אתר פרשת השבוע עם תקצירים, דברי תורה, מאמרים, הפטרות, תפזורות, חידות ועוד המון דברים על כל פרשות השבוע וחגי ישראל!
המאמרים באתר מוגנים בזכויות יוצרים. ניתן לעשות שימוש למטרות פרטיות ולא מסחריות תוך קישור ומתן קרדיט לגדי איידלהייט. לפרטים נא לפנות לאימייל gadieide@yahoo.com

הפטרת סוכות

ההפטרה ליום הראשון של סוכות הינה פרק י"ד בספר זכריה. לפני שניגש לניתוח הפרק נציין שזכריה הנביא פעל בימי בית שני, לאחר שיבת ציון והינו אחד מאחרוני הנביאים שהיו לעם ישראל. נבואותיו קשות לפיענוח ונראות לעיתים יותר כחידות. בכל זאת הנה הקישור לטקסט המלא של הפטרת סוכות ונסו להבין את הקשר לסוכות.
אם קראתם את ההפטרה בודאי ראיתם שהמילה סוכות מופיעה בה אולם הקשר לא ברור, הבה ננתח את ההפטרה פסוק פסוק:

א הִנֵּה יוֹם-בָּא, לַה'; וְחֻלַּק שְׁלָלֵךְ, בְּקִרְבֵּךְ.  ב וְאָסַפְתִּי אֶת-כָּל-הַגּוֹיִם אֶל-יְרוּשָׁלִַם, לַמִּלְחָמָה, וְנִלְכְּדָה הָעִיר וְנָשַׁסּוּ הַבָּתִּים, וְהַנָּשִׁים תשגלנה (תִּשָּׁכַבְנָה); וְיָצָא חֲצִי הָעִיר, בַּגּוֹלָה, וְיֶתֶר הָעָם, לֹא יִכָּרֵת מִן-הָעִיר.

תחילת ההפטרה נשמעת דווקא מבטיחה. הנה יום בא לה'. אולם ההמשך אינו מבשר טובות. גם בפעמים אחרות בהם מדברים הנביאים על יום ה' או יום גדול, בדרך כלל תגיע פורענות לפני שמשהו טוב יקרה. המשך הפסוק מחריד, שלל העיר יחולק בתוך העיר עצמה. בפסוק ב' אנו מבינים שיש כאן מלחמה כוללת ואנו לומדים על תוצאותיה הקשות. העיר נלכדת, הבתים נהרסים, והנשים נאנסות. ננצל את ההזדמנות להסבר כי בספר עצמו כתובה המילה תשגלנה אבל היא אינה נאמרת כאשר קוראים את ההפטרה ובמקומה נקראת המילה תשכבנה (ולכן היא מופיעה בניקוד). אלו הם הבדלי מסורות בין צורת הכתיבה לצורת הקריאה וכמוהן יש רבות בתנ"ך. נחמה כלשהי נמצאת בסוף הפסוק. חצי העם יגלה אולם חצי מהעם יישאר בעיר. אולי מלחמה כזו מזכירה לכם את מלחמת גוג ומגוג. אם כן, אתם צודקים ויש בהחלט קשר למלחמה זו, שהתיאור שלה ביחזקאל הוא ההפטרה לשבת חול המועד סוכות (ובדיון על הפטרה זו נעמוד על הקשרים)

ג וְיָצָא ה', וְנִלְחַם בַּגּוֹיִם הָהֵם, כְּיוֹם הִלָּחֲמוֹ, בְּיוֹם קְרָב.  ד וְעָמְדוּ רַגְלָיו בַּיּוֹם-הַהוּא עַל-הַר הַזֵּיתִים אֲשֶׁר עַל-פְּנֵי יְרוּשָׁלִַם, מִקֶּדֶם, וְנִבְקַע הַר הַזֵּיתִים מֵחֶצְיוֹ מִזְרָחָה וָיָמָּה, גֵּיא גְּדוֹלָה מְאֹד; וּמָשׁ חֲצִי הָהָר צָפוֹנָה, וְחֶצְיוֹ-נֶגְבָּה.  ה וְנַסְתֶּם גֵּיא-הָרַי, כִּי-יַגִּיעַ גֵּי-הָרִים אֶל-אָצַל, וְנַסְתֶּם כַּאֲשֶׁר נַסְתֶּם מִפְּנֵי הָרַעַשׁ, בִּימֵי עֻזִּיָּה מֶלֶךְ-יְהוּדָה; וּבָא ה' אֱלֹקי, כָּל-קְדֹשִׁים עִמָּךְ.

חומרת המצב, וכנראה כשלון בני ישראל במלחמה, מחייב סיוע אלוקי, אולם גם סיוע זה אינו פשוט ומצריך שינוי סדרי בראשית, בקיעת ההרים, הזזתם וסתימת הגיא. התיאור מזכיר רעידת אדמה ופסוק ה' מתייחס במפורש לרעידת אדמה חזקה, מאות שנים קודם לכן. רעידות אדמה חזקות יכולות לשנות טופוגרפיה של איזור.

  ו וְהָיָה, בַּיּוֹם הַהוּא; לֹא-יִהְיֶה אוֹר, יְקָרוֹת יקפאון (וְקִפָּאוֹן).  ז וְהָיָה יוֹם-אֶחָד, הוּא יִוָּדַע לַה'--לֹא-יוֹם וְלֹא-לָיְלָה; וְהָיָה לְעֵת-עֶרֶב, יִהְיֶה-אוֹר.

פסוקים אלו הינם חידה. מדוע שביום לא יהיה אור ומהו אותו קיפאון? אולי כאן אתם דווקא חושבים על חג הפסח ומכת חושך. רעידת אדמה יכולה לעורר מריבצם הרי געש שיפלטו אפר רב לאוויר ויכסו את השמש. גם הפסוק לא יום ולא לילה מופיע בהגדה של פסח. אולם הבלבול כאן יותר גדול מאחר והאור יחזור דווקא בשעות הערב. מדובר פה שוב על היפוך סדרי בראשית.

 ח וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא, יֵצְאוּ מַיִם-חַיִּים מִירוּשָׁלִַם, חֶצְיָם אֶל-הַיָּם הַקַּדְמוֹנִי, וְחֶצְיָם אֶל-הַיָּם הָאַחֲרוֹן:  בַּקַּיִץ וּבָחֹרֶף, יִהְיֶה.

בירושלים והריה מספר נביעות מים, חלקן זורמות מזרחה וחלקן מערבה. נבואות נוספות מדברות על נחלי המים שיצאו מירושלים, אולם שוב, מצוין שתהיה שפיעה חזקה כל כך ובדיוק מהנקודה הגבוהה ביותר ולכן המים יזרמו לכמה כיוונים, ובאופן סדיר ולא רק עקב גשמי חורף.

 ט וְהָיָה ה' לְמֶלֶךְ, עַל-כָּל-הָאָרֶץ; בַּיּוֹם הַהוּא, יִהְיֶה ה' אֶחָד--וּשְׁמוֹ אֶחָד.

פסוק ט' מוכר וידוע ונאמר בכל סיום של אחת מהתפילות. הוא מזכיר לכם את הפסוק הראשון של קריאת שמע, אולם בעוד שבקריאת שמע אנו אומרים ה' אלוקינו, לפסוק זה יש אופי אוניברסלי יותר, וה' יהיה מלך על כל הארץ. 


י יִסּוֹב כָּל-הָאָרֶץ כָּעֲרָבָה מִגֶּבַע לְרִמּוֹן, נֶגֶב יְרוּשָׁלִָם; וְרָאֲמָה וְיָשְׁבָה תַחְתֶּיהָ לְמִשַּׁעַר בִּנְיָמִן, עַד-מְקוֹם שַׁעַר הָרִאשׁוֹן עַד-שַׁעַר הַפִּנִּים, וּמִגְדַּל חֲנַנְאֵל, עַד יִקְבֵי הַמֶּלֶךְ.  יא וְיָשְׁבוּ בָהּ, וְחֵרֶם לֹא יִהְיֶה-עוֹד; וְיָשְׁבָה יְרוּשָׁלִַם, לָבֶטַח.  {ס}

כאן מופיע תיאור גיאוגרפי של ארץ ישראל ושערי ירושלים שהיה מוכר וידוע לשומעים המקוריים של נבואת זכריה. לא נתעכב על תיאורי המקומות המוההים עניין לחוקרים למשל מגדל חננאל שהיה קיים גם בימי בית ראשון והיה חלק מחומת העיר.

יב וְזֹאת תִּהְיֶה הַמַּגֵּפָה, אֲשֶׁר יִגֹּף ה' אֶת-כָּל-הָעַמִּים, אֲשֶׁר צָבְאוּ, עַל-יְרוּשָׁלִָם; הָמֵק בְּשָׂרוֹ, וְהוּא עֹמֵד עַל-רַגְלָיו, וְעֵינָיו תִּמַּקְנָה בְחֹרֵיהֶן, וּלְשׁוֹנוֹ תִּמַּק בְּפִיהֶם.  יג וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא, תִּהְיֶה מְהוּמַת-ה' רַבָּה בָּהֶם; וְהֶחֱזִיקוּ, אִישׁ יַד רֵעֵהוּ, וְעָלְתָה יָדוֹ, עַל-יַד רֵעֵהוּ.  יד וְגַם-יְהוּדָה--תִּלָּחֵם, בִּירוּשָׁלִָם; וְאֻסַּף חֵיל כָּל-הַגּוֹיִם סָבִיב, זָהָב וָכֶסֶף וּבְגָדִים--לָרֹב מְאֹד.  טו וְכֵן תִּהְיֶה מַגֵּפַת הַסּוּס, הַפֶּרֶד הַגָּמָל וְהַחֲמוֹר, וְכָל-הַבְּהֵמָה, אֲשֶׁר יִהְיֶה בַּמַּחֲנוֹת הָהֵמָּה--כַּמַּגֵּפָה, הַזֹּאת.

העונש לעמים שנלחמו בירושלים, לא יהיה נעים כלל וכלל

טז וְהָיָה, כָּל-הַנּוֹתָר מִכָּל-הַגּוֹיִם, הַבָּאִים, עַל-יְרוּשָׁלִָם; וְעָלוּ מִדֵּי שָׁנָה בְשָׁנָה, לְהִשְׁתַּחֲו‍ֹת לְמֶלֶךְ ה' צְבָאוֹת, וְלָחֹג, אֶת-חַג הַסֻּכּוֹת.  יז וְהָיָה אֲשֶׁר לֹא-יַעֲלֶה מֵאֵת מִשְׁפְּחוֹת הָאָרֶץ, אֶל-יְרוּשָׁלִַם, לְהִשְׁתַּחֲו‍ֹת, לְמֶלֶךְ ה' צְבָאוֹת--וְלֹא עֲלֵיהֶם, יִהְיֶה הַגָּשֶׁם.

לאחר המלחמה הנוראית שתגבה חללים גדולים גם בקרב ישראל וגם בקרב העמים, יגיעו ימים בהם אוכלוסית העולם כולו תכיר בה' כאלוקים וכתוצאה מכך גם הגויים נדרשים לעלות לרגל. אמנם רק פעם אחת בשנה ודווקא בחג הסוכות. הסיבה לבחירה בחג הסוכות אינה מפורשת, אולם נרמז כי גם הגויים יצטרכו להתפלל על הגשם.

יח וְאִם-מִשְׁפַּחַת מִצְרַיִם לֹא-תַעֲלֶה וְלֹא בָאָה, וְלֹא עֲלֵיהֶם; תִּהְיֶה הַמַּגֵּפָה, אֲשֶׁר יִגֹּף ה' אֶת-הַגּוֹיִם, אֲשֶׁר לֹא יַעֲלוּ, לָחֹג אֶת-חַג הַסֻּכּוֹת.  יט זֹאת תִּהְיֶה, חַטַּאת מִצְרָיִם; וְחַטַּאת, כָּל-הַגּוֹיִם, אֲשֶׁר לֹא יַעֲלוּ, לָחֹג אֶת-חַג הַסֻּכּוֹת.

מדוע מצרים זוכים לאזכור מיוחד? התשובה ברורה. במצרים לא יורד כמעט גשם, אבל שפע המים מהנילוס נראה מובטח. לכאורה. למעשה גם במפלס הנילוס ייתכנו שינויים שיכולים לגרום לרעב, כדוגמת הרעב בימי יוסף. אולם לרוב נראה שאין בעיית מים במצרים ולכן הם זוכים לאזהרה מיוחדת.

כ בַּיּוֹם הַהוּא, יִהְיֶה עַל-מְצִלּוֹת הַסּוּס, קֹדֶשׁ, לַה'; וְהָיָה הַסִּירוֹת בְּבֵית ה', כַּמִּזְרָקִים לִפְנֵי הַמִּזְבֵּחַ.  כא וְהָיָה כָּל-סִיר בִּירוּשָׁלִַם וּבִיהוּדָה, קֹדֶשׁ לַה' צְבָאוֹת, וּבָאוּ כָּל-הַזֹּבְחִים, וְלָקְחוּ מֵהֶם וּבִשְּׁלוּ בָהֶם; וְלֹא-יִהְיֶה כְנַעֲנִי עוֹד בְּבֵית-ה' צְבָאוֹת, בַּיּוֹם הַהוּא.

פסוקי הסיום מראים עד כמה מצבה של ירושלים יהיה טוב, והם עוסקים בדיני קדושה וטהרה ומאפשרים שימוש בכל סיר שנמצא בעיר (כי הוא בוודאי בחזקת טהור).

עברנו בתמציתיות על ההפטרה, אבל פרט לאיזכור של חג הסוכות, קשה למצוא קשר ברור. הפטרה זו מהווה את המקור לקביעת חכמים על אופיו האוניברסלי של חג הסוכות. במהלך כל חג הסוכות מקריבים שבעים פרים לעולה וחכמים דרשו שפרים אלו הינם כנגד שבעים אומות העולם. לעם ישראל יש אחריות כלפי כל העולם ולמרות שרוב הגויים לא מכירים באחריות זו ויוצאים למלחמה על ישראל, בסופו של דבר גם הם יכירו בכך ויעלו לרגל. מכל החגים רק לחג הסוכות ניתן להקנות אופי אוניברסלי. בחגים פסח ושבועות מזכירים אירועים היסטורים שקרו לעם ישראל - יציאת מצרים ומתן תורה. בחגים אלו אין אפשרות לערב את הגויים. אולם חג הסוכות לא מציין אירוע ספציפי וככזה אפשר לצרף אליו את כלל העמים ובפרט שבקשת הגשם הינה בקשה לה כל העמים שותפים. במישור הרעיוני אפשר לציין שגם בחג הסוכות אנו יוצאים מהבית החוצה, ובהשאלה דבר ה' פורץ את גבולות עם ישראל החוצה לשאר העמים.


להשלמת העניין מומלץ לעבור מיד לקריאת המאמר על הפטרת שבת חול המועד סוכות
לדף הראשי של סוכות

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה