צדק במשא ומתן – יסוד הקדושה והחברה

 פרשתנו, פרשת קדושים, מציבה בפנינו אתגר רוחני עצום: "קְדֹשִׁים תִּהְיוּ כִּי קָדוֹשׁ אֲנִי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם" (ויקרא יט, ב). קדושה זו אינה מתבטאת רק במצוות שבין אדם למקום, אלא שזורה עמוק גם במצוות שבין אדם לחברו, וביניהן אחת היסודיות והחשובות ביותר – היושר במשא ומתן ובמידות ומשקלות.

התורה מצווה בפרשתנו: "לֹא־תַעֲשׂ֥וּ עָ֙וֶל֙ בַּמִּשְׁפָּ֔ט בַּמִּדָּ֕ה בַּמִּשְׁקָ֖ל וּבַמְּשׂוּרָֽה׃ מֹ֧אזְנֵי צֶ֣דֶק אַבְנֵי־צֶ֗דֶק אֵ֥יפַת צֶ֛דֶק וְהִ֥ין צֶ֖דֶק יִֽהְיֶ֣ה לָכֶ֑ם אֲנִ֗י יְהוָה֙ אֱלֹ֣הֵיכֶ֔ם אֲשֶׁר־הוֹצֵ֥אתִי אֶתְכֶ֖ם מֵאֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃" (ויקרא יט, לה-לו)

חשיבות היושר במידות ומשקלות

ההקפדה על מידות ומשקלות מדויקים היא הרבה מעבר ל"עוד מצווה". היא אבן הפינה של חברה מתוקנת. ללא יושר בסיסי זה, אין אמון בין הבריות, והמסחר, שהוא עורק החיים הכלכלי והחברתי, הופך לשדה של רמאות וגזל. עבירה על מידות ומשקלות נחשבת חמורה במיוחד מכמה סיבות:

1. גזל נסתר: לעיתים קרובות, הרמאות במידות נעשית בסתר, והקונה אינו מודע לכך שמרמים אותו. זהו גזל שקשה מאוד לתקן ולעשות עליו תשובה, שכן הגוזל אינו יודע תמיד את מי רימה וכמה בדיוק גזל.
2. פגיעה באמון הציבורי: רמאות שיטתית מערערת את האמון הבסיסי בין אדם לחברו ופוגעת ביסודות החברה כולה.
3. חילול השם: כאשר יהודי מרמה, ובפרט בענייני מסחר שיש בהם מגע עם אחרים (גם שאינם יהודים), הוא מחלל את שם שמיים ומציג את התורה ואת שומריה באור שלילי.

מדוע הציווי חוזר בפרשת קדושים?

בפרשת קדושים (ויקרא יט לה-לה) מופיע הציווי להקפדה על מסחר הוגן: "לֹא תַעֲשׂוּ עָוֶל בַּמִּשְׁפָּט בַּמִּדָּה בַּמִּשְׁקָל וּבַמְּשׂוּרָה. מֹאזְנֵי צֶדֶק אַבְנֵי צֶדֶק אֵיפַת צֶדֶק וְהִין צֶדֶק יִהְיֶה לָכֶם אֲנִי ה' אֱלֹקיכֶם אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם". ציווי דומה מופיע גם במקומות אחרים, ביםאם בצורה כללית של איסורי הונאה ובין  במפורש בספר דברים בפרשת כי תצא: "לֹא־יִהְיֶ֥ה לְךָ֛ בְּכִֽיסְךָ֖ אֶ֣בֶן וָאָ֑בֶן גְּדוֹלָ֖ה וּקְטַנָּֽה׃ לֹא־יִהְיֶ֥ה לְךָ֛ בְּבֵיתְךָ֖ אֵיפָ֣ה וְאֵיפָ֑ה גְּדוֹלָ֖ה וּקְטַנָּֽה׃" (דברים כה, יג-יד).

הפרשנים מציעים מספר הסברים לחזרה זו, המלמדים על עומק וחשיבות המצווה:

1. הקשר לקדושה: המיקום של הציווי בפרשת קדושים, תחת הכותרת "קְדֹשִׁים תִּהְיוּ", בא ללמדנו שיושר מוחלט בעסקים ובכל מדידה ושקילה אינו רק חובה אזרחית או משפטית, אלא הוא חלק מהותי מדרישת הקדושה. הקדוש ברוך הוא ישר וצדיק, ומי שרוצה להידבק במידותיו ולהיות קדוש, חייב לנהוג בצדק וביושר גם בענייני הממון, הנראים לעיתים "ארציים" ורחוקים מקדושה. הספורנו (על ויקרא יט, לה) מדגיש שהמילים "לא תעשו עול במשפט" מתייחסות גם למידות, למשקל ולמשורה, ללמד שדיוק בהם הוא חלק מהותי מהמשפט והצדק.
2. הקשר ליציאת מצרים: סיום הפסוקים בפרשתנו חותם במילים: "אֲנִי ה' אֱלֹקיכֶם אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם". מה הקשר בין יציאת מצרים למידות ומשקלות?
   • רש"י (על ויקרא יט, לו) מביא שני פירושים בשם המדרש (תורת כהנים):
     • על מנת כן פדיתי אתכם: הקב"ה גאל אותנו ממצרים על מנת שנשמור את מצוותיו, כולל מצווה יסודית זו של יושר במשא ומתן. קבלת עול מלכות שמיים מחייבת קבלת כל המצוות, כולל אלו הנוגעות לממון.
     • מידת הדין של הקב"ה: "הַמַּכִּיר בְּמִדּוֹתַי וּבְמִשְׁקְלוֹתַי שֶׁל מִצְרַיִם וְהִבְחַנְתִּי בֵּין טִפָּה שֶׁל בְּכוֹר לְטִפָּה שֶׁאֵינָהּ שֶׁל בְּכוֹר, הוּא עָתִיד לְהִפָּרַע מִמִּי שֶׁטּוֹמֵן מִשְׁקְלוֹתָיו בַּמֶּלַח [כדי לרמות]". כלומר, הקב"ה, שהוכיח את יכולתו לדקדק ולהבחין בפרטים הדקים ביותר בעת מכת בכורות במצרים (להבדיל בין בכור לשאינו בכור), הוא גם זה שיודע ומבחין בכל רמאות נסתרת במידות ומשקלות, ועל כן אין טעם לנסות לרמות, כי הוא ייפרע מן הרמאי. יציאת מצרים היא ההוכחה לכך שהקב"ה משגיח ויודע הכל, ומנהל את עולמו במשפט צדק מדויק.
3. הדגשה והרחבה: החזרה על הציווי נועדה להדגיש את חומרתו ואת מרכזיותו. בעוד שבספר דברים הדגש הוא על התוצאה – "למען יאריכו ימיך" והגדרת הרמאות כ"תועבה", בפרשת קדושים הדגש הוא על המהות – חיבור היושר והצדק בממון לדרישת הקדושה ולקשר הישיר עם הקב"ה ("אני ה' אלוקיכם"). ספר החינוך (מצוה רנח בפרשתנו ומצוה תרד בפרשת כי תצא) מדגיש את היות היושר במידות "מעיקרי יישוב בני אדם" ושהעולם מתקיים על הצדק.

לסיכום:

הציווי על מידות ומשקלות צדק אינו הוראה טכנית בלבד. הוא יסוד מוסד בחיי הפרט והחברה. פרשת קדושים מלמדת אותנו שקדושה אינה רק התעלות רוחנית מנותקת מהחיים, אלא היא מחייבת יישום של ערכי צדק, יושר ואמת בכל תחומי החיים, ובמיוחד במשא ומתן שבין אדם לחברו. כפי שהקב"ה גאל אותנו ממצרים במידת הדין והצדק המדויקת שלו, כך מצופה מאיתנו, כעמו הנבחר, ללכת בדרכיו ולנהוג ביושר ובצדק בכל מעשינו, ובכך לקדש את שמו בעולם.

שנזכה כולנו להיות "אנשי קודש", המקפידים על יושר וצדק בכל דרכיהם. 

לדף הראשי של פרשת קדושים