אתר פרשת השבוע עם תקצירים, דברי תורה, מאמרים, הפטרות, תפזורות, חידות ועוד המון דברים על כל פרשות השבוע וחגי ישראל!
המאמרים באתר מוגנים בזכויות יוצרים. ניתן לעשות שימוש למטרות פרטיות ולא מסחריות תוך קישור ומתן קרדיט לגדי איידלהייט. לפרטים נא לפנות לאימייל gadieide@yahoo.com

פרשת תרומה - מקדש ומשכן

פרשת תרומה פותחת את הפרשיות המכונות בשם פרשיות המשכן ובהן מתוארים ציווי הקמת המשכן וכליו, תהליך אסיפת והכנת החומרים ותהליך הבנייה בפועל, אולם עיון בפסוקים יראה לנו שהמטרה בעצם היא לבנות מקדש והמשכן הוא יעד משני בדרך למטרה זו. במאמר ננסה לעמוד על השונה והמשותף בין מקדש ולמשכן. הנושא הינו רחב ועמוק וניגע בו רק בקצרה תוך הפניות מתאימות למעונינים להעמיק.
נביא קודם כל את הפסוקים (שמות כ"ה ח-ט):
"וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם: כְּכֹל אֲשֶׁר אֲנִי מַרְאֶה אוֹתְךָ אֵת תַּבְנִית הַמִּשְׁכָּן וְאֵת תַּבְנִית כָּל-כֵּלָיו וְכֵן תַּעֲשׂוּ"
 הציווי המקורי הוא עשיית מקדש, אולם הפועל הבא מיד לאחר המקדש הוא ושכנתי (לעומת והתקדשתי בתוכם) בפסוק הבא, המבנה כבר מכונה בשם משכן. המילה מקדש מופיעה תורה עוד קודם לכם בשירת הים: "מקדש ה' כוננו ידיך". בספר בראשית מופיעים תיאורים נוספים כגון בית אלוקים. אף בנביאים מכונה בית המקדש לרוב בית ה' (ובית הוא מילה נרדפת דווקא למשכן ולא למקדש).
נתחיל דווקא את עיוננו בהגדרות המילוניות למילים אלו מתוך מילון אבן שושן:
מקדש - מקום קדוש שיוחד לעבודת אלוקים (הגדרה כללית). בית ה' הקדוש שבנה שלמה המלך בירושלים ... (הגדרה פרטית)
משכן - מקום לשכון בו, מעון, בית מגורים ארעי או קבוע (הגדרה כללית). כינוי לאוהל מועד שהקימו בני ישראל במדבר בצאתם ממצרים (הגדרה פרטית).
הפירושים יכולים להצביע על שרשרת של מהלכים: בניית בית (משכן) ארעי גורמת לה' לדור בבית, ועל ידי כך הבית נהיה קדוש (אך עדיין ארעי) ולכן שמו אוהל מועד. כאשר יבנה בניין קבע וה' יהיה בו (בית ה') הרי המקום יזכה לשם התואר הפרטי המקדש (או בית המקדש).
דומה אם כן כי ארעיותו של המשכן נתנה לו את שמותיו המיוחדים למרות שבודאי הקדושה שרתה בו. מחלוקת ידועה היא אם המשכן הינו לכתחילה, או שבא כתגובת נגד לאחר חטא העגל. אמנם נראה שהציווים באו לפני חטא העגל, אולם לפי ההבחנה שעשינו הייתכן כי הציווים היו רק על בניית מקדש של קבע לאחר הכניסה לארץ (ותזכרו שבנקודת זמן זו הכניסה לארץ היא אירוע קרוב מאד), ורק לאחר חטא העגל הומר המקדש במשכן זמני, ננסה למצוא גם לכך סימוכין מהשמות השונים. למבוכה הקשורה בנושא נוסיף כי במהלך פרשת תרומה ההגדרה משכן היא רק ליריעות עצמן (כאשר יש הבחנה ברורה בין המשכן לבין האוהל (שמעל המשכן)  לבין המכסה (שמעל האוהל) עיינו בפרק כ"ו), וגם ההגדרות קודש וקודש קודשים מופיעות. נראה שההגדרה למשכן כמבנה כולו על תכולתו מופיעה רק בפרשת פקודי. בהערה קצרה נוסיף שגם הביטוי אוהל מועד הינו בעייתי מאחר והוא בהכרח מתייחס למספר אוהלים שונים (שהרי משה מוציא את אולה מועד לאחר חטא העגל ובטרם היות המשכן, אל מחוץ למחנה). לא נוכל לענות על כל השאלות ונשאר בתחום הצר מאד של ההגדרות משכן ומקדש.
נעיין בדברי הרש"ר הירש:
"בספר ויקרא פרק כו מסתיימת "תורת כהנים", היא סידרת המצוות שתכליתן קדושת המשכן וקידוש החיים. סידרה זו באה בעקבות הקמת המשכן שתחילתה בפרק שלפנינו, ואם נתבונן בפסוקים שבאותו פרק סיום- "אם בחוקותי תלכו וגו'", "ונתתי משכני בתוככם וגו'"- הרי שיתבררו לנו שני דברים בוודאות גמורה: א) המשמעות של ושכנתי בתוכם בכתוב שלנו מפליגה הרחק מעבר להשכנת השכינה במשכן גרידא, ועניינה, אליבא דאמת, קירבת ה' בתוכנו עם קיום הברית שבינינו לבין ישראל, דבר המתגלה בהשראת שמירתו וברכתו על פריחת כל חיי הפרט והכלל. ב) עם זאת אין ה' משרה את שכינתו, שמירתו וברכתו על ידי הקמת המשכן וקיומו על פי פרטיו ודקדוקיו גרידא, אלא רק בקידוש כל חיינו הפרטיים והציבוריים והקדשתם למען קיום מצוות ה'. דבר זה לא זו בלבד שנתאמת במאורעות ההיסטוריים של חורבן משכן שילה ושל שני החורבנות של המקדש בירושלים, אלא המקרא עצמו מדבר עליו בהטעמה ובאזהרות מפורשות: כך בייחוד לגבי שלוש המצוות החמורות שבכל התורה כולה- עבודה זרה, גילוי עריות ושפיכות דמים (ויקרא כ, ג; במדבר לה, לד; ויקרא טו, לא; דברים כג, י וטו), וכן מיד עם תחילת ייסודו והקמתו של מקדש שלמה (מלכים א' ו, יב ופרק ט), וכמעט בכל פרקי ספרי הנביאים, למשל ירמיה פרק ז.
מכל מקום מבשר הכתוב, כי 'ושכנתי בתוכם' יבוא בעקבות 'ועשו לי מקדש'. לפיכך 'מקדש' אינו אלא הביטוי של אותו תפקיד כולל, אשר מילויו הוא תנאי להשכנת השכינה בישראל כמובטח. בהודעה הזאת: 'ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם' - כלולים אפוא שני מושגים, שכל בניין המשכן וכליו יהיו ביטוים הסמלי. המושגים האלה הם: 'מקדש' ו'משכן'. 'מקדש' מבטא את מכלול התפקיד שעלינו למלא כלפי ה'; 'משכן' מבטא את הייעודים המובטחים לנו מה' בעקבות מילוי תפקידנו. 'מקדש' מורה על קידוש כל חיינו הפרטיים והציבוריים והקרבתם על מזבח קיום תורת ה'; 'משכן' מורה על השכנת השכינה המיועדת לנו והמתגלה בהשראת ברכת ה' ושמירתו על שגשוג כל חיינו הפרטיים והציבוריים. אוהל-מועד הוא 'מקדש', מקום הקדושה, ו'משכן'- מקום קרבת ה', מקום שבו נזכה לקדושה ולקרבת ה'. קדושה זו וקרבה זו, הווה אומר: יחס הבריות ההדדית בין ה' וישראל, הנוצר על ידי מתן התורה וקבלת התורה- זוהי המסגרת שבתוכה עלינו לבקש ולמצוא את טעמי המשכן בכללו ולפרטיו. טעמים אלה יש בהם משום הסבר לעובדה, שפרקי הקמת המשכן באים סמוכים אל הפרקים המדברים בעיקרי משפט התורה ובכריתת הברית שנעשתה על יסוד המשפט הזה".

הרש"ר אומר (ורעיון זה מובא גם במדרשים ובמפרשים אחרים) כי למרות שהמשכן והמקדש כמבנים הם מבנים של צמצום קדשות ושכינת ה' למקום מוגדר, הרי שהמשמעות האמיתית שלהם היא הפוכה והמקומות עצמם כמקומות הם ריקים מתוכן (ולכן גם נחרבו) ברגע שהעם עצמו לא שומר על התורה ועל הקדושה. לפי גישה זו ניתן להגיד שהמשכן (ואף המקדש) באו בדיעבר ולצורך יצירת מקום עבודה גשמי לה', צורך זה היה קיים בעם עוד לפני חטא העגל (שהיווה את הביטוי הראשוני לצרוך בהגדרות גשמיות) והחטא עצמו גרם לשינויים מהותיים. עדין בית המקדש אינו עומד בפני עצמו כפי שמפורט לרוב בנביאים ונביא את דבריו החריפים במיוחד של הנביא ירמיהו שהרש"ר מתייחס אליהם (ירמיהו ז' א-יד)
"הַדָּבָר אֲשֶׁר הָיָה אֶל-יִרְמְיָהוּ מֵאֵת ה' לֵאמֹר: עֲמֹד בְּשַׁעַר בֵּית ה' וְקָרָאתָ שָּׁם אֶת-הַדָּבָר הַזֶּה וְאָמַרְתָּ שִׁמְעוּ דְבַר-ה' כָּל-יְהוּדָה הַבָּאִים בַּשְּׁעָרִים הָאֵלֶּה לְהִשְׁתַּחֲוֹת לַה': כֹּה-אָמַר ה' צְבָאוֹת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל הֵיטִיבוּ דַרְכֵיכֶם וּמַעַלְלֵיכֶם וַאֲשַׁכְּנָה אֶתְכֶם בַּמָּקוֹם הַזֶּה: אַל-תִּבְטְחוּ לָכֶם אֶל-דִּבְרֵי הַשֶּׁקֶר לֵאמֹר הֵיכַל ה' הֵיכַל ה' הֵיכַל ה' הֵמָּה: כִּי אִם-הֵיטֵיב תֵּיטִיבוּ אֶת-דַּרְכֵיכֶם וְאֶת-מַעַלְלֵיכֶם אִם-עָשׂוֹ תַעֲשׂוּ מִשְׁפָּט בֵּין אִישׁ וּבֵין רֵעֵהוּ: גֵּר יָתוֹם וְאַלְמָנָה לֹא תַעֲשֹׁקוּ וְדָם נָקִי אַל-תִּשְׁפְּכוּ בַּמָּקוֹם הַזֶּה וְאַחֲרֵי אֱלֹהִים אֲחֵרִים לֹא תֵלְכוּ לְרַע לָכֶם: וְשִׁכַּנְתִּי אֶתְכֶם בַּמָּקוֹם הַזֶּה בָּאָרֶץ אֲשֶׁר נָתַתִּי לַאֲבוֹתֵיכֶם לְמִן-עוֹלָם וְעַד-עוֹלָם: הִנֵּה אַתֶּם בֹּטְחִים לָכֶם עַל-דִּבְרֵי הַשָּׁקֶר לְבִלְתִּי הוֹעִיל: הֲגָנֹב רָצֹחַ וְנָאֹף וְהִשָּׁבֵעַ לַשֶּׁקֶר וְקַטֵּר לַבָּעַל וְהָלֹךְ אַחֲרֵי אֱלֹהִים אֲחֵרִים אֲשֶׁר לֹא-יְדַעְתֶּם: וּבָאתֶם וַעֲמַדְתֶּם לְפָנַי בַּבַּיִת הַזֶּה אֲשֶׁר נִקְרָא-שְׁמִי עָלָיו וַאֲמַרְתֶּם נִצַּלְנוּ לְמַעַן עֲשׂוֹת אֵת כָּל-הַתּוֹעֵבֹת הָאֵלֶּה: הַמְעָרַת פָּרִצִים הָיָה הַבַּיִת הַזֶּה אֲשֶׁר-נִקְרָא-שְׁמִי עָלָיו בְּעֵינֵיכֶם גַּם אָנֹכִי הִנֵּה רָאִיתִי נְאֻם-ה':  כִּי לְכוּ-נָא אֶל-מְקוֹמִי אֲשֶׁר בְּשִׁילוֹ אֲשֶׁר שִׁכַּנְתִּי שְׁמִי שָׁם בָּרִאשׁוֹנָה וּרְאוּ אֵת אֲשֶׁר-עָשִׂיתִי לוֹ מִפְּנֵי רָעַת עַמִּי יִשְׂרָאֵל:  וְעַתָּה יַעַן עֲשׂוֹתְכֶם אֶת-כָּל-הַמַּעֲשִׂים הָאֵלֶּה נְאֻם-יְהֹוָה וָאֲדַבֵּר אֲלֵיכֶם הַשְׁכֵּם וְדַבֵּר וְלֹא שְׁמַעְתֶּם וָאֶקְרָא אֶתְכֶם וְלֹא עֲנִיתֶם: וְעָשִׂיתִי לַבַּיִת אֲשֶׁר נִקְרָא-שְׁמִי עָלָיו אֲשֶׁר אַתֶּם בֹּטְחִים בּוֹ וְלַמָּקוֹם אֲשֶׁר-נָתַתִּי לָכֶם וְלַאֲבֹתֵיכֶם כַּאֲשֶׁר עָשִׂיתִי לְשִׁלוֹ"
לבית המקדש כינויים נוספים אולם בבירור מטרת המשכן/מקדש היא לא רק להיות מקום השכינה בעם ישראל אלא מבטיחה את שכינת עם ישראל בארצו, כאשר נעשים כל המעשים המתוארים בנביא, המהווים ניגוד מוחלט לעשרת הדברות ולמצוות בפרשת משפטים, אין משמעות להיכל ה',והקריאה כאילו הבנין הגשמי עצמו יציל את העם היא ריקה מכל תוכן (כפי שהיה בשילה וכפי שקרה למקדש עצמו כנבואה). בני ישראל מצמצמים את מהות המשכן למבנה עצמו ללא כל הסתכלות על התוכן שלו (המבוטא גם בכלי הקודש ובפרט הארון בו נמצאים לוחות הברית והנמצא בקודש הקודשים וגם בתוכן הרוחני המבוטא בצורה ובמצוות) מעתה נבין את הפסוק: "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם" כקשור לתקופת הכניסה לארץ ישראל הנועד להבטיח את הישארות עם ישראל בארצו, ותחולתו רק בכניסה לארץ (כמו ציוויים רבים אחרים), אולם ייתכן כי עקב חטא העגל נהיה צורך גם במשכן ארעי שילווה את העם גם במדבר.

למאמרים נוספים לפרשת תרומה
המשכן בתנך הולמן
המשכן בתנ"ך הולמן 1890. אמנם המבנה שונה לחלוטין מהבנתנו את הפסוקים אולם ניתן לראות בו היטב את ההבדל בין המשכן לאוהל למכסה.

להרחבה בנושא זה מזוית שונה וביתר עניני המקדש מומלץ לעיין בסדרת השיעורים המקיפה מאד (מעל 120 שיעורים) שהועברו על ידי הרב יצחק לוי במשך חמש שנים מאתר בית המדרש הוירטואלי

תגובה 1:

  1. גדי, בעלי אומר שיתכן והמילה מקדש בשירת הים אין כוונתה מקום מקודש אלא משהו שהקב"ה קידשו. המם היא מם השימוש ולא חלק ממילה. מ-קדש. וזה לפי הדגש בקוף.
    לעיונך.

    השבמחק