אתר פרשת השבוע עם תקצירים, דברי תורה, מאמרים, הפטרות, תפזורות, חידות ועוד המון דברים על כל פרשות השבוע וחגי ישראל! המאמרים באתר מוגנים בזכויות יוצרים. ניתן לעשות שימוש למטרות פרטיות ולא מסחריות תוך קישור ומתן קרדיט לגדי איידלהייט. לפרטים נא לפנות לאימייל gadieide@yahoo.com
מעונינים לקבל דבר תורה ישירות לנייד שלכם? הצטרפו לערוץ הטלגרם של פרשת השבוע !

שמיני עצרת שמחת תורה ופרשת וזאת הברכה

מאמרים לשמיני עצרת, שמחת תורה ופרשת וזאת הברכה
תואריו של משה וסיום התורה  - המאמר עוסק בתואריו של משה רבנו ובנסיון למצוא את המסר אותו רוצה התורה להעביר בפסוקיה האחרונים.

הפטרת שמחת תורה - מאמר העסוק בהפטרת שמחת תורה בספר יהושע.

למה שמחים בשמחת תורה - המאמר מנסה למצוא את הפשר לשמחה המיוחדת בחג שמחת תורה ובפרשת וזאת הברכה.

חידון לשמחת תורה ולפרשת וזאת הברכה - חידות ציורים וחידות מילוליות לפרשת וזאת הברכה ולחג שמחת תורה.

סטטיסטיקה לפרשת וזאת הברכה - סטטיסטיקות ומידע כללי על פרשת וזאת הברכה.

פרשת וזאת הברכה
פרשת וזאת הברכה היא הפרשה האחרונה בתורה ובשונה מכל פרשיות התורה היא נקראת בחג, שמחת תורה ולא בשבת (למרות שלעיתים מחת תורה יוצא בשבת). הפרשה קצרה מאד וכללת את הברכות שבירך משה רבנו את עם ישראל. חשוב לשים לב לברכות ובפרט לדברים הבאים:
  • למרות שראובן נדחק מפני שבט יהודה, בברכות הוא מופיע ראשון
  • חלק מהברכות קצרות מאד וחלקן ( לוי ויוסף) ארוכות מאד
  • יש עוד שינויים בסדר, בנימים מוקדם ליוסף. יוסף מופיע כשבט אחד ורק בסיום הברכה מוזכר שהוא למעשה שני שבטים.
  • זבולון ויששכר מופיעים באותו ברכה.
  • משה רבנו מתייחס לעצמו בברכתו לשבט גד (במילים כי שם חלקת מחחוקק ספון - מתייחס משה לקברו הנמצא בנחלת שבט גד)
  • שבט שמעון - אינו זוכה לברכה כלל, בגלל חרון אפו של משה על פרשת בעל פעור.
כמובן שכל ברכה בפני עצמה, כולל פסוקי ההקדמה והסיום מצריכים עיון. לאחר הברכות מתואר בפירוט מותו של משה רבנו. בגמרא מופיעה מחלוקת האם השורות האחרונות בתורה נכתבו על ידי משה בנבואה, או על ידי יהושע בן נון.

 אודות שמיני עצרת ושמחת תורה
חג זה הוא למעשה שני חגים שהתאחדו להם למועד אחד. החג הראשון הוא שמיני עצרת, רגל בפני עצמו הבא מיד לאחר שבעת ימי סוכות. עיקר מנהגו של החג הוא בתפילת הגשם ובכך שמתחילים להגיד "משיב הרוח ומוריד הגשם" החל מתפילת מוסף, וכן מפסיקים בו את מצוות סוכות, אוכלים בתוך הבית ולא נוטלים שבעת המינים
החג השני הוא חג שמחת תורה, בו אנו מסיימים לקרוא את התורה. לחג זה מנהגים רבים מאד (למרות שאין לו מקור כלל, וההתחקות אחר התפתחות הינה נושא נפרד). ממנהגי החג הם ערכית הקפות חגיגיות בבית הכנסת בשירה ובריקודים עם ספרי התורה. העלאת כל הציבור בביתה כנסת לתורה (על ידיד קריאת חלקה הראשון של פרשת וזאת הברכה פעמים רבות), כיבוד שני אנשים בתפקידי החתנים. חתן התורה, המסים את קריאת התורה, וחתן בראשית, הפותח מיידית את מחזור הקריאה החדש בקריאת הפרק הראשון של פרשת בראשית. קריאה והעלאה של נערים מתחת לגיל בר-מצווה לתורה ועוד מנהגים שונים ובינהם מנהג הכנת דגלים על ידי הילדים.
נציין שבחוץ לארץ שנוהגים ים טוב שני, מפרידים בין החגים ואת מנהגי שמיני עצרת עורכים ביום הראשון, ומנהגי שמחת תורה ביום השני (אולם תפילות העמידה עצמן זהות ובשנים מוסיפים את אזכור יום שמיני עצרת), וקריאות התורה שונות בשני הימים.

דגל שמחת תורה
דגל שמחת תורה. מאוספי הספריה הלאומית. הדגל צויר ביד על ידי צבי לבני באזור שנת 1950

סוכות

מאמרים לחג הסוכות
מדוע חוגגים את חג הסוכות בסוכות - בניגוד לפסח ושבועות, בחג הסוכות לא אירע מאורע מיוחד. המאמר עוסק בקביעת תאריכו של חג הסוכות.

קריאת התורה בסוכות - על קריאת התורה בחג הסוכות ובימי חול המועד, ועל ההבדלים הדקים בין הימים ומשמעותם.

אום אני חומה - הצעה שלי לפיוט המבוסס על אום אני חומה ובו כל פסוקית היא משיר השירים

הפטרת חג הסוכות - מאמר על הפטרת חג הסוכות בנביא זכריה.

הפטרת שבת חול המועד - מאמר על הפטרת שבת חול המועד, מלחמת גוג ומגוג והקשר לחג הסוכות.

חידות לסוכות - חידות ציורים על מגילת קוהלת הנקראת בסוכות

תפזורת לסוכות

על מנהג אכילת הכרפלעך בהושענא רבא

קישוטים לסוכה - מבחר רעיונות לקישוט סוכה

החכם באדם - סקירת ספר: עצותיו של קהלת למנהל ולכל אדם

באר מרים - סוכות - סקירת הספר בסדרה לחגים.

בדיקת ארבעת המינים - מה באה הבדיקה ללמדנו ולמה לא צריך לבדוק יותר מדי

ברכת כוהנים בכותל המערבי בסוכות


אודות חג הסוכות
חג הסוכות הוא החג האחרון בשלושת הרגלים והוא מכונה גם חג האסיף, משום שבתקופה זו מסיימים לאסוף את התבואה של השנה החקלאית ומתכוננים לשנה החקלאית הבאה. בימינו פלאי הטכנולוגיה מאפשרים חקלאות במשך כל השנה ואנו פחות מרגישים את ההיבטים החקלאיים של החגים, אולם חג הסוכות, החג שלפני החורף עוסק הרבה מאד בנושא המים ובקשות הגשם לחורף הקרוב.

בחג הסוכות שתי מצוות ידועות ומוכרות. המצווה הראשונה היא לצאת מהבית ולשבת בסוכה. עיקר החיוב הוא על אכילה ושתייה בסוכה ורבים מקפידים גם לישון בסוכה. בכל פעם שאנו אוכלים בסוכה אנו מקדימים לאכילה ברכה נוספת, ברוך אתה ה' אלוקינו מלך הועלם אשר קידשנו במצוותיו וציוונו לישב בסוכה. נהוג להזמין אורחים לסוכה, הלוא הם האושפיזין, גדולי האומה: אברהם יצחק ויעקב, יוסף, משה אהרון ודוד. אורח אחר בכל יום (יש לפי סדר אחד יוסף קודם למשה ואהרון ולפי מנהג אחר הוא בא אחריהם).

מצווה נוספת היא נטילת ארבעת המינים: אתרוג, לולב, הדס וערבה, איגודם יחד ברכה עליהם (הברכה היא ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם אשר קידשנו במצוותיו וציוונו על נטילת לולב). הברכה מתייחסת ללולב מאחר והוא הבולט והגדול ביותר. את ארבעת המינים מחזיקים בתפילה בזמן ההלל.

בכל יום בחג הוסוכת מוסיפים לתפילה, מיד לאחר תפילת הלל, הושענאות. אלו הם קטעי בקשה ותפילה הבנויים על סדר האלף בית ומתחילים ומסתיים תמיד במילים "הושע נא". בזמן ההושענאות כל הקהל סובב את הבמה בבית הכנסת.

היום השביעי של סוכות מכונה הושענא-רבא. ביום זה אומרים פסוקי דזמרא מורחבים כמו של יום טוב, אומרים שבעה פרקי הושענאות, סובבים את הבמה שבע פעמים. לפי המסורת יום זה הוא יום חיתום הדין הסופי ועד ליום זה אפשר עדיין לתקן את המעשים ולכפר עליהם (גם לאחר יום כיפור). לאחר סיום ההקפות נוהגים במצוות חבוט ערבה, וכפעולה סמלית לוקחים חמש ערבות וחובטים אותן בקרקע חמש פעמים. בהושענא-רבא מפסיקים לומר את המזמור לדוד ה' אורי וישעי שנאמר מראש חודש אלול.

בערבי חג הסוכות מקובל לערוך את מנהג שמחת בית השואבה, זכר לשמחה ולחגיגות החד שהתקיימו בבית המקדש. נושא השמחה תופס מקום נכבד בחג הסוכות, שכן אנו בסיומה של העונה החקלאית ואפשר כבר לשמוח שהיבול הצליח (מה שאי אפשר היה בפסח או בשבועות, כאשר הקציר רק החל).



קישורים נוספים
מאגר חומרים וקישורים לסוכות מאתר מכללת קיי

ברכת כוהנים בסוכות ופסח תשפ"ב בכותל

מסורת ארוכה מדי שנים היא לקיים מעמד ברכת כהנים ברחבת הכותל המערבי באחד מימי חול המועד סוכות וחול המועד פסח. במעמדים אלו משתתפים מאות כהנים המברכים את אלפי ואף עשרות אלפי המתפללים בברכה המסורתית
"יברכך ה' וישמרך: יאר ה' פניו אילך ויחנך: ישא ה' פניו אליך וישם לך שלום". המעמד נוסד על ידי רבי מנחם מענדל גפנר זצ"ל ומתקיים זה כארבעים שנה. המקור למעמד בדברי בעל הרוקח שכתב על סגולה מיוחדת בברכת כהנים שנאמרת על ידי שלוש מאות כהנים סמוך למקום המקדש.

בחול המועד סוכות תשפ"ב תתקיים ברכת הכהנים המסורתית בשני מועדים, ותחת מגבלות הקורונה המאפשרת השתתפות של 8000 מתפללים בלבד.
ביום רביעי ט"ז בתשרי  
22.9.2021 בשעות (משוערות - כדאי להקדים!)
ביום חמישי י"ז בתשרי 23.9.2021
8:45  תפילת שחרית
9:15 ברכת כהנים של שחרית
10:00 תפילת מוסף
10:15 ברכת כהנים של מוסף







לצפייה ישירה בכותל (24 שעות ביממה)

מאמרים לסוכות
מאמרים לפסח





פרשת האזינו

מאמרים לפרשת האזינו
פרשת האזינו - עוד צורה לגאולה - המאמר סוקר את שירת האזינו ואת הגאולה הרמוזה בה. גאולה שונה מהגאולה המתוארת בפרשת ניצבים.

הפטרת פרשת תשובה - כאשר פרשת האזינו נקראת לפני יום הכיפורים.

הפטרת פרשת האזינו - כאשר פרשת האזינו נקראת ביום יום הכיפורים לסוכות.

פרשת האזינו - סטטיסטיקה בפרשה


תקציר פרשת האזינו
פרשת השבוע, פרשת האזינו, כתובה בפרק אחד בתורה (וגם בחלוקה היהודית היא פרק אחד) וכתובה בצורה של שירה (בדומה לשירת הים). שירת האזינו כתובה בצורה המכונה "אריח על גבי אריח", כל משפט מחולק לשני חלקים אחד מופיע מימן ואחד משמאל העמודה ובאמצע רווח.

שירת האזינו נקראת בנעימה קצת שונה, וגם ההפסקות בפרשה לעליות השונות חולקו בצורה היוצרת נוטריקון "הזיו לך".

תוכן השירה, לעומת זאת, קשה ואפילו קשה מאד. מטרתה של השיה כפי המובאר בפרשת וילך היא להיות עדות לצרות שיפקדו את בני ישראל בעתיד.

השירה נפתחת בצורה חגיגית אך כבר בפסוק ה' מביעים תרעומת על בני ישראל שסרו מן הדרךף עוברת לתאר את ההיסטוריה (פסוקים ז'-יד) ובפרט את הדאגה של ה' לעם ישראל.

הבעיות מתחילות בפסוק ט"ו בביטוי שנהיה מזמן למטבע לשון "וישמן ישורון ויבעט...", ברגע שנהיה טוב מדי שכחו בני ישראל אל ה' ובפסוק י"ט העונש לא מאחר לבוא.

במהלך השירה משתנה דמות המספר ממשה רבנו לה' כמה פעמים, חשוב לשים לב גם לשינויים אלו. החלק הקשה ביותר מופיע בפסוק כ"ו: "אמרתי אפאיהם, אשביתה מאנוש זכרם" אולם אפשרות זו לא מתקיימת.

בסיום השירה, מובטחת אפשרות הגאולה של "אפס עצור ועזוב" והכעס עובר להיות כלפי הגויים, שגם הם לא מבינים את דרכי ה' בעולם. השירה מסתיימת בשלטונו המוחלט של ה' בעולמו (ל"ט): "ראו עתה כי אני אני הוא ואין אלוקים עמדי אני אמית ואחיה מחצתי ואני ארפא ואין מידי מציל" וסיומה של השירה הינו טעון מאד וניתן לקוראו בצורות אופטימיות יותר או פחות "הרנינו גוים עמו כי דם עבדיו יקום ונקם ישיב לצריו וכפר אדמתו עמו".

לאחר הקראת השירה, משה פונה שוב אל בני ישראל בדרישה לשמור את התורה ולאחר מכן משה מקבל את דבר ה' האחרון והוא מצטווה על מותו. נקודה זה העסיקה את המדרשים, בדומה לאהרון גם משה מצטווה על מותו ונדמה שמלאך המוות, לא היה יכול למשה, אלא משה מרצונו (ונגד רצונו להיכנס לארץ) היה צריך לקבל עליו את הדין.
משה  על פסגת הר נבו
משה  על פסגת הר נבו - גיימס טיסוט לפני 1903

יום כיפור

מאמרים ליום הכיפורים

יום הכיפורים שחל להיות בשבת - על המיוחד ביום הכיפורים שחל להיות בשבת.

הפטרת יום הכיפורים - עיון בהפטרה של יום הכיפורים (שחרית).

יונה והקיקיון - הסיפור האמיתי - מאמר אורח מאת אלון מנור המתאר את משמעות צמיחת הקיקיון וקמילתו ומה הפריע כל כך ליונה עד שביקש את נפשו למות.

מאור הלבנה ושריפת התמיד - איזו תופעה אסטרונומית בלבלה את הכהנים וגרמה לפסילת קורבן התמיד ביום הכיפורים? עיון חדש במשנה במסכת יומא לאור ידע מדעי.

שנים שעלו בכבש - מאמר המראה כיצד המשנה במסכת יומא מתייחסת במרומז למצב החברתי הרעוע בסוף תקופת בית שני ועל מה שצריך לעשות בכדי לשפר מצב זה.

כל נדרי - על תפילת כל נדרי הפותחת את תפילות יום כיפור.

יום הכיפורים  וההתרחקות מהקודש - קריאת התורה ליום כיפור בפרשת אחרי מות מזכירה את מות את שני בני אהרון. במאמר ננסה להבין את מהות הקשר בין הדברים ולמה באות כל ההרחקות על הקירבה לקודש.

חידון ליום הכיפורים - חידות בציורים העוסקות בענינים שונים ביום הכיפורים.

ספרים על יום הכיפורים

יונה - פירוש ישראלי - פירוש חדש ומקיף על ספר יונה הנקרא בהפטרה של תפילת מנחה.

מבית לפרוכת - ספר העוסק בעיונים בעבודת הכהן הגדול ביום הכיפורים.

נבואה שעריך - סקירת ספר העוסק בעיונים בתפילות הימים הנוראים.

באר מרים - יום הכיפורים - סקירת הספר יום הכיפורים בסדרת הספרים באר מרים מאת רבני ישיבת הר עציון.


ספרים על מלחמת יום הכיפורים

על בלימה - סקירת הספר המתאר את קורות חטיבה 188 במלחמת יום הכיפורים ברמת הגולן.

בשם שמים - סיפורה של טייסת הפנטומים 201 - "האחת".

עדות מן הבור - ספרו של עוזי עילם.

הדור האבוד - ספרו של אמנון לורד.

יום הכיפורים
עניני יום הכיפורים רבים ונתארם בתמצית.

יום כיפור, או יום הכיפורים חל בי' בתשרי והוא היום הקדוש ביותר בלוח השנה היהודי. ביום הכיפורים, המכונה כך על שום שבו מכופרים חטאינו, אנו מבקשים מחילה על החטאים וסליחה לפנים משורת הדין.

ההכנות ליום הכיפורים מתחילות כבר מראש השנה. יום הכיפורים מכפר על עברות בין אדם למקום, אולם אינו מכפר על עברות שבין אדם לחברו ולכן מקובל לבקש סליחה ממי שצריך וגם לסלוח לאחרים, אף אם לא ביקשו ממך סליחה.

בניגוד לראש השנה בו החטאים כמעט ואינם מוזכרים, עיקרו של יום הכיפורים הוא הוידוי הנאמר בכל התפילות. הוידוי מבוסס על סדר האלף-בית כך שלמעשה יכלול את כל העברות שעבר האדם. וידוי על החטא הוא השלב הראשון בחזרה בתשובה הכוללת בנוסף, גם חרטה על החטאים, עזיבתם וקבלה לעתיד להימנע מהם.

בערב יום הכיפורים נהגו רבים במנהג הכפרות, טקס סמלי בו אנו מביאים מעין קורבן על חטאינו. יש הנוהגים את המנהג בתרנגולות ובדגים (שבשרם משמש כצדקה לעניים) ויש העושים זאת בכסף הנתרם לצדקה.

כבר בתפילת מנחה של יום הכיפורים, אומרים פעם אחת את הוידוי. נהוג להתפלל מנחה מוקדם בצהריים.

יום הכיפורים אסור באכילה ובשתייה, ברחצה ונעילת מנעלי עור ותשמיש המיטה. בסעודה המפסקת לפני הצום אוכלים מאכלי חג. נהוג שההורים מברכים את בניהם בברכת כהנים. מקדימים להדליק נרות ולהגיע לבית הכנסת.

תפילת יום הכיפורים נפתחת עוד לפני השקיעה. בקהילות רבות מקדימים את "תפילה זכה", תפילה בה  מתוודים על  החטאים, ובכל קהילות ישראל תפילת ערבית נפתחת באמירת תפילת "כל נדרי", בה אנו מתחרטים על נדרינו.

לתפילה זו משמעות מיוחדת ומקורה קדום. יש המייחסים אותה ליהודים שהיו אנוסים להמיר את דתם אשר ביום הכיפורים הסתכנו, והתאספו להקים מניין ולפני שהחלו להתפלל אמרו תפילה זו על מנת להפר את הנדרים שנדרו להמיר את דתם. ייתכן והתפילה עצמה עתיקה עוד בהרבה.

תפילת הערבית כולללת פיוטי סליחות רבים לאחר תפילת העמידה, ונהוג לסיימה באמירת שיר הייחוד, פרקי שבח לקב"ה הנאמרים בצורת שיר פסוק בידי החזן ופסוק בידי הקהל.

תפילות השחרית והמוסף, ארוכות ומרובות בפיוטים, וכמובן בוידוי הנאמר גם בתפילת העמידה בלחש וגם בחזרת הש"ץ. בתפילת מוסף, עיקר התפילה מתאר את סדר עבודת הכהן הגדול ביום הכיפורים, ומהווה מעין שחזור שלו בקטעי תפילה ומסתיים בכך שבגלל עוונותינו חרב בית המקדש.

תפילת מנחה כוללת בתוכה הפטרה וקוראים את כל ספר יונה. ספר יונה מתאר תהליך תשובה גדול של העיר נינוה ובמקביל תהליך תשובה של הנביא יונה עצמו.

ביום הכיפורים נוספת תפילה מיוחדת, תפילת נעילה הנאמרת ממש בסוף היום כאשר החמה כבר יורדת לשקוע. בתפילה זו נעלמות כל המחיצות, ארון הקודש נשאר פתוח כל התפילה, בכל מקום שנאמר כתיבה, משנים לחתימה, אומרים את קטעי הסליחות ואבינו מלכנו (אפילו בשבת) ונוסח הוידוי הוא מקוצר מחוסר הזמן, אך תכליתי. זוהי ההזדמנות האחרונה ויש לנצל אותה.

סיום התפילה, לאחר אבינו מלכנו אומרים החזן והקהל את הפסוקים "שמע ישראל ה' אלוקינו ה' אחד" פעם אחת "ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד" שלוש פעמים ומסיימים באמירה הפשוטה החותמת את התפילה "ה' הוא האלוקים" שבע פעמים. לאחר הקדיש (ויש נוהגים באמצעו) תוקעים תקיעה אחת בשופר ומסיימים בשירת לשנה הבאה בירושלים הבנויה.

מיד לאחר מכן מתפללים תפילת ערבית רגילה לגמרי, כל ההוספות המיוחדות של עשרת ימי תשובה אינן נאמרות. לאחר תפילת ערבית מבדילים טועמים משהו, מקדשים את הלבנה ולאחר מכן אוכלים סעודת חג. רבים נוהגים מיד בצאת היום, להתחיל במלאכת בניית הסוכה, בבחינת וילכו מחיל אל חיל.
גמר חתימה טובה

יהודים מתפללים בבית הכנסת ביום הכיפורים. מאוריציו גוטליב 1878 מוזיאון תל אביב

פרשת וילך

פרשת השבוע, פרשת וילך היא הפרשה הקצרה ביותר בתורה. שלושים פסוקים בסך הכל. פרשת וילך נאמרת ביומו האחרון של משה רבנו. את זה לומדים מאמירתו של משה מיד בתחילת הפרשה "בן מאה ועשרים שנה אנכי היום".

מאמרים לפרשת וילך
פרשת וילך- מה עוד נשאר - תאור התשובה בפרשת ניצבים ויומו האחרון של משה רבנו בפרשת וילך

הפטרת פרשת תשובה - הפטרת פרשת וילך כאשר היא נפרדת מניצבים

חידון לפרשת ניצבים וילך - חידות ציורים וחידות מילוליות לפרשת ניצבים וילך

פרשת וילך לילדים - תקציר פרשת וילך ודבר תורה מותאמים לילדים

פרשת וילך- סטטיסטיקה בפרשה  - סטטיסטיקות ומידע כללי על פרשת וילך

תפזורת לפרשת ניצבים וילך

פרשת וילך נקראת לרוב עם פרשת ניצבים


תקציר פרשת וילך
משה עוד מצווה את העם שתי מצוות אחרונות, מצווה המיועדת לכלל העם והיא מצוות הקהל, פעם בשבע שנים, לאחר שנת השמיטה מצווה כל העם להתאסף בירושלים למעמד של הקראת התורה. משה מצטווה לבוא עם יהושע לפתח אוהל מועד והמנהיגות עוברת ליהושע באופן רשמי. משה מקבל את הנבואה האחרונה שלו באוהל מועד (משה יקבל נבואה נוספת ממש לפני מותו כאשר הוא בודד על הר נבו). נבואה זו אינה נבואה אופטימית. ה' מודיע למשה כי בני ישראל יעזבו את דרך התורה והמצוות ושכל הרעות המתוארות בפרשות הקודמות אכן יקרו. משה מקבל את שירת האזינו מה' ואוסף את כל בני ישראל לשמוע אותה. השירה היא עדות ותזכורת למה שיקרה בעתיד, וראו את המאמר המורחב על כך. בנוסף מופיעה המצווה האחרונה בתורה (לא כל רושמי המצוות מנו אותה כמצווה) היא המצווה לכתוב את ספר התורה לכל אחד ואחד (ובימינו, היישום המעשי של המצווה הוא בקניית ספרים מודפסים ואין צורך בכתיבת ספר תורה ממש). הפרשה מסתיימת לפני הקראת שירת האזינו, המהווה את הפרשה הבאה.

ראש השנה


מאמרים לראש השנה
סדר ראש השנה - סדר הברכות והסימנים בסעודת החג.

הפטרות לראש השנה - עיון בשתי ההפטרות לראש השנה. לידת שמואל וניחום רחל בספר ירמיהו

נבואה שעריך - סקירת ספר העוסק בתפילות ראש השנה והימים הנוראים.

באר מרים - ראש השנה - אסופת מאמרים בספר אלבומי מיוחד לראש השנה.

רעיונות לראש השנה - רעיונות לפעילות משפחתית מסביב לשולחן ראש השנה.

חידון לראש השנה - חידות ציורים וחידות מילוליות, קלות ומאתגרות (בנפרד) שינעימו לכם את סעודות החג.

תפזורת לראש השנה

אודות ראש השנה
ראש השנה נחגג בא ובב' בתשרי. מקור כפילות היום היא בתקופה בה היה ספק באיזה יום יחול ראש השנה מאחר ולא ידעו אם יבואו עדים ויהיה אפשר לקדש את החודש. תקנה זו קדומה בהרבה מתקנת יום טוב שני הנוהגת עד ימינו רק בחוץ לארץ. בתורה לא מופיעים פרטים על החג, הוא גם אינו מכונה ראש השנה, אלא היום הראשון בחודש השביעי, והוא מוזכר כיום תרועה וכיום זכרון. פרטי ודיני החג התגבשו במהלך הדורות.

ראש השנה הוא יום הדין, ובו אנו מאמינים שהקב"ה יושב ושופט את כל העולם כולו על מעשיו. מבחינת זו של אימת הדין מתחילים הימים הנקראים הימים הנוראים, במשמעות של נוראי הוד (ולא של איומים).

ראש השנה, הוא חג משונה. מצד אחד, כבר לאחר תפילת ערבית אנו פונים לסעוד את ליבנו בארוחת חג חגיגית במיוחד ומי דלמחרת בבוקר אנו מתפללים תפילה ארוכה מאד ורצינית (ולאחריה שוב אוכלים סעודה חגיגית) וכן ביום השני. שני פנים אלו של ראש השנה, בתור יום חגיגי במיוחד ובתור יום רציני במיוחד מהווים ניגוד המשתלב באווירת החג.

בסעודות החג מקובל לערוך מעין סדר ברכות (ראו מאמר מורחב). עיקר השינויים בתפילות הוא בתקיעות השופר המיוחדות לראש השנה, ובתפילת מוסף שבה נאמרות 9 ברכות ולא 7 כרגיל והן נקראת ברכת מלכויות, זכרונות ושופרות. בכל ברכה אנו מדגישים צד אחר של הקב"ה, את מלכותו על העולם, את זכריתו של כל המעשים והברואים (השגחה פרטית) ואת קול השופר, האמצעי המיוחד של היום.

בקריאת התורה אנו קוראים בפרשת וירא, את ההבטחה על הולדת יצחק, את גירוש הגר וישמעאל וביום השני של ראש השנה, מגיעים לשיא את פרשת עקידת יצחק. טעמי הקריאה בראש השנה וביום הכיפורים שונים ומיוחדים, איטיים ורציניים יותר.

בקריאת ההפטרה קוראים ביום הראשון את סיפורה של חנה אם שמואל, וביום השני מזכירים את רחל אמנו, שכן המדרש אומר ששלוש עקרות נפקדו בראש השנה, שרה רחל וחנה, וכך ביום ראש השנה, שהוא לפי המסורת גם יום בריאת ויצירת העולם (למרות שיש דעות שבניסן נברא העולם) אנו מזכירים את הנשים שהרו באותו יום.

תקיעות השופר נאמרות לפני תפילת מוסף ובמהלכה. במנהג המקורי נאמרו התקיעות בתפילת הלחש אולם כיום, כאשר אנשים מתפללים בקצבים שונים, ברוב המקומות אין תוקעים בתפילת לחש אלא רק בחזרת שליח הציבור ומשלימים תקיעות נוספות בסוף התפילה.

בצהרי יום ראש השנה, מקובל מנהג התשליך (ואם ראש השנה בשבת, אומרים את התשליך ביום השני). זהו מנהג סימלי בו אנו הולכים למקור עם מים (שכן המים מטהרים ואינם נטמאים לעולם), ולמעשה משליכים את חטאנו למים. כמובן שמנהג סימלי זה צריך להיות מלווה במעשים לאורך השנה שתבוא, אולם הוא מדגיש את מחויבתינו לשפר את מעשינו.

קישורים נוספים
מאגר חומרים וקישורים לראש השנה ממכללת קיי