אתר פרשת השבוע עם תקצירים, דברי תורה, מאמרים, הפטרות, תפזורות, חידות ועוד המון דברים על כל פרשות השבוע וחגי ישראל! המאמרים באתר מוגנים בזכויות יוצרים. ניתן לעשות שימוש למטרות פרטיות ולא מסחריות תוך קישור ומתן קרדיט לגדי איידלהייט. לפרטים נא לפנות לאימייל gadieide@yahoo.com
מעונינים לקבל דבר תורה ישירות לנייד שלכם? הצטרפו לערוץ הטלגרם של פרשת השבוע !

פרשת ניצבים

פרשת השבוע, פרשת ניצבים פותחת את ארבע הפרשות המסיימות את חומש דברים. הפרשות קצרות ואורכן הכולל קטן יותר מזה של פרשת נשא.

מאמרים לפרשת ניצבים
פרשת ניצבים - מה עוד נשאר - תאור התשובה בפרשת ניצבים ויומו האחרון של משה רבנו

חידון לפרשת ניצבים וילך - חידות ציורים וחידות מילוליות לפרשת ניצבים וילך

הפטרת פרשת ניצבים - הפטרת הנחמה השביעית בספר ישעיהו הנאמרת תמיד לפני ראש השנה

פרשת ניצבים - סטטיסטיקה בפרשה  - סטטיסטיקות ומידע כללי על פרשת ניצבים

פרשת ניצבים לילדים - תקציר הפרשה מותאם לילדים עם דבר תורה קצר לפרשת ניצבים

תפזורת לפרשת ניצבים

פרשת ניצבים נקראת לרוב ביחד עם פרשת וילך


תקציר פרשת ניצבים
פרשת ניצבים פותחת במקום בו פרשת כי תבוא נפסקה, לאחר מעמד הקללות והברכות, לאחר תיאור מעמד הר עיבל והר גריזים, משה כורת שנית את הברית בין ה' ובין בני ישראל וחוזר שוב על האזהרות מפני עזיבת הברית ומתאר את הגלות העתידית אולם בניגוד לפרשת כי-תבוא המסתיימת בכך שבני ישראל אפילו לא יוכלו למכור את עצמם לעבדים, מתאר משה רבנו גם את הגאולה והחזרה מהגלות. התהליך יחל בחזרה בתשובה של בני ישראל ובעקבות כך גם ה' ישיב את שבותם ויקבץ את הנידחים חזרה לארץ ישראל.

לאחר מכן מופיע קטע קצר ומפורסם בו משה, לאחר תיאור כל התורה, מחזק את בני ישראל בהסבירו להם כי לשמור את התורה אינה פעולה בלתי אפשרית (ל' יא):
"כִּי הַמִּצְוָה הַזֹּאת אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם לֹא-נִפְלֵאת הִוא מִמְּךָ וְלֹא-רְחֹקָה הִוא: לֹא בַשָּׁמַיִם הִוא לֵאמֹר מִי יַעֲלֶה-לָּנוּ הַשָּׁמַיְמָה וְיִקָּחֶהָ לָּנוּ וְיַשְׁמִעֵנוּ אֹתָהּ וְנַעֲשֶׂנָּה: וְלֹא-מֵעֵבֶר לַיָּם הִוא לֵאמֹר מִי יַעֲבָר-לָנוּ אֶל-עֵבֶר הַיָּם וְיִקָּחֶהָ לָּנוּ וְיַשְׁמִעֵנוּ אֹתָהּ וְנַעֲשֶׂנָּה: כִּי-קָרוֹב אֵלֶיךָ הַדָּבָר מְאֹד בְּפִיךָ וּבִלְבָבְךָ לַעֲשׂתוֹ"
 לאחר דברי חיזוק אלו, שבים ומדגישים את עקרון הבחירה החופשית: "רְאֵה נָתַתִּי לְפָנֶיךָ הַיּוֹם אֶת-הַחַיִּים וְאֶת-הַטּוֹב וְאֶת-הַמָּוֶת וְאֶת-הָרָע", והתוצאות הבחירה באחת משתי האפשרויות מוזכרות שוב בקצרה בתוספת עצתה של התורה: "...וּבָחַרְתָּ בַּחַיִּים לְמַעַן תִּחְיֶה אַתָּה וְזַרְעֶך"...


פרשת כי תבוא

פרשת השבוע, פרשת כי תבוא היא הפרשה השביעית בחומש דברים והיא מסיימת את נאום המצוות הארוך של משה ומתארת את כריתת הברית בערבות מואב.

ביכורים - כי תבוא
הבאת הביכורים

מאמרים לפרשת כי תבוא

היום - למשמעות הופעתה של המילה היום בפרשות המסיימות את ספר דברים.

כי תבוא - הכרת הטוב ומידה כנגד מידה - המאמר סוקר את מידת הכרת הטוב בפרשת כי תבוא וקושר בין פרשת הביכורים ובין עונשי הקללות כמידה כנגד מידה.

הפטרת כי תבוא - המשך נבואות הנחמה בספר ישעיהו

דבר תורה קצר לפרשה - דבר התורה עוסק בפסוק האחרון בפרשת הקללות

פרשת כי תבוא לילדים - תקציר הפרשה מותאם לילדים בתוספת דבר תורה קצר.

חידון לפרשת כי תבוא - חידות ציורים וחידות מילוליות לפרשת כי תבוא.

תפזורת לפרשת כי תבוא

פרשת כי-תבוא - סטטיסטיקה בפרשה



תקציר פרשת כי תבוא
פרשת כי תבוא מסיימת את נאומו הארוך של משה, הנאום שהתחיל בפרשת ואתחנן בראשית החומש מסתיים בשתי מצוות, מצוות הביכורים ומצוות ביעור המעשרות, ומסיים את כלל הנאום בברכת תודה לה' על הארץ הטובה.

לאחר מכן משה ממשיך בהוראות לקראת הכניסה לארץ ישראל, פה מתחיל חלקו האחרון של ספר דברים, כאשר דברי משה נאמרים ימים ספורים בלבד לפני מותו. משה מזכיר לבני ישראל את יחודיותו של העם, את היחס המיוחד בין עם ישראל לה' וכתוצאה מכך את החובות המיוחדות שיש לעם ישראל (כ"ו יז-יט):
"אֶת ה' הֶאֱמַרְתָּ הַיּוֹם לִהְיוֹת לְךָ לֵאלֹקים וְלָלֶכֶת בִּדְרָכָיו וְלִשְׁמֹר חֻקָּיו וּמִצְוֹתָיו וּמִשְׁפָּטָיו וְלִשְׁמֹעַ בְּקֹלוֹ: וַה' הֶאֱמִירְךָ הַיּוֹם לִהְיוֹת לוֹ לְעַם סְגֻלָּה כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר-לָךְ וְלִשְׁמֹר כָּל-מִצְוֹתָיו: וּלְתִתְּךָ עֶלְיוֹן עַל כָּל-הַגּוֹיִם אֲשֶׁר עָשָׂה לִתְהִלָּה וּלְשֵׁם וּלְתִפְאָרֶת וְלִהְיֹתְךָ עַם-קָדשׁ לַה' אֱלֹקיךָ כַּאֲשֶׁר דִּבֵּר"
משה מנחה את בני ישראל לערוך טקסים מיוחדים לאחר חציית הירדן, לערוך מעמד על הר גריזים והר עיבל. ציווי המעמד, המופיע כבר בפרשת ראה מבואר ומפורט בפרשתינו, אלו שבטים עומדים על כל הר ומה בדיוק אומרים. הכהנים והלויים מקריאים רשימה של עברות ואוררים את האיש העושה אותן וכל העם עונה אחריהם אמן.

חלקה העיקרי של פרשת כי-תבוא הוא פרשת התוכחה המזכירה את פרשת התוכחה בפרשת בחוקותי. הדמיון ברור. בחומש ויקרא פרשת התוכחה הופיעה בסיום חטיבת המצוות שניתנה בהר סיני ואילו בחומש דברים הפרשייה מופיעה בסיום חטיבת המצוות שניתנו בעבר הירדן לפני הכניסה לארץ.

הפרשייה פותחת  בתיאור הטובה שתקרה לעם ישראל כאשר בני ישראל ילכו בדרכי ה', אולם אם יסורו מדרכי ה' הטובה תיהפך לרעה אשר רק תלך ותחריף. מקובל בבית הכנסת לקרוא את התוכחה בקול נמוך מהרגיל ובמהירות רבה יותר.

חכמים פירשו שהקללות המתוארת בתוכחת בפרשת בחוקותי אירעו בחורבן בית ראשון והקללות בפרשת כי תבוא אירעו בחורבן בית שני (ובתלמוד מופיעים מעשים הממחישים זאת ועיינו בפרט בפירוש הרמב"ן).

בשונה מתוכחת בחוקותי המלווה במספר פסוקי נחמה בסיומה, התוכחה בפרשת כי תבוא פסימית ביותר ומסתיימת גם בצורה שלילית. העידוד, אפשרות התשובה, והשיבה מהגלות המתוארת ינתנו רק בפרשה הבאה פרשת ניצבים.

בפרשייה האחרונה בפרשה, משה מפציר שוב בבני ישראל לזכור את מעשה ה' למצרים, את הניסים במדבר ואת הנצחונות הגדולים מול סיחון ועוג ולזכור כי ההצלחה תלויה בשמירת ברית ה'.
ביכורים - כי תבוא
הבאת הביכורים


פרשת כי-תצא

פרשת השבוע, פרשת כי תצא היא הפרשה הששית בספר דברים וממשיכה את נאום המצוות הארוך של משה וכוללת עשרות רבות של מצוות ונושאים. תקציר הפרשה בהמשך.

חרישה בשור וחמור
חרישה בשור וחמור - איסור מפורש מהתורה בפרשת כי תצא. צילום משנת 1898 באזור ירושלים

מאמרים לפרשת כי תצא

איסור חרישה בשור וחמור ושעטנז - על הדומה ועל השונה בין שתי מצוות אלו המופיעות בפרשייה אחת בפרשת כי תצא.

ישראל והיחס לאומות העולם - המאמר סוקר את המצוות בין עם ישראל לעמי מצרים אדום עמון מואב ועמלק המופיעים בפרשתנו.

דבר תורה לפרשת כי תצא - דבר התורה עוסק בחטאם של בני מואב ועמון.


הפטרת פרשת כי תצא - הפרטת כי תצא בספר ישעיהו. המשך הפטרות הנחמה (בתוך הפטרת פרשת נח).

פרשת כי תצא לילדים - סיכום ותקציר קצר של המצוות בפרשה בתוספת דבר תורה מותאם במיוחד לילדים.

חידון לפרשת כי תצא - חידות ציורים וחידות מילוליות לפרשת כי תצא.

תפזורת לפרשת כי תצא

סטטיסטיקה לפרשת כי-תצא

תקציר פרשת כי-תצא  
פרשת כי תצא ממשיכה את חטיבת המצוות של ספר דברים ומביאה אותה לשיא כללי של כל התורה. בפרשת כי-תצא ישנן לא פחות משבעים וארבע מצוות שונות, רובן בפרשיות קצרות של כמה פסוקים ולעתים פסוק בודד בלבד.

ריבוי הנושאים בפרשה מציב אתגרים בפני הפרשנים המנסים להסביר את הסמיכות בין המצוות ואת הסדר של העניינים השונים, דבר שלא תמיד מצליח, או אפשרי רק בקבוצה קטנה של נושאים.

הפרשה פותחת בדיני אשת יפת תואר וממשיכה את דיני המלחמה מסוף פרשת שופטים. לאחר עניין זה מפורטים דיני איש אשר לו שתי נשים, אחת אהובה ואחת שנואה ולאחר מכן דיני בן סורר ומורה. על כך אומר רש"י בהתייחסו לדיני אשת יפת תואר:
"לא דברה תורה אלא כנגד יצר הרע. שאם אין הקב"ה מתירה ישאנה באיסור. אבל אם נשאה, סופו להיות שונאה, שנאמר אחריו (פסוק טו) כי תהיין לאיש וגו' וסופו להוליד ממנה בן סורר ומורה, לכך נסמכו פרשיות הללו". 
התורה מתירה לאדם לשאת אשת שנפלה בשבי במלחמה, אולם עליו לעשות זאת לא מתוך תאוות יצרו בשעת המלחמה אלא לאחר חודש שלם וכאשר הוא בטוח בכך לגמרי. באותה תקופה של חודש על האישה לכער את עצמה כדאי שגם אם היא אכן יפה, באותה תקופה לא תהיה יפה.

כמו כן אם הוא נושא אותה היא הופכת להיות אשה לכל דבר ולא במעמד של שפחה או פילגש. גם אם הוא לא רוצה בה כאשה הוא חייב לשחרר אותה ואין להתייחס אליה כשפחה ולמוכרה בכסף. ולמרות כל זאת התורה ממליצה לא לעשות כן, שכן הכנסת אשה שנייה לביתו, ושלרוב היא צעירה יותר מאשתו המקורית היא רק מתכון לצרות ולבעיות.

בפרשה מצוות רבות בדינים בין אדם לחברו, דיני נזיקין ודיני פלילים, דינים רבים בתחום היחסים בין איש לאשה, דינים בין ישראל לאומות העולם, דיני צדקה ומתנות לעניים וגם דינים בין אדם למקום, שהם לכאורה חסרי הסבר כגון מצוות שילוח הקן ומצוות כלאיים ושעטנז.

מצוות רבות באות שוב לצורך הצדק החברתי וסיוע לחלשים בחברה. לדוגמה, גם כאשר מישהו חייב לך חוב ומועד הפירעון עבר ואין לו איך לפרוע ואתה כבעל חוב רוצה לקחת נכסים בתור משכון, אל לך להיכנס לביתו ולקחת אלא תעמוד בחוץ והוא יביא לך. בצורה כזו הבושה תקטן. אם המשכון הוא חפץ של עני הנחוץ לו מאד, התורה מזכירה שמיכה כדוגמה, עליך להשיב לו את המשכון מדי לילה. ציווי זה נאמר גם בפרשת משפטים בספר שמות (פרק כ"ב כד) והתורה חוזרת עליו שוב.

סיום פרשת המצוות החברתיות מתייחס להגינות במסחר ובמשקולות והדגשה כי שמירה על חוקי הצדק הבסיסיים היא התנאי לאריכות ימים על האדמה.

הפרשה מסתיימת באזכור מעשהו של עמלק. מעשה זה מהווה אנטיתזה מוחלטת לכל חוקי הצדק שהוזכרו קודם. בני ישראל לא סיכנו את עמלק, עמלק נלחם בקצה האחורי של המחנה, בחלשים, וזאת בשעה שהעם היה צמא למים. מעשהו זה של עמלק המנוגד לכל חוקי המוסר הפשוטים אינו מאפשר לו מקום בעולמו של הקב"ה ובני ישראל מצטווים ציווי עתידי על מחיית עמלק, ציווי המתקיים חלקית בימי שאול. בימינו המצווה היא מצוות זכירה ומתקיימת בכך שאנו קוראים את הפרשה מדי שנה בשבת הסמוכה לפורים, הנקראת על כך שבת זכור.

חרישה בשור וחמור
חרישה בשור וחמור - איסור מפורש מהתורה בפרשת כי תצא. צילום משנת 1898 באזור ירושלים


פרשת שופטים

פרשת שופטים

פרשת השבוע, פרשת שופטים היא הפרשה החמישית בספר דברים ובה משה ממשיך את נאום המצוות הארוך. תקציר מלא של הפרשה בהמשך הדף.
הכהן מדבר אל הצבא
הכהן מדבר אל הצבא פול הארדי Hardy


מאמרים לפרשת שופטים
פרשת שופטים- מצוות הציבור והצדק  - המאמר סוקר את המצוות המיוחדות לכלל הציבור בפרשה ודן בנושא הצדק.

חידון לפרשת שופטים - חידת שחמט מיוחדת, וחידות ציורים לפרשת שופטים.

דבר תורה לפרשת שופטים - דבר התורה עוסק בדיני עדים.

הפטרת פרשת שופטים - המשך נבואות הנחמה בישעיהו

עין בעין - הביטוי מופיע בפרשת שופטים ובהפטרה שלה וגם בפרשת שלח. הסבר קצר על הביטוי

סטטיסטיקה לפרשת שופטים  - נתונים סטטיסטיים על הפרשה


תקציר פרשת שופטים
פרשת שופטים ממשיכה את נאום המצוות של משה רבנו וגם פרשה זו כוללת מצוות רבות. רבות מן המצוות הן בדיני השלטון, והמשפט ולכן השם שופטים יאה לפרשה ולא רק מהווה את המילה הראשונה בה. המצווה הראשונה עוסקת במינוי שופטים והדרישות החמורות מהשופטים. הביטוי "צדק צדק תרדוף" לקוח מהפרשה. לאחר מינוי השופטים יש גם לקבל את מרותם ואת משפטם. בנוסף, כבכל פרשות ספר דברים גם בפרשה זו אזהרות מרובות על עבודה זרה ועונשים חמורים לעובדי העבודה הזרה.

פרשייה מרכזית היא פרשיית המלך, פרשה הדנה בנושא המלוכה בישראל. יחס התורה למלוכה אינו שלילי (למרות שיחסו של ה' לבקשת העם בספר שמואל שלילי ביותר( וראו שמואל א פרק ח פסוק ז) אולם המלך אינו ניבחר על ידי העם אלא על ידי ה' (ואכן, גם שאול וגם דוד נבחרו על ידי ה'). גם על המלך יש מגבלות רבות. לא להרבות לו סוסים, לא להרבות לו נשים ולא להרבות לו כסף וזהב. על המלך חובה לכתוב לו ספר תורה וכלשון התורה "היתה עמו וקרא בו כל ימי חייו..." המלך עצמו אינו מעל העם ואינו מעל החוק. מטרת ההגבלות היא שהמלך יזכור: "לבלתי רום לבבו מאחיו ולבלתי סור מן המצווה ימין ושמאל למען יאריך ימים על ממלכתו הוא ובניו בקרב ישראל".

התורה מפרטת את מתנות הכהונה (ראשית הדגן התירוש והיצהר, ראשית הגז וכן זרוע לחיים וקיבה של כל בהמה) ומזהירה שוב מפני נביאי השקר המסיתים את העם לעבודה זרה ובהם גם האוב והידעוני. משה מדגיש שוב את הציווי להקדיש ערי מקלט בארץ ישראל.

פרשת שופטים מייחסת חלק נכבד לדיני המלחמה. למי מותר לא לצאת למלחמה ובאילו תנאים ועל ההתנהגות במלחמה. התורה דורשת לפתוח עם כל עיר בקריאה לשלום ולכניעה. משה בעצמו קיים זאת כאשר שלח שליחים לסיחון מלך האמורי על מנת להימנע ממלחמה (כזכור, סיחון סירב ונחל תבוסה מוחצת).

בפרשת שופטים מופיע אחד הביטויים המוכרים ביותר ובעלי פרשנות שגויה. הביטוי הוא "כי האדם עץ השדה" ומשמש לדמות את האדם לעץ ולחיבור לטבע. פרשנות שגויה זו שייתכן שהשיר הידוע של נתן זך גרם לה אינה קוראת נכון את הפסוק.

התורה אוסרת לכרות עצי פרי למען שימוש בהם במצור על עיר אחרת. המילה כי בפסוק משמשת כמילת ניגוד וכשאלה והפסוק כולו צריך להיקרא כך: "כי תצור אל עיר ימים רבים להלחם עליה לתפשה, לא תשחית את עצה לנדוח עליו גרזן כי ממנו תאכל ואתו לא תכרת. כי האדם עץ השדה לבא מפניך במצור???" התורה מנגידה את העץ לאדם. לך יש בעיות או מלחמה מול האנשים, לא מול העצים. ראוי שמשמעותו המקורית של הביטוי תהיה ברורה. בימינו רצוי להימנע כלל גם מעקירת עצי סרק המשמשים לנוי בלבד.

סיום הפרשה עוסק בעגלה ערופה. עגלה ערופה הוא טקס הנערך כאשר מוצאים גופה בשדה מחוץ לעיר. לאחר שזקני הסנהדרין מודדים לאיזו עיר הגופה קרובה ביותר, זקני אותה עיר צריכים לערוך טקס כפרה על הדם הנקי ואף לומר "ידינו לא שפכו את הדם הזה" ובכך להכיר באחריותם למעשי הרצח הקורים בתחום שיפוטם.

הדברים נכונים גם לימינו. בנהיגה בדרכים, אם נהגנו בצורה פראית או תחת אלכוהול או סתם לא בתשומת לב ולמרות שלא קרה כלום, בפעם הבאה שנשמע על תאונה מחרידה האם נוכל להגיד "ידינו לא שפכו את הדם הזה?". אם אנו מזהים מצב מסוכן כדוגמת אלימות במשפחה המתרחשת בדירה ממול ולא עושים כלום, האם בפעם הבאה שנשמע על רצח מחריד נוכל לומר "ידינו לא שפכו את הדם הזה?". מעשה עגלה ערופה מראה שגם ובוודאי שזקני העיר לא חשודים חלילה ברצח, אחריות מוסרית יש לכל אחד ועליו להכיר בה.

הכהן מדבר אל הצבא
הכהן מדבר אל הצבא פול הארדי Hardy

פרשת ראה

פרשת השבוע, פרשת ראה היא הפרשה הרביעית בחומש דברים וממשיכה את נאומו של משה ועוסקת לראשונה ברעיון של בית המקדש המתואר במילים "המקום אשר יבחר ה'".
ירושלים ובית המקדש
ירושלים ובית המקדש, ג'יימס טיסוט 1894 מוזיאון ברוקלין
מאמרים לפרשת ראה

צדק חברתי - פרשת ראה נותנת כמה כללים לצדק חברתי. המאמר ינתח כללים אלו העולים מהפרשה ומהווים חלק מתפיסת עולמה של התורה.

חידון לפרשת ראה - חידות מילוליות וחידות ציורים לפרשת ראה.

הפטרת פרשת ראה - המשך נבואות הנחמה בישעיהו.

דבר תורה לפרשת ראה - והפעם על הפסוק הראשון בפרשה

  פרשת ראה לילדים - תקציר הפרשה מותאם לילדים וללימוד משפחתי משותף בתוספת דבר תורה קצר והפעם על חודש אלול המתחיל בסמוך או בדיוק בשבת ראה.

תפזורת לפרשת ראה

עיון בפרשת המועדות  - המאמר סוקר בקצרה את פרשת המועדות בסוף פרשת ראה ומציג את השאלה באיזה חלק של היממה הייתה יציאת מצרים.

סטטיסטיקה לפרשת ראה




תקציר פרשת ראה
פרשת ראה ממשיכה את נאומו של משה. בעוד שהפרשות הקודמות עסקו בעיקר באירועים היסטוריים ובאזהרות מפני עבודה זרה, פרשת ראה פותחת רצף פרשות הכוללות מצוות רבות. בתחילת הפרשה מתארים את מעמד הברכה והקללה אותו יש לציין על שני הרים בארץ ישראל, הר הברכה - הר גריזים והר הקללה - הר עיבל. פרטי המעמד עצמו יתוארו בהרחבה בפרשת כי-תבוא ובינתיים מצוין רק המיקום שלהם בארץ ישראל. לאחר מכן מפרק י"ב ואילך הפותח בפסוקים: "אֵלֶּה הַחֻקִּים וְהַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר תִּשְׁמְרוּן לַעֲשׂוֹת בָּאָרֶץ אֲשֶׁר נָתַן ה' אֱלֹהֵי אֲבֹתֶיךָ לְךָ לְרִשְׁתָּהּ כָּל-הַיָּמִים אֲשֶׁר-אַתֶּם חַיִּים עַל-הָאֲדָמָה" מתחילות פרשיות מצוות ארוכות ובהן כמעט 200 מצוות שונות.

פרשיית המצוות הראשונה מביאה את הרעיון של בית המקדש ומציגה את המונח "המקום אשר יבחר ה'" המופיע רבות בפרשה. עבודת הפולחן תצטמצם למקום אחד שאינו ידוע בשלב זה ומכונה מכאן והלאה המקום אשר יבחר ה' ויש איסור להקריב עולות בכל מקום אחר. לאחר מכן מופיעות חטיבות מצוות נוספות. מופיע היתר לאכילת בשר חולין (עד אותו שלב, כל הבשר נשחט ונאכל בחזקת קודשים - שלמים). הדרישה לאכילת בשר חולין מתוארת בתורה כתאווה. התורה מזהירה שאת דם החיה יש לשפוך כי הדם הוא הנפש, ואת הנפש אסור לאכול. בבשר חלקים נוספים שאסורים באכילה (עד ימינו) וגם לאחר שהותר לאכול בשר, ההיתר אינו סופי ומוחלט וגם לו התורה מציבה מגבלות. התורה מפרטת את דינים של נביאי השקר, המסיתים והמדיחים ובמקרה החמור ביותר של עיר הנידחת, עיר שכולה הפכה לעובדת אלילים. דינם של כל אלו חמור ונידון למיתה. התורה מפרטת שוב את דיני החיות הטהורות והטמאות למאכל (בדומה לפרשת שמיני) ומפרטת את דיני המעשרות (מעשר שני ומעשר עני), דיני שמיטת כספים, החובה לתת הלוואות לאביונים, דיני שחרור עבדים, ודיני הקדשת הבכורות לה'. פרשת ראה מסתיימת בפרשת מועדות נוספת, המתארת את פסח שבועות וסוכות. לכל אורך פרשת ראה מופיע דגש רב על החלשים בחברה: הלוי - לשבט הלוי אין נחלה בארץ והוא חי רק מהמעשרות, הגרים - אנשים ללא משפחת תומכת, אלמנות ויתומים - אנשים שאיבדו את ראש המשפחה. נושא זה חוזר פעמים רבות בחטיבת המצוות עד סוף החטיבה באמצע פרשת כי-תבוא.

ירושלים ובית המקדש
ירושלים ובית המקדש, ג'יימס טיסוט 1894 מוזיאון ברוקלין

פרשת ואתחנן

פרשת השבוע, פרשת ואתחנן היא הפרשה השנייה בחומש דברים ועיקרה תיאור מעמד הר סיני ועשרת הדברות. תקציר מלא מופיע בהמשך
משה מקבל את הלוחות - מרק שגאל - 1960-1966 מוזיאון שגל, ניס צרפת
מאמרים לפרשת ואתחנן
פרשת ואתחנן - בין עשרת הדברות לשמע ישראל  - המאמר סוקר את הזיקה בין שני הטקסטים החשובים המופיעים בפרשתנו.

הפטרת פרשת ואתחנן - הפטרת "נחמו" בספר ישעיהו.

האזכור הכפול של מעמד הר סיני בפרשת ואתחנן - פעמיים מוזכר מעמד הר סיני בפרשת ואתחנן בשני נאומים שונים של משה. מה ההבדלים בין האזכורים?

דבר תורה לפרשת ואתחנן - מדוע משה מדגיש פעמיים שהוא לא ייכנס לארץ ישראל?

פרשת ואתחנן לילדים - תקציר עניני הפרשה מותאם לילדים ולמבוגרים בתופסת דבר תורה קצר לפרשה.

צירוף המילים "שמע ישראל" בתורה.

חידות לפרשת ואתחנן - חידון ציורים וחידות מילוליות לפרשת ואתחנן.

תפזורת לפרשת ואתחנן.

סטטיסטיקה לפרשת ואתחנן  - נתונים סטטיסטיים על הפרשה.

אסטרונומיה לימי בין המצרים - המאמר סוקר קשרים אסטרונומיים בפרשות דברים ואתחנן ועקב ובהפטרות שלהם, הקשורים לימי בין המצרים ולנחמה הבאה בעקבותיהם.



תקציר פרשת ואתחנן
פרשת ואתחנן ממשיכה את נאומו הראשון של משה רבנו. משה מספר על התפילות והבקשות שהתפלל על מנת שיוכל להיכנס לארץ ישראל. תשובת ה' למשה נוקטת בלשון "רב לך", אותה לשון בה נקט משה כנגד קרח ועדתו, ומורה לו לא להתפלל יותר. משה מקבל עליו את גזר הדין, ואכן לא מבקש יותר להיכנס לארץ ישראל. מדוע ה' מצווה על משה להפסיק להתפלל? תשובה אפשרית אחת היא שה' אינו מעונין במצב בו תפילות רבות נותרות ללא מענה, ואם כך בתפילות של משה רבנו, מה בתפילותיו של כל אדם אחר. תשובה אחרת היא שמשה הגיע לנקודה שבה עוד תפילה אחת וה' היה "מתרצה" ומאפשר לו להיכנס לארץ ישראל. ה' למעשה אומר למשה שהדבר תלוי בו.

במדרש על יומו האחרון של משה מסופר כי ה' הציע למשה להיכנס בתור משרתו של יהושע, אולם לאחר ניסיון מועט ומצב בו משה הגיע לכדי קנאה ביהושע, העדיף משה למות באומרו "אלף מיתות ולא קנאה אחת".

לאחר מכן ולמעשה בסיום הסקירה ההיסטורית של מסע בני ישראל במדבר, עובר משה לציוויים ואזהרות ומתמקד בעיקר בציווי נגד עבודה זרה, גם קריאת התורה לתשעה באב לקוחה מתוך הפרשה ומופיע בה הרעיון של הגלות בעמים, של החזרה לארץ ישראל ובעיקר בצורך לשמור על המצוות כתנאי לחיים בארץ ישראל.

בסוף פרק ד' נקטע הנאום של משה לשמונה פסוקים המתארים את יסוד ערי המקלט בעבר הירדן המזרחי ולאחר מכן מתחיל נאומו השני של משה, נאום שיימשך כמעט עד סוף ספר דברים. אם הנאום הראשון היה נאום היסטורי, הרי שהנאום השני הוא נאום המצוות והוא מתחיל ישירות באזכור מעמד הר סיני ועשרת הדברות (בנוסח שונה מעט מהנוסח ביתרו). גם פסוקי הפרק הראשון של שמע ישראל מופיעים בפרשה ועד סופה ממשיך משה ומזהיר את בני ישראל מפני עבודה זרה ומפני התערות בעמי כנען.
משה מקבל את הלוחות - מרק שגאל - 1960-1966 מוזיאון שגל, ניס צרפת

פרשת דברים

פרשת השבוע, פרשת דברים היא הפרשה הראשונה בחומש דברים ופותחת את נאומיו של משה המתייחסים להיסטוריה של נדודי עם ישראל במדבר.
משה נואם בפני בני ישראל
משה נואם בפני בני ישראל - תחריט עץ מאת הנרי פליקס עמנואל פיליפוטו - Henri Félix Emmanuel Philippoteaux

מאמרים ודברי תורה לפרשת דברים

מהי התורה - בפרשה מופיע הביטוי "התורה" במאמר נסקור את הופעת הביטוי בחומשים השונים ובהתפתחות הביטוי בחמש דברים.

הפטרת פרשת דברים - הפטרת חזון ישעיהו.

חידון לפרשת דברים - חידות ציורים וחידות מילוליות לפרשת דברים.

פרשת דברים לילדים - תקציר הפרשה ודבר תורה מותאמים לילדים ומומלצים מאד גם למבוגרים.

פרשת דברים - דברים שרואים משם  - המאמר סוקר  באופן כללי את פרשת דברים ומצביע על מספר שינויים בתיאור האירועים בפרשת דברים ובפרשות אחרות ובפרט בסיפור בקשת בני גד ובני ראובן.

דבר תורה לפרשת דברים העוסק בבחירת השופטים.

  תפזורת לפרשת דברים

אסטרונומיה לימי בין המצרים  - המאמר סוקר קשרים אסטרונומיים בפרשות דברים ואתחנן ועקב ובהפטרות שלהם, הקשורים לימי בין המצרים ולנחמה הבאה בעקבותיהם.

סטטיסטיקה לפרשת דברים  - נתונים סטטיסטיים על פרשת דברים.


תקציר פרשת דברים
פרשת דברים פותחת חומש חדש - חומש דברים - השונה מהותית מהחומשים שבאו לפניו. ספר דברים מורכב מנאומים ארוכים של משה. משה רבנו, שבפרשת שמות מתאר את עצמו ככבד פה וכבד לשון מפליא ביכולת נאומיו. סיפורי אירועים (שאינם חלק מהנאומים, אלא דברים שארעו באותה עת) נדירים מאד, ולו רק בגלל העובדה שספר דברים נפתח בא' שבט ומשה נפטר פחות מארבעים יום אחר כך בז' באדר. נאומו הראשון של משה מכיל את כל פרשת דברים והוא מסתיים רק בפרשת ואתחנן.
"אֵלֶּה הַדְּבָרִים אֲשֶׁר דִּבֶּר משֶׁה אֶל-כָּל-יִשְׂרָאֵל בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן בַּמִּדְבָּר בָּעֲרָבָה מוֹל סוּף בֵּין-פָּארָן וּבֵין-תֹּפֶל וְלָבָן וַחֲצֵרֹת וְדִי זָהָב: אַחַד עָשָׂר יוֹם מֵחֹרֵב דֶּרֶךְ הַר-שֵׂעִיר עַד קָדֵשׁ בַּרְנֵעַ: וַיְהִי בְּאַרְבָּעִים שָׁנָה בְּעַשְׁתֵּי-עָשָׂר חֹדֶשׁ בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ דִּבֶּר משֶׁה אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל כְּכֹל אֲשֶׁר צִוָּה ה' אֹתוֹ אֲלֵהֶם: אַחֲרֵי הַכֹּתוֹ אֵת סִיחֹן מֶלֶךְ הָאֱמֹרִי אֲשֶׁר יוֹשֵׁב בְּחֶשְׁבּוֹן וְאֵת עוֹג מֶלֶךְ הַבָּשָׁן אֲשֶׁר-יוֹשֵׁב בְּעַשְׁתָּרֹת בְּאֶדְרֶעִי: בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן בְּאֶרֶץ מוֹאָב הוֹאִיל משֶׁה בֵּאֵר אֶת-הַתּוֹרָה הַזֹּאת לֵאמֹר"
פתיחת הספר נותנת לנו גם ציון מקום מדויק (אמנם אלו הם מקומות שלא מוזכרים בשום מקום וזיהויים אינו ודאי עד כדי כך שרש"י מציע שמקומות אלו הינם שמות קוד לאירועים שקרו לבני ישראל במדבר), גם תאריך וגם את העובדה המפתיעה שהמיקום נמצא בסך הכל אחד-עשר יום מחורב (מקום מתן תורה). לא פלא שבפתיחת הנאום משה מסביר מדוע דרך של אחד עשר יום לקחה קרוב לארבעים שנה. משה מתחיל את נאומו מהוראת היציאה ממדבר סיני (המופיעה בפרשת בהעלותך) במילים "רב לכם שבת בהר הזה". מתאר את פרשת מינוי הזקנים (שגם מופיעה בפרשת בהעלותך) ואת חטא המרגלים. בתיאור הסיפורים הבדלים משמעותיים ועמדנו על חלקם במאמרנו לעיל (דברים שרואים משם).
גם הציווי להמשיך לנוע לעבר ארץ ישראל לאחר ארבעים שנה מתחיל במילים "רב לכם סב את ההר הזה פנו לכם צפונה" (ב' ג), ולאחריו מתוארים מפגשי בני ישראל עם עשו, מואב ועמון (והתיאור נרחב הרבה יותר ממה שנאמר בפרשת חקת) וממשיך משה ומתאר את מלחמותיהם בסיחון ובעוג ואת הכיבושים הנוספים של עבר הירדן המזרחי ומסתיימות בהנחייה ליהושוע (נכתב כך בכתיב מלא רק פעמיים בתנ"ך), יורשו של משה שימשיך את מלחמות ישראל בארץ ישראל, לא לפחד ולדעת כי כמו שניצחו במלחמות אלו כך ינצח הוא במלחמותיו כי ה' הוא הנלחם להם.
משה נואם בפני בני ישראל
משה נואם בפני בני ישראל - תחריט עץ מאת הנרי פליקס עמנואל פיליפוטו - Henri Félix Emmanuel Philippoteaux

פרשת מסעי

פרשת השבוע, פרשת מסעי


מאמרים ודברי תורה לפרשת מסעי

עיר מקלט והכוהן הגדול - לרוצח הנמלט לעיר המקלט, מותר לצאת ממנה רק במות הכהן הגדול. המאמר עוסק בקשר בין הרוצח לכוהן.

הפטרת פרשת מסעי - המשך נבואות התוכחה של ירמיהו

פרשת מטות מסעי לילדים - תקציר הפרשה מתאים לילדים וגם למבוגרים.

חידון לפרשת מסעי - חידות ציורים וחידות מילוליות לפרשת מסעי

סטטיסטיקה לפרשת מסעי - נתונים סטטיסטיים על פרשת מסעי

תקציר פרשת מסעי
פרק ל"ג
פרשת מסעי היא הפרשה האחרונה בחומש במדבר. הפרשה פותחת בתיאור כל המסעות של בני ישראל מצאתם מארץ מצרים ועד חנייתם בערבות מואב מול הירדן ויריחו. לא פחות מ-42 מסעות ומקומות שונים (בחלקם כבר פגשנו בפרשות הקודמות וחלקם יחידאים במקרא) מוזכרים. אמנם רוב המקומות מוזכרים בקצרה לפי התבנית של "ויסעו מ... ויחנו ב..." אולם בין לבין מפורטים לנו אירועים וניתן לנו מידע נוסף. המידע המענין ביותר הוא תאריך פטירתו של אהרון הכהן, יחידי הוא אהרון בכל המקרא שנכתב תאריך פטירתו, א' באב, ופרשת מסעי נקראת תמיד בסמוך לתאריך זה. גם גילו של אהרון מפורט אולם את הגיל אנו יכולים לחשב שכן גילו בעת יציאת מצרים כבר הוזכר בספר שמות. בהמשך הפרשה מופיע ציווי על הורשת והריסת העבודה הזרה של ערי ארץ ישראל. נושא זה יתפוס מקום מרכזי בנאומיו של משה בחומש דברים.

פרק ל"ד
בפרק ל"ד, התורה מפרטת את גבולות ארץ ישראל, רשימה זו של גבולות ומקומות מהווה מקור לפרשנויות ומחקרים מרובים. חלק מן המקורות מזוהים בצורה ודאית (ים כנרת וים המלח) חלקם מוכרים עוד מספר בראשית וחלקם מוכרים לנו מימינו אך אין לדעת איפה היו בעבר (מעלה עקרבים). לאחר פירוט הגבולות, התורה מפרטת בשמות את נשיאי השבטים, שיובילו את בני ישראל לנחלת הארץ.

פרק ל"ה
פרק ל"ה פותח בציווי על נתינת ערים ללווים בכל ארץ ישראל  שהרי לשבט לוי אין נחלה משל עצמו. לאחר מכן התורה עוסקת בנושא הלא סימפטי של רוצח ורוצח בשגגה. התורה מצווה להקצות ערי מקלט לרוצחים בשגגה (שלא ניתן לחייבם בדיני נפשות בבית דין), על מנת שגואל הדם לא יוכל לפגוע בהם. הרעיון העומד בכך שגם מי שחטא בהריגה ולא ברצח, ידע שעליו לגלות למקום מרוחק. אמנם התורה מודעת לכך שהאיש הרג נפש בשגגה, אך הוא עדיין מכונה רוצח ואחריותו ללקיחת החיים קיימת. כאשר הרוצח נמצא בעיר המקלט, לגואל הדם אסור לפגוע בו (אחרת ייחשב גואל הדם בעצמו לרוצח). לרוצח מותר לצאת מעיר המקלט רק לאחר מות הכהן הגדול. עיר המקלט אינה נותנת הגנה באופן אוטומטי, רוצח במזיד הנמלט לעיר מקלט מוצא משם בעל כורחו.

פרק ל"ו
בסיום החומש כולו אנו חוזרים לנושא שהתורה עסקה בו בפרשת פינחס. בנות צלפחד ביקשו לקבל את נחלת אביהן (ולעשות שם לאביהן שלא יישכח). שבט מנשה מודאגים מהאפשרות שבנות צלפחד ינשאו עם בני שבטים אחרים ושתוך דור אחד הנחלה תעבור ליורשי בעליהן ולמעשה לנחלת שבט אחר. משה לפי ה', מדגיש כי בנות צלפחד תהיינה לנשים למי שהן בוחרות, אך החתנים צריכים להיות בני שבט מנשה. בנות צלפחד אכן עושות כך וכולן נישאות (וכנראה זהו המקרה הראשון בתורה בו הכלה בוחרת את החתן). סיום ספר במדבר מסתיים בצורה דומה מאד לספר ויקרא :"אלה המצות והמשפטים אשר צוה ה' ביד משה אל בני ישראל בערבות מואב על ירדן יריחו" אך בועד ספר ויקרא מסתיים במדבר סיני, בחומש במדבר בני ישראל כבר הגיעו לפתחה של ארץ ישראל
חזק חזק ונתחזק

חלוצים לפני ה'

מאמר אורח מאת הרב ירחם שמשוביץ
בפרשת השבוע מופיע לראשונה המושג של חלוצים (במלחמת מדין ובפרשת בני גד ובני ראובן). צריכים אנו לבחון את משמעותו של מושג זה המופיע בפרשתנו לראשונה וגם לאחרונה! (אמנם העניין לעצמו כבר הופיע בקריעת ים סוף עם נחשון בן עמינדב שקפץ ראשון בים ומכאן מושג ה"נחשונים" אבל כאן הענין מפורש במקרא עצמו. מה שמלמד אותנו שמשמעותה של המילה היא זה היוצא ראשון לפני כולם) 

כאשר באים בני גד ובני ראובן ומבקשים ממשה להשאר בעבר הירדן המזרחי (שגם הוא חלק מארץ ישראל ורק שבזכותם תתגלה הקדושה הטמונה בעבר הירדן המזרחי), מגיב משה בצורה חריפה ביותר ואין אנו מבינים מה חרי האף הגדול הזה ?! 

נכון שבני גד ובני ראובן הקדימו את בהמתם לטפם "גדרות צאן נבנה למקננו וערים לטפנו" וזה לא בסדר; יש להוכיחם על כך כדי שסדרי העדיפויות שלהם יהיו מתוקנים יותר. אבל חרון אפו של משה המשווה אותם למרגלים מראה שמתיחסים אליהם ממש כבוגדים! למרות שבשום מקום אין הם אומרים שהם לא ישתתפו במלחמה עם בני ישראל, אלא רק שבאותה הזדמנות שמדברים על חלוקת הארץ הם מבקשים שנחלתם לא תינתן להם בגורל אלא שעבר הירדן המזרחי יהיה נחלתם. (וגם אם נאמר שאולי כן היתה כוונתם שלא ישתתפו במלחמה, לפחות היה צריך לעשות איזה שהוא בירור עימהם ולא ישר לתקוף אותם). ולא רק שמשה תוקף אותם, אלא הוא משווה אותם לדבר שנחשב העלבון הגדול ביותר לאותו הדור העומד להיכנס לארץ והוא המרגלים – כאשר רק לפני ימים ספורים נקברו אחרוני השרידים של דור המדבר אשר עליו היתה הגזרה הידועה! 

אלא שאם נתבונן בכל הפרשה נראה מילה אחת שמשתנה בין דבריהם הראשונים של בני גד ובני ראובן לבין דבריו של משה ובעקבות כך לדבריהם השניים של בני גד ובני ראובן! והמלה היא לפני ה' לעומת לפני בני ישראל. 

אומרים בני גד ובני ראובן "נחנו נעבור חלוצים לפני בני ישראל" ומשה מבקש (או דורש) מהם להבין שהם צריכים לעבור חלוצים לפני ה' . ואכן בני גד ובני ראובן בחזרם על הדברים מבינים את הדבר ואומרים שיעברו חלוצים לפני ה' כפי שמשה ביקש מהם. 
ולכן השווה אותם משה למרגלים, לא משום שבדרישתם הם חוזרים על חטא המרגלים חלילה, אלא משום שבכך שאומרים שיעברו חלוצים לפני בני ישראל, ישנה סכנה שבעתיד הרחוק אם לא יבינו שהם חלוצים לפני ה' הם ח"ו יתנתקו בסופו של דבר מהקב"ה בגלל כל הקשיים והמרחק של עבר הירדן ואזי יחטאו במה שהמרגלים חטאו. 

וזו גם הסיבה שמצמיד אליהם משה את חצי שבט המנשה, כדי לגרום לחיבור של קיימא בינם הנמצאים מעבר אחד מזה ובין שאר בנ"י הנמצאים מעבר אחד מזה. 

ובכל זאת נשאלת השאלה מדוע אם כן חוזר משה ופונה ליהושע ולאלעזר הכהן על הדרישה שנדרשה מאת בני גד ובני ראובן ולא מסתפק במה שתיקנו ואמרו; וכן מדוע חוזרים בני גד ובני ראובן ומתחייבים בדבר שוב פעם? 

והתשובה לכך היא שבני גד ובני ראובן אמנם הבינו שצריכים להיות חלוצים לפני ה' אבל חשבו שדרישה זו ואמירה זו היא מפי משה בלבד ולא מאת הקב"ה ולכן אמרו: "כאשר אדוני דובר, כאשר אדוני מצווה" – ומשה חושב הפעם לא יעזור אם אגיד להם, אני צריך שיהיו "חבר נאמנים" אשר ידאג שהדברים ייעשו, כי מי יודע אם אחרי מותי היות שחשבו שזאת "גחמה" פרטית שלי עדיין יקיימו אותה! ולכן הוא פונה ליהושע ולאלעזר הכהן. או אז מבינים בני גד ובני ראובן את טעותם ומשנים את הנוסח שוב פעם ואומרים "כאשר ה' מצווה": הבנו שדרישה זו היא אלקית, או אז מקבל משה את דבריהם.

לדף הראשית של פרשת מטות

פרשת מטות

פרשת השבוע, פרשת מטות היא הפרשה התשיעית בספר במדבר והיא עוסקת בדיני נדרים, מלחמת ישראל במדין ובבקשת בני גד ובני ראובן להתיישב בעבר הירדן המזרחי.

פרשת מטות - שלל מדין מובא כקורבן למשכן
פרשת מטות - שלל מדין מובא כקורבן למשכן. גררד' הוט, דמויות מהתנ"ך 1728

מאמרים ודברי תורה לפרשת מטות

יהושע ואלעזר כמנהיגי העם - המאמר עוסק בהופעתם של שני המנהיגים העתידיים של עם ישראל יהושע בן-נון ואלעזר הכהן הגדול.

בני גד ובני ראובן - המאמר עוסק בפרק ל"ב בפרשה ובבקשתם של בני גד ובני ראובן לקבל נחלה ממזרח לירדן.

הפטרת פרשת מטות - פתיחת ספר ירמיהו, הפטרה ראשונה לשבתות בין המצרים.

חלוצים לפני ה' - מאמר מאת הרב ירחם שמשוביץ

כימיה בתורה - בפרשת מטות מופיעים מספר יסודות כימיים. תיאור הופעתם ויסודות נוספים במאמר קצר על כימיה בתורה.

דבר תורה לפרשת מטות - מדוע מופיע הציווי החריג לדבר אל ראשי המטות?

פרשת מטות מסעי לילדים - תקציר הפרשה מתאים לילדים וגם למבוגרים.

חידון לפרשת מטות - חידות ציורים וחידות מילוליות לפרשת מטות.

תפזורת לפרשת מטות 

סטטיסטיקה לפרשת מטות - נתונים סטטיסטיים על פרשת מטות.


תקציר פרשת מטות
פרק ל
פרשת מטות פותחת בדיני נדרים. נדרים הם עניין רציני וההנחיה הבסיסית היא שכל מה שאדם נודר או אוסר על עצמו עליו לקיים. לאחר מכן מופיעים דינים שונים ועל האפשרויות השונות להפר נדר שלך או של מישהו אחר (ומתוך כך גם למדו חכמים בדוחק רב את האפשרות להתיר נדר).

עניין נדרים חמור ולכן מקובל מאד להוסיף את הביטוי "בלי נדר" אחר כל אמירה שמשתמע ממנה התחייבות כלשהי. אין הכוונה לזלזל באמירה או להראות שאין שום כוונה אמתית בה, אלא להדגיש שכוונה זו אינו מהווה נדר לפי דיני התורה. לפירוט נוסף עיינו במאמר היחס לנדרים בתורה.

פרק ל"א
ה' מצווה על משה לנקום את נקמת בני ישראל במדיינים. בני ישראל אוספים צבא של 1000 איש מכל שבט (אפילו שראינו שהמגיפה פגעה בעיקר בשבט שמעון) יוצאים למלחמה ונוחלים ניצחון מוחץ. העונש למדיין חמור ומשה מצווה בנוסף גם להרוג את הנשים הבוגרות והזכרים בטף ולהשאיר בחיים רק את הנשים הצעירות.

עונש זה גורם לקורא של ימינו חוסר נוחות, והוא דומה במידת מה לעונשו של עמלק (שם גם את הבהמות היה צריך להרוג). עונשים חמורים אלו אינם חלק מעונשי המלחמה הרגילים, אלא נועדו במקרים מיוחדים כאשר החטא של העמים כלפי ישראל חמור במיוחד ואינו רק מלחמה גרידא, אלא ניסיון לפתות את ישראל ולגרום להם לעבור על עבירות החמורות שבתורה ובמקרה הזה, עבודה זרה וגילוי עריות.

לאחר מכן מופיעה פרשייה קצרה הנאמרת מפי אלעזר הכהן והיא היחידה בתורה שנאמרת מפיו, והוא מונה את דיני הכשרת הכלים שנלקחו בשלל מהגויים. כללים אלו מהווים את הבסיס להלכות טבילת כלים בשינויים מסוימים.

התורה ממשיכה ומתארת את חלוקת השלל בין האנשים היוצאים למלחמה ובין האנשים שנשארו בעורף, וגם את החלוקה לכהנים וללויים שאינם יוצאים למלחמה כלוחמים (אלא כנושאי הארון וכו'). בסיום, באים מפקדי הצבא אל משה ואומרים לו שהם ספרו את החוזרים מהמלחמה וגילו שבאופן ניסי "... ולא נפקד ממנו איש".

כל החיילים שיצאו למלחמה חזרו ממנה בשלום. מפקדי הצבא מרגישים, ובצדק, שזהו אירוע ניסי ומביאים את הזהב שאספו כתרומה למשכן.

פרק ל"ב
סיום הפרשה עוסק בבני גד ובני ראובן. לשבטים אלו כמויות עצומות של מקנה והם רואים שהארץ במזרח הירדן מתאימה להם ומבקשים ממשה לא לעבור את הירדן.

משה נוזף בהם קשות: "האחיכם יבואון למלחמה ואתם תשבו פה?", משה מזכיר להם את חטא המרגלים ותמה, איך הם מתנהגים באותה צורה ולא רוצים להיכנס לארץ.

בני גד ובני ראובן מעלים הצעה חדשה. הם יבנו גדרות לצאנם וערים לטפם ויעברו חלוצים עם כל בני ישראל למלחמה בארץ ישראל ורק לאחר מכן יחזרו למקומם, אולם הם מדגישים כי החלטתם סופית וכי הם ינחלו ממזרח לירדן. משה משנה קצת את ההצעה.

משה מדגיש שקודם יש לבנות את הערים לטף ולנשים ורק אחר כך את גדרות הצאן (ומעמיד אותם על טעותם שנתנו חשיבות יתר לרכושם) וגם מדגיש שהתנאי הוא דו-כיווני ושאם לא יעמדו בתנאים, לא יוכלו לנחול ממזרח לירדן.

בני גד ובני ראובן מקבלים את התנאי, ומשה מצמיד אליהם גם חצי משבט המנשה (השבט שחציו בארץ וחציו ממזרח לירדן והוא המקשר בין השניים), ומציג את התנאי בפני כל ראשי השבטים וממנה את יהושע ואלעזר כעדים לקיום התנאי (ואכן סוף המעשה מופיע בסוף ספר יהושע).

בהמשך התורה מתארת ומונה את הערים שבנו שבטים אלו בעבר הירדן המזרחי.
פרשת מטות - שלל מדין מובא כקורבן למשכן
פרשת מטות - שלל מדין מובא כקורבן למשכן. גררד' הוט, דמויות מהתנ"ך 1728

פרשת פינחס

פרשת השבוע, פרשת פינחס היא הפרשה השמינית בספר במדבר, עיקרה הוא ההבטחה לפינחס, מיפקד בני ישראל, מינוי יהושע למנהיג לאחר משה וקורבנות המוספים.

בנות צלופחד
בנות צלופחד  - איור מתוך ספר שיצא ב-1908.

מאמרים ודברי תורה לפרשת פינחס

פרשת פינחס כפי שלא כתוב בתורה - המאמר מתרכז בצורת כתיבתה הייחודית של פרשת פינחס ומציג אותה ככזו הגורמת להבלטת הנושא העיקרי בפרשה, מינויו של יהושע למנהיג עם ישראל לאחר מות משה.

פרשת פינחס לילדים - תקציר הפרשה ודבר תורה המותאמים לילדים אולם מומלץ מאד גם למבוגרים.

וידבר משה - מאמר קצר על אחד הפסוקים הפשוטים אך המיוחדים ביותר שיש בתורה.

הפטרת פרשת פינחס -  אליהו מתייאש מעם ישראל ומגיע לחורב, הר האלוקים, לשיחה נוקבת עם הקב"ה.

דבר תורה לפרשת פינחס - מדוע היה צריך לצרור את כל בני מדין?

תפזורת לפרשת פינחס

קנאה - רגש הקנאה הוא אחד הרגשות העזים והחזקים ומופיע בתורה ובמקרא לרוב. נראה ששיאו מבוטא במעשהו של פינחס, המאמר בוחן את הקינאה בכלל ואת קינאת פינחס בפרט.

כתיבת השם פינחס - המאמר מתחקה אחר השם פינחס בהופעותיו השונות בתנ"ך ובצורת כתיבתו (מלאה או חסרה).

עושה מעשה זמרי ומבקש שכר כפינחס - הוא ביטוי בעברית שמקורו בפרשה. בטור דעה, נביא מדוע יש לסגור את מפעל הפיס והטוטו ומדוע גופים אלו מדגימים היטב את הביטוי.

חידון לפרשת פנחס - חידות ציורים וחידות מילוליות ותפזורת לפרשת פנחס.

הפסוק הנקרא ביותר בתורה - מהו הפסוק הנקרא ביותר בתורה, נתון סטטיסטי מפתיע.

קריאת התורה בסוכות - קריאת התורה בסוכות היא חלק מפרשתנו. המאמר עוסק בקריאה בסוכות, ובהבדלי הניסוח העדינים בין ימי חג הסוכות השונים.

סטטיסטיקה לפרשת פינחס - נתונים סטטיסטיים על פרשת פינחס


תקציר פרשת פינחס
תקציר הפרשה להאזנה/צפייה בוידאו

פרק כ"ה (מפסוק י')
פרשת פינחס פותחת ישירות בהתייחסות לאירועי הפרשה הקודמת (פרשת בלק), ובה פינחס דוקר למוות איש ישראלי המקיים איסורי עריות עם אישה מדינית. מעשהו של פינחס חמור ביותר, אך זוכה דווקא לברכתו של ה', בזכות מעשה הקנאה, המגפה תמה, כעסו של ה' שכך והנזקים החמורים יותר שיכלו לקרות (שכן כבר נהרגו עשרים וארבעה אלף איש) נמנעו. פינחס מקבל ברית שלום מה' (ומעניין שדווקא מעשה הריגה מוביל לברית שלום) והבטחה לכהונת עולם.
לאחר מכן ה' מצווה את משה לצרור את המדיינים על כך שפיתו את העם.

פרק כ"ו 
בפסוק הראשון בפרק ישנה תופעה משונה (עליה עמדנו במאמרנו פרשת פינחס כפי שלא נכתבה בתורה) של פיסקה באמצע פסוק (תופעה נדירה אך קיימת בעוד מקומות בתורה). ה' מצווה את משה ואלעזר (ציווי ראשון לאלעזר המחליף את אהרון אביו) למנות את העם.

המפקד מתבצע ובתוכו גם מפורטות המשפחות הראשיות של כל שבט וניתן לנו מידע נוסף, למשל במניין בני ראובן, אנו חוזרים לפרשת קורח ולומדים שבני קורח לא מתו. במפקד בני מנשה אנו לומדים על מקרה של איש שהיו לו רק בנות, ובמניין בני אשר אנו למדים כי שרח בתו עדיין חיה (ובוודאי גילה כבר מבוגר מאד - וראו מאמר על שרח בת אשר). כמו כן אנו רואים כי שבט שמעון קטן מאד ביחס למפקד בפרשת במדבר ומזה אנו לומדים כי רוב החוטאים בחטא בעל פעור היו משבט זה ונספו במגיפה.

המספר הכללי של בני ישראל הוא 601,730 דומה למדי למספרו בפרשת במדבר. לאחר מכן מופיעים מספר פסוקים על נחלת הארץ ונמנה גם שבט לוי שאין לו נחלה בארץ. המפקד מסתיים בכך שבכל הפקודים לא היה איש אחד מאלו שנפקדו במניין משה ואהרון ארבעים שנה קודם לכן למעט יהושע וכלב.

פרק כ"ז
לאחר המפקד מגיעות בנות צלפחד (משבט מנשה), האיש אשר לו רק בנות ושואלות מדוע יגרע חלקן ולא יקבלו נחלה בארץ. בנות צלפחד מדגישות כי האיש מת בחטאו ולא היה בעדת קורח. משה מקרב את דינן לאלוקים שיכריע ואכן ה' מכריע בעדן, שמגיעה להן לקבל נחלה.

הפסוקים לאחר מכן מתארים את ציווי ה' למשה לעלות להר העברים ולמות. פסוקים אלו מזכירים מאד את ימיו האחרונים של משה בסוף ספר דברים (פרשת האזינו) ולאחר מכן מופיעה עיקר פרשת פינחס, משה מבקש מה' למנות מנהיג אחריו לעם ישראל, וה' מצווה למנות את יהושע.

פרקים כ"ח-כ"ט
לאחר פרשת זו באה פרשת המוספים, אלו הקורבנות אותם מקריבים בנוסף לקורבנות הרגילים בשבתות, ראשי חודשים ומועדים. פרשות אלו של המוספים נקראות כתוספת (מפטיר) בכל החגים ובימי חול המועד.
בנות צלופחד
בנות צלופחד  - איור מתוך ספר שיצא ב-1908.

פרשת בלק

פרשת בלק

פרשת השבוע, פרשת בלק היא הפרשה השביעית בספר במדבר ועיקרה ניסיונו הכושל של בלק לגייס את בלעם לקלל את בני ישראל. תקציר מפורט מופיע בהמשך.
בלעם והאתון - רמברנדט 1626

מאמרים ודברי תורה לפרשת בלק

בחירתו החופשית של בלעם - התורה מתארת את בלעם כמעט כצדיק, בכל הזדמנות שיש לו הוא אומר שהוא רק ממלא את רצון ה' ולא מסוגל לעשות שום דבר נגד רצון ה'. המאמר מבאר כיצד לבילעם ניתנת בחירה חופשית לחלוטין והוא מחליט באופן מודע לעשות רע.

חידון לפרשת בלק - חידות ציורים, חידות מילוליות ותפזורת לפרשת בלק לילדים ומבוגרים ולכל המשפחה.

הפטרת פרשת בלק - עיון בהפטרת הפרשה בספר מיכה.

משלי בילעם - משלי בילעם הם מקטעי השירה המיוחדים ביותר בתורה. במאמר זה ננסה לעיין מעט בתוכנם.

תפזורת לפרשת בלק

פרשת בלק לילדים - תקציר ודבר תורה מותאמים במיוחד לילדים וכמובן גם למבוגרים.

סטטיסטיקה לפרשת בלק - נתונים סטטיסטיים על פרשת בלק.



תקציר פרשת בלק
אפשר להאזין לתקציר בסרטון הבא

פרק כ"ב
פרשת בלק יחודית במקרא בכך שכמעט כולה מתרחשת מחוץ למחנה בני ישראל, ולבני ישראל כלל אין מושג על המתרחש. בני ישראל חונים בערבות מואב על ירדן יריחו (ומבלי שהיו מעורבים כלל במלחמה עם מואב). בלק מלך מואב חושש מבני ישראל, פחדו אינו מוצדק מאחר ועל בני ישראל נאסר להילחם במואב ולמעשה שחררו את שטח מואב שכבש סיחון (ולאחר שייכנסו לארץ ישראל, מאד ייתכן שהשטח יחזור למואב), אולם בלק רוצה לצאת נגד עם ישראל ושולח מלאכים לקוסם הגדול של אותו זמן בילעם.

בילעם נמצא בפתורה אשר על הנהר, והכוונה בתורה למילה נהר היא לנהר הפרת המרוחק. בילעם היה רחוק מאד ממחנה בני ישראל ובפנייתו בלק מתאר "...הנה עם יצא ממצרים, הנה כסה את עין הארץ...". בלק מזלזל בעם ישראל, לא קורא לעם בשמו ולמעשה הוא הראשון שטוען שאין דבר כזה עם יהודי וזאת בכפיות טובה שהרי מואב כבני לוט ניצלו אך ורק בזכות אברהם. המשלחת לבילעם כוללת את זקני מואב וזקני מדיין, ובידם קסמים. לא ברור מהם קסמים אלו, אולי כספים, אולי דברים אחרים.

בילעם רוצה מאד לבוא ומחכה ללילה לשמוע את דבר ה' שבאופן לא מפתיע אוסר עליו ללכת, וכך הוא עונה לשליחי בלק. בלק שולח משלחת שנייה, עם שרים מכובדים יותר שכן בילעם לא פירט את סיבת סירובו וכך בלק חשב שבילעם רק מבקש שכר גבוה יותר תמורת שירותיו. בילעם עונה לשרים אלו כי גם אם בלק יתן לו את מלוא ביתו כסף וזהב לא יוכל לעשות כלום נגד רצון ה'. בילעם מכנה את ה', ה אלוקי ולמעשה ייתכן שבגלל התבטאות זו זכה בהמשך לנבואה אמיתית.

שוב נגלה אלוקים לבלעם בחלום הלילה ומרשה לו ללכת, אך מודיע לו כי הוא ידבר רק מה שה' ישים בפיו. בילעם לא מאבד רגע וקם מוקדם בבוקר וחובש את חמורו. התורה משתמשת בביטוי וישכם בילעם בבוקר, אותו ביטוי בו תיארה את מסירותו של אברהם בדרכו לביצוע ציווי העקדה בפרשת וירא ויש עוד כמה קווי דמיון בין הסיפורים.

כאן מגיע הסיפור אודות אתונו של בילעם, שראתה מלאך עם חרב שלופה וסטתה מהדרך שלוש פעמים עד שלבסוף רבצה תחתיה וקיבלה מכות מבילעם. ה' עושה נס והאתון מדברת עם בילעם ושואלת אותו מדוע היכה אותה, בלעם לא מתבלבל לרגע מהאתון שמדברת וגם עונה לה. האתון שואלת אם אי פעם היא עשתה כדבר הזה ובילעם עונה שלא, אך טרם מבין כי יש משהו מיוחד שגרם להתנהגות המשונה של האתון. רק בנקודת זמן זו, ה' מגלה את עיניו והוא רואה את המלאך שאומר לו שרק בזכות האתון הוא בחיים. האירוניה בסיפור ברורה, בילעם שמתפאר בהמשך על כך שהוא יודע דעת עליון, ניצל בזכות אתון.

בילעם מגיע לבלק ושוב בילעם מודיע לו שרק מה שה' ישים בפיו הוא ידבר.

פרקים כ"ג-כ"ד
בילעם מבקש מבלק להקריב קורבנות רבים במזבחות ופותח בסדרת משליו/נאומיו. אבל למרבה אכזבתם של בלק ובילעם, כל מה שיוצא לבילעם מפיו הן רק ברכות ולא קללות. בלק ובילעם מנסים שוב (ממקומות אחרים) והברכות רק מתעצמות. פירוט של המשלים והברכות ניתן לקרוא במאמר משלי בילעם. לאחר כל כשלון של בילעם, בלק כועס ומתעצבן ואילו בילעם מצטדק ומזכיר לבלק שהוא אמר לו מראש שאין לו יכולת להגיד דברים פרט למה שה' שם בפיו. לאחר הפעם השלישית, בלק יוצא מכליו ומסלק את בילעם.  לאחר פרידה זו בילעם נושא משל רביעי בזכות עם ישראל ועל הדרך גם כמה נבואות אודות שאר העמים. נבואות המשל הרביעי מתייחסות כולן לעתיד הרחוק.

פרק כ"ה (תשעה פסוקים ראשונים)
רק בסיום הפרשה חוזרים למחנה ישראל, ששם, למרות ברכותיו של בלק וביחוד ברכת "מה טובו אוהליך יעקב" המדבר על המשפחה בעם ישראל, קורה מקרה חמור של זנות עם בנות מואב ובנות מדיין. המפרשים אומרים שבילעם שראה שלא יוכל לקלל את עם ישראל הציע לבלק ולמדיין לפתות את בני ישראל לעבודה זרה ולמעשי זימה שכן אלו הם דברים שהאלוקים שונא במיוחד. ה' דורש ממשה להוקיע את ראשי העם אך לא ברור אם ראשי העם הם אלו שחטאו, או שבאחריותם היה למנוע את החטא. משה מצווה על שופטי ישראל להרוג את העובדים עבודה זרה. תוך כדי כך מבוצע אקט עבודה זרה וזימה על ידי איש מבני ישראל, שאחר כך אנו מבינים כי הוא נשיא שבט שמעון, עם אשה מדיינית שאחר כך מתברר שהיא נסיכה בת מלך, מול פני משה ואהרון. פינחס, נכדו של אהרון, דוקר את שניהם למוות. מעשה חמור זה של פינחס, דווקא עוצר את המגיפה. למעונינים, מאמר מורחב בנושא מעשה פינחס. הפרשה מסתיימת בציון העובדה שמספר המתים במגיפה היו 24,000.

בלעם והאתון - רמברנדט 1626, מוזיאון קוגנק-ג'יי פריז. שימו לב לפי האתון הפתוח המראה שהיא מדברת אל בילעם


פרשת חוקת

פרשת השבוע, פרשת חוקת היא הפרשה השישית בספר במדבר. עיקרה פרשיית פרה אדומה וסיום מסעם של בני ישראל במדבר.

פרשת חוקת משה מוציא מים מהסלע
פרשת חוקת משה מוציא מים מהסלע - ניקולא פוסן - 1649

מאמרים ודברי תורה לפרשת חוקת

ארבעים שנה מה נשתנה - גם בפרשת חוקת, בה מופיע הדור החדש לאחר ארבעים שנה יש תלונות. המאמר בודק את ההבדלים בין תלונות עם ישראל בדור יוצאי מצרים לבין הדור החדש, דור נוחלי הארץ.

נחש הנחושת - פרשת נחש נחושת חריגה ומעלה שאלות רבות, מה עניין עונש הנחשים לחטא, איך פסל היכול להיתפס כעבודה זרה הוא דווקא המציל ועוד. המאמר מנסה לענות על שאלות אלו ואחרות לפי הפרשנים.

דבר תורה לפרשת חוקת - מדוע היה צריך משה לקחת את המטה בשביל להוציא מים?

הפטרת פרשת חוקת - הפטרת פרשת חוקת וסיפורו של יפתח הגלעדי.

חידון לפרשת חוקת - חידות ציורים וחידות מילוליות למבוגרים ולילדים לפרשת חוקת.

פרשת חוקת לילדים - תקציר הפרשה ודבר תורה מותאמים במיוחד לילדים.

תפזורת לפרשת חוקת

סטטיסטיקה לפרשת חוקת - נתונים סטטיסטיים על פרשת חוקת.



תקציר פרשת חוקת
ניתן גם להאזין לתקציר בוידאו

פרק י"ט
פרשת חוקת היא השישית בספר במדבר. הפרשה פותחת בציווי פרה אדומה. פרה אדומה נועדה לטהר את המתים מטומאת מת והיא הדרך היחידה להיטהר מטומאה זו (לשאר הטומאות מספיקה טבילה במקווה). מצוות הפרה האדומה מוטלת על אלעזר בן אהרון ובאופן כללי על סגנו של הכהן הגדול. חלקה הראשון של הפרשה מתאר את הכנת אפר הפרה האדומה וחלקה השני של הפרשייה את השימוש בה לטיהור המתים. פרשת פרה אדומה מכונה חוקה מאחר ואין בה לוגיקה שהשכל יכול להבין. אפילו אמרתו של שלמה המלך (קהלת ז' כג): "אמרתי אחכמה והיא רחוקה ממני" מיוחסת למצוות פרה האדומה כדוגמה למצווה שאין אפשרות להבינה בשכל.

פרטי המצווה נידונים בהרחבה במסכת פרה שבמשנה. שם גם מסופר כי בסך הכל נעשו תשע פרות אדומות בכל ההיסטוריה כאשר את הראשונה עשה משה רבינו. את השנייה עזרא הסופר (אפר הפרה הראשונה של משה, הספיק עד סוף ימי בית ראשון במשך כ-900 שנה!) והשאר בימי בית שני. ללא ספק מצוות עשה זו היא אחת הנדירות ביותר. פרשיית פרשה אדומה מפסיקה את חומש במדבר בין תיאור דור המדבר לבין תיאורי אירועי שנת הארבעים בהם כבר יש דור חדש, דור נוחלי הארץ.

פרק כ'
פרק כ' מתחיל בנתינת תאריך - החודש הראשון בשנה הארבעים ובו מתה מרים, העם מתלונן שאין מים לשתות (וראו במאמר ארבעים שנה מה נשתנה על ההבדלים בתלונות), ומשה מצווה לדבר אל הסלע ולהוציא מים. משה טועה ומכה בסלע, המים אכן יוצאים, אולם תגובת ה' קשה וה' מודיע למשה כי הוא ואהרון לא יזכו להכניס את בני ישראל לארץ ישראל.

למרות העונש משה ממשיך בהכנות לכיבוש הארץ ופונה בבקשת מעבר לאדום (רק בספר דברים נגלה כי על ישראל נאסר לתקוף את אדום), מלך אדום מסרב ויוצא עם חילו ובני ישראל חייבים לעשות עוד עיקוף ומגיעים להר-ההר. בהר-ההר אהרון מתבשר על מותו הקרוב. משה אהרון ואלעזר עולים להר-ההר, משה מעביר את בגדי אהרון לאלעזר ורק שניהם יורדים. העם מתאבל במשך שלושים יום על אהרון.

פרק כ"א
לאחר מות אהרון מתקיים עימות צבאי עם הכנעני מלך ערד הנלחם בישראל ושובה שבי. צורת הכתיב המשונה "וַיִּשְׁבְּ מִמֶּנּוּ שֶׁבִי" מביאה את הפרשנים לפרש כי נשבתה רק שפחה אחת. בני  ישראל נודרים נדרים ויוצאים למלחמה בכנעני, ומנצחים אותו עד חורמה.

בגלל העיקוף הגדול, קצרה רוחם של בני ישראל והם שוב מתלוננים, בני ישראל נענשים במכת נחשים ורק תפילתו של משה מסירה את המכה. משה מכין את נחש הנחושת לפי ציווי ה', מי שמביט בנחש (ומבין שלמעשה הוא צריך להתפלל למעלה לה') ניצל. בימי בית ראשון, כותת נחש הנחושת לאחר שהחלו לעבוד אותו כעבודה זרה. לאחר מכן מתוארת עוד מלחמות בעבר הירדן המזרחי.

בהמשך ספר דברים יתברר כי גם את מואב ועמון הצטוו בני ישראל לא לתקוף. מופיעה גם שירת הבאר, שירת הודיה של בני ישראל לה'. בני ישראל נלחמים בסיחון מלך האמורי ובעוג מלך הבשן ומנצחים אותם בצורה מוחצת. באופן נדיר התורה מצטטת "מקורות זרים" ומביאה דברים הכתובים בספרים אחרים מאותה תקופה. ולבסוף מגיעים לערבות מואב מול ירדן יריחו. פסוק אחרון זה (שנמצא כבר פרק כ"ב, אך רק משיקולי חלוקה של הנצרות) מספר לנו שמסע הנדודים הארוך במדבר תם והגיע לקיצו.

פרשת חוקת משה מוציא מים מהסלע
פרשת חוקת משה מוציא מים מהסלע - ניקולא פוסן - 1649 מוזיאון הרמיטאז' סנט פטרסבוג רוסיה. נושא זה של משה המכה בסלע נפוץ מאד באומנות למרות שקשה לרוב לזהות אם התמונות מתייחסות לאירוע בפרשת חוקת או לאירוע של הוצאת המים המתואר בפרשת בשלח. לפוסן עצמו תמונה נוספת באותו נושא, בה נראה משה המנהיג כשהוא צעיר בהרבה ואולי היא מתייחסת לפרשת בשלח

הטקסט המלא של פרשת חוקת


מחלוקת - סיבות ומניעים

מאמר מאת הרב ירחם שמשוביץ
פרשת קרח הנה דוגמא נוספת למה שכבר הופיע בפרשת שלח לך בקשר לחצאי אמתות או לשקרים המתבססים על האמת. גם שם נוכחנו לדעת שאינטרסים פרטים מתלבשים על נקלה במעטפת של דאגות כנות וראויות לשבח לטובת הציבור. ידוע שמושג המלחמה – לפי הוראת המלה עצמה בסמנטיקה העברית – היא האמצעי להשגת הלחם. ובהתאם לבחינה של שיעור קומתו של האדם המבקש לבוא על השובע, הלחם הוא או מזון גשמי או רגשי או רוחני או שכלי: "ותרא האשה כי טוב העץ למאכל הגוף וכי תאוה רגשית-רוחנית הוא לענים וטוב להשכיל" כפשוטו.

ידועות היטב דרשות רז"ל על כך שחטאו של קרח נגרם על ידי גאוותו שהחשיב את עצמו כגדול ממשה ואהרון בהיותו זקנו של שמואל בקוראי שמו השקול כמשה ואהרן בכהניו. וכי בא בטענה נגד משה בענין טלית שכולה תכלת, לומר שמשה בדה את הדברים מלבו ולא דיבר איתו השם. אבל נראה שמעבר לתוכן של הסיבות שהן בגדר "כל העם כולם קדושים ובתוכם השם ולמה תתנשאו על קהל השם" שהם דברי אמת וצדק, מדגישים רז"ל שני דברים: שקרח היה באמת איש גדול וחשוב ושהוא באמת חטא חטאה גדולה עד מאד, שאין עליה סליחה ומחילה שהרי עונשו הוא לומר לעולמי עד בגיהנום ש"משה אמת ותורתו אמת".

התורה מלמדת אותנו כאן לקח חשוב: יש להבדיל באופן מדויק בין סיבות ומניעים. ניתן להגדיר את הסיבות כצד האובייקטיבי, מציאותי ואמיתי של כל עמדה או טענה. היא מוצגת לרוב כמניע עצמו לפעולה, היינו הכוונה הטובה להשיג את טובת הכלל. אולם יש לבדוק היטב אם אין, מאחורי הסיבות הכשרות, מניע או מניעים אישיים ופרטיזנים. 

מחלוקת קרח ועדתו היא הדוגמא הקלאסית של מה שאנו קוראים היום דמגוגיה. הרב אברהם אזולאי זצ"ל בעל ה"חסד לאברהם", אחד מגדולי המקובלים במאה ה-17 כותב בפירושו על התורה הנקרא "בעלי ברית אברם" שכדי שמהפיכה פוליטית תצליח, צריכים כמה תנאים: צריך שיעמוד בראשה איש חשוב ומכובד, צריכים לעמוד לימינו אנשי ציבור ידועים ונכבדים וחיבים גם להיות איתו אנשי בליעל חוצפנים ואלימים המטילים אימה על הקהל ומבזים בעיניו את הסמכויות המקובלות. ובודאי זיהינו בתיאור הזה את קרח עצמו, מאתיים וחמישים האנשים משבט ראובן ודתן ואבירם. יש לכל אחת מהקבוצות הללו מניעים משלה. המכנה המשותף הוא ההתנגדות למשה ואהרן כאשר מסתתרת מאחורי התנגדות זו אפיקורסות וחוסר אמונה באמיתתה של תורה מן השמים. 

לא שרוב האנשים הלוקים בכך היו מודים בכך. אלא שאף על פי שמבחינת השולחן ערוך הם מתפקדים כהלכה, דעותיהם וסברותיהם – חייהם הפנימיים – אינם נובעים מן המקור הנאמן של התורה שבעל פה על פי מדרשי חז"ל, אלא ממה שנקרא "התרבות האנושית הכללית", כאילו שהרוחניות בתור שכזו אחידה היא, כאילו שהמשמעות של "כל העם כולם קדושים" מתרחבת ושכל מי שחברה כל שהיא רואה בו "קדוש" או "מאמין" הרי הוא כזה גם לפי דעת תורה. ומעל כולם מי שבוטח יותר בשכלו ובחריפותו מאשר בתורה צוה לנו משה מורשה קהילת יעקב איש תם, המאמין לא באמונת חכמים אלא במה שהוא מבין. כך היה מו"ר רבי יהודא אשכנזי ("מניטו") זצ"ל מגדיר את ההבדל בין הפרושים והצדוקים: הראשונים מאמינים במסורת אבותם – בחינת דע את אלוהי אביך – והיו לומדים כדי להבין את תוכן אמונתם. הצדוקים היו לומדים ומאמינים במה שהיו מבינים. במילים אחרות, היו מאמינים בעצמם ונשלים בזאת ב"לא יהיה בך א"ל זר" כפי הפירוש החסידי שלא תהפוך את עצמך לאליל שרק בפניו אתה משתחוה. "הקנאה התאוה והכבוד מוציאים את האדם מן העולם" אומר רבי אליעזר הקפר בפרקי אבות (ד, כא) ומפרש רבי חיים מולוז'ין: "הקנאה בין אדם לחברו והתאוה בין אדם למקום וכבוד על גביהם" ויפים הדברים לגבי קרח – רב לכם בני לוי! ובקשתם גם כהונה! וממשיך רבי חיים: "ומבלה עי"ז ימיו ברדיפת המותרות ומוציאין אותו מן העולם". היינו שאינו יודע מכך להבדיל בין עיקר לטפל ושם מטרות משניות לעיקר דבר, המשנה את היחס שלו למציאות, שהרי בודאי שרואה את עצמו כצדיק ואת סברותיו כנכונות.

אכן כן – ויקח קרח פירושו כרש"י: לקח את עצמו לצד אחד שכבר אינו מסוגל לראות את הצד האחר, להיות נחלק מתוך העדה לעורר על הכהונה: במחלוקת לשם שמים, הסיבה קודמת והיא מביאה למחלוקת שהרי השמים מרובים והשם אחד ואיך יש לפעול כדי לאחד הקצוות המרוחקות? לכן מחלוקת כזו סופה להתקיים כל עוד השמים עומדים. אבל במחלוקת שאינה לשם שמים היא עצמה ראשונה, המניעים הם קודמים ואחר כך מחפשים סיבות להצדיק אותה והגאוה מביאה את האדם להאמין בשקרים שהוא בעצמו המציא. 

לכן בני קרח הם האומרים את המזמור ליום השני, היום אשר בו נולדה המחלוקת, לתקן את המעוות בבחינת ברא מזכה אבא.

לדף הראשי לפרשת קרח

פרשת קורח

פרשת השבוע, פרשת קורח היא הפרשה החמישית בספר במדבר ועיקרה מתאר את מרד קורח ועדתו. תקציר מלא מופיע בהמשך.
קורח - האדמה בולעת את קורח
קורח - האדמה בולעת את קורח - תחריט מאת גוסטב דורה 1865

מאמרים ודברי תורה לפרשת קורח

מתי אירע מרד קורח - פרשת קורח אירעה במדבר, אבל לא ברור אם מיד לאחר חטא המרגלים, או דווקא שנים רבות אחר כך. המאמר יציג את שתי האפשרויות והראיות התומכות בכל אפשרות.

הפטרת פרשת קורח - נאומו האחרון של שמואל לעם ישראל בהמלכת שאול

אהרון עוצר את המגיפה - בסיום פרשת קורח מופיעה פרשייה נוספת בה אהרון נאלץ לעצור בגופו מגיפה בעם ישראל. נבאר את הפרשה לפי הפרשנים ונציע אפשרות נוספת, מפתיעה, לתיארוך מרד קורח.

מחלוקת - סיבות ומניעים - דבר תורה מאת הרב ירחם שמשוביץ

דבר תורה לפרשת קרח - והפעם יואב עוסק בשאלות העולות משני הפסוקים הראשונים בפרשה

חידון לפרשת קורח - חידות ציורים וחידות מילוליות לפרשת קורח.

פרשת קורח לילדים - דף פרשת שבוע מותאים לילדים הכולל את תקציר הפרשה ודבר תורה קצר לשולחן שבת.

תפזורת לפרשת קורח

סטטיסטיקה לפרשת קורח - נתונים סטטיסטיים על פרשת קורח.


תקציר פרשת קורח


פרק ט"ז
בניגוד למקרים קודמים, בהן מתואר הערב רב - האספסוף, כגורם למהומות, הפעם מדובר בקורח. קורח הוא משבט לוי, קורח הוא ממשפחה מכובדת, קורח הוא בן דודו של משה רבנו. קורח יוצר את "קואליצית המקופחים" הראשונה בהיסטוריה. קורח שהוא הבכור למשפחתו, מרגיש מקופח. הוא לא קיבל מינוי, לא קיבל כהונה ואפילו לא נשיאות שבט. הוא פונה לדתן ואבירם, בני ראובן, שהודחו ממעמד הבכורה על ידי שבט יהודה, ומעבר לכך מגייס עוד מאתיים וחמישים איש שהתורה מתארת אותם כנשיאי העדה, כלומר אנשים חשובים ונזכיר שגם המרגלים מכונים נשיאי העדה.

מחלוקת קורח היא דוגמה מצוינת לצביעות. המחלוקת מוצגת ככולה לשם שמים, כל העדה קדושים ומדוע אתם מתנשאים. בפועל קורח רוצה שלטון ומנהיגות לעצמו. משה מציע ניסוי בו כולם יוכלו להקריב קטורת, וה' יבחר במי הוא מעונין. משה מציע את הניסוי למחר ובינתיים מנסה לשכנע את קורח ואת 250 האנשים שהצטרפו לוותר על ניסוי זה, מתוך הבנה שתוצאותיו יהיו קטלניות.

דתן ואבירם נמצאים במחנה ראובן ומשה שולח אליהם שיבואו אליו, מתוך מטרה לשכנע אותם. תגובתם שונה לחלוטין, הם מתחצפים, מסרבים לבוא אל משה ומתלוננים על שהוציאו אותם ממצרים ועל כך שנגזר עליהם למות במדבר. משה לא עונה לטענות אלו אולם התורה מתארת את כעסו ואת תפילתו לה' שלא יקבל את מנחתם, וזאתלמרות שלדתן ולאברים כלל לא הוצע להקריב קטורת.

בתורה לא כתוב במפורש "שניסוי הקרבת הקטורת" נערך לאחר יום וניתן להבין גם כי מקטירי הקטורת התעקשו לבצעו מיידית ולא להמתין, נראה כבוד ה' אל כל העדה. ה' אומר למשה כי בכוונתו לכלות את העדה אולם משה ואהרון טוענים שמדובר בחטא של איש בודד ואין לקצוף על כל העדה. ה' אומר למשה שיזהיר את האנשים להתרחק ממשכן קרח דתן ואבירם.

משה הולך למחנה דתן ואבירם מזהיר את האנשים. משה מנבא שדתן ואבירם לא ימותו בצורה רגילה, אלא שיקרה דבר חריג. ה' יברא בריאה מיוחדת והאדמה תפצה את פיה. בסיום דבריו, האדמה אכן פוצה את פיה ובולעת אותם ואת רכושם. במקביל יוצאת אש ואוכלת את מאתים וחמישים מקריבי הקטרות (שהיו ליד המשכן).

פרק י"ז
יש לשים לב שההתרחשויות בפרשה קורות בשני מקומות שונים במקביל - המשכן, ומחנה ראובן. ה' מצווה את משה לקחת את מחתות המקריבים ולעשות בהן קישוט וציפוי למזבח (מאחר ונעשתה בהם עבודה לה'), למזכרת שאיש אשר אינו מבני אהרון אינו רשאי להקטיר קטורת.

למחרת, התלונות נמשכות, והפעם העם מתלונן שמשה ואהרון גרמו למוות רב בעם. שוב ה' מודיע למשה ואהרון כי בכוונתו לכלות את העדה. משה פונה לאהרון בצעד חריג מאד. אהרון יקח את המחתה עם הקטורת, יצא מהמשכן, ויעבור בתוך העדה לכפר עליהם. פעולה זו עוצרת את המגפה אולם עד אז מתו כבר 14,700 איש. פעולה חריגה זו גם גרמה לאהרון להיטמא למתים, דבר האסור לחלוטין על הכהן הגדול.

ה' מצווה את משה לערוך ניסוי נוסף, כל נשיא שבט יתן למשה את מטהו. המטות יונחו באוהל מועד לפני הארון (עוד צעד חריג, לקודש הקודשים, מקום העדות נכנסים רק פעם בשנה ביום כיפור), והמטה של האיש אותו יבחר ה' יפרח באורח ניסי. ואכן למחרת מטה אהרון פורח ואפילו מוציא פירות שקדים. אולם בני ישראל ממשיכים לחשוש ומפחדים כי דינם נגזר למיתה בכל פעם שיתקרבו למשכן.

פרק י"ח
לאחר פרשה זו מופיעה חזרה והדגשה כי רק הלווים רשאים לעסוק במלאכות המשכן ורק הכוהנים במלאכות הקורבנות עצמם. פעולה זו מתוארת בנוסף לכבוד הגדול גם כעול. למעשה התורה משתמשת במילה עוון. השימוש במילים אלו מראה על האחריות הגדולה בעבודת המשכן והמקדש. התורה מציינת כי הלווים לא יקבלו נחלה בארץ ישראל והם יהיו מפוזרים בין יתר השבטים וכתוצאה מכך מפורטות גם המתנות להם זכאים הלווים והכהנים מעם ישראל כדוגמת ביכורים, פדיון בכורות תרומות ומעשרות.

קורח - האדמה בולעת את קורח
קורח - האדמה בולעת את קורח - תחריט מאת גוסטב דורה 1865
הטקסט המלא של פרשת קורח

פרשת שלח

פרשת השבוע, פרשת שלח היא הפרשה הרביעית בספר במדבר ועיקרה עוסק בשליחות המרגלים לארץ ישראל, בכישלון השליחות, בחטא הוצאת הדיבה על הארץ ובעונש על חטא זה. תקציר מלא מפורט בהמשך.
פרשת שלח
פרשת שלח המרגלים ואשכול ענבים. תחריט עץ מ-1670 Jollain Gerard

מאמרים ודברי תורה לפרשת שלח

ארץ אוכלת יושביה או טובה הארץ מאד מאד - כל המרגלים רואים את אותם דברים ומגיעים למסקנות שונות לחלוטין. עיון בשליחות ובהבדלי בין נקודות המבט של המרגלים.

המעפילים - שיחה שלי ברדיו על פרשת המעפילים, על האנשים שרצו לעלות לארץ ישראל לאחר חטא המרגלים שתוביל אותנו הישר לביאליק ולראשית הציונות.

הפטרת פרשת שלח - שליחת המרגלים ליריחו בידי יהושע.

משה רבנו לא אמר אמת - איפה בפרשה משה רבנו לא אומר אמת ומה המשמעות של אי אמירה זו?

ביטויי לשון בפרשה - הביטוי "עין בעין".

חטא המרגלים - על הראייה השונה של שליחות המרגלים וכיצד הובילה לחטא.

דבר תורה לפרשת שלח - והפעם יואב עוסק בקצרה בעניין המקושש עצים בשבת.

חידון לפרשת שלח - חידות ציורים וחידות מילוליות לפרשת שלח.

תפזורת לפרשת שלח

פרשת שלח לילדים - תקציר ודבר תורה ערוכים במיוחד לילדים.

סטטיסטיקות לפרשת שלח - נתונים סטטיסטיים על פרשת שלח


תקציר פרשת שלח
אפשר גם להאזין לתקציר בוידאו הבא



פרק י"ג
בתחילת הפרשה משה מצטווה על ידי ה' לשלוח אנשים, לתור את הארץ (לכל אורך הפרשה התורה נוקטת בלשון לתור ולא בלשון לרגל, היינו צריכים לומר חטא התרים, אבל הביטוי חטא המרגלים השתרש ונפוץ). רשימת המרגלים  מופיעה ושימו לב לסדר החריג של השבטים.

משה מפרט את הציווי ומרחיב על מטרותיו. השליחות נמשכת ארבעים יום, והמרגלים חוזרים עם דוגמאות לפרי הארץ: ענבים תאנים ורימונים. המרגלים מוסרים את תוצאות המסע ומסקנתם היא שהארץ אכן טובה, אולם העם היושב בארץ חזק ואי אפשר יהיה לנצח אותם במלחמה. כלב - נציג שבט יהודה - מציג חוות דעת יחיד הפוכה.

שאר המרגלים (למעט יהושע הפסיבי בינתיים), עוברים להוציא את דיבת הארץ וחוזרים מהדיווח הראשון שהארץ טובה, ומודיעים שהארץ רעה מאד, ארץ אוכלת יושביה.

פרק י"ד
האירוע ממשיך בלילה שבו כל בני ישראל בוכים: יותר טוב למות במדבר, יותר טוב למות במצרים, ומנסים לחזור למצרים. משה ואהרון נופלים על פניהם, ואילו יהושע וכלב מנסים להציל את המצב, הם קורעים את בגדיהם ויוצאים בקריאה "טובה הארץ מאד מאד". פעולות אלו לא עוזרות והעם רוצה לרגום את ארבעתם באבנים. בנקודה זו מתערב ה': "וכבוד ה' נראה באהל מועד אל כל בני ישראל".

הדיבור של ה' הוא כרגיל רק עם משה (ובחלקו גם עם אהרון). ה' מודיע למשה כי בכוונתו להכות את כל העם בדבר ולהפוך את משה לראש העם החדש. שיחה דומה התנהלה בחטא העגל (שמות פרק ל"ב).

בחטא העגל מופיע הביטוי "הניחה לי", בו נראה לכאורה כי ה' מבקש את רשותו של משה לכלות את העם. ביטוי זה לא מופיע בפרשתנו אולם צורת הפנייה למשה מראה כי גם כאן, למשה יש יכולת לשנות את המצב. משה לא מאבד זמן ופותח שוב באותם טיעונים מחטא העגל שעיקרם, מה יאמרו הגויים אם אחרי כל הנפלאות במצרים העם ימות במדבר.

בשונה מחטא העגל, משה לא מזכיר כלל את זכותם של האבות, אברהם יצחק ויעקב. ההבדל ברור. האבות לא קיבלו את התורה ולכן בחטא העגל אפשר להזכיר אותם (בוודאי האבות ידעו וקיימו התורה, אבל לא קיבלו אותה במעמד כמו בני ישראל). לעומת זאת, האבות היו בארץ ישראל וגרו שם, ואזכור שלהם בחטא זה רק ידגיש את חומרתו.

משה גם משתמש בשלוש עשרה מידות הרחמים. ותגובת ה' היא "סלחתי כדברך". לגבי מהותה של הסליחה הרחבתי במאמר "משה לא אמר אמת". אמנם יש סליחה אבל העונש חמור. כל העם ימות במדבר, מלבד יהושע וכלב (מכאן יכול גם משה להבין, שאף הוא ימות במדבר). המוות יהיה טבעי בתהליך ארוך, על בני ישראל נגזרה תקופת ישיבה של ארבעים שנה במדבר. שנה אחת עבור כל יום של שליחות המרגלים.

כל זה נאמר בין ה' למשה ואהרון, ובינתיים, שאר המרגלים, ממשיכים ומוציאים את דיבת הארץ. עונשם מיידי והם מתים במגפה. רק אז משה אומר את כל הדברים ששמע אל העם, והעם תופס את עצמו ומתאבל מאד.

למחרת באים אנשים, מתוודים על חטאם ואומרים נעלה אל המקום. משה אומר להם שאי אפשר לעבור שוב את פי ה' ושהם ימותו במלחמה, אותם אנשים - המעפילים - בכל זאת מנסים ונהרגים בידי העמלקי והכנעני. האם במעשיהם היה ניסיון לכפר? האם זה היה חטא נוסף? אולי דווקא פעולה המביעה חרטה עד כדי המוכנות לקחת סיכון ולמות במלחמה ולא למות במדבר?

פרק ט"ו
המשך הפרשה עוסק בענייני נסכים, שמן ויין המלווים את הקורבנות, בתרומת חלה ובדיני שגגות. הפרשיות פותחות בפסוקים המכילים את הביטוי "כי תבואו אל הארץ" או "בבואכם אל הארץ" וכנראה באו כאן להראות שלא הכל אבוד והכניסה לארץ אכן תגיע.

לקראת סוף הפרשה מופיע סיפור המקושש. בני ישראל מוצאים איש מקושש עצים ביום השבת. דינו נגזר למיתה (יש לציין, כי העונש יכול לקרות, רק כאשר אותו איש מוזהר על כך שהוא עושה עבירה, ולאחר שהוא מבין שהוא עושה עבירה, ושהוא מוזהר עליה, הוא ממשיך בכך). דינו נגזר למוות בסקילה.

פרשת שלח כולה מסתיימת בפרשת ציצית, הפרשה המהווה את הפרשייה האחרונה בקריאת שמע. הציווי הוא לשים על כל בגד שיש לו ארבע כנפות (פינות) ציציות. מטרת הציצית היא לזכור את המצוות כל הזמן (בדומה למזוזה).

פרשת שלח
פרשת שלח המרגלים ואשכול ענבים. תחריט עץ מ-1670 Jollain Gerard

פרשת בהעלותך

פרשת השבוע, פרשת בהעלותך היא הפרשה השלישית בספר במדבר ועוסקת בהמשך ההכנות לקראת המסע לארץ ישראל. תקציר הפרשה מופיע בהמשך.
החצוצרות. באיור זה מתוך תנ"ך הולמן 1890 מתוארת התקיעה בחצוצרות בזמן קידוש החודש. שימו לב לירח החדש מימין לתמונה. ירח הנוטה בזוית כזו הינו נדיר ביותר אם אפשרי בכלל.


מאמרים ודברי תורה לפרשת בהעלותך
בהעלותך  ספר אחד או שלושה - פרשת בהעלותך נחתכת על ישי אותיות נון הפוכות? האם היא בעצם שלוש פרשות?

הפטרת פרשת בהעלותך - הסבר הפטרת בהעלותך - חזון המנורה בזכריה.

צורת הפנייה אל נא - מאמר לשוני הבוחן את צורת הפנייה "אל נא" בהופעותיה השונות בתנ"ך.

פרשת בהעלותך לילדים - תקציר פרשת בהעלותך למבוגרים ולילדים. עקב ריבוי הנושאים החשובים בפרשה התקציר ארוך מעט מהרגיל.

דבר תורה לפרשת בהעלותך - והפעם יואב עוסק בביטוי "והיית לנו לעינים" מהפרשה.

אלדד ומידד

חידות לפרשת בהעלותך - חידה וחידות ציורים לפרשת בהעלותך.

תפזורת לפרשת בהעלותך

סטטיסטיקה לפרשת בהעלותך - נתונים סטטיסטיים על פרשת בהעלותך.


תקציר פרשת בהעלותך
הנה תקציר הפרשה להאזנה:

פרק ח'
פרשת בהעלותך היא הפרשה השלישית בחומש במדבר ומהווה נקודת מפנה בחומש, שכן בה מתחיל המסע לארץ ישראל. הפרשה נפתחת בתיאור קצר של מצוות הדלקת המנורה על ידי אהרון, בעיוננו על מצוות השמן למאור, עמדנו על החזרות השונות של עניין זה בתורה. שאר הפרק מתאר את קבלתם של הלויים לעבודה בבית המקדש ואת טקס החניכה המעשי שלהם, בדומה לטקס אותו עברו הכהנים בתחילת פרשת שמיני.

פרק ט' עוסק בשני נושאים: בתחילת פרק ט', מצווה העם לערוך את חג הפסח בפעם הראשונה במדבר. העם חוגג את חג הפסח ומתחדשות הלכות הנוגעות לפסח שני, מי שלא יכל לחגוג את הפסח במועדו עקב נסיבות שאינן תלויות בו, מקבל מעין הזדמנות שנייה חודש לאחר מכן. בחלקו השני של הפרק, התורה מתארת את שיטת המסעות. כאשר הענן עלה מעל אוהל מועד, ידע העם כי צריך להתכונן למסע, העם נע בעקבות הענן. לעתים היה הענן נח יום אחד, לעתים יותר. התורה מדגישה כי "על פי ה' יחנו ועל פי ה' יסעו". בכך מהווה קטע זה הקדמה למסעות בני ישראל.

פרק י'
כהכנה נוספת למסעות, מצטווה משה להכין חצוצרות אשר ישמשו להעברת הודעות שונות לעם. תקיעה או תרועה בחצוצרות מסמלות הוראה להתחלת המסע, קריאה לנשיאי השבטים להתאסף, התראה על מלחמה, או ציון שמחה ביום חג. לאחר מכן מגיע המסע הראשון. הענן עולה לראשונה מעל אוהל מועד. התורה מפרטת את התאריך (החודש השני, השנה השנית ביום העשרים), נקודת ההתחלה - מדבר סיני ונקודת היעד-  מדבר פארן. התורה מתארת את מסע כל השבטים בחגיגיות מרובה, ושוב מציינת כל שבט ושבט בשמו ובשם נשיא השבט (בדומה לחזרות בפרשות במדבר ונשא). משה מבקש מחובב בן רעואל המדיני (ומחלוקת היא אם מדובר ביתרו או בבנו) לבוא עמהם, חובב אינו רוצה ומשה מנסה לשכנעו. התורה לא מפרטת לנו את תשובתו הסופית של חובב ולנו נשאר רק להניח שהוא נשאר בסירובו. לאחר מכן באים שני פסוקים בצורה חריגה ביותר בתורה שאינה קיימת בשום מקום אחר. פסוקים אלו הם פרשייה בפני עצמה ומוקפים באות נ' הפוכה בתחילתם ובסיומם. אותיות הפוכות אלו נכתבות גם בספר התורה. על משמעות פסוקים אלו ראו בהרחבה במאמר לעיל.

פרק י"א
למרות האווירה האופטימית הצרות לא מאחרות לבוא. הפרשנים תולים זאת בסיבתם של עם ישראל. בפרק י' פסוק ל"ג מופיע: "וַיִּסְעוּ מֵהַר ה'...". לא נאמר הר סיני אלא הר ה'. לביטוי זה משמעות מיוחדת, בתורה הוא מופיע פעם אחת בלבד בסיפור עקדת יצחק (שעל פי המסורת התרחשה בהר המוריה). בני ישראל היו צריכים לסוע מהר סיני להר ה', אבל הם נוסעים מהר ה', ומתרחקים מה' והצרות מתחילות לבוא. בני ישראל מתאוננים על האוכל שהם אוכלים ודורשים בשר, משה מתלונן שקשה לו לטפל בכל עם ישראל. שתי הבעיות באות על פתרונן. ה' ממנה שבעים זקנים שיסייעו למשה, ומציף את העם בכמויות של שלו, אולם העם מתאווה תאווה גדולה ולוקח כמויות אדירות של שלו (הממעיט אסף עשרה חומרים). גם על תאווה זו נענש העם ורבים ממנו מתים.

פרק י"ב עוסק בפרשה תמוהה וקשה של האשה הכושית. אהרון ומרים מדברים אודות האשה הכושית שמשה לקח. אין לנו מושג אם מדובר בציפורה או באשה אחרת, אין לנו מושג מה בדיוק נאמר, פירושים רבים בנושא. בכל אופן מרים נענשת קשות בצרעת, אהרון כנראה ניצל מהצרעת עקב מעמדו ככהן גדול. אהרון מתחנן למשה שיתפלל ומשה אומר את תפילתו המפורסמת "אל נא רפא נא לה" וצרעת מרים עוברת, אולם היא כבר נטמאה וצריכה לצאת מחוץ למחנה. העם עושה חסד עם מרים (מידה כנגד מידה על כך שמרים המתינה לראות מה יקרה למשה על שפת היאור) וכולם מחכים שבוע באותו המקום למרים כדי שתוכל לנסוע עם כל העם.
החצוצרות. באיור זה מתוך תנ"ך הולמן 1890 מתוארת התקיעה בחצוצרות בזמן קידוש החודש. שימו לב לירח החדש מימין לתמונה. ירח הנוטה בזוית כזו הינו נדיר ביותר אם אפשרי בכלל.


הטקסט המלא של פרשת בהעלותך מאתר מכון ממרא