אתר פרשת השבוע עם תקצירים, דברי תורה, מאמרים, הפטרות, תפזורות, חידות ועוד המון דברים על כל פרשות השבוע וחגי ישראל!
המאמרים באתר מוגנים בזכויות יוצרים. ניתן לעשות שימוש למטרות פרטיות ולא מסחריות תוך קישור ומתן קרדיט לגדי איידלהייט. לפרטים נא לפנות לאימייל gadieide@yahoo.com

סדר השבטים בפרשת במדבר

פרשת במדבר פותחת בציון שמות הנשיאים של שבטי ישראל. הפעם הקודמת ששבטי ישראל מנויים היא בתחילת פרשת שמות וההבדל הבולט לעין הוא ששבט לוי אינו נמנה עם השבטים כלל וגם הסדר של בני השפחות שונה: דן אשר גד ונפתלי לעומת דן נפתלי גד ואשר.

הפרשייה הבאה עוסקת במפקד השבטים וגם היא מונה את כל השבטים וגם שם יש שינוי חדש בסדר בו שבט גד עובר להיות השבט השלישי לאחר ראובן ושמעון. בפעם השלישית מתואר סדר השבטים לפי המחנות, ושוב יש שינוי בסדר כאשר כל מחנה יהודה, מקדים את מחנה ראובן.

בין המפקד לפי שבטים לבין המפקד לבין המחנות, מופיע תפקידו של שבט לוי, לשמור ולשאת את המשכן. הסיבה לבחירת שבט לוי אינה ידועה. לאחר סידור המחנות, חוזרים שוב על תולדות אהרון ומשה (וזוהי הפעם היחידה שמילה תולדות מופיעה בתורה שלא בספר בראשית), לאחר מכן חזרה שוב על תפקיד הלווים. ורק לאחר מכן הסבר על כך שהלווים מחליפים את הבכורים, אם כי שוב ללא ציון סיבה מפורשת.

המשך הפרשה מתרכז במנייני הלווים ובתיאור מדוקדק יותר של תפקידם.

שינויים אלו בסדר השבטים ובהעברת התפקידים מבטאים מגמה ההולכת לכל אורך ספר במדבר והיא ההבדל בין הרצוי למצוי.

סדר השבטים הרצוי, הוא הסדר בתחילת פרשת שמות, כאשר כל אחד מבני יעקב הוא שבט ואילו השינויים נגרמו כתוצאה מסיבות שונות.

גם פתיחת ספר במדבר, בו עם ישראל מחולק לשבטיו, נמצא במבנה קבוע ומסודר והכשירים לצבא נספרים, מרמז על הרצוי - עם ההולך לרשת את ארצו לנחלה. אולם המרחק בין הרצוי למצוי רב ובע"ה נעמוד עליו גם בפרשות הבאות.

מעמד הבכורה מיוצג על ידי שבט ראובן, בכורו של יעקב. לבכור יש זכויות על פני יתר אחיו. חטאו של ראובן (במעשה בלהה) גרם להדחתו ולחלוקת תפקיד הבכורה בין שני שבטים. המלכות עברה ליהודה ואילו הבכורה (וזכות הירושה הכפולה) עברה ליוסף.

העברת הבכורה ליוסף מתבצעת על ידי יעקב באמירתו: "ואני נתתי לך שכם אחד על אחיך". יוסף, זוכה לקבל חלק אחד יותר מאחיו. העברת המלכות ליהודה מתבצעת בברכת יעקב לבניו, לאחר ששמעון ולוי מודחים מכך עקב מעשיהם בפרשת שכם או במכירת יוסף.

שינוי זה מבטא את ההחלפה של שבט יוסף בשני שבטים, אפרים ומנשה (וכברכת יעקב לנכדיו, אפרים יהיה תמיד הראשון). השינויים מרומזים במספר מקומות, אפילו לפני ברכות יעקב. יהודה הוא היחיד מבני יעקב שסיפור ילדיו מסופר, יעקב מקבל את עצת יהודה להיות אחראי על בנימין, לאחר שהוא דוחה את הצעת ראובן, ואכן יהודה הוא זה שקם מול יוסף בפרשת ויגש.

שבטי לוי ושמעון נמצאים בתקופת מבחן לאחר ברכתו/קללתו של יעקב: "אפיצם ביעקב ואחלקם בישראל".

כבר בתחילת ספר שמות אנו רואים שמנהיג בני ישראל צומח משבט לוי ושבט לוי עצמו מקבל את ההזדמנות שלו בחטא העגל, כל בני לוי לא היו שותפים לחטא והם נקבצים מיד לפי קריאתו של משה רבנו. שבט לוי מוצא מרשימת השבטים ומקבל תפקיד מיוחד.

שבט שמעון נשאר בתקופת המבחן.  שבט שמעון ייכשל במבחן במעשה בעל פעור ועונשו יהיה שהוא יסתפח לנחלת יהודה אחיו ולא ינחל עצמאית בארץ וגם אינו מזוכר ככל בברכות משה בפרשת וזאת הברכה . כתוצאה מכך מאמר יעקב היה ברכה לשבט לוי וקללה לשבט שמעון.

סדר המחנות הוא לפי חשיבות השבטים. יהודה, שבט המלכות ראשון, ראובן, שבכורתו היא עובדה ביולוגית שני, אפרים, החשוב מבני יוסף שלישי, ודן בנה של בלהה שפחת רחל נבחר לעמוד בראש המחנה.

על מנת לא לקפח את שבט גד שיהיה תחת שבט שאולי פחות ממנו, קודם גד למחנה השני, מחנה ראובן. וכך יוצא שכל שבט שהוא ראש מחנה, ראש לשבטים פחותים ממנו. יהודה הוא ראש לאחיו הקטנים (על מנת לא לפגוע בראובן ושמעון הגדולים ממנו). ראובן ראש לשמעון וגד, אפרים ראש למנשה ובנימין, ודן ראש ליתר בני השפחות.

למרות שראובן הודח מהבכורה, הבכורה היא עדיין דבר חשוב, כפי שאומר ה' למשה: "בני בכורי ישראל". לבכור יש חובות וגם זכויות. בני ישראל הבכורים קודשו לדורות על ידי ה' ביציאת מצרים, ותפקידם המקורי, כפי שרואים מהפרשה היה לעשות את כל עבודות המשכן בדומה ללויים.

הדבר ראוי מאד. לכל משפחה יש חלק ונציגות במקדש, ואם אני לא בכור, הרי בני או נכדי יהיה בכור וישרת במקדש. השותפות במקדש היא של כל העם. אולם הבכורות לא מילאו את תפקידם. לבן הבכור חשיבות רבה, והבכורות היו יכולים לעצור את חטא העגל.

אם כל בכור היה מניא את משפחתו הקרובה ואת אחיו הקטנים ממנו חטא העגל היה נמנע. הבכורות לא מילאו את תפקידם ולכן הם הודחו מתפקידי המשכן, למרות שקדושת הבכור לא פגה ונוהגת עד ימינו אלו במצוות פדיון הבן.

שבט לוי, שהקודש כולו לעבודת המשכן מוצא מרשימת שבטי ישראל, וגם מקום חנייתו הינה סביב המשכן ובין המשכן ויתר השבטים. הכשלון שהיה בחטא העגל מחייב הפרדה בין בני ישראל למשכן ואת שמירתו מסביב על ידי שבט לוי.

גם בתוך המשכן יש אזורים קדושים יותר ובהם מופיע פעמים האזהרה "והזר הקרב יומת". ההיררכיה בין כהנים, הזוכים לפרשית תולדות משלהם, לבין הלויים , לבין יתר שבטי ישראל נועדה לשמור שלא יקרו תקלות. הביטוי המוחשי להפרדות אלו בא בפרשת קרח. קרח שהיה לוי (ובכור), רוצה להיות משודרג לכהן, ומי שנאסף אליו למרי הם בני ראובן, שגם הודחו מבכורותם.

מאמרים ודברי תורה נוספים לפרשת במדבר
דף צביעה לפרשת השבוע. הזכויות שמורות ליחיאל אופנר. דפי צביעה נוספים באתר האומן



אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה