העניין בתנועת החסידות עולה ועולה בשנים האחרונות. גם מצד התענינות בתורת החסידות עצמה וגם עניין היסטורי בתנועה ובאנשיה הבולטים.ספרו של עמנואל אטקס,
בעל התניא, הינו מחקר מקיף על רבי שניאור זלמן מלאדי, האדמו"ר הראשון בשושלת אדמורי חב"ד. המחקר ההיסטורי מבוסס על חומרים מהחסידות עצמה, אגרותיו השונות של הרב וכן מארכיוני רוסיה הצארית שנפתחו רק לאחרונה לציבור הרחב והכוללים פרטים רבים. רבי שניאור זלמן (להלן רש"ז), היה מתלמידיו של המגיד ממזריטש (שבעצמו היה מתלמידיו של הבעש"ט), והספר סוקר גם את ראשית תנועת החסידות שהיתה רק בתחילתה והתפשטה במהירות בכל רחבי אירופה המזרחית.
פרקי הספר עוסקים בעיקר בתולדותיו של הרש"ז ומעט גם בתורתו. הספר נפתח בתיאור הנסיבות שהביאו את הרש"ז לראש החסידים באיזורו, ובהנגות הייחודיות שעשה בחסידות שלו. שני פרקים מתארים בקצרה את תורתו כפי שהיא באה לידי ביטוי בספרו הידוע "תניא", ספר היסוד של תורת חב"ד. פרקים אלו חורגים מעיקרו של הספר והם רק פתח קל לספרים אלו. שלושה פרקים בספר עוסקים בעימות בין המתנגדים לחסידים, עימות שכמעט וקרע את היהדות לשניים באותה תקופה ושהדיו קיימים למעשה עד היום. הספר מתאר את נסיונותיו של הרש"ז להידבר עם הגאון מוילנה (שהוביל את קו ההתנגדות). נסיונות אלו, אירעו עוד בטרם היה הרש"ז אדמו"ר והוא הצטרף אז על רבו רבי מנחם מנדל מוויטבסק (שעלה לארץ ישראל ולאחר כמה שנים אף ביקש מהרש"ז לעמוד בראש החסידות ברוסיה הלבנה, מה שהוביל ליצירת שושלת חב"ד) אולם עלו בתוהו. עמדת הגאון כלפי החסידות הייתה שלילית ביותר, ולעיתים במקומות אחרים גם נטו לראות בחסידות גלגול נוסף של כת השבתאות. באותן מדינות החסידים נרדפו ממש, אולם במדינות בהם היו הם הרוב, תנועת החסידות פרחה ועלתה כאשר מספר המצטרפים עליה הה רב. הצטרפות זו של צעירים לתנועה אף הגבירה את המתח שכן אותם צעירים היו צריכים לצאת נגד אביהם ומשפחתם בדרכם החדשה. הספר מתאר את דרך ההבלגה שהמליץ הרש"ז לחסידיו לנקוט, בעוד הרש"ז עמל ויגע על הגדלת החסידות בתחומי מקום מושבו. אטקס מנתח את הנסיבות שהובילו להחרפת העימות שהחלו בפטירת הגאון בחול המועד סוכות, ובשמועה הזדונית שהחסידים מרבים מדי בחגיגת שמחת בית השואבה על מנת "לחגוג" גם את מותו. מובן שלשמועה זו לא היה כל בסיס אולם קיצוני המתנגדים יזמו פעולות קשות נגד החסידים, כולל החרמתם ונידויים והמעשים הגיעו עד אלימות ממש. החסידים שהגיעו למצב נואש, ביקשו את עזרת השלטונות והללו חוקקו חוקים ותקנות לטובתם. הפנייה וההלשנה לשלטונות רק החריפו את הכעס של המתנגדים אשר נקטו צעד דומה של הלשנה לשלטונות, ודווקא על רש"ז (שרבים מחסידי וילנה היו קשורים בו). העלילה הייתה מרושעת במיוחד וקשרה את הרש"ז לאויביה הגדולים ביותר של הקיסרות הרוסית באותה תקופה, הצרפתים. הרש"ז נעצר (וגם חסידים בוילנה נעצרו) ולאחר חקירה ארוכה ולאחר שמסר תשובה ארוכה מאד אודות החסידות שוחרר. כל זה היה למעשה תוצאה רגילה של חקירה, שלא הניבה שום הוכחות בדבר אשמה כלשהי. אולם הרש"ז עצמו, והחסידים בדורות הבאים, ראו את השחרור כמעשה ניסי ויום השחרור, י"ט בכסלו, נחוג עד היום. מיתוס המאסר (שהיה רק מעצר) התפתח ברבות השנים והספר עושה הבדלה מצוינת בין העובדות לבין תפיסת האירוע בקרב הרש"ז והחסידים. הרש"ז לא יכל היה לשב תחת גפנו ותאנתו זמן רב ולאחר שנתיים וכתוצאה מהלשנה נוספת נאסר שוב. יותר מכל מנהיגי החסידים סבל הרש"ז מהמאבק בין החסידים למתנגדים. אולם מעצרו נתן הזדמנות לשטוח את כל תפיסתו כלפי השלטונות ולכן גם ראה במאסרים אלו נסיונות גדולים שמוטלים עליו ובהם הוא עמד בהצלחה.
סכסוכים היו לא רק עם המתנגדים, גם בקרב החסידויות עצמן היו משברים וסכסוכים (וחסידויות רבות הן תוצאה של פיצולים). הספר עוסק רבות גם בסכסוכים אלו וביחוד עם רבי אברהם מקליסק (שעלה לארץ ישראל ביחד עם רבי מנחם מנדל מוויטבסק). אטקס מנסה להתחקות אחרי פרטי הסכסוך באמצעות האגרות השונות שהחליפו הצדדים. לסכסוך שני פנים, הסכסוך הרוחני על דרך הנהגת החסידים. זהו הסכסוך המתואר בספרות החסידית אולם לסכסוך היה גם פן ארצי בולט שעיקרו השליטה על כספי התרומות שנאספים בתחומי רוסיה הלבנה ונשלחים לחסידים בארץ. צד זה של הסכסוך לא זוכה לאזכורים מרובים בספרות החסידית, מסיבות ברורות, אולם קריאתו של אטקס באגרות השונות מראה את קיומו ואטקס אפילו תוהה האם הוא היה עיקר הסכסוך.
הספר מסתיים בתיאור מאבק הירושה לאחר מותו של הרש"ז ומראה בעיקר שאין חדש תחת השמש, וכאשר מנהיג גדול נפטר ויש יותר מאפשרות אחת ליורש, יפרוץ קרב ירושה, שיתנהל כקרב לכל דבר. למעשה קרב הירושה גרם לפיצול של החסידות לדור אחד ולחלוקתה לשתי חסידויות נפרדות, האחת תחת הנהגת בנו של הרש"ז ואחת תחת הנהגת תלמידו. השושלות התאחדו שוב רק בהנהגת האדמור השלישי (רבי מנחם מנדל - הצמח צדק). גם כאן צריך אטקס להתגבר על הספרות החסידית המטשטשת ומעמעמת את הסכסוך לכלל מחלוקת זוטרה ולהראות עד כמה למעשה היה הסכסוך חריף.
מעניין להשוות ספר זה לספר אחר שיצא בהוצאת מרכז זלמן שז"ר השנה על
הרבי מלובביץ מאת מנחם פרידמן ושמואל היילמן. שני הספרים בעלי אופי שוני לחלוטין. בעוד ספרם של פרידמן והיילמן הוא ספר הממקום בין העיון לקריאה, ספרו של אטקס הוא אקדמאי הרבה יותר, מביא ציטוטים רבים מהאגרות עצמן ומכתבי חוקרים שקדמו לו, אינו עושה קיצורי דרך ומנתח את הנושאים השונים בצורה מעמיקה. ועדיין, גם ספרו של אטקס כולל הרבה פרשנות אישית וגגם הוא אינו הגיוגרפי כלל וחושף צדדים ארציים רבים בהתנהגות האדמו"רים, צדדים אותם החסידים אוהבים להצניע ולהתעלם מהם. אמנם לחסידי חב"ד יהיה קל יותר לקבל את ספרו של אטקס (את הספר של פרידמן והיילמן תנעות חב"ד דחתה בשאט נפש ותרעומת גדולה) אך בודאי יתקשו לקבל חלק מן המסקנות המוצגות בו.
 |
| בעל התניא - עמנואל אטקס |
בעל התניא
רבי שניאור זלמן מלאדי וראשיתה של חסידות חב"ד
עמנואל אטקס
מרכז זלמן שזר
תשע"ב 2012
495 עמודים
