אתר פרשת השבוע עם תקצירים, דברי תורה, מאמרים, הפטרות, תפזורות, חידות ועוד המון דברים על כל פרשות השבוע וחגי ישראל! המאמרים באתר מוגנים בזכויות יוצרים. ניתן לעשות שימוש למטרות פרטיות ולא מסחריות תוך קישור ומתן קרדיט לגדי איידלהייט. לפרטים נא לפנות לאימייל gadieide@yahoo.com
מעונינים לקבל דבר תורה ישירות לנייד שלכם? הצטרפו לערוץ הטלגרם של פרשת השבוע !

פרשת אמור

פרשת אמור היא הפרשה השמינית בספר ויקרא ועיקרה מצוות המוטלות על הכהנים וענייני המועדות השונים. תקציר מפורט של הפרשה מופיע בהמשך העמוד.

הבאת ביכורים
הבאת ביכורים
מאמרים ודברי תורה לפרשת אמור

הדלקת הנרות - המאמר עוסק בשתי ההופעות בתורה של פרשת ציווי ההדלקה, בפרשות תצווה ואמור ובהבדלים ובחידושים ביניהן.

הפטרת פרשת אמור - עיון בהפטרת פרשת אמור בספר יחזקאל.

עניני פרשת אמור לילדים - פירוט העניינים העיקריים בפרשת אמור וכן דבר תורה קצר המתאים במיוחד לילדים.

דברי תורה לפרשת אמור - על קביעת המועדות

מה באה המילה "אך" למעט ביום הכיפורים?


חידון לפרשת אמור - חידות ציורים וחידות מילוליות לפרשת אמור.

המצוות בפרשת אמור - המאמר עוסק במצוות השונות בספר ויקרא בכלל ובפרשת אמור בפרט ובעיקר במצוות מתנות עניים החוזרת ונשנית שוב ובמיקום מוזר בתוך פרשיית המועדות.

סטטיסטיקה לפרשת אמור - נתונים סטטיסטיים על פרשת אמור.




סיכום פרשת אמור
ניתן גם להאזין לתקציר


פרשת אמור פותחת בציווים נוספים לכוהנים.

כפי שראינו בפרשת אחרי מות, אחרי שדיני הטומאה והטהרה נישנו לעם ישראל עוברים לדון בעניינים נוספים הקשורים לכוהנים, גם ענייני הקדושה הכלליים לכל עם ישראל נאמרו כבר בפרשת קדושים ושני הפרקים הראשונים בפרשה כוללים עניינים נוספים לכוהנים בלבד.

הכוהנים בגלל מעמדם ועבודתם בבית המקדש מחויבים יותר לדיני הקדושה, גם בחיי האישות - איסור על כהן לשאת אשה גרושה, ולכהן גדול אף אשה אלמנה, וגם בחיי היום יום - שמירה מיוחדת בטהרה ולא לטמא את הקודשים, וגם בעבודת בית המקדש - להקפיד ולראות את הקורבנות המובאים שאין בהם פגמים.

הדין הבא לאחר מכן הוא כללי בדיני הקורבנות. אין להקריב קורבן שגילו מתחת לשמונה ימים וכמו כן אין להקריב שור ואת בנו ביום אחד. להלכה זו חשיבות מעשית ובפרט בתקופת הרגלים שהקורבנות מרובים ועל מוכרי הבהמות לקורבנות להיזהר במיוחד.

פרק כ"ג, ליבה של פרשת אמור הוא פרשיית המועדות, פרשייה הנקראת בא' חול המועד פסח ובחג הסוכות.

פרשייה זו מפרטת את כל המועדות החל מפסח ועד לסוכות בעיקר פרטיהם: קורבן פסח, אכילת מצות, ספירת העומר, תקיעת שופר, צום יום כיפור, סוכה וארבעת המינים - כל המצוות האלו מופיעות בפרשייה.

בקריאת הפרשייה כדאי לשים לב לתחילתה העוסקת בשבת ולסיום הכפול של חג הסוכות שלאחר שנראה שהפרשייה מסתיימת היא ממשיכה וחוזרת על חג הסוכות תוך אזכור עניינים נוספים בו.  על נושאים אלו נאמרו מאמרים רבים וניתן למוצאם ברשת (הנה לדוגמה מאמר של הרב אלחנן סמט בנושא).

סיום פרשת אמור מתאר נושאים נוספים בעבודת המשכן: הדלקת המנורה, ולחם הפנים.

הפרשה מסתיימת בסיפור מעשה, חריג מספר ויקרא (הכולל בעיקר מצוות) אודות איש שהוא בן אשה ישראלית ואביו מצרי המקלל את ה'. שם האיש אינו מוזכר, אולם שם אמו ושבטה מוזכרים בתורה לדראון עולם. דינו של האיש חמור ונגזר למיתה בסקילה. לעיון נוסף בפרשת המקלל עיינו במאמרים של הרב אמנון בזק והרב מאיר שפיגלמן.

הבאת ביכורים
הבאת ביכורים

היחס לבעלי מומים
הוראת התורה כי כוהנים בעלי מומים פסולים לעבודה, קשה וצורמת לקורא בן ימינו. מה אשמים הכוהנים במום שיש בהם ומדוע מום זה פוסל אותם ולמה בכלל יש הפלייה? מספר רבנים מארגון צוהר, ענו על שאלות אלו בעלון השבועי של הארגון.

הרב רונן לוביץ' קובע שמעבודת בית המקדש אין להסיק על מציאות אחרת. בית המקדש דרש גם הידור חיצוני כארמון מלך (וגם הידור פנימי ולכן גם כוהנים עם מומים בלתי נראים פסולים).  התורה מחייבת יחס מכבד לבעלי מוגבלויות למשל בפסוק: "לא תקלל חרש ולפני עיור לא תתן מכשול".

הרב שי פירון מציע כי פסילת הכוהנים אינה מחמת המום, אלא מחמת החברה שאינה מסוגלת לקבל מום זה. כאשר מצב החברה ישתפר (כפי שקורה בימינו בהם יש הקפדה רבה על שילוב נכים ובעלי מוגבלויות, הבנה שלא הייתה בעבר), והחברה תהיה מסוגלת לקבל גם בעלי מומים הרי גם ההלכה תשתנה.

שני הרבנים מביאים גם שינוי בהלכה, שכהן בעל מום רשאי לעלות לדוכן ולברך את הקהל. השינוי ההלכתי מקורו ביכולת של החברה לקבל את הנכה לתוכה כאדם שווה.

פרשת קדושים

פרשת קדושים היא הפרשה השביעית בספר ויקרא והיא מכילה דינים שונים הקשורים לקדושת עם ישראל ובפרט חזרה על דיני העריות שנאמרו גם בפרשת אחרי מות.

המלקטות (רות?) - ז'אן פרנסואה מילה 1857, מוזיאון דה-אורסיי, פריס

מאמרים ודברי תורה לפרשת קדושים

אוב וידעוני - איסור הפנייה לאבות וידעונים נזכר מספר פעמים בפרשה. המאמר יסביר את עניין האוב והידעוני באמצעות המפרשים ועיון בסיפור שאול ובעלת האוב המופיע בספר שמואל.

נקמה - לא תיקום מצווה התורה. איך התורה מצמצמת ומונעת את רגש הנקמה, אחד הרגשות החזקים ביותר.

הפטרת פרשת קדושים - עיון בהפטרות השונות לפרשת קדושים לפי מנהגי העדות.

פרשת אחרי מות-קדושים - הקדושה והטהרה בספר ויקרא

דבר תורה לפרשת קדושים - מה משמעות הציווי להיות קדושים?


חידון לפרשת קדושים - חידון פרשת השבוע לפרשת קדושים. חידות ציורים וחידות מילוליות.

סטטיסטיקה לפרשת קדושים - נתונים סטטיסטיים על פרשת קדושים



תקציר פרשת קדושים
אפשר גם להאזין לתקציר!


פרשת קדושים כוללת נושאים רבים ומגוונים. הפרשה קצרה מאד 64 פסוקים בסך הכל אולם כוללת בתוכה לא פחות מ-51 מצוות שונות.

עניניי הפרשה כשם הפרשה - מצוות שונות בכל תחומי החיים הגורמים לעם ישראל להיות עם קדוש. אין אלו רק מצוות בין אדם לה' כמו הימנעות מעבודה זרה, אלא גם מצוות רבות בין אדם לחברו. הדרישה להיות קדושים היא בכך שה' הוא קדוש ועלינו לנסות להידמות לה'.

הציווי הראשון בפרשה, למעט הציווי הכללי - קדושים תהיו, הוא על מצוות מורא אב ואם השונה במעט ממצוות כיבוד אב ואם ומיד לאחריה ציווי על שמירת השבת.

אחרי שתי מצוות אלו מופיעה אזהרה על עבודה זרה. המצוות מזכירות את המצוות בעשרת הדברות.

מכאן והלאה כמעט כל פסוק מהווה מצווה בפני עצמה: מצוות מתנות לעניים, איסור גניבה, שקר ושבועת שווא. איסור הלנת שכר שכיר. דרישה למשפט צדק. איסור רכילות, איסור נקימה וגם הציווי הידוע "ואהבת לרעך כמוך". איסור כלאים בבהמות ובבגדים, דיני עורלה בפירות העצים (פירות שגדלו על עצים שגילם מתחת לשלוש שנים) ועוד.

בפרק השני של הפרשה פרק כ', חוזרים ונשנים איסורי העריות שכבר הופיעו בפרשת אחרי מות, אולם בצורה ובדגשים שונים וראו במאמר לעיל על ההבדל בין שתי ההופעות של פרשת העריות.

כדאי לנסות לחלק את הפרשה לחלקים. שימו לב למילים החוזרות על עצמן פעמים רבות "אני ה' אלוקיכם" צירוף זה חוזר מספר פעמים ומחלק את הפרשה לחלקים (שונים בארכם מפסוק אחד ועד כמה פסוקים). לפעמים בתוך חטיבה כזו יש חלוקת משנה נוספת לפסוקים המסתיימים בצירוף "אני ה'".

בסופו של דבר התורה מדגישה לנו כי כל המצוות מקורן וסיבתן היא מה' ומהרצון להידמות לה'. דבר זה נכון גם למצוות הגיוניות אותן אנו מבינים בשכלינו כדוגמת האיסור לגנוב ולמצוות אותן אין אנו מבינים כדוגמת איסור כלאים.


המלקטות (רות?) - ז'אן פרנסואה מילה 1857, מוזיאון דה-אורסיי, פריס

פרשת אחרי מות

פרשת אחרי מות היא הפרשה השישית בספר ויקרא ומתארת את עובדות המקדש ביו הכיפורים ודינים נוספים שונים.
שילוח השעיר ביום הכיפורים
שילוח השעיר ביום הכיפורים ויליאם ג'יימס וב Webb סוף המאה ה-19


מאמרים לפרשת אחרי מות
אחרי מות וההתרחקות מהקודש - התורה מזכירה בפרשת אחרי מות את שני בני אהרון. במאמר ננסה להבין את מהות הקשר בין הדברים ולמה צריך את כל האזהרות על התרחקות מהקודש.

חידון לפרשת אחרי מות - חידות ציורים וחידות מילוליות על פרשת אחרי מות.

דברי תורה לפרשת אחרי מות


הפטרת פרשת אחרי מות - עיון בהפטרת פרשת אחרי מות, הפטרה נדירה במיוחד.

אחרי מות קדושים - עיונים במצות העריות בפרשות אחרי מות וקדושים והסבר מדוע מכונה ספר ויקרא "תורת כהנים".

סטטיסטיקה לפרשת אחרי מות - נתונים סטטיסטיים לפרשת אחרי מות ובפרט מה הופך את הפטרת הפרשה לנדירה ביותר.



תקציר הפרשה
 פרשת אחרי מות עוסקת בתחילתה בדיני יום הכיפורים. לאחר מות בני אהרון, ה' מצווה את משה להזהיר את אהרון לא לבא אל הקודש (מקום ארון הברית) בכל עת אלא בטקס מיוחד. הטקס המפורט הוא הטקס המתבצע בבית המקדש ביום הכיפורים ולו פרטים רבים.

בסיום פרשיה זו מבואר שאכן טקס זה יש לבצע פעם אחת בשנה ודווקא בעשירי לחודש השביעי. את הסיבות לתאריך זה התורה לא מפרטת כאן ועלינו לנסות למוצאם במקומות אחרים. חשבון שאותו מביא כבר רש"י מראה שיום זה היה היום בו משה רבנו ירד מהר סיני עם לוחות האבן השניים. פרשיה ראשונה זו נקראת ביום הכיפורים בתפילת שחרית.

לאחר תיאור טקס זה התורה עוברת לצוות על עניינים הקשורים לקורבנות.

התורה מצווה על כל איש הרוצה לאכול בשר להביא אותו כקורבן זבח. בקורבן זה התורה מבטאת מגבלה מסוימת על אכילת בשר (מגבלה שהוסרה עם הכניסה לארץ) הדורשת מכל בשר להיות חלק מקורבן.

בנוסף חוזרת התורה על האיסורים החמורים באכילת דם. לסיום הפרשה התורה מצווה להיזהר מאד בדיני עריות. התורה מגדירה מעשים אלו כמעשי ארץ מצרים. קשרי נישואים בין אחים ואחיות היו מקובלים בשושלות הפרעוניות), וכמעשי ארץ כנען ואוסרת עליהם לחלוטין. גם פרשיה זו נקראת ביום הכיפורים בתפילת מנחה.

שילוח השעיר ביום הכיפורים
שילוח השעיר ביום הכיפורים ויליאם ג'יימס וב Webb סוף המאה ה-19



דבר תורה לפרשת אחרי מות

דבר התורה של יואב לפרשת אחרי מות 

שנת תשע"ח - על המיוחדות של יום הכיפורים ומה נדרש בשביל לחזור בתשובה.

בפרשת אחרי מות מסופר על יום הכיפורים ומה הכהן הגדול צריך לעשות ביום כיפור. היום אני רוצה לדבר על מי או מה שמכפר על החטא. כדי לכפר על החטא אנחנו צריכים ארבעה דברים.
  1. שאלוקים ירצה לכפר לנו על החטא כי לא משנה כמה נתחרט וכמה נחזור בתשובה אלוקים הוא היחיד שיכול להגיד שהחטא שעשינו לא תקף.
  2. הכהן הגדול. אנחנו יכולים ללמוד זאת מהפסוק הבא: "כִּי-בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵיכֶם לְטַהֵר אֶתְכֶם מִכֹּל חַטֹּאתֵיכֶם" על מי מדובר ביכפר עליכם? למרות שאולי אפשר לחשוב שמדובר על ה', המפרשים, האבן עזרא והספורנו מסבירים שמדובר על הכוהן. וכך גם נראה כי אם מדובר על ה' היה צריך להיות כתוב אכפר עליכם.
  3. החוטא עצמו. אפשר להבין זאת מהמשך הפסוק הקודם: "לִפְנֵי ה' תִּטְהָרוּ" אפשר להבין את הפסוק בשתי דרכים. הראשונה תיאור מציאות אחרי שהכהן יכפר עליכם אתם תטהרו.השניה ציווי לפני שהכהן מטהר אתכם אתם צריכים להיטהר, אתם צריכים לחזור בתשובה, וכך אומר הכלי יקר.
  4. יום הכיפורים, יום הכיפורים זהו היום היחיד שבו ה' מכפר לכולם: "לְכַפֵּר עַל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִכָּל-חַטֹּאתָם אַחַת בַּשָּׁנָה" יום כיפור הוא יום מיוחד לכפר על החטאים.
אני רוצה לשאול האם באמת  חייבים את כל ארבעת הדברים?

את אלוקים תמיד חייבים, כי כמו שכבר אמרנו רק אלוקים מחליט אם החטא יכופר או לא. אבל האם בלי עבודת הכהן או בלי שיהיה היום יום כיפור או בלי שאנחנו נעשה תשובה האם החטא עדיין מתכפר? לגבי האדם עצמו האם יום הכיפורים מכפר ללא תשובה יש מחלוקת רבי וחכמים במסכת שבועות.

רבי אומר שיום הכיפורים מכפר על כל העבירות של בין אדם למקום חוץ משלוש, לדעת חכמים האדם חייב לחזור בתשובה להתחרט ואם הוא מראה שהוא רוצה להתקרב לה' ולהיות טוב, החטא מתכפר לו.

לגבי עבודת הכהן הגדול, הכהן הגדול כפי שכתוב בפרשתנו היה בעצם מכפר על עם ישראל, אבל סביר להניח שגם אם הכהן היה עושה את כל העבודה, ואחד מעם ישראל היה יושב ואוכל ורוצח, כנראה שבכל זאת משמים לא היו סולחים לו.
אפשר לומר שעבודת הכהן הגדול בעצם משלימה לתשובה. כאשר האדם חוזר בתשובה זה עדיין לא תמיד מספיק והכהן הגדול משלים את החזרה בתשובה של כל אדם בעבודתו, בימינו אין כהן גדול ולכן יהיה יותר קשה לכפר על החטא כי אין לנו את מה שישלים לנו לתשובה, 

ולכן בימינו בית הכנסת והתפילות הם מעין תחליף, וגם עוזר לנו לתשובה. לגבי היום עצמו ידוע הדבר שבכל יום אפשר לכפר על החטא אבל ביום כיפור שערי שמים נפתחים והנפש מתרוממת, וזה לא מיסטיקה זאת עובדה שביום כיפור הנפש יותר מרוממת, מרגישים קדושה.

ולמה אנחנו מרגישים כך דווקא ביום כיפור? בטוח שה' גורם לכך הוא עוזר לנו לחזור בתשובה, אבל אפשר גם לומר שבגלל שזהו יום מיוחד ברגע שנייחד משהו ונעשה אותו מיוחד ויחסית נדיר נרגיש לגביו גם אחרת.

לדף הראשי של פרשת אחרי מות