אתר פרשת השבוע עם תקצירים, דברי תורה, מאמרים, הפטרות, תפזורות, חידות ועוד המון דברים על כל פרשות השבוע וחגי ישראל! המאמרים באתר מוגנים בזכויות יוצרים. ניתן להשתמש בתוכן למטרות פרטיות ולא מסחריות תוך קישור ומתן קרדיט לגדי איידלהייט. לפרטים נא לפנות לאימייל gadieide@yahoo.com
מעונינים לקבל דבר תורה ישירות לנייד שלכם? הצטרפו לערוץ הטלגרם של פרשת השבוע !

דבר תורה לפרשת ראה

 דבר התורה על הפסוק הראשון בפרשת ראה

הפרשה פותחת בפסוק: "רְאֵה אָנֹכִי נֹתֵן לִפְנֵיכֶם הַיּוֹם בְּרָכָה וּקְלָלָה". הפסוק פותח פרשייה קצרה של הטקס העתידי שבני ישראל יערכו כאשר הם ייכנסו לארץ, על הר עיבל ועל הר גריזים.

אני רוצה להציג כמה שאלות העולות מקריאת  הפסוק שהבאתי קודם.

  • למה משה משתמש במילה ראה, כאשר עד כה הוא השתמש בביטוי "שמע ישראל"?
  • למה העניין של הר עיבל והר גריזים מוזכר פה בקצרה ובפרשת כי תבוא באריכות? היה צריך להיות ש מה  שמוזכר בכי תבוא כבר יכלול את מה שכתוב בפרשתנו, למה העניין מופרד ומוזכר בשתי פעמים שונות?
  • למה משה אומר "אנכי נותן לפניכם היום" הרי זה לא היום זה יקרה רק שעם ישראל ייכנס לארץ?

בואו נשיב על השאלה הראשונה:
קוהלת אומר בספרו "ראה זה דבר חדש הוא" כלומר כשמשתמשים במילה ראה רוצים לחדש משהו. משה משתמש דווקא במילה ראה כי הוא רצה לחדש לעם ישראל איזה שהוא דבר. ומהו אותו הדבר שמשה בא לחדש?

אומר הספורנו להגיד לך שבישראל, כלומר בקיום המצוות אין דרך ממוצעת אין באמצע, אלא דרך קיצונית, או ברכה או קללה.

והתשובה לשאר השאלות היא: שמשה מזכיר פה חלק מעניין הברכה והקללה כי גם המצוות המוזכרות במשך כל פרשת ראה, הם בעצם סוג של ברכה וקללה, כמו שמשה אומר בתחילת הפרשה: אם תשמעו אל מצוות ה' אלוקיכם תקבלו את הברכה. ואם לא אז תקבלו את  הקללה.

משה מפרט בפרשת ראה ממה בני ישראל צריכים להישמר כדי לא לקבל את הקללות ומה הם צריכים לשמור כדי לקבל את הברכות.

אפשר להגיד שהחלק הראשון של הפרשה הוא הציווי של הר גריזים והר עיבל, וזה בעצם כותרת ראשית לפרשה, ואילו ההמשך הוא הירידה לפרטי פרטים, איך לקבל את הברכה ואיך להישמר מהקללה. ולכן גם משה אומר "נותן לפניכם היום"
שאת כל ההבטחות הטובות משה כבר אמר לבני ישראל מה הם יהיו בפרשת עקב וגם את הקללות אמר להם אז. והיום משה אומר להם איך להשיג את הברכות ואיך להימנע מהקללות.

הרשב"ם אומר שמשה התכוון כך: "ראה אנכי נתן לפניכם היום מצוות ברכה וקללה", כלומר היום אני רק נותן את המצווה.
הברכות והקללות עצמן יינתנו בהר עיבל ובהר גריזים.

ונעבור לפינת החידה השבועית:
החידה של שבוע שעבר הייתה: איזה מטוס רמוז בפרשת עקב? והתשובה היא: מטוס הקרב F18 המכונה צרעה, חרק המופיע בפרשה.

והחידה השבועית השבוע היא: איזה ספורט נאסר בפרשה?

אם אתם יודעים את התשובה לחידה תרשמו אותה בתגובות ואת התשובה נפרסם בשבוע הבא.
אל תשכחו להירשם לערוץ נתראה בשבוע הבא ושבת שלום!



 לדף הראשי של פרשת ראה

דבר תורה לפרשת עקב

דבר התורה של יואב עוסק בדרישה ליראת ה'

באמצע הפרשה משה מדבר על הדרישות והציפיות של ה' מעם ישראל: "וְעַתָּה יִשְׂרָאֵל מָה ה' אֱלֹקֶיךָ שֹׁאֵל מֵעִמָּךְ, כִּי אִם-לְיִרְאָה אֶת ה' אֱלֹקֶיךָ לָלֶכֶת בְּכָל-דְּרָכָיו וּלְאַהֲבָה אֹתוֹ, וְלַעֲבֹד אֶת- ה' אֱלֹקֶיךָ בְּכָל-לְבָבְךָ וּבְכָל-נַפְשֶׁךָ, לִשְׁמֹר אֶת-מִצְוֹת ה' וְאֶת חֻקֹּתָיו אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם לְטוֹב לָךְ"

נראה שמשה אומר לעם ישראל "מה בסך הכל מבקשים מכם רק לירא את ה' ללכת בכל דרכיו וכולי". מהמילים "כי אם" נשמע שדרישות אלו אינן קשות לביצוע, ואולם בפועל אלו דרישות כבדות משקל וקשות לביצוע. מדוע משה מציג את הדרישות האלו כקלות לביצוע ולא כקשות כמו שהן באמת?

במסכת ברכות דף ל"ג, שואלים את אותה השאלה: "האם יראת שמים היא דבר קטן? כמו שאפשר להבין מהפסוק? הגמרא עונה: כן, למשה רבינו יראת שמים זה דבר פשוט. שמשה התייחס ליראת שמים כפי שלו ברמה האישית זה קל ופשוט.

על התירוץ של הגמרא יש קושיה. משה הרי לא מדבר לעצמו, הרי הוא אומר "ועתה ישראל" הוא יודע שהוא מדבר לעם ישראל. אם כן מדוע שיעלה על דעתו לומר על יראת שמים שזה דבר קטן, הרי הוא יודע שבשביל עם ישראל זה דבר גדול?

הרמב"ן מביא תירוץ אחר. הרמב"ן אומר: שכל הדרישות שמשה הציג, הן בשביל עם ישראל, לטובתו. וממילא הן דרישות קלות, כי הן בשבילך ובשביל טובתך וכל המטרה שלהן הן לעשות לך טוב.

אפשר גם לומר שנכון שאלו דרישות קשות ולא פשוטות ונכון גם שיצר הרע מפריע כל הזמן, אבל אולי משה התכוון לומר כך: עכשיו, אחרי שלימדתי אתכם את התורה, אחרי שהפקדתי בכם את האמצעי לסלק את יצר הרע, יהיה לכם יותר קל לסלק את יצר הרע בזכות התורה וממילא יהיה לכם קל יותר לעמוד בדרישות.

ונעבור לפינת החידה השבועית.

החידה של שבוע שעבר הייתה איפה עוד בתנ"ך מופיע הביטוי "כור הברזל" מלבד פרשת ואתחנן?
התשובה היא שהביטוי מופיע עוד פעמיים.

  • פעם אחת במלכים א' פרק ח' כששלמה חונך את בית המקדש הוא מבקש מה' שזה יהיה המקום ששם הם יבואו להתפלל בו וה' יסלח להם. "כִּי-עַמְּךָ וְנַחֲלָתְךָ הֵם אֲשֶׁר הוֹצֵאתָ מִמִּצְרַיִם מִתּוֹךְ כּוּר הַבַּרְזֶל"
  • ופעם השנייה בירמיהו פרק י"א: "אֲשֶׁר צִוִּיתִי אֶת-אֲבוֹתֵיכֶם בְּיוֹם הוֹצִיאִי-אוֹתָם מֵאֶרֶץ-מִצְרַיִם מִכּוּר הַבַּרְזֶל לֵאמֹר"

והחידה השבועית השבוע היא: איזה מטוס רמוז בפרשה.
אם אהבתם את הסירטון אל תשכחו להירשם לערוץ,
נתראה בשבוע הבא ושבת שלום.

לדף הראשי של פרשת עקב

דבר תורה לפרשת ואחתנן

בפרשת ואתחנן משה נואם על זה שצריך להתרחק מעבודה זרה ולעבוד אך ורק את ה'.
באמצע הנאום משה מכניס פסוק שנראה לא קשור. הוא אומר כך: "וה' הִתְאַנַּף-בִּי עַל-דִּבְרֵיכֶם וַיִּשָּׁבַע לְבִלְתִּי עָבְרִי אֶת-הַיַּרְדֵּן וּלְבִלְתִּי-בֹא אֶל-הָאָרֶץ הַטּוֹבָה אֲשֶׁר ה' אֱלֹקיךָ נֹתֵן לְךָ נַחֲלָה".
קודם משה  דיבר על  חטא העגל, ועל הציוויים והאזהרות לא לעבוד עבודה זרה. ופה הפסוק מדבר על כך שמשה לא ייכנס לארץ ישראל. חוץ מזה שהפסוק לא קשור הוא גם מיותר, מכיוון שכבר בתחילת הפרשה משה מודיע לעם ישראל שהוא לא יעבור את הירדן, והוא לא ייכנס לארץ.

על השאלה איך הפסוק קשור לנושא ולמה הנושא הוזכר פעמיים יש תירוץ פשוט מאוד. כמו שאמרתי הנושא המדובר עליו הוא עבודה זרה, ומשה אומר לעם ישראל, תדעו לכם אני לא עומד לעבור את הירדן הזה, ואני לא אזכה להיכנס לארץ המובטחת, בכל זאת אתם צריכים לא לעבוד עבודה זרה גם כאשר אני לא נמצא.

בגלל הסיבה שמשה עומד למות ועם ישראל עומד להיות, כנראה, במשבר רוחני משה מזכיר שוב שלמרות שהוא לא איתם עדיין אסור להם לעבוד עבודה זרה.

ולכן משה גם מזכיר את זה פעמיים באותה הפרשה, שבפעם הראשונה כשמשה אמר את זה שהוא לא יעבור הוא רצה להגיד לעם ישראל שהם עומדים להיפרד.  ואילו בפעם השנייה הוא הכניס את זה בתוך איסור עבודה זרה כדי להגיד להם שבגלל שהוא לא יהיה שם בשבילם הם צריכים להיזהר אפילו יותר.

האברבנל אומר שמשה אמר זאת שוב והכניס את זה בתוך האיסור  של עבודה זרה כדי שעם ישראל יעשה קל וחומר מה משה שהוא צדיק גדול מאוד עשה חטא קטן וה' העניש אותו עונש גדול. על אחת כמה וכמה שאנחנו, עם ישראל אנשים פשוטים צריכים להיזהר מעבירה כל כך גדולה כמו עבודה זרה.

ונעבור לפינת החידה השבועית החידה של שבוע שעבר הייתה: איזה זמר ידוע קשור לפרשת דברים, והתשובה היא: זוהר ארגוב.
שמתואר על בני ישראל שהם כבשו את חבל ארגוב "וַנִּלְכֹּד אֶת-כָּל-עָרָיו בָּעֵת הַהִוא... לָקַחְנוּ מֵאִתָּם שִׁשִּׁים עִיר כָּל-חֶבֶל אַרְגֹּב מַמְלֶכֶת עוֹג בַּבָּשָׁן".

והחידה השבועית השבוע היא: בפרשה משה אומר כך: " וְאֶתְכֶם לָקַח ה' וַיּוֹצִא אֶתְכֶם מִכּוּר הַבַּרְזֶל מִמִּצְרָיִם לִהְיוֹת לוֹ לְעַם נַחֲלָה כַּיּוֹם הַזֶּה"
איפה עוד בתנ"ך מופיעים המילים כור הברזל, שימו לב בכל המקומות שמופיע מדובר על כור הברזל של מצרים.

