אתר פרשת השבוע עם תקצירים, דברי תורה, מאמרים, הפטרות, תפזורות, חידות ועוד המון דברים על כל פרשות השבוע וחגי ישראל!
המאמרים באתר מוגנים בזכויות יוצרים. ניתן לעשות שימוש למטרות פרטיות ולא מסחריות תוך קישור ומתן קרדיט לגדי איידלהייט. לפרטים נא לפנות לאימייל gadieide@yahoo.com

פרשת ואתחנן - בין עשרת הדברות לשמע ישראל

מאמרים נוספים לפרשת ואתחנן 

פרשת ואתחנן מכילה שניים מהטקסטים החשובים ביותר ביהדות. עשרת הדברות והפרק הראשון של שמע ישראל. במאמר נדון בזיקה בין השניים.
בפרשת ואתחנן מסתיים הנאום הראשון של משה רבנו (באותו פסוק בו סיימנו את קריאת התורה היום - תשעה באב), יש פסקה קצרה המתארת את הקדשת ערי המקלט - אירוע שקרה בפועל, ומיד לאחריו מתחיל הנאום השני והארוך המסתיים בפרקי המצוות הארוכים (עיון בטבלת הסטטיסטיקה בתורה יראה כי הפרשות הראשונות בחומש דברים דלות במצוות לעומת פרשות ראה, שופטים וכי תצא המכילות כחמישית ממצוות התורה, ייתכן כי לפרשות אלו רומז הדיבור בתחילת החומש "הואיל משה באר את התורה...")
הנאום השני, מתחיל הישר בעשרת הדברות. נציין כי המונח הנכון היה צריך להיות "עשרת הדברים", שכן זה המונח בו התורה עצמה משתמשת ולא פעם אחת אלא שלוש:

שמות  לד כח: ויהי שם עם ה' ארבעים יום וארבעים לילה לחם לא אכל ומים לא שתה ויכתב על הלחת את דברי הברית עשרת הדברים:
דברים  ד יג:
ויגד לכם את בריתו אשר צוה אתכם לעשות עשרת הדברים ויכתבם על שני לחות אבנים:
דברים י ד.
ויכתב על הלחת כמכתב הראשון את עשרת הדברים אשר דבר ה' אליכם בהר מתוך האש ביום הקהל ויתנם יהוה אלי:
 על  ההבדלים הרבים בין עשרת הדברות (משיקולי הרגל נישאר עם הצורה השגורה) עצמם ודרכי קבלתם נכתב הרבה, נתרכז הפעם דווקא בשווה. סיום הדיבר הראשון, ואולי אף החשוב ביותר זהה לחלוטין.
הדיבר הראשון הוא כמובן "אנכי ה' אלוקיך" והוא זהה כמעט לחלוטין (אני משאיר לקוראים לרשום בתגובות את ההבדלים המועטים בדיבר הראשון ואולי אף לנסות לעמוד על משמעותם)

"אָנֹכִי ה' אֱלֹהֶיךָ אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים: לֹא-יִהְיֶה לְךָ אֱלֹהִים אֲחֵרִים עַל-פָּנָי: לֹא-תַעֲשֶׂה לְךָ פֶסֶל כָּל-תְּמוּנָה אֲשֶׁר בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל וַאֲשֶׁר בָּאָרֶץ מִתָּחַת וַאֲשֶׁר בַּמַּיִם מִתַּחַת לָאָרֶץ:  לֹא-תִשְׁתַּחֲוֶה לָהֶם וְלֹא תָעָבְדֵם כִּי אָנֹכִי יְהוָֹה אֱלֹהֶיךָ אֵל קַנָּא פֹּקֵד עֲוֹן אָבוֹת עַל-בָּנִים וְעַל-שִׁלֵּשִׁים וְעַל-רִבֵּעִים לְשׂנְאָי: וְעֹשֶׂה חֶסֶד לַאֲלָפִים לְאֹהֲבַי וּלְשֹׁמְרֵי מִצְוֹתָי"
בפרשת יתרו הדיבר הזה נראה חשוב, אולם לא מצינו בפשט (למרות שבמדרשים יש תיאור) עבודה זרה אצל בני ישראל במצרים. ואילו מיקום הדיבר בפרשתינו הינו קליעה מדויקת אל המטרה. כל נאומו הראשון של משה המדבר על ירושת הארץ מכיל אזהרות מפני עבודה זרה ובמיוחד לקראת סיומו בפרשתנו האזכור המפורש לעשרת הדברים שהבאנו למעלה ומתוך כל הדברות מתייחסים רק לדיבר הראשון (פרק ד' טו-כא). מיד עם התחלת הנאום השני משה רבנו חוזר על עשרת הדברות ובראשם הציווי של אנכי ה'.
מקובל לפרש את פרשת משפטים כהמשך ישיר של עשרת הדברות וכפירוש שלהם. ננקוט באותה גישה בפרשת ואתחנן ונמצא שהפרשיה הבאה מיד אחרי עשרת הדברות היא פרשת שמע ישראל. בגזרה שווה ניתן לומר שפרשיית שמע ישראל מפרשת את הדיבר הראשון. פרשיית שמע לפי התיאור הזה נאמרה למשה בסיני והיתה בין הראשונות שנאמרו לו. פרשיית שמע מהווה קבלת עול מלכות שמים וחוזרת למעשה על הדיבור הראשון. בפרשייה אין בכלל ענינים של שכר ועונש, כולה התגלות של ה' בעולם. המילה העיקרית פה היא אחד. לעומת כל העבודות הזרות המורכבות מאלילים רבים ( שמש ירח כוכבים עץ ואבן – כפי המפורט  בפרק ד' טז-יט) ה' הוא אחד – על כל מידותיו. פרשיית שמע ישראל היא הרחבה של הדיבור הראשון אבל היא יותר מכך. מידות הדין מוזכרות כבר בדיבר הראשון. מידות הרחמים מאוזכרות מאוחר יותר. בשמע ישראל אין מידות כלל, אלא זהו הציווי הבסיסי על כל יהודי ללכת אחרי אלוקים אחד בכל מקום (בבית ובדרך) ובכל זמן (בשבתך ובקומך) ולזכור זאת תמיד (תפילין ומזוזות). ענינים השכר והעונש מוזכרים כולם בפרשיית ההמשך "והיה אם שמוע" הנמצאת בפרשת עקב, פרשה המתארת גם את חטא העגל, ואף כאן ניתן לראות הקבל בין פרשות יתרו וכי-תשא לבין ואתחנן עקב. את עשרת הדברות לא נקבע להגיד מדי יום בתפילה, אולי מאחר וחכמינו לא רצו ליצור מצב בו יש מצוות "נחשבות" יותר מאחרות, אולם קריאת שמע פעמים ביום, הינה אזכור ישיר של הדברות.


מאמרים נוספים לפרשת ואתחנן

5 תגובות:

  1. ישעיהו איידלהייט25 ביולי 2010 בשעה 12:37

    מצאתי בעיון במפרשים – שרובם למיטב ידיעתי – כמעט ואינם מתייחסים הבדלים בדיבר הראשון בין פרשות יתרו ופרשת ואתחנן. מאידך דווקא פירוש של הרש"ר הירש (אני מניח שראיתי אותו) נראה לי כממצה ביותר. להלן דבריו בבחינת "כל המביא דבר בשם אומרו מביא גאולה לעולם" כפי שמובאים בפרשה (פרק 5 פסוק 6 ואילך).
    "בפסוק ח' לא נאמר "פסל וכל תמונה" אלא פסל כל-תמונה. נמצא ש"כל תמונה" הוא תמורה מרחיבה ל"פסל", ועל ידי כך הבליט הכתוב באורח נמרץ עוד יותר את האיסור של מתן צורה כל שהיא. הדגשת האיסור הזה הייתה חשובה בייחוד לפני המפגש הצפוי עם האוכלוסיה האלילית. וזו היתה המגמה העיקרית של כל האזהרות שנאמרו עד כה כדברי הקדמה. כנגד זה בפסוק ט' נאמר לעל שלשים במקום "על שלשים". בדור שעמד לפני משה לא היו רק בנים אלא כבר היו שם נכדים ליוצאי מצרים. נמצא שכבר היה שם דור שלישי של האנשים שנספו ב"עוונם". כך יובן שמחשבותיו ורגשותיו של משה לא אפשרו לו להפסיק ב"בנים" על מנת להוסיף את ה"שלשים" כרעיון חדש, אלא הוא העדיף לצרף בנים, נכדים ונינים על ידי וי"ו החיבור, וכך כלל את כולם במושג אחד של צאצאים עד הדור הרביעי. בפסוק י' הכתוב רומז ל"מצותיו" ואילו הקרי הוא "מצותי". על ידי כך נאמר לדור העובר עתה אל ההנהגה הנסתרת של ה', שהיא המצב הטבעי של כל עם. גם בזמן שה' לא יעמוד נכחך בהנהגתו הנגלית לעין, וגם בזמן שהוא יהיה נסתר מעיניך, תשווה אותו לנגדך תמיד, ובמצוותיו הוא יעמוד לנוכח פניך. תקיים את "מצותיו" של האל הנסתר כאילו הן "מצותי", מצות האל המדבר העומד לנגד עיניך."
    על זה נאמר כבר בפרשתנו "לא תוסיפו......ולא תגרעו.......

    השבמחק
  2. לענין עשרת הדברים או עשרת הדברות:
    מעניין כי מרבית המפרשים נוקטים בלשון "עשרת הדברות". מאידך האבן עזרא משתמש בפרוש דווקא בלשון "עשרת הדברים". הוא גם מסביר כי "דברים" = עניניים (מצוות) ואילו "דברות" = מלשון דיבורים (היגד).

    השבמחק
  3. כבר הזוכר לעיל נושא קרי וכתיב במילה "מצותי".
    ראוי לציין כי גם בסוף הפרשה (פרק 7 פסוק 9) נאמר "לאהביו ולשמרי מצותו... וגם כאן הקרי שונה והפעם "מצותיו ברבים.
    אודה שהפעם בזכות האתר זכיתי לעיין בהרחבה יתרה בפרשת הבר-מצווה שלי ועל כך תודתי.

    השבמחק
  4. ישעיהו איידלהייט25 ביולי 2010 בשעה 12:42

    כבר הוזכר באתר האבן עזרא והתייחסותו לאסטרונומיה. ראיתי את פרשו לעשרה הדברים בפרשת יתרו (פרק 20 פסוק 14 ד"ה "אמר אחד מחכמי הדור....), שבו הוא עורך הקבלה בין 9 הדברות האחרונות (ללא הדיבר הראשון) עם המזלות (מוזכרים נגה, מאדים, צדק , לבנה וכו'). כמי שמנהל 2 אתרים בנושאים אלו היה מקום לאיזכור זה.הפרושים על עשרת הדברות בואתחנן
    מעניין שלמרות הפרושים הארוכים בפרשת יתרו עדיין כל אחד מהפרשנים מביא תוספות גם בואתחנן. תמהני מה ראו הפרשנים לחלוקה זו .

    השבמחק
  5. יישר כח על כל ההערות. לא הכרתי את פירוש הרש"ר הירש, ואכן ההבדלים דקים מאד. הוספת האות ו' או הבדל של קרי וכתיב. לגבי הר' אבן עזרא, פירושו לתורה מלא בהשוואות מסוג זה והדברים בדרך כלל קשים. תורתו של הרב שילבה אסטרונומיה ואסטרולוגיה ביחד (בהחלט כפי המקובל באותה תקופה) ולקורא המודרני הדברים קשים. אנסה בע"ה להתייחס בעתיד, עד כמה שדעתי משגת.

    השבמחק