אתר פרשת השבוע עם תקצירים, דברי תורה, מאמרים, הפטרות, תפזורות, חידות ועוד המון דברים על כל פרשות השבוע וחגי ישראל! המאמרים באתר מוגנים בזכויות יוצרים. ניתן להשתמש בתוכן למטרות פרטיות ולא מסחריות תוך קישור ומתן קרדיט לגדי איידלהייט. לפרטים נא לפנות לאימייל gadieide@yahoo.com
מעונינים לקבל דבר תורה ישירות לנייד שלכם? הצטרפו לערוץ הטלגרם של פרשת השבוע !

ארבעה עולמות בספר בראשית

הקדמה

לכאורה, אם נשאל כמה פעמים ברא הקב"ה את העולם, התשובה תהיה פעם אחת וזהו התיאור המופיע בבראשית פרק א ובכמה פסוקים בפרק ב'. סיפור בריאת העולם מסתיים ביום השבת. אולם מיד לאחר מכן בהמשך פרק ב' מופיע סיפור בריאה נוסף בהבדלים רבים מהסיפור הראשון. במאמר זה נראה כי למעשה העולם "נברא" לפחות ארבע פעמים, והתיאורים כולם מופיעים בשתי הפרשות הראשונות של ספר בראשית. כל בריאה הייתה נראית מושלמת והיה בה חידוש משמעותי, אולם היה בה חוסר שהתברר בהמשך והצריך בריאה מחדש, ולו כמטאפורה.

הבריאה הראשונה

הסיפור הראשון הוא הסיפור המוכר המתאר כיצד ברא אלוהים את העולם  בשישה ימים, בכל יום משהו אחר, עד בריאת האדם ביום השישי, לאחר מכן, ביום השביעי הקב"ה שבת מכל מלאכתו, מאחר ולא היה צריך לברוא שום דבר נוסף. בכך באה בריאת העולם לסיומה, כאשר כל מה שצריך כבר נברא. עד כאן הכל נראה תקין.

הדבר האחרון שנוצר הוא תכלית הבריאה כולה. ניתן לחשוב כי תכלית זו היא האדם, שהרי הוא נברא אחרון ובכך גם תם פרק א'. התרגלנו לחלוקה הנוצרית של התנ"ך ונראה שאין מנוס מלהשתמש בה, אולם זו חלוקה דוגמטית נוצרית, וכאשר אנו באים לפרש דברים במקרא עלינו להתעלם ממנה לחלוטין, או אפילו לעשות בה שימוש נגד. דבר זה בולט כבר כאן ובעוד עשרות מקומות בהם החלוקה משרתת אידאולוגיה נוצרית.

לפי החלוקה המסורתית, הפרק (או סדר) מסתיים כמובן לאחר השבת, והיא זו המשלימה את העולם. חכמינו ידעו זאת והדבר מבוטא באופן מפורש בתפילת ערבית לשבת: "אַתָּה קִדַּשְׂתָּ אֶת יוֹם הַשְּׁבִיעִי לִשְׁמֶךָ, תַּכְלִית מַעֲשֶׂה שָׁמַיִם וָאָרֶץ...". השבת מהווה את החידוש העצום והגדול של סיפור הבריאה הראשון, בוודאי מבחינת בני האנוש עצמם ובמובן מסוים היא העיקר היסודי הראשון של התורה ואכן צריכה להופיע בראש.

החידוש בבריאה הראשונה - השבת

נבחן נקודה זו מעט יותר להדגיש את יחודיותה של השבת בין שאר הדברים שנבראו. את האור והחושך, המים והשמיים, היבשה, השמש הירח, הצומח העוף הדגה והחיות יכול כל אחד לראות בעיניו. אולי הוא יתהה על קיומם, או מאיפה באו, אולם הם מוחשיים ואין אפשרות להתכחש לקיומם. השבת, לעומת זאת, אינה עצם מוחשי, אלא רעיון, תפיסה ואידאה. השבת אינה חלק מהטבע, ואינה קשורה אליו או מגיעה ממנו. אין משהו בטבע ממנו יכולה לנבוע השבת. אידאה זו מהווה חידוש עצום בעצם קיומה. בצורה שלא ממש שמים לב אליה, רעיון מרכזי וראשי זה, מטרת כל פרק הבריאה, מושם בצד לזמן רב למדי עד אמצע ספר שמות שם הוא זוכה להתייחסות נרחבת ובעיקר בעשרת הדברות, בו מתלווה גם ציווי מעשי לאידאה, לשבות ולנוח.

רעיון השבת רדיקלי מאוד בתקופה הקדומה, אולם התורה מרחיקה לכת והופכת אותו למעין אבסורד לאוזני השומעים. לא רק האל נח וכתוצאה מכך גם המלך, המושל השליט בארץ בחסד האל נח, אלא כל אדם צריך לנוח, גם עבדים ושפחות ואפילו בהמות: "וְיוֹם הַשְּׁבִיעִי שַׁבָּת לַה' אֱלֹקיךָ לֹא תַעֲשֶׂה כָל מְלָאכָה אַתָּה וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ עַבְדְּךָ וַאֲמָתְךָ וּבְהֶמְתֶּךָ וְגֵרְךָ אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ". מיד לאחר הציווי מופיע התוקף ההיסטורי שלו הלקוח מבריאת העולם (ולמרבה מבוכת ביקורת המקרא, ממקור שונה לחלוטין ששני מחבריו כלל לא אמורים לדעת אחד על השני): "כִּי שֵׁשֶׁת יָמִים עָשָׂה ה' אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ אֶת הַיָּם וְאֶת כָּל אֲשֶׁר בָּם וַיָּנַח בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי עַל כֵּן בֵּרַךְ ה' אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת וַיְקַדְּשֵׁהוּ". לולא פרק א' בבראשית וסיפור בריאה זה, לא היינו יכולים כלל להבין את הציווי הנוכחי, וכך כמו במחזה מתח, אקדח המופיע בפרק הראשון (תרתי משמע) חוזר ומופיע בפרק השבעים בערך.

ויהי אור - כל זה בשביל יום השבת
ויהי אור - כל זה בשביל יום השבת

הבריאה השנייה

פתיחת הסיפור השני מתמיהה: "אֵלֶּה תוֹלְדוֹת הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ בְּהִבָּרְאָם בְּיוֹם עֲשׂוֹת ה' אֱלֹקים אֶרֶץ וְשָׁמָיִם". לאחר מכן מופיעים הבדלים רבים מהסיפור הראשון. פרשנים עשו ניסיונות רבים לפרש ולבאר, לתאר שני צדדים בבריאה, שימוש במידת הדין ובמידת הרחמים. גם ביקורת המקרא טענה כי מדובר בשני מקורות שונים ויש עוד דרכים שונות ליישוב, אולם טענתי היא כי מדובר בשני עולמות שונים, ולכל אחד מהם סיפור משלו. טענה זו  מייתרת את כל השאלות, שכן אלו סיפורים שונים על עולמות שונים וממילא יש הבדלים, אולם היא מעלה שאלה אחרת. מה היה חסר בעולם הראשון שבשל כך היה צריך לברוא עולם אחר.

התשובה בעיני טמונה בכך שהעולם הראשון היה עולם סטטי. המלאכה הסתיימה ביום השביעי הוא יום השבת ובו כילה ה' את מלאכתו, אולם מה קורה אחר כך? התשובה היא כלום. לאחר אותה שבת לא מגיע לא היום השמיני וגם לא חוזרים ליום ראשון. העולם נברא ונשאר במצבו הסטטי עד אינסוף. אין בו שינוי ואין בו התפתחות.

דבר זה בא לידי ביטוי בשימוש בפועלים השונים בסיפורי הבריאה ובעיקר בהכנסת השורש י.צ.ר. בפרק הראשון יש בריאה, יצירה של יש מאין, ויש גם עשייה, אבל היא לקחת משהו ולעשות ממנו משהו בלי שינוי ממשי. למשל, המים הובדלו וחלקים נהיו רקיע, אבל הם אותם מים. העץ עושה פרי, אבל זה אותו דבר כמו העץ. בפרק ב' נוצר עולם חדש, על גבי או במקום העולם הקודם, אבל בו יש גם יצירה של דברים חדשים שלא היו קודם, בתהליך מתמשך, ולא על ידי האלוקים, אלא על ידי האדם.

ברגע שהאדם נוצר, והופך להיות יצור, הוא גם יוצר דברים חדשים בעצמו, זו למעשה האכילה מעץ הדעת, שבראייה זו אינה בגדר חטא אלא ממש תוצאה הכרחית של בריאה זו. גם ההמשך מתאר את ההתפתחות והעשייה: חלקאות, רעיית צאן, חרשות מתכת ואפילו תרבות פנאי של כלי נגינה. מבחינה היסטורית זו התקופה בה הסתיימה תקופת האבן ועברו לתקופת הברונזה.

אולם גם עולם זה רחוק מלהיות מושלם והבעיות צצות כמעט מייד. קין הורג את הבל אחיו ושפיכות דמים באה לעולם, גם עבודה זרה רמוזה בימים אלו וכבר בחיי אנוש שהוא בסך הכל הדור השלישי, עבירות גזל וגילוי עריות בכך שבני האלוהים, יהיו מי שיהיו, באים על בנות האדם. עולם זה יש בו התפתחות דינמיות ויצירה מתמדת אבל אין בו חוק והוא עולם של כל דאלים גבר.

הבריאה השלישית

בסיפור הבריאה השני אפשר לטעון שהעולם החליף לגמרי את העולם שהיה קודם, או עשה שימוש ברכיביו, ואף אפשר לטעון שהאדם שנברא בפרק א אינו אותו אדם שנברא בפרק ב, הרי שסיפור הבריאה השלישי דרמטי פחות. לא כל העולם נברא מחדש, אלא האנושות נבראת מחדש, וזאת על ידי נוח, שנבחר להיות זה שממשיך את האנושות, כאשר כל שאר האנושות נספית במבול, שהוא מעין היפוך של בריאת העולם, ובעיקר ביטול ההפרדה בין המים העליונים לתחתונים כך שהם מכסים ובולעים את היבשה.

כבר עמדו חוקרים (ראו אצל י. ברמן או אצל י. גרוסמן ואחרים)  על כך שסיום המבול המתואר בפרק ח' מקביל לבריאת העולם. יציאת נוח ומשפחתו מהתיבה בנויה בשלבים זהים לבריאת העולם. נביא רק כמה דוגמאות. פתיחת הפרשייה: " וַיַּעֲבֵר אֱלֹקים רוּחַ עַל הָאָרֶץ וַיָּשֹׁכּוּ הַמָּיִם" מזכירה את "וְהָאָרֶץ הָיְתָה תֹהוּ וָבֹהוּ וְחֹשֶׁךְ עַל פְּנֵי תְהוֹם וְרוּחַ אֱלֹקים מְרַחֶפֶת עַל פְּנֵי הַמָּיִם". " וַיָּשֻׁבוּ הַמַּיִם מֵעַל הָאָרֶץ הָלוֹךְ וָשׁוֹב" - דומה להיפרדות המים העליונים והתחתונים ביום השני. לאחר מכאן המים ממשיכים לסגת עד שנראים ראשי ההרים, בדומה לבריאת היבשה ביום השלישי. היונה מביאה עלה זית, בריאת הצומח ביום השלישי. העורב והיונה מסמלים את בריאות העופות ביום החמישי ורק לאחר מכן נוח ומשפחתו יוצאים מהתיבה עם שאר החיות, במקביל ליום השישי.
הבדל אחד לעומת פרק א חשוב במיוחד למאמרנו. בעוד שלאחר היום השישי אלוקים שבת ממלאכתו, לאחר המבול מופיע בדיוק ההיפך: "עֹד כָּל יְמֵי הָאָרֶץ זֶרַע וְקָצִיר וְקֹר וָחֹם וְקַיִץ וָחֹרֶף וְיוֹם וָלַיְלָה לֹא יִשְׁבֹּתוּ".

מיד לאחר היציאה מהתיבה, בריאת העולם החדשה, מופיעים פסוקים מהם נלמדות שבע מצוות בני נוח, הכוללות בין היתר את העברות שהזכרנו קודם לכן ואת המצווה הכללית לעשות דינים. אמנם יש פירושים שמקדימים מצוות אלו גם קודם לכן, אולם למידת כולם ממקור אחד היא רק לאחר המבול. כך מתקדם לו העולם בצורה טובה יותר, כאשר מבני נוח יוצאים עמים רבים וגם יש מערכת דינים וחוקים מסודרת, דבר המהווה התקדמות ניכרת ביחס לעולם שלפני המבול.

הבריאה הרביעית

למרבה האכזבה גם זה אינו מספיק. סיפור מגדל בבל בדור הפלגה מראה שמשהו עדיין חסר. מה החטא הגדול במגדל בבל הוא תעלומה שאינה מפורשת, אולם נראה שרצון האדם להגיע לשמיים הוא תיאור של מידת הגאווה והדמיון של האנשים שהם עצמם, הם האלוהים. התפיסה של הרצון לכוח נשארה גם לאחר המבול. ההיתר שניתן לאדם לרדות בטבע ובחיית השדה מנוצל לרעה ויש לרסנו.נדרש משהו חדש והמשהו הזה הוא עם ישראל. עם שה' יכרות עימו ברית. עם שידע שיש ה', שיפעל בשם ה' ויביא את דבר ה' לגויים כולם. זהו החידוש של בריאת העולם הרביעית. 

בריאת עם ישראל מתחילה למעשה מתרח. נראה שכבר אצל תרח חלה התעוררות כלשהי, אולם הוא לא הצליח לממש אותה. הוא אמנם עזב את אור כשדים אך הגיע עד חרן ולא עד ארץ כנען. היה זה אברהם בנו, שקיבל את הציווי "לך לך" והתחיל את המסע לעבר ארץ כנען, בדרך לכינון חברה חדשה לחלוטין לאותם הימים. אולם כידוע, גם אצל אברהם הדברים לא היו פשוטים ולמרות שהיו לו שני בנים, ואחר כך בנים נוספים, רק אחד מהם המשיך הלאה בדרך הרצויה וזהו יצחק אבינו. התהליך של בחירת בן ודחיית בן אחר המשיך גם אצל יצחק, ורק אצל יעקב אבינו, כל בניו המשיכו את הדרך ליצירת עם ישראל.

לעם ישראל כמה מאפיינים ייחודיים, אבל ביניהם אפשר למנות את עשיית הצדק המשפט והחסד, את החיפוש אחר האמת, ואת ההידבקות בשכינה, כלומר הרצון לעסוק בעבודת ה'. מאפיינים אלו קיימים כולם אצל אברהם אבינו, ומוזכרים בפסוקים השונים, אבל ריכוז מושלם שלהם נמצא בנבואותו של הושע (ב כא-כב): "וְאֵרַשְׂתִּיךְ לִי לְעוֹלָם וְאֵרַשְׂתִּיךְ לִי בְּצֶדֶק וּבְמִשְׁפָּט וּבְחֶסֶד וּבְרַחֲמִים: וְאֵרַשְׂתִּיךְ לִי בֶּאֱמוּנָה וְיָדַעַתְּ אֶת ה'".

כך אנו מוצאים בספר בראשית ארבעה תיאורים של עולמות, כאשר בכל עולם יש חידוש כלשהו וכנגדם, ארבע אישים בודדים שמהם היה פוטנציאל לצמיחתו של עם ישראל. כל שלושת העלומות לפני תחילתו של עם ישראל היו ונעלמו. חלקם נחרבו ממש וחלקם נחרבו רק כמשל, אולם אלו עולמות חסרים שתכליתם הייתה להגיע לעולם בו עם ישראל נמצא. התורה ממשיכה בסיפור התגבשותו של עם ישראל ממשפחת יעקב שירדה למצרים ועד שיצאו משם עם גדול וקבלת התורה, ומשם ממשיכים למעשה דרך ספרי הנביאים והכתובים עד סוף ספר דברי הימים, אולם שם מסתיים התנ"ך, אך בוודאי לא העולם, ובוודאי לא תפקידו של העם היהודי, שממשיך לעד.





 

פרשת וילך

פרשת וילך

פרשת וילך היא הפרשה הקצרה ביותר בתורה. שלושים פסוקים בסך הכל. פרשת וילך נאמרת ביומו האחרון של משה רבנו. את זה לומדים מאמירתו של משה מיד בתחילת הפרשה "בן מאה ועשרים שנה אנכי היום".

מאמרים לפרשת וילך

פרשת וילך- מה עוד נשאר - תאור התשובה בפרשת ניצבים ויומו האחרון של משה רבנו בפרשת וילך

הפטרת פרשת תשובה - הפטרת פרשת וילך כאשר היא נפרדת מניצבים

חידון לפרשת ניצבים וילך - חידות ציורים וחידות מילוליות לפרשת ניצבים וילך

פרשת וילך לילדים - תקציר פרשת וילך ודבר תורה מותאמים לילדים

פרשת וילך- סטטיסטיקה בפרשה  - סטטיסטיקות ומידע כללי על פרשת וילך

תפזורת לפרשת ניצבים וילך

פרשת וילך נקראת לרוב עם פרשת ניצבים

תקציר פרשת וילך

משה עוד מצווה את העם שתי מצוות אחרונות, מצווה המיועדת לכלל העם והיא מצוות הקהל, פעם בשבע שנים, לאחר שנת השמיטה מצווה כל העם להתאסף בירושלים למעמד של הקראת התורה. משה מצטווה לבוא עם יהושע לפתח אוהל מועד והמנהיגות עוברת ליהושע באופן רשמי. משה מקבל את הנבואה האחרונה שלו באוהל מועד (משה יקבל נבואה נוספת ממש לפני מותו כאשר הוא בודד על הר נבו). נבואה זו אינה נבואה אופטימית. ה' מודיע למשה כי בני ישראל יעזבו את דרך התורה והמצוות ושכל הרעות המתוארות בפרשות הקודמות אכן יקרו. משה מקבל את שירת האזינו מה' ואוסף את כל בני ישראל לשמוע אותה. השירה היא עדות ותזכורת למה שיקרה בעתיד, וראו את המאמר המורחב על כך. בנוסף מופיעה המצווה האחרונה בתורה (לא כל רושמי המצוות מנו אותה כמצווה) היא המצווה לכתוב את ספר התורה לכל אחד ואחד (ובימינו, היישום המעשי של המצווה הוא בקניית ספרים מודפסים ואין צורך בכתיבת ספר תורה ממש). הפרשה מסתיימת לפני הקראת שירת האזינו, המהווה את הפרשה הבאה.

פרשת מסעי

פרשת מסעי

מאמרים ודברי תורה לפרשת מסעי

עיר מקלט והכוהן הגדול - לרוצח הנמלט לעיר המקלט, מותר לצאת ממנה רק במות הכהן הגדול. המאמר עוסק בקשר בין הרוצח לכוהן.

הפטרת פרשת מסעי - המשך נבואות התוכחה של ירמיהו

פרשת מטות מסעי לילדים - תקציר הפרשה מתאים לילדים וגם למבוגרים.

חידון לפרשת מסעי - חידות ציורים וחידות מילוליות לפרשת מסעי

סטטיסטיקה לפרשת מסעי - נתונים סטטיסטיים על פרשת מסעי

תקציר פרשת מסעי

פרק ל"ג
פרשת מסעי היא הפרשה האחרונה בחומש במדבר. הפרשה פותחת בתיאור כל המסעות של בני ישראל מצאתם מארץ מצרים ועד חנייתם בערבות מואב מול הירדן ויריחו. לא פחות מ-42 מסעות ומקומות שונים (בחלקם כבר פגשנו בפרשות הקודמות וחלקם יחידאים במקרא) מוזכרים. אמנם רוב המקומות מוזכרים בקצרה לפי התבנית של "ויסעו מ... ויחנו ב..." אולם בין לבין מפורטים לנו אירועים וניתן לנו מידע נוסף. המידע המענין ביותר הוא תאריך פטירתו של אהרון הכהן, יחידי הוא אהרון בכל המקרא שנכתב תאריך פטירתו, א' באב, ופרשת מסעי נקראת תמיד בסמוך לתאריך זה. גם גילו של אהרון מפורט אולם את הגיל אנו יכולים לחשב שכן גילו בעת יציאת מצרים כבר הוזכר בספר שמות. בהמשך הפרשה מופיע ציווי על הורשת והריסת העבודה הזרה של ערי ארץ ישראל. נושא זה יתפוס מקום מרכזי בנאומיו של משה בחומש דברים.

פרק ל"ד
בפרק ל"ד, התורה מפרטת את גבולות ארץ ישראל, רשימה זו של גבולות ומקומות מהווה מקור לפרשנויות ומחקרים מרובים. חלק מן המקורות מזוהים בצורה ודאית (ים כנרת וים המלח) חלקם מוכרים עוד מספר בראשית וחלקם מוכרים לנו מימינו אך אין לדעת איפה היו בעבר (מעלה עקרבים). לאחר פירוט הגבולות, התורה מפרטת בשמות את נשיאי השבטים, שיובילו את בני ישראל לנחלת הארץ.

פרק ל"ה
פרק ל"ה פותח בציווי על נתינת ערים ללווים בכל ארץ ישראל  שהרי לשבט לוי אין נחלה משל עצמו. לאחר מכן התורה עוסקת בנושא הלא סימפטי של רוצח ורוצח בשגגה. התורה מצווה להקצות ערי מקלט לרוצחים בשגגה (שלא ניתן לחייבם בדיני נפשות בבית דין), על מנת שגואל הדם לא יוכל לפגוע בהם. הרעיון העומד בכך שגם מי שחטא בהריגה ולא ברצח, ידע שעליו לגלות למקום מרוחק. אמנם התורה מודעת לכך שהאיש הרג נפש בשגגה, אך הוא עדיין מכונה רוצח ואחריותו ללקיחת החיים קיימת. כאשר הרוצח נמצא בעיר המקלט, לגואל הדם אסור לפגוע בו (אחרת ייחשב גואל הדם בעצמו לרוצח). לרוצח מותר לצאת מעיר המקלט רק לאחר מות הכהן הגדול. עיר המקלט אינה נותנת הגנה באופן אוטומטי, רוצח במזיד הנמלט לעיר מקלט מוצא משם בעל כורחו.

פרק ל"ו
בסיום החומש כולו אנו חוזרים לנושא שהתורה עסקה בו בפרשת פינחס. בנות צלפחד ביקשו לקבל את נחלת אביהן (ולעשות שם לאביהן שלא יישכח). שבט מנשה מודאגים מהאפשרות שבנות צלפחד ינשאו עם בני שבטים אחרים ושתוך דור אחד הנחלה תעבור ליורשי בעליהן ולמעשה לנחלת שבט אחר. משה לפי ה', מדגיש כי בנות צלפחד תהיינה לנשים למי שהן בוחרות, אך החתנים צריכים להיות בני שבט מנשה. בנות צלפחד אכן עושות כך וכולן נישאות (וכנראה זהו המקרה הראשון בתורה בו הכלה בוחרת את החתן). סיום ספר במדבר מסתיים בצורה דומה מאד לספר ויקרא :"אלה המצות והמשפטים אשר צוה ה' ביד משה אל בני ישראל בערבות מואב על ירדן יריחו" אך בועד ספר ויקרא מסתיים במדבר סיני, בחומש במדבר בני ישראל כבר הגיעו לפתחה של ארץ ישראל
חזק חזק ונתחזק

פרשת מצורע

פרשת מצורע 

פרשת מצורע היא הפרשה החמישית בחומש ויקרא. הפרשה ממשיכה את דיני המצורע מפרשת תזריע ועוסקת בדרכי טהרתו וכן בצרעת הבתים.

מאמרים לפרשת מצורע

מחלת הצרעת המקראית - המאמר מפרט את כל מקרי הצרעת המתוארים בתורה ואת האישים שלקו בה.

נגע הצרעת ודרכי התשובה - מאמר מאת הרב ירוחם שמשוביץ

הפטרת פרשת מצורע - עיון בפרשת ארבעת המוצרעים בספר מלכים

תקציר פרשת מצורע - תקציר פשוט של עניני פרשת מצורע

צרעת ואנטישמיות - המאמר מביא את דבריו של הרש"ר הירש כנגד טענות אנטישמיות הקושרות בין הצרעת ליהודים ובנוסף מביא את סיפור ביקור המצורעים של ר' אריה לוין.

דבר תורה לפרשת מצורע של יואב - סקירת מקרי הצרעת בתנ"ך

חידון לפרשת מצורע - חידות ציורים וחידות מילוליות על פרשת מצורע

סטטיסטיקה לפרשת מצורע - נתונים סטטיסטיים שונים על פרשת מצורע

תקציר הפרשה

אפשר להאזין לתקציר בסרטון הבא:

פרשת מצורע ממשיכה את נושא הצרעת מפרשת תזריע הקודמת לה.

תחילת הפרשה עוסקת בדיני טהרת המצורע. לאחר שהצרעת נרפאה והכהן ראה את המצורע ואת הנגע והכריז שהנגע טהור, המצורע צריך לעבור תהליך שלם על מנת שחזרתו לחברה תתאפשר. התהליך כולל גם גילוח כל השער ודומה במידת מה לקורבן היולדת. נראה שתהליך טהרת המצורע הוא מעין לידה מחדש שהרי המצורע חשוב כמת.

המשך הפרק עוסק בנושא של צרעת הבתים. אותם נגעים שהופיעו בעור ובבגד יכולים להופיע גם בקירות הבית. אבנים נגועות יש להחליף באבנים אחרות, ולעיתים יש צורך להרוס את כל הבית. הפרשנים מפרשים את צרעת הבתים בשני אופנים לחיוב ולשלילה. באופן החיובי, עם הכניסה לארץ, צרעת בבתים תסמן מקומות בקירות בהם החביאו הכנענים אוצרות, ונתיצת האבנים תוביל לגילויים.

באופן השלילי, צרעת בתים באה כנגד צרות עין. אדם מבקש חפץ מחברו ונענה בשלילה שאין לו את החפץ להשאיל. לאחר שהצרעת פושטת בבית ובטרם הכהן יטמא את הבית, יש להוציא את כל החפצים החוצה על מנת שלא יטמאו. והנה כל המבקשים מאותו אדם חפצים בהשאלה יראו שלאותו אדם יש את החפצים ואבוי לבושה.

לאחר סיום פרשת הנגעים התורה עוסקת במספר טומאות נוספות הנובעות מהגוף. טומאות חריגות של זב וזבה וטומאות טבעיות הנגרמות מאורח החיים הרגיל. הטומאה אינה תמיד שלילית, אלא נובעת ממצבים מסוימים באורח חיים תקין לחלוטין.
ארבעת המצורעים
ארבעת מצורעי שומרון (הפטרת פרשת מצורע) מחפשים מזון במחנה ארם. צ'רלס יוזף סטנילנד Staniland

הטקסט המלא של פרשת מצורע

פרשת השבוע לפי תאריך - מחשבון בר מצווה


פרשת שבוע לפי תאריך

להלן לוח שבתות השנה כולל מחשבון תאריכים עברי לועזי וזמני הדלקת הנרות לשנת  תשפ"ב (2021-2022). מי שחוגג בר מצווה, בת מצוה, חתונה השנה, צריך לראות מהי השבת החלה לאחר תאריך הולדתו העברי!  חתנים לעומת זאת נוהגים לעלות לתורה בשבת לפני או אחרי תאריך החתונה ואפשר לראות איזו שבת זו גם לפי תאריך עברי וגם לפי תאריך לועזי מאחר והנתון חשוב לשנה זו. בנוסף תמצאו לכל שבת מאמרים ודברי תורה.

אם הינכם רוצים להתכונן וללמוד על ההפטרה המתאימה אני ממליץ לכם לעיין בספרי "הפטרה לעניין" המכיל פירושים על כל ההפטרות והוא מתאים מאד לנערי בר מצווה וכמתנה לבר מצווה.
כריכת הספר הפטרה לעניין
לרכישת הספר "הפטרה לעניין"

מחשבון בר מצווה

אם תאריך הלידה העברי ידוע, אפשר למצוא בלוח למטה את השבת הראשונה שלאחר תאריך זה (או לפני לשבת חתן). אם התאריך לא ידוע אפשר להשתמש במחשבוני התאריך בהמשך.

על מנת לחשב תאריך של שבת בר או בת מצווה הקישו בשורה של תאריך לועזי את תאריך הלידה הלועזי כולל השנה הלועזית. שימו לב שבמקרה של לידה בערב לאחר השקיעה תאריך העברי מתקדם ביום לעומת הלועזי.

לאחר הכנסת התאריך, בשדה התחתון של התאריך העברי יופיע תאריך הלידה העברי בשנת הלידה. שנו בו את השנה לשנה הנוכחית (ושימו לה שיש לכתוב ה'תשפ"ב עם הגרש והגרשיים) ויופיע תאריך לועזי אותו תוכלו לבדוק בלוח בהמשך. כמובן שתוכלו לבדוק גם ישירות לפי התאריך העברי.
דגשים נוספים יש לתת לתאריכים שכוללים את חודש אדר שיכול להיות מעובר או לא. הכלל אומר שאם שנת הלידה אינה מעוברת ושנת בר הבת מצווה מעוברת, התאריך הקובע יהיה באדר השני. אם שתי השנים זהות, אין בעייה ואם בשנת היעד יש רק אדר אחד, גם אז אין בעייה.

בעייה נוספת היא תאריכים שלא תמיד קיימים בכל שנה ( ל' מרחשוון ו-ל' כסלו). בתאריכים אלו מומלץ לברר בצורה פרטנית מתי יש לציין את האירוע.

 מחשבון תאריכים עברי לועזי


מחשבוני התאריך נכתבו על ידי ארז דניאל והשימוש בהתאם לרישיון קוד פתוח.

תאריך לועזי  -   שנה: חודש: יום:
תאריך עברי  -   שנה: חודש: יום:

דוגמה: יש לי בר מצווה השנה ונולדתי בתאריך 6 ליולי 2009. אני ממלא תאריך זה בשורה תאריך לועזי והתאריך בשורת תאריך עברי משתנה ל: ט"ז בתמוז התשס"ט. אפשר לחפש תאריך זה ישירות בטבלה ולראות ששבת בר המצווה תהיה בפרשת פנחס. אפשר לשנות את השנה במחשבון לשנת התשפ"ב ולהגיע לתאריך לועזי של יום בר המצווה שהוא 15 ליולי 2022

לוח שנה וזמני הדלקת נרות התשפ"ב 2022


תאריך לועזי עברי פרשה/חג ירושלים   תל אביב   חיפה   באר שבע  
07.09.2021 א' תשרי ראש השנה 18:17 19:34 18:39 19:36 18:28 19:36 18:38 19:35
08.09.2021 ב' תשרי ראש השנה 18:15 19:33 18:37 19:35 18:27 19:35 18:37 19:34
11.09.2021 ה' תשרי וילך 18:12 19:29 18:33 19:31 18:23 19:30 18:33 19:30
16.09.2021 י' תשרי יום כיפור 18:05 19:22 18:27 19:24 18:16 19:24 18:27 19:23
18.09.2021 י"ב תשרי האזינו 18:02 19:19 18:24 19:21 18:13 19:21 18:24 19:21
21.09.2021 ט"ו תשרי חג הסוכות 17:58 19:15 18:20 19:17 18:09 19:17 18:20 19:17
25.09.2021 י"ט תשרי שבת חו"מ סוכות 17:53 19:10 18:15 19:12 18:04 19:11 18:15 19:11
28.09.2021 כ"ב תשרי חג שמחת תורה 17:49 19:06 18:11 19:08 18:00 19:07 18:11 19:07
02.10.2021 כ"ו תשרי בראשית 17:44 19:01 18:06 19:03 17:55 19:02 18:06 19:02
09.10.2021 ג' חשוון נח 17:35 18:52 17:57 18:54 17:46 18:53 17:57 18:54
16.10.2021 י' חשוון לך לך 17:27 18:44 17:48 18:45 17:37 18:44 17:49 18:46
23.10.2021 י"ז חשוון וירא 17:19 18:36 17:41 18:38 17:29 18:37 17:41 18:38
30.10.2021 כ"ד חשוון חיי שרה 17:12 18:30 17:34 18:31 17:22 18:30 17:35 18:32
06.11.2021 ב' כסלו תולדות 16:06 17:24 16:28 17:26 16:16 17:24 16:29 17:27
13.11.2021 ט' כסלו ויצא 16:01 17:20 16:23 17:21 16:10 17:19 16:24 17:22
20.11.2021 ט"ז כסלו וישלח 15:58 17:17 16:19 17:18 16:07 17:16 16:21 17:19
27.11.2021 כ"ג כסלו וישב 15:56 17:15 16:17 17:16 16:04 17:14 16:18 17:17
04.12.2021 ל' כסלו מקץ 15:55 17:14 16:16 17:16 16:03 17:13 16:18 17:17
11.12.2021 ז' טבת ויגש 15:56 17:15 16:17 17:16 16:04 17:14 16:19 17:18
18.12.2021 י"ד טבת ויחי 15:58 17:17 16:19 17:19 16:06 17:16 16:21 17:20
25.12.2021 כ"א טבת שמות 16:01 17:21 16:22 17:22 16:09 17:20 16:24 17:23
01.01.2022 כ"ח טבת וארא 16:06 17:25 16:27 17:26 16:14 17:24 16:29 17:28
08.01.2022 ו' שבט בא 16:11 17:30 16:32 17:31 16:19 17:29 16:34 17:33
15.01.2022 י"ג שבט בשלח 16:17 17:36 16:38 17:37 16:25 17:35 16:40 17:38
22.01.2022 כ' שבט יתרו 16:23 17:41 16:44 17:43 16:32 17:41 16:46 17:44
29.01.2022 כ"ז שבט משפטים 16:30 17:47 16:51 17:49 16:39 17:47 16:52 17:50
05.02.2022 ד' אדר א' תרומה 16:36 17:53 16:57 17:55 16:45 17:53 16:58 17:56
12.02.2022 י"א אדר א' תצוה 16:42 17:59 17:03 18:01 16:52 17:59 17:05 18:01
19.02.2022 י"ח אדר א' כי תשא 16:48 18:05 17:10 18:06 16:58 18:05 17:10 18:07
26.02.2022 כ"ה אדר א' ויקהל 16:54 18:10 17:15 18:12 17:04 18:10 17:16 18:12
05.03.2022 ב' אדר ב' פקודי 16:59 18:15 17:21 18:17 17:09 18:16 17:21 18:17
12.03.2022 ט' אדר ב' ויקרא 17:04 18:20 17:26 18:22 17:15 18:21 17:26 18:22
19.03.2022 ט"ז אדר ב' צו 17:09 18:25 17:31 18:27 17:20 18:26 17:31 18:26
26.03.2022 כ"ג אדר ב' שמיני 18:14 19:30 18:36 19:32 18:25 19:31 18:35 19:31
02.04.2022 א' ניסן תזריע 18:19 19:35 18:40 19:37 18:30 19:37 18:40 19:36
09.04.2022 ח' ניסן מצורע 18:23 19:40 18:45 19:42 18:35 19:42 18:45 19:41
16.04.2022 ט"ו ניסן חג הפסח 18:28 19:45 18:50 19:47 18:40 19:47 18:49 19:46
22.04.2022 כ"א ניסן שביעי של פסח 18:32 19:50 18:54 19:52 18:44 19:52 18:53 19:50
23.04.2022 כ"ב ניסן אחרי מות 18:33 19:50 18:55 19:53 18:45 19:53 18:54 19:51
30.04.2022 כ"ט ניסן קדושים 18:38 19:56 19:00 19:58 18:50 19:59 18:59 19:57
07.05.2022 ו' אייר אמור 18:43 20:02 19:05 20:04 18:55 20:05 19:03 20:02
14.05.2022 י"ג אייר בהר 18:48 20:07 19:10 20:10 19:00 20:11 19:08 20:08
21.05.2022 כ' אייר בחוקותי 18:52 20:13 19:15 20:15 19:05 20:16 19:13 20:13
28.05.2022 כ"ז אייר במדבר 18:57 20:18 19:19 20:20 19:10 20:22 19:17 20:18
04.06.2022 ה' סיוון נשא 19:01 20:22 19:23 20:25 19:14 20:26 19:21 20:22
05.06.2022 ו' סיוון חג השבועות 19:01 20:23 19:24 20:25 19:15 20:27 19:22 20:23
11.06.2022 י"ב סיוון בהעלותך 19:04 20:26 19:27 20:29 19:18 20:30 19:25 20:26
18.06.2022 י"ט סיוון שלח 19:07 20:29 19:29 20:31 19:20 20:33 19:27 20:29
25.06.2022 כ"ו סיוון קרח 19:08 20:30 19:31 20:33 19:22 20:35 19:29 20:30
02.07.2022 ג' תמוז חקת 19:09 20:31 19:31 20:33 19:22 20:35 19:29 20:31
09.07.2022 י' תמוז בלק 19:08 20:30 19:30 20:32 19:21 20:34 19:28 20:30
16.07.2022 י"ז תמוז פנחס 19:06 20:27 19:28 20:30 19:19 20:31 19:26 20:27
23.07.2022 כ"ד תמוז מטות 19:03 20:23 19:25 20:26 19:16 20:27 19:23 20:24
30.07.2022 ב' אב מסעי 18:58 20:18 19:20 20:21 19:11 20:22 19:19 20:19
06.08.2022 ט' אב דברים 18:53 20:12 19:15 20:14 19:05 20:15 19:13 20:12
13.08.2022 ט"ז אב ואתחנן 18:46 20:05 19:08 20:07 18:58 20:08 19:07 20:05
20.08.2022 כ"ג אב עקב 18:39 19:57 19:01 19:59 18:51 20:00 19:00 19:58
27.08.2022 ל' אב ראה 18:31 19:48 18:53 19:51 18:43 19:51 18:52 19:49
03.09.2022 ז' אלול שופטים 18:22 19:39 18:44 19:41 18:34 19:41 18:43 19:40
10.09.2022 י"ד אלול כי תצא 18:13 19:30 18:35 19:32 18:25 19:32 18:35 19:31
17.09.2022 כ"א אלול כי תבוא 18:04 19:21 18:26 19:23 18:15 19:22 18:26 19:22
24.09.2022 כ"ח אלול ניצבים 17:55 19:11 18:17 19:13 18:06 19:13 18:16 19:13
26.09.2022 א' תשרי ראש השנה 17:52 19:09 18:14 19:10 18:03 19:10 18:14 19:10
27.09.2022 ב' תשרי ראש השנה 17:51 19:07 18:13 19:09 18:02 19:08 18:13 19:09