פרשת קרח מגיעה לשיאה הדרמטי במופת ייחודי: פריחתו של מטה אהרון. לאחר המחלוקת הקשה ורבת הנפגעים, ביקש הקב"ה לתת אות ברור וחד-משמעי, שיסיר כל ספק בנוגע לבחירה בשבט לוי לעבודה ובאהרון לכהונה. נציגי כל השבטים וגם אהרון, התבקשו להניח את מטותיהם באוהל מועד. כל המטות נשארו ללא שינוי, אולם מטה אהרון שהתעורר לחיים והוציא פרחים ופירות, הפך לסמל נצחי של הבחירה האלוהית. אך מדוע דווקא שקדים, ומהו המסר החבוי בשלבי הפריחה השונים?
הנס המשולש: שלבי צמיחה על-טבעיים
התורה מתארת את הנס בפירוט מדויק: "וַיְהִי מִמָּחֳרָת... וְהִנֵּה פָּרַח מַטֵּה אַהֲרֹן... וַיֹּצֵא פֶרַח, וַיָּצֵץ צִיץ, וַיִּגְמַל שְׁקֵדִים" (במדבר י"ז, כ"ג). הפרשנים מבארים כי אין מדובר בתיאור פואטי, אלא בשלושה שלבים נפרדים של הנס:
- "וַיֹּצֵא פֶרַח" – השלב הראשוני, הופעת פרחים על המטה היבש.
- "וַיָּצֵץ צִיץ" – שלב חניטת הפרי, המתרחש בטבע רק לאחר נשירת הפרח.
- "וַיִּגְמֹל שְׁקֵדִים" – הופעת הפרי הבשל והמוכר, השקדים עצמם.
כאן טמון הפלא הגדול, כפי שמסבירים המלבי"ם ופרופ' יהודה פליקס. בדרך הטבע, כל שלב מחליף את קודמו. לעומת זאת, במופת של מטה אהרון התקיימו כל השלבים בו-זמנית על אותו ענף. הנס לא היה רק במהירות התהליך, אלא בעצם קיומם המשותף של הפרח, הניצן והפרי, באופן ששובר את חוקי הטבע ומעיד על התערבות אלוהית ישירה ומוחלטת.
 |
| כל שלבי הצמיחה על המטה. מטה יבש, ניצנים, פרחים ושקדים גמורים |
מדוע דווקא שקדים? סודו של הפרי הנבחר
הבחירה בעץ השקד אינה מקרית, והיא נושאת עמה רבדים של משמעות:
-
מהירות וזריזות: רש"י מציין כי השקד הוא "הפרי הממהר להפריח מכל הפירות". מהירות זו, לדבריו, אינה רק סמל חיובי, אלא גם אזהרה: כשם שהשקד ממהר לפרוח, כך "פורענותו ממהרת לבוא" של כל המערער על הכהונה. הנס הוא אות ואישור, אך גם תמרור אזהרה ברור. רש"י מביא דוגמה נוספת במקרא, לעוזיהו המלך שערער על הכהונה והקריב קטרות במקדש, למרות שאינו מזרע אהרון ונצטרע במיצחו, והתרגום עושה שם שימוש במילה שקד.
-
"שקידה" וערנות רוחנית: המילה "שקד" מתקשרת גם לפועל "לשקוד", שמשמעו ערנות וזריזות. קשר זה מופיע בנבואת ירמיהו: "מַקֵּל שָׁקֵד אֲנִי רֹאֶה... כִּי-שֹׁקֵד אֲנִי עַל-דְּבָרִי לַעֲשֹׂתוֹ" (ירמיהו א', י"א-י"ב). השקדים במטה אהרון רומזים אפוא להשגחתו השוקדת של הקב"ה על בחירתו, ולמהירות שבה הוא מקיים את דברו ומזרים שפע וברכה דרך עבודת הכהנים.
-
סמל לשיפוט וסדר: פריחת השקדים קשורה גם למידת הדין והסדר האלוהי. המופת נועד להכריע במחלוקת ולהשליט סדר בעם, והשקד, המסמל ערנות ושיפוט, הוא הכלי המושלם להעברת מסר זה.
תכלית המופת: להשקיט את התלונות
מעבר לסמליות העמוקה, לנס הייתה מטרה מעשית ומיידית: לסיים את המחלוקת הקשה שפילגה את העם. כדי למנוע כל טענה עתידית על הטיה, המדרש מלמד כי כל המטות נלקחו מעץ אחד, ומטהו של אהרון הונח במרכז, בין שאר המטות. כך, איש לא יוכל לטעון שהמיקום או סוג העץ הם שהעניקו לו יתרון.
לאחר שהוכרעה המחלוקת, ציווה ה' על משה לשמור את המטה הפורח באוהל מועד "לְמִשְׁמֶרֶת לְאוֹת לִבְנֵי מֶרִי" (במדבר י"ז, כ"ה). המטה אינו רק הוכחה חד-פעמית, אלא עדות נצחית, תזכורת דוממת אך רבת עוצמה לדורות הבאים על הבחירה האלוהית ועל חומרת הערעור עליה.
סיכום
מופת מטה אהרון הוא שיעור מרוכז באמונה, סמליות והנהגה. הנס המשולש של פריחה, חניטה והבשלה בו-זמנית הבהיר את ממדו העל-טבעי של המעמד. הבחירה בשקדים לימדה על מהירות, על השגחה אלוהית שוקדת ועל הסדר שביקש ה' להשכין בעולם. בסופו של דבר, המטה הפורח הצליח במקום שבו נכשלו המילים – הוא השקיט את התלונות, ביסס את הכהונה, ונותר למשמרת עולם כעדות לבחירה שאינה ניתנת לערעור.
