ספרה של יעל משאלי "סבתא של שבת" (הוצאת דביר) הוא כבר ספרה השלישי לילדים. משאלי, אם לשבעה וסבתא לשתי נכדות, מנצלת את מעמדה הסבתאי הטרי יחסית לכתיבת סיפורים מעולמם של הילדים והסבתות הדתיים. כבר הסיפור הראשון מראה שהספר מתאים לתקופתינו. הסבתות של ימינו (ומשאלי ביניהן) צעירות ומלאות חיים ועיסוקיהן מרובים עד שממש קשה למצוא איתן זמן פנוי. בדיוק כך נפתח הספר:
אולם ספרה של יעל משאלי אינו מיועד רק לילדים, אלא גם להורים הקוראים אותם ומי שעוקב אחר כתיבתה של משאלי באינטרנט ישים לב לבירור לסאבטקט המלווה את הסיפורים. בסיפורים מסוימים משאלי פותרת את הדילמה בעצמה אולם סיפורים אחרים מהווים אפשרות להורים לפתח נושאים לשיחה עם ילדיהם. סיפורים על ילדים מאומצים, ועל ילדים עם צרכים מיוחדים צריכים לעודד את ההורים לשוחח על נושאים אלו עם ילדיהם. דוגמה נוספת היא הסיפור ילדים אחרים, שעוסק במתח הקיים בעולמו של הילד הדתי, כאשר הוא מגלה מתישהו שלא כולם דתיים, שיש גם ילדים חילוניים וכי לכאורה, הרבה יותר כיף להם מכל מיני סיבות שונות.
ברשות הוצאת דביר אני מביא כאן צילום של הסיפור בשלמותו (מומלץ ללחוץ על התמונה ולראות בגודל מקסימלי)
הסיפור קצר מאד וקלוע מאד. האיור מציב את הבעיה הברורה. ילד ואבא ההולכים בשבת בבוקר לבית הכנסת מול ילד אחר ואבא ההולכים לשפת הים. הסיפור מסתיים בכך שהילד הדתי קצת מקנא. ההורים צריכים להתמודד עם קנאה זו. לא להדחיק אותה ולהגיד שהיא לא קיימת, שלא צריך לקנא ועוד תשובות מסוג זה. בעייה זו קשורה במקצת לנושא הדתל"שים, שעוסקים בו רבות לאחרונה ואולי מהווה מעין טענה שדווקא התעלמות מבעיות ומשאלות של ילדים בגיל הצעיר מהווה את אחד הגורמים להתרחקות מהדת בגילאים מבוגרים יותר. משאלי לא פותרת את הדילמה. ההורה לא עונה בסיפור זה כלל (וגם לא בסיפור דומה - בשבת לא) אולם מתוך הסבטקסט, ברור שיעל משאלי דווקא רוצה שההורה הקורא את הספר לילדו, דווקא כן יתייחס. התייחסות נכונה של ההורים לסיפור זה ולאחרים, הבנת הילד, הכרה בקנאה שלו מול ילדים אחרים ואולי להודות שאף אנו כמבוגרים, מקנאים מפעם לפעם יכולה לעזור ולהתמודד עם המצב אולם נושאים אלו כבר אינם יכולים להיכנס בהגדרה של ספר ילדים ועיסוק בהם דורש ספרים אחרים.
סבתא של שבת
יעל משאלי
איורים: יערה בוכמן-נוטה
הוצאת דביר
96 עמודים
"כל השבוע סבתא עסוקה.הספר מורכב משירים, סיפורים קצרים של עמוד או שניים וסיפורים ארוכים מעט יותר. חלק מהסיפורים מוצאים הד במקורות הקודמים (עיבוד מודרני לסיפור כיבוד הורים המפורסם של דימא בן-נתינא שויתר על הכנסה כספית מרובה מתוך שמירה על כיבוד הורים) וחלקם מתייחסים לבעיות החיים המודרניות והאקטואליות כמו הסיפור על אורי (בחולם) הרוצה אופניים כמתנה ליום הולדת, אולם מתנה זו יקרה מדי עבור משפחתה. הספר שובה לב. האיורים של יערה בוכמן-נוטה מקסימים והילד בכיתה ב' גמר את הספר במהירות (ובמיוחד נהנה למצוא סיפור עם השם שלו כשם הגיבור).
בימים ראשון ושלישי היא עובדת.
בשני ורביעי היא לומדת.
ובשעות אחר הצהרים ובערב (לפעמים)
היא הולכת עם סבא לתיאטרון,
או ביקור חולים,
לשיעור תורה (או תולדות האומנות)
או פילטיס או לחברים"
אולם ספרה של יעל משאלי אינו מיועד רק לילדים, אלא גם להורים הקוראים אותם ומי שעוקב אחר כתיבתה של משאלי באינטרנט ישים לב לבירור לסאבטקט המלווה את הסיפורים. בסיפורים מסוימים משאלי פותרת את הדילמה בעצמה אולם סיפורים אחרים מהווים אפשרות להורים לפתח נושאים לשיחה עם ילדיהם. סיפורים על ילדים מאומצים, ועל ילדים עם צרכים מיוחדים צריכים לעודד את ההורים לשוחח על נושאים אלו עם ילדיהם. דוגמה נוספת היא הסיפור ילדים אחרים, שעוסק במתח הקיים בעולמו של הילד הדתי, כאשר הוא מגלה מתישהו שלא כולם דתיים, שיש גם ילדים חילוניים וכי לכאורה, הרבה יותר כיף להם מכל מיני סיבות שונות.
ברשות הוצאת דביר אני מביא כאן צילום של הסיפור בשלמותו (מומלץ ללחוץ על התמונה ולראות בגודל מקסימלי)
סבתא של שבת - יעל משאלי |
הסיפור קצר מאד וקלוע מאד. האיור מציב את הבעיה הברורה. ילד ואבא ההולכים בשבת בבוקר לבית הכנסת מול ילד אחר ואבא ההולכים לשפת הים. הסיפור מסתיים בכך שהילד הדתי קצת מקנא. ההורים צריכים להתמודד עם קנאה זו. לא להדחיק אותה ולהגיד שהיא לא קיימת, שלא צריך לקנא ועוד תשובות מסוג זה. בעייה זו קשורה במקצת לנושא הדתל"שים, שעוסקים בו רבות לאחרונה ואולי מהווה מעין טענה שדווקא התעלמות מבעיות ומשאלות של ילדים בגיל הצעיר מהווה את אחד הגורמים להתרחקות מהדת בגילאים מבוגרים יותר. משאלי לא פותרת את הדילמה. ההורה לא עונה בסיפור זה כלל (וגם לא בסיפור דומה - בשבת לא) אולם מתוך הסבטקסט, ברור שיעל משאלי דווקא רוצה שההורה הקורא את הספר לילדו, דווקא כן יתייחס. התייחסות נכונה של ההורים לסיפור זה ולאחרים, הבנת הילד, הכרה בקנאה שלו מול ילדים אחרים ואולי להודות שאף אנו כמבוגרים, מקנאים מפעם לפעם יכולה לעזור ולהתמודד עם המצב אולם נושאים אלו כבר אינם יכולים להיכנס בהגדרה של ספר ילדים ועיסוק בהם דורש ספרים אחרים.
סבתא של שבת - יעל משאלי |
סבתא של שבת
יעל משאלי
איורים: יערה בוכמן-נוטה
הוצאת דביר
96 עמודים
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה