אתר פרשת השבוע עם תקצירים, דברי תורה, מאמרים, הפטרות, תפזורות, חידות ועוד המון דברים על כל פרשות השבוע וחגי ישראל! המאמרים באתר מוגנים בזכויות יוצרים. ניתן להשתמש בתוכן למטרות פרטיות ולא מסחריות תוך קישור ומתן קרדיט לגדי איידלהייט. לפרטים נא לפנות לאימייל gadieide@yahoo.com
מעונינים לקבל דבר תורה ישירות לנייד שלכם? הצטרפו לערוץ הטלגרם של פרשת השבוע !

בהעלותך - צורת הבקשה "אל נא"

צורת הבקשה "אל נא" מופיעה בפרשתינו שלוש פעמים. בפעם הראשונה מבקש משה מיתרו:
במדבר י לא: "ויאמר אל נא תעזב אתנו כי על כן ידעת חנתנו במדבר והיית לנו לעינים" ובשתי הפעמים האחרות מבקש אהרון ממשה (י"ב יא-יב):
"וַיֹּאמֶר אַהֲרֹן אֶל-משֶׁה בִּי אֲדֹנִי אַל-נָא תָשֵׁת עָלֵינו חַטָּאת אֲשֶׁר נוֹאַלְנו וַאֲשֶׁר חָטָאנו: אַל-נָא תְהִי כַּמֵּת אֲשֶׁר בְּצֵאתוֹ מֵרֶחֶם אמו וַיֵּאָכֵל חֲצִי בְשָׂרו"
צורת הפנייה אינה נדירה ומופיעה עוד תשע פעמים בתורה ומעט פעמים בנביא. שאר ההופעות בתורה הן:

בראשית פרק יג ח: וַיֹּאמֶר אַבְרָם אֶל-לוֹט, אַל-נָא תְהִי מְרִיבָה בֵּינִי וּבֵינֶךָ, וּבֵין רֹעַי, וּבֵין רֹעֶיךָ: 
 פרק יח
  • פסוק ג: וַיֹּאמַר:  אֲדֹנָי, אִם-נָא מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ--אַל-נָא תַעֲבֹר, מֵעַל עַבְדֶּךָ.
  • פסוק ל: וַיֹּאמֶר אַל-נָא יִחַר לַאדֹנָי, וַאֲדַבֵּרָה--אוּלַי יִמָּצְאוּן שָׁם, שְׁלֹשִׁים; וַיֹּאמֶר לֹא אֶעֱשֶׂה, אִם-אֶמְצָא שָׁם שְׁלֹשִׁים. 
  • פסוק ל"ב: וַיֹּאמֶר אַל-נָא יִחַר לַאדֹנָי, וַאֲדַבְּרָה אַךְ-הַפַּעַם--אוּלַי יִמָּצְאוּן שָׁם, עֲשָׂרָה; וַיֹּאמֶר לֹא אַשְׁחִית, בַּעֲבוּר הָעֲשָׂרָה. 
 פרק יט
  • פסוק ז: וַיֹּאמַר:  אַל-נָא אַחַי, תָּרֵעוּ. 
  • פסוק י"ח: וַיֹּאמֶר לוֹט, אֲלֵהֶם:  אַל-נָא, אֲדֹנָי. 
 פרק לג
  • פסוק י: וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב, אַל-נָא אִם-נָא מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ, וְלָקַחְתָּ מִנְחָתִי, מִיָּדִי:  כִּי עַל-כֵּן רָאִיתִי פָנֶיךָ, כִּרְאֹת פְּנֵי אֱלֹהִים--וַתִּרְצֵנִי. 
בראשית פרק מז
  • פסוק כ"ט: וַיִּקְרְבו יְמֵי-יִשְׂרָאֵל, לָמוּת, וַיִּקְרָא לִבְנו לְיוסף וַיֹּאמֶר לו אִם-נָא מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ, שִׂים-נָא יָדְךָ תַּחַת יְרֵכִי; וְעָשִׂיתָ עִמָּדִי חֶסֶד וֶאֱמֶת, אַל-נָא תִקְבְּרֵנִי בְּמִצְרָיִם.  
במדבר פרק כב
  • פסוק ט"ז: וַיָּבֹאוּ, אֶל-בִּלְעָם; וַיֹּאמְרוּ לו, כֹּה אָמַר בָּלָק בֶּן-צִפוֹר, אַל-נָא תִמָּנַע, מֵהֲלֹךְ אֵלָי. 
הדבר המשותף לכל ההופעות היא שלמבקש היה חשש סביר מאד שהפונה לא ייענה לבקשתו (ובחלק מהמקרים כך אכן קרה). אברהם יודע שהמריבות בין רועין לבין רועי לוט הן בלתי נמנעות ומצד שני, לוט שהתברך בקרבתו לאברהם אולי יסרב להיפרד. אברהם רוצה לקבל את אורחיו, אולם הם אולי ממהרים ולא ירצו להישאר. וכמובן בבקשת הצלת לוט, ה' בהחלט יכול לסרב להציל את העיר וכך הלאה. לוט יודע שיהיה לו קשה לשכנע את אנשי עירו לא לפגוע באורחיו, יעקב חושש מעשו, יעקב יודע שליוסף בתור משנה למלך מצרים יהיה קשה מאד לצאת מגבולות הארץ ולקבור את אביו הרחק ממצרים (חשש שאכן התאמת ויוסף היה צריך לשכנוע מיוחד לפרעה).
בפרשתינו משה רוצה שיתרו יבוא לארץ ישראל, אולם מה ליתרו ולנחלת ישראל? יתרו אינו נוחל בארץ, והוא שייך למדבר. אהרון מבקש ממשה שיסלח למרים, לכאורה מה סיבה יש למשה לסרב, אולם הפרשנים מעירים שמה לכוד במיצר והפתרון הוא בדמות התפילה הקצרה שהוא נוקט. ובלעם יודע שהוא לא צריך ללכת לבלק ואכן מסרב ללכת בפעם הראשונה ובלק מפציר בו עוד ועוד.
מצאנו שצורת הבקשה "אל-נא" רומזת בכל הופעותיה על בקשה שקשה יותר למלאה ושיש סיכוי שתעינה בשלילה.

מאמרים ודברי תורה לפרשת בהעלותך

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה