אתר פרשת השבוע עם תקצירים, דברי תורה, מאמרים, הפטרות, תפזורות, חידות ועוד המון דברים על כל פרשות השבוע וחגי ישראל! המאמרים באתר מוגנים בזכויות יוצרים. ניתן להשתמש בתוכן למטרות פרטיות ולא מסחריות תוך קישור ומתן קרדיט לגדי איידלהייט. לפרטים נא לפנות לאימייל gadieide@yahoo.com
מעונינים לקבל דבר תורה ישירות לנייד שלכם? הצטרפו לערוץ הטלגרם או לערוץ הווטצאפ של פרשת השבוע !

חנוכה

חנוכה

סדר הדלקת נרות חנוכה - הברכות ההלכות והמזמורים שנוהגים לומר בהדלקת נרות חנוכה.

שבת חנוכה ופרשת מקץ - שבת חנוכה היא בדרך כלל בפרשת מקץ. מספר רמזים לחנוכה בפרשה.

הפטרת שבת חנוכה - שבת חנוכה היא כמעט תמיד בפרשת מקץ ויש לה הפטרה מיוחדת בספר זכריה.

אסטרונומיה וחנוכה - על המקורות האסטרונומיים של חג החנוכה וחגים אחרים בתקופה.

יוצרות לחנוכה - פיוטי היוצרות לחנוכה שהיו מקובלים בנוסח אשכנז אולם כיום כמעט ולא נאמרים כלל.

חידות לחנוכה - שאלות הלכתיות. חידות תרתי משמע וחידות ציורים לחנוכה.

תפזורת לחנוכה - שתי תפזורות לחנוכה

מדע בחנוכה - ניסויים מדעיים מרתקים שאפשר לעשות עם הילדים בחנוכה.

הלכות חנוכה - כל הלכות חנוכה בשיר של הרב קוק

באר מרים - חנוכה - סקירה על הספר חנוכה בסדרת באר מרים. מבחר מאמרים של רבני ישיבת הר עציון. 

חנוכה  הלכה ממקורה - ספר מפורט העוסק בהלכות החג מאת הרב רימון

אודות חנוכה

חג החנוכה נחוג מכ"ה בכסלו למשך שמונה ימים. מועד סיומו אינו קבוע מאחר וחודש כסלו לעתים מלא (חודש של שלושים יום)  ולעתים חסר (חודש של עשרים ותשעה ימים).

מקור החג

החג מציין את ניצחון היהודים על היוונים בימי בית שני, ניצחון זה הוביל למדינה יהודית עצמאית במשך עשרות שנים עד השתלטות הרומאים על האזור. במלחמה זו היו שני נסים. הנס הראשון היה הניצחון הצבאי של מעטים מול רבים והנס שני היה מציאתו של פך שמן אחד כשר להדלקת הנרות, כאשר נכנסו החשמונאים לבית המקדש. השמן המועט באותו פך הספיק לשמונה ימים, עד שהכינו שמן טרי וטהור חדש.

יוונים? לא בדיוק.

בכל המקורות מוזכרת המלחמה ביוונים, אולם האמת ההיסטורית סבוכה יותר ונתאר אותה בקיצור נמרץ (היסטוריה זו בקושי נלמדת ויש להצר על כך). הישוב היהודי בימי בית שני היה תמיד תחת שלטון חסות. עליית עזרא ונחמיה הייתה תחת חסות השלטון הפרסי, ולאחר מכן השתלט אלכסנדר מוקדון על האזור כולו ועל אזורים נרחבים ועצומים נוספים. לאחר מותו של אלכסנדר מוקדון, פרצו מלחמות היורשים (דיאודוכים) והממלכה האדירה חולקה לארבע ממלכות. השתיים הרלוונטיות אלינו הן מלכות סלאוקוס הראשון שרובה הייתה בסוריה ומשם מזרחה עד הודו בערך ומלכות תלמי שהייתה במצרים. ארץ ישראל כרגיל הייתה באמצע והייתה נתונה למלחמות שליטה בין שני מלכים אלו ושושולתיהם. בתקופת החשמונאים השלטון היה סלואקי ובעם ישראל החל גל עצום של התייוונות, אימוץ מנהגי היוונים ותרבותם ולא עלינו גם עבודה זרה בבית המקדש, בידי מנלאוס שהתמנה לכוהן גדול. אנטיוכוס היה השליט הסלואקי ובאותו זמן לא היה קשור לשליט שמלך ביוון עצמה. אבל התיאור הרלוונטי אינו בהכרח תיאור גיאוגרפי, אלא תרבותי/דתי ולכן למרות שהסלואקים אינם יוונים במוצאם הגיאוגרפי, הרי שהתרבות ההלניסטית היא זו ששרתה בארץ וכנגדה הייתה המלחמה. עוד נציין שהמלחמה כללה גם מלחמת אזרחים קשה בין החשמונאים לבין היהודים שהתייונו. ההיסטוריה עצובה מאד.

מצוות החג

המצווה העיקרית בחג החנוכה היא הדלקת נרות החנוכה בחנוכייה מיוחדת. מעיקר הדין ניתן להדליק בכל יום נר אחד בלבד, אולם המנהג הנפוץ הוא לעשות כמהדרין מן המהדרין אשר מדליקים בכל יום מספר הולך ועלה של נרות מנר אחד ביום הראשון ועד שמונה ימים ביום האחרון. בנוסף, בתים רבים נוהגים להדליק חנוכייה עבור כל אחד מבני הבית.

מצוות הדלקת הנרות נועדה לשם פרסום הנס שהיה ולכן רבים מדלקים את החנוכייה ליד חלון הפונה לרחוב, בחדר המדרגות, או אפילו בחוץ לגמרי. כמובן יש להיזהר מאד מאפשרות של שריפה ומומלץ לשים את החנוכייה בתוך כלוב זכוכית  במקרה שיש חשש אין להשאיר נרות דולקים בשום מקום ללא השגחה!

בהדלקת הנרות מברכים את הברכות הבאות

  • ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם אשר קדשנו במצוותיו וציוונו להדליק נר של חנוכה.
  • ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם שעשה ניסים לאבותינו בימים ההם בזמן הזה.
ובלילה הראשון מוסיפים
  • ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה.
 לאחר הדלקת הנרות שרים את השיר "הנרות הללו שאנו מדליקין" ואת השיר הידוע "מעוז צור ישועתי"
הרחבה על סדר הדלקת נרות חנוכה

בתלמוד מבואר (עבודה זרה ח' עמוד א) שחג החנוכה חל תמיד בשיא החורף והדלקת הנרות מסמלת, גם, את ריבוי האור בעולם (ואכן הימים מתחילים להתארך. להבדיל - מסיבה דומה מאד מציינים הנוצרים את יום אידם בתקופה זו, ולעתים קרובות יוצא יום זה בתוך החנוכה).
"תנו רבנן: לפי שראה אדם הראשון יום שמתמעט והולך, אמר: אוי לי, שמא בשביל שסרחתי עולם חשוך בעדי וחוזר לתוהו ובוהו, וזו היא מיתה שנקנסה עלי מן השמים, עמד וישב ח' ימים בתענית ובתפלה, כיון שראה תקופת טבת וראה יום שמאריך והולך, אמר: מנהגו של עולם הוא, הלך ועשה שמונה ימים טובים, לשנה האחרת עשאן לאלו ולאלו ימים טובים. הוא קבעם לשם שמים, והם קבעום לשם עבודת כוכבים"

תוספות בתפילה

בכל אחד מימי החנוכה אומרים את ההלל (שלם! זוהי הפעם היחידה שבראש חודש קוראים הלל שלם), ומוסיפים תפילת על היסים בכל תפילות העמידה ובברכת המזון.

מנהגי חנוכה

לחג מנהגים רבים והנה כמה מהם:

הסביבון

משחק בסביבון, מעין משחק הימורים, כאשר לכל אות ערך מסוים. האותיות על הסביבון הן נגה"פ ראשית תיבות נס גדול היה פה. האגדות מספרות שכאשר היוונים באו לבתי הספר של היהודים הם ראו את הילדים משחקים בסביבונים, אולם כנראה מקורו של המנהג במשחקי הימורים ומזל עתיקים.

דמי חנוכה

שוב מנהג שמקורו לא לגמרי ברור, אולם כנראה שכבר אי אפשר לבטלו, יש הנותנים דמי חנוכה במטבעות שוקולד, ויש הנותנים גם וגם, והמהדרים הרוצים לשמח את ילדיהם נוהגים גם וגם.

אכילת לביבות וסופגניות

מעבר לכך שמאכלים אלו הם עתירי שמן, אין קשר ישיר לחנוכה, אולם הסופגנייה נהייתה המאכל הלאומי של חנוכה ועברה בשנים האחרונות שדרוגים רבים ומרובים. צירכו במתינות, ולא תצטערו על מאות קלוריות מיותרות.

מסיבות חנוכה 

מנהג הגננות הוא לאסוף את כל הורי הזאטוטים ולהציג בפניהם את כשרונותיה של הגננת בחנוכה. גם חג, גם הילדים כבר כמה חודשים בגן, אכן סיבה למסיבה.


הדלקת נרות חנוכה

קישורים נוספים
מאגר חומרים וקישורים לחנוכה ממכלת קיי

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה