אתר פרשת השבוע עם תקצירים, דברי תורה, מאמרים, הפטרות, תפזורות, חידות ועוד המון דברים על כל פרשות השבוע וחגי ישראל! המאמרים באתר מוגנים בזכויות יוצרים. ניתן לעשות שימוש למטרות פרטיות ולא מסחריות תוך קישור ומתן קרדיט לגדי איידלהייט. לפרטים נא לפנות לאימייל gadieide@yahoo.com
מעונינים לקבל דבר תורה ישירות לנייד שלכם? הצטרפו לערוץ הטלגרם של פרשת השבוע !

דבר תורה לפרשת ניצבים

והפעם דברים אישיים של יואב לרגל שנה לדברי התורה הקצרים  ודבר תורה

שלום לכם אתם בכמה דקות על הפרשה והיום נדבר על פרשות ניצבים ופרשת וילך. לפני שנה בדיוק התחלתי להעביר פה בערוץ דברי תורה, דבר תורה הראשון שלי היה על פרשת וילך.

והיום אחרי שנה אני יכול להגיד לכם שאני מתרגש.

אני רוצה להודות לכם הצופים לא על כך שנתתם לי את המוטיבציה להמשיך, אלא על כך שרק בזכותכם גם אם היה לי קשה וגם אם היה לי לחוץ, אני ישבתי והתאמצתי כדי להכין דבר תורה.

אני רוצה להודות לאבא שלי שהוא מצלם איתי ועורך את הסרטונים איתי וזה אומר שהוא משקיע כל שבוע מזמנו הפרטי כדי לעזור לי וזה לא מובן מאליו. וגם אני רוצה להודות לו על כך ששימש כהשראה שלי בהכנת דברי התורה. כמו שהבטחתי היום יהיה אורח בתוכנית שיעביר את הדבר תורה במקומי  בסגנון אחר ומזווית קצת שונה.

שלום לכולם, ישר כוח גדול ליואב על שנה שלמה של הכנת דברי תורה.

פרשת ניצבים פותחת במילים: "אַתֶּם נִצָּבִים הַיּוֹם כֻּלְּכֶם לִפְנֵי ה' אֱלֹקיכֶם...".

פרשת ניצבים נקראת תמיד לפני ראש השנה ויש לקרוא את המילה "היום" לא כמתייחסת לעבר בו משה רבנו דיבר, אלא להווה בו אנו נמצאים ונהיה בראש השנה בעוד כמה ימים.

את החוויה של כריתת הברית עם אלוקים עלינו להרגיש מדי יום ומדי שנה מחדש. גם אם אין אפשרות להרגיש כך מדי יום ויום, וזו יכולת השמורה למעטים, הרי שכמה פעמים בשנה, בתקופות החגים, אפשרי לחוות חוויות אלו.

גם שמיעת קול השופר, המצווה העיקרית של ראש השנה, מטרתה להזכיר לנו, ויותר מלהזכיר, לגרום לנו לחוות מחדש, את מעמד הר סיני.

בפרשת ניצבים הכול כבר נאמר. עשרות פסוקים עם המצוות ועם האזהרות כבר נאמרו וניתן רק לסכם. משה רבנו מסכם את כל נאומו הארוך כך: "לֹא בַשָּׁמַיִם הִיא... וְלֹא-מֵעֵבֶר לַיָּם". שמירת התורה והמצוות אינם עניין כה מסובך, אינם עניין המתאים לבודדים יחידי סגולה, אלא דבר האפשרי לכל איש.

הפרשה מדגישה שוב את אחד העקרונות החשובים ביהדות, עיקרון הבחירה החופשית. הכול כבר נאמר, אולם ההחלטה הסופית היא של האדם: "רְאֵה נָתַתִּי לְפָנֶיךָ הַיּוֹם אֶת-הַחַיִּים וְאֶת-הַטּוֹב וְאֶת-הַמָּוֶת וְאֶת-הָרָע". כל האפשרויות פתוחות. הדרכים הותוו, המשמעויות הוסברו ולאדם נותר רק לבחור.

יהי רצון שנבחר כולנו בטוב, שנה טובה ומבורכת לכולכם, נשתמע בשנה הבאה כאשר נתחיל, שוב, מבראשית.




לדף הראשי של פרשת ניצבים

דבר תורה לפרשת כי תבוא

דבר התורה של יואב עוסק בנושא מפרשת הקללות.

בפרשה מתואר טקס הברכות והקללות שיהיה על הר גריזים ועל הר עיבל.  הלווים אומרים ארור האיש אשר יעשה כך וכך וכל העם עונה אמן. וככה עוד כמה קללות על אנשים שחוטאים ובסוף הלווים מגיעים לקללה האחרונה: "אָרוּר אֲשֶׁר לֹא-יָקִים אֶת-דִּבְרֵי הַתּוֹרָה-הַזֹּאת לַעֲשׂוֹת אוֹתָם וְאָמַר כָּל-הָעָם אָמֵן"

אני רוצה לשאול מה הכוונה במילים "דברי התורה הזאת".  אם נניח שמדובר על כל התורה, יש קושיה, למה  התורה מפרטת את כל הקללות האחרות אם בקללה האחרונה כולן ממילא נמצאות?

נביא את הפירוש של האבן עזרא אבל כדי להבין אותו, נשים לב לשני דברים משותפים בכל הקללות, מי שרוצה מוזמן לפתוח חומש דברים פרק כ"ז פסוק ט"ו ולבדוק בעצמו.

כל הקללות הן מצוות לא תעשה, כלומר צריך לעשות פעולה כדי לעבור עליהן. בנוסף כל הקללות הן מצוות לא תעשה שעושים אותם בסתר, לדוגמא גילוי עריות אף אחד לא ידע על זה חוץ ממך ומי שעשית אתו את זה.

האבן עזרא לומד שמהמילים "לעשות אותם" מדובר על העבירות שהוזכרו קודם, והוא גם דורש שבגלל שכתוב "לעשות אותם" אנחנו מבינים שמדובר על מצוות עשה, אנחנו צריכים לעשות משהו ורק אם לא נעשה תבוא הקללה, וכל המצוות שהלווים אומרים אלו מצוות לא תעשה.

ולכן האבן עזרא אומר שמדובר גם על המצוות שהוזכרו קודם וגם על מי שלא יקיים בסתר מצוות עשה , כי כמו שה' קילל את מי שעושה מצוות לא תעשה בסתר ככה ה' מקלל את מי שלא ייעשה בסתר מצוות עשה.

הרמב"ן עונה שלא מדובר בקיום מצוות אלא בתפישת העולם של האדם. לפי הרמב"ן התורה מדברת במקרה שבן אדם מאמין שצריך לקיים את המצוות והוא מחויב לעשות אותן, ומי שמקיים את המצוות מקבל שכר, ומי שלא מקיים את המצוות הוא ארור. על אדם שהוא לא כזה התורה מדברת ואומרת שהוא לא מקים את דברי התורה. ואם אדם אכל חזיר או לא עשה סוכה הוא לא מקולל מפה כי לא כתוב "אשר לא יעשה את דברי התורה הזאת" אלא כתוב "אֲשֶׁר לֹא-יָקִים אֶת-דִּבְרֵי הַתּוֹרָה-הַזֹּאת".

ונעבור לפינת החידה השבועית החידה של שבוע שעבר הייתה: על מה דורכים ואסור לשים במכנסיים.
והתשובה היא: אבן
התורה אומרת לא להשתמש באבנים שונות כדי לרמות במשקל. ובאופן מילולי "לֹא-יִהְיֶה לְךָ בְּכִיסְךָ אֶבֶן וָאָבֶן גְּדוֹלָה וּקְטַנָּה", שלא יהיו אבנים  בכיסים במכנסיים.

והחידה השבועית השבוע היא: איזה רמטכ"ל מופיע בפרשה.

אם אתם יודעים את התשובה לחידה תרשמו אותה בתגובות ואת התשובה נפרסם השבוע הבא.
אני אחכה לכם פה שבוע הבא לספיישל מיוחד לכבוד סיום שנה לכמה דקות על הפרשה.
תרשמו לערוץ פה למטה נתראה בשבוע הבא
ושבת שלום!
           


לדף הראשי של פרשת כי תבוא

פרשת כי-תצא

פרשת כי תצא היא הפרשה הששית בספר דברים וממשיכה את נאום המצוות הארוך של משה. תקציר הפרשה בהמשך.

חרישה בשור וחמור
חרישה בשור וחמור - איסור מפורש מהתורה בפרשת כי תצא. צילום משנת 1898 באזור ירושלים

מאמרים לפרשת כי תצא

איסור חרישה בשור וחמור ושעטנז - על הדומה ועל השונה בין שתי מצוות אלו המופיעות בפרשייה אחת בפרשת כי תצא.

ישראל והיחס לאומות העולם - המאמר סוקר את המצוות בין עם ישראל לעמי מצרים אדום עמון מואב ועמלק המופיעים בפרשתנו.

דבר תורה לפרשת כי תצא - דבר התורה עוסק בחטאם של בני מואב ועמון.


הפטרת פרשת כי תצא - הפרטת כי תצא בספר ישעיהו. המשך הפטרות הנחמה (בתוך הפטרת פרשת נח).

פרשת כי תצא לילדים - סיכום ותקציר קצר של המצוות בפרשה בתוספת דבר תורה מותאם במיוחד לילדים.

חידון לפרשת כי תצא - חידות ציורים וחידות מילוליות לפרשת כי תצא.

תפזורת לפרשת כי תצא

סטטיסטיקה לפרשת כי-תצא

תקציר פרשת כי-תצא  
פרשת כי תצא ממשיכה את חטיבת המצוות של ספר דברים ומביאה אותה לשיא כללי של כל התורה. בפרשת כי-תצא ישנן לא פחות משבעים וארבע מצוות שונות, רובן בפרשיות קצרות של כמה פסוקים ולעתים פסוק בודד בלבד.

ריבוי הנושאים בפרשה מציב אתגרים בפני הפרשנים המנסים להסביר את הסמיכות בין המצוות ואת הסדר של העניינים השונים, דבר שלא תמיד מצליח, או אפשרי רק בקבוצה קטנה של נושאים.

הפרשה פותחת בדיני אשת יפת תואר וממשיכה את דיני המלחמה מסוף פרשת שופטים. לאחר עניין זה מפורטים דיני איש אשר לו שתי נשים, אחת אהובה ואחת שנואה ולאחר מכן דיני בן סורר ומורה. על כך אומר רש"י בהתייחסו לדיני אשת יפת תואר:
"לא דברה תורה אלא כנגד יצר הרע. שאם אין הקב"ה מתירה ישאנה באיסור. אבל אם נשאה, סופו להיות שונאה, שנאמר אחריו (פסוק טו) כי תהיין לאיש וגו' וסופו להוליד ממנה בן סורר ומורה, לכך נסמכו פרשיות הללו". 
התורה מתירה לאדם לשאת אשת שנפלה בשבי במלחמה, אולם עליו לעשות זאת לא מתוך תאוות יצרו בשעת המלחמה אלא לאחר חודש שלם וכאשר הוא בטוח בכך לגמרי. באותה תקופה של חודש על האישה לכער את עצמה כדאי שגם אם היא אכן יפה, באותה תקופה לא תהיה יפה.

כמו כן אם הוא נושא אותה היא הופכת להיות אשה לכל דבר ולא במעמד של שפחה או פילגש. גם אם הוא לא רוצה בה כאשה הוא חייב לשחרר אותה ואין להתייחס אליה כשפחה ולמוכרה בכסף. ולמרות כל זאת התורה ממליצה לא לעשות כן, שכן הכנסת אשה שנייה לביתו, ושלרוב היא צעירה יותר מאשתו המקורית היא רק מתכון לצרות ולבעיות.

בפרשה מצוות רבות בדינים בין אדם לחברו, דיני נזיקין ודיני פלילים, דינים רבים בתחום היחסים בין איש לאשה, דינים בין ישראל לאומות העולם, דיני צדקה ומתנות לעניים וגם דינים בין אדם למקום, שהם לכאורה חסרי הסבר כגון מצוות שילוח הקן ומצוות כלאיים ושעטנז.

מצוות רבות באות שוב לצורך הצדק החברתי וסיוע לחלשים בחברה. לדוגמה, גם כאשר מישהו חייב לך חוב ומועד הפירעון עבר ואין לו איך לפרוע ואתה כבעל חוב רוצה לקחת נכסים בתור משכון, אל לך להיכנס לביתו ולקחת אלא תעמוד בחוץ והוא יביא לך. בצורה כזו הבושה תקטן. אם המשכון הוא חפץ של עני הנחוץ לו מאד, התורה מזכירה שמיכה כדוגמה, עליך להשיב לו את המשכון מדי לילה. ציווי זה נאמר גם בפרשת משפטים בספר שמות (פרק כ"ב כד) והתורה חוזרת עליו שוב.

סיום פרשת המצוות החברתיות מתייחס להגינות במסחר ובמשקולות והדגשה כי שמירה על חוקי הצדק הבסיסיים היא התנאי לאריכות ימים על האדמה.

הפרשה מסתיימת באזכור מעשהו של עמלק. מעשה זה מהווה אנטיתזה מוחלטת לכל חוקי הצדק שהוזכרו קודם. בני ישראל לא סיכנו את עמלק, עמלק נלחם בקצה האחורי של המחנה, בחלשים, וזאת בשעה שהעם היה צמא למים. מעשהו זה של עמלק המנוגד לכל חוקי המוסר הפשוטים אינו מאפשר לו מקום בעולמו של הקב"ה ובני ישראל מצטווים ציווי עתידי על מחיית עמלק, ציווי המתקיים חלקית בימי שאול. בימינו המצווה היא מצוות זכירה ומתקיימת בכך שאנו קוראים את הפרשה מדי שנה בשבת הסמוכה לפורים, הנקראת על כך שבת זכור.

חרישה בשור וחמור
חרישה בשור וחמור - איסור מפורש מהתורה בפרשת כי תצא. צילום משנת 1898 באזור ירושלים


דבר תורה לפרשת כי תצא

דבר התורה עוסק בחטאם של בני מואב ועמון.

אחד האיסורים בפרשת כי תצא הוא להתחתן עם מואבי או עמוני: "לֹא-יָבֹא עַמּוֹנִי וּמוֹאָבִי בִּקְהַל ה' גַּם דּוֹר עֲשִׂירִי לֹא-יָבֹא לָהֶם בִּקְהַל ה' עַד-עוֹלָם". התורה מפרטת גם את הסיבה לאיסור: "עַל-דְּבַר אֲשֶׁר לֹא-קִדְּמוּ אֶתְכֶם בַּלֶּחֶם וּבַמַּיִם בַּדֶּרֶךְ בְּצֵאתְכֶם מִמִּצְרָיִם וַאֲשֶׁר שָׂכַר עָלֶיךָ אֶת-בִּלְעָם בֶּן-בְּעוֹר מִפְּתוֹר אֲרַם נַהֲרַיִם לְקַלֲלֶךָּ"

החטא של המואבים והעמונים היה שהם לא נתנו לעם ישראל  לחם ומים. השאלה שלי היום היא: למה אי ניתנת לחם ומים היא חטא חמור כל כך?

אם לא היה לעם ישראל מה לאכול אז באמת גם עמון וגם מואב אכזריים ולא ראויים להיות חלק מעם ישראל, אבל לעם ישראל כן היה מה לאכול, היה להם מן מהשמיים ובאר תמידית שהולכת איתם לכל מקום. מדוע אם כן נטפלת התורה לעמון ומואב? ואוסרת עליהם הצטרפות לעם היהודי לעולמי עולמים?

אפשר להגיד שאי נתינת לחם ומים, מראה על קמצנות ועל רוע לב, וה' לא רוצה שיהיה בעם ישראל אנשים עם כאלה תכונות, ולכן הוא לא  מאפשר להם להיות חלק מתוך עם ישראל לעולמים.

הרמב"ן עונה: שמכיוון שמואב ועמון הם הצאצאים של לוט, ועם ישראל הוא הצאצא של אברהם, היינו מצפים שבגלל שאברהם הציל את לוט במלחמה של חמשת המלכים מול ארבעת המלכים. עכשיו בני לוט יחזירו טובה לבני אברהם ויתנו להם לחם ומים. ובגלל שהם לא עשו זאת, אלא היו כפויי טובה לעם ישראל, זה היה החטא שלהם ובגלל זה הם לא יהיו חלק מעם ישראל.

יותר מזה הם אפילו לא היו צריכים לעשות טובה! משה מציע לשלם על כל המזון והמים, אפילו שיש לישראל מזון ומים שלהם! ולכן לא רק שעמון ומואב לא היו מפסידים כלום, זה שהם לא הסכימו מראה שהם היו כל כך רשעים שאפילו להרוויח לא רצו, העיקר להזיק לישראל שיצטרכו לעשות סיבוב ארוך יותר במדבר.

ונעבור לפינת החידה השבועית החידה של שבוע שעבר הייתה: איזה כלי שמופיע בפרשת שופטים אסור להכניס למקדש?

והתשובה היא גרזן, הגרזן מופיע פעמיים בפרשת שופטים. נביא אחת מהפעמים "וַאֲשֶׁר יָבֹא אֶת-רֵעֵהוּ בַיַּעַר לַחְטֹב עֵצִים וְנִדְּחָה יָדוֹ בַגַּרְזֶן לִכְרֹת הָעֵץ וְנָשַׁל הַבַּרְזֶל מִן-הָעֵץ...". בספר מלכים מופיע האיסור להכניס גרזן למקדש: "וְהַגַּרְזֶן כָּל-כְּלִי בַרְזֶל לֹא-נִשְׁמַע בַּבַּיִת בְּהִבָּנֹתוֹ".

והחידה השבועית השבוע היא: מה בפרשה מותר לדרוך עליו, אך אסור לשים במכנסיים?

אם אתם יודעים את התשובה לחידה אני מבקש שתרשמו אותה בתגובות.
אל תשכחו להירשם לערוץ נתראה בשבוע הבא ושבת שלום.


לדף הראשי של פרשת כי תצא