנו מידע נוסף. המידע המענין ביותר הוא תאריך פטירתו של אהרון הכהן, יחידי הוא אהרון בכל המקרא שנכתב תאריך פטירתו, א' באב, ופרשת מסעי נקראת תמיד בסמוך לתאריך זה. גם גילו של אהרון מפורט אולם את הגיל אנו יכולים לחשב שכן גילו בעת יציאת מצרים כבר הוזכר בספר שמות. בהמשך הפרשה מופיע ציווי על הורשת והריסת העבודה הזרה של ערי ארץ ישראל. נושא זה יתפוס מקום מרכזי בנאומיו של משה בחומש דברים.

פרק ל"ד
בפרק ל"ד, התורה מפרטת את גבולות ארץ ישראל, רשימה זו של גבולות ומקומות מהווה מקור לפרשנויות ומחקרים מרובים. חלק מן המקורות מזוהים בצורה ודאית (ים כנרת וים המלח) חלקם מוכרים עוד מספר בראשית וחלקם מוכרים לנו מימינו אך אין לדעת איפה היו בעבר (מעלה עקרבים). לאחר פירוט הגבולות, התורה מפרטת בשמות את נשיאי השבטים, שיובילו את בני ישראל לנחלת הארץ.

פרק ל"ה
פרק ל"ה פותח בציווי על נתינת ערים ללווים בכל ארץ ישראל  שהרי לשבט לוי אין נחלה משל עצמו. לאחר מכן התורה עוסקת בנושא הלא סימפטי של רוצח ורוצח בשגגה. התורה מצווה להקצות ערי מקלט לרוצחים בשגגה (שלא ניתן לחייבם בדיני נפשות בבית דין), על מנת שגואל הדם לא יוכל לפגוע בהם. הרעיון העומד בכך שגם מי שחטא בהריגה ולא ברצח, ידע שעליו לגלות למקום מרוחק. אמנם התורה מודעת לכך שהאיש הרג נפש בשגגה, אך הוא עדיין מכונה רוצח ואחריותו ללקיחת החיים קיימת. כאשר הרוצח נמצא בעיר המקלט, לגואל הדם אסור לפגוע בו (אחרת ייחשב גואל הדם בעצמו לרוצח). לרוצח מותר לצאת מעיר המקלט רק לאחר מות הכהן הגדול. עיר המקלט אינה נותנת הגנה באופן אוטומטי, רוצח במזיד הנמלט לעיר מקלט מוצא משם בעל כורחו.

פרק ל"ו
בסיום החומש כולו אנו חוזרים לנושא שהתורה עסקה בו בפרשת פינחס. בנות צלפחד ביקשו לקבל את נחלת אביהן (ולעשות שם לאביהן שלא יישכח). שבט מנשה מודאגים מהאפשרות שבנות צלפחד ינשאו עם בני שבטים אחרים ושתוך דור אחד הנחלה תעבור ליורשי בעליהן ולמעשה לנחלת שבט אחר. משה לפי ה', מדגיש כי בנות צלפחד תהיינה לנשים למי שהן בוחרות, אך החתנים צריכים להיות בני שבט מנשה. בנות צלפחד אכן עושות כך וכולן נישאות (וכנראה זהו המקרה הראשון בתורה בו הכלה בוחרת את החתן). סיום ספר במדבר מסתיים בצורה דומה מאד לספר ויקרא :"אלה המצות והמשפטים אשר צוה ה' ביד משה אל בני ישראל בערבות מואב על ירדן יריחו" אך בועד ספר ויקרא מסתיים במדבר סיני, בחומש במדבר בני ישראל כבר הגיעו לפתחה של ארץ ישראל
חזק חזק ונתחזק

חלוצים לפני ה'

מאמר אורח מאת הרב ירחם שמשוביץ
בפרשת השבוע מופיע לראשונה המושג של חלוצים (במלחמת מדין ובפרשת בני גד ובני ראובן). צריכים אנו לבחון את משמעותו של מושג זה המופיע בפרשתנו לראשונה וגם לאחרונה! (אמנם העניין לעצמו כבר הופיע בקריעת ים סוף עם נחשון בן עמינדב שקפץ ראשון בים ומכאן מושג ה"נחשונים" אבל כאן הענין מפורש במקרא עצמו. מה שמלמד אותנו שמשמעותה של המילה היא זה היוצא ראשון לפני כולם) 

כאשר באים בני גד ובני ראובן ומבקשים ממשה להשאר בעבר הירדן המזרחי (שגם הוא חלק מארץ ישראל ורק שבזכותם תתגלה הקדושה הטמונה בעבר הירדן המזרחי), מגיב משה בצורה חריפה ביותר ואין אנו מבינים מה חרי האף הגדול הזה ?! 

נכון שבני גד ובני ראובן הקדימו את בהמתם לטפם "גדרות צאן נבנה למקננו וערים לטפנו" וזה לא בסדר; יש להוכיחם על כך כדי שסדרי העדיפויות שלהם יהיו מתוקנים יותר. אבל חרון אפו של משה המשווה אותם למרגלים מראה שמתיחסים אליהם ממש כבוגדים! למרות שבשום מקום אין הם אומרים שהם לא ישתתפו במלחמה עם בני ישראל, אלא רק שבאותה הזדמנות שמדברים על חלוקת הארץ הם מבקשים שנחלתם לא תינתן להם בגורל אלא שעבר הירדן המזרחי יהיה נחלתם. (וגם אם נאמר שאולי כן היתה כוונתם שלא ישתתפו במלחמה, לפחות היה צריך לעשות איזה שהוא בירור עימהם ולא ישר לתקוף אותם). ולא רק שמשה תוקף אותם, אלא הוא משווה אותם לדבר שנחשב העלבון הגדול ביותר לאותו הדור העומד להיכנס לארץ והוא המרגלים – כאשר רק לפני ימים ספורים נקברו אחרוני השרידים של דור המדבר אשר עליו היתה הגזרה הידועה! 

אלא שאם נתבונן בכל הפרשה נראה מילה אחת שמשתנה בין דבריהם הראשונים של בני גד ובני ראובן לבין דבריו של משה ובעקבות כך לדבריהם השניים של בני גד ובני ראובן! והמלה היא לפני ה' לעומת לפני בני ישראל. 

אומרים בני גד ובני ראובן "נחנו נעבור חלוצים לפני בני ישראל" ומשה מבקש (או דורש) מהם להבין שהם צריכים לעבור חלוצים לפני ה' . ואכן בני גד ובני ראובן בחזרם על הדברים מבינים את הדבר ואומרים שיעברו חלוצים לפני ה' כפי שמשה ביקש מהם. 
ולכן השווה אותם משה למרגלים, לא משום שבדרישתם הם חוזרים על חטא המרגלים חלילה, אלא משום שבכך שאומרים שיעברו חלוצים לפני בני ישראל, ישנה סכנה שבעתיד הרחוק אם לא יבינו שהם חלוצים לפני ה' הם ח"ו יתנתקו בסופו של דבר מהקב"ה בגלל כל הקשיים והמרחק של עבר הירדן ואזי יחטאו במה שהמרגלים חטאו. 

וזו גם הסיבה שמצמיד אליהם משה את חצי שבט המנשה, כדי לגרום לחיבור של קיימא בינם הנמצאים מעבר אחד מזה ובין שאר בנ"י הנמצאים מעבר אחד מזה. 

ובכל זאת נשאלת השאלה מדוע אם כן חוזר משה ופונה ליהושע ולאלעזר הכהן על הדרישה שנדרשה מאת בני גד ובני ראובן ולא מסתפק במה שתיקנו ואמרו; וכן מדוע חוזרים בני גד ובני ראובן ומתחייבים בדבר שוב פעם? 

והתשובה לכך היא שבני גד ובני ראובן אמנם הבינו שצריכים להיות חלוצים לפני ה' אבל חשבו שדרישה זו ואמירה זו היא מפי משה בלבד ולא מאת הקב"ה ולכן אמרו: "כאשר אדוני דובר, כאשר אדוני מצווה" – ומשה חושב הפעם לא יעזור אם אגיד להם, אני צריך שיהיו "חבר נאמנים" אשר ידאג שהדברים ייעשו, כי מי יודע אם אחרי מותי היות שחשבו שזאת "גחמה" פרטית שלי עדיין יקיימו אותה! ולכן הוא פונה ליהושע ולאלעזר הכהן. או אז מבינים בני גד ובני ראובן את טעותם ומשנים את הנוסח שוב פעם ואומרים "כאשר ה' מצווה": הבנו שדרישה זו היא אלקית, או אז מקבל משה את דבריהם.

לדף הראשית של פרשת מטות