אתר פרשת השבוע עם תקצירים, דברי תורה, מאמרים, הפטרות, תפזורות, חידות ועוד המון דברים על כל פרשות השבוע וחגי ישראל! המאמרים באתר מוגנים בזכויות יוצרים. ניתן להשתמש בתוכן למטרות פרטיות ולא מסחריות תוך קישור ומתן קרדיט לגדי איידלהייט. לפרטים נא לפנות לאימייל gadieide@yahoo.com
מעונינים לקבל דבר תורה ישירות לנייד שלכם? הצטרפו לערוץ הטלגרם של פרשת השבוע !

פרשת השבוע לפי תאריך - מחשבון בר מצווה


פרשת שבוע לפי תאריך

להלן לוח שבתות השנה כולל מחשבון תאריכים עברי לועזי וזמני הדלקת הנרות לשנת  תשפ"ב (2021-2022). מי שחוגג בר מצווה, בת מצוה, חתונה השנה, צריך לראות מהי השבת החלה לאחר תאריך הולדתו העברי!  חתנים לעומת זאת נוהגים לעלות לתורה בשבת לפני או אחרי תאריך החתונה ואפשר לראות איזו שבת זו גם לפי תאריך עברי וגם לפי תאריך לועזי מאחר והנתון חשוב לשנה זו. בנוסף תמצאו לכל שבת מאמרים ודברי תורה.

אם הינכם רוצים להתכונן וללמוד על ההפטרה המתאימה אני ממליץ לכם לעיין בספרי "הפטרה לעניין" המכיל פירושים על כל ההפטרות והוא מתאים מאד לנערי בר מצווה וכמתנה לבר מצווה.
כריכת הספר הפטרה לעניין
לרכישת הספר "הפטרה לעניין"

מחשבון בר מצווה

אם תאריך הלידה העברי ידוע, אפשר למצוא בלוח למטה את השבת הראשונה שלאחר תאריך זה (או לפני לשבת חתן). אם התאריך לא ידוע אפשר להשתמש במחשבוני התאריך בהמשך.

על מנת לחשב תאריך של שבת בר או בת מצווה הקישו בשורה של תאריך לועזי את תאריך הלידה הלועזי כולל השנה הלועזית. שימו לב שבמקרה של לידה בערב לאחר השקיעה תאריך העברי מתקדם ביום לעומת הלועזי.

לאחר הכנסת התאריך, בשדה התחתון של התאריך העברי יופיע תאריך הלידה העברי בשנת הלידה. שנו בו את השנה לשנה הנוכחית (ושימו לה שיש לכתוב ה'תשפ"ב עם הגרש והגרשיים) ויופיע תאריך לועזי אותו תוכלו לבדוק בלוח בהמשך. כמובן שתוכלו לבדוק גם ישירות לפי התאריך העברי.
דגשים נוספים יש לתת לתאריכים שכוללים את חודש אדר שיכול להיות מעובר או לא. הכלל אומר שאם שנת הלידה אינה מעוברת ושנת בר הבת מצווה מעוברת, התאריך הקובע יהיה באדר השני. אם שתי השנים זהות, אין בעייה ואם בשנת היעד יש רק אדר אחד, גם אז אין בעייה.

בעייה נוספת היא תאריכים שלא תמיד קיימים בכל שנה ( ל' מרחשוון ו-ל' כסלו). בתאריכים אלו מומלץ לברר בצורה פרטנית מתי יש לציין את האירוע.

 מחשבון תאריכים עברי לועזי


מחשבוני התאריך נכתבו על ידי ארז דניאל והשימוש בהתאם לרישיון קוד פתוח.

תאריך לועזי  -   שנה: חודש: יום:
תאריך עברי  -   שנה: חודש: יום:

דוגמה: יש לי בר מצווה השנה ונולדתי בתאריך 6 ליולי 2009. אני ממלא תאריך זה בשורה תאריך לועזי והתאריך בשורת תאריך עברי משתנה ל: ט"ז בתמוז התשס"ט. אפשר לחפש תאריך זה ישירות בטבלה ולראות ששבת בר המצווה תהיה בפרשת פנחס. אפשר לשנות את השנה במחשבון לשנת התשפ"ב ולהגיע לתאריך לועזי של יום בר המצווה שהוא 15 ליולי 2022

לוח שנה וזמני הדלקת נרות התשפ"ב 2022


תאריך לועזי עברי פרשה/חג ירושלים   תל אביב   חיפה   באר שבע  
07.09.2021 א' תשרי ראש השנה 18:17 19:34 18:39 19:36 18:28 19:36 18:38 19:35
08.09.2021 ב' תשרי ראש השנה 18:15 19:33 18:37 19:35 18:27 19:35 18:37 19:34
11.09.2021 ה' תשרי וילך 18:12 19:29 18:33 19:31 18:23 19:30 18:33 19:30
16.09.2021 י' תשרי יום כיפור 18:05 19:22 18:27 19:24 18:16 19:24 18:27 19:23
18.09.2021 י"ב תשרי האזינו 18:02 19:19 18:24 19:21 18:13 19:21 18:24 19:21
21.09.2021 ט"ו תשרי חג הסוכות 17:58 19:15 18:20 19:17 18:09 19:17 18:20 19:17
25.09.2021 י"ט תשרי שבת חו"מ סוכות 17:53 19:10 18:15 19:12 18:04 19:11 18:15 19:11
28.09.2021 כ"ב תשרי חג שמחת תורה 17:49 19:06 18:11 19:08 18:00 19:07 18:11 19:07
02.10.2021 כ"ו תשרי בראשית 17:44 19:01 18:06 19:03 17:55 19:02 18:06 19:02
09.10.2021 ג' חשוון נח 17:35 18:52 17:57 18:54 17:46 18:53 17:57 18:54
16.10.2021 י' חשוון לך לך 17:27 18:44 17:48 18:45 17:37 18:44 17:49 18:46
23.10.2021 י"ז חשוון וירא 17:19 18:36 17:41 18:38 17:29 18:37 17:41 18:38
30.10.2021 כ"ד חשוון חיי שרה 17:12 18:30 17:34 18:31 17:22 18:30 17:35 18:32
06.11.2021 ב' כסלו תולדות 16:06 17:24 16:28 17:26 16:16 17:24 16:29 17:27
13.11.2021 ט' כסלו ויצא 16:01 17:20 16:23 17:21 16:10 17:19 16:24 17:22
20.11.2021 ט"ז כסלו וישלח 15:58 17:17 16:19 17:18 16:07 17:16 16:21 17:19
27.11.2021 כ"ג כסלו וישב 15:56 17:15 16:17 17:16 16:04 17:14 16:18 17:17
04.12.2021 ל' כסלו מקץ 15:55 17:14 16:16 17:16 16:03 17:13 16:18 17:17
11.12.2021 ז' טבת ויגש 15:56 17:15 16:17 17:16 16:04 17:14 16:19 17:18
18.12.2021 י"ד טבת ויחי 15:58 17:17 16:19 17:19 16:06 17:16 16:21 17:20
25.12.2021 כ"א טבת שמות 16:01 17:21 16:22 17:22 16:09 17:20 16:24 17:23
01.01.2022 כ"ח טבת וארא 16:06 17:25 16:27 17:26 16:14 17:24 16:29 17:28
08.01.2022 ו' שבט בא 16:11 17:30 16:32 17:31 16:19 17:29 16:34 17:33
15.01.2022 י"ג שבט בשלח 16:17 17:36 16:38 17:37 16:25 17:35 16:40 17:38
22.01.2022 כ' שבט יתרו 16:23 17:41 16:44 17:43 16:32 17:41 16:46 17:44
29.01.2022 כ"ז שבט משפטים 16:30 17:47 16:51 17:49 16:39 17:47 16:52 17:50
05.02.2022 ד' אדר א' תרומה 16:36 17:53 16:57 17:55 16:45 17:53 16:58 17:56
12.02.2022 י"א אדר א' תצוה 16:42 17:59 17:03 18:01 16:52 17:59 17:05 18:01
19.02.2022 י"ח אדר א' כי תשא 16:48 18:05 17:10 18:06 16:58 18:05 17:10 18:07
26.02.2022 כ"ה אדר א' ויקהל 16:54 18:10 17:15 18:12 17:04 18:10 17:16 18:12
05.03.2022 ב' אדר ב' פקודי 16:59 18:15 17:21 18:17 17:09 18:16 17:21 18:17
12.03.2022 ט' אדר ב' ויקרא 17:04 18:20 17:26 18:22 17:15 18:21 17:26 18:22
19.03.2022 ט"ז אדר ב' צו 17:09 18:25 17:31 18:27 17:20 18:26 17:31 18:26
26.03.2022 כ"ג אדר ב' שמיני 18:14 19:30 18:36 19:32 18:25 19:31 18:35 19:31
02.04.2022 א' ניסן תזריע 18:19 19:35 18:40 19:37 18:30 19:37 18:40 19:36
09.04.2022 ח' ניסן מצורע 18:23 19:40 18:45 19:42 18:35 19:42 18:45 19:41
16.04.2022 ט"ו ניסן חג הפסח 18:28 19:45 18:50 19:47 18:40 19:47 18:49 19:46
22.04.2022 כ"א ניסן שביעי של פסח 18:32 19:50 18:54 19:52 18:44 19:52 18:53 19:50
23.04.2022 כ"ב ניסן אחרי מות 18:33 19:50 18:55 19:53 18:45 19:53 18:54 19:51
30.04.2022 כ"ט ניסן קדושים 18:38 19:56 19:00 19:58 18:50 19:59 18:59 19:57
07.05.2022 ו' אייר אמור 18:43 20:02 19:05 20:04 18:55 20:05 19:03 20:02
14.05.2022 י"ג אייר בהר 18:48 20:07 19:10 20:10 19:00 20:11 19:08 20:08
21.05.2022 כ' אייר בחוקותי 18:52 20:13 19:15 20:15 19:05 20:16 19:13 20:13
28.05.2022 כ"ז אייר במדבר 18:57 20:18 19:19 20:20 19:10 20:22 19:17 20:18
04.06.2022 ה' סיוון נשא 19:01 20:22 19:23 20:25 19:14 20:26 19:21 20:22
05.06.2022 ו' סיוון חג השבועות 19:01 20:23 19:24 20:25 19:15 20:27 19:22 20:23
11.06.2022 י"ב סיוון בהעלותך 19:04 20:26 19:27 20:29 19:18 20:30 19:25 20:26
18.06.2022 י"ט סיוון שלח 19:07 20:29 19:29 20:31 19:20 20:33 19:27 20:29
25.06.2022 כ"ו סיוון קרח 19:08 20:30 19:31 20:33 19:22 20:35 19:29 20:30
02.07.2022 ג' תמוז חקת 19:09 20:31 19:31 20:33 19:22 20:35 19:29 20:31
09.07.2022 י' תמוז בלק 19:08 20:30 19:30 20:32 19:21 20:34 19:28 20:30
16.07.2022 י"ז תמוז פנחס 19:06 20:27 19:28 20:30 19:19 20:31 19:26 20:27
23.07.2022 כ"ד תמוז מטות 19:03 20:23 19:25 20:26 19:16 20:27 19:23 20:24
30.07.2022 ב' אב מסעי 18:58 20:18 19:20 20:21 19:11 20:22 19:19 20:19
06.08.2022 ט' אב דברים 18:53 20:12 19:15 20:14 19:05 20:15 19:13 20:12
13.08.2022 ט"ז אב ואתחנן 18:46 20:05 19:08 20:07 18:58 20:08 19:07 20:05
20.08.2022 כ"ג אב עקב 18:39 19:57 19:01 19:59 18:51 20:00 19:00 19:58
27.08.2022 ל' אב ראה 18:31 19:48 18:53 19:51 18:43 19:51 18:52 19:49
03.09.2022 ז' אלול שופטים 18:22 19:39 18:44 19:41 18:34 19:41 18:43 19:40
10.09.2022 י"ד אלול כי תצא 18:13 19:30 18:35 19:32 18:25 19:32 18:35 19:31
17.09.2022 כ"א אלול כי תבוא 18:04 19:21 18:26 19:23 18:15 19:22 18:26 19:22
24.09.2022 כ"ח אלול ניצבים 17:55 19:11 18:17 19:13 18:06 19:13 18:16 19:13
26.09.2022 א' תשרי ראש השנה 17:52 19:09 18:14 19:10 18:03 19:10 18:14 19:10
27.09.2022 ב' תשרי ראש השנה 17:51 19:07 18:13 19:09 18:02 19:08 18:13 19:09

ברכת כוהנים בסוכות ופסח תשפ"ג בכותל

מסורת ארוכה מדי שנים היא לקיים מעמד ברכת כהנים ברחבת הכותל המערבי באחד מימי חול המועד סוכות וחול המועד פסח. במעמדים אלו משתתפים מאות כהנים המברכים את אלפי ואף עשרות אלפי המתפללים בברכה המסורתית
"יברכך ה' וישמרך: יאר ה' פניו אילך ויחנך: ישא ה' פניו אליך וישם לך שלום". המעמד נוסד על ידי רבי מנחם מענדל גפנר זצ"ל ומתקיים זה כארבעים שנה. המקור למעמד בדברי בעל הרוקח שכתב על סגולה מיוחדת בברכת כהנים שנאמרת על ידי שלוש מאות כהנים סמוך למקום המקדש.

בחול המועד פסח תשפ"ג תתקיים ברכת הכהנים המסורתית 
ביום ראשון י"ח בניסן  
9.4.2023 בשעות (משוערות - כדאי להקדים!)

8:45  תפילת שחרית
9:15 ברכת כהנים של שחרית
10:00 תפילת מוסף
10:15 ברכת כהנים של מוסף


לצפייה ישירה בכותל (24 שעות ביממה)

מאמרים לסוכות
מאמרים לפסח




ברכת כהנים בכותל פסח תשפ"ג
ברכת כהנים בכותל פסח תשפ"ג

יום כיפור

מאמרים ליום הכיפורים

יום הכיפורים שחל להיות בשבת - על המיוחד ביום הכיפורים שחל להיות בשבת.

הפטרת יום הכיפורים - עיון בהפטרה של יום הכיפורים (שחרית).

יונה והקיקיון - הסיפור האמיתי - מאמר אורח מאת אלון מנור המתאר את משמעות צמיחת הקיקיון וקמילתו ומה הפריע כל כך ליונה עד שביקש את נפשו למות.

מאור הלבנה ושריפת התמיד - איזו תופעה אסטרונומית בלבלה את הכהנים וגרמה לפסילת קורבן התמיד ביום הכיפורים? עיון חדש במשנה במסכת יומא לאור ידע מדעי.

שנים שעלו בכבש - מאמר המראה כיצד המשנה במסכת יומא מתייחסת במרומז למצב החברתי הרעוע בסוף תקופת בית שני ועל מה שצריך לעשות בכדי לשפר מצב זה.

כל נדרי - על תפילת כל נדרי הפותחת את תפילות יום כיפור.

יום הכיפורים  וההתרחקות מהקודש - קריאת התורה ליום כיפור בפרשת אחרי מות מזכירה את מות את שני בני אהרון. במאמר ננסה להבין את מהות הקשר בין הדברים ולמה באות כל ההרחקות על הקירבה לקודש.

חידון ליום הכיפורים - חידות בציורים העוסקות בענינים שונים ביום הכיפורים.

ספרים על יום הכיפורים

יונה - פירוש ישראלי - פירוש חדש ומקיף על ספר יונה הנקרא בהפטרה של תפילת מנחה.

מבית לפרוכת - ספר העוסק בעיונים בעבודת הכהן הגדול ביום הכיפורים.

נבואה שעריך - סקירת ספר העוסק בעיונים בתפילות הימים הנוראים.

באר מרים - יום הכיפורים - סקירת הספר יום הכיפורים בסדרת הספרים באר מרים מאת רבני ישיבת הר עציון.


ספרים על מלחמת יום הכיפורים

על בלימה - סקירת הספר המתאר את קורות חטיבה 188 במלחמת יום הכיפורים ברמת הגולן.

בשם שמים - סיפורה של טייסת הפנטומים 201 - "האחת".

עדות מן הבור - ספרו של עוזי עילם.

הדור האבוד - ספרו של אמנון לורד.

יום הכיפורים
עניני יום הכיפורים רבים ונתארם בתמצית.

יום כיפור, או יום הכיפורים חל בי' בתשרי והוא היום הקדוש ביותר בלוח השנה היהודי. ביום הכיפורים, המכונה כך על שום שבו מכופרים חטאינו, אנו מבקשים מחילה על החטאים וסליחה לפנים משורת הדין.

ההכנות ליום הכיפורים מתחילות כבר מראש השנה. יום הכיפורים מכפר על עברות בין אדם למקום, אולם אינו מכפר על עברות שבין אדם לחברו ולכן מקובל לבקש סליחה ממי שצריך וגם לסלוח לאחרים, אף אם לא ביקשו ממך סליחה.

בניגוד לראש השנה בו החטאים כמעט ואינם מוזכרים, עיקרו של יום הכיפורים הוא הוידוי הנאמר בכל התפילות. הוידוי מבוסס על סדר האלף-בית כך שלמעשה יכלול את כל העברות שעבר האדם. וידוי על החטא הוא השלב הראשון בחזרה בתשובה הכוללת בנוסף, גם חרטה על החטאים, עזיבתם וקבלה לעתיד להימנע מהם.

בערב יום הכיפורים נהגו רבים במנהג הכפרות, טקס סמלי בו אנו מביאים מעין קורבן על חטאינו. יש הנוהגים את המנהג בתרנגולות ובדגים (שבשרם משמש כצדקה לעניים) ויש העושים זאת בכסף הנתרם לצדקה.

כבר בתפילת מנחה של יום הכיפורים, אומרים פעם אחת את הוידוי. נהוג להתפלל מנחה מוקדם בצהריים.

יום הכיפורים אסור באכילה ובשתייה, ברחצה ונעילת מנעלי עור ותשמיש המיטה. בסעודה המפסקת לפני הצום אוכלים מאכלי חג. נהוג שההורים מברכים את בניהם בברכת כהנים. מקדימים להדליק נרות ולהגיע לבית הכנסת.

תפילת יום הכיפורים נפתחת עוד לפני השקיעה. בקהילות רבות מקדימים את "תפילה זכה", תפילה בה  מתוודים על  החטאים, ובכל קהילות ישראל תפילת ערבית נפתחת באמירת תפילת "כל נדרי", בה אנו מתחרטים על נדרינו.

לתפילה זו משמעות מיוחדת ומקורה קדום. יש המייחסים אותה ליהודים שהיו אנוסים להמיר את דתם אשר ביום הכיפורים הסתכנו, והתאספו להקים מניין ולפני שהחלו להתפלל אמרו תפילה זו על מנת להפר את הנדרים שנדרו להמיר את דתם. ייתכן והתפילה עצמה עתיקה עוד בהרבה.

תפילת הערבית כולללת פיוטי סליחות רבים לאחר תפילת העמידה, ונהוג לסיימה באמירת שיר הייחוד, פרקי שבח לקב"ה הנאמרים בצורת שיר פסוק בידי החזן ופסוק בידי הקהל.

תפילות השחרית והמוסף, ארוכות ומרובות בפיוטים, וכמובן בוידוי הנאמר גם בתפילת העמידה בלחש וגם בחזרת הש"ץ. בתפילת מוסף, עיקר התפילה מתאר את סדר עבודת הכהן הגדול ביום הכיפורים, ומהווה מעין שחזור שלו בקטעי תפילה ומסתיים בכך שבגלל עוונותינו חרב בית המקדש.

תפילת מנחה כוללת בתוכה הפטרה וקוראים את כל ספר יונה. ספר יונה מתאר תהליך תשובה גדול של העיר נינוה ובמקביל תהליך תשובה של הנביא יונה עצמו.

ביום הכיפורים נוספת תפילה מיוחדת, תפילת נעילה הנאמרת ממש בסוף היום כאשר החמה כבר יורדת לשקוע. בתפילה זו נעלמות כל המחיצות, ארון הקודש נשאר פתוח כל התפילה, בכל מקום שנאמר כתיבה, משנים לחתימה, אומרים את קטעי הסליחות ואבינו מלכנו (אפילו בשבת) ונוסח הוידוי הוא מקוצר מחוסר הזמן, אך תכליתי. זוהי ההזדמנות האחרונה ויש לנצל אותה.

סיום התפילה, לאחר אבינו מלכנו אומרים החזן והקהל את הפסוקים "שמע ישראל ה' אלוקינו ה' אחד" פעם אחת "ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד" שלוש פעמים ומסיימים באמירה הפשוטה החותמת את התפילה "ה' הוא האלוקים" שבע פעמים. לאחר הקדיש (ויש נוהגים באמצעו) תוקעים תקיעה אחת בשופר ומסיימים בשירת לשנה הבאה בירושלים הבנויה.

מיד לאחר מכן מתפללים תפילת ערבית רגילה לגמרי, כל ההוספות המיוחדות של עשרת ימי תשובה אינן נאמרות. לאחר תפילת ערבית מבדילים טועמים משהו, מקדשים את הלבנה ולאחר מכן אוכלים סעודת חג. רבים נוהגים מיד בצאת היום, להתחיל במלאכת בניית הסוכה, בבחינת וילכו מחיל אל חיל.
גמר חתימה טובה

יהודים מתפללים בבית הכנסת ביום הכיפורים. מאוריציו גוטליב 1878 מוזיאון תל אביב

ראש השנה


מאמרים לראש השנה
סדר ראש השנה - סדר הברכות והסימנים בסעודת החג.

הפטרות לראש השנה - עיון בשתי ההפטרות לראש השנה. לידת שמואל וניחום רחל בספר ירמיהו

נבואה שעריך - סקירת ספר העוסק בתפילות ראש השנה והימים הנוראים.

באר מרים - ראש השנה - אסופת מאמרים בספר אלבומי מיוחד לראש השנה.

רעיונות לראש השנה - רעיונות לפעילות משפחתית מסביב לשולחן ראש השנה.

חידון לראש השנה - חידות ציורים וחידות מילוליות, קלות ומאתגרות (בנפרד) שינעימו לכם את סעודות החג.

תפזורת לראש השנה

אודות ראש השנה
ראש השנה נחגג בא ובב' בתשרי. מקור כפילות היום היא בתקופה בה היה ספק באיזה יום יחול ראש השנה מאחר ולא ידעו אם יבואו עדים ויהיה אפשר לקדש את החודש. תקנה זו קדומה בהרבה מתקנת יום טוב שני הנוהגת עד ימינו רק בחוץ לארץ. בתורה לא מופיעים פרטים על החג, הוא גם אינו מכונה ראש השנה, אלא היום הראשון בחודש השביעי, והוא מוזכר כיום תרועה וכיום זכרון. פרטי ודיני החג התגבשו במהלך הדורות.

ראש השנה הוא יום הדין, ובו אנו מאמינים שהקב"ה יושב ושופט את כל העולם כולו על מעשיו. מבחינת זו של אימת הדין מתחילים הימים הנקראים הימים הנוראים, במשמעות של נוראי הוד (ולא של איומים).

ראש השנה, הוא חג משונה. מצד אחד, כבר לאחר תפילת ערבית אנו פונים לסעוד את ליבנו בארוחת חג חגיגית במיוחד ומי דלמחרת בבוקר אנו מתפללים תפילה ארוכה מאד ורצינית (ולאחריה שוב אוכלים סעודה חגיגית) וכן ביום השני. שני פנים אלו של ראש השנה, בתור יום חגיגי במיוחד ובתור יום רציני במיוחד מהווים ניגוד המשתלב באווירת החג.

בסעודות החג מקובל לערוך מעין סדר ברכות (ראו מאמר מורחב). עיקר השינויים בתפילות הוא בתקיעות השופר המיוחדות לראש השנה, ובתפילת מוסף שבה נאמרות 9 ברכות ולא 7 כרגיל והן נקראת ברכת מלכויות, זכרונות ושופרות. בכל ברכה אנו מדגישים צד אחר של הקב"ה, את מלכותו על העולם, את זכריתו של כל המעשים והברואים (השגחה פרטית) ואת קול השופר, האמצעי המיוחד של היום.

בקריאת התורה אנו קוראים בפרשת וירא, את ההבטחה על הולדת יצחק, את גירוש הגר וישמעאל וביום השני של ראש השנה, מגיעים לשיא את פרשת עקידת יצחק. טעמי הקריאה בראש השנה וביום הכיפורים שונים ומיוחדים, איטיים ורציניים יותר.

בקריאת ההפטרה קוראים ביום הראשון את סיפורה של חנה אם שמואל, וביום השני מזכירים את רחל אמנו, שכן המדרש אומר ששלוש עקרות נפקדו בראש השנה, שרה רחל וחנה, וכך ביום ראש השנה, שהוא לפי המסורת גם יום בריאת ויצירת העולם (למרות שיש דעות שבניסן נברא העולם) אנו מזכירים את הנשים שהרו באותו יום.

תקיעות השופר נאמרות לפני תפילת מוסף ובמהלכה. במנהג המקורי נאמרו התקיעות בתפילת הלחש אולם כיום, כאשר אנשים מתפללים בקצבים שונים, ברוב המקומות אין תוקעים בתפילת לחש אלא רק בחזרת שליח הציבור ומשלימים תקיעות נוספות בסוף התפילה.

בצהרי יום ראש השנה, מקובל מנהג התשליך (ואם ראש השנה בשבת, אומרים את התשליך ביום השני). זהו מנהג סימלי בו אנו הולכים למקור עם מים (שכן המים מטהרים ואינם נטמאים לעולם), ולמעשה משליכים את חטאנו למים. כמובן שמנהג סימלי זה צריך להיות מלווה במעשים לאורך השנה שתבוא, אולם הוא מדגיש את מחויבתינו לשפר את מעשינו.

קישורים נוספים
מאגר חומרים וקישורים לראש השנה ממכללת קיי