אתר פרשת השבוע עם תקצירים, דברי תורה, מאמרים, הפטרות, תפזורות, חידות ועוד המון דברים על כל פרשות השבוע וחגי ישראל!
המאמרים באתר מוגנים בזכויות יוצרים. ניתן לעשות שימוש למטרות פרטיות ולא מסחריות תוך קישור ומתן קרדיט לגדי איידלהייט. לפרטים נא לפנות לאימייל gadieide@yahoo.com

פרשת כי-תצא - היחס לאומות העולם

מאמרים נוספים לפרשת כי-תצא
 פרשת כי תצא גדושה במצוות. בין המצוות נמצאות שתי חטיבות של דינים ומצוות הנוהגים בין ישראל לאומות עולם. נעמוד על פרטי הדינים ועל ההבדלים הנובעים מהם.

חטיבה ראשונה מופיעה בפרק כ"ג ועוסקת בארבעה עמים
פסוקים ד' – ז': עמוני ומואבי.
פסוקים ח'-ט': אדומי ומצרי.

חטיבה שניה מופיעה בסוף הפרשה ועוסקת בעמלק.
כ"ה י"ז – י"ט: עמלק.

לא נתייחס לעמים האחרים שפגשנו בדרך ממצרים: מדין, סיחון עוג ועמי כנען.

נפרט את הציוויים השונים בטבלה הבאה:
העם הציווי הסיבה מקור המעשה ענין
עמון ומואב שלא יבוא עמוני ומאובי בקהל ה' 1. לחם ומים
2. שכירת בלעם לקלל (לא מוזכר בעל פעור כלל)
לחם ומים – לא מופיע כלל!
פרשת בלק.
דברים ב' ט-ט"ז
דברים ב' יז"-
יהושע כ"ד ט'
ביאה

לא לדרוש שלומם של עמון ומואב כנ"ל
מלחמה
אדומי לא להרחיק אדומי דור שלישי מלבוא בקהל אחיך במדבר כ' י"ד-כ"א
דברים ב' ב'-ח'
ביאה
מצרי לא להרחיק מצרי דור שלישי מלבוא בקהל גר היית בארצו ספר שמות ביאה
עמלק לזכור מה שעשה לנו עמלק ויזנב בך כל הנחשלים אחריך פרשת בשלח מלחמה

למחות זרעו של עמלק

מלחמה

לא לשכוח מה שעשה לנו עמלק

מלחמה


בסה"כ שבע מצוות: חמש מצוות לא תעשה ושתי מצוות עשה.

הלכות מלחמה ברמב"ם
י  [ו] עמון ומואב--אין שולחין להם לשלום, שנאמר "לא תדרוש שלומם, וטובתם" (דברים כג,ז).  אמרו חכמים, לפי שנאמר "וקראת אליה, לשלום" (דברים כ,י), יכול עמון ומואב כן--תלמוד לומר "לא תדרוש שלומם".  לפי שנאמר "עימך יישב בקרבך . . . בטוב לו" (דברים כג,יז), יכול עמון ומואב כן--תלמוד לומר "וטובתם".  ואף על פי שאין שואלים בשלומם, אם השלימו מעצמם תחילה, מקבלין אותן.


ה  וכן מצות עשה לאבד זרע עמלק, שנאמר "תמחה את זכר עמלק" (דברים כה,יט); ומצות עשה לזכור תמיד מעשיו הרעים ואריבתו, כדי לעורר איבתו--שנאמר "זכור, את אשר עשה לך עמלק" (דברים כה,יז).  מפי השמועה למדו, "זכור" בפה; "לא, תשכח" (דברים כה,יט) בלב, שאסור לשכוח איבתו ושנאתו.
הלכות איסורי ביאה ברמב"ם:
יד  [יח] וכיצד דינן:  עמון ומואב--איסורן איסור עולם, זכרים ולא נקבות:  שנאמר "לא יבוא עמוני ומואבי . . ." (דברים כג,ד).  והלכה למשה מסיניי, שהעמוני הזכר והמואבי הזכר--הוא שאסור לעולם לישא בת ישראל, אפילו בן בן בנו עד סוף העולם; אבל עמונית ומואבית, מותרת מיד כשאר האומות.
טו  [יט] מצרי ואדומי, אחד זכרים ואחד נקבות--דור ראשון ודור שני, אסורין לבוא בישראל; ודור שלישי מותר, שנאמר "בנים אשר ייוולדו להם, דור שלישי" (דברים כג,ט).  [כ] מצרית מעוברת שנתגיירה, בנה שני; מצרי שני שנשא מצרית ראשונה, או מצרי ראשון שנשא מצרית שנייה--הוולד שני:  שנאמר "בנים אשר ייוולדו להם", הכתוב תלאו בלידה.

השאלה הראשונה שנדון בה היא ענין אי נתינת לחם ומים לבני ישראל. הענין תמוה. בפרש חוקת מצינו רק פנייה למלך אדום ולאחריה את המלחמה בסיחון ולא מופיע כלל שבני ישראל עברו בתוך נחלת מואב אלא רק לידה. בפרשת דברים (פרק ב') מופיע רק הציווי לא להתגר מלחמה עם בני מואב ובני עמון וכלל אין פנייה אליהם (וגם פניה לאדום לא מוזכרת). אבל בפניי לסיחון משה אומר (ב' כח-כט): "אֹכֶל בַּכֶּסֶף תַּשְׁבִּרֵנִי וְאָכַלְתִּי וּמַיִם בַּכֶּסֶף תִּתֶּן-לִי וְשָׁתִיתִי רַק אֶעְבְּרָה בְרַגְלָי: כַּאֲשֶׁר עָשׂוּ-לִי בְּנֵי עֵשָׂו הַיּשְׁבִים בְּשֵׂעִיר וְהַמּוֹאָבִים הַיּשְׁבִים בְּעָר עַד אֲשֶׁר-אֶעֱבֹר אֶת-הַיַּרְדֵּן אֶל-הָאָרֶץ אֲשֶׁר-ה' אֱלֹקינוּ נֹתֵן לָנוּ" ונראה כאילו גם בני עשו וגם בני מואב קידמו במים (כאשר על מואב לא מצאנו כלום ועל בני עשו מצאנו שיצאו בחרב).

השאלה השנייה תהיה מדרוג העונשים לעמים השונים. היינו מצפים שהעונש הכבד ביותר יהיה על המצרים (שכן חטא השעבוד במשך עשרות שנים הינו החמור). עמלק אמנם ביצע מתקפה חמורה ועונשו הוא החמור ביותר, אדום יצאו למלחמה (מה שלא מצאנו בעמון ומואב) ועונשם קל יותר. עמון, מעשם לא התפרש, הרי לפרשת בלעם הם אינם קשורים. ומואב עונשו הוא בשל שכירת בלעם, אבל פעולה זו הובלה בעיקר על ידי בלק (למרות שגם זקני מואב עסקו בכך).

הרמב"ן (והספורנו מציע פירוש דומה) מתייחס לנושא ולאחר שהוא דוחה מספר פירושים הוא מציע, שהעמים מואב ועמון הורחקו בגלל חוסר מידת החסד אצלם, חסד אנושי מינימלי והכרת הטובה שהם קיימים בזכות אברהם שדאג להצלת לוט מסדום. חטאו של עמון מתבאר מפרק ב' בדברים, בני עשו ומואב לפחות מכרו מים ואוכל בכסף (הגם שאולי היו צריכים לתת בחינם), ואילו בעמון לא נאמר כלום. עמון כבר ידע שכנראה בני ישראל לא יתקפו אותו ואפילו מכירה בכסף לא ביצע, ואילו מעשה בלעם משוייך כאן אך ורק למואב. מבחינה זו, עשו למרות שיצא למלחמה ולא נתן לישראל לעבור, עדיין גילה מידה כלשהי של אחווה בהוצאת מים ואוכל אל מחוץ לגבולו. בהערת שוליים לדברי הרמב"ן (מקראות גדולות מהדורת מוסד הרב קוק בשם חבר המאמרים מאמר כ"ז):
"ולמדנו כאן יסוד נפלא: בשביל הנגישות שנגשו המצרים בישראל לא הורחקו מכל וכל, ודווקא עמוני (ומואבי) הורחקו אע"פ שהם לא נשתעבדו בישראל כלל, משום שלא קדמו בלחם ומים, שהמושחתים בהכרת הטוב, היינו השחתה במידות, אינם רואיים בקהל ה' ולמדנו מכאן מהותן של מידות, שאפילו בעד עברות לא הרחיקה תורה לאומות העולם כמו משום מידות רעות."

לגבי מצרים ניתן להגיד שהמצרים כבר נענשו כמה שהגיע להם, במכות מצרים ועל ים סוף ולכן אינם זקוקים יותר לעונש חמור. רש"י מציע בפירושו זכויות היסטוריות שיש לעשו ולמצרים:
(ח) לא תתעב אדומי -
לגמרי ואף על פי שראוי לך לתעבו שיצא בחרב לקראתך:
לא תתעב מצרי -
מכל וכל אף על פי שזרקו זכוריכם ליאור. מה טעם? שהיו לכם אכסניא בשעת הדחק.
ובנוסף הסבר על דרגות הריחוק:
(ט) בנים אשר יולדו להם דור שלישי - ושאר האומות מותרין מיד. הא למדת, שהמחטיא לאדם קשה לו מן ההורגו, שההורגו הורגו בעולם הזה, והמחטיאו מוציאו מן העולם הזה ומן העולם הבא, לפיכך אדום שקדמם בחרב לא נתעב וכן מצרים שטבעום, ואלו שהחטיאום נתעבו


שני התירוצים קשורים. מי שמושחת במידות ו/או מי שמנסה להשחית את מידות עם ישראל, עונשו חמור בהרבה.
על רקע דברים אלו נבין אולי יותר טוב את פרשת עמלק. עמלק מוזכר בנפרד בפרשייה משלו. פרשייה המתחילה במילה "זכור" המראה על חשיבותו של הענין. עמלק תקף את קצה המחנה. נילחם בחלשים ובצמאים (צריך לזכור שהמלחמה אירעה לאחר נס המים בחורב, ועמלק היה ברפידים. החזקים בעם ישראל הלכו להביא מים מחורב והחלשים נשארו לחכות מאחור לסיוע שיבוא, ואותם תקף עמלק). עמלק היה מושחת במיוחד במידותיו, תקף את ישראל ללא שום סיבה, לא נהג לפי חוקי המלחמה ותקף את החלשים והיה חסר לחלוטין יראת אלוקים. לכן עונושו הוא גם החמור ביותר.


להשלמת התמונה כדאי לעיין במקורות בנביאים ובכתובים הממשיכים את תיאור היחס בין ישראל לעמים. הטבלה המצורפת מביאה מספר דוגמאות למפגשים עתידיים עם כל אחד מהעמים שהוזכרו:


עם עניין מקור
עמלק מלחמת גדעון במדיון ועמלק שופטים ו'
מלחמת שאול שמואל

מגילת אסתר
עמון יפתח שופטים

דוד שולח שליחים לנחם את מלך עמון שמואל ב' פרק י

רצח גדליה ירמיהו
מואב עגלון שופטים

דוד שולח את הוריו למלך מואב שמואל א' כב והנקמה בשמובל ב' ח
מצרים חתונת שלמה עם בת פרעה מלכים

כריתת ברית עם מצרים מלכים ב' י"ח כ"א

ירידת העם למצרים לאחר החורבן ירמיה
אדום יואב נלחם באדום שמואל/מלכים

חזון עובדיה

בת אדום מול בת ציון איכה

אדום כרומי תלמוד


מאמרים נוספים לפרשת כי-תצא

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה