אתר פרשת השבוע עם תקצירים, דברי תורה, מאמרים, הפטרות, תפזורות, חידות ועוד המון דברים על כל פרשות השבוע וחגי ישראל!
המאמרים באתר מוגנים בזכויות יוצרים. ניתן לעשות שימוש למטרות פרטיות ולא מסחריות תוך קישור ומתן קרדיט לגדי איידלהייט. לפרטים נא לפנות לאימייל gadieide@yahoo.com

פרשת משפטים


פרשת משפטים היא הפרשה השישית בחומש שמות. הפרשה עוסקת במצוות רבות לעם ישראל, דיני עבד עברי, דיני נזיקין, מצוות השבת ומצוות החגים ועוד מצוות רבות, בסוף הפרשה מתוארת כריתת הברית בין ה' לעם ישראל. מאמרים ותקציר מפורט מופיעים בהמשך הדף.
משה מורה לזקנים להישאר ועולה להר סיני לקבל את הלוחות
מאמרים ודברי תורה לפרשת משפטים

לוחות הברית - המאמר סוקר מספר היבטים בנושא לוחות הברית וההבדלים בין הלוחות הראשונים לאחרונים. המאמר דן בנושאים מי כתב את הלוחות, מה היה כתוב בהם, צורת הלוחות ועוד. כמו כן מובא במאמר סיפור מרגש על גלגולו של לוח שיש מבית הכנסת בעיר לער בגרמניה שנשרף בליל הבדולח ועד לתל אביב.

הפטרת פרשת משפטים - עיון בהפטרת פרשת משפטים בספר ירמיהו

מצוות השבת בספר שמות - עיונים בציווי השבת בפרשות השונות בספר שמות עם מספר הערות על השבת בימינו.


חידון לפרשת משפטים - דף חידה לפרשת משפטים הכולל חידות ציורים ומילוליות.

תפזורת לפרשת משפטים

דבר תורה על פתיחת הפרשה בדיני עבד עברי ועוד באותו נושא בפרשת משפטים לילדים - מדוע בחרה התורה לפתוח את פרשת משפטים דווקא בדיני עבד עברי


סדר האירועים בפרשות יתרו ומשפטים - המאמר מנסה לסדר את האירועים שקרו בפרשות יתרו משפטים לפי שיטת רש"י המקדימה את האירועים בפרשת משפטים ולפי השיטה שגורסת כי כל התיאור הוא לפי הסדר בו הוא קרה (המאמר הופיע גם בפרשת יתרו)

מתי נאמרה פרשת משפטים - מאמר זה ממשיך לנתח את ההבדלים בין פרשת יתרו לפרשת משפטים ואת הדגשים המיוחדים של כל פרשה.

נתונים סטטיסטיים על פרשת משפטים - סטטיסטיקות שונות על הפרשה


תקציר פרשת משפטים
פרשת משפטים פותחת במילים "ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם..." ו' החיבור מציינת שיש כאן תוספת על המצוות הקודמות ואילו המילה משפטים היא חדשה שכן בפרשת יתרו דובר על חוקי ותורת האלוקים. עיון בפרשת משפטים יראה לנו מיד שבפרשה אכן מדברים על מצוות.

חמישים ושלוש מצוות מופיעות בפרשה והן מהוות הרחבה משמעותית של עשרת הדברות ושל המצוות הנוספות שניתנו עד כה. המצוות הן רובן מצוות בין אדם לחברו ובדיני ממונות והן נאמרות בקיצור רב ובהשמטת דינים חשובים. מסכתות שלמות בגמרא נתחברו על פסוקים בודדים מפרשה זו, והדבר מדגים היטב את הפער בין התורה שבכתב שהינה תמצית וכוללת רק זיקוק של הדין לבין התורה שבעל פה הכוללת הרחבות ואת הפרטים המלאים ובלעדיה אי אפשר להבין את המצוות. בפרט נכון הדבר לפסוקים כגון: "עין תחת עין..." אשר מהתורה נראים כפשוטם והתורה שבעל פה מוסרת לנו שהחיוב הוא פיצוי כספי ואין להטיל מומים כעונש.

פרשת משפטים פותחת דווקא בנושא של עבד עברי. לאחר עשרת הדברות, נראה העיסוק בנושא "בזוי" זה מאכזב, אולם עם ישראל שיצא מעבדות לחירות על ידי ה' (הדיבר הראשון) חייב קודם כל לדעת איך להתנהג עם העבדים שלו (אם יהיו) ולמעשה דיני עבד עברי הם כל כך מגבילים עד שנאמר ש"מי שקנה לעצמו עבד, קנה לעצמו אדון", ומעמדו של עבד עברי לא שונה באופן מהותי מממעמדו של פועל שכיר.

בפרשה מספר רב של פרשיות כאשר כל כמה פסוקים מהווים מעין יחידה בפני עצמה. לא נעבור כאן על כל הדינים בפרשה אך נציין שפסקאות הארוכות בסוף הפרשה מציגות לראשונה את שלושת הרגלים (בפרשת בא דובר רק על פסח) ואת השבת כיום מנוחה (בדומה לעשרת הדברות בפרשת ואתחנן). כמו כן כבר מדובר על ההגעה לארץ ישראל ועל אזהרות מרובות מפני עבודה זרה.

בסיום הפרשה אנו חוזרים לתיאור האירועים שקרו מיד לפני או אחרי מעמד הר סיני (וראו המאמרים המורחבים למעלה בשיטות השונות) המתארים את כריתת הברית עצמה בין בני ישראל לבין ה' (הכוללת טקס של בניית מזבחות וקורבנות), ובסיומה של הפרשה משה עולה להר סיני לתקופה הראשונה של ארבעים יום וארבעים לילה.

אומנות בפרשת משפטים
משה מורה לזקנים להישאר ועולה להר סיני לקבל את הלוחות - איור מתוך ספר "תנך לעניים" של אסדין מאמינס Hesdin of Amiens. הספר נמצא במוזיאון Meermanno בהאג 1450-1455

מיד עם המצאת הדפוס נוצלה ההמצאה החדשה להדפסת כתבי הקודש. מלבד התנ"ך של גוטנברג שהוא ספר הדפוס הראשון הודפסו גם גרסאות  שעיקרם היו ציורים של התנ"ך כאשר הטקסט משני לחלוטין, מאחר ורוב האוכלוסיה לא ידעה קרוא וכתוב (בודאי לא של לטינית), כונו מהדורות אלו "תנ"ך לעניים" או בשם הלטיני biblia pauperum. גם חלונות הכנסיות המציגים ציורים מהתנ"ך, שימשו לצרכים דידקטיים דומים, ומוכנים בשם זהה. האיור מציג חלק מדף התנ"ך לעניים של אסדין מאמינס, נזיר צרפתי מהשנים שחיברו בשנים 1450-1455 שנים בודדות לאחר המצאת הדפוס.

הפרשה הקודמת
פרשת יתרו
הפרשות הבאות
פרשת תרומה
פרשת תצווה
פרשת כי תשא

דבר תורה לפרשת משפטים

דבר תורה של יואב בנושא למה פתחה הפרשה בדיני עבד עברי, לאחר דבר התורה של יואב אביא עוד הרחבות בנושא (בתחתית העמוד)


המשפט הראשון שהפרשה מונה הוא: "כִּי תִקְנֶה עֶבֶד עִבְרִי שֵׁשׁ שָׁנִים יַעֲבֹד וּבַשְּׁבִעִת יֵצֵא לַחָפְשִׁי חִנָּם"
הפרשנים שואלים למה הפסוק הזה הוא המשפט הראשון בפרשה ?היה אפשר להתחיל מכל דבר אחר למה דווקא להתחיל מפרשת עבדים.
החזקוני עונה כך:
נסמכה פרשה זו תחילה לפי שפדאם מהיותם "עבדים וצוה להם שלא לשעבד איש באחיו בפרך ולדורות אלא לשש שנים"
החזקוני עונה שעם ישראל יודע וזה טרי בזיכרון שלו מה זה להיות עבד שמשעובד בפרך. אז כשהם זוכרים מה זה ה' אומר להם שלא יעשו ככה לאחיהם. 
הרמב"ן אומר: שמצוות שחרור העבדים בשנה השביעית, מזכירה את יציאת מצרים ואת השבת ולכן המצווה הזאת הקדימו אותה כי היא נכבדת מאוד ומזכירה את מעשה בראשית.

ונעבור לפינת החידה השבועית החידה של שבוע שעבר הייתה: איזה  מילה מופיע בהקשר של סדום ועמורה עשרת המכות ומעמד הר סיני?
והתשובה היא: כבשן.
שנאמר:  "ויַּשְׁקֵף עַל-פְּנֵי סְדֹם וַעֲמֹרָה וְעַל כָּל-פְּנֵי אֶרֶץ הַכִּכָּר וַיַּרְא וְהִנֵּה עָלָה קִיטֹר הָאָרֶץ כְּקִיטֹר הַכִּבְשָׁן"
ובעניין עשרת המכות נאמר: וַיֹּאמֶר ה' אֶל-מֹשֶׁה וְאֶל-אַהֲרֹן קְחוּ לָכֶם מְלֹא חָפְנֵיכֶם פִּיחַ כִּבְשָׁן וּזְרָקוֹ מֹשֶׁה הַשָּׁמַיְמָה לְעֵינֵי פַרְעֹה.
ובפרשת יתרו נאמר: הַר סִינַי עָשַׁן כֻּלּוֹ מִפְּנֵי אֲשֶׁר יָרַד עָלָיו ה' בָּאֵשׁ וַיַּעַל עֲשָׁנוֹ כְּעֶשֶׁן הַכִּבְשָׁן וַיֶּחֱרַד כָּל-הָהָר מְאֹד.

והחידה השבועית של השבוע היא: איזו מילה מהפרשה יחידה בתנ"ך?



הרחבות שלי בנושא עבד עברי
גישתם של רוב הפרשנים היא כי התורה רוצה להזכיר לנו כי אנו בעצמו היינו עבדים. גם בפתיחת עשרת הדברות נאמר: "אנוכי ה' אלוקיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים מבית עבדים". עלינו לזכור את מצבנו בעבר ולדעת להתנהג ממנו לעתיד ובפרט דרך ההתיחסות לעבדים שאולי יהיו לנו.

התורה אינה בעד עבדות, אולם בתקופת קדם העבדות היה מצב נתון שקשה לשנותו. גם כיום נדמה לנו שאין עבדות, אולם בארצות באפריקה ובאסיה העבדות כמעט קיימת. אנשים אינם עבדים במובן שהם רכוש, אולם הם מועסקים בתנאים גרועים ביותר ובשכר נמוך במיוחד.

התורה יוצאת נגד תנאים אלו. על האדון חובה לספק תנאים מינימלים וסבירים לעבד, ולמעשה ההתיחסות לעבד הינה כמו לעובד שכיר. תקופת העבדות הינה מוקצבת בשנים, ולאחריה צריך לשחרר את העבד, ועוד לתת לו מתנות רבות (מעין שכר על עבודתו). ההלכה מרחיבה עוד את הנושא ואף פוסקת שאם יש לאדון שמיכה אחת, עליו לתת אותה לעבדו.

מטרת התורה היא להראות שהעבד אינו שונה כלל ממך. אם בימי קדם, עבדים היו רכוש לכל דבר, והאדון היה יכול לעשות בהם כרצונו (כולל הטלת עונשים גופניים), באה התורה ושוללת זאת מכל וכל. פגיעה גופנית בעבד מובילה לשחרורו המיידי. התורה רואה בעבדות מצב זמני, הנובע מפשעים שנעשו בעבר או מהדרדרות כלכלית, מצב שיכול להישאר רק שנים מעטות וחייב להסתיים לאחר תקופה לא ארוכה.

נקודה חשובה לא פחות ואולי היא הסיבה לפתיחת הפרשה בדיני עבד עברי היא מנקודת מבטו של העבד. סיום הפרשייה הוא: "וְאִם-אָמֹר יֹאמַר הָעֶבֶד אָהַבְתִּי אֶת-אֲדֹנִי אֶת-אִשְׁתִּי וְאֶת-בָּנָי לֹא אֵצֵא חָפְשִׁי: ו וְהִגִּישׁוֹ אֲדֹנָיו אֶל-הָאֱלֹקים וְהִגִּישׁוֹ אֶל-הַדֶּלֶת אוֹ אֶל-הַמְּזוּזָה וְרָצַע אֲדֹנָיו אֶת-אָזְנוֹ בַּמַּרְצֵעַ וַעֲבָדוֹ לְעֹלָם:"

רש"י במקום מביא את הגמרא: "אמר רבי יוחנן בן זכאי: (קדושין כב ע"ב) אוזן זאת ששמעה על הר סיני לא תגנוב, והלך וגנב, תרצע. ואם מוכר עצמו, אוזן ששמעה על הר סיני (ויקרא כה נה) כי לי בני ישראל עבדים, והלך וקנה אדון לעצמו, תרצע".

ההסתכלות כאן היא על העבד, אחרי שהיית עבד במצרים, ואחרי ששמעת שרק ה' הוא האלוקים, אתה קונה לעצמך אדון? אבל מה היתרון בלהיות עבד? עבד משוחרר מדאגות הפרנסה, ודאגתו על אדוניו. מחיר אובדן החירות הוא מחיר גבוה, אולם לפעמים מתרגלים אליו ואפילו בני ישראל באחת מתלונותיהם אומרים: "וַיֹּאמְרוּ אֲלֵהֶם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִי-יִתֵּן מוּתֵנוּ בְיַד-יְהוָֹה בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם בְּשִׁבְתֵּנוּ עַל-סִיר הַבָּשָׂר בְּאָכְלֵנוּ לֶחֶם לָשׂבַע כִּי-הוֹצֵאתֶם אֹתָנוּ אֶל-הַמִּדְבָּר הַזֶּה לְהָמִית אֶת-כָּל-הַקָּהָל הַזֶּה בָּרָעָב" (שמות ט"ז ג'). בני ישראל כמובן לא נהנו במצרים, אבל פתאום כאשר יש קשיים הם מוצאים נחמה בכך שלפחות מזון כלשהו (ואני בספק אם הוא היה בשר) אכלו. באנגליה של המאה ה-18 עברות של זוטות, כגון גניבה בפרוטות, גררו עונש מוות. המצב היה כל כך גרוע שאנשים העדיפות לעשות עבירה ולהיכנס לכלא בשביל שלפחות יהיה להם מקום לישון שאינו ברחוב וקצת אוכל.

התורה שוללת גישה כזו. גם כאשר יש לך קשיים, אל תותר על החירות שלך, על השליטה בזמן שלך, ועל האפשרויות שלהיות אדם חופשי הכפוף אך ורק לאלוקים. זה המסר של התורה בפתיחת פרשת משפטים.


לדף הראשי של פרשת משפטים

פרשת יתרו

פרשת יתרו היא הפרשה החמישית בספר שמות. יתרו יוצא לפגוש את משה ומייעץ לו כיצד לשפוט את העם. בני ישראל מתכוננים לקבלת התורה ושיא הפרשה הוא מעמד הר סיני ועשרת הדברות. תקציר מפורט מופיע בהמשך.
יתרו מבקר את משה
יתרו מבקר את משה - Luiken Casper 1712


מאמרים ודברי תורה לפרשת יתרו

פרשת יתרו וזמנים מעורפלים בתורה - המאמר מתרכז בערפול לגבי הזמנים והאירועים בפרשת יתרו בפרט ובתורה בכלל ומנסה להציע תשובה, למה תאריכים של אירועים חשובים לרוב נעלמים ולא מופיעים בכתוב.

עיון מורחב באירועים השונים בפרשות יתרו משפטים - במאמר זה נפרט יותר על האירועים השונים בפרשות יתרו ומשפטים (לאור הקשיים בזמנים שלהם) ועל היחס בינהם. המאמר יציג את כל האירועים בפרשות (ויתעלם מפרקי המצוות) ויסביר את השיטות השונות להבנת רצף האירועים.

הפטרת פרשת יתרו - עיון בהפטרת פרשת יתרו בספר ישעיהו

דבר תורה לפרשת יתרו - על הדיבר לא תחמוד

האם עשרת הדברות הן המצוות החשובות ביותר? - שיחה קצרה שלי ברדיו קול הנגב בנושא עשרת הדברות. האזנה נעימה!

מצוות השבת בספר שמות - עיונים בציווי השבת בפרשות השונות בספר שמות עם מספר הערות על השבת בימינו

חידות לפרשת יתרו - דף חידה לפרשת יתרו עם חידות ציורים וחידות מילוליות

פרשת יתרו לילדים - דף עם דבר תורה קצר לילדים בנושא כיבוד הורים ותקציר הפרשה

תפזורת לפרשת יתרו

סטטיסטיקה לפרשת יתרו - נתונים סטטיסטיים על פרשת יתרו



תקציר פרשת יתרו
בפרשת יתרו שני נושאים עיקריים. הנושא הראשון הוא פגישתו המחודשת של משה עם משפחתו. יתרו בא למחנה ישראל ומתקבל בכבוד רב על ידי משה. אנו שומעים שעם יתרו באים גם ציפורה אשת משה ושני בניו. יש כאן חידוש שכן בפרשת שמות שמענו על הולדת בן אחד למשה, ורק ברמז כשמשה עזב הוא לקח את בניו (ברבים), אבל לא ידוע מספרם או שמותם של בנים הנוספים. כמו כן לא נאמר בשום מקום שציפורה חזרה למדין לבית אביה.

משה מספר את סיפור יציאת מצרים ליתרו (יתרו אמנם כבר שמע את הקורות ולכן בא, אולם לא דומה שמועה מכלי שני לשמועה מכלי ראשון) שמגיב במילים (פרק י"ח י-יא): "וַיֹּאמֶר יִתְרוֹ בָּרוּךְ ה' אֲשֶׁר הִצִּיל אֶתְכֶם מִיַּד מִצְרַיִם וּמִיַּד פַּרְעֹה אֲשֶׁר הִצִּיל אֶת-הָעָם מִתַּחַת יַד-מִצְרָיִם:  עַתָּה יָדַעְתִּי כִּי-גָדוֹל ה'מִכָּל-הָאֱלֹהִים כִּי בַדָּבָר אֲשֶׁר זָדוּ עֲלֵיהֶם" יתרו ומשה מקריבים עולה וזבחים.

למחרת רואה יתרו כיצד משה עוסק כל היום בשפיטה בין בני ישראל. יתרו רואה שמשה אינו מסוגל לשפוט את העם לבדו ומציע הצעה פשוטה למנות שופטים נוספים לעם לפי מדרגות (ערכאות) כאשר רק המקרים הקשים ביותר יגיעו למשה רבנו. משה מקבל את ההצעה וממנה את השופטים ויתרו ומשה נפרדים.

חלקה השני והמרכזי של פרשת יתרו עוסק במעמד הר סיני, בקבלת התורה ובעשרת הדברות. בני ישראל מגיעים בחודש השלישי אל הר סיני ובמשך הימים הראשונים של החודש מתחילים הציוויים למשה רבנו כאשר משה משמש כשליח בין הקב"ה לבין עם ישראל ועולה ויורד מההר מספר פעמים כאשר בכל פעם יש התקדמות. בפעם הראשונה הקב"ה רק מציע את הברית בה עם ישראל יהיה ממלכת כהנים ועם קדוש, בפעם השניה לאחר שבני ישראל מקבלים את הברית כבר מופיעים ציוויים על ההכנה של שלושה ימים למעמד, וממש לפני המעמד עוד מופיעה אזהרה לבני ישראל לא לעלות להר.

עיקר פרשת יתרו הוא מעמד עשרות הדברות, המבטאות את מהות היהדות (למרות שאין להניח כי מצוות אלו חשובות יותר ממצוות אחרות, הרי הן משמשות כמעין חלון הראווה של היהדות). לאחר המעמד, משה עולה על הר האלוקים לקבל את שאר המצוות ואת פרטי המצוות.

אומנות בפרשת יתרו
תחריט נחושת זה של האמן ההולנדי Luiken Casper מתוך ספרו אישים בתנ"ך (הכולל למעלה מ-250 תחריטים) מציג את יתרו הבא לבקר את משה, כאשר משה ישוב בדין והתור של בני ישראל המחכים ארוך מאד.
יתרו מבקר את משה
יתרו מבקר את משה - Luiken Casper 1712
הטקסט המלא של פרשת יתרו מאתר מכון ממרא

הפרשה הקודמת
פרשת בשלח
הפרשות הבאות
פרשת משפטים
פרשת תרומה
פרשת תצווה

דבר תורה לפרשת יתרו

דבר תורה של יואב על הדיבר - לא תחמוד

הפרשה די קצרה והנושא המרכזי בה הוא עשרת הדברות.  רציתי להתמקד בדיבר האחרון. התורה מונה דברים שאסור לאדם לחמוד.

השאלה המתבקשת היא: איך אתה יכול לבקש מאדם לא לחמוד דבר יפה בלבו.  כל מה שיפה או נחמד בעיני אדם מיד האדם חושק בו. וכמעט תמיד זה לא בשליטתו. אז איך אתה יכול לצפות ממישהו כזה דבר?
האבן עזרא שואל את השאלה הזו ומשיב עליה במשל. תשובת האבן עזרא היא כזאת:
איש כפרי שהוא נורמלי והוא ראה בת מלך שהיא יפה, לא יחמוד אותה בלבו שיהיה איתה כי יודע כי זה לא יתכן. ככה כל משכיל צריך שידע כי אשה יפה או ממון לא ימצאנו אדם בעבור חכמתו ודעתו, רק מה שנתן לו ה'.
ואמרו חכמים:  והוא יודע שאשת רעהו ה' אסר לו אותה, על כן הוא ישמח בחלקו ולא ישים אל לבו לחמוד ולהתאוות דבר שאינו שלו, כי ידע שה' לא רצה לתת לו.  לא יוכל לקחתו בכחו ובמחשבותיו ובתחבולותיו. על כן יבטח בבוראו שיכלכלנו ויעשה הטוב בעיניו.
בקיצור לפי הפירוש הזה.  האבן עזרא אומר שכשהרגילו אדם  שאשה אסורה לו הוא לא ירצה אותה. וה' הוא זה שמביא את האשה ולכן אדם אינו צריך לחמוד כי ידע שה' אינו רוצה שהאשה הזאת תהיה שלו והוא צריך לבטוח בה' שייתן לו את האשה שמתאימה לו. וכך גם בעניינים של ממון.

ונעבור לפינת החידה השבועית החידה של שבוע שעבר היתה:
על עמוד הענן נאמר "לא ימיש" על איזה איש  נאמר "לא ימיש".
והתשובה היא: יהושוע שנאמר בספר שמות פרק ל"ג פסוק י"א :"וּמְשָׁרֲתוֹ יְהוֹשֻׁעַ בִּן-נוּן נַעַר לֹא יָמִישׁ מִתּוֹךְ הָאֹהֶל"
והחידה השבועית של השבוע היא: מילה בפרשה שנזכרת גם בהקשר ל מכות מצרים וגם בהקשר של סדום ועמורה.

אם אתם יודעים את התשובה לחידה אני  מבקש שתרשמו אותה בתגובות אבל בכל מקרה את התשובה נפרסם בשבוע הבא.