החזרה המפתיעה בפרשת במדבר: מה מלמדות אותנו שלוש ספירות עם ישראל?

 שלוש רשימות ומהותן

בתחילת פרשת במדבר מופיעות שלוש רשימות שונות של שבטי ישראל, בראשונה מופיעים רק שמות הנשיאים ובאחרות גם מניין האנשים בכל שבט, אולם יש כאן מנייה כפולה, ובמבט ראשון נראה שיש כאן מעין פעילות חשבונאית מייגעת. 

הנה שלושת הרשימות כפי שהן מופיעות בפרק א' ובפרק ב' בספר במדבר:

1. רשימת הנשיאים (פרק א', פסוקים ה'-ט"ו): זוהי הרשימה הראשונה. עוד בטרם הציווי על הספירה, התורה מונה את שמות נשיאי השבטים שילוו את משה ואהרון במלאכת המפקד.
2. מניין האנשים בכל שבט (פרק א', פסוקים כ'-מ"ו): זוהי הספירה המפורטת של כל שבט ושבט, כמה גברים מגיל עשרים ומעלה יצאו לפקודת ה' כראויים לצאת צבא.
3. חלוקה למחנות עם נשיאים ואנשים (פרק ב'): לאחר הספירה הכללית, התורה חוזרת ומפרטת את מיקום כל שבט ביחס לאוהל מועד, מחולקת לארבעה מחנות ראשיים (מזרח, דרום, מערב, צפון), כשבכל מחנה שלושה שבטים ומוזכרים שוב נשיאי הדגלים ומניין האנשים בכל דגל ובכל מחנה.

מדוע הכפילות המרובה? 

החזרות הללו אינן מקריות, אלא טומנות בחובן מסרים  לגבי חשיבות העם, ארגונו וקדושתו. מביא מקצת דברי הפרשנים ונעיר כי עוד רבים התייחסו לשאלות אלו וביניהם הרשב"ם, הרב האברבנאל, אור החיים, הכלי יקר והרש"ר הירש, וכל אחד עוד הוסיף רעיונות משלו בנושאים אלו.

1. רש"י – חשיבות ה'ספירה' ואהבת ה':

   • "מתוך חיבתן": רש"י, בפירושו הידוע לתחילת פרשת במדבר (א, א), מסביר את עצם ריבוי הספירות (כולל הציווי בספר שמות בפרשת כי תשא)  בכך ש-"מתוך חיבתן לפניו מונה אותם כל שעה". הקב"ה מביע את חיבתו לעמו ישראל על ידי כך שהוא סופר אותם שוב ושוב, כמו מלך הסופר את אבני חן שלו. כל ספירה היא ביטוי נוסף של אהבה והכרה בחשיבותו של כל פרט ופרט.
   • הכנה למעשה: רש"י גם יבאר (על במדבר ב, א) שכל רשימה משרתת מטרה שונה. הרשימה הראשונה של הנשיאים מגיעה טרם הספירה עצמה, כדי לצוות על מינויים לתפקיד חשוב זה. הספירה עצמה באה לאחר מכן, והחלוקה למחנות באה ללמד על הסדר והארגון שבאו בעקבות הספירה.

2. הרמב"ן – ארגון, כבוד ומסע במדבר:

   • "כבוד לישראל": הרמב"ן מרחיב את דברי רש"י ומוסיף ממד של כבוד. החזרות והפירוט נועדו לתת כבוד לבני ישראל. העובדה שהקב"ה עוסק בפרטנות רבה כל כך בספירתם, ארגונם ומיקומם, מראה על חשיבותם העצומה בעיניו.
   • צורך מעשי למסעות: הרמב"ן גם רואה את הכפילות כהכרחית לצורך הלוגיסטיקה של המסעות במדבר. לא מספיק לדעת כמה יש בכל שבט, אלא יש לדעת כיצד הם מאורגנים בתוך מחנות, מי נושא את דגל כל מחנה, ומהו סדר הנסיעה והחנייה. כלומר, יש כאן תיאור התפתחותי: א. מינוי מנהיגים. ב. ספירת הפרטים. ג. ארגון הפרטים ביחידות מבצעיות למסע.

3. האבן עזרא – דיוק והשלמת מידע:

   • האבן עזרא לעיתים קרובות מדגיש את הפשט ואת הדיוק הלשוני. הוא יטען (בדומה לרש"י) כי כל רשימה משלימה פרט אחר. הרשימה הראשונה היא למינוי הנשיאים, השנייה היא לצורך המפקד עצמו, והשלישית היא לצורך סידור המחנות והמסע – כלומר, כל רשימה מתמקדת בפרט אחר או בהיבט אחר של המצווה. אין כפילות מיותרת, אלא השלמה מדויקת של פרטים.

4. הנצי"ב מוולוז'ין (העמק דבר) – חינוך ומשמעת:

   • הנצי"ב מרחיב על הרמב"ן ורואה בסדר המחנות והדגלים ביטוי לחשיבות המשמעת והסדר. הפירוט הרב מלמד שגם כאשר עם ישראל נסע במדבר, בדרך נס, הוא נדרש לסדר מופתי. זהו חינוך רוחני וחברתי לכך שעם קדוש, המוקף בקדושה (אוהל מועד במרכז), צריך להתנהל בסדר מופתי, כשכל אחד יודע את מקומו ואת תפקידו. חוסר סדר מביא לידי פרצה וטומאה. לכן, הפירוט החוזר על הסדר הזה מדגיש את חשיבותו לחיים הרוחניים והחברתיים של העם.

מה מלמדות אותנו החזרות?

הכפילות ברישומים אלו מלמדת אותנו מספר עקרונות יסוד:

1. חשיבותו של כל פרט ופרט: הספירה החוזרת מדגישה שאין "המון" חסר פנים. כל אדם ואדם מישראל נספר, נזכר, וחשוב בפני עצמו בעיני הקב"ה ובעיני ההנהגה.
2. סדר וארגון כבסיס לקדושה: קדושה מחייבת סדר בדרגה גבוהה והקפדה יתירה עליו. דווקא עם קדוש, השוכן סביב המשכן, חייב בסדר מופתי וארגון קפדני. הסדר בחיים הפיזיים משקף ומאפשר את הסדר וההרמוניה בחיים הרוחניים.
3. מנהיגות אחראית: אזכור הנשיאים בכל שלבי הארגון מדגיש את תפקידם המרכזי והאחריות הכבדה המוטלת עליהם, הן בניהול העם והן בדאגה לפרט. זהו לא מינוי הנותן כבוד ויקר לבעליו אלא אחריות כבדה להיות משרת ציבור נאמן.
4. הכנה למטרה: כל רשימה משרתת מטרה שונה – מינוי מנהיגים, הכרה בגודל האוכלוסייה, והכנה מעשית למסע ולחנייה. זוהי התפתחות לוגית ורוחנית כאחד.

לסיום, פרשת במדבר, עם ריבוי הרשימות והכפילויות שלה, היא לא רק דוח סטטיסטי יבש. ניתן ללמוד מהחזרות וההקפדה  על אהבת ה' לעמו, על חשיבות המנהיגות, על הערך של סדר וארגון בחיים הרוחניים והמעשיים, ועל המטרה המשותפת של עם ישראל בדרכו אל הארץ.

לדף הראשי של פרשת במדבר