אתר פרשת השבוע עם תקצירים, דברי תורה, מאמרים, הפטרות, תפזורות, חידות ועוד המון דברים על כל פרשות השבוע וחגי ישראל! המאמרים באתר מוגנים בזכויות יוצרים. ניתן לעשות שימוש למטרות פרטיות ולא מסחריות תוך קישור ומתן קרדיט לגדי איידלהייט. לפרטים נא לפנות לאימייל gadieide@yahoo.com
מעונינים לקבל דבר תורה ישירות לנייד שלכם? הצטרפו לערוץ הטלגרם של פרשת השבוע !

פרשת וירא

פרשת וירא היא הפרשה הרביעית בספר בראשית והיא ממשיכה את סיפורי אברהם. עיקר הפרשה הוא ההבטחה על לידת יצחק, לידתו, גירוש הגר וישמעאל ועקידת יצחק.
עקידת יצחק וברית בין הבתרים
עקידת יצחק וברית בין הבתרים
מאמרים ודברי תורה לפרשת וירא
אברהם שרה והמלאכים- במאמר נביא דוגמאות איך צריך להתנהג ממעשי אברהם ושרה לאנשים שבאו לבקרם.

הזהרו מן הצבועים - צביעותו של אבימלך מלך גרר המציג את עצמו כנקי וצדיק.

הפטרת פרשת וירא - סיפור אלישע והאישה השונמית והקשר שלו לפרשת וירא.

מלוכה או דמוקרטיה - על שיטת הממשל בסדום, ועל דמות מרכזית שנעלמה מהעיר.

עקידת יצחק - עיון בפרשת עקידת יצחק, פרשה משמעותיות ביותר, מסתורית וכזו המעסיקה אותנו עד ימינו אלו.

גופרית - על היסוד גופרית המופיע בפרשה, במסגרת הסדרה מדע בפרשה

דבר תורה לפרשת וירא - דברי תורה קצרים לפרשה

פרשת וירא לילדים - תקציר פרשת וירא הכולל את הנושאים המרכזיים בפרשה בתופסת דבר תורה קצר

תפזורת לפרשת וירא

חידות לפרשת וירא - חידות ציורים וחידות מילוליות לכל המשפחה לפרשת וירא 

סטטיסטיקה לפרשת וירא - מספר הפרשיות, הפסוקים המילים ועוד



תקציר פרשת וירא
פרשת וירא פותחת ימים ספורים לאחר סיום פרשת לך לך. בפרק י"ח אברהם יושב בפתח אוהלו. המדרשים מציינים שהיה זה ביום השלישי לאחר מילתו ובשיא כאבו. הפרשה מתחילה מכך שה' נראה אל אברהם אבל אין אנו יודעים מה ה' אומר לאברהם.

אברהם רואה שלושה אנשים ניצבים עליו ופונה לארח אותם (הרחבה על כל נושא האירוח ראו במאמר אברהם שרה והמלאכים).

ה' מבשר שוב לאברהם, והפעם גם לשרה, על הבן שיוולד להם, ותגובתה של שרה, כמעט זהה לתגובה של אברהם וגם היא צוחקת למשמע הבשורה. אברהם אף מלווה את אורחיו שממשיכים לכיוון סדום.

ה' מספר לאברהם את תוכניתו לגבי סדום, אברהם פותח במשא ומתן עם ה' בדבר האפשרות להציל את סדום (ובכך גם את לוט). אברהם מתחיל ממספר שרירותי של צדיקים חמישים, ומגיע עד עשרה. ה' מבטיח לו שבעבור עשרה צדיקים לא יחריב את העיר ושם אברהם עוצר ולא ממשיך לבקש עוד.

בפרק י"ט המלאכים מגיעים לסדום ופוגשים את לוט. לוט אמנם בחר לשבת בעיר הרשע ולהתנתק מאברהם אולם עדיין הוא זוכר איך מתנהגים ומזמין מיד את המלאכים לביתו. לוט אופה מצות והפרשנים מסיקים כי הדבר אירע בפסח.

לא עובר הרבה זמן וכל אנשי סדום מתקבצים סביב בית לוט עם דרישה חד משמעית להוציא אליהם את האנשים. לא ברור מה יעשו באנשים אולם בוודאי הכוונה אינה למשהו טוב ולוט אפילו מציע לתת להמון הזועם את בנותיו במקום. הצעה זו אינה ראויהויש אומרים שעונשו על הצעה זו הוא מעשה גילוי העריות שעשו בו בנותיו המתוארבהמשך.

המלאכים נאלצים להתערב ולמשוך את לוט הביתה ולהכות את ההמון בסנוורים ומיד מבשרים ללוט שנשלחו להשחית את המקום ושיצא מיד עם כל משפחתו ועם חתני בנותיו (מקובל לחשוב שחתני הבנות היו בין ההמון הזעום, אולם יכלו להינצל בזכות לוט).

מיד בבוקר מזרזים המלאכים את לוט לצאת ולמעשה המלאכים צריכים להוציאו בכח. הם מצווים על לוט לברוח להרים ולא להביט לאחוריו. לוט מבקש לנוס לצוער, הקרובה יותר, והעיר כולה ניצלת, ואז מתחילה השמדת סדום ועמורה.

אשת לוט מביטה לאחוריה ונהפכת לנציב מלח. לוט מפחד לשבת בצוער (מאחר והוא היחידי שניצל, סביר שחשש כי יקשרו אליו את האסון שקרה לסדום ועמורה) ובורח למערה. בנות לוט המבינות שחתנים כבר לא יהיו להן נוקטות מעשה של גילוי עריות ונכנסות להריון מלוט ויולדות את עמון ואת מואב. פעולה זו היא איסור חמור בתורה, אולם לא מופיע בתורה יחס שלילי לפעולותיהן של בנות לוט אבל גם יחס חיובי לא מופיע.

יחסי ישראל ועמון מואב יהיו מסובכים לאורך ההיסטוריה מצד אחד ומצד שני דוד המלך הוא צאצא של רות המואבייה.

בפרק כ' אברהם יורד לאזור הנגב, לארץ גרר. סיפור הירידה לפרעה חוזר על עצמו כמעט במדויק. אברהם מבקש משרה להציגה כאחותו. שרה נלקחת לבית אבימלך, ה' מתגלה לאבימלך בחלום, מסביר לו את מה שאירע ומצווה עליו להחזיר את שרה.

יש לשים לב שאבימלך מתמהמה מעט בציווי ולא מחזיר את שרה מיד. קודם כל הוא קורא לעבדיו ,אולי למישהו מהם תהיה עצה איך בכל זאת לשמור את שרה, אחרי זה הוא נוזף באברהם ורק לאחר מכן הוא מחזיר את שרה. כנראה שחששו של אברהם היה מוצדק וגרם לו לנהוג בצורה זו שוב (הרחבה במאמר על צביעותו של אבימלך)

בפרק כ"א אנו מתבשרים על לידת יצחק. מפרק זה ועד סוף הפרשה קוראים בתורה בשני ימי ראש השנה.

אברהם בן מאה כאשר יצחק נולד ולראשונה מבוצעת ברית המילה בגיל שמונה ימים. כאשר יצחק גדל שרה רואה את ישמעאל (שמכונה רק בן הגר המצרית) מצחק. לא ברור פשר התנהגות זו, והכוונה היא להתנהגות שאינה נאותה ובוודאי לא בבית אברהם.

שרה מבינה שאין מקום לישמעאל בבית אברהם ושצריך להרחיק אותו. אברהם מתרעם אולם מקבל ציווי מה' לעשות ככל אשר שרה אומרת לו. אברהם משלח את הגר ואת ישמעאל, שהוא לפחות כבר נער בן 16 שנה, לכיוון מצרים, אולם הגר תועה בדרך והמים נגמרים. גם התנהגותה של הגר אינה נאותה והיא משליכה את ישמעאל תחת אחד השיחים והולכת לשבת מרחוק ובוכה שם.

עניין ההשלכה אינו ברור בהתחשב בגילו של ישמעאל ובעבודה שבגיל זה הוא כבר למעשה גבר. ה' שומע את קול הנער, ולא את קול הגר. המדרשים אומרים שבאותה שעה היה ישמעאל צדיק ולכן תפילתו נתקבלה, ולמרות כל הצרות שבני ישראל סובלים עד היום מזרע ישמעאל, לא היה אפשר להתעלם מקולו.

מקול הגר לעומת זאת הייתה התעלמות. אולם התגלות המלאך היא דווקא להגר ולא לישמעאל. הגר רואה באר מים, שלא שמה אליה לב קודם והם ניצלים. הגר אינה חוזרת למצרים אלא מתיישבת במדבר. ישמעאל נושא אשה מארץ מצרים, והנה ראייה שכבר היה גדול ומתאים לנישואין ובוודאי לא ילד קטן ורך בשנים.

לאחר מכן באים אבימלך ופיכל שר צבאו אל אברהם ומבקשים ממנו ברית לזכר הימים שגר בארצם. אברהם מסכים אך מוכיח את אבימלך על באר המים אשר עבדיו גזלו ממנו. אבימלך מופתע, והאמת שגם אנחנו שכן התורה לא מספרת לנו כלל על אירוע זה. אבימלך ואברהם כורתים ברית ולמקום קוראים באר שבע. אבימלך ופיכל חוזרים לארץ פלשתים, וגם אברהם עובר לגור שם לימים רבים.

בפרק הבא, כ"ב מסופר על עקידת יצחק. זו הפעם הראשונה שכתוב שה' מנסה את אברהם, למרות שחכמים מונים ניסיונות רבים נוספים ועשרה בסך הכל.

אברהם מצטווה לקחת את בנו ולהעלות אותו לעולה. ספרים ומאמרים רבים נכתבו אודות פרשה זו הנקראת ביום השני של ראש השנה, וגם אני כתבתי הרחבה בנושא העקדה. נראה שבנושא זה ים הרעיונות לא יסתיים לעולם ותמיד ניתן למצוא משמעויות חדשות בסיפור.

גם יצחק אינו בדיוק ילד בשלב זה, הערכות לגילו של יצחק נעות בין 13 שנה ל-37 שנה. בבירור הוא בעל דעה עצמאית.

הדו שיח היחידי בין אברהם ליצחק, קצר מאד, מופיע בפרשה זו ובה בלבד. יצחק שואל שאלות, ואברהם עונה תשובות מעורפלות, כנראה יצחק מבין מה הולך לקרות, אולם ההדגשה היא כי שניהם עולים יחדיו וגם יצחק עומד בניסיון.

אברהם כבר מוכן לשחוט את בנו אך מלאך ה' מונע זאת ממנו ומספר לו כי עמד בניסיון. אברהם רואה איל ומעלה אותו לעולה במקום יצחק.

אברהם קורא למקום ה' יראה. מסורת היא כי מקום העקידה הוא מקומו של בית המקדש וכי שמה של ירושלים, מורכב משני השמות: שלם ויראה ביחד.

אברהם חוזר אל נעריו וביחד איתם חוזרים לבאר שבע. יש לשים לב כי בירידה לא נאמר שאברהם ויצחק חוזרים. יש אפשרות שיצחק נשאר עוד זמן מה על הר המוריה.

סיום פרשת וירא הוא אנטי-שיא מובהק. מסופר לנו על צאצאי נחור ואשתו וגם מפילגשו. קשה מאד לרדת מפיסגת פרשת העקידה לשמות של טבח וגחם ומעכה. אולם בין השמות, מופיע שם חשוב ביותר, רבקה בת בתואל, שעל נישואיה ליצחק נקרא בפרשה הבאה, פרשת חיי שרה.

שאלות לחשיבה
1) מי בישר לאברהם את בשורת הלידה, האורחים או ה' (למי מתייחסת המילה ויאמר בפסוק י')
2) מדוע הפסיק אברהם את בקשותיו בעשרה צדיקים?
3) במה זכתה צוער להינצל כולה בזכות לוט? (מאחר והמלאכים הוציאו את לוט מחוץ לעיר, יכלו להוציאו ישירות להרים)?
4) מה משמעות  הפנייה של אלוקים לאברהם לפני העקדה, ולאחריה רק מלאך ה' מדבר עימו?
5) אילו עוד טעמים, פרט להזכרת רבקה, יכולים להיות בהזכרת שושלת נחור (עיינו בסוף פרשת נח)

אומנות בפרשה
הפעם שני חלונות ויטראז' מטירת קרדיף אשר בווילס. החלון הימני מציג את עקידת יצחק והשמאלי את ברית בין הבתרים. אם אתם בווילס אל תחמיצו את הביקור בטירה ובפרט את הטיול המאורגן שמגיע גם לגינת הגג, שם תחכה לכם הפתעה אמיתית.

עקידת יצחק וברית בין הבתרים
עקידת יצחק וברית בין הבתרים


הפרשות הסמוכות
פרשת חיי שרה
פרשת תולדות
פרשת ויצא

פרשת לך לך

פרשת לך לך היא הפרשה השלישית בחומש בראשית והיא מתארת את קורותיו של אברהם אבינו מצאתו לארץ ישראל ועד הולדת ישמעאל. במרכז הפרשה עומדת "ברית בין הבתרים" בין הקב"ה לאברהם אבינו.
פרידת אברהם ולוט
פרידת אברהם ולוט
דברי תורה ומאמרים לפרשת לך לך

פרשת לך לך - והכנעני אז בארץ  - תיאור הקשיים בפסוק, התמודדותם של הפרשנים השונים, סוד הי"ב של אבן עזרא, פסוקים המקדימים את זמנם וביקורת ביקורת המקרא, והצעות נוספות (מהן אחת מקורית) לפתרון הקושי.

אומנות המלחמה - בסדרת מדע בפרשה, תיאור המלחמה הראשונה בתורה ומעט השוואה לספרו של המצביא הסיני סאן טסו - אומנות המלחמה

מדוע סרב אברהם לקבל את מתנתו של מלך סדום - והאם צריך להתחשב בדעתם של הגויים?

דחיית לוט - עיון בפרשת הריב בין רועי לוט לרועי אברהם ומדוע נידחה לוט ממשפחת אברהם.

הצחוק בבשורת לידת יצחק - גם אברהם וגם שרה צחקו בשמיעת הבשורה על הולדת יצחק אולם יחסו של הקב"ה שונה. מה ההבדל בין סוגי הצחוק ואיך הוא מסביר את היחס השונה למעשה.

פרשת לך לך לילדים - תקציר פרשת לך לך מעובד במיוחד לילדים

הפטרת פרשת לך לך - מאמר על הפטרת פרשת לך לך

ברית בין הבתרים - עיון קצר בפרשת ברית בין הבתרים, אחת מאבני הדרך בחייו של אברהם.

חידות לפרשת לך לך - דף החידות עם חידות ציורים וחידות מילוליות

כמה כוכבים יש בשמים - בפרשה ה' מורה לאברהם לצאת ולספור את הכוכבים. כמה כוכבים יש בכלל בשמים?

טעמי הקורבנות לפי הרש"ר הירש - רש"ר הירש רואה בברית בין הבתרים דגם ומקור לכל נושא הקורבנות.

תפזורת לפרשת לך לך

סטטיסטיקה לפרשת לך לך - נתונים סטטיסטיים על הפרשה

דבר תורה לפרשת לך לך - דברי תורה קצרים לפרשה




תקציר פרשת לך לך
לאחר פרשות בראשית ונח העוסקת ביחד בתקופה של למעלה מ-2000 שנה. באה פרשת לך לך ומציגה את אברהם (שבשלב זה עדיין קרוי בשם אברם) אבינו ואת ראשיתו של העם היהודי.

הפרשה מתארת תקופה קצרה של עשרים וארבע שנים בלבד אך מתארת אירועים חשובים  והתקציר יהיה ארוך מהרגיל.

אברהם מצטווה ללכת מארצו ממולדתו ומבית אביו, וכבר עמדו חכמים שבכל שלב הציווי נהייה קשה יותר, אל ארץ לא ידועה שאפילו שמה לא נאמר לו. לאברהם מובטח שייעשה לגוי גדול.

אמנם כבר בפרשת נח ראתה התורה לציין ששרה (שנקראה בשם שרי) היא עקרה אולם בשלב זה לידות בגילאים אלו לא נחשבו חריגים (לפחות אצל גברים). גם תרח ילד רק בגיל שבעים, הרן אחיו הצעיר של אברהם כבר הוליד ואילו נחור גם לא הוליד. אברהם מגיע למספר מקומות בארץ ישראל ובונה בהם מזבחות.

לאחר מכן (פרק י"ג) מגיע רעב לארץ ואברהם יורד למצרים. אברהם חושש מהמוסר המצרי שאומנם מקפיד על נושא אשת איש, אך אין לו בעיה להפוך את האשה לאלמנה ובכך לפנויה לנישואין ומבקש משרה להציגה כאחותו של אברהם.

החשש אכן מוצדק ושרה נלקחת בית פרעה, ואברהם מקבל תמורתה רכוש רב, כדרך עסקאות החליפין בימי קדם (ובתרבויות מסוימות עד היום). אולם ה' גורם לנגעים גדולים בבית פרעה ופרעה מבין מיד את הבעיה וכועס על אברהם, מחזיר לו את שרה ומבקש ממנו ללכת ואברהם חוזר לארץ ישראל. כאשר אברהם חוזר הוא כבר מתואר כאיש עשיר מאד: "ואברם כבד מאד במקנה בכסף ובזהב".

הנושא הבא בפרשה עוסק בפרידת לוט ואברהם. בין רועי לוט לרועי אברהם היו מריבות. אברהם יודע שמריבות בין הרועים יהפכו מהר מאד למריבות משפחתיות בינו לבין לוט, מציע להיפרד ונתן ללוט את זכות הבחירה לאן ללכת. לוט בוחר את איזור כיכר הירדן המתואר כאזור פורה ופורח ומתאים מאד לגידול צאן. לאחר הפרידה מלוט אברהם מקבל את הברכה הראשונה מה' על קבלת ארץ ישראל ועל ריבוי זרעו ומתיישב בחברון.

הפרשייה הבאה (פרק י"ד) מתארת את המלחמה הראשונה בתורה. אמנם בפרשת נח יש ציווי מפורש האוסר שפיכת דם במילים "שופך דם האדם באדם דמו יישפך", ראייה לכך שייתכן ויצר שפיכות הדמים, הוא ההשחתה הגדולה של דור המבול. בכל אופן, היתר אכילת בעלי החיים לאחר המבול אינו מרסן את יצר שפיכות הדמים (כמו בחשש של אברהם מפני הריגתו על ידי המצרים) ותופעת המלחמה פושטת בעולם.

המלחמה מתוארת בפירוט רב:  שמות, מקומות ושנים. מלכי סדום ועמורה וחבורתם משועבדים למלכים מהמזרח, מורדים בהם ולאחר שנה במסגרת מסע מלחמות כללי, מגיעים מלכי המזרח לאיזור ולאחר שהיכו כבר את הרפאים הזוזים והאימים ועוד כמה עמים, הם נתקלים בחמשת המלכים מאזור סדום וכמובן מנצחים אותם בקלות.

אברהם מקבל על כך הודעה מהפליט, איש שניצל מהמלחמות. המדרשים מתארים איש זה כעוג מלך הבשן וייתכן שהוא פליט מהמבול עצמו או פליט ממלחמת המלכים ברפאים שכן בפרשת דברים אנו מוצאים כי רק עוג נשאר לפליטה מהרפאים. אברהם יוצא עם חניכי ביתו ואליעזר עבדו (ויש אומרים שיצא עם אליעזר לבדו), רודף אחרי המלכים עד איזור דמשק, מנצחם ומשחרר את כל אנשי סדום.

אברהם מסרב לקבל את הרכוש ממלך סדום ורק מאשר לנערים שהיו איתו לקחת את חלקם. יש להתייחס לעובדה כי אברהם אינו מסרב לקבל רכוש ממלך מצרים, אולם סירב כאן לקבלת הרכוש ממלך לוט. בנוסף, מתוארת פגישה בין אברהם למלכיצדק, כהן לאל עליון. לפי הפרשנים מלכיצדק מזוהה עם שם, בנו של נח, האישיות הבכירה ביותר באותה תקופה.

בפרשייה (פרק ט"ו) הבאה אברהם מקבל שוב הבטחות על זרעו ועל ירושת הארץ. יש לזכור שלאברהם אין צאצאים בשלב זה וגם הקשר עם לוט משובש וחסר יורש טבעי. בפרק ט"ו מופיעות שתי התגלויות, אחת בלילה בה אברהם נדרש לספור את הכוכבים כמשל לכמות זרעו והשנייה ידועה כברית בין הבתרים, אירוע סימובלי מכונן רב משמעות.

פרק ט"ז עוסק בלידת ישמעאל. שרה מציעה לאברהם לבוא אל שפחתה ונותנת אותה לאברהם. הגר, שפחת שרה נכנסת להריון ומזלזלת בשרה גבירתה. שרה באה בתלונות אל אברם ומענה את הגר שנאלצת לברוח ממנה. הגר זוכה להתגלות מלאך האומר לה לשוב לשרה ולדעת שמהבן שיוולד לה היא תזכה לזרע רב, כמו כן הוא מצווה אותה לקרוא לבן ישמעאל ומודיע לה שהוא יהיה פרא אדם. ישמעאל נולד כאשר אברהם בן שמונים ושש שנה.

שלוש עשרה שנה עוברות ללא שום אירוע, ואברהם זוכה הלתגלות נוספת בה הוא מצווה על מצוות ברית המילה ומתבשר גם שיהיה לו זרע משרה, בן ששמו יהיה יצחק. אברהם צוחק בלבו, הוא הרי כבר כמעט בן מאה ושרה בת תשעים ומבקש ברכות לישמעאל. ה' עונה לו ששרה תלד בן ושהבן הזה ימשיך את הברית, אולם בקשתו לישמעאל תתקבל וישמעאל יהיה עם רב וגדול. באותו מעמד ה' משנה את השמות של אברם ושרי לאברהם ושרה. סיום הפרשה מתארת את ברית המילה אשר עשו אברהם וישמעאל.

אומנות בפרשה
גם פרשת לך לך, ככל פרשות ספר בראשית עשירה בנושאים אומנותיים ומבחר התמונות לפרשה עצום ונמדד במאות. התמונה הפעם מציגה תחריט על נחושת של האמן ההולדני קספר לויקן Luiken Caspas  שחי בשנים 1672-1708.
פרידת אברהם ולוט
פרידת אברהם ולוט
פרשות סמוכות
פרשת נח
פרשת וירא
פרשת חיי שרה
פרשת תולדות

הצחוק בבשורת הולדת יצחק

בפרשה ה' מבשרלאברהם שייולד לו בן משרה: "וּבֵרַכְתִּי אֹתָהּ וְגַם נָתַתִּי מִמֶּנָּה לְךָ בֵּן וּבֵרַכְתִּיהָ וְהָיְתָה לְגוֹיִם מַלְכֵי עַמִּים מִמֶּנָּה יִהְיוּ" (יז ט"ז). אחרי שאברהם מקבל את הבשורה הוא מגיב כך: "וַיִּפֹּל אַבְרָהָם עַל-פָּנָיו וַיִּצְחָק וַיֹּאמֶר בְּלִבּוֹ הַלְּבֶן מֵאָה-שָׁנָה יִוָּלֵד וְאִם-שָׂרָה הֲבַת-תִּשְׁעִים שָׁנָה תֵּלֵד" (פסוק יז).

אברהם כל כך מתקשה להאמין שהבשורה תתקיים שהוא מציע חלופה, ישמעאל יהיה הממשיך: "וַיֹּאמֶר אַבְרָהָם ל-האלוקים לוּ יִשְׁמָעֵאל יִחְיֶה לְפָנֶיךָ" (פסוק י"ח).

הרד"ק מסביר שאברהם אומר לה' די במה שנתת לי, ישמעאל, קטונתי מהחסד הגדול הזה שאתה אומר שתעשה עמי עוד, דיי במה שנתת לי.

לאחר מכן ה' ממשיך את השיח שלו עם אברהם ואינו מתייחס לכך שהוא צחק. לעומת זאת בפרשת וירא מתרחש מקרה דומה:"וַיֹּאמֶר שׁוֹב אָשׁוּב אֵלֶיךָ כָּעֵת חַיָּה וְהִנֵּה-בֵן לְשָׂרָה אִשְׁתֶּךָ וְשָׂרָה שֹׁמַעַת פֶּתַח הָאֹהֶל וְהוּא אַחֲרָיו. וְאַבְרָהָם וְשָׂרָה זְקֵנִים בָּאִים בַּיָּמִים חָדַל לִהְיוֹת לְשָׂרָה אֹרַח כַּנָּשִׁים. וַתִּצְחַק שָׂרָה בְּקִרְבָּהּ לֵאמֹר אַחֲרֵי בְלֹתִי הָיְתָה-לִּי עֶדְנָה וַאדֹנִי זָקֵן. וַיֹּאמֶר ה' אֶל-אַבְרָהָם לָמָּה זֶּה צָחֲקָה שָׂרָה לֵאמֹר הַאַף אֻמְנָם אֵלֵד וַאֲנִי זָקַנְתִּי" (פרק יח' פסוקים י – יג).

ואחרי זה מוכיחים את שרה על כך שצחקה והיא מכחישה.

 "וַתְּכַחֵשׁ שָׂרָה לֵאמֹר לֹא צָחַקְתִּי כִּי יָרֵאָה וַיֹּאמֶר לֹא כִּי צָחָקְתְּ"(פרק יח פסוק טו).

מכל הסיפור עולות שלוש שאלות עיקריות.
  1. מדוע מוכיחים את שרה על כך שצחקה ואת אברהם לא מוכיחים?
  2. איך גם אברהם וגם שרה צחקו? מה הם לא האמינו במה שה' אמר?
  3. מדוע שרה מכחישה שצחקה למה היא משקרת? הרי כולנו יודעים ששרה הייתה נביאה וצדיקה, לא הגיוני שהיא תשקר?

לפעמים בשני משפטים יש את אותה מילה והיא נראית בתחילה עם אותה משמעות, אבל כשמתרגמים את המילה לשפה אחרת, רואים שהמילה המתורגמת היא אינה אותה מילה וממילא למילה עצמה אין בדיוק את אותה משמעות.

אולי הדוגמה הידועה ביותר לכך היא המילה "כי" כפי שמופיע בגמרא פעמים רבות: "דאמר ר"ל כי משמש בד' לשונות" (למשל ראש השנה ג.).

כך גם בפרשתנו בשני הפסוקים כתובה אותה מילה, ויצחק או ותצחק, אבל המשמעות של שתי המילים שונה כשמסתכלים בתרגום אונקלוס.

את המילה ויצחק של אברהם אונקלוס מתרגם ל "וחדי" – ושמח ואילו את של שרה הוא מתרגם ל "וחייכת" כלומר מלשון שׂחוק, באנגלית את המילה שׂחוק מתרגמים  ל laugh.

כלומר אברהם שמח בבשורה ולעומת זאת שרה צחקה על הבשורה, לכאורה נפתרה השאלה, אבל לפי המשך פסוק י"ז נראה שאברהם תמה: "הַלְּבֶן מֵאָה-שָׁנָה יִוָּלֵד וְאִם-שָׂרָה הֲבַת-תִּשְׁעִים שָׁנָה תֵּלֵד" הוא בעצם שואל את עצמו אם דבר כזה יכול בכלל לקרות?

האברבנל מסביר שאברהם צחק לא מכיוון שלא האמין אלא מפני שזה היה דבר נגד הטבע, אברהם האמין שיהיה נס אבל צחק מעצם העובדה שבן אדם בן מאה ואישה בת תשעים יילדו ילד, זה כמו שגם אתם תצחקו אם אלוקים יגיד לכם שהיום תראו זברה צהובה, זה לא שאתם לא תאמינו, אלא פשוט עצם הרעיון לראות דבר שהוא נגד הטבע ונגד מה שאנו מכירים מצחיק אותנו.

האברבנל מסביר שאברהם אמר לשרה שה' הבטיח שייולד להם ילד (כי זו הייתה כל המטרה של שינוי השם, וכנראה אברהם הסביר מדוע ה' ציווה אותו ואת שרה לשנות את שמם) ולכן אי אפשר לומר את אותו הדבר על שרה כשרה צחקה.
אבל אנחנו לא באמת יכולים לדעת האם אברהם אמר לשרה שה' הבטיח שייולד לה בן או שאברהם לא סיפר לה ,כי זה לא כתוב.

ולכן הפירוש של האברבנל קצת קשה כי לכאורה היה צריך שה' לא יכעס גם על שרה. אבל בעצם כשחושבים על זה, הצחוק שרה  הרבה יותר מובן.

הרמב"ן מסביר שבעיני שרה, שלושה אנשים, אורחים באים לבית של אברהם, אברהם יודע שהם מלאכים וכנראה שרה לא יודעת, אברהם מארח אותם יפה נותן להם לאכול לשתות וכל מה שהם רוצים, הם באים להיפרד, והאורח מברך אותם כך: "וַיֹּאמֶר שׁוֹב אָשׁוּב אֵלֶיךָ כָּעֵת חַיָּה וְהִנֵּה-בֵן לְשָׂרָה אִשְׁתֶּךָ וְשָׂרָה שֹׁמַעַת פֶּתַח הָאֹהֶל וְהוּא אַחֲרָיו".

שרה שומעת את זה וצוחקת, היא הרי ניסתה שנים והיא יודע שברכה אחת של אורח לא תשפיע, שרה כל כך מיואשת שהיא לא מאמינה כבר שהיא יכולה ללדת, וזה דבר הגיוני לחשוב בהתחשב בפסוק יא, שם מוזכר שבלי נס שרה אינה מסוגלת ללדת.

אבל ה' כועס עליה מכיוון שהיה ראוי לה להאמין לא משנה מה, אתה צריך להאמין שזה יכול לקרות. שרה מכחישה שהיא צוחקת מכיוון שהיא לא צחקה על כך שייולד להם בן בזכות נס אלא על הברכה שייולד להם בן באופן טבעי (מה שלא הגיוני), אם שרה הייתה יודע שהאיש הוא מלאך אלוקים היא לא הייתה צוחקת, היא הייתה מאמינה, אבל היא לא האמינה עד שקיבלה הבטחה מאלוקים.

זהו מסר מאוד חשוב לא משנה מה אף פעם לא להפסיק להאמין, גם כשהדבר נראה בלתי אפשרי.


לדף הראשי של פרשת לך לך

אברהם,שרה והמלאכים - רמברנדט
אברהם, שרה והמלאכים - רמברנדט

פרשת נח

פרשת נח היא הפרשה השנייה בספר בראשית ועיקרה סיפור המבול, תולדות נוח ובניו סיפור מגדל בבל ולידת אברהם אבינו.
החיות נכנסות לתיבה - ג'ייקוב סאוורי השני Jacob II SAvery המאה ה-17
דברי תורה ומאמרים לפרשת נח
הקשרים אסטרונומיים בפרשת נח - המאמר סוקר עניניים אסטרונומיים בפרשה ובפרט מקשר בין מגדל בבל לירח לפי פירוש ר' יהונתן אייבשיץ

פרשת נח - החטא התיקון ואברהם אבינו  - המאמר מנסה להסביר למה התורה מאריכה כל כך בקורות המבול, ומה הלקח שאפשר ללמוד ולמה היו דרושים עשרים דורות בעולם עד להולדת אברהם אבינו.

הפטרת פרשת נח - מאמר על ההפטרה של פרשת נח והקשר שלה לפרשה

עיר ומגדל - מגדל בבל המתואר בתורה, הוא משהו שאנו נתקלים בו מדי פעם גם בימינו. הרהורים על הפרשייה בעקבות מבני בנייה מגלומניים בעולם.

נקמה וגאולת דם ביהדות - הציווי על גאולת הדם האו אוניברסלי עולם היהדות מנסה להפחית ואף להעלים אותו לחלוטין

לאומיות ושפה - במסגרת הסדרה מדע בפרשה נעסוק בהתפתחות הלאום והשפה כפי שבאים לידי ביטוי בפרשת נח

היררכיית המידע - על סוגים שונים של ידע והמעבר ביניהם וקצת על הצגת נתונים תוך עשיית שימוש ברשימות האישים בפרשות בראשית ונח

פרשת נח לילדים - תקציר הפרשה מועבד לילדים בתוספת דבר תורה קצר לפרשת נח.

דבר תורה לפרשת נח - על משמעות ההתחרטות של הקב"ה


הקשת - עובדות מעניינות על התופעה הפיזיקלית המוזכרת בפרשה.

חידון לפרשת נח - חידות ציורים וחידות מילוליות לפרשת נח

תפזורת לפרשת נח

סטטיסטיקה לפרשת נח - נתונים סטטיסטיים על הפרשה



תקציר פרשת נח
פרשת נח היא הפרשה השנייה בספר בראשית ועוסקת בעשרת הדורות שבין אברהם לנח. הפרשה פותחת  בתולדות נח וחוזרת על עובדות שידועות לנו בצורה חלקית (העבודה שנח הוא צדיק ושונה מיתר אנשי דורו) ובצורה מלאה (שלושת בניו).

התורה מספקת לנו מידע נוסף על הסיבות למחיית האנושות. בפרשת בראשית נאמר רק כי רבה רעת האדם בארץ, בפרשת נח נוספים גם ממד ההשחתה וממד החמס. עדיין יש דעות שונות ומגוונת במפרשים מה היו חטאי העולם.

נח מצטווה להכין תיבת עץ ענקית (אורכה 150 מטרים, רוחבה 25 מטרים וגובהה 15 מטרים) ולאסוף אל התיבה את כל החיות והעופות על פני האדמה. לפני הכניסה לתיבה מצטווה נח להגדיל את מספר הבהמות הטהורות (וחשוב לזכור שבשלב זה אין לנו כל מושג איזו בהמה היא טהורה ואיזו אינה טהורה) לשבעה זוגות.

התורה, שלא כדרכה, מפרטת מאד את קורות המבול. מתי ירד גשם וכמה בדיוק ירד ואיזה גובה המים עלו ועוד פירוט רב. בכל אופן המבול מסתיים לאחר 365 ימים, שנת שמש מלאה.

לאחר המבול יוצאים נח ואשתו ובניו ונשותיהם מהתיבה. נח בונה מזבח לה' ומעלה עולות, ועולות אלו גורמות להחלטה של ה' לא להרוס יותר את עולמו. ה' חוזר על אמירות דומות שנאמרו לאדם הראשון, מצוות פרו ורבו ומילאו את הארץ, עם חידוש שלראשונה מותרת אכילת חיות ולא צמחים בלבד.

עד תקופת המבול לא הותר לאנשים (וכנראה גם לחיות) לאכול בשר כלל, דעה אחת אומרת שהשחתת העולם הייתה אכילת בשר (הן שהאנשים אכלו בשר והן שהחיות אכלו בשר), ולאחר המבול, העניין מותר, בכדי למלא באופן חלקי את תאוות האדם. התורה שמה מגבלות על אכילה זו. המגבלה האחת היא איסור אבר מן החי. יש להרוג את החיה ורק אז אפשר לאכול אותה, והמגבלה השנייה היא איסור על אכילת הדם. לאחר מכן, יופיעו בתורה איסורים רבים נוספים, אך הם מיועדים רק לעם היהודי.

לאחר מכן נותן ה' לנח אות. אות הקשת בענן. הקשת היא תופעה אטמוספירית מוכרת ביותר  וקשה לנו להבינה כאות. יש פירוש האומר שמציאות של גשם ושמש ביחד באותו מקום לא הייתה קיימת עד אז והחידוש הוא כי כוחות אלו יכולים לשכון ביחד. לראיית הקשת חשיבות מיוחדת וכאשר רואים קשת בשמים יש לברך ברכה מיוחדת: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם זוכר הברית ונאמן בבריתו וקיים במאמרו".

מאחר והקשת היא תופעה פיזיקאלית המתרחשת תמיד כאשר יש תנאים פיזיקאליים מתאימים, ואף ניתנת לשחזור בקלות בימי קיץ למשל על ידי התזת מים מצינור, אין לראות בה אות מבשר רעות חלילה, אלא להיזכר בה כאות על כך שפעילות העולם לאחר המבול מתבצעת בצורה הקבועה לפי חוקי הפיזיקה וזאת כמאמר הפסוק (ח' כב): "עֹד כָּל-יְמֵי הָאָרֶץ זֶרַע וְקָצִיר וְקֹר וָחֹם וְקַיִץ וָחֹרֶף וְיוֹם וָלַיְלָה לֹא יִשְׁבֹּתוּ".

בפרשייה הבאה מתואר הכרם שנטע נח, היין שייצר וההשתכרות שלו. במהלך ההשתכרות עושה בנו חם, פעולה אסורה (הגובלת בגילוי עריות) ונענש על כך בקללה מידי נח כאשר הוא מתעורר.

לאחר מכן התורה מתארת את צאצאי שם חם ויפת במשך כמה דורות ולמעשה זהו התיאור של התפשטות האדם ברחבי העולם לאומות שונות, שמספרם הוא שבעים.

הפרשה הבאה מתארת את האירוע הידוע בשם מגדל בבל. בתורה לא מוזכר האם הצליחו לבנות את המגדל והאם הוא נהרס, גם לא מופיע שהיה עונש על הנסיון להקים את המגדל אולם התוצאות הן שאותם שבעים עמים נפרדים גם בלשונם וגם במקומם על פני האדמה.

הפרשה מסתיימת בתיאור תולדות שם, עד אברהם אבינו בצורה הדומה לסוף פרשת בראשית (אולם בקיצור וללא הסיכום הכללי של שנות חיי כל איש בשושלת) בצורה דומה, השושלת מגיעה לתרח אבי אברהם ובדומה לנח מוזכרים שלושה בנים שנולדו לו (ולא בן אחד כמקובל). ייתכן ותרח כבר היה מועמד ראוי לתפקידו של אברהם ואכן תרח החל את המסע לארץ כנען אך מסיבות שונות הגיעו רק עד חרן, שם מת תרח.


אומנות בפרשה
הנושאים של תיבת נח ומגדל בבל הם נושאים פופולריים מאד ולהם עשרות תמונת. בחרתי להציג את התמונה הבאה של ג'ייקוב סאוורי השני, אומן הולנדי מהמאה ה-17. מומלץ מאד ללחוץ על התמונה ולבחון אותה במפורט.
החיות נכנסות לתיבה - ג'ייקוב סאוורי השני Jacob II SAvery המאה ה-17
הפרשות הקרובות
פרשת לך לך
פרשת וירא
פרשת חיי שרה

גירסת הדפסה

עיר ומגדל

"וַיֹּאמְרוּ הָבָה נִבְנֶה-לָּנוּ עִיר וּמִגְדָּל וְרֹאשׁוֹ בַשָּׁמַיִם וְנַעֲשֶׂה-לָּנוּ שֵׁם" - פרשיית מגדל בבל היא מהסיפורים הידועים ביותר בספר בראשית. אותו מגדל שאנשים רצו לבנות ושום מה הפריע לאלוקים עד כדי כך שטרח לבלל את שפתם ולהפיצם על פני כל הארץ.

הסיפור המקראי עצמו גורר תמיד שורה שונה של התייחסות. מאמונה שכך בדיוק היה ועד לגישה שהכל סיפורי בדים, אולם כדאי לזכור שספר בראשית אינו ספר היסטוריה אלא בא ללמדנו על המאפיינים העמוקים ביותר של ההתנהגות האנושית. מבני בנייה מגלומניים אדירים ניתן למצוא במקומות רבים בעולם. הידועים שבהם הם הפירמידות הגדולות במצרים, אולם גם בחלקים אחרים של העולם, ביבשות אמריקה ואסייה, ניתן למצוא מבני ענק שנבנו בעמל רב ומטרתם לרוב לפאר אנשים בודדים.

הפירמידות הגדולות הן קברים. מדוע צריך אדם אחד קבר גדול ומפואר כל כך? ופרעונים אלו לא היו הראשונים, וכנראה גם לא האחרונים.

אותה מגלומניה המתוארת בסיפור מגדל בבל, היא התנהגות אנושית החוזרת על עצמה פעם אחר פעם ותוצאותיה תמיד דיכוי ועריצות. כנראה שאין אפשרות אחרות, והתורה באה להזהיר מכך.

דוגמה לאותה מגלומניה ניתן למצוא בתוכנית ההשתלטות הנאצית על העולם בכלל ותוכניות הבנייה של ברלין החדשה - גרמניה - בידי היטלר ואדריכלו (פושע נאצי בזכות עצמו למרות הדימוי שיצר לעמצו לאחר המלחמה) אלברט שפאר. התוכנית לא הייתה תיאורטית, היא החלה לצאת אל הפועל עוד לפני מלחמת העולם בהריסת בניינים ישנים בברלין. תוכנית זו השפיעה ישירות על יהודי ברלין שגורשו מבתיהם המרווחים, בתים שניתנו לאלו שבתיהם נהרסו, לבתים קטנים יותר בפרברי העיר ומשם לבתים קטנים עוד יותר, פעם אחר פעם בהתאם לקצב הבנייה.

התוכניות בלתי נתפסות. מבני ענק, שדרת ניצחון בוארך קילומטרים וכמובן ההיכל הגדול עם כיפת ענק בגובה 300 מטרים טבקוטר עצום, המגמד את כל בנייני ברלין ואת הרייכסטאג הנמצא לידו.
דגם גרמניה - ציר דרום צפון
דגם גרמניה - ציר דרום צפון. מקור: ויקיפדיה

בנייני ענק אלו, כמו גם בניינים אחרים שנבנו בגרמניה הנאצית לא היו יכולים להיבנות ללא עושק ועריצות, הריסת בתים של אזרחים, גירוש אזרחים אחרים מבתיהם וכמובן ניצול עובדי כפייה, למעשה שעבוד אנשים לעבדות לצורך בנייתם. 

גם בימינו, עבודות בניין גובות קורבנות בנפש, ומבני הענק של כל הזמנים מהפירמידות דרך החומה הסינית ועד תעלת סואץ אינם שונים. בניינים אלו ניצלו עבודה של עבדים או פועלים בשכר זעום, ואלו מתו בהמוניהם. 

"וַיְהִי כָל-הָאָרֶץ שָׂפָה אֶחָת וּדְבָרִים אֲחָדִים" - למרות האווירה החיובית השוררת לכאורה במגדל בבל, התיאור של כל הארץ שפה אחת ודברים אחדים, אינו תיאור מצב תקין של איש תחת גפנו ותחת תאנתו, אלא רומז לדיקטטורה ורודנות, כולם שפה אחת כי אין אפשרות לומר משהו אחר. מי שמנסה מוצא את עצמו מחוץ לקבוצה וכנראה משלם על כך בחייו. ולא סתם כמה פסוקים קודם לכן מוזכר נמרוד, גיבור הציד, שהיה, כנראה, אחד המלכים הראשונים, כלומר שעבד אנשים תחתיו ויצר את המציאות המוכרת לנו שבה לא כל האנשים שווים. 

איני יודע אם סיפור מגדל בבל היה או לא היה או שהוא פשוט הדרך בה התורה בוחרת לספר לנו מדוע העולם מחולק לעמים רבים, ואלו בעידן  הזה, נלחמים אחד בשני כל הזמן. את המלחמה הראשונה אנו פוגדים כבר בפרשה הבאה פרשת לך לך. זוהי מלחמה גדולה, ארבעה מלכים נגד חמישה מלכים, וגם זאת אחרי שארבעת המלכים ערכו מסע מלחמה בכל אזור הסהר הפורה.

אותה מגלומניה, ההיבריס, היא משהו שהתורה נלחמות בו. פעם אחר פעם. בספר בראשית זוהי רק ההקדמה. עיקר האזהרות יופיעו בספר דברים, לקראת הכניסה לארץ, ובהמשך דברי הנביאים. התורה מזהירה מפני ההצלחה והדרכים להתמודד איתה. תחושת "כוחי ועוצם ידי" היא הסכנה האמתית בפניה עומדת האנושות. המחיר הכבד של פיצולה של האנושות, פיצול הגורר איבה ומלחמות, כנראה יותר טוב ממשטרי דיכוי אכזריים שהיו עד אז ועל רקעם כמו הדת היהודית להציע אלטרנטיבה, אלטרנטיבה שבחלקה ממומשת בחברות רבות המגיעות לחברה שווה וצודקת יותר, בדרך למילוי חזונו המפורסם של ישעיהו: "לֹא-יִשָּׂא גוֹי אֶל-גּוֹי חֶרֶב וְלֹא-יִלְמְדוּ עוֹד מִלְחָמָה" (ב' ד), חזון שהתנאי עבורו מופיע במקום אחר בספר ישעיהו: "לֹא-יָרֵעוּ וְלֹא-יַשְׁחִיתוּ בְּכָל-הַר קָדְשִׁי כִּי-מָלְאָה הָאָרֶץ דֵּעָה אֶת-יְהֹוָה כַּמַּיִם לַיָּם מְכַסִּים" (י"א ט). עד אז הדרך עוד ארוכה. 








פרשת בראשית

פרשת בראשית פותחת את התורה כולה ומתוארים בה בריאת העולם ובריאת האדם. אדם וחחו בגן עדן ופרי עץ הדעת. לידת קין והבל ורצח הבל בידי קין והמשך השושלת מאדם דרך שת בנו עד ימי נוח והחלטתו של הקב"ה להחריב את הועם עקב חטאי בני האדם.

מאמרים לפרשת בראשית

בריאת העולם - עיון בפרשת בריאת העולם ובפרט בהבדלים בין הנאמר לבין מה שהתבצע בפועל וניסיון להציע פירוש להבדלים אלו.

ויהי אור - על בריאת האור ביום הראשון והמאורות ביום הרביעי, הכפילו לכאורה והשוני בין הימים.

עץ הדעת טוב ורע - עיון בפרשת עץ הדעת. מה היה טיב העץ ומה היה טיב החטא. איך העולם המתואר בפרקים ב' וג' השפיע על האדם ומה הייתה הטעות שלו באוכלו מן העץ ובתגובתו כלפי ה'.

סקירת המשולש עם ישראל ארץ ישראל ותורת ישראל כפי שמופיע בפרשת בראשית  - המאמר סוקר את הופעתו המוקדמת של "המשולש" כבר בפרשת בראשית ופתיחת התורה.

הפטרת שבת בראשית - מאמר העוסק ומסביר את הפטרת הפרשה ואת הקשר שלה לפרשה

מדע בפרשה - על המהפכה הטכנולוגית בפרשת בראשית.

חידות לפרשת בראשית - חידות ציורים וחידות מילוליות לפרשת בראשית.

פרשת בראשית לילדים - תקציר הפרשה מותאם במיוחד לילדים וכן דבר תורה קצר לפרשת בראשית שהילדים יכולים לקרוא בשולחן שבת

תפזורת לפרשת בראשית

סטטיסטיקה לפרשת בראשית - נתונים סטטיסטיים על הפרשה.

דבר תורה לפרשת בראשית - דברי תורה של יואב לפרשת בראשית


דבר תורה קצר בוידאו

תקציר פרשת בראשית
פרשת בראשית פותחת את התורה כולה. בפרק הראשון מתוארת בריאת העולם, יום אחר יום. חשוב מאד לשים לב להבדלי הביטויים בין בריאה לעשייה. המונח בריאה, הוא היצירה הראשונית, יצירת היש מהאין ויצירה זו מתוארת עוד לפני בריאת העולם בשני הפסוקים הראשונים. לאחר מכן, באה עשייה, התפתחות בעולם והיא כבר יצירה של יש מתוך יש. לאחר ששה ימי יצירה, מגיע היום השביעי בו לא נוצר כלום ויום זה נקרא שבת. פרק ב' של ספר בראשית מציג תמונה שונה במעט של בריאת העולם עם שינויים בפרטים.

בפרק א' מתואר "בראשית ברא אלוקים את השמים ואת הארץ" ואילו בפרק ב' התיאור הוא: "אלה תולדות השמים והארץ בהבראם ביום עשות ה' אלוקים ארץ ושמים". גם כינויו של ה' משתנה מאלוקים, ל-ה' אלוקים. בפרק א' נוצרו הזכר והנקבה בו זמנית ואילו בפרק ב' האישה הנקבה נוצרת מן הזכר.

פרק ג' עוסק באדם וחווה הנמצאים בגן עדן, בסיפור הנחש והאכילה מעץ הדעת (במדרשים מופיעים מספר זיהויים לעץ זה, אף אחד מהם אינו תפוח) והגירוש מגן העדן.
פרקים ראשונים אלו הם פרקים שרב בהם הנסתר על הנגלה וקשה להבינם. נראה שהם במציאות אחרת מזו המוכרת לנו. פרקים אלו הם גם עיקר הקושי ליישוב בין המדע המודרני לבין התורה (בריאה בששה ימים, הארץ נבראת לפני השמש, השמש והירח שווים), אולם למעשה תהליך בריאת העולם המתואר כאן די דומה לתיאוריות מתקדמות של ימינו.

בניגוד לדעה שרווחה אלפי שנים שהעולם הוא קדמון וקיים תמיד, התאוריה המקובלת של המפץ הגדול, אכן מציגה רגע של בראשית שבו היש נהיה מהאין (או מהאנרגיה), ולאחר מכן הייתה רק התפתחות של יש מתוך יש. להמשך העיון בשיטה זו מומלץ לקרוא את ספרו של נתן אביעזר "בראשית ברא". בכל אופן התורה אינה ספר מדע וגם אינה ספר היסטוריה, ומטרתה אינה ללמד תחומים אלו. את הכתוב בפרקים אלו אין לקבל כפשוטו מצד אחד, אך גם אין לדחות בגלל תיאוריות מדעיות וראו עוד במאמר על תורה ומדע ובסקירת הספר "אלוקים משחק בקוביות".

פרק ד'  מציג את סיפורם של קין והבל, שני האחים הראשונים שנולדו ועסקו במקצועות שונים. קין היה איש אדמה והבל רועה צאן, שניהם הביאו מנחות לה', אך ה' לא קיבל את מנחת קין. קין כתוצאה מקנאה רוצח קין את אחיו ומגורש מפני ה', אולם קין, למרות שנגזר עליו להיות נע ונד, מתיישב בארץ נוד, קדמת עדן, בונה עיר וצאצאיו הם מפתחי התרבות העולמית.

שושלת קין נעצרת לאחר שבעה דורות. אין אנו יודעים מה קרה לה והתורה אינה מפרטת. כנראה נכחדו במבול עם יתר האנושות, אולם לפי דעות מסוימות, אחות תובל-קין נעמה, היא אשתו של נוח ויוצא ששושלת האנושות מורכבת מבני קין ומבני שת.

פרק ה' של ספר בראשית עוסק כולו בשושלת אדם הראשון וממשיך על פני עשרה דורות. לכל איש מצוין בן כמה שנים ילד את בנו הבכור, כמה שנים חי לאחר מכן, וכמה שנים חי בסך הכל (למרות שיכולנו לעשות את החשבון לבד). ברשימה זו חריג אחד, חנוך, שחי 365 שנה (כמניין ימי השנה!) אך נעלם בנסיבות מסתוריות: "...כי לקח אותו אלקים". השושלת מסתיימת בנח שרק עליו נמסרה הסיבה לשמו: "זה ינחמנו ממעשנו ומעצבון ידינו מן האדמה אשר אררה ה'". עוד שונה בנח שמופעים שמות שלושת בניו ולא בן אחד כמו שמופיע עד כאן. פרשה זו מסתיימת בתיאור לא ברור של בני האלוקים שלקחו להם נשים. לא ברור מיהם בני אלוקים אלו, אבל מהם יצאו הנפילים.

לאחר עשרה דורות בלבד, המציאות של העולם היא שלילית, והפרשה מסתיימת בצורה פסימית ביותר - ה' מתחרט על כי ברא את האדם, אבל אם אדם אין בארץ , אין גם סיבה ליתר החי (למרות שעל הצומח לא נגזרה הכליה ועובדה שזמן קצר אחרי הבול כבר היו עצים עם עלים. והגזירה היא על כל החי. המפרשים מתקשים לבאר מה הייתה ההשחתה של כל היצורים החיים, אולם במדרשים מופיעות מספר סיבות ואחת מהן היא התאווה של החי למזון מן החי, לעומת האידאל של מזון מן הצומח בלבד ואפשרות קיום של "וגר זאב עם כבש". סברה זו נובעת מההיתר לאחר המבול (בפרשת נח) לאכול בשר ומההבנה שעד למבול אכילת בשר הייתה אסורה והותרה רק אכילת צומח. לעומת כל הבריאה, עומד נח כבודד ועליו מופיע הכתוב המסיים את הפרשה: "ונח מצא חן בעיני ה'".





ויהי אור
ויהי אור


הפרשות הבאות


פרשת נח
פרשת לך לך
פרשת וירא

ויהי אור- Fiat Lux

פרשת הבריאה פותחת בתיאור המצב לפני שאלוקים התחיל לעשות סדר: "וְהָאָרֶץ הָיְתָה תֹהוּ וָבֹהוּ וְחשֶׁךְ עַל-פְּנֵי תְהוֹם וְרוּחַ אֱלֹוקים מְרַחֶפֶת עַל-פְּנֵי הַמָּיִם".

יש לנו את הארץ, תהו ובהו, כלומר כלום, ריק, יש לנו חושך, שהוא פשוט קיים מכיוון שאין אור, יש לנו את אלוקים, שהוא מרחף על פני המים, אלו הדברים שיש בעולם לפני היום הראשון.

ביום הראשון אלוקים בורא את האור : " וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי-אוֹר וַיְהִי-אוֹר".

לאחר מכן אלוקים מבדיל בין האור ובין החושך:  "וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת-הָאוֹר כִּי-טוֹב וַיַּבְדֵּל אֱלֹהִים בֵּין הָאוֹר וּבֵין הַחשֶׁךְ" – אלוקים מבדיל בין האור ובין החושך העולם מתחיל להיות מסודר, יש זמנים לאור ויש זמנים לחושך הם לא באים ביחד.

לאחר מכן אלוקים קורא לאור ולחושך בשמות: " וַיִּקְרָא אֱלֹהִים לָאוֹר יוֹם וְלַחשֶׁךְ קָרָא לָיְלָה וַיְהִי-עֶרֶב וַיְהִי-בֹקֶר יוֹם אֶחָד". אלוקים קורא לאור, יום, לא ברור האם אלוקים קורא לאור עצמו יום ולחושך עצמו לילה או שלזמן שיש אור הוא קורא יום ובזמן שיש חושך הוא קורא לו לילה, כיום המילה יום מבטאת את הזמן שיש אור בחוץ, בגלל השמש (נגיע אליה בהמשך) והלילה מבטא את הזמן שאין אור.

שני המושגים האחרים שמופיעים בפסוק הם ערב ובוקר, שניהם מסמלים את תחילתו של הלילה או היום, וכאן אנחנו למדים שהם גם מסמלים את המעבר שבין יממה ליממה, השינוי אינו מתבצע בבת אחת אלא בתהליך העובר מאור לחשוך (ערב) ומחושך לאור  (בוקר).

הסתיים לו היום הראשון וקיבלנו מושג כללי על האור והחושך, ערב, בוקר, יום ולילה.

עכשיו נעבור ליום הבריאה הרביעי, אלוקים בורא את המאורות: "  וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי מְאֹרֹת בִּרְקִיעַ הַשָּׁמַיִם...". מאורות הם דבר שעושה אור, והתפקיד שלהם יהיה "לְהַבְדִּיל בֵּין הַיּוֹם וּבֵין הַלָּיְלָה וְהָיוּ לְאֹתֹת וּלְמוֹעֲדִים וּלְיָמִים וְשָׁנִים וְהָיוּ לִמְאוֹרֹת בִּרְקִיעַ הַשָּׁמַיִם לְהָאִיר עַל-הָאָרֶץ וַיְהִי-כֵן".

מהפסוק עולות שתי שאלות: מדוע אנחנו צריכים מאורות שיעשו אור הרי, אלוקים כבר ברא את האור ולא צריך מאורות בשביל האור? 

השאלה השנייה שעולה מן הפסוק היא: למה צריך את המאורות להבדיל בין היום ובין הלילה, הרי אלוקים כבר הבדיל ביניהם ביום הראשון? נחזור לשאלות אלו עוד מעט.

לאחר מכן אלוקים עושה בפועל את המאורות:
"וַיַּעַשׂ אֱלֹהִים אֶת-שְׁנֵי הַמְּאֹרֹת הַגְּדֹלִים אֶת-הַמָּאוֹר הַגָּדֹל לְמֶמְשֶׁלֶת הַיּוֹם וְאֶת-הַמָּאוֹר הַקָּטֹן לְמֶמְשֶׁלֶת הַלַּיְלָה וְאֵת הַכּוֹכָבִים: וַיִּתֵּן אֹתָם אֱלֹהִים בִּרְקִיעַ הַשָּׁמָיִם לְהָאִיר עַל-הָאָרֶץ : וְלִמְשֹׁל בַּיּוֹם וּבַלַּיְלָה וּלֲהַבְדִּיל בֵּין הָאוֹר וּבֵין הַחשֶׁךְ וַיַּרְא אֱלֹהִים כִּי-טוֹב".

בפסוקים אלו אנו רואים שאלוקים נותן למאורות עוד תפקיד, למשול. השמש מושלת ביום והירח והכוכבים מושלים בלילה. מה זאת אומרת למשול ? כל התפקיד שלהם הוא לספק אור. במה מתבאטת המשילות שלהם, ואיך הם עושים זאת?

לאחר מכן כתוב לנו עוד פעם להבדיל בין האור ובין החושך, למה התורה כותב עוד פעם להבדיל הרי היא כבר כתבה זאת?

החזקוני מסביר שהמאורות אינם מביאים אור חדש לעולם אלא המאורות הם למעשה האור שיולד מן האור שנברא ביום הראשון ומתחלק לשתי חתיכות, כלומר אין כאן אור חדש אלא האור הישן מהיום הראשון מתפצל לירח ולשמש, וכל אחד מהם מאיר בזכות אותו האור, השמש והירח מאירים כדי לתת מקור ברור לאור, ושלא סתם פשוט יהיה אור ולאחר מכן סתם חושך אלא, שהאור והחושך שה' ברא יהיו בתוך דברים ממשיים.

לממשלת היום – על הפירות להבשילם, לממשלת הלילה- כדי לצנן שלא יתליעו, כלומר אלוקים נותן למאורות עוד תפקידים חוץ מלהאיר (שגם ככה יש מהיום הראשון) ולשמש כמועדים (בני האדם צריכים לעשות את עיקר הפעולה), למשול הכוונה להיות משפיע מעבר לתפקודך הרגיל, כידוע השמש עוזרת לצמחים בתהליך הפוטוסינתזה, והירח שומר עליהם מפני השמש שלא יתייבשו בחום, למשול הכוונה להשפיע.

הרשב"ם מסביר את התפקיד של המאורות: הרשב"ם אומר שהמאורות עוזרים לנו להבין את ההחלפה בין יום ללילה, לפני המאורות לא ברור איך זה היה קורה, כשהשמש והירח קיימים ברור לנו איך השקיעה והזריחה מבדילים בין היום ובין הלילה, ואיך הירח עושה אור בלילה ומחליף את השמש כשהיא שוקעת (הדבר נכון רק כאשר הירח מלא ואז הוא גם מאיר בעוצמה הגבוהה ביותר, בלילות אחרים, זריחת הירח מוקדמת או מאוחרת לשקיעת השמש). המאורות הם אלה שגורמים לחילוף, לבידול, בין היום ובין הלילה.

לסיכום: המאורות הם כלי פיזי למשהו שלא יכלנו לדעת מה המקור שלו, התפקיד העיקרי שלהם הוא אינו להאיר שכן אור היה בכל מקרה אלא הם כלי קיבול, הם גם מראים לנו את תהליך המעבר, מראים לבני האדם מועדים ואותות שונים והם גם מושלים, הם בעלי יכולת השפעה מעבר לתפקיד הבסיסי שלהם.

אלוקים לוקח את יום הבריאה הראשון ומפשט אותו בפנינו במאורות ביום הרביעי. אין זה מקרה והרעיון היה ידוע לחכמינו במשך שנים ומבוטא כבר בשיר הייחוד, פיוט קדום הנאמר כיום רק ביום הכיפורים. בפיוט מופיעה השורה: "שְׁלֹשֶׁת יָמִים הָרִאשׁוֹנִים / אָז הֱכִינוֹתָם לָאַחֲרוֹנִים". שלושת הימים הראשונים של הבריאה הכינו את העולם לשלושת הימים האחרונים, בתהליך של התפתחות ושכלול. את ההכנה של היום הראשון לרביעי פירטנו, בים השני נבראו הופרדו המים והשמים ובחמישי נבראו הדגים והעופות למלא את המים והשמים , ביום השלישי נבראה היבשה ובשישי החיות והאדם למלא את היבשה.

ויהי אור
 Fiat Lux ויהי אור

לדף הראשי לפרשת בראשית

שמיני עצרת שמחת תורה ופרשת וזאת הברכה

מאמרים לשמיני עצרת, שמחת תורה ופרשת וזאת הברכה
תואריו של משה וסיום התורה  - המאמר עוסק בתואריו של משה רבנו ובנסיון למצוא את המסר אותו רוצה התורה להעביר בפסוקיה האחרונים.

הפטרת שמחת תורה - מאמר העסוק בהפטרת שמחת תורה בספר יהושע.

למה שמחים בשמחת תורה - המאמר מנסה למצוא את הפשר לשמחה המיוחדת בחג שמחת תורה ובפרשת וזאת הברכה.

חידון לשמחת תורה ולפרשת וזאת הברכה - חידות ציורים וחידות מילוליות לפרשת וזאת הברכה ולחג שמחת תורה.

סטטיסטיקה לפרשת וזאת הברכה - סטטיסטיקות ומידע כללי על פרשת וזאת הברכה.


פרשת וזאת הברכה
פרשת וזאת הברכה היא הפרשה האחרונה בתורה ובשונה מכל פרשיות התורה היא נקראת בחג, שמחת תורה ולא בשבת (למרות שלעיתים מחת תורה יוצא בשבת). הפרשה קצרה מאד וכללת את הברכות שבירך משה רבנו את עם ישראל. חשוב לשים לב לברכות ובפרט לדברים הבאים:
  • למרות שראובן נדחק מפני שבט יהודה, בברכות הוא מופיע ראשון
  • חלק מהברכות קצרות מאד וחלקן ( לוי ויוסף) ארוכות מאד
  • יש עוד שינויים בסדר, בנימים מוקדם ליוסף. יוסף מופיע כשבט אחד ורק בסיום הברכה מוזכר שהוא למעשה שני שבטים.
  • זבולון ויששכר מופיעים באותו ברכה.
  • משה רבנו מתייחס לעצמו בברכתו לשבט גד (במילים כי שם חלקת מחחוקק ספון - מתייחס משה לקברו הנמצא בנחלת שבט גד)
  • שבט שמעון - אינו זוכה לברכה כלל, בגלל חרון אפו של משה על פרשת בעל פעור.
כמובן שכל ברכה בפני עצמה, כולל פסוקי ההקדמה והסיום מצריכים עיון. לאחר הברכות מתואר בפירוט מותו של משה רבנו. בגמרא מופיעה מחלוקת האם השורות האחרונות בתורה נכתבו על ידי משה בנבואה, או על ידי יהושע בן נון.

אודות שמיני עצרת ושמחת תורה
חג זה הוא למעשה שני חגים שהתאחדו להם למועד אחד. החג הראשון הוא שמיני עצרת, רגל בפני עצמו הבא מיד לאחר שבעת ימי סוכות. עיקר מנהגו של החג הוא בתפילת הגשם ובכך שמתחילים להגיד "משיב הרוח ומוריד הגשם" החל מתפילת מוסף, וכן מפסיקים בו את מצוות סוכות, אוכלים בתוך הבית ולא נוטלים שבעת המינים
החג השני הוא חג שמחת תורה, בו אנו מסיימים לקרוא את התורה. לחג זה מנהגים רבים מאד (למרות שאין לו מקור כלל, וההתחקות אחר התפתחות הינה נושא נפרד). ממנהגי החג הם ערכית הקפות חגיגיות בבית הכנסת בשירה ובריקודים עם ספרי התורה. העלאת כל הציבור בביתה כנסת לתורה (על ידיד קריאת חלקה הראשון של פרשת וזאת הברכה פעמים רבות), כיבוד שני אנשים בתפקידי החתנים. חתן התורה, המסים את קריאת התורה, וחתן בראשית, הפותח מיידית את מחזור הקריאה החדש בקריאת הפרק הראשון של פרשת בראשית. קריאה והעלאה של נערים מתחת לגיל בר-מצווה לתורה ועוד מנהגים שונים ובינהם מנהג הכנת דגלים על ידי הילדים.
נציין שבחוץ לארץ שנוהגים ים טוב שני, מפרידים בין החגים ואת מנהגי שמיני עצרת עורכים ביום הראשון, ומנהגי שמחת תורה ביום השני (אולם תפילות העמידה עצמן זהות ובשנים מוסיפים את אזכור יום שמיני עצרת), וקריאות התורה שונות בשני הימים.

דגל שמחת תורה
דגל שמחת תורה. מאוספי הספריה הלאומית. הדגל צויר ביד על ידי צבי לבני באזור שנת 1950