אתר פרשת השבוע עם תקצירים, דברי תורה, מאמרים, הפטרות, תפזורות, חידות ועוד המון דברים על כל פרשות השבוע וחגי ישראל! המאמרים באתר מוגנים בזכויות יוצרים. ניתן להשתמש בתוכן למטרות פרטיות ולא מסחריות תוך קישור ומתן קרדיט לגדי איידלהייט. לפרטים נא לפנות לאימייל gadieide@yahoo.com
מעונינים לקבל דבר תורה ישירות לנייד שלכם? הצטרפו לערוץ הטלגרם של פרשת השבוע !
‏הצגת רשומות עם תוויות ניצבים. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות ניצבים. הצג את כל הרשומות

פרשת ניצבים וילך

פרשת ניצבים

פרשת השבוע, פרשת ניצבים פותחת את ארבע הפרשות המסיימות את חומש דברים. הפרשות קצרות ואורכן הכולל קטן יותר מזה של פרשת נשא.
פעמים רבות קוראים את פרשת וילך ביחד עם פרשת ניצבים. תקציר פרשת וילך מופיע בהמשך

מאמרים לפרשת ניצבים

פרשת ניצבים - מה עוד נשאר - תאור התשובה בפרשת ניצבים ויומו האחרון של משה רבנו

חידון לפרשת ניצבים וילך - חידות ציורים וחידות מילוליות לפרשת ניצבים וילך

הפטרת פרשת ניצבים - הפטרת הנחמה השביעית בספר ישעיהו הנאמרת תמיד לפני ראש השנה

פרשת ניצבים - סטטיסטיקה בפרשה  - סטטיסטיקות ומידע כללי על פרשת ניצבים

פרשת ניצבים לילדים - תקציר הפרשה מותאם לילדים עם דבר תורה קצר לפרשת ניצבים

תפזורת לפרשת ניצבים

תקציר פרשת ניצבים

פרשת ניצבים פותחת במקום בו פרשת כי תבוא נפסקה, לאחר מעמד הקללות והברכות, לאחר תיאור מעמד הר עיבל והר גריזים, משה כורת שנית את הברית בין ה' ובין בני ישראל וחוזר שוב על האזהרות מפני עזיבת הברית ומתאר את הגלות העתידית אולם בניגוד לפרשת כי-תבוא המסתיימת בכך שבני ישראל אפילו לא יוכלו למכור את עצמם לעבדים, מתאר משה רבנו גם את הגאולה והחזרה מהגלות. התהליך יחל בחזרה בתשובה של בני ישראל ובעקבות כך גם ה' ישיב את שבותם ויקבץ את הנידחים חזרה לארץ ישראל.

לאחר מכן מופיע קטע קצר ומפורסם בו משה, לאחר תיאור כל התורה, מחזק את בני ישראל בהסבירו להם כי לשמור את התורה אינה פעולה בלתי אפשרית (ל' יא):
"כִּי הַמִּצְוָה הַזֹּאת אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם לֹא-נִפְלֵאת הִוא מִמְּךָ וְלֹא-רְחֹקָה הִוא: לֹא בַשָּׁמַיִם הִוא לֵאמֹר מִי יַעֲלֶה-לָּנוּ הַשָּׁמַיְמָה וְיִקָּחֶהָ לָּנוּ וְיַשְׁמִעֵנוּ אֹתָהּ וְנַעֲשֶׂנָּה: וְלֹא-מֵעֵבֶר לַיָּם הִוא לֵאמֹר מִי יַעֲבָר-לָנוּ אֶל-עֵבֶר הַיָּם וְיִקָּחֶהָ לָּנוּ וְיַשְׁמִעֵנוּ אֹתָהּ וְנַעֲשֶׂנָּה: כִּי-קָרוֹב אֵלֶיךָ הַדָּבָר מְאֹד בְּפִיךָ וּבִלְבָבְךָ לַעֲשׂתוֹ"
 לאחר דברי חיזוק אלו, שבים ומדגישים את עקרון הבחירה החופשית: "רְאֵה נָתַתִּי לְפָנֶיךָ הַיּוֹם אֶת-הַחַיִּים וְאֶת-הַטּוֹב וְאֶת-הַמָּוֶת וְאֶת-הָרָע", והתוצאות הבחירה באחת משתי האפשרויות מוזכרות שוב בקצרה בתוספת עצתה של התורה: "...וּבָחַרְתָּ בַּחַיִּים לְמַעַן תִּחְיֶה אַתָּה וְזַרְעֶך"...

פרשת וילך

פרשת וילך היא הפרשה הקצרה ביותר בתורה. שלושים פסוקים בסך הכל. פרשת וילך נאמרת ביומו האחרון של משה רבנו. את זה לומדים מאמירתו של משה מיד בתחילת הפרשה "בן מאה ועשרים שנה אנכי היום".

מאמרים לפרשת וילך


הפטרת פרשת תשובה - הפטרת פרשת וילך כאשר היא נפרדת מניצבים

פרשת וילך לילדים - תקציר פרשת וילך ודבר תורה מותאמים לילדים

פרשת וילך- סטטיסטיקה בפרשה  - סטטיסטיקות ומידע כללי על פרשת וילך

תקציר פרשת וילך

משה עוד מצווה את העם שתי מצוות אחרונות, מצווה המיועדת לכלל העם והיא מצוות הקהל, פעם בשבע שנים, לאחר שנת השמיטה מצווה כל העם להתאסף בירושלים למעמד של הקראת התורה. משה מצטווה לבוא עם יהושע לפתח אוהל מועד והמנהיגות עוברת ליהושע באופן רשמי. משה מקבל את הנבואה האחרונה שלו באוהל מועד (משה יקבל נבואה נוספת ממש לפני מותו כאשר הוא בודד על הר נבו). נבואה זו אינה נבואה אופטימית. ה' מודיע למשה כי בני ישראל יעזבו את דרך התורה והמצוות ושכל הרעות המתוארות בפרשות הקודמות אכן יקרו. משה מקבל את שירת האזינו מה' ואוסף את כל בני ישראל לשמוע אותה. השירה היא עדות ותזכורת למה שיקרה בעתיד, וראו את המאמר המורחב על כך. בנוסף מופיעה המצווה האחרונה בתורה (לא כל רושמי המצוות מנו אותה כמצווה) היא המצווה לכתוב את ספר התורה לכל אחד ואחד (ובימינו, היישום המעשי של המצווה הוא בקניית ספרים מודפסים ואין צורך בכתיבת ספר תורה ממש). הפרשה מסתיימת לפני הקראת שירת האזינו, המהווה את הפרשה הבאה.


הפטרת פרשת ניצבים

הפטרת פרשת ניצבים (ולפעמים הפטרת פרשת ניצבים וילך) היא ההפטרה האחרונה בסדרת הפטרות הנחמה והיא נקראת תמיד בשבת שלפני ראש השנה. ההפטרה מספר ישעיהו מפרק ס"א עד פרק ס"ג ט.

נזמין אתכם גם לעיין בספרי החדש  "הפטרה לענייןהמכיל פירושים לכל ההפטרות ומתאים מאד גם כמתנה.


י שׂוֹשׂ אָשִׂישׂ בה' תָּגֵל נַפְשִׁי בֵּאלֹקי כִּי הִלְבִּישַׁנִי בִּגְדֵי-יֶשַׁע מְעִיל צְדָקָה יְעָטָנִי כֶּחָתָן יְכַהֵן פְּאֵר וְכַכַּלָּה תַּעְדֶּה כֵלֶיהָ: יא כִּי כָאָרֶץ תּוֹצִיא צִמְחָהּ וּכְגַנָּה זֵרוּעֶיהָ תַצְמִיחַ כֵּן ה'  אלוקים יַצְמִיחַ צְדָקָה וּתְהִלָּה נֶגֶד כָּל-הַגּוֹיִם:
פסוק זה מסמל את הקומה מהאבל ומהחורבן. תחילתו בבגדי ישע ומעיל צדקה, ביגוד פשוט אותו נותנים לאנשים חסרי כל אולם מיד בהמשך הפסוק כבר מדובר על לבוש מפואר הרבה יותר של חתן וכלה. בעוד שהורדת התכשיטים הינה סמל לאבלות (כמו למשל לאחר חטא העגל), הרי שכאן ההתקשטות בתכשיטים מסמלת את סיום האבל. הפסוק גם מתקשר לפסוק מהפרשה (דברים ל' ט): " וְהוֹתִירְךָ ה' אֱלֹקיךָ בְּכֹל מַעֲשֵׂה יָדֶךָ בִּפְרִי בִטְנְךָ וּבִפְרִי בְהֶמְתְּךָ וּבִפְרִי אַדְמָתְךָ לְטֹבָה כִּי יָשׁוּב ה' לָשׂוּשׂ עָלֶיךָ לְטוֹב כַּאֲשֶׁר-שָׂשׂ עַל-אֲבֹתֶיךָ: "

א לְמַעַן צִיּוֹן לֹא אֶחֱשֶׁה וּלְמַעַן יְרוּשָׁלַם לֹא אֶשְׁקוֹט עַד-יֵצֵא כַנֹּגַהּ צִדְקָהּ וִישׁוּעָתָהּ כְּלַפִּיד יִבְעָר: ב וְרָאוּ גוֹיִם צִדְקֵךְ וְכָל-מְלָכִים כְּבוֹדֵךְ וְקֹרָא לָךְ שֵׁם חָדָשׁ אֲשֶׁר פִּי ה' יִקֳּבֶנּוּ: ג וְהָיִית עֲטֶרֶת תִּפְאֶרֶת בְּיַד-ה' וּצְנִיף מְלוּכָה בְּכַף-אֱלֹקיִךְ:
הפטרה זו ממשיכה את הפטרת השבוע שעבר. אור גדול יצא מירושלים וישפיע על כל הסביבה.

ד לֹא-יֵאָמֵר- לָךְ עוֹד עֲזוּבָה וּלְאַרְצֵךְ לֹא-יֵאָמֵר עוֹד שְׁמָמָה כִּי לָךְ יִקָּרֵא חֶפְצִי-בָהּ וּלְאַרְצֵךְ בְּעוּלָה כִּי-חָפֵץ ה' בָּךְ וְאַרְצֵךְ תִּבָּעֵל: ה כִּי-יִבְעַל בָּחוּר בְּתוּלָה יִבְעָלוּךְ בָּנָיִךְ וּמְשׂוֹשׂ חָתָן עַל-כַּלָּה יָשִׂישׂ עָלַיִךְ אֱלֹקיִךְ:
דימויי החתונה ממשיכים.

ו עַל-חוֹמֹתַיִךְ יְרוּשָׁלַם הִפְקַדְתִּי שֹׁמְרִים כָּל-הַיּוֹם וְכָל-הַלַּיְלָה תָּמִיד לֹא יֶחֱשׁוּ הַמַּזְכִּירִים אֶת-ה' אַל-דֳּמִי לָכֶם: ז וְאַל-תִּתְּנוּ דֳמִי לוֹ עַד-יְכוֹנֵן וְעַד-יָשִׂים אֶת-יְרוּשָׁלַם תְּהִלָּה בָּאָרֶץ:
לא רק שחומותיה של ירושלים יבנו מחדש אלא שיופקדו עליה שומרים יום ולילה עד ששמה של ירושלים יצא לתהילה בכל הארץ.

ח נִשְׁבַּע ה' בִּימִינוֹ וּבִזְרוֹעַ עֻזּוֹ אִם-אֶתֵּן- אֶת-דְּגָנֵךְ עוֹד מַאֲכָל לְאֹיְבַיִךְ וְאִם-יִשְׁתּוּ בְנֵי-נֵכָר תִּירוֹשֵׁךְ אֲשֶׁר יָגַעַתְּ בּוֹ: ט כִּי מְאַסְפָיו יֹאכְלֻהוּ וְהִלְלוּ אֶת-ה' וּמְקַבְּצָיו יִשְׁתֻּהוּ בְּחַצְרוֹת קָדְשִׁי:
אחת מעונשי הפורענות הוא כי האדם לא נהנה מעמל מעשה ידיו. הוא טורח ואחרים נהנים. הבטחת הנביא היא כי מי שטרח יאכל ויהנה מפרי מעשיו.

י עִבְרוּ עִבְרוּ בַּשְּׁעָרִים פַּנּוּ דֶּרֶךְ הָעָם סֹלּוּ סֹלּוּ הַמְסִלָּה סַקְּלוּ מֵאֶבֶן הָרִימוּ נֵס עַל-הָעַמִּים:יא הִנֵּה ה' הִשְׁמִיעַ אֶל-קְצֵה הָאָרֶץ אִמְרוּ לְבַת-צִיּוֹן הִנֵּה יִשְׁעֵךְ בָּא הִנֵּה שְׂכָרוֹ אִתּוֹ וּפְעֻלָּתוֹ לְפָנָיו: יב וְקָרְאוּ לָהֶם עַם-הַקֹּדֶשׁ גְּאוּלֵי ה' וְלָךְ יִקָּרֵא דְרוּשָׁה עִיר לֹא נֶעֱזָבָה:
לאחר בנינה המחודש של ירושלים מגיע זמן קיבוץ הגלויות. יש לעבור בשערים ולסלול את הכבישים והדרכים ולקרוא לכל עם ישראל מקצווי העולם לחזור לירושלים, העיר שכולם דורשים אותה.

א מִי-זֶה בָּא מֵאֱדוֹם חֲמוּץ בְּגָדִים מִבָּצְרָה זֶה הָדוּר בִּלְבוּשׁוֹ צֹעֶה בְּרֹב כֹּחוֹ אֲנִי מְדַבֵּר בִּצְדָקָה רַב לְהוֹשִׁיעַ: ב מַדּוּעַ אָדֹם לִלְבוּשֶׁךָ וּבְגָדֶיךָ כְּדֹרֵךְ בְּגַת:
מי המגיע מארץ אדום? ובגדיו אדומים כמו מבציר ענבים?

ג פּוּרָה דָּרַכְתִּי לְבַדִּי וּמֵעַמִּים אֵין-אִישׁ אִתִּי וְאֶדְרְכֵם בְּאַפִּי וְאֶרְמְסֵם בַּחֲמָתִי וְיֵז נִצְחָם עַל-בְּגָדַי וְכָל-מַלְבּוּשַׁי אֶגְאָלְתִּי: ד כִּי יוֹם נָקָם בְּלִבִּי וּשְׁנַת גְּאוּלַי בָּאָה: ה וְאַבִּיט וְאֵין עֹזֵר וְאֶשְׁתּוֹמֵם וְאֵין סוֹמֵךְ וַתּוֹשַׁע לִי זְרֹעִי וַחֲמָתִי הִיא סְמָכָתְנִי: ו וְאָבוּס עַמִּים בְּאַפִּי וַאֲשַׁכְּרֵם בַּחֲמָתִי וְאוֹרִיד לָאָרֶץ נִצְחָם:
הבסת אדום נמשלת לדריכת ענבים בגת. קשה היא נקמתו של ה' באדום. אין אנו יודעים מי מבצע בפועל נקמה זו. נראה שאלו לא בני ישראל אלא אולי עמים אחרים המשמשים כלי שרת בידיו של הקב"ה. נבואה זו מצטרפת לנבואות אחרות בדבר תבוסתו של אדום (ראו למשל בהפטרה לפרשת וישלח).

ז חַסְדֵּי ה' אַזְכִּיר תְּהִלּוֹת ה' כְּעַל כֹּל אֲשֶׁר-גְּמָלָנוּ ה' וְרַב-טוּב לְבֵית יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר-גְּמָלָם כְּרַחֲמָיו וּכְרֹב חֲסָדָיו:ח וַיֹּאמֶר אַךְ-עַמִּי הֵמָּה בָּנִים לֹא יְשַׁקֵּרוּ וַיְהִי לָהֶם לְמוֹשִׁיעַ: ט בְּכָל-צָרָתָם (לֹא) [לוֹ] צָר וּמַלְאַךְ פָּנָיו הוֹשִׁיעָם בְּאַהֲבָתוֹ וּבְחֶמְלָתוֹ הוּא גְאָלָם וַיְנַטְּלֵם וַיְנַשְּׂאֵם כָּל-יְמֵי עוֹלָם: 
מסיים הנביא באמירת שבח לה'. השבח מתרכז בהצלת והושעת ישראל.

לדף הראשי לפרשת ניצבים

תפזורת לפרשת ניצבים וילך

בתפזורת הבאה הוטמנו מילים מפרשות ניצבים וילך. ניתן לחפש ישירות את המילים, או לענות על השאלות או להיעזר ברשימת המילים המופיעה במהופך

הדף הראשי של פרשת ניצבים
הדף הראשי של פרשת וילך



תפזורת לפרשת ניצבים וילך
תפזורת לפרשת ניצבים וילך

פרשת ניצבים לילדים

תקציר פרשת  ניצבים לילדים

כריתת ברית (כט, ט-יד)

משה מכנס את כל בני ישראל לפני מותו - ראשי השבטים ופשוטי עם, זקנים, נשים וטף, לכרות ברית בינם לבין הקב"ה. הברית כוללת גם את כל הדורות העתידים לקום לעם ישראל.

מטרת הברית (כט, טו-כח)

כפי שהזהיר כבר בעבר, מסביר משה, שהשפעת העמים שסביב עלולה לפעול באופן שלילי על בני-ישראל, להדיחם לעבודה זרה ולהליכה בדרכי הגויים הנלוזות. הברית אמורה לחזק את הקשר בין ישראל לה' ולקבוע גבולות ומחויבויות הדדיות.
ואכן, אם חלילה יחשוב מי מבני העם לעזוב את דרך ה', לא יסלח לא על כך והוא ישלם את מחיר הפרת הברית. אף הגויים ידעו לומר כי צרת ישראל הגיעה עליהם על הפרה זו של ברית ה'.

סוף טוב (ל, א-י)

למרות העונשים והגלות שיבואו עקב הפרת הברית, ואולי אף בגלל עונשים אלו, יזכרו בני-ישראל בקב"ה, ותתחזק אהבתם ואמונתם בו בתשובה שלימה. אז יחונם ה', יקבץ אותם מכל מקומות גלותם ויביאם שוב לארץ ישראל. הברית והאהבה שבין ה' לעם תתחזק. כל הקללות והאסונות יחולו על ראש אויבי ישראל.

'לא בשמים היא' (ל, יא-יד)

מצוות ה', אומר משה כדי לעודד את העם, אינם בגדר בלתי אפשרי. אדרבה, התורה ומצוותיה קרובות אל האדם וביכולתו לקיימן כנדרש - במחשבה, בדבור ובמעשה.

בחירה חופשית (ל, טו-כ)

למרות הציוויים הברורים, התורה ומצוותיה ניתנות ליהודי לבחירתו החופשית. בפני כל אדם מוצגות שתי דרכים - דרך התורה, היא דרך הטוב והחיים ולעומתה דרך החטא, היא דרך הרע והמוות. בכוחו של האדם, ועל-כך הוא מקבל סיוע אלוקי, לבחור בדרך הטוב. אם אכן כך יבחר, יזכה לכל ברכות ה'.

דבר תורה קצר לפרשת ניצבים 

את פרשת ניצבים קוראים תמיד לפני ראש-השנה, כי יש קשר בין הפרשה ובין ראש-השנה. הפרשה נפתחת בעניין האחדות, שהיא הכנה עיקרית לקראת ראש-השנה. משה אומר לבני-ישראל: "אתם ניצבים היום כולכם לפני ה' אלוקיכם". כאן טמון סוד כוחו של העם היהודי – התייצבות מתוך אחדות.
האחדות היא מקור כוחו של עם-ישראל. כאשר הוא מאוחד, אין שום גורם היכול לפגוע בו. אם מישהו יכול לפגוע בעם-ישראל, הדבר נובע מכך שהיהודי פותח לפניו כעין סדק או נקב קטן, על-ידי העדר אחדות ושלום.
התנאי לעוצמתו של עם-ישראל ולקיום ברכת "אתם ניצבים" הוא "כולכם" - תחושת האחדות. אמנם יש בעם-ישראל קשת רחבה של דרגות – יש "ראשיכם שבטיכם" ויש "זקניכם ושוטריכם", יש "טפכם נשיכם" ויש "חוטב עציך" ו"שואב מימיך". לכל אחד ואחד תפקידו וייחודו, ואין צורך לטשטש את ההבדלים שבין מגוון הסוגים בעם-ישראל. ואולם הכול חייבים לחוש את האחדות המלכדת את כולם.
האחדות הזאת היא הכלי לקבלת ברכתו של הקדוש-ברוך-הוא בראש-השנה, לכתיבה וחתימה טובה לשנה טובה ומתוקה.

לדף הראשי של פרשת ניצבים

חידות לפרשת ניצבים וילך

החידון לפרשת ניצבים ופרשת וילך מכיל דף ציורים עם חידות מילוליות וחידות ציורים הקשורות לנושאים שונים בפרשת ניצבים וילך. החידות ברמות קושי שונות ומתאימות למבוגרים ולילדים. מומלץ להדפיס את הדף בכמה עותקים ולפתור ביחד סביב שולחן השבת לאחר קריאת הפרשה בבית או בבית הכנסת. למתקשים, ניתן להיעזר בדף התשובות  אולם מומלץ לנסות היטב לבד.

 לחידות: תפקיד חשוב וזניח תלוי איפה ואין כזה באירויזיון אין תשובות ואתם מוזמנים להעלות רעיונות בתגובות

חידות לפרשת ניצבים וילך
חידות לפרשת ניצבים וילך

חידות לפרשת ניצבים באדיבות מר עזרא מרום מחבר תורה ממרום

1. "אתם ניצבים היום לפני ה' ". מתי אמר משה דברים אילו לישראל? (רש"י)
2.  מחוטב עציך עד שואב מימיך", על מי מסופר בתורה ש:
     א. חטב עצים.        ב. שאבו מים ?
3.  על מי מסופר בתנ"ך שרצו להתגייר והפכו לחוטבי  עצים ושואבי מים?
4.  לפי רש"י, מי רצו להתגייר אך משה לא קיבלם ?
5.  ציין 2 כינויים לעבודת אלילים המוזכרים בפרשתנו?
6.  למה נמשלים עובדי האלילים?
7.  באיזה פסוק יש 3 מילים רצופות שמשמעותם כעס?
8.   היכן נמצא רמז לחודש אלול בפרשתנו?
9.   בפרשתנו נאמר: "כי תשוב אל ה' א' "בכל לבבך ובכל נפשך" .באיזה הקשר          אחר נאמר ביטוי זה בתורה?
10.   מהם  2 הדברים שעליהם נאמר בפרשתנו הביטוי "עד תומם"?
11.  על ה' נאמר:" לאהבה את ה' א'... כי הוא חייך ואורך ימיך"
       א. באיזו תפילה אנו אומרים:"כי הם חיינו ואורך ימינו"?
       ב. למה מתייחס הביטוי הזה בתפילה ?
12.  " מחוטב עציך עד שואב מימיך". איזה נביא אמר:" ושאבתם מים בששון"  ?
13.  א. על מי בתורה נאמר:  "והנה ד'  ניצב עליו"   ?  ב. מה נלמד מכך ?
14.אתם ניצבים היום".  מהו יום זה ?
15."פן יש בכם שורש פורה ולענה ".    מה זה לענה ?


בהצלחה
מאמרים נוספים לפרשת ניצבים
מאמרים נוספים לפרשת וילך

תשובות לחידון ניצבים וילך

אם הגעתם לדף זה לפני שניסיתם את דף החידות לפרשת ניצבים וילך, גשו בבקשה לדף החידות ונסו לפתור לבד. הנאתכם מפתרון עצמי של החידות רק תגדל.
אם בכל זאת אתם צריכים חילוץ התשובות יופיעו עוד מעט למטה.


מתחילים.

  • ספר התורה מוזכר כמה פעמים בפרשה ובפרט במצווה האחרונה בתורה, כתיבת ספר תורה. תווי הנגינה מייצגים את השירה, שירת האזינו.
  • הסוכה וניפגש בשביעיות מזכירים את מצוות הקהל, פעם בשבע שנים בחג הסוכות.
  • הסולם שמגיע לשמים מרמז על הפסוק: "מי יעלה לנו השמימה"
  • CXX מסמל 120, גילו של משה רבנו
  • השרש משמאל והצמח מימין הם "שרש פורה ראש ולענה"
  • הדלת המסתובבת מסמלת את דבריו ל משה "לא אוכל עד לצאת ולבוא"
  • האדמה היבשה והתרכבות הכימית של גופרת S ומלח NaCl מוזכרות בפרק כ"ט פסוק כב
  • האלה מוזכרת בפרק כ"ט יא.
  • באר המים מתייחסת לשואבי המים (פסוק י')
תשובות לחידות עזרא מרום
1.   ביום מותו. 
2.  א) אברהם אבינו בעקידה.  ב) רבקה ובנות יתרו שאבו מים.
3.  הגבעונים בימי יהושע.
4. הכנענים
5.  גילולים ושיקוצים (כט',16).
6.  שורש פורה, ראש ולענה.
7 .  "באף בחימה ובקצף"  (כ"ט, 27). 
8.  בפסוק: "ומל ה' א' את לבבך  ואת לבב זרעך" ראשי תיבות אלול, מרמז על                התשובה.
9.  בקריאת שמע: "ואהבת את ה' א' בכל לבבך ובכל נפשך" 
10.  א. "ויהי ככלות משה לכתוב את דברי התורה עד תומם.
      ב. וידבר משה את דברי השירה הזאת עד תומם.
11.  א. בתפילת ערבית לפני קריאת שמע.
       ב. הביטוי מתייחס לתורה ולמצוות.
12. ישעיהו 
13. א.   יעקב בחלום הסולם.   ב.מראשי תיבות הפסוק (מהסןף להתחלה ) מתקבל: עניו    רומז לכך שד' משרה שכינתו על אדם עניו.
14. היום =רמז לראש השנה יום הדין
15.לענה= עשב מר  (רש"י)


פרשת ניצבים וילך - מה עוד נשאר?

הגענו לסוף התורה. נאומו הארוך של משה רבנו הסתיים, 611 מצוות מתוך 613 כבר נאמרו והאירועים בפרשות שנותרו מתרכזים בימיו האחרונים ובפרט ביומו האחרון של משה רבנו מפרשת וילך ועד סוף החומש.

פרשות אלו - ניצבים, וילך, האזינו, וזאת הברכה, הן פרשות קצרות מאד, שאינן זוכות לתשומת לב ראויה. הפרשות נקראות בשבתות הימים הנוראים וכמעט כל הדרשות הן סביב הימים הנוראים ולא סביב פרשת השבוע. ננסה להאיר כמה נקודות בפרשות מיוחדות אלו, ידוע שדברים חשובים שומרים לסוף והפרשות מחייבות תשומת לב רבה.

פרשת ניצבים נקראת תמיד לפני ראש השנה. המעמד מתאים. "אתם ניצבים היום כולכם" - מדי שנה אנו ניצבים כולנו בפני הקב"ה ליום הדין. פרשת ניצבים עוסקת שוב בתוכחה, ואפילו בצורה קשה יותר.

העונשים בתוכחה הם גם על האדמה:
"גָּפְרִית וָמֶלַח שְׂרֵפָה כָל-אַרְצָהּ לֹא תִזָּרַע וְלֹא תַצְמִחַ וְלֹא-יַעֲלֶה בָהּ כָּל-עֵשֶׂב כְּמַהְפֵּכַת סְדֹם וַעֲמֹרָה אַדְמָה וּצְבוֹיִם אֲשֶׁר הָפַךְ ה' בְּאַפּוֹ וּבַחֲמָתוֹ"

גפרית ומלח - המעיינות החמים ממות' ילוסטון
גפרית ומלח - המעיינות החמים ממות' ילוסטון


וגם על עם ישראל:
"וַיִּתְּשֵׁם ה' מֵעַל אַדְמָתָם בְּאַף וּבְחֵמָה וּבְקֶצֶף גָּדוֹל וַיַּשְׁלִכֵם אֶל-אֶרֶץ אֲחֶרֶת כַּיּוֹם הַזֶּה"
אולם הפרשה מביאה איתה את החידוש שכל כך נעדר מפרשת כי-תבוא הקשה. פרשת ניצבים פותחת את דלת התשובה. פרשת ניצבים מבטיחה "וְהָיָה כִי-יָבֹאוּ עָלֶיךָ כָּל-הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה הַבְּרָכָה וְהַקְּלָלָה אֲשֶׁר נָתַתִּי לְפָנֶיךָ".

גם הברכה תגיע וגם הקללה תגיע, אולם בניגוד לסיום העגום של פרשת כי-תבוא, פרשת ניצבים (בדומה לפרשת בחוקותי שמסיימת בנחמה) מכריזה כי הקשר בין עם ישראל לקב"ה הוא נצחי ואינו ניתן לפירוק כלל על ידי אף אחד מהצדדים. אמנם עם ישראל גלה מארצו אל ארץ אחרת, אולם לא מדובר במעין השלכה של משהו לאשפה, משהו שאיננו מעונינים בו עוד לעולמים ורק רוצים שמישהו אחר יבוא ויקח, מתוך הגלות תבוא התשובה והחזרה לארץ.

זוהי הנחמה האמיתית על הצרות, וככל שהצרות יתגברו, בסופו של דבר תגיע התשובה ואיתה חידוש הברית והקשר וחזרה למצב בו הברכות חלות. פרשת ניצבים מדגישה את כל זה ומהווה את הנחמה לפרשת התוכחה בכי תבוא.

פרשת וילך, הפרשה הקצרה ביותר בתורה, מהווה סיכום של התורה. הפרשה נאמרת ביומו האחרון של משה רבנו כפי המובן מהפסוק "בן מאה ועשרים שנה אנוכי היום". באותו יום ממש, משה מקבל את הנבואה האחרונה שלו. הנבואה אינה אופטימית כלל. ה' מבטיח למשה כי אחרי מותו בני ישראל יחטאו (ויסבלו מכל הקללות שיבואו אליהם). משה נפרד מעם ישראל. משה מסיים את כתיבת התורה:
"וַיִּכְתֹּב משֶׁה אֶת-הַתּוֹרָה הַזֹּאת וַיִּתְּנָהּ אֶל-הַכֹּהֲנִים בְּנֵי לֵוִי הַנֹּשְׂאִים אֶת-אֲרוֹן בְּרִית ה' וְאֶל-כָּל-זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל"

משה עובר שבט שבט ומוסר להם את שירת האזינו (הכללית, לכל עם ישראל) ואת ברכתו הפרטית של כל שבט. לפי המדרשים משה אף מוסר לכל שבט עותק של התורה (ולפי זה, סיים משה כתיבתם של 13 ספרי תורה זהים באותו יום).

שתי מצוות אחרונות יש בפרשת "וילך", שתי מצוות אלו נכתבו אחרונות והן מהוות מעין נסיון נואש למנוע את הפורענות העתידית.

מצוות כתיבת ספר התורה - לא בשמים היא ולא מעבר לים, התורה צריכה להיות קרובה לכל אחד ואחד, על מנת שיזכור תמיד לשומרה, זו המצווה הפרטית.

מצוות הקהל - המצוות הכללית לאסוף את כל העם פעם בשבע שנים, ולקרוא באוזניהם את התורה. זוהי המצווה הציבורית.

המצווה הפרטית "והגית בו יומם ולילה" והמצוות הכללית פעם בשבע שנים נועדו שתיהן לאותה מטרה והיא מניעת החטאים מעם ישראל, למרות שהתורה מגלה בפירוש ולפי דבר ה' שחטאים אלו יקרו ויגרמו איתם לתוצאות הקשות, ואף משה אומר זאת לשבטים:
"כִּי אָנֹכִי יָדַעְתִּי אֶת-מֶרְיְךָ וְאֶת-עָרְפְּךָ הַקָּשֶׁה הֵן בְּעוֹדֶנִּי חַי עִמָּכֶם הַיּוֹם מַמְרִים הֱיִתֶם עִם-ה' וְאַף כִּי-אַחֲרֵי מוֹתִי"
משה מקהיל אליו את כל השבטים ומוסר בפניהם את העדות, השירה, שירת האזינו מתוך אמונה שאולי בכל זאת פרשות התוכחה, האזהרות, ספר התורה אצל כל שבט, ולפני ארון ה', ומעמד הקראת התורה פעם בשבע שנים יצליחו לגרום לעם ישראל לא לחטוא. אולם משה יודע, כי כל זה לא יעזור כלל ואי בסופו של דבר, בני ישראל ישחיתו ויסורו מן הדרך.
"הַקְהִילוּ אֵלַי אֶת-כָּל-זִקְנֵי שִׁבְטֵיכֶם וְשֹׁטְרֵיכֶם וַאֲדַבְּרָה בְאָזְנֵיהֶם אֵת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וְאָעִידָה בָּם אֶת-הַשָּׁמַיִם וְאֶת-הָאָרֶץ:  כִּי יָדַעְתִּי אַחֲרֵי מוֹתִי כִּי-הַשְׁחֵת תַּשְׁחִתוּן וְסַרְתֶּם מִן-הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר צִוִּיתִי אֶתְכֶם וְקָרָאת אֶתְכֶם הָרָעָה בְּאַחֲרִית הַיָּמִים כִּי-תַעֲשׂוּ אֶת-הָרַע בְּעֵינֵי ה' לְהַכְעִיסוֹ בְּמַעֲשֵׂה יְדֵיכֶם: וַיְדַבֵּר משֶׁה בְּאָזְנֵי כָּל-קְהַל יִשְׂרָאֵל אֶת-דִּבְרֵי הַשִּׁירָה הַזֹּאת עַד תֻּמָּם"

זהו הנאום האחרון של משה אל כלל ישראל (הברכות לשבטים ייתכן ונאמרו לפני השירה, ובכל מקרה לא נאמרו לכלל ישראל). במילות שירת האזינו, אותה קיבל כעדות מה' ייפרד משה מעם ישראל כולל הידיעה הקשה על גורלו העתידי של העם.

 על השירה הקשה ומשמעותה (שלפעמים עקב המנגינה החגיגית, מכסה על המילים הקשות), הפרידה, והברכות שנועדו לסיים את התורה בשמחה נרחיב בע"ה בשבועות הקרובים
שנה טובה
כתיבה וחתימה טובה


מאמרים נוספים לפרשת ניצבים
מאמרים נוספים לפרשת וילך

פרשת ניצבים - סטטיסטיקה בפרשה

פרשת ניצבים היא הפרשה ה-51 בתורה וה-8 בחומש דברים. הפרשה נכתבת ב-87 שורות בספר תורה ויש בה 4 פרשיות (מיקום 44), מתוכן 1 פרשיות פתוחות ו -3 סתומות. בפרשה יש 40 פסוקים (מיקום 53),657 מילים (מיקום 51) ו-2575 אותיות (מיקום 51). לפי ספר החינוך יש בפרשת ניצבים 0 מצוות (מיקום 37), מתוכן 0 מצוות עשה (מיקום 34) ו-0 מצוות לא תעשה (מיקום 32).

הערות לפרשת ניצבים : פרשת ניצבים היא אחת משתי פרשיות בהן הקריאה למפטיר זהה לקריאת שביעי (לרוב קריאת המפטיר קצרה יותר). הפרשה השניה היא עקב.

מאמרים נוספים לפרשת ניצבים

לפרשה הקודמת - כי תבוא
לפרשה הבאה - וילך
לטבלת סטטיסטיקה בפרשות התורה