אתר פרשת השבוע עם תקצירים, דברי תורה, מאמרים, הפטרות, תפזורות, חידות ועוד המון דברים על כל פרשות השבוע וחגי ישראל!
המאמרים באתר מוגנים בזכויות יוצרים. ניתן לעשות שימוש למטרות פרטיות ולא מסחריות תוך קישור ומתן קרדיט לגדי איידלהייט. לפרטים נא לפנות לאימייל gadieide@yahoo.com

פרשת ראה

פרשת ראה היא הפרשה הרביעית בחומש דברים וממשיכה את נאומו של משה.
ירושלים ובית המקדש
ירושלים ובית המקדש, ג'יימס טיסוט 1894 מוזיאון ברוקלין
מאמרים לפרשת ראה

צדק חברתי - פרשת ראה נותנת כמה כללים לצדק חברתי. המאמר ינתח כללים אלו העולים מהפרשה ומהווים חלק מתפיסת עולמה של התורה.

חידון לפרשת ראה - חידות מילוליות וחידות ציורים לפרשת ראה.

הפטרת פרשת ראה - המשך נבואות הנחמה בישעיהו.

דבר תורה לפרשת ראה - והפעם על הפסוק הראשון בפרשה

פרשת ראה לילדים - תקציר הפרשה מותאים לילדים וללימוד משפחתי משותף בתוספת דבר תורה קצר והפעם על חודש אלול המתחיל בסמוך או בדיוק בשבת ראה.

תפזורת לפרשת ראה

עיון בפרשת המועדות  - המאמר סוקר בקצרה את פרשת המועדות בסוף פרשת ראה ומציג את השאלה באיזה חלק של היממה הייתה יציאת מצרים.

סטטיסטיקה לפרשת ראה




תקציר פרשת ראה
פרשת ראה ממשיכה את נאומו של משה. בעוד שהפרשות הקודמות עסקו בעיקר באירועים היסטוריים ובאזהרות מפני עבודה זרה, פרשת ראה פותחת רצף פרשות הכוללות מצוות רבות. בתחילת הפרשה מתארים את מעמד הברכה והקללה אותו יש לציין על שני הרים בארץ ישראל, הר הברכה - הר גריזים והר הקללה - הר עיבל. פרטי המעמד עצמו יתוארו בהרחבה בפרשת כי-תבוא ובינתיים מצוין רק המיקום שלהם בארץ ישראל. לאחר מכן מפרק י"ב ואילך הפותח בפסוקים: "אֵלֶּה הַחֻקִּים וְהַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר תִּשְׁמְרוּן לַעֲשׂוֹת בָּאָרֶץ אֲשֶׁר נָתַן ה' אֱלֹהֵי אֲבֹתֶיךָ לְךָ לְרִשְׁתָּהּ כָּל-הַיָּמִים אֲשֶׁר-אַתֶּם חַיִּים עַל-הָאֲדָמָה" מתחילות פרשיות מצוות ארוכות ובהן כמעט 200 מצוות שונות.

פרשיית המצוות הראשונה מביאה את הרעיון של בית המקדש ומציגה את המונח "המקום אשר יבחר ה'" המופיע רבות בפרשה. עבודת הפולחן תצטמצם למקום אחד שאינו ידוע בשלב זה ומכונה מכאן והלאה המקום אשר יבחר ה' ויש איסור להקריב עולות בכל מקום אחר. לאחר מכן מופיעות חטיבות מצוות נוספות. מופיע היתר לאכילת בשר חולין (עד אותו שלב, כל הבשר נשחט ונאכל בחזקת קודשים - שלמים). הדרישה לאכילת בשר חולין מתוארת בתורה כתאווה. התורה מזהירה שאת דם החיה יש לשפוך כי הדם הוא הנפש, ואת הנפש אסור לאכול. בבשר חלקים נוספים שאסורים באכילה (עד ימינו) וגם לאחר שהותר לאכול בשר, ההיתר אינו סופי ומוחלט וגם לו התורה מציבה מגבלות. התורה מפרטת את דינים של נביאי השקר, המסיתים והמדיחים ובמקרה החמור ביותר של עיר הנידחת, עיר שכולה הפכה לעובדת אלילים. דינם של כל אלו חמור ונידון למיתה. התורה מפרטת שוב את דיני החיות הטהורות והטמאות למאכל (בדומה לפרשת שמיני) ומפרטת את דיני המעשרות (מעשר שני ומעשר עני), דיני שמיטת כספים, החובה לתת הלוואות לאביונים, דיני שחרור עבדים, ודיני הקדשת הבכורות לה'. פרשת ראה מסתיימת בפרשת מועדות נוספת, המתארת את פסח שבועות וסוכות. לכל אורך פרשת ראה מופיע דגש רב על החלשים בחברה: הלוי - לשבט הלוי אין נחלה בארץ והוא חי רק מהמעשרות, הגרים - אנשים ללא משפחת תומכת, אלמנות ויתומים - אנשים שאיבדו את ראש המשפחה. נושא זה חוזר פעמים רבות בחטיבת המצוות עד סוף החטיבה באמצע פרשת כי-תבוא.

ירושלים ובית המקדש
ירושלים ובית המקדש, ג'יימס טיסוט 1894 מוזיאון ברוקלין

דבר תורה לפרשת ראה

 דבר התורה על הפסוק הראשון בפרשת ראה

הפרשה פותחת בפסוק: "רְאֵה אָנֹכִי נֹתֵן לִפְנֵיכֶם הַיּוֹם בְּרָכָה וּקְלָלָה". הפסוק פותח פרשייה קצרה של הטקס העתידי שבני ישראל יערכו כאשר הם ייכנסו לארץ, על הר עיבל ועל הר גריזים.

אני רוצה להציג כמה שאלות העולות מקריאת  הפסוק שהבאתי קודם.

  • למה משה משתמש במילה ראה, כאשר עד כה הוא השתמש בביטוי "שמע ישראל"?
  • למה העניין של הר עיבל והר גריזים מוזכר פה בקצרה ובפרשת כי תבוא באריכות? היה צריך להיות ש מה  שמוזכר בכי תבוא כבר יכלול את מה שכתוב בפרשתנו, למה העניין מופרד ומוזכר בשתי פעמים שונות?
  • למה משה אומר "אנכי נותן לפניכם היום" הרי זה לא היום זה יקרה רק שעם ישראל ייכנס לארץ?

בואו נשיב על השאלה הראשונה:
קוהלת אומר בספרו "ראה זה דבר חדש הוא" כלומר כשמשתמשים במילה ראה רוצים לחדש משהו. משה משתמש דווקא במילה ראה כי הוא רצה לחדש לעם ישראל איזה שהוא דבר. ומהו אותו הדבר שמשה בא לחדש?

אומר הספורנו להגיד לך שבישראל, כלומר בקיום המצוות אין דרך ממוצעת אין באמצע, אלא דרך קיצונית, או ברכה או קללה.

והתשובה לשאר השאלות היא: שמשה מזכיר פה חלק מעניין הברכה והקללה כי גם המצוות המוזכרות במשך כל פרשת ראה, הם בעצם סוג של ברכה וקללה, כמו שמשה אומר בