אתר פרשת השבוע עם תקצירים, דברי תורה, מאמרים, הפטרות, תפזורות, חידות ועוד המון דברים על כל פרשות השבוע וחגי ישראל! המאמרים באתר מוגנים בזכויות יוצרים. ניתן לעשות שימוש למטרות פרטיות ולא מסחריות תוך קישור ומתן קרדיט לגדי איידלהייט. לפרטים נא לפנות לאימייל gadieide@yahoo.com
מעונינים לקבל דבר תורה ישירות לנייד שלכם? הצטרפו לערוץ הטלגרם של פרשת השבוע !

פרשת משפטים לילדים

פרשת משפטים פותחת בדיני עבד עברי. לאחר עשרת הדברות, המהווים את עיקר היהדות וכוללים את האיסורים החמורים ביותר (איסור עבודה זרה ואיסור שפיכות דמים - רצח), היינו מצפים שפרשת משפטים תתמקד בנושאים החשובים, אולי דיני שבת, אולי דינים אחרים, אבל הפרשה מתחילה דווקא בנושא של עבד עברי.
התורה רוצה להזכיר לנו כי אנו בעצמו היינו עבדים. גם בפתיחת עשרת הדברות נאמר: "אנוכי ה' אלוקיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים מבית עבדים". עלינו לזכור את מצבנו בעבר ולדעת להתנהג ממנו לעתיד ובפרט דרך ההתיחסות לעבדים שאולי יהיו לנו.
התורה אינה בעד עבדות, אולם בתקופת קדם העבדות היה מצב נתון שקשה לשנותו. גם כיום נדמה לנו שאין עבדות, אולם בארצות באפריקה ובאסיה העבדות כמעט קיימת. אנשים אינם עבדים במובן שהם רכוש, אולם הם מועסקים בתנאים גרועים ביותר ובשכר נמוך במיוחד.
התורה יוצאת נגד תנאים אלו. על האדון חובה לספק תנאים מינימלים וסבירים לעבד, ולמעשה ההתיחסות לעבד הינה כמו לעובד שכיר. תקופת העבדות הינה מוקצבת בשנים, ולאחריה צריך לשחרר את העבד, ועוד לתת לו מתנות רבות (מעין שכר על עבודתו). ההלכה מרחיבה עוד את הנושא ואף פוסקת שאם יש לאדון שמיכה אחת, עליו לתת אותה לעבדו.
מטרת התורה היא להראות שהעבד אינו שונה כלל ממך. אם בימי קדם, עבדים היו רכוש לכל דבר, והאדון היה יכול לעשות בהם כרצונו (כולל הטלת עונשים גופניים), באה התורה ושוללת זאת מכל וכל. פגיעה גופנית בעבד מובילה לשחרורו המיידי. התורה רואה בעבדות מצב זמני, הנובע מפשעים שנעשו בעבר או מהדרדרות כלכלית, מצב שיכול להישאר רק שנים מעטות וחייב להסתיים לאחר תקופה לא ארוכה.

הרחבות בנושא עבד עברי

לדף הראשי של פרשת משפטים

פרשת יתרו לילדים

תקציר פרשת יתרו לילדים

פרק י"ח – ביקור יתרו במחנה בני ישראל
יתרו חותן משה, שומע על הניסים שקרו לבני ישראל בצאתם ממצרים ועל ים סוף. יתרו בא למקום חנייתם של בני ישראל, בתחתית הר האלוקים, עם ציפורה אשת משה ועם שני בני משה. התורה מפרטת את שמות בניו של משה גרשם – מאחר והוא היה גר בארץ נוכריה -  במדין, ואליעזר – שאלוקי אביו עזרו והצילו מפרעה.
משה עורך סעודה לכבוד יתרו ומספר לו שוב בדיוק את כל הקורות אותם. מכאן לומדים שלא דומה שמועה ששומעים לשמיעת הסיפור ממישהו שראה בעצמו בדיוק מה קורה. יתרו מתפעל מאד והוא הראשון שמשתמש בביטוי ברוך ה'. 
למחרת רואה יתרו כי משה רבנו עסוק כל היום בשפיטה בין העם. לשאלתו עונה משה כי הוא מלמד את העם את תורת ה' והוא עושה זאת מבוקר ועד ערב. יתרו אומר שמשה עמוס מדי ולא יכול להמשיך ככה לאורך זמן.
יתרו מציע למשה למנות שופטים נוספים. אלו יהיו "אנשי חיל, יראי אלוקים, אנשי אמת ושונאי בצע". ימונו שרי עשרות, ומעליהם שרי חמישים, מעליהם שרי מאות, ובראש הפירמידה שרי האלפים - שר לכל אלף איש. את כל הנושאים הפשוטים הם ישפטו ורק בנושאים הסבוכים שצריכים הכרעה מאת משה, יגיעו אליו. משה מקבל את העצה וממנה את השופטים השונים.

פרק י"ט – ההכנות למתן תורה
בראש-חודש סיוון, חודש וחצי לאחר צאתם ממצרים, מגיעים בני-ישראל אל מרגלות הר סיני. משה עולה אל הר סיני לקבל הנחיות. ה' מודיע לו כי אם ישראל יקבלו עליהם את ברית ה', יהיו לו "סגולה מכל העמים", "ממלכת כוהנים וגוי קדוש".משה יורד אל העם ומוסר את דברי ה'. תשובת ישראל כאחד: "כל אשר דיבר ה', נעשה"!
משה עולה אל האלוקים ומביא את תשובת העם. ה' אומר לו להנחות את העם להיטהר ולהתקדש לקראת יום מתן התורה. הוא מזהיר אותם מפני התקרבות אל הר סיני בזמן התגלות ה' עליו. לאחר שלושה ימים של הטהרות והתקדשות, בבוקר ו' בסיוון החלו להישמע קולות וברקים מכיוון הר סיני. על ההר נקשר ענן כבד ומתוכו קול שופר ההולך ומתחזק. אלו חלק מתיאורי התורה את המעמד ההיסטורי והכביר של מתן תורה, כשבוודאי תיאורים אלו חלקם כפשוטם, וחלקם מתארים גילויים רוחניים המתוארים בלשון בני אדם.
ה' יורד על הר סיני ומשמיע את הדברות לבני ישראל.



עשרת הדברות (כ, א-יד)
התורה מפרטת את עשרת הדברות
  • אנוכי ה' אלוקיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים מבית עבדים.
  • לא יהיה לך אלוקים אחרים על פני, לא תעשה לך פסל וכל תמונה...
  • לא תשא את שם ה' אלוקיך לשווא...
  • זכור את יום השבת לקדשו...
  • כבד את אביך ואת אמך...
  • לא תרצח.
  • לא תנאף.
  • לא תגנוב.
  • לא תענה ברעך עד שקר.
  • לא תחמוד בית רעך לא תחמוד אשת רעך ועבדו ואמתו ושור וחמור וכל אשר לרעך

יש דעות שונות בחלוקה של הדברות כאשר לפעמים הדבורת אנוכי ולא יהיה נספרות כדיבר אחד, והדיבר לא תחמוד מחולק לשניים.
התרגשות במחנה ישראל (כ, טו-יח)
העם אינו יכול לעמוד בגילוי האלוקי הנשגב. הוא מבקש ממשה שיהיה המגשר בין גילוי האלוקים לבינו. וכך שומע משה את הדברים מפי הגבורה ומוסר לכל העם בכוח האלוקים.
הציוויים שלאחר עשרת הדברות (כ, יט-כג)
הקב"ה מזהיר שוב את בני ישראל מפני עבודה זרה. את המזבח שעליו יביאו קורבנות חובה למלא באדמה ואם יבנו מזבח אבנים, יקפידו לבנות מאבנים שלא הונף עליהן ברזל,  כמו-כן יש להקפיד שהעלייה למזבח תהיה באמצעות כבש (משטח אלכסוני מאורך - רמפה), ולא במדרגות שהעלייה בהן אינה מכבדת את המזבח. הוראות אלו קוימו ובפרט בבית המקדש שכולו נבנה בלי שהונף כלי אבן במקדש.
 

דבר תורה לפרשת יתרו בנושא כיבוד אב ואם

בפרשת יתרו, ה' נותן לעם ישראל את עשרת הדברות, המהווים את עיקרי היהדות. נתמקד במצוות כיבוד הורים (שמות כ' י"ב): "כַּבֵּד אֶת-אָבִיךָ וְאֶת-אִמֶּךָ לְמַעַן יַאֲרִכוּן יָמֶיךָ עַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר-ה' אֱלֹקיךָ נֹתֵן לָךְ". מצוות כיבוד הורים חריגה בעשרת הדברות. היא אינה מצווה בין אדם לה' (כדוגמת שבת או איסור עבודה זרה) והיא שונה גם מיתר מצוות הלא תעשה בין אדם לחברו (שכולן פותחות במילת האיסור לא). היא מוגבלת כלפי שני אנשים: ההורים שלך (למרות שחכמינו הרחיבו את המצווה גם לכיבוד האחים הגדולים, הסבים, הורי בן או בת הזוג ועוד).
בנוסף זוהי אחת המצוות הבודדות ששכרן מפורש, ולא סתם שכר, אלא שכר רב מאד, למען יאריכון ימיך. מצוות כיבוד ההורים היא מהילדות ועד לבגרות. בגיל הילדות ובגיל הנערות לפעמים ההורים מרגיזים, מעצבנים וכלשון הנוער לא מבינים כלום, עדיין חובה לכבדם. גם כאשר ההורים מבוגרים וזקנים, אסור חלילה להתייחס להורים כאל מעמסה (בחברות קדומות בעולם, היחס לזקנים היה גרוע מאד), אלא תמיד לעזור ולכבד אותם. מכאן ברור גם למה כיבוד הורים מוביל לאריכות ימים, הרי גם לך בעתיד יהיו ילדים, ואם ילדים אלו יראו איך כיבדת ודאגת לצרכי ההורים שלך, הרי כאשר הם יגדלו, הם ידאגו לצרכים שלך בעת זיקנה.
בלשון הפסוק כתוב "יאריכון ימיך על האדמה אשר ה' אלוקיך נותן לך". ניתן לפרש זאת בשתי דרכים, הראשונה אריכות ימים, והשנייה, עם ישראל כעם יזכה להאריך ימים על ארצו. התורה מלאה באזהרות מפני הגלות, ובמובן הלאומי, מצוות כיבוד הורים, משמעותה זכירת אבות האומה: אברהם, יצחק, יעקב, משה ודרך זאת את קיום התורה שהיא התנאי ההכרחי לישיבת עם ישראל בארצו. אכן כאשר עם ישראל עזב את דרך התורה, בסופו של דבר, חרב בית המקדש ועם ישראל יצא לגלות.
כבד את אביך ואת אימך
כבד את אביך ואת אימך - פיליפ רטנר מוזיאון התנך בצפת


לדף הראשי של פרשת יתרו

תפזורת לפרשת יתרו

בתפזורת הבאה וטמנו מילים מפרשת יתרו, ניתן לחפש ישירות בתפזורות, לענות על השאלות בצד או להיעזר ברשימת המילים. בהצלחה

חידות נוספות לפרשת יתרו

העמוד הראשי של פרשת יתרו

תפזורת לפרשת יתרו
תפזורת לפרשת יתרו

אדר נזלי ישע

אדר נזלי ישע הוא קרובה לטו בשבט שחוברה על ידי רבי יהודה בן משה הלוי. אין זה המשורר הנודע רבי יהודה הלוי, אלא אחד מפייטני ארץ ישראל הקדומים שחי במאה השביעית לספירה. הפיוט נאמר בתפילת שחרית של ט"ו בשבט על סדר חזרת הש"ץ. סוג זה של פיוטים מכונה קרובות (שכן בהן החזן קרב לפני העמוד לומר את התפילה). פיוטים רבים מאותה תקופה, ובפרט של רבי אלעזר הקליר מצאו את דרכם לסדר התפילה בחגים ובימים נוראים, ואילו רבים אחרים נשכחו. פיוט זה נמצא מחדש בגניזת קהיר והובא לראשונה לדפוס על ידי מנחם זולאי ז"ל.

הפיוט בנוי על סדר הא"ב ובכל בית מזכירים עץ אחר באותה אות. לאחר מכן בא המשפט הקבוע בראש השנה לאילן, בשורה הרביעית מופיע תמיד פסוק (לאחר הנקודתיים) וחתימת הברכה.
מעניין לשים לב לרשימת העצים, וכמובן שעצים שאינם מקומיים לארץ ישראל לא מוזכרים כלל. גם הפרדס המוזכר הוא פרדס רימונים, ולא פרדס הדרים. לברכת את צמח דוד עבדך אין סיום משלה וגם שימו לב לחתימה של הברכה האחרונה.

אדר נזלי ישע תזיל להמוני
אגוז יפריח למעודני
בראש השנה לאילן
אמץ אמוני: כי שמש ומגן ה'
ברוך אתה ה' מגן אברהם

בהילו נרו יאיר לנחויים
ברוש בהיק יזהיר לפדויים
בראש השנה לאילן
ברך בגשמי תחיה לארץ החיים: כי מוצאי מצא חיים
ברוך אתה ה' מחיים המתים

גדול ומהולל ורם על כל אל
גפן המשולח כרם אל.
בראש השנה לאילן
גבר ששון באומרי אין כאל: כי גדול בקרבך קדוש ישראל
ברוך אתה ה' האל הקדוש

דביר תבנה למסוימה
דולב יאריך בקומה
בראש השנה לאילן
דרוש לנו מחכימה: כי ה' ייתן חכמה
ברוך אתה ה' חונן הדעת

הדר שרה מראש אמנה
הדס יפריח למאמינה
בראש השנה לאילן
תשובב למי מנה: כי אשיב את שבות הארץ כבראשונה
ברוך אתה ה' הרוצה בתשובה

ועמך לטובה תתאיר
ורד יזהיר ואיל יכאיר
בראש השנה לאילן
ועד סליחה לעם זו להבאיר: כי אסלח לאשר אשאיר
ברוך אתה ה' חנון ומרבה לסלוח

זוהר יזהיר מקום יעקב
זית רענן המשול ביעקב
בראש השנה לאילן
זאת יאמר ליעקב: כי פדה ה' את יעקב
ברוך אתה ה' גואל ישראל

חפש פדות לקהלך
חרוב ימתיק וברכה בו להללך
בראש השנה לאילן
חי תרפא גוי מייחלך: כי אעלה ארוכה לך
ברוך אתה ה' רופא חולי עמו ישראל

טהר משוש כל הארץ
טיף ברכה לקרואי חפץ ארץ
בראש השנה לאילן
טכס להגשים ברכה לארץ: כי מבורכיו יירשו ארץ
ותן טל ומטר לברכה, ברוך אתה ה' מברך השנים

י-ה חיש ישע לעמך אשר קוו
יבולים בפרים ינוו
בראש השנה לאילן
יאמר לאסוף דוחים אשר יקוו: כי פדיתם ורבו כמו רבו
ברוך אתה ה' מקבץ נדחי עמו ישראל

כהשמיע במילינו
כרם ייתן פריו לנו
בראש השנה לאילן
יכריע צדק מאזנינו: כי ה' שופטינו
ברוך אתה ה' מלך אוהב צדקה ומשפט

להשמיע ישע לעבדו
לוז לעשרים ואחד יגמר נרדו
בראש השנה לאילן
לאבד נצרים ומינים אשר בו בגדו: כי רשעים יאבדו
ברוך אתה ה' שובר אויבים ומכניע זדים

מעת חרב בית איבו
מור מארץ העדה ישובו
בראש השנה לאילן
מעוז יהי לעם קרובו: כי לי איים יקוו
ברוך אתה ה' משען ומבטח לצדיקים

נועם ששון בהגיון
נרד וכרכום נחז בחיזיון
בראש השנה לאילן
נבנתה העיר על תילה נשמיע בריציון: כי בנה ה' ציו
ברוך אתה ה' בונה ירושלים (אומרים את כל ברכת את צמח)

סולו סולו המסילה לבני
סמדר ירבה לעידוני
בראש השנה לאילן
סכות שיח חינוני: כי שמוע אל אביונים ה'
ברוך אתה ה' שומע תפילה

ערך קורבן אולמו
ערבה מנחה לשאת עם בהתרוממו
בראש השנה לאילן
עולת שי יקבל מעמו: כי רוצה ה' בעמו
ברוך אתה ה' המחזיר שכינתו לציון

פריו ייתן לשמחנו בגילה
פרדס עם צמחי ארך ויבולה
בראש השנה לאילן
פדוייך מהללים יומם ולילה: כי נעים נאווה תהילה
ברוך אתה ה' הטוב שמך ולך נאה להודות

צמחי אילנות בברכה נחזה,
קיקיון ראש יום, רימון ציץ לעם הזה
בראש השנה לאילן
שקמים ושירוק יגבה כזה: תשמיענו כי שלום אמת אתן לכם במקום הזה
ברוך אתה ה' עושה השלום.


לדף הראשי של טו בשבט