אתר פרשת השבוע עם תקצירים, דברי תורה, מאמרים, הפטרות, תפזורות, חידות ועוד המון דברים על כל פרשות השבוע וחגי ישראל!
המאמרים באתר מוגנים בזכויות יוצרים. ניתן לעשות שימוש למטרות פרטיות ולא מסחריות תוך קישור ומתן קרדיט לגדי איידלהייט. לפרטים נא לפנות לאימייל gadieide@yahoo.com

פרשת כי תבוא לילדים

נושאי הפרשה - כי-תבא

ביכורים (כו, א-יא)
משה רבנו מוסיף ומצווה את בני ישראל במצוות שיחויבו בהם בכניסתם לארץ. פרשתנו פותחת במצוות הביכורים, החלה רק לאחר כיבוש הארץ וחלוקתה בין שבטי ישראל.
המצווה חלה על שבעת המינים שנתברכה בהם ארץ ישראל. כאשר החקלאי יורד לשדהו ורואה פרי בביכורו, עליו לסמנו. כאשר יעלה לרגל לירושלים, ימלא את הטנא בפירות הביכורים ויביאו לכהן. הכהן מניף את הטנא יחד עם הבעלים. המביא נוטל שוב את הטנא בידו ופותח באמירת נוסח קצר, שעיקרו קורות עם ישראל ותודה על ברכת ה'.

ביעור מעשרות (כו, יב-טו)
שש השנים שנמנות בין שנת שמיטה אחת לבאה, חלוקות בדיני המעשרות הנוהגים בהם. בשנה הרביעית לקראת חג הפסח מצווה כל יהודי לבדוק אם לא נותרו ברשותו מעשרות מהשנה השלישית שטרם ניתנו  לעניים. בעת הזאת עליו להוציא את כל יתרת המעשרות מביתו, לחלקם לעניים ולומר נוסח תפילה קצר.

התחדשות במצוות (כו, טז-יט)
משה פונה לבני ישראל ומזהירם לשמור את מצוות התורה ושיהיו בעינינו תמיד כחדשים שזה עתה ניתנו. בהקשר זה, הוא מציין את הקשר המיוחד שבין ישראל לקב"ה.

גל-עד (כז, א-י)
כדי לזכור את התורה, מצווה משה להקים גל אבנים שיעמוד כעדות בין ה' ובין העם. בראשונה יש להקים גל בן שניים-עשר אבנים על גדת הירדן המערבית, ועליה לכתוב את דברי התורה, ואחר-כך להקים עוד גלי אבנים דומים בהר עיבל ובגלגל.

הברוך והארור (כז, יא-כו)
משה מפרט בפני העם את טקס הברכה והקללה עליו למדנו כבר בקצרה בתחילת פרשת ראה.
לאחר שיעבור את הירדן, יתייצב העם לטקס, כשהוא חלוק לשלושה: שישה מן השבטים יעמדו על הר גריזים - ייצוג לברכה, שישה שבטים יעמדו על הר עיבל - ייצוג לקללה, ובגיא שבין ההרים יעמדו הכוהנים והלויים ואיתם ארון ברית ה'. הלויים פונים אל הר גריזים ואומרים את דברי הברכה, וכל העם עונה אמן. אחר כך מסובבים פניהם אל הר עיבל ואומרים את דברי הקללה, וכל העם עונים אמן.
אלו אחד-עשר הדברים אליהם מתייחסית הלווים, פעם אחת בלשון ברוך ופעם נוספת בלשון ארור:
-          עובד עבודה זרה.
-          מזלזל באביו ובאמו.
-          "משגה עוור" - מכשיל אדם בעצה רעה.
-          מטה משפט גר, יתום ואלמנה.
-          "מכה רעהו בסתר" - מדבר לשון הרע.
-          לוקח שוחד ומפליל את הזכאי.
-          מי שאינו מקיים את התורה ומצוותיה.

ברכות לשומר התורה (כח, א-יד)
השומע בקול ה' ומקיים מצוותיו יזכה לברכות רבות. ה' יברך אותו בילדים, בתנובה פורייה במשק החי, בשדה, במטעים ובכרם, ידביר את האויבים הקמים על ישראל, יברך כל אחד בעושר ובהצלחה ועוד ועוד.

הזהרות למפר התורה (כח, טו-סט)
כנגד הברכות שמבטיח משה למקיימים את דברי התורה, הוא מזהיר מפני עזיבת התורה והמצווה. בפרוט ובאריכות הוא מונה את כל הקללות והחוליים שיבואו חלילה על ישראל. ברמה האישית - בבית ובשדה, וגם ברמה הלאומית - בהליכה לגלות, ברדיפות העמים, באסונות, עבדות, צרות ומחלות מכל הסוגים.
התורה מסכמת את הנושא כולו, ומכתירה אותו בשם "דברי הברית" - הברית שכרת משה עם בני-ישראל לקיום דרך היהדות.
דור הבנים מפנים ומקבל (כט, א-ח)
משה משבח את 'דור הבנים' אליו הוא מדבר בשנת הארבעים ליציאת מצרים, ערב הכניסה לארץ. משה אומר: "ולא נתן ה' לכם לב לדעת ועיניים לראות ואוזניים לשמוע עד היום הזה". כלומר, לאחר כל הניסים ביציאת מצרים ובדרך במדבר, לאחר מתן תורה בסיני, ועדיין לא הפנימו היוצאים ממצרים, דור המדבר, את הקשר והמחויבות של העם לה'. והנה עתה, דור הבנים העומדים להיכנס לארץ, בשל יותר, ומפנים את הניסים הגדולים ואת הקשר המיוחד עם הקב"ה. משה מבקש, שהעם ישכיל ויתמיד בקיום התורה.

דבר תורה קצר לפרשת כי תבוא
יהודי צריך תמיד להיות שמח, ובוודאי צריך לקיים את המצוות בשמחה, אבל יש מצוות שהתורה מדגישה במיוחד את חשיבות השמחה בקיומן. כזאת היא מצוות הבאת הביכורים, שבה נפתחת פרשת-השבוע. כאשר התורה מתארת את המצווה הזאת היא מורה ליהודי: "ושמחת בכל הטוב אשר נתן לך ה' אלוקיך".
מצוות הביכורים מבטאת יסוד מרכזי בחיי האדם. הוא נדרש לקחת את "ראשית כל פרי האדמה", את המובחר שבפירות, ולהביאו לבית-המקדש. יש בכך משמעות רוחנית נצחית – יהודי צריך לתת לבורא העולם את ה'ראשית' שלו, את המיטב. בכך הוא נותן שבח והודיה לבורא על שהעניק לו את שפע הטוב והברכה.
במישור האישי מתבטא הרעיון של מצוות ביכורים בהקדשת ראשית היום למתן שבח והודיה לבורא. עם הקימה בבוקר היהודי פונה אל הבורא ואומר: "מודה אני לפניך... שהחזרת בי נשמתי". אחר-כך הוא מתפלל ולומד תורה, ורק אחרי כל זאת הוא פונה לעבודת יומו.
כל זה מלוּוה שמחה גדולה. והשמחה היא כללית ומקפת – "ושמחת בכל הטוב" – שמחה על עצם הווייתנו, על עצם העובדה שזכינו להיות יהודים ולעבוד את בוראנו.

הדף הראשי של פרשת כי תבוא

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה