אתר פרשת השבוע עם תקצירים, דברי תורה, מאמרים, הפטרות, תפזורות, חידות ועוד המון דברים על כל פרשות השבוע וחגי ישראל! המאמרים באתר מוגנים בזכויות יוצרים. ניתן לעשות שימוש למטרות פרטיות ולא מסחריות תוך קישור ומתן קרדיט לגדי איידלהייט. לפרטים נא לפנות לאימייל gadieide@yahoo.com
מעונינים לקבל דבר תורה ישירות לנייד שלכם? הצטרפו לערוץ הטלגרם של פרשת השבוע !

קהלת חיים שפירא הפילוסוף המקראי

ספרו הרביעי של חיים שפירא שונה מספריו הקודמים, אמנם סגנונו הפשוט והישיר השולב בציטטות והומור, מראה שגם בנושאים הכבדים של ספר קהלת המחבר לא לוקח את עצמו ברצינות רבה מדי אולם הספר עצמו בעל אופי מוזר. מצד אחד המחבר עצמו, כבר בפתיחה מודיע "כולי תקווה שאף כי לא תמצאו בספר משנה סדורה, תמצאו בו עניין". אכן הספר לא סדור. אין זה פירוש על מגילת קוהלת והמחבר כלל לא התיימר לתת פירוש כזה. במקום זאת, לקח המחבר מספר נושאים מהמגילה (ובהכרח, מהחיים עצמם) והרחיב עליהם בפסוקים מהמגילה ובמקרות ספרותיים נוספים. המחבר נעזר רבות בטולסטוי וביצירתו "חוג קריאה", יצירה אליה נחשפתי לראשונה בספר זה (מאחר ולא תורגמה במלואה לעברית). יצירה זו של טולסטוי  לוקחת נושא ודנה בו (באמצעות הגיגיו של טולסטוי ומבחר מהספרות העלומית שהייתה זמינה לטולסטוי). נראה שחיים שפירא עושה משהו דומה מקוהלת והופוך אותו למעין חוג קריאה תוך שימוש במקורות נרחבים במיוחד מספרייתו העשירה (יותר מדי אפילו לטעמו, ובהתעלמות מוחלטת מעצתו של קוהלת, אותה אף רשם בסוף הספר (י"ב יב): "וְיֹתֵר מֵהֵמָּה בְּנִי הִזָּהֵר עֲשׂוֹת סְפָרִים הַרְבֵּה אֵין קֵץ וְלַהַג הַרְבֵּה יְגִעַת בָּשָׂר").
במקומות מסוימים אני חולק על הבנתו של המחבר את ספר קוהלת. ספר קוהלת הוא אחד מחמשת המגילות ולציבור הדתי הוא ספר מוכר למדי מאחר והוא נקרא בשלמותו לפחות פעם אחת בשנה בחג הסוכות (זאת לעומת פרקי נביאים וכתובים שאינם נקראים כלל ואינם מוכרים גם לציבור הדתי). המחבר טוען כי קוהלת לא מזכיר את שיא מפעלו בית המקדש, אולם "בית האלוקים" מוזכר מפורשות בספר. עוד טוען המחבר כי קוהלת אינו מאמין בגמול ובעונש אולם הפסוק האחרון של המגילה סותר דעה זו לחלוטין: "כִּי אֶת-כָּל-מַעֲשֶׂה הָאֱלֹקים יָבִא בְמִשְׁפָּט עַל כָּל-נֶעְלָּם אִם-טוֹב וְאִם-רָע", ובהכרח מדובר פה בדין בעולם הבא.
המחבר מציין כי הוא חילוני וכי הוא קורא את קוהלת מתוך ראיה חילונית כטקסט פילוסופי (על מידת אמונתו של המחבר אין לי מושג), אולם קוהלת הינו חלק מכתבי הקודש, מחבר הקובץ (שאנשים דתיים מאמינים בפשטות כי מדובר בשלמה, וחוקרי מקרא חילוניים מאחרים אותו ומשייכים את הקובץ לכמה אנשים שונים) הינו בודאי אדם דתי ומאמין, וגם חכמים שנחלקו האם להכניס את קהלת לכתבי הקודש, היו כולם אנשים מאמינים. במקום מסוים אחד עמ' 30 המחבר נותן דרור לרגש האמוני וטוען: "אנסה בהמשך הספר לסנגר על הקביעה שהמגילה כולה היא דברי תורה וספר אמונה אמיתי", הרגשה שגם אני מסכים איתה, אולם התקשיתי למצוא דברי סנגוריה אלו בהמשך, ולציבור הדתי ממילא אין צורך בהם כי זוהי הנחת היסוד בא הוא קורא את המגילה.
כמו כן, המחבר בעצמו מודה, בפרק בו הוא דן בקוהלת וגם באיוב (ספר קשה בהרבה ומוכר הרבה פחות) הוא אומר (עמ' 175): "נקודה נוספת, המשותפת לשני הספרים, היא שאי אפשר לעמוד על כוונתם מקריאת פסוקים או פרקים בודדים מתוכם, משמעותם של שני הספרים מתחורת רק מתוך קריאתם  מתחילתם ועד סופם. פסוקים ופרקים הנקראים בפני עצמם עלולים לעוות את המסר האמיתי שבספרים ואף לסתור אותו"
אולם למרות הערתו, זו בדיוק הדרך בה המחבר נוקט מאחר ואין הוא מביא את הספרים (בודאי לא את איוב וגם לא קוהלת כסדרם) וגם כאשר הוא מסיים את ספרו בציטוט אחרון מהמגילה הוא כותב "על כן יהיו דבריך מעטים" שהוא רק חלק מהפסוק המלא (קובלת ה' א): "אַל-תְּבַהֵל עַל-פִּיךָ וְלִבְּךָ אַל-יְמַהֵר לְהוֹצִיא דָבָר לִפְנֵי הָאֱלֹקים כִּי הָאֱלֹקים בַּשָּׁמַיִם וְאַתָּה עַל-הָאָרֶץ עַל-כֵּן יִהְיוּ דְבָרֶיךָ מְעַטִּים", והשמטתו של האלוקים מהפסוק משנה לחלוטין את המשמעות. המחבר מגלה כבוד רב כלפי הספר, אולם הסתכלות על הספר כעל טקסט פילוסופי גרידא ולא כעל ספר קודש (גם אם בדרגה נמוכה מספרי התורה והנבואה), מפחיתה מעוצמת התשובות שניתן למצוא בו. לעומת זאת, ובניגוד לחוקרי מקרא מקצועיים (חילוניים), המתענינים בעיקר במקורות הטקסט ומאיפה הוא בה ומכמה מקורות, אולם לא מספקים שום תובנה על הטקסט עצמו ומשמעויותיו, חיים שפירא, מתייחס לטקסט עצמו, יוצא ממנו וחוזר אליו ומחפש בו משמעויות (ובכך עושה עבודה טובה בהרבה מאותם חוקרי מקרא) ובכך הספר עצמו מתאים גם לקהלים דתיים החשדנים לרוב לגבי סופרים חילוניים הכותבים על תנ"ך (מגמה חדשה של השנים האחרונות, הראויה לבחינה מעמיקה בפני עצמה).

ספר קוהלת הינו מורכב, ועוסק בכל תחומי החיים. נקודה זו מעלה המחבר ומדגיש לאורך כל פרקי הספר ואכן מי שפתוח למורכבות ומוכן גם לבדוק את דרכו האישית במורכבות זאת (בין אם הוא דתי ובין אם לא, בין אם הוא מאמין ובין אם לא ועוד על המורכבות בחיים ראו בספר אלוהים משחק בקוביות), יוכל לעשות זאת בעזרת הספר. לדעתי הציבור הדתי המכיר את הספר אינו נזקק לספרו של חיים שפירא על מנת להבין את קוהלת אבל יכיר באמצעותו מבחר מקורות נוספים (מקורות יהודים ואחרים המאוחרים מקוהלת) המתייחסים בצורה דומה או שונה לנושאים בו. ציבור שאינו מכיר את קוהלת יופתע לגלות כמה ספר קוהלת (וכתבי הקודש בכלל) מציגים מצבים וסיטואציות בהם אנו נמצאים מדי יום ביומו, וכמה הם רלוונטיים לימינו. כפי שכתב פרופ' לאון קאס בהקדמה לספרו "ראשית קריאה", כל ההתנהגויות והדילמות של גיבורי ספר בראשית קרובות ודומות מאד לדילמות שלנו. ראייה זו מאפשרת לראות את ספר קוהלת ואת כל המקרא כרלוונטיים לימינו ולא כספרים טקסטים עתיקים של פעם.
הספר אינו מציע תשובות רבות לשאלות (פרט לתשובה שהחיים והאמיתויות שבהם מורכבים ולעיתים אף סותרים, דבר הידוע מקידמת דינא וגם מופיע רבות בספר קוהלת ולמשל בפרק ג' האומר ש"לכל זמן ועת לכל חפץ תחת השמים", אולם הוא יכול להוביל למסע בו כל קורא יחפש וימצא את תשובותיו לבד, חלקים נרחבים מהציבור הדתי מתוודעים לספר פעם בשנה, קוראים אותו מהר וגם לא משתדלים להבין אותו, אחרים עוסקים בו רבות, ציבור חילוני שהספר כמעט זר לו לחלוטין לפחות יקבל הקדמה לספר, אבל את המסע לתשובות, גם לתשובות של קוהלת, שאינה מופיעה רק בפסוק האחרון, אלא שזורות לאורך כל המגילה, וגם לתשובות שלו עצמו, הקורא יצטרך לעשות לבדו ובאחריותו.



קהלת הפילוסוף המקראי חיים שפירא
לעמוד הספר בהוצאת כתר

5 תגובות:

  1. קניתי (בתחנת דלק) את הספר. כעת אני מחפש את הכתובת של הסופר כדי לשלוח לו בחזרה את פיסת הדרעק הזה.

    השבמחק
  2. ל 1 איזו תגובה של פאנט דתי וחשוך

    השבמחק
  3. "בהגדרה", By Definition
    אני מאמין שאין ברשותי את הכלים (מנת משכל או ידע כללי) על מנת לכתוב דבר, וחצי דבר רע על איכות הכתיבה של אדם כמו דר' שפירא.
    מה אתך מספר 1?
    כמו שדתי אינו יכול לשפוט את האלוקים כי אין לו את הכלים אני מאמין שגם כאן לפחות לי אין את הזכות.
    (ולא שאני משווה חס ושלום את דר" שפירא לאלוקים שכן האחד קיים והשני המצאה של פוליטיקאי שבסלנג נהגו לקרוא להם "כהני דת". מניח שזה "המטבחון" הראשון).
    חבל שאינם בן החיים, שכן הכותבים ודאי היו דורשים אחוזים מהרווחים של ההצלחה סם העניים החזק מכול (למעשה אפילו מהקופון "זכויות היוצרים" של הכסף שהחרדים מקבלים מהחילוניים בארץ הקודש אפשר לחיות טוב)
    בכבוד רב לדר שפירא
    ובכבוד רב (גג) למספר 1
    אנונימי 3
    רמז – למספר 1 חפש באלגברה בוליאנית מה פירוש "גג"

    השבמחק
  4. ספר מעולה, נהנתי מכל שורה ולמדתי פרק בחיים

    השבמחק
  5. כאחד שקרא את הספר ולא פעם אחת הייתי מאפיין אותו כאוסף של תובנות, אם של ד"ר שפירא ואם של פילוסופיים והוגים אחרים אבל לא כספר הנותן פרשנות מרעננת וחדשנית לפסוקי קהלת ובודאי לא בצורה עקבית ושיטתית.
    מה גם שהמחבר ד"ר שפירא לא מתיימר לזה. ועל זה אין שום טענה.
    אבל כאן אני רוצה להעלות נקודה חשובה או יותר נכון שאלה מכוננת.
    האם ד"ר שפירא היה מעז לכתוב פירוש משלו על ספר של הוגה או פילוסוף קדמון, כמו אפלטון סוקרטס אריסטו ועוד. התשובה הנכונה שכנראה שלא. כך מסתבר.
    אלא מה גם ד"ר שפירא רואה בספר קהלת מנקודת מבט מסוימת בעל ערך דתי רוחני עם כל המשמעויות הכרוכות בזה. אבל לא כספר פילוסופי או דברי הגות גרידא, ולזה יש פן חיובי ושלילי (כמובן בעיני המתבונן) הפן החיובי זה בעצם מה שהעניק לו את 'ההשראה' לסובב את קהלת באוסף פירושים תובנות והגיגים לעומת ספר פילוספי שאין בו מקור סמכות כשל ספר דתי.
    לעומת זה אותו הנימוק גם משמש לד"ר שפירא שלא לקחת את הדברים ברצינות לא לתת פירוש עקבי ושיטתי לספר, שכן סך הכול מדובר בספר דתי הכתוב בשפה קדמונית וקצרת לשון, שכל תובנה שתעמיס עליו ותלביש עליו זה ירענן את הקורא ויהפוך לו את התובנות הפשוטות שנכתבו לפני אלפי שנים, לתובנות מתקדמות מורכבות ומאתגרות יותר ויותר ממה שזה פרשנות של ד"ר על הספר, זה פרשנות של ד"ר שפירא או יותר נכון אוסף תובנות מעניין על החיים. לא יותר מזה.
    לחזק את הנקודה, רוב ככל הספר מושתת על טולסטוי, ואף ד"ר שפירא שמרגיש בזה מתנצל ולא בפעם אחת, ועם כל זאת בחר להציג את הספר כפירוש על ספר קהלת זאת משום האמור.
    לסיום אין אני בא לקנטר חלילה לא לדרוש אותו לשבח או לגנאי כי אם להציג בפני הקורא את מחשבותי.

    השבמחק