אתר פרשת השבוע עם תקצירים, דברי תורה, מאמרים, הפטרות, תפזורות, חידות ועוד המון דברים על כל פרשות השבוע וחגי ישראל!
המאמרים באתר מוגנים בזכויות יוצרים. ניתן לעשות שימוש למטרות פרטיות ולא מסחריות תוך קישור ומתן קרדיט לגדי איידלהייט. לפרטים נא לפנות לאימייל gadieide@yahoo.com

פרנץ רוזנצווייג

פרנץ רוזנצווייג היה פילוסוף יהודי גרמני בגמרניה של ראשית המאה העשרים. רוזנצווייג עבר מסלול חיים הכרוך בעימותים עם דתו. החל מגדילה בבית מסורתי, דרך התבוללות משפחתו הקרובה, רצון להתנצר ולהמיר את דתו, ביקור בתפילות יום הכיפורים, שינוי החלטתו והתקרבות לדת. בין שאר כתביו תרגם רוזנצוויג ביחד עם מרטין בובר את התנ"ך לגרמנית.
כשעיינתי בספר החדש: "פירושי פרנץ רוזנצוויג לשירי רבי יהודה הלוי",  הרהרתי שיש מעט מאד אנשים היכולים להוקיר את הספר במלואו. זוהי קבוצה מצומצמת  של חובבי שירת ימי הביניים בכלל וריה"ל בפרט, ובנוסף מתענינים בפילוסופיה יהודית של ראשית המאה העשרים. אלו שצלחו את שני התנאים האחרונים מוטב שישלטו היטב בשפה הגרמנית.
לדאבוני, איני עונה לאף אחד משלושת התנאים בצורה מובהקת ובודאי לא לצירוף הכמעט בלתי אפשרי, אולם מחבר הספר פרופ' מיכאל שורץ, הצליח ליצור ספר רב מימדי שגם אנשים  המתענינים באחד מתחומים אלו, יוכלו למצוא בו עניין.
הספר מתחיל במבוא ומסתיים באחרית דבר של רוזנצוויג לספרו המקורי ובמבוא של בנו של רוזנצוויג לספר שהוציא. בין לבין מובאים תשעים וחמישה שירים ופיוטים של רבי יהודה הלוי.
הספר בנוי מחמישה רבדים שונים בין-תחומיים, המגשרים על מאות שנים של הבדלי שפה לשון ופילוסופיה. קריאת המבואות לבדם תספק את חובבי הפילוסופיה ותספק להם הצצה קצרה לדמותו של רוזנצווייג.
  • הרובד הראשון הוא שיריו ופיוטיו (לרוב פיוטים שנאמרו כחלק מהתפילות בשבתות ובחגים) של רבי יהודה הלוי, אין חידוש בשירים אלו והם ידועים כבר מאות בשנים.
  • הרובד השני הוא התרגום לגרמנית של שירים אלו, התרגום של רוזנצוויג מראשית המאה העשרים.
  • הרובד השלישי הוא הפירושים של רוזנצוויג אותם תירגם פרופ' שוורץ מגרמנית לעברית. פירושים אלו שלעיתים הם קצרים ולעיתים ארוכים, מעידים על נפשו של רוזנצוויג יותר מאשר על ריה"ל וקריאתם מהווה לעיתים פרשנות חדשנית על שירה ישנה, שבודאי לא הייתה נמצאת בכוונת המשורר.
  • הרובד הרביעי הן הערות קצרות של שוורץ על התרגום ועל השינויים בו מהמקור
  • הרובד החמישי, הם "זכרי הלשון" בשירי ריה"ל. במונח זה הכוונה שהמחבר הוסיף לכל שירי ריה"ל מקורות לפסוקים במקרא ובספרות היהודית. 
הרובד החמישי חשוב. בשירת ימי הביניים המשוררים ידעו כמובן את התנ"ך בעל פה ולמעשה כמעט כל מילה בפיוט מכוונת לפסוק מסוים. הערות אלו המחזירות לקורא של ימינו שאינו מכיר את התנ"ך בעל פה את הקשר המיידי בין כל משפט לפסוק בתנ"ך, מועילות מאד. עבודה זו של זכרי הלשון, מתבססת על ספריו של דב ירדן שעשה זאת לכל שירי ריה"ל והוציאם בארבעה כרכים, עם שינויים הוספות וגריעות בכל מקום שדעתו של שוורץ הייתה שונה. מבחינתי האישית רובז זה הוא המענין ביותר בספר ואשתדל לעשות בו שימוש מפעם לפעם בהבאת קטעי פיוטים קצרים.
למרות שקהל הקוראים של הספר אינו גדול, אנשים המתעניינים בתחומים אלו ישמחו להחזיקו בבית ולעיין בו מפעם לפעם. טוב לספרים אלו היוצאים, העוסקים בתחומי נישה, היוצאים מהיכל האקדמיה ומגיעים למדף הספרים.

פרנץ רוזנצווייג
פרנץ רוזנצווייג
פירושי פרנץ רוזנצווייג לתשעים וחמישה משירי רבי יהודה הלוי
תרגמם ואיתר פסוקי מקרא ואמרות חז"ל המאוזכרים בשירים - מיכאל שוורץ
הוצאת מאגנס
תשע"א 2011
496 עמודים

תגובה 1: