אתר פרשת השבוע עם תקצירים, דברי תורה, מאמרים, הפטרות, תפזורות, חידות ועוד המון דברים על כל פרשות השבוע וחגי ישראל! המאמרים באתר מוגנים בזכויות יוצרים. ניתן להשתמש בתוכן למטרות פרטיות ולא מסחריות תוך קישור ומתן קרדיט לגדי איידלהייט. לפרטים נא לפנות לאימייל gadieide@yahoo.com
מעונינים לקבל דבר תורה ישירות לנייד שלכם? הצטרפו לערוץ הטלגרם של פרשת השבוע !

הפטרת פרשת תרומה

הפטרת פרשת תרומה עוסקת בבניית בית המקדש על ידי שלמה המלך כפי המתואר במלכים א' פרק ה' (פסוק כו ואילך אולם מומלץ לקרוא מראשית הפרק). ארבע פרשות עוסקות בהקמת המשכן וכך גם ארבע ההפטרות של פרשות תרומה, תצווה ויקהל ופקודי.

נזמין אתכם גם לעיין בספרי החדש  "הפטרה לענייןהמכיל פירושים לכל ההפטרות ומתאים מאד גם כמתנה.

רקע להפטרה

תחילת הפרק מתארת את עוצמתו של שלמה וממלכתו. שטחה של הממלכה היה גדול ולא היו לו אויבים. גם עושרו היה רב ותיאור הוצאות בית המלוכה מראה שהן היו גבוהות מאד (וישמשו רקע לפילוג הממלכה בדור הבא) וגם תיאור חוכמתו הרבה תוך השוואה לחכמי העולם שלצערנו אינם מוכרים לנו: הימן, איתן, כלכול ודרדע.
במצב זה ולאחר כריתת הברית עם חירם מלך צור פנוי שלמה להקמת מפעל חייו בית המקדש.

כו וַה' נָתַן חָכְמָה לִשְׁלֹמֹה כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר-לוֹ וַיְהִי שָׁלֹם בֵּין חִירָם וּבֵין שְׁלֹמֹה וַיִּכְרְתוּ בְרִית שְׁנֵיהֶם: כז וַיַּעַל הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה מַס מִכָּל-יִשְׂרָאֵל וַיְהִי הַמַּס שְׁלֹשִׁים אֶלֶף אִישׁ:

 לא היה צורך בצבא, כי לא היו מלחמות בתקופת שלמה והיו בריתות עם מלכי האיזור (חלקן בריתות על ידי נישואים כדוגמת הברית עם מצרים), ולכן חובת הגיוס הייתה לצורך מפעלי הבנייה של שלמה.

כח
וַיִּשְׁלָחֵם לְבָנוֹנָה עֲשֶׂרֶת אֲלָפִים בַּחֹדֶשׁ חֲלִיפוֹת חֹדֶשׁ יִהְיוּ בַלְּבָנוֹן שְׁנַיִם חֳדָשִׁים בְּבֵיתוֹ וַאֲדֹנִירָם עַל-הַמָּס: 

סך הכל נשמע תנאי שירות לא רעים (חודש בצבא חודשיים בבית). אולם למרות זאת כנראה שהנטל היה גדול מדי, אזכורו של אדונירם שימלא תפקיד גם בפילוג הממלכה בימי רחבעם - בנו של שלמה - מרמז על כך.

כט וַיְהִי לִשְׁלֹמֹה שִׁבְעִים אֶלֶף נֹשֵׂא סַבָּל וּשְׁמֹנִים אֶלֶף חֹצֵב בָּהָר:

פועלים אלו הם בנוסף לשלושים אלף המוזכרים קודם

ל לְבַד מִשָּׂרֵי הַנִּצָּבִים לִשְׁלֹמֹה אֲשֶׁר עַל-הַמְּלָאכָה שְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים וּשְׁלֹשׁ מֵאוֹת הָרֹדִים בָּעָם הָעֹשִׂים בַּמְּלָאכָה:

וכאן עוד אנשים, בתפקידי ניהול כאלו ואחרים - סך הכל כמעט מאתיים אלף איש עסקו בבניין בית המקדש.

לא
וַיְצַו הַמֶּלֶךְ וַיַּסִּעוּ- אֲבָנִים גְּדֹלוֹת אֲבָנִים יְקָרוֹת לְיַסֵּד הַבָּיִת אַבְנֵי גָזִית: לב וַיִּפְסְלוּ בֹּנֵי שְׁלֹמֹה וּבֹנֵי חִירוֹם וְהַגִּבְלִים וַיָּכִינוּ הָעֵצִים וְהָאֲבָנִים לִבְנוֹת הַבָּיִת:

אין חדש תחת השמש, וגם בימי קדם לצורך עבודות בנייה היה צריך לייבא פועלים זרים המומחים בתחומם.

פרק ו'

א וַיְהִי בִשְׁמוֹנִים שָׁנָה וְאַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה לְצֵאת בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ-מִצְרַיִם- בַּשָּׁנָה הָרְבִיעִית בְּחֹדֶשׁ זִו הוּא הַחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי לִמְלֹךְ שְׁלֹמֹה עַל-יִשְׂרָאֵל וַיִּבֶן הַבַּיִת לַה'.

לפסוק זה חשיבות רבה מאחר ופרט אליו אין עוד פסוקים המקשרים בין ימי המלוכה לתקופת יציאת מצרים. אמנם אפשר למנות את תקופת יהושע ואת כל התקופות המופיעות בספר שופטים ולהגיע למספרים מקורבים, אולם כאן יש ערך מדויק. בפסוק זה מופיע גם שמו העברי של חודש אייר - חודש זיו (החודש השני לאחר ניסן). שלמה החל בבניית הבית בשנה הרביעית למלכותו.

 הפסוקים הבאים מתארים את מבנה הבית. לצערנו לא נשתמרו תרשימים ושרטוטים אדריכליים ומיטב המוחות בעולם היהודי וגם מחוצה לו (אולי הבולט בהם היה אייזיק ניוטון שהקדיש עשרות שנים מחייו לחקירת נושאים אלו ונושאים לא מדעיים בעליל כדוגמת אלכימיה).

ב
וְהַבַּיִת אֲשֶׁר בָּנָה הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה לַה' שִׁשִּׁים-אַמָּה אָרְכּוֹ וְעֶשְׂרִים רָחְבּוֹ וּשְׁלֹשִׁים אַמָּה קוֹמָתוֹ:

 מידות הבית גדולות באופן ניכר מהמשכן

ג
וְהָאוּלָם עַל-פְּנֵי הֵיכַל הַבַּיִת עֶשְׂרִים אַמָּה אָרְכּוֹ עַל-פְּנֵי רֹחַב הַבָּיִת עֶשֶׂר בָּאַמָּה רָחְבּוֹ עַל-פְּנֵי הַבָּיִת: ד וַיַּעַשׂ לַבָּיִת חַלּוֹנֵי שְׁקֻפִים אֲטֻמִים:

חלונות שהם גם שקופים וגם אטומים. בימינו יש טכנולוגית של יצירת זכוכית שמשנה את רמת השקיפות שלה בתנאים שונים ויכולה להיות גם שקופה וגם אטומה אולם בימי שלמה דבר מעין זה היה פלא. גם בפסוק זה התקשו המפרשים והציעו הצעות שונות ובגמרא פירשו שקופים מבחוץ (אפשר לראות פנימה) ואטומים מבפנים) האור לא חודר פנימה והבית מואר באור השכינה עצמה.

ה
וַיִּבֶן- עַל-קִיר הַבַּיִת (יָצִועַ) [יָצִיעַ] סָבִיב אֶת-קִירוֹת הַבַּיִת סָבִיב לַהֵיכָל וְלַדְּבִיר וַיַּעַשׂ צְלָעוֹת סָבִיב:ו (הַיָּצִועַ) [הַיָּצִיעַ] הַתַּחְתֹּנָה חָמֵשׁ בָּאַמָּה רָחְבָּהּ וְהַתִּיכֹנָה שֵׁשׁ בָּאַמָּה רָחְבָּהּ וְהַשְּׁלִישִׁית שֶׁבַע בָּאַמָּה רָחְבָּהּ כִּי מִגְרָעוֹת- נָתַן לַבַּיִת סָבִיב חוּצָה לְבִלְתִּי אֲחֹז בְּקִירוֹת הַבָּיִת:

 מטרת היציע לאפשר עלייה לגג הבית אבל בלי צורך לאחוז ולטפס על הבית עצמו

ז
וְהַבַּיִת בְּהִבָּנֹתוֹ אֶבֶן שְׁלֵמָה מַסָּע נִבְנָה וּמַקָּבוֹת וְהַגַּרְזֶן כָּל-כְּלִי בַרְזֶל לֹא-נִשְׁמַע בַּבַּיִת בְּהִבָּנֹתוֹ:

 פסוק זה מתייחס למצווה מפרשת יתרו האוסרות להשתמש בכלי ברזל בבנין המזבח (שמות כ' כב): "כב וְאִם-מִזְבַּח אֲבָנִים תַּעֲשֶׂה-לִּי לֹא-תִבְנֶה אֶתְהֶן גָּזִית כִּי חַרְבְּךָ הֵנַפְתָּ עָלֶיהָ וַתְּחַלֲלֶהָ:". האיסור הורחב והבית כולו לא נבנה באמצעות כלי מתכת.

ח
פֶּתַח הַצֵּלָע הַתִּיכֹנָה אֶל-כֶּתֶף הַבַּיִת הַיְמָנִית וּבְלוּלִים יַעֲלוּ עַל-הַתִּיכֹנָה וּמִן-הַתִּיכֹנָה אֶל-הַשְּׁלִשִׁים: ט וַיִּבֶן אֶת-הַבַּיִת וַיְכַלֵּהוּ וַיִּסְפֹּן אֶת-הַבַּיִת גֵּבִים וּשְׂדֵרֹת בָּאֲרָזִים: י וַיִּבֶן אֶת-(הַיָּצִועַ) [הַיָּצִיעַ] עַל-כָּל-הַבַּיִת חָמֵשׁ אַמּוֹת קוֹמָתוֹ וַיֶּאֱחֹז אֶת-הַבַּיִת בַּעֲצֵי אֲרָזִים:

 בהמשך הפרק נראה שגם נעשה שימוש בברושים (שבוודאי אינם הברושים של ימינו אלא אולי מין אחר של ארז). שימוש בעצים אלו מרמז על הפסוק: "קֹרוֹת בָּתֵּינוּ אֲרָזִים (רָחִיטֵנוּ) [רָהִיטֵנוּ] בְּרוֹתִים" בשיר השירים (א' יז) 

יא וַיְהִי דְּבַר-ה' אֶל-שְׁלֹמֹה לֵאמֹר: יב הַבַּיִת הַזֶּה אֲשֶׁר-אַתָּה בֹנֶה אִם-תֵּלֵךְ בְּחֻקֹּתַי וְאֶת-מִשְׁפָּטַי תַּעֲשֶׂה וְשָׁמַרְתָּ אֶת-כָּל-מִצְוֹתַי לָלֶכֶת בָּהֶם וַהֲקִמֹתִי אֶת-דְּבָרִי אִתָּךְ אֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי אֶל-דָּוִד אָבִיךָ: יג וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְלֹא אֶעֱזֹב אֶת-עַמִּי יִשְׂרָאֵל:

דברי ה' לשלמה הם בעיצומו של מפעל הבנייה ואולי היו עידוד לשלמה על כך שמעשיו רצויים וטובים. אולם הבית אינו העיקר וגם בבית מפואר חשוב להזכיר שהעיקר הוא ההליכה בדרך ה' ושמירת המצוות. ההפטרה מסתיימת אולם הפרק ממשיך ומתאר את השלמת בניין הבית, משימה שלקחה יותר משבע שנים!

לסיום הנה הצעה לתוכניות בית המקדש הראשון כפי שעובדו והועלו לויקיפדיה על ידי Deror Avi
תוכניות בית המקדש הראשון.
תוכניות בית המקדש הראשון. באדיבות דרור אבי ויקיפדיה

תוכניות בית המקדש הראשון.
תוכניות בית המקדש הראשון. באדיבות דרור אבי ויקיפדיה

לדף הראשי של פרשת תרומה

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה