מעונינים לקבל דבר תורה ישירות לנייד שלכם? הצטרפו לערוץ הטלגרם של פרשת השבוע !


פרשת שלח

פרשת שלח

פרשת השבוע, פרשת שלח היא הפרשה הרביעית בספר במדבר ועיקרה עוסק בשליחות המרגלים לארץ ישראל, בכישלון השליחות, בחטא הוצאת הדיבה על הארץ ובעונש על חטא זה. תקציר מלא מפורט בהמשך.
פרשת שלח

מאמרים ודברי תורה לפרשת שלח

ארץ אוכלת יושביה או טובה הארץ מאד מאד - כל המרגלים רואים את אותם דברים ומגיעים למסקנות שונות לחלוטין. עיון בשליחות ובהבדלי בין נקודות המבט של המרגלים.

המעפילים - שיחה שלי ברדיו על פרשת המעפילים, על האנשים שרצו לעלות לארץ ישראל לאחר חטא המרגלים שתוביל אותנו הישר לביאליק ולראשית הציונות.

הפטרת פרשת שלח - שליחת המרגלים ליריחו בידי יהושע.

משה רבנו לא אמר אמת - איפה בפרשה משה רבנו לא אומר אמת ומה המשמעות של אי אמירה זו?

ביטויי לשון בפרשה - הביטוי "עין בעין".

חטא המרגלים - על הראייה השונה של שליחות המרגלים וכיצד הובילה לחטא.

דבר תורה לפרשת שלח - והפעם יואב עוסק בקצרה בעניין המקושש עצים בשבת.

חידון לפרשת שלח - חידות ציורים וחידות מילוליות לפרשת שלח.

תפזורת לפרשת שלח

פרשת שלח לילדים - תקציר ודבר תורה ערוכים במיוחד לילדים.

סטטיסטיקות לפרשת שלח - נתונים סטטיסטיים על פרשת שלח

תקציר פרשת שלח

אפשר גם להאזין לתקציר בוידאו הבא


פרק י"ג

בתחילת הפרשה משה מצטווה על ידי ה' לשלוח אנשים, לתור את הארץ (לכל אורך הפרשה התורה נוקטת בלשון לתור ולא בלשון לרגל, היינו צריכים לומר חטא התרים, אבל הביטוי חטא המרגלים השתרש ונפוץ). רשימת המרגלים  מופיעה ושימו לב לסדר החריג של השבטים.

משה מפרט את הציווי ומרחיב על מטרותיו. השליחות נמשכת ארבעים יום, והמרגלים חוזרים עם דוגמאות לפרי הארץ: ענבים תאנים ורימונים. המרגלים מוסרים את תוצאות המסע ומסקנתם היא שהארץ אכן טובה, אולם העם היושב בארץ חזק ואי אפשר יהיה לנצח אותם במלחמה. כלב - נציג שבט יהודה - מציג חוות דעת יחיד הפוכה.

שאר המרגלים (למעט יהושע הפסיבי בינתיים), עוברים להוציא את דיבת הארץ וחוזרים מהדיווח הראשון שהארץ טובה, ומודיעים שהארץ רעה מאד, ארץ אוכלת יושביה.

פרק י"ד

האירוע ממשיך בלילה שבו כל בני ישראל בוכים: יותר טוב למות במדבר, יותר טוב למות במצרים, ומנסים לחזור למצרים. משה ואהרון נופלים על פניהם, ואילו יהושע וכלב מנסים להציל את המצב, הם קורעים את בגדיהם ויוצאים בקריאה "טובה הארץ מאד מאד". פעולות אלו לא עוזרות והעם רוצה לרגום את ארבעתם באבנים. בנקודה זו מתערב ה': "וכבוד ה' נראה באהל מועד אל כל בני ישראל".

הדיבור של ה' הוא כרגיל רק עם משה (ובחלקו גם עם אהרון). ה' מודיע למשה כי בכוונתו להכות את כל העם בדבר ולהפוך את משה לראש העם החדש. שיחה דומה התנהלה בחטא העגל (שמות פרק ל"ב).

בחטא העגל מופיע הביטוי "הניחה לי", בו נראה לכאורה כי ה' מבקש את רשותו של משה לכלות את העם. ביטוי זה לא מופיע בפרשתנו אולם צורת הפנייה למשה מראה כי גם כאן, למשה יש יכולת לשנות את המצב. משה לא מאבד זמן ופותח שוב באותם טיעונים מחטא העגל שעיקרם, מה יאמרו הגויים אם אחרי כל הנפלאות במצרים העם ימות במדבר.

בשונה מחטא העגל, משה לא מזכיר כלל את זכותם של האבות, אברהם יצחק ויעקב. ההבדל ברור. האבות לא קיבלו את התורה ולכן בחטא העגל אפשר להזכיר אותם (בוודאי האבות ידעו וקיימו התורה, אבל לא קיבלו אותה במעמד כמו בני ישראל). לעומת זאת, האבות היו בארץ ישראל וגרו שם, ואזכור שלהם בחטא זה רק ידגיש את חומרתו.

משה גם משתמש בשלוש עשרה מידות הרחמים. ותגובת ה' היא "סלחתי כדברך". לגבי מהותה של הסליחה הרחבתי במאמר "משה לא אמר אמת". אמנם יש סליחה אבל העונש חמור. כל העם ימות במדבר, מלבד יהושע וכלב (מכאן יכול גם משה להבין, שאף הוא ימות במדבר). המוות יהיה טבעי בתהליך ארוך, על בני ישראל נגזרה תקופת ישיבה של ארבעים שנה במדבר. שנה אחת עבור כל יום של שליחות המרגלים.

כל זה נאמר בין ה' למשה ואהרון, ובינתיים, שאר המרגלים, ממשיכים ומוציאים את דיבת הארץ. עונשם מיידי והם מתים במגפה. רק אז משה אומר את כל הדברים ששמע אל העם, והעם תופס את עצמו ומתאבל מאד.

למחרת באים אנשים, מתוודים על חטאם ואומרים נעלה אל המקום. משה אומר להם שאי אפשר לעבור שוב את פי ה' ושהם ימותו במלחמה, אותם אנשים - המעפילים - בכל זאת מנסים ונהרגים בידי העמלקי והכנעני. האם במעשיהם היה ניסיון לכפר? האם זה היה חטא נוסף? אולי דווקא פעולה המביעה חרטה עד כדי המוכנות לקחת סיכון ולמות במלחמה ולא למות במדבר?

פרק ט"ו

המשך הפרשה עוסק בענייני נסכים, שמן ויין המלווים את הקורבנות, בתרומת חלה ובדיני שגגות. הפרשיות פותחות בפסוקים המכילים את הביטוי "כי תבואו אל הארץ" או "בבואכם אל הארץ" וכנראה באו כאן להראות שלא הכל אבוד והכניסה לארץ אכן תגיע.

לקראת סוף הפרשה מופיע סיפור המקושש. בני ישראל מוצאים איש מקושש עצים ביום השבת. דינו נגזר למיתה (יש לציין, כי העונש יכול לקרות, רק כאשר אותו איש מוזהר על כך שהוא עושה עבירה, ולאחר שהוא מבין שהוא עושה עבירה, ושהוא מוזהר עליה, הוא ממשיך בכך). דינו נגזר למוות בסקילה.

פרשת שלח כולה מסתיימת בפרשת ציצית, הפרשה המהווה את הפרשייה האחרונה בקריאת שמע. הציווי הוא לשים על כל בגד שיש לו ארבע כנפות (פינות) ציציות. מטרת הציצית היא לזכור את המצוות כל הזמן (בדומה למזוזה).

פרשת שלח
פרשת שלח המרגלים ואשכול ענבים. תחריט עץ מ-1670 Jollain Gerard

תגובה 1:

  1. תעצבו קצת את האתר שיהיה נוח לקרוא אותו...
    אבל סך הכל האתר עוזר (:

    השבמחק