פרשת ניצבים

פרשת ניצבים

פרשת השבוע, פרשת ניצבים פותחת את ארבע הפרשות המסיימות את חומש דברים. הפרשות קצרות ואורכן הכולל קטן יותר מזה של פרשת נשא.

מאמרים לפרשת ניצבים

פרשת ניצבים - מה עוד נשאר - תאור התשובה בפרשת ניצבים ויומו האחרון של משה רבנו

חידון לפרשת ניצבים וילך - חידות ציורים וחידות מילוליות לפרשת ניצבים וילך

הפטרת פרשת ניצבים - הפטרת הנחמה השביעית בספר ישעיהו הנאמרת תמיד לפני ראש השנה

פרשת ניצבים - סטטיסטיקה בפרשה  - סטטיסטיקות ומידע כללי על פרשת ניצבים

פרשת ניצבים לילדים - תקציר הפרשה מותאם לילדים עם דבר תורה קצר לפרשת ניצבים

תפזורת לפרשת ניצבים

פרשת ניצבים נקראת לרוב ביחד עם פרשת וילך

תקציר פרשת ניצבים

פרשת ניצבים פותחת במקום בו פרשת כי תבוא נפסקה, לאחר מעמד הקללות והברכות, לאחר תיאור מעמד הר עיבל והר גריזים, משה כורת שנית את הברית בין ה' ובין בני ישראל וחוזר שוב על האזהרות מפני עזיבת הברית ומתאר את הגלות העתידית אולם בניגוד לפרשת כי-תבוא המסתיימת בכך שבני ישראל אפילו לא יוכלו למכור את עצמם לעבדים, מתאר משה רבנו גם את הגאולה והחזרה מהגלות. התהליך יחל בחזרה בתשובה של בני ישראל ובעקבות כך גם ה' ישיב את שבותם ויקבץ את הנידחים חזרה לארץ ישראל.

לאחר מכן מופיע קטע קצר ומפורסם בו משה, לאחר תיאור כל התורה, מחזק את בני ישראל בהסבירו להם כי לשמור את התורה אינה פעולה בלתי אפשרית (ל' יא):

"כִּי הַמִּצְוָה הַזֹּאת אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם לֹא-נִפְלֵאת הִוא מִמְּךָ וְלֹא-רְחֹקָה הִוא: לֹא בַשָּׁמַיִם הִוא לֵאמֹר מִי יַעֲלֶה-לָּנוּ הַשָּׁמַיְמָה וְיִקָּחֶהָ לָּנוּ וְיַשְׁמִעֵנוּ אֹתָהּ וְנַעֲשֶׂנָּה: וְלֹא-מֵעֵבֶר לַיָּם הִוא לֵאמֹר מִי יַעֲבָר-לָנוּ אֶל-עֵבֶר הַיָּם וְיִקָּחֶהָ לָּנוּ וְיַשְׁמִעֵנוּ אֹתָהּ וְנַעֲשֶׂנָּה: כִּי-קָרוֹב אֵלֶיךָ הַדָּבָר מְאֹד בְּפִיךָ וּבִלְבָבְךָ לַעֲשׂתוֹ"

 לאחר דברי חיזוק אלו, שבים ומדגישים את עקרון הבחירה החופשית: "רְאֵה נָתַתִּי לְפָנֶיךָ הַיּוֹם אֶת-הַחַיִּים וְאֶת-הַטּוֹב וְאֶת-הַמָּוֶת וְאֶת-הָרָע", והתוצאות הבחירה באחת משתי האפשרויות מוזכרות שוב בקצרה בתוספת עצתה של התורה: "...וּבָחַרְתָּ בַּחַיִּים לְמַעַן תִּחְיֶה אַתָּה וְזַרְעֶך"...

פרשת כי תבוא

פרשת השבוע, פרשת כי תבוא היא הפרשה השביעית בחומש דברים והיא מסיימת את נאום המצוות הארוך של משה ומתארת את כריתת הברית בערבות מואב.

מאמרים לפרשת כי תבוא

היום - למשמעות הופעתה של המילה היום בפרשות המסיימות את ספר דברים.

כי תבוא - הכרת הטוב ומידה כנגד מידה - המאמר סוקר את מידת הכרת הטוב בפרשת כי תבוא וקושר בין פרשת הביכורים ובין עונשי הקללות כמידה כנגד מידה.

הפטרת כי תבוא - המשך נבואות הנחמה בספר ישעיהו

דבר תורה קצר לפרשה - דבר התורה עוסק בפסוק האחרון בפרשת הקללות

פרשת כי תבוא לילדים - תקציר הפרשה מותאם לילדים בתוספת דבר תורה קצר.

חידון לפרשת כי תבוא - חידות ציורים וחידות מילוליות לפרשת כי תבוא.

תפזורת לפרשת כי תבוא

פרשת כי-תבוא - סטטיסטיקה בפרשה

תקציר פרשת כי תבוא
פרשת כי תבוא מסיימת את נאומו הארוך של משה, הנאום שהתחיל בפרשת ואתחנן בראשית החומש מסתיים בשתי מצוות, מצוות הביכורים ומצוות ביעור המעשרות, ומסיים את כלל הנאום בברכת תודה לה' על הארץ הטובה.

לאחר מכן משה ממשיך בהוראות לקראת הכניסה לארץ ישראל, פה מתחיל חלקו האחרון של ספר דברים, כאשר דברי משה נאמרים ימים ספורים בלבד לפני מותו. משה מזכיר לבני ישראל את יחודיותו של העם, את היחס המיוחד בין עם ישראל לה' וכתוצאה מכך את החובות המיוחדות שיש לעם ישראל (כ"ו יז-יט):

"אֶת ה' הֶאֱמַרְתָּ הַיּוֹם לִהְיוֹת לְךָ לֵאלֹקים וְלָלֶכֶת בִּדְרָכָיו וְלִשְׁמֹר חֻקָּיו וּמִצְוֹתָיו וּמִשְׁפָּטָיו וְלִשְׁמֹעַ בְּקֹלוֹ: וַה' הֶאֱמִירְךָ הַיּוֹם לִהְיוֹת לוֹ לְעַם סְגֻלָּה כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר-לָךְ וְלִשְׁמֹר כָּל-מִצְוֹתָיו: וּלְתִתְּךָ עֶלְיוֹן עַל כָּל-הַגּוֹיִם אֲשֶׁר עָשָׂה לִתְהִלָּה וּלְשֵׁם וּלְתִפְאָרֶת וְלִהְיֹתְךָ עַם-קָדשׁ לַה' אֱלֹקיךָ כַּאֲשֶׁר דִּבֵּר"

משה מנחה את בני ישראל לערוך טקסים מיוחדים לאחר חציית הירדן, לערוך מעמד על הר גריזים והר עיבל. ציווי המעמד, המופיע כבר בפרשת ראה מבואר ומפורט בפרשתינו, אלו שבטים עומדים על כל הר ומה בדיוק אומרים. הכהנים והלויים מקריאים רשימה של עברות ואוררים את האיש העושה אותן וכל העם עונה אחריהם אמן.

חלקה העיקרי של פרשת כי-תבוא הוא פרשת התוכחה המזכירה את פרשת התוכחה בפרשת בחוקותי. הדמיון ברור. בחומש ויקרא פרשת התוכחה הופיעה בסיום חטיבת המצוות שניתנה בהר סיני ואילו בחומש דברים הפרשייה מופיעה בסיום חטיבת המצוות שניתנו בעבר הירדן לפני הכניסה לארץ.

הפרשייה פותחת  בתיאור הטובה שתקרה לעם ישראל כאשר בני ישראל ילכו בדרכי ה', אולם אם יסורו מדרכי ה' הטובה תיהפך לרעה אשר רק תלך ותחריף. מקובל בבית הכנסת לקרוא את התוכחה בקול נמוך מהרגיל ובמהירות רבה יותר.

חכמים פירשו שהקללות המתוארת בתוכחת בפרשת בחוקותי אירעו בחורבן בית ראשון והקללות בפרשת כי תבוא אירעו בחורבן בית שני (ובתלמוד מופיעים מעשים הממחישים זאת ועיינו בפרט בפירוש הרמב"ן).

בשונה מתוכחת בחוקותי המלווה במספר פסוקי נחמה בסיומה, התוכחה בפרשת כי תבוא פסימית ביותר ומסתיימת גם בצורה שלילית. העידוד, אפשרות התשובה, והשיבה מהגלות המתוארת ינתנו רק בפרשה הבאה פרשת ניצבים.

בפרשייה האחרונה בפרשה, משה מפציר שוב בבני ישראל לזכור את מעשה ה' למצרים, את הניסים במדבר ואת הנצחונות הגדולים מול סיחון ועוג ולזכור כי ההצלחה תלויה בשמירת ברית ה'.

הבאת הביכורים

פרשת כי-תצא

פרשת השבוע, פרשת כי תצא היא הפרשה הששית בספר דברים וממשיכה את נאום המצוות הארוך של משה וכוללת עשרות רבות של מצוות ונושאים. תקציר הפרשה בהמשך.

מאמרים לפרשת כי תצא

איסור חרישה בשור וחמור ושעטנז - על הדומה ועל השונה בין שתי מצוות אלו המופיעות בפרשייה אחת בפרשת כי תצא.

ישראל והיחס לאומות העולם - המאמר סוקר את המצוות בין עם ישראל לעמי מצרים אדום עמון מואב ועמלק המופיעים בפרשתנו.

דבר תורה לפרשת כי תצא - דבר התורה עוסק בחטאם של בני מואב ועמון.

הפטרת פרשת כי תצא - הפרטת כי תצא בספר ישעיהו. המשך הפטרות הנחמה (בתוך הפטרת פרשת נח).

פרשת כי תצא לילדים - סיכום ותקציר קצר של המצוות בפרשה בתוספת דבר תורה מותאם במיוחד לילדים.

חידון לפרשת כי תצא - חידות ציורים וחידות מילוליות לפרשת כי תצא.

תפזורת לפרשת כי תצא

סטטיסטיקה לפרשת כי-תצא

תקציר פרשת כי-תצא  

פרשת כי תצא ממשיכה את חטיבת המצוות של ספר דברים ומביאה אותה לשיא כללי של כל התורה. בפרשת כי-תצא ישנן לא פחות משבעים וארבע מצוות שונות, רובן בפרשיות קצרות של כמה פסוקים ולעתים פסוק בודד בלבד.

ריבוי הנושאים בפרשה מציב אתגרים בפני הפרשנים המנסים להסביר את הסמיכות בין המצוות ואת הסדר של העניינים השונים, דבר שלא תמיד מצליח, או אפשרי רק בקבוצה קטנה של נושאים.

הפרשה פותחת בדיני אשת יפת תואר וממשיכה את דיני המלחמה מסוף פרשת שופטים. לאחר עניין זה מפורטים דיני איש אשר לו שתי נשים, אחת אהובה ואחת שנואה ולאחר מכן דיני בן סורר ומורה. על כך אומר רש"י בהתייחסו לדיני אשת יפת תואר:

"לא דברה תורה אלא כנגד יצר הרע. שאם אין הקב"ה מתירה ישאנה באיסור. אבל אם נשאה, סופו להיות שונאה, שנאמר אחריו (פסוק טו) כי תהיין לאיש וגו' וסופו להוליד ממנה בן סורר ומורה, לכך נסמכו פרשיות הללו". 

התורה מתירה לאדם לשאת אשת שנפלה בשבי במלחמה, אולם עליו לעשות זאת לא מתוך תאוות יצרו בשעת המלחמה אלא לאחר חודש שלם וכאשר הוא בטוח בכך לגמרי. באותה תקופה של חודש על האישה לכער את עצמה כדאי שגם אם היא אכן יפה, באותה תקופה לא תהיה יפה.

כמו כן אם הוא נושא אותה היא הופכת להיות אשה לכל דבר ולא במעמד של שפחה או פילגש. גם אם הוא לא רוצה בה כאשה הוא חייב לשחרר אותה ואין להתייחס אליה כשפחה ולמוכרה בכסף. ולמרות כל זאת התורה ממליצה לא לעשות כן, שכן הכנסת אשה שנייה לביתו, ושלרוב היא צעירה יותר מאשתו המקורית היא רק מתכון לצרות ולבעיות.

בפרשה מצוות רבות בדינים בין אדם לחברו, דיני נזיקין ודיני פלילים, דינים רבים בתחום היחסים בין איש לאשה, דינים בין ישראל לאומות העולם, דיני צדקה ומתנות לעניים וגם דינים בין אדם למקום, שהם לכאורה חסרי הסבר כגון מצוות שילוח הקן ומצוות כלאיים ושעטנז.

מצוות רבות באות שוב לצורך הצדק החברתי וסיוע לחלשים בחברה. לדוגמה, גם כאשר מישהו חייב לך חוב ומועד הפירעון עבר ואין לו איך לפרוע ואתה כבעל חוב רוצה לקחת נכסים בתור משכון, אל לך להיכנס לביתו ולקחת אלא תעמוד בחוץ והוא יביא לך. בצורה כזו הבושה תקטן. אם המשכון הוא חפץ של עני הנחוץ לו מאד, התורה מזכירה שמיכה כדוגמה, עליך להשיב לו את המשכון מדי לילה. ציווי זה נאמר גם בפרשת משפטים בספר שמות (פרק כ"ב כד) והתורה חוזרת עליו שוב.

סיום פרשת המצוות החברתיות מתייחס להגינות במסחר ובמשקולות והדגשה כי שמירה על חוקי הצדק הבסיסיים היא התנאי לאריכות ימים על האדמה.

הפרשה מסתיימת באזכור מעשהו של עמלק. מעשה זה מהווה אנטיתזה מוחלטת לכל חוקי הצדק שהוזכרו קודם. בני ישראל לא סיכנו את עמלק, עמלק נלחם בקצה האחורי של המחנה, בחלשים, וזאת בשעה שהעם היה צמא למים. מעשהו זה של עמלק המנוגד לכל חוקי המוסר הפשוטים אינו מאפשר לו מקום בעולמו של הקב"ה ובני ישראל מצטווים ציווי עתידי על מחיית עמלק, ציווי המתקיים חלקית בימי שאול. בימינו המצווה היא מצוות זכירה ומתקיימת בכך שאנו קוראים את הפרשה מדי שנה בשבת הסמוכה לפורים, הנקראת על כך שבת זכור.

חרישה בשור וחמור - איסור מפורש מהתורה בפרשת כי תצא. צילום משנת 1898 באזור ירושלים

פרשת שופטים

פרשת השבוע, פרשת שופטים היא הפרשה החמישית בספר דברים ובה משה ממשיך את נאום המצוות הארוך. תקציר מלא של הפרשה בהמשך הדף.

מאמרים לפרשת שופטים
פרשת שופטים- מצוות הציבור והצדק  - המאמר סוקר את המצוות המיוחדות לכלל הציבור בפרשה ודן בנושא הצדק.

חידון לפרשת שופטים - חידת שחמט מיוחדת, וחידות ציורים לפרשת שופטים.

דבר תורה לפרשת שופטים - דבר התורה עוסק בדיני עדים.

הפטרת פרשת שופטים - המשך נבואות הנחמה בישעיהו

עין בעין - הביטוי מופיע בפרשת שופטים ובהפטרה שלה וגם בפרשת שלח. הסבר קצר על הביטוי

סטטיסטיקה לפרשת שופטים  - נתונים סטטיסטיים על הפרשה

תקציר פרשת שופטים
פרשת שופטים ממשיכה את נאום המצוות של משה רבנו וגם פרשה זו כוללת מצוות רבות. רבות מן המצוות הן בדיני השלטון, והמשפט ולכן השם שופטים יאה לפרשה ולא רק מהווה את המילה הראשונה בה. המצווה הראשונה עוסקת במינוי שופטים והדרישות החמורות מהשופטים. הביטוי "צדק צדק תרדוף" לקוח מהפרשה. לאחר מינוי השופטים יש גם לקבל את מרותם ואת משפטם. בנוסף, כבכל פרשות ספר דברים גם בפרשה זו אזהרות מרובות על עבודה זרה ועונשים חמורים לעובדי העבודה הזרה.

פרשייה מרכזית היא פרשיית המלך, פרשה הדנה בנושא המלוכה בישראל. יחס התורה למלוכה אינו שלילי (למרות שיחסו של ה' לבקשת העם בספר שמואל שלילי ביותר( וראו שמואל א פרק ח פסוק ז) אולם המלך אינו ניבחר על ידי העם אלא על ידי ה' (ואכן, גם שאול וגם דוד נבחרו על ידי ה'). גם על המלך יש מגבלות רבות. לא להרבות לו סוסים, לא להרבות לו נשים ולא להרבות לו כסף וזהב. על המלך חובה לכתוב לו ספר תורה וכלשון התורה "היתה עמו וקרא בו כל ימי חייו..." המלך עצמו אינו מעל העם ואינו מעל החוק. מטרת ההגבלות היא שהמלך יזכור: "לבלתי רום לבבו מאחיו ולבלתי סור מן המצווה ימין ושמאל למען יאריך ימים על ממלכתו הוא ובניו בקרב ישראל".

התורה מפרטת את מתנות הכהונה (ראשית הדגן התירוש והיצהר, ראשית הגז וכן זרוע לחיים וקיבה של כל בהמה) ומזהירה שוב מפני נביאי השקר המסיתים את העם לעבודה זרה ובהם גם האוב והידעוני. משה מדגיש שוב את הציווי להקדיש ערי מקלט בארץ ישראל.

פרשת שופטים מייחסת חלק נכבד לדיני המלחמה. למי מותר לא לצאת למלחמה ובאילו תנאים ועל ההתנהגות במלחמה. התורה דורשת לפתוח עם כל עיר בקריאה לשלום ולכניעה. משה בעצמו קיים זאת כאשר שלח שליחים לסיחון מלך האמורי על מנת להימנע ממלחמה (כזכור, סיחון סירב ונחל תבוסה מוחצת).

בפרשת שופטים מופיע אחד הביטויים המוכרים ביותר ובעלי פרשנות שגויה. הביטוי הוא "כי האדם עץ השדה" ומשמש לדמות את האדם לעץ ולחיבור לטבע. פרשנות שגויה זו שייתכן שהשיר הידוע של נתן זך גרם לה אינה קוראת נכון את הפסוק.

התורה אוסרת לכרות עצי פרי למען שימוש בהם במצור על עיר אחרת. המילה כי בפסוק משמשת כמילת ניגוד וכשאלה והפסוק כולו צריך להיקרא כך: "כי תצור אל עיר ימים רבים להלחם עליה לתפשה, לא תשחית את עצה לנדוח עליו גרזן כי ממנו תאכל ואתו לא תכרת. כי האדם עץ השדה לבא מפניך במצור???" התורה מנגידה את העץ לאדם. לך יש בעיות או מלחמה מול האנשים, לא מול העצים. ראוי שמשמעותו המקורית של הביטוי תהיה ברורה. בימינו רצוי להימנע כלל גם מעקירת עצי סרק המשמשים לנוי בלבד.

סיום הפרשה עוסק בעגלה ערופה. עגלה ערופה הוא טקס הנערך כאשר מוצאים גופה בשדה מחוץ לעיר. לאחר שזקני הסנהדרין מודדים לאיזו עיר הגופה קרובה ביותר, זקני אותה עיר צריכים לערוך טקס כפרה על הדם הנקי ואף לומר "ידינו לא שפכו את הדם הזה" ובכך להכיר באחריותם למעשי הרצח הקורים בתחום שיפוטם.

הדברים נכונים גם לימינו. בנהיגה בדרכים, אם נהגנו בצורה פראית או תחת אלכוהול או סתם לא בתשומת לב ולמרות שלא קרה כלום, בפעם הבאה שנשמע על תאונה מחרידה האם נוכל להגיד "ידינו לא שפכו את הדם הזה?". אם אנו מזהים מצב מסוכן כדוגמת אלימות במשפחה המתרחשת בדירה ממול ולא עושים כלום, האם בפעם הבאה שנשמע על רצח מחריד נוכל לומר "ידינו לא שפכו את הדם הזה?". מעשה עגלה ערופה מראה שגם ובוודאי שזקני העיר לא חשודים חלילה ברצח, אחריות מוסרית יש לכל אחד ועליו להכיר בה.

הכהן מדבר אל הצבא פול הארדי Hardy