אם אתם יודעים את התשובה לחידה רשמו אותה בתגובות ואת התשובה נפרסם בשבוע הבא.
אל תשכחו להירשם לערוץ פה למטה, נתראה בשבוע הבא ושבת שלום.



לדף הראשי של פרשת ואתחנן

דבר תורה לפרשת דברים

דבר התורה של יואב עוסק במינוי השופטים המופיע בתחילת הפרשה

בפרשה משה מספר לעם ישראל מעין תקציר על המסע שלהם.  הדבר הראשון שמוזכר הוא מינוי השופטים, עניין שהופיע בפרשת יתרו.

משה מספר כך: "אֵיכָה אֶשָּׂא לְבַדִּי טָרְחֲכֶם וּמַשַּׂאֲכֶם וְרִיבְכֶם: הָבוּ לָכֶם אֲנָשִׁים חֲכָמִים וּנְבֹנִים וִידֻעִים לְשִׁבְטֵיכֶם וַאֲשִׂימֵם בְּרָאשֵׁיכֶם: וָאֶקַּח אֶת-רָאשֵׁי שִׁבְטֵיכֶם אֲנָשִׁים חֲכָמִים וִידֻעִים וָאֶתֵּן אוֹתָם רָאשִׁים עֲלֵיכֶם"

בפסוק הראשון משה מציין איזה דברים הוא לא יכול לשאת בעם ושבגללם הוא צריך עזרה.
בפסוק השני הוא אומר אלו אנשים בני ישראל צריכים להביא.
ובפסוק השלישי הוא ממנה את האנשים ומספר על תכונותיהם.
אני רוצה לברר כמה דברים: על מה בדיוק משה התלונן, אילו תכונות הוא ביקש ואילו אנשים  בסופו של דבר הוא לקח.
נתחיל מהנושא הראשון, על מה משה מתלונן: משה מתלונן על טורח משא וריב.
כשאדם אחד מנהיג אומה שלמה ברור שהוא יצטרך לטרוח ושיהיה עליו משא, אבל בעצם לטרח ולמשא יש אותה משמעות, וזוהי בעצם אותה תלונה.

האם יש עוד פירושים למילים טרח ומשא?
הרמב"ן עונה שטורח פירושו לטרוח להסביר לכם את כל החוקים של התורה ואת ההיגיון שלהם.
משא פירושו לדרוש את האלוקים, להתפלל על העם, לבקש מחילה ולהיות נציגם של העם בתפילה.
וריב זה מריבה בין שני אנשים.

הנושא השני הוא אילו אנשים משה מבקש. משה מבקש אנשים חכמים ונבונים וידועים לשבטיכם, שיעמדו בראש בני ישראל.
הרש"ר הירש מסביר מהי כל תכונה:

  • חכמים- יודעי חוק ומשפט
  • נבונים- אנשים המוכשרים להסיק את המסקנה מן הנתון כדי להכריע משפט 
  • וידועים לשבטיכם- מי שהאופי שלו ידוע לכם ורק אתם, העם, יכולים לדעת מי ראוי כי ביום יום בן אדם מראה את אופיו המוסרי.
לפי פירוש הרש"ר הירש משה פתר רק בעיה אחת, ריבכם, ואילו את "טרחכם ומשאכם" - התפילה על העם ולימוד תורה, הוא לא העביר לאחרים אלא המשיך לקחת על עצמו.

בפסוק השלישי מופיע שמשה לוקח רק אנשים חכמים וידועים, מה קרה לדרישה לאנשים נבונים?
האברבנל אומר שמשה רצה דווקא אנשים חכמים יודעי התורה ואילו בנבונים משה ראה שהם יותר מתאימים להנהיג את המדינה.

ונעבור לפינת החידה השבועית.
החידה של שבוע שעבר הייתה איזה שם של צדיק אך לא איש יהודי מופיע בפרשה.
והתשובה היא: חור שבפרשת מטות מופיע כמלך מדין "ואת מלכי מדין הרגו על חלליהם...ואת צור ואת חור ואת רבע חמשת מלכי מדין". ואילו בספר שמות מופיע כסבא של בצלאל "בצלאל בן אורי בן חור למטה יהודה".

והחידה השבועית השבוע היא איזה זמר ידוע קשור לפרשה?
אם אתם יודעים את התשובה לחידה רשמו אותה בתגובות ובכל מקרה את התשובה נפרסם בשבוע הבא.
אם אהבתם את הסירטון אל תשכחו להירשם לערוץ,
נתראה בשבוע הבא ושבת שלום.

לדף הראשי של פרשת דברים

דבר תורה לפרשת מטות

שלום לכם, אתם בכמה דקות על הפרשה והיום נדבר על פרשת מטות.

בפסוק הראשון בפרשה כתוב כך: "וַיְדַבֵּר משֶׁה אֶל-רָאשֵׁי הַמַּטּוֹת לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר זֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר צִוָּה ה'".
בדרך כלל משה מדבר לכל העם פה משה מדבר לראשי המטות והם לעם.  מדוע ראשי המטות צריכים לשמוע את הדברים ורק אז להעביר לעם, כשהיה אפשר שכמו בדרך כלל משה פשוט יספר לכל העם?
  • רש"י אומר שמשה רצה לחלוק כבוד לנשיאים ולכן לימד אותם תחילה. 
  • האור החיים אומר שבגלל שמדובר בהיתרי נדרים ולכן אמרו אותם לראשי המטות כדי ללמד אותנו שהיתר ביחיד נעשה רק במומחה כמו הנשיאים. אבל אם אינם מומחים צריך להפר בשלושה הדיוטות. 
לפי דעתי, משה יודע שהוא עומד למות והוא אפילו מינה כבר בפרשה הקודמת את המנהיג החדש. ובגלל שמשה יודע שהוא עומד למות ותהיה הנהגה חדשה ושונה הוא מנסה לשתף את ראשי המטות כדי שיהיו כבר רגילים להשתתף ולהיות חלק מההנהגה ומשה כבר מרגיל אותם.

גם בהמשך הפרשה רואים שראשי המטות מעורבים וזה בגלל שהם נכנסים לארץ וצריך שעוד אנשים יהיו מנהיגים, וגם כדי שבני ישראל יראו מי עומדים להיות המנהיגים החדשים שלהם ואיך ההנהגה הבאה עומדת להתנהל.

אפשר גם לומר שבגלל שבני ישראל קרובים לארץ ישראל הם ליד הרבה שכנים, הרבה עמים אויבים, ואם כל עם ישראל יתכנס למקום אחד השכנים שלהם יכולים אולי לקחת להם רכוש ולהזיק להם שלא כמו במדבר שרק בני ישראל היו שם, ולכן משה אומר לראשי המטות שלא כולם יהיו מכונסים באותו מקום באותו הזמן.

ונעבור לפינת החידה השבועית.   החידה של שבוע שעבר הייתה:  בפרשת פנחס כתוב: "יפקוד ה' אלוקי הרוחות לכל בשר איש על העדה " איפה עוד מופיע הביטוי אלוקי הרוחות?

והתשובה היא בפרשת קרח כשמשה מתפלל לה', כתוב כך: "ויפלו על פניהם ויאמרו קל אלוקי הרוחות לכל בשר האיש אחד יחטא ועל כל העדה תקצוף".

והחידה השבועית השבוע היא: איש בפרשה ששמו כשם איש צדיק מישראל.

אם אתם יודעים את התשובה לחידה רשמו אותה בתגובת. ובכל מקרה את התשובה נפרסם בשבוע הבא.  אל תשכחו להירשם לערוץ היוטיוב.  נתראה בשבוע הבא ושבת שלום!


לדף הראשי של פרשת מטות

דבר תורה לפרשת פינחס

שלום לכם, אתם בכמה דקות על הפרשה והיום נדבר על פרשת פנחס.

בפרשת פנחס מופיע ציווי למשה ולעם ישראל. כתוב כך:
ה' מצווה לצרור את המדינים לפי רבי סעדיה גאון לצרור זה לשים מצור כלומר להרוג אותם, כמו שיקרה בהמשך.

ולמה?
כי הם מחטיאים אתכם כמו שהם עשו לכם  בבעל פעור ובגלל כזבי בת נשיא מדין.
בקיצור בגלל שהם מחטיאים אתכם בכוונת תחילה.

על סיבה זאת יש שאלה.
כשמסופר על החטא של עם ישראל כתוב כך:  "וַיֵּשֶׁב יִשְׂרָאֵל בַּשִּׁטִּים וַיָּחֶל הָעָם לִזְנוֹת אֶל-בְּנוֹת מוֹאָב". כתוב בנות מואב לא בנות מדין אז מדוע לצרור את המדיינים היה צריך לצרור את המואבים. נכון כמה מבנות מדין החטיאו, אז צריך להרוג אותן ולא את כל העם שלהן. אז למה לצרור את כל העם אם רק כמה חטאו?

לפי דעתי אם כמה נשים באות להחטיא אפשר להגיד שהן לא סתם באות להחטיא, לפי חלק מהפרשנים אפילו שלחו אותן במיוחד, והן קיבלו את החינוך הזה מהבית ואם הן קיבלו את זה מהבית, זאת אומרת שיבואו עוד נשים להחטיא את ישראל כי ככה מחנכים שם, ולפני שהן יובאו ויעשו לעם ישראל מכה קשה ה' אומר למשה להרוג אותם, אחרת תהיה מכה גרועה יותר מהמגיפה שבה כבר נהרגו 24,000 איש.

הרמב"ן עונה שזקני מדין נתנו את העצה למואב להחטיא את ישראל. והם שלחו את כזבי בת צור ועוד בנות לחטוא איתם כי אם הם לא היו שולחים אותה מה יש לה לעשות שם הרי זה מחנה ישראל, אלא שזקני מדין שלחו אותם כדי שגם היא תחטיא את ישראל.

לפי פירוש הרמב"ן  היה צריך להרוג גם את המואבים ולא רק את המדיינים, כי גם המואבים החטיאו את עם ישראל.

רש"י אומר שה' לא ציווה להשמיד את מואב בעבור רות שעתידה לצאת מהם.

החזקוני אומר: שה' לא ציווה להרוג את המואבים כי הם עשו זאת כי פחדו מעם ישראל שישראל כבר ניצחו את סיחון ואילו מדיין סתם באו להחטיא, ללא סיבה, ולכן מגיע להם עונש.

הכלי יקר אומר: שהמואביות לא החטיאו את עם ישראל, אלא ישראל התחיל עם המואביות שכתוב: "ויחל העם לזנות אל בנות מואב". מה הפירוש של ויחל ? התחילו כלומר עם ישראל התחיל עם מואב.
ואילו במדין הבנות התחילו עם בני ישראל.  לפי פירש זה של הכלי יקר צריך לצרור את המדינים כי הם התחילו אתכם והם התחילו להחטיא אתכם, ובסוף הם ירגילו אתכם לעשות זאת.   

ונעבור לפינת החידה השבועית.
החידה של שבוע שעבר הייתה: לאביו של בלק קוראים ציפור אילו אנשים בתנ"ך נקראים בשם ציפורים והתשובה היא:
יונה הנביא ועורב מלך מדיין שמסופר עליו במלחמה נגד גדעון.

והחידה השבועית השבוע היא:
בפרשתנו מופיע הביטוי: "אלוקי הרוחות". איפה עוד מופיע ביטוי זה בתורה?

לדף הראשי לפרשת פינחס

דבר תורה לפרשת בלק

דבר התורה לפרשת בלק עוסק מעט באופיו הגרוע של בלעם.

אני רוצה לדבר על היחסים בין בלעם לבלק.

מסופר כך: "וַיִּשְׁלַח מַלְאָכִים אֶל-בִּלְעָם בֶּן-בְּעוֹר פְּתוֹרָה אֲשֶׁר עַל-הַנָּהָר אֶרֶץ בְּנֵי-עַמּוֹ לִקְרֹא-לוֹ לֵאמֹר הִנֵּה עַם יָצָא מִמִּצְרַיִם הִנֵּה כִסָּה אֶת-עֵין הָאָרֶץ וְהוּא ישֵׁב מִמֻּלִי".

אנחנו רואים שבלעם גר בפתורה, אנחנו לא יודעים איפה זה פתורה ולכן מסופר לנו שהוא גר בארץ בני עמו.
יש שתי אפשרויות להסביר את המילים ארץ בני עמו:

  1. רש"י אומר בני עמו של בלק, כלומר בלעם גר בארץ של בלק. 
  2. האבן עזרא אומר בארץ של בלעם ובני ארצו של בלעם היו ארמים. לפי הסבר זה, לבלעם אין אינטרס לעשות מה שבלק אומר לו והוא גם לא חייב כי בלק הוא לא המלך שלו. 

בפסוק ז' מתואר שזקני מואב ומדין באים אל בלעם: "וַיֵּלְכוּ זִקְנֵי מוֹאָב וְזִקְנֵי מִדְיָן וּקְסָמִים בְּיָדָם וַיָּבֹאוּ אֶל-בִּלְעָם וַיְדַבְּרוּ אֵלָיו דִּבְרֵי בָלָק". לפי הפסוק נראה שמדובר באנשים חשובים מאוד, אנשים שהם זקנים, חכמים ויודעים לעשות קסמים.

אבל לבלעם לא אכפת ל"יבש" אותם והוא אומר להם לחכות ללילה כי רק אז הוא יכול לדבר עם ה'.
"וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם לִינוּ פֹה הַלַּיְלָה וַהֲשִׁבֹתִי אֶתְכֶם דָּבָר כַּאֲשֶׁר יְדַבֵּר ה' אֵלָי וַיֵּשְׁבוּ שָׂרֵי-מוֹאָב עִם-בִּלְעָם"
אפשר לראות בפסוק שזקני מדין לא מופיעים מדוע?

רש"י עונה שזקני מדין התייאשו ולא רצו לחכות, ואילו שרי מואב היו חייבים לחכות שהרי מי ששלח אותם הוא המלך שלהם ואם הם לא יעשו כדבריו עונשם יהיה חמור. שימו לב ששמם הפך מזקני מואב להיות שרי מואב שם קצת פחות נכבד.

ה' מתגלה לבלעם בחלום שואל אותו מי האנשים האלה ובלעם עונה לו: "בלק בן ציפור מלך מואב שלח אלי" . מלך מואב- אין לי קשר אליו.

או אולי כוונתו שלח אלי, דווקא אלי הוא שלח, ופה מתחילה הבעיה, בלעם חושב את עצמו קצת יותר מדי.

ה' אומר לבלעם שהוא לא יכול ללכת, ובלעם אומר לאנשים "לכו אל ארצכם", אפשר להבין שהם לא גרים באותה ארץ.
בלק מבין שלבלעם אין אינטרס לבוא ולקלל את ישראל ולכן הוא מציע לו כל מה שהוא רוצה, ושולח אנשים נכבדים יותר, אולי כדי להראות לו שהוא רציני. "וַיֹּסֶף עוֹד בָּלָק שְׁלֹחַ שָׂרִים רַבִּים וְנִכְבָּדִים מֵאֵלֶּה" אבל כל אלה לא עוזרים ובלעם עונה שהוא יכול רק אם ה' ירשה לו.

את הזלזול שהוא מביע בשליחים שלו רואים בפסוק הבא: "וַיַּעַן בִּלְעָם וַיֹּאמֶר אֶל-עַבְדֵי בָלָק". השליחים ירדו בדרגה משרים לעבדים, למרות שמתואר שבלק שולח שרים יותר נכבדים.
לבלעם לא אכפת  מכבוד השליחים מבחינתו כולם אותו דבר, עבדים של בלק.

על זלזול זה יש שאלה גם אם אתה לא מהארץ שלהם וגם אם אתה לא קשור אליהם תכבד אותם בדיפלומטיות.

לדעתי בלעם מזלזל בהם כי הוא רוצה להראות מי צריך את מי. הוא יודע שיש לו כל מיני כוחות הוא מרגיש את עצמו מאוד נכבד לעומת אנשים אחרים, והוא מרגיש שכל מי שאינו לפחות כמוהו לא שווה.
ובגלל זה הוא יכול להתנהג בזלזול.

בסוף ה' מרשה לבלעם ללכת ובלעם הולך בשביל הכסף. וכשהוא לא מצליח לקלל את עם ישראל מתעצבן עליו בלק. בלעם עונה שכאשר המלאכים שלו באו אז הוא אמר להם שהוא לא יכול לעבור את פי ה'. כלומר מה אתה רוצה ממני, ניסיתי לא הצליח . לסיכום אפשר לראות שלבלעם  לא אכפת בכלל ממואב ובלק והוא אפילו מרשה לעצמו לזלזל בו.

ונעבור לפינת החידה השבועית החידה של שבוע שעבר הייתה: איך רכבת קשורה לפרשת חוקת?
והתשובה היא: שמסופר בבקשת משה לעבור בארץ אדום  "ויאמרו אליו בני ישראל במסילה נעלה..."
ומסילה כמובן קשורה לרכבת.

והחידה השבועית השבוע היא: אבא של בלק נקרא ציפור, אילו שני אנשים בתורה נקראים על שמות של ציפורים?

אם אתם יודעים את התשובה לחידה רשמו אותה בתגובת. ובכל מקרה את התשובה נפרסם בשבוע הבא.
 אל תשכחו להירשם לערוץ היוטיוב לקבלת הסרטונים מיד כשהם עולים.
 נתראה בשבוע הבא ושבת שלום!

לדף הראשי לפרשת בלק


דבר תורה לפרשת חוקת

דבר התורה של יואב עוסק בעניין המטה שלקח משה.

אני רוצה לדבר על הפסוק שה' מצווה את משה להוציא מים מהסלע. כתוב כך: "וַיְדַבֵּר ה' אל משה לאמור, קַח אֶת-הַמַּטֶּה וְהַקְהֵל אֶת-הָעֵדָה אַתָּה וְאַהֲרֹן אָחִיךָ, וְדִבַּרְתֶּם אֶל-הַסֶּלַע  לְעֵינֵיהֶם, וְנָתַן מֵימָיו וְהוֹצֵאתָ לָהֶם מַיִם מִן-הַסֶּלַע, וְהִשְׁקִיתָ אֶת-הָעֵדָה וְאֶת-בְּעִירָם".

אני רוצה לשאול מדוע ה' מצווה את משה לקחת את המטה כאשר הוא לא צריך להשתמש בו, ויותר מזה המטה הוא זה שהכשיל את משה אם ה' לא היה אומר למשה לקחת את המטה משה לא היה נכשל, אז למה הוא אמר לו לקחת את המטה?

החזקוני אומר שעם ישראל עכשיו מתלונן, ובעצם בתלונתו הוא מורד בה' וזה נקרא בן מרי, אז ה' אומר למשה להביא את המטה כי בפרשת קרח אחרי שהמטה של אהרון מוציא שקדים ופרחים ה' אומר למשה כך: "הָשֵׁב אֶת-מַטֵּה אַהֲרֹן לִפְנֵי הָעֵדוּת לְמִשְׁמֶרֶת לְאוֹת לִבְנֵי-מֶרִי וּתְכַל תְּלוּנֹּתָם מֵעָלַי וְלֹא יָמֻתוּ" כלומר המטה הוא בעצם הזכרה למי שמורד בה', שה' הוא האל האמיתי. ולכן ה' אומר למשה להביא את המטה כדי שבני ישראל ייזכרו בנס שהיה עם מטה אהרון ויפסיקו להתלונן.

הכלי יקר אומר שה' אמר למשה להביא את המטה כדי להגיד שכמו שממטה זה ה' נתן מים כשיצאו שקדים ופרחים כך גם בסלע ה' יתן מים.

אפשרות נוספת היא שאם משה היה מדבר לסלע בלי מטה לא בטוח שבני ישראל היו חושבים שזה בזכות ה', אבל כאשר משה לוקח את המטה שעשה כל כך הרבה ניסים הוא מצהיר ומראה שה' איתו וה' עשה את הנס, ולכן כשהוא יוצא בהצהרה "המן הסלע הזה נוציא לכם מים", גם הוא וגם כל העם יודעים שזה נכון כי המטה איתו.

אפשר גם לומר שהתלונה של עם ישראל לא הייתה ברוגע מן הסתם הם צעקו התלוננו ואף אולי איימו על משה, אולי ה' אומר למשה קח את המטה בכדי להפחיד את העם, כי כשהם יראו את המטה הם ייזכרו בכל הניסים והם יפחדו מהמטה כי הם יודעים שהמטה יכול להרוג אותם.

ונעבור לפינת החידה השבועית החידה של שבוע שעבר הייתה: איזה פרשן של התורה והגמרא מופיע בפרשת קרח? והתשובה היא: בכור שור, או בשמו המלא רבי יוסף בכור שור שהיה מבעלי התוספות במאה ה-12 והוא כתב פירושים לתורה ולגמרא.

והוא מופיע בפרשת קרח שכתוב (פרק י"ח יז): "אַךְ בְּכוֹר-שׁוֹר אוֹ-בְכוֹר כֶּשֶׂב אוֹ-בְכוֹר עֵז לֹא תִפְדֶּה קֹדֶשׁ הֵם".

והחידה השבועית השבוע היא: איך רכבת קשורה לפרשה?



לדף הראשי של פרשת חוקת

דבר תורה לפרשת קרח

דבר התורה של יואב עוסק בשאלות העולות משני הפסוקים הראשונים בפרשה.

בשני הפסוקים הראשונים בפרשה כתוב כך:  "וַיִּקַּח קֹרַח בֶּן-יִצְהָר בֶּן-קְהָת בֶּן-לֵוִי וְדָתָן וַאֲבִירָם בְּנֵי אֱלִיאָב וְאוֹן בֶּן-פֶּלֶת בְּנֵי רְאוּבֵן :וַיָּקֻמוּ לִפְנֵי משֶׁה וַאֲנָשִׁים מִבְּנֵי-יִשְׂרָאֵל חֲמִשִּׁים וּמָאתָיִם נְשִׂיאֵי עֵדָה קְרִאֵי מוֹעֵד אַנְשֵׁי-שֵׁם".

על פסוקים אלו יש שאלות רבות.

שאלה ראשונה:  מדוע רשום "ויקח קרח" כאשר לא מפורט מה הוא לקח?

רש"י עונה לקח את עצמו לצד אחר להיות נחלק מתוך העדה לעורר על הכהונה.
כלומר הוציא את עצמו מתוך עם ישראל כדי לחלוק על משה.

על פירוש זה של רש"י יש שאלה אם כן מדוע לא כתוב "ויצא קרח" אלא כתוב "ויקח קרח".
בן אדם לא לוקח את עצמו מאיפה שהוא היה יותר נכון לומר ויצא קרח.

החזקוני אומר שהוא לקח את דתן ואבירם בני אליאב ואון בן פלת. אבל גם על תירוץ זה יש קושיה מדוע כתוב בפסוק: "ודתן ואבירם" כלומר גם הם לקחו.

אפשר לומר את התירוץ הקרוב לפשט שהיה צריך להיות כתוב "ויקחו קרח ודתן ואבירם ואן בן פלת -חמישים ומאתים נשיאי העדה". כלומר קרח ודתן ואבירם לקחו את חמישים ומאתים נשיאי העדה.

רבי סעדיה גאון אומר שהמילה ויקח פירושה ויגש.

השאלה השנייה מדוע ומה פירוש התארים "נְשִׂיאֵי עֵדָה קְרִאֵי מוֹעֵד אַנְשֵׁי-שֵׁם".

הפשט הוא שקרח רצה להראות שעם ישראל איתו, ולא רק האנשים הפשוטים אלא גם אנשים חשובים.

הספורנו אומר שהם לא באו ביחד אלא בחרו שעה שכולם יהיו שם ויראה כאילו המאתיים וחמישים האנשים, לא קשורים לקרח ואז כולם יהיו מסכימים לדבריו ומשה יבין שכולם חושבים כמו קרח.

המפרשים מבארים את התארים שניתנו למאתיים וחמישים האנשים.
נשיאי עדה - אליצור בן שדיאור וחבריו כלומר הנשיאים שהוזכרו קודם. אבל ר"ח חולק ואומר שכולם היו משבט לוי כי רשום רב לכם בני לוי, ומשה לא היה אומר את זה אם לא כולם היו משבט לוי.

קריאי מועד- רבי סעדיה גאון אומר: אנשים שמזמינים אותם לאסיפות לוועדות ולכינוסים.
והאבן עזרא אומר אנשים שהיו נקראים אל אוהל מועד.

אנשי שם- הכלי יקר אומר שהם נקראו אנשי שם על זה שאמרו: נעשה לנו שם פן נהיה לבוז, כלומר נפרסם את עצמנו פן ידחיקו אותנו.

לסיכום: קרח לוקח אנשים שהם חשובים, מרכזיים ומייצגים את העם, או לפחות חושבים שהם כאלו, מעין ידוענים, כדי שמשה ישתכנע מטיעונו.

ונעבור לפינת החידה השבועית החידה של שבוע שעבר הייתה: משה אמר למרגלים "וראיתם את הארץ מה היא" מי עוד בתורה השתמש בביטוי מה היא?
והתשובה היא אברהם כשהוא אומר לעפרון : "ארבע מאות שקל כסף ביני ובינך מה היא"

והחידה השבועית השבוע היא:
איזה פרשן על המקרא והגמרא מופיע בפרשה?

אם אתם יודעים את התשובה לחידה רשמו אותה בתגובת. ובכל מקרה את התשובה נפרסם בשבוע הבא.
 אל תשכחו להירשם לערוץ נתראה בשבוע הבא ושבת שלום!


לדף הראשי של פרשת קרח

דבר תורה לפרשת שלח

דבר התורה של יואב לפרשת שלח עוסק במקושש:

בפסוק שפותח את פרשיית המקושש עצים בשבת כתוב כך: "וַיִּהְיוּ בְנֵי-יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר וַיִּמְצְאוּ אִישׁ מְקשֵׁשׁ עֵצִים בְּיוֹם הַשַּׁבָּת".

על פסוק זה יש שאלה?  מדוע הזכירה התורה את זה שבני ישראל היו במדבר? הרי אנחנו יודעים את זה כי לפני שנייה ה' העניש אותם להישאר במדבר 40 שנה אז למה זה רשום? ושאלה נוספת מה בעצם היה החטא של המקושש? 

החזקוני אומר שבגלל שעל המצוות שהוזכרו בפסוקים הקודמים רשום "וכי תבואו אל הארץ" אז היית חושב שמצוות שבת גם חלה רק בארץ ולכן הוצרך לרשום "במדבר" כדי שתבין שמצוות שבת היא גם במדבר וגם בארץ ישראל.

לפי דעתי התירוץ של החזקוני לא פותר את הבעיה, מכיוון שברור שצריך לשמור שבת  גם במדבר, כי כשמצווים על השבת לא מוזכר שום דבר על ארץ ישראל. 
הכלי יקר נעזר במסכת שבת ואומר שהחטא של המקושש היה, שהוא העביר את העצים ארבע אמות ברשות הרבים ולכן הוא חייב מיתה. אבל אם לא היו ישראל במדבר לא היה נחשב לו לחטא שהרי סתם מדבר לא נחשב רשות הרבים שאין הרבה אנשים הולכים שם מדי יום. ולכן הוצרך להזכיר שבני ישראל במדבר כדי שתבין שהמדבר באותה תקופה היה נחשב רשות הרבים, כי כל בני ישראל היו שם, ובגלל זה מה שהמקושש עשה נחשב לעבירה. 

האברבנל אומר שמכיוון שלא היו במחנה עצים הוא לא יכל לאסוף אותם במקומו. והמילה לקושש משמעותה לאסוף, ללקט והמקושש יצא ללקט עצים ויצא מתחום שבת וזה החטא שלו. ולכן כתוב שזה היה במדבר שתבין שאין עצים והוא לא כרת עצים אלא אסף אותם ויצא מתחום שבת. 

ונעבור לפינת החידה השבועית החידה של שבוע שעבר הייתה: באיזה פסוק מופיע הביטוי "בני ישראל" חמש פעמים? 

והתשובה היא בפרק ח' פסוק י"ט: "וָאֶתְּנָה אֶת-הַלְוִיִּם נְתֻנִים לְאַהֲרֹן וּלְבָנָיו, מִתּוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, לַעֲבֹד אֶת-עֲבֹדַת בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל בְּאֹהֶל מוֹעֵד, וּלְכַפֵּר עַל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל ,וְלֹא יִהְיֶה בִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל נֶגֶף בְּגֶשֶׁת בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל אֶל-הַקֹּדֶשׁ".

והחידה השבועית השבוע היא: משה אמר למרגלים "וראיתם את הארץ מה היא" מי עוד בתורה השתמש בביטוי מה היא? שימו לב בתורה המילה נכתבת הוא, אבל נקראת היא.

לדף הראשי לפרשת שלח

דבר תורה לפרשת בהעלותך

דבר התורה של יואב על הביטוי - "והיית לנו לעינים"

בין הנושאים הרבים בפרשה מסופר על דו שיח שהתנהל בין משה ליתרו, הדו שיח מדבר על כך שיתרו רוצה לעזוב את העם ואילו משה מבקש ומנסה לשכנע אותו להישאר. באמצע הדו שיח משה כמעט מתחנן ליתרו שיישאר, הוא אומר לו כך:

"וַיֹּאמֶר אַל-נָא תַּעֲזֹב אֹתָנוּ כִּי עַל-כֵּן יָדַעְתָּ חֲנֹתֵנוּ בַּמִּדְבָּר וְהָיִיתָ לָּנוּ לְעֵינָיִם"

אני רוצה להתייחס למילים "והיית לנו לעינים".  מהי בעצם המשמעות של הביטוי "והיית לנו לעינים"?

אם תגידו שעינים זה להוליך במדבר ,להוביל ולהראות לנו את הדרך, ובשביל זה משה צריך את יתרו המכיר את המדבר.

תרוץ זה יידחה בקלות כי הרי יש לעם ישראל את עמוד הענן שמנחה אותם בדרך אז הם לא צריכים את יתרו וזה לא באמת סיבה שהוא יישאר.

רש"י מסביר: לשון עבר כלומר רש"י מסביר את המילה עיניים כמושג של עצה טובה ובינה, ולכן כמו שהיית לנו לעינים בעבר, בעצה עם השרי אלפים, כך גם תעזור לנו ותאיר את עינינו  בעתיד כמו שעשית בעבר ולכן אנחנו צריכים אותך.

החזקוני אומר דבר אחר:  הוא אומר שיתרו יהיה לעינים – לדוגמה לאחרים, שגרים אחרים יסתכלו עליו ויגידו שכדאי וטוב להתגייר.

פירוש דעת הזקנים מציע פירוש דומה ואומר: שיתרו ישמש לדוגמה בכך שיגידו שהוא עזב את העם שלו ועבר לעם ישראל בשביל הניסים והטובות שעשה ה' לעם ישראל, וכך יהיה קידוש השם בעולם.

אני רוצה להציע פירוש אחר שאומר שיתרו היה בן אדם מאוד מרכזי וחשוב בעם ישראל.

הוכחה לכך היא שבפרשת יתרו, כשיתרו מגיע לאכול עם משה גם אהרון וגם זקני ישראל מצטרפים אליו זה אומר שהם מכבדים אותו ובטח אחרי זה שהוא נתן את העצה למשה, בטוח שכל העם העריץ אותו.

ועוד רש"י מבאר למה קראו ליתרו חובב לפי שהיה חביב על ישראל, וזאת עוד ראייה לכך שיתרו היה חשוב וחביב בעם ישראל.

וכשמשה אומר "והיית לנו לעינים" הוא אולי אומר שכמו שהעינים הם אבר חשוב מאד אצל האדם כך גם יתרו מאוד חשוב בעם ישראל, וזאת תהיה מכה לעם ישראל אם יתרו יפרוש.

ונעבור לפינת החידה השבועית החידה של שבוע שעבר הייתה : מי בתורה נקרא נזיר?
והתשובה היא: יוסף בברכות יעקב ובברכת משה לשבטים אפרים  ומנשה.

בשניהם מופיע אותו הנוסח: "לראש יוסף ולקודקוד נזיר אחיו"

והחידה השבועית השבוע היא: איפה מוזכרים בני ישראל חמש פעמים בפסוק אחד?

לדף הראשי של פרשת בהעלותך


דבר תורה לפרשת נשא

דבר התורה של יואב לפרשת נשא מביא רעין קצר בעניין הנזיר

בפרשת נשא מדובר על נזיר. בואו נחשוב על זה רגע, מה זה בכלל נזיר?

אם הייתי שואל אתכם מה הדבר הראשון שאתם חושבים עליו כשאני אומר נזיר, סביר להניח שרובכם הייתם אומרים לי שאסור לנזיר לשתות יין, או שאסור לו להסתפר. אבל בעצם אנחנו מדברים פה רק על חסרונות, אז מהם היתרונת של להיות נזיר?

בפסוק ב' פרק ו' רשום : "...אִישׁ אוֹ-אִשָּׁה כִּי יַפְלִא  לִנְדֹּר נֶדֶר נָזִיר לְהַזִּיר לַה'" מפה רואים שנזיר זה נדר וכמו כל נדר זה גם סוג של התחייבות.

רבי סעדיה גאון אומר: שנזיר זה פרוש, ולהזיר זה להיות פרוש. לפיו הנזירות היא סוג של פרישה מהעולם הגשמי, ואת זה רואים כבר בפסוקים הבאים. שאסור לשתות יין, אסור להסתפר, ואסור להיטמא למת.

אוקיי אז הבנו מה זה נזיר, אבל בואו נחזור להתחלה, למה כדאי להיות נזיר?

אפשר לומר שכשאתה מתנתק מהגשמיות ועובר להיות פרוש זו מעלה, מכיוון שבדרך זו תוכל לעבוד את הקב"ה יותר טוב בלי הפרעות גשמיות.

הפסוקים אומרים משהו אחר בפסוקים ז,ח רשום: "לְאָבִיו וּלְאִמּוֹ לְאָחִיו וּלְאַחֹתוֹ לֹא-יִטַּמָּא לָהֶם בְּמֹתָם, כִּי נֵזֶר אֱלֹקָיו עַל-רֹאשׁוֹ" "כֹּל יְמֵי נִזְרוֹ קָדשׁ הוּא לַה'".

מהמילים "נזר אלוקיו על ראשו" מבינים שלנזיר יש איזו קדושה מיוחדת ששמורה רק לו. יש לו איזה שהיא התחייבות לה', יש לו נזר אלוקים על הראש.

לפי דעתי נזר אלוקים זה דימוי לכך שהשכינה קרובה אליו מכולם היא מסתובבת איתו תמיד, וזהו יתרון של נזיר. המילים " כל ימי נזרו קדוש הוא לה'" גם מוכיחות זאת.

והספורנו אומר: "יזכה לאור באור החיים להבין ולהורות כראוי לקודשי הדור".

כלומר מי שיהיה נזיר יזכה לאור הוא יזכה לחכמה ולבינה. והספורנו מוסיף שה"קדוש הוא לה'" זה הבטחה של ה' ולא ציווי, ויש פה הבטחה של ה' שתהיה באור החיים ותבין דברים ואפילו תוכל להורות כראוי לחכמי הדור.

ונעבור לפינת החידה השבועית החידה של שבוע שעבר הייתה: מדוע שבט גד יוצא דופן בפרשת
במדבר?
והתשובה היא שכשפוקדים את עם ישראל המספר של כל שבט הוא כפולה של מאות. ואילו שבט גד הוא השבט היחידי שמספרו נגמר בחמישים.

והחידה השבועית השבוע היא:  מי בתורה מכונה נזיר?

לדף הראשי של פרשת נשא