אתר פרשת השבוע עם תקצירים, דברי תורה, מאמרים, הפטרות, תפזורות, חידות ועוד המון דברים על כל פרשות השבוע וחגי ישראל!
המאמרים באתר מוגנים בזכויות יוצרים. ניתן לעשות שימוש למטרות פרטיות ולא מסחריות תוך קישור ומתן קרדיט לגדי איידלהייט. לפרטים נא לפנות לאימייל gadieide@yahoo.com

פרשת בלק

פרשת בלק

פרשת בלק היא הפרשה השביעית בספר במדבר ועיקרה ניסיונו הכושל של בלק לגייס את בלעם לקלל את בני ישראל. תקציר מפורט מופיע בהמשך.
בלעם והאתון - רמברנדט 1626

מאמרים ודברי תורה לפרשת בלק

בחירתו החופשית של בלעם - התורה מתארת את בלעם כמעט כצדיק, בכל הזדמנות שיש לו הוא אומר שהוא רק ממלא את רצון ה' ולא מסוגל לעשות שום דבר נגד רצון ה'. המאמר מבאר כיצד לבילעם ניתנת בחירה חופשית לחלוטין והוא מחליט באופן מודע לעשות רע.

חידון לפרשת בלק - חידות ציורים, חידות מילוליות ותפזורת לפרשת בלק לילדים ומבוגרים ולכל המשפחה.

דבר תורה לפרשת בלק - והפעם יואב מספר קצת על אופיו הגרוע של בלעם.




הפטרת פרשת בלק - עיון בהפטרת הפרשה בספר מיכה.

משלי בילעם - משלי בילעם הם מקטעי השירה המיוחדים ביותר בתורה. במאמר זה ננסה לעיין מעט בתוכנם.

תפזורת לפרשת בלק

פרשת בלק לילדים - תקציר ודבר תורה מותאמים במיוחד לילדים וכמובן גם למבוגרים.

סטטיסטיקה לפרשת בלק - נתונים סטטיסטיים על פרשת בלק.



תקציר פרשת בלק
אפשר להאזין לתקציר בסרטון הבא

פרק כ"ב
פרשת בלק יחודית במקרא בכך שכמעט כולה מתרחשת מחוץ למחנה בני ישראל, ולבני ישראל כלל אין מושג על המתרחש. בני ישראל חונים בערבות מואב על ירדן יריחו (ומבלי שהיו מעורבים כלל במלחמה עם מואב). בלק מלך מואב חושש מבני ישראל, פחדו אינו מוצדק מאחר ועל בני ישראל נאסר להילחם במואב ולמעשה שחררו את שטח מואב שכבש סיחון (ולאחר שייכנסו לארץ ישראל, מאד ייתכן שהשטח יחזור למואב), אולם בלק רוצה לצאת נגד עם ישראל ושולח מלאכים לקוסם הגדול של אותו זמן בילעם.

בילעם נמצא בפתורה אשר על הנהר, והכוונה בתורה למילה נהר היא לנהר הפרת המרוחק. בילעם היה רחוק מאד ממחנה בני ישראל ובפנייתו בלק מתאר "...הנה עם יצא ממצרים, הנה כסה את עין הארץ...". בלק מזלזל בעם ישראל, לא קורא לעם בשמו ולמעשה הוא הראשון שטוען שאין דבר כזה עם יהודי וזאת בכפיות טובה שהרי מואב כבני לוט ניצלו אך ורק בזכות אברהם. המשלחת לבילעם כוללת את זקני מואב וזקני מדיין, ובידם קסמים. לא ברור מהם קסמים אלו, אולי כספים, אולי דברים אחרים.

בילעם רוצה מאד לבוא ומחכה ללילה לשמוע את דבר ה' שבאופן לא מפתיע אוסר עליו ללכת, וכך הוא עונה לשליחי בלק. בלק שולח משלחת שנייה, עם שרים מכובדים יותר שכן בילעם לא פירט את סיבת סירובו וכך בלק חשב שבילעם רק מבקש שכר גבוה יותר תמורת שירותיו. בילעם עונה לשרים אלו כי גם אם בלק יתן לו את מלוא ביתו כסף וזהב לא יוכל לעשות כלום נגד רצון ה'. בילעם מכנה את ה', ה אלוקי ולמעשה ייתכן שבגלל התבטאות זו זכה בהמשך לנבואה אמיתית.

שוב נגלה אלוקים לבלעם בחלום הלילה ומרשה לו ללכת, אך מודיע לו כי הוא ידבר רק מה שה' ישים בפיו. בילעם לא מאבד רגע וקם מוקדם בבוקר וחובש את חמורו. התורה משתמשת בביטוי וישכם בילעם בבוקר, אותו ביטוי בו תיארה את מסירותו של אברהם בדרכו לביצוע ציווי העקדה בפרשת וירא ויש עוד כמה קווי דמיון בין הסיפורים.

כאן מגיע הסיפור אודות אתונו של בילעם, שראתה מלאך עם חרב שלופה וסטתה מהדרך שלוש פעמים עד שלבסוף רבצה תחתיה וקיבלה מכות מבילעם. ה' עושה נס והאתון מדברת עם בילעם ושואלת אותו מדוע היכה אותה, בלעם לא מתבלבל לרגע מהאתון שמדברת וגם עונה לה. האתון שואלת אם אי פעם היא עשתה כדבר הזה ובילעם עונה שלא, אך טרם מבין כי יש משהו מיוחד שגרם להתנהגות המשונה של האתון. רק בנקודת זמן זו, ה' מגלה את עיניו והוא רואה את המלאך שאומר לו שרק בזכות האתון הוא בחיים. האירוניה בסיפור ברורה, בילעם שמתפאר בהמשך על כך שהוא יודע דעת עליון, ניצל בזכות אתון.

בילעם מגיע לבלק ושוב בילעם מודיע לו שרק מה שה' ישים בפיו הוא ידבר.

פרקים כ"ג-כ"ד
בילעם מבקש מבלק להקריב קורבנות רבים במזבחות ופותח בסדרת משליו/נאומיו. אבל למרבה אכזבתם של בלק ובילעם, כל מה שיוצא לבילעם מפיו הן רק ברכות ולא קללות. בלק ובילעם מנסים שוב (ממקומות אחרים) והברכות רק מתעצמות. פירוט של המשלים והברכות ניתן לקרוא במאמר משלי בילעם. לאחר כל כשלון של בילעם, בלק כועס ומתעצבן ואילו בילעם מצטדק ומזכיר לבלק שהוא אמר לו מראש שאין לו יכולת להגיד דברים פרט למה שה' שם בפיו. לאחר הפעם השלישית, בלק יוצא מכליו ומסלק את בילעם.  לאחר פרידה זו בילעם נושא משל רביעי בזכות עם ישראל ועל הדרך גם כמה נבואות אודות שאר העמים. נבואות המשל הרביעי מתייחסות כולן לעתיד הרחוק.

פרק כ"ה (תשעה פסוקים ראשונים)
רק בסיום הפרשה חוזרים למחנה ישראל, ששם, למרות ברכותיו של בלק וביחוד ברכת "מה טובו אוהליך יעקב" המדבר על המשפחה בעם ישראל, קורה מקרה חמור של זנות עם בנות מואב ובנות מדיין. המפרשים אומרים שבילעם שראה שלא יוכל לקלל את עם ישראל הציע לבלק ולמדיין לפתות את בני ישראל לעבודה זרה ולמעשי זימה שכן אלו הם דברים שהאלוקים שונא במיוחד. ה' דורש ממשה להוקיע את ראשי העם אך לא ברור אם ראשי העם הם אלו שחטאו, או שבאחריותם היה למנוע את החטא. משה מצווה על שופטי ישראל להרוג את העובדים עבודה זרה. תוך כדי כך מבוצע אקט עבודה זרה וזימה על ידי איש מבני ישראל, שאחר כך אנו מבינים כי הוא נשיא שבט שמעון, עם אשה מדיינית שאחר כך מתברר שהיא נסיכה בת מלך, מול פני משה ואהרון. פינחס, נכדו של אהרון, דוקר את שניהם למוות. מעשה חמור זה של פינחס, דווקא עוצר את המגיפה. למעונינים, מאמר מורחב בנושא מעשה פינחס. הפרשה מסתיימת בציון העובדה שמספר המתים במגיפה היו 24,000.

בלעם והאתון - רמברנדט 1626, מוזיאון קוגנק-ג'יי פריז. שימו לב לפי האתון הפתוח המראה שהיא מדברת אל בילעם


אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה