אתר פרשת השבוע עם תקצירים, דברי תורה, מאמרים, הפטרות, תפזורות, חידות ועוד המון דברים על כל פרשות השבוע וחגי ישראל!
המאמרים באתר מוגנים בזכויות יוצרים. ניתן לעשות שימוש למטרות פרטיות ולא מסחריות תוך קישור ומתן קרדיט לגדי איידלהייט. לפרטים נא לפנות לאימייל gadieide@yahoo.com

הלכות חנוכה בשיר של הרב קוק

הרב קוק חיבר בצעירותו שיר המקפל בתוכו את כל הלכות חנוכה. השיר התפרסם בשנת תרמ"ג (1883), כאשר הרב היה בן שמונה עשרה בלבד. לפי השערתו של הרב נריה, השיר חובר בהשראת הפיוט של ר' יוסף הקטן המתאר את הלכות הפסח וממנו אנו מכירים בעיקר את בית האחרון: "חסל סדר פסח" הנאמר בסוף ליל הסדר.
לדף הראשי של חנוכה


הנה השיר במלואו ולצידו (מוטה לצד שמאל) ההלכות השונות הנמצאות בו:


זכר חסדים ופלאי א-לוה, בשנות קדם הביט מגבוה,
לתת עז להחליף כח, לעם ממשך מגזע קדוש פורח,
חובה עלינו לעד להזכירה חסד א-ל במעשה ואמירה.

דברי פתיחה לחג החנוכה ומטרת המצווה להזכרת חסד ה' ולפרסום הנס שנעשה.

בעשרים וחמשה לכסלו החדש יום אדיר ברב טוהר וקודש,
שמונת ימים בו יבאו, להודות ולהלל יקבעו,
להדליק נרות כברקים מזהירים, ומדי יום יוסיפו המהדרים הבחירים,
גם כל נפשות בית ידליקו בגילה איש נרותיו ויסלדו בחילה.
הפרטים הבסיסיים על החג, תאריך החג, אורכו, מצוות הדלקת הנרות, ודיני המהדרין (הוספת נר בכל יום) והמהדרין מן המהדרין (הדלקת חנוכיה עבור כל אחד מבני הבית)
ושלש יברכו עת ידליקו בברכת זמן רצון יפיקו,
ובכל הלילות אך שתים ברכות מצות וזכר נסים יחד נערכות,
לבד אם שכח או שגה בהלכה ולא ברך בראשון לזמן הברכה
אז מפי חכמים הדת נתונה בכל לילה שיזכר לברך זמן באמונה.
הברכות על ההדלקה. שלוש ברכות בלילה הראשון ושתי ברכות בשאר הלילות, אלא אם לא ברך שהחיינו בלילה הראשון ואז מברך בפעם הראשונה שמדליק
ואם להדליק נרות פס כחהו ישא ברכה עת תחזינה עינהו
וברכת זמן ונסים יודה לא-ל בראותו נרות מצוה בבתי ישראל.
מי שלא יכול להדליק נרות, יברך רק שעשה ניסים ושהחיינו (בלילה הראשון) כאשר הוא רואה נרות אחרים שהודלקו.
ועובר אורח בארץ נכריה אם בבית זבולו אשתו הליכות צופיה,
וכדת היא נרות עורכת גם בעד בעלה אשר הרחיק ללכת,
אז חובה עוד אין עליהו להדליק נר במלון מגורהו.
מצוות הדלקת הנרות היא בבית. מי שאינו בביתו אולם אשתו או בני ביתו האחרים מדליקים עליו פטור. בתי השיר הבאים מפרטים עוד את דיני נוסעים שאינם נמצאים בביתם ויש בהם פרטים רבים
ואם הגבר האורח יבא בגפו, לקחת חלק בנרות הבית יפרש כפו.
אורח שאינו בביתו והוא יחיד, ראוי שישלם לבעל הבית תמורת חלק בנרות ואז יוכל להדליק עם בעל הבית.
והאיש אשר אין לו מקום קבוע, הנה יאכל פתו ולשכב הנה ינוע,
במקום אשר יאכל מאכלו, שמה להדליק שפרה גורלו.
ומי שאין לו מקום קבוע כלל וגם לא אכסנייה, ואוכל וישן במקומות אחרים, ידליק היכן שאוכל.
והדת על הכל מחכמים נתנה כי אף לנשים היא למנה,
כי אף להן זאת יאתה, כי מידי אשת חיל יד ד' נגלתה.
מצוות חנוכה חלה גם על נשים, שאף הן היו באותו הנס. ואשה יכולה להדליק נרות ולהציא בכך את בעלה.
ואף איש נדכא עור עיניים לפעלת צדק זאת יתן ידים,
ואם אין לאל ידו לערוך המערכה, יעזרהו רעהו והוא יברך כהלכה.
אך אם עמדו תהי עזרתו בעדו תעשה היא מצותו,
כי במצוה זאת חכמים אמרו להוציא הגברים חובתם הנשים יגברו.
איש עיוור יכול להדליק הנרות שכן בכך הוא מפרסם את הנס, ואפשר לעזור לו בהכנת הנרות ואם הוא נשוי עדיף שאשתו תדליק בשבילו ויוצא ידי חובה בהדלקתה
אף תוכל אשה למלאות יד שליח, אך מצוה לאיש יראת ד' הריח.
אפשר למנות שליח להדלקה אולם עדיף להדליק בעצמך ולא על ידי שליח
כי מצוה רבה היא בערכה נהדרה  מיין קדוש והבדלה היא יקרה.
רק נר שבת ממנה יכבד בעינינו כי גדול היום וקדוש לאדוננו.
עני אשר אין לו כסף לצרכיו צריך לקנות נר חנוכה לפני שהוא קונה יין לקידוש ולהבדלה, אולם נרות שבת חשובים יותר מנרות חנוכה.
אשרי ירא ד' בזמנה יקדימנה, כבא השמש ומהר יעשנה,
אך אם אנה לידו דבר מפריע ימהר עונתה שעה ורביע.
ורב שמן במנורה אז יציקו, לזמן כחצי שעה בלילה עוד ידליקו.
יש להדליק את הנרות מיד בשקיעה אולם ניתן להדליקם לאחר פלג המנחה (שעה ורבע זמנית לפני השקיעה) ולשים שמן רב בחנוכיה שידלקו לפחות עד צאת הכוכבים.
אך יזהר ולא יחבק ידים עד עת בשוק כלו רגלים
אך לעת זאת ליעקב עת צרה אשר רק בביתו יתהדר במצוה היקרה
אז זמן המצוה נתאחר ויכול לעשותה עד עלות השחר,
אם בכל ביתו עוד גלויי עינים וחבלי שינה עוד לא סגרו להם עפעפים,
ומדת השמן בלבבו ישער אם חצי השעה תהי לבער.
וגם לאחר  בשעת ההדלקה לא מומלץ, ויש להדליק את הנרות עד שתכלה רגל מן השוק, כלומר כשאנשים עוד מצויים ברחוב ויש פרסום הנס, אולם אם התאחר מאד יכול להדליק עד עלות השחר ובלבד שיהיה מישהו ער במשך מחצית השעה שלאחר ההדלקה בכדי שיהיה פרסום הנס.
ובפתח הבית יערך נרהו במזוזת שמאל למען המצוות יסובבוהו.
אם בלא מזוזה פתחו כמחתרת אז משמאל הימין נבחרת.
המדליקים בפתח הבית ישימו החנוכיה מצד שמאל ויהיו סובבים במצוות. מזוזה מימין וחנוכיה משמאל. ואם אין מזוזה (מאחר והפתח לא מחייב זאת) יש להניח את החנוכיה בצד ימין
אם על יד רחובות ביתו נפתחת בפתח ההוא ידליק הנר המשמחת.
ואם סביב לה יקיף החצר אף אז מפתחה לא יבצר.
ואם משני עברים לביתו דלתים בשתיהן ידליק למנוע מראה עינים.
יש להדליק את החנוכיה במקום הפונה לרשות הרבים כדי לפרסם הנס. מי שיש לו חצר ידליק בפתח החצר. מי שיש לחצרו שני פתחים יניח חנוכיה בכל אחד מהם.
אף בעת להעמיד הדת בת יעקב יראה ובקיום המצוות בחדר שם נחבאה
זאת המצוה לא נשבתה, כי בפנים הבית תקח עמדתה
להזכיר בני הבית לעורר לבותם להלל לד' ולפארו במקהלותם.
אז אך במקום אחד יעמיד על כנם, אף אם הפתחים יגדלו במנינם.
בתקופת השמד בה אי אפשר היה להדליק נרות בחוץ, אין להשבית המצווה ויש להדליק נרות בפנים.
ואם במקום גבוה בעליה יהי נוהו, אז יערוך בחלון נרהו
ואף הדר בבית ומעונתה שפלה להדליק בחלון המצוה גדלה,
בעת אשר כדת בפתחהו להדליק שמה לא תמצא ידהו.
מי שגר בקומה גבוהה או נמוכה, יניח הנרות בחלון
אך אם בפתח הבית יציב לה יד הזהיר במצוה ואת קדושים רד
ישפילנה למטה מטפחים עשרה ואז לשם מצוה תהי נכרה,
ואם יותר מזה הגביה נרהו לא עשה כאשר יאתה מצות קונהו,
אך יותר מהנה תשמר נפש תמה מלהגביה למעלה מעשרים אמה.
אם מדליקים בפתח הבית יש להדליק בצורה נמוכה שיהיה ברור שאין הנרות מיועדים לתאורה. ומי שמניח בגובה, לא ידליק מעל גובה עשרים אמה, שאנשים לא רואים הנרות בגובה זה כלל.
ולא יתן במקום אשר ישימו הכל את נרות הבית אשר בחול.
יש לייחד לנרות מקום מיוחד ששונה מהמקום בו מדליקים נרות ביום יום.
בפנת הימין כמשפט התורה ידליק את הנרות במנורה
להתחיל בשמאל לימין להפנות כמשפט הכהנים מקריבי קרבנות.
ומטרת המצוה אך ההדלקה ובהנחה בלבד מצוה נעתקה,
ואף אם אחזה בידו בעת הדלקתו אין בידו ידי חובתו.
ואם לפני זמנה היתה בוערת יכבה אשה וידליקה לשם המצוה הנהדרת.
יש להדליק את הנרות מצד ימין של החנוכיה. מתחילים בנר השמאלי, הנר החדש של אותו יום והולכים ימינה, כדרך שהדליקו את הנרות במנורת המקדש. המצווה היא בהדלקה ולא ניתן להניח נר שדלק במקום אחר אלא יש לכבותו ולהדליקו מחדש.
וישמר מאד להזהר בכבודה ולא ישתמש מאומה מאור יקודה
אף דבר מצוה וחפצי שמים, ואף בריחוק מקום מלא עינים,
אף מנר הראשון להדליק הנותרים אשר אך להדר אינם מותרים.
ואם כבר בערה מדתה הקצובה מני אז כנר חול היא חשובה.
ואם טרם זמן זה כבתה אז אסורה היא ואוסרת תערובתה,
והשמן ידרש להתירו ששים כפלים, ויזהר בלי לערבו בידים.
ואם כבו הנרות אחרי ההדלקה, להדליק עוד פעם אין להזקיקה.
הנרות הם לראותם בלבד ואין להשתמש באורם (ולכן מוסיפים נר אחד, השמש, שאין בו קדושה). אולם לאחר זמן של מחצית השעה ניתן להשתמש באורם. נר שכבה באמצע, אין להשתמש בו לשום צורך אחר אולם גם אין צורך להדליקו שוב.
כקביעת שבת הדלקת הנר מסכמת זולת אם חשב באמת
ובצדקה כי אינו מקבל שבת בהדלקה.
בערב שבת מדליקים נרות חנוכה לפני הדלקת נרות שבת.

נר אשר יש לה פיות מהרבה עברים אנשים כמספרם בה נפטרים,
ואם בעגילה שם פתילות בתוך הקערה אף מצות אחת מהן נעדרה,
רק אם כלי עליה כפה אז כל פתילה למצוה יפה.
וחרס ישן מחרסי אדמה לא לכבוד המצוה הרמה.
ואם בבלי דעתו עליו הדליקו בלי ברכה חכמים חקר העמיקו.
נרות של חרס שיש להם כמה פיות, יש הלכות שונות אם נחשבים כנר אחד או כמה נרות.
ובמוצאי שבת הבדלה או הבערה מי להקדים עוד לא נחקרה.
רק לא עליו יברך על הנר בהבדלה, כי אך למצוה ולא להנאה נגבלה.
במוצאי שבת יש דעות שונות איזה נר מדליקים קודם וההלכה הנוהגת היא שהמדליקים בבית כנסת מדליקים קודם נר חנוכה ואחר כך עושים הבדלה ואילו בבית עושים הבדלה ואחר כך מדליקים נרות חנוכה.
שמן זית למצוה נבחרת, כי אורה צלולה ומהודרת.
אף נרות חלב או שעוה יצלחו והם יהדרו אם יארכו.
השמנים והחומרים הכשרים לנר חנוכה ומצווה מן המובחר בשמן זית
בהודות לד' והלל יגמרו כל שמונת ימים אשר נבחרו
ולהזכיר בתפלה ובברכת הסעודה חסד ד' לבית יהודה.
ואם שכח איננה נחזרת אף שאינה יפה ומהודרת.
בתפלה בברכת הודאה ובברכת המזון בהארץ נקבעה,
ולהרבות בסעודה ושתית יין בהם מצוה אין.
רק דברי תורה ישימו להם פדות מכלל סעודת רשות.
הזכרת על הניסים בתפילה ובברכת ההמזון (ואם שכח לא צריך לחזור)
ויקראו בתורה פרשה קבועה בחנכת משכן המקדש היא ידועה
שלשה אנשים במנין והכהן יכפיל הענין,
וביום השבת בנביא יפטירו, הנרות אשר חזה זכריהו יזכירו,
ואם שבת שני בו יארע בנרות שלמה במפטיר יקרא,
וקריאת ראש החדש תמיד קודמת אך כבוד היום בחנכה נחתמת.
קריאת התורה בחנוכה. קוראים בכל יום את קורבנות הנשיאים של אותו יום (ביום הראשון קוראים גם את ההקדמה) ביום השמיני קוראים עד סוף קורבנות הנשיאים ועניין המנורה בפרשת נשא. בשבת מפטירים בזכריה ואם בחנוכה יש שתי שבתות, מפטרים גם בחנוכת המקדש של שלמה. בראש חודש חנוכה מוציאים שני ספרי תורה. קודם קוראים את קריאת ראש חודש (שלושה עולים) והעולה הרביעי קורא בספר השני את קורבן הנשיא של אותו יום, שכן תדיר ושאינו תדיר תדיר קודם. אולם בראש חודש חנוכה שחל להיות בשבת (ואז מוציאים שלושה ספרי תורה), ההפטרה היא בחנוכה ולא בהפטרת ראש חודש.
לדף הראשי של חנוכה

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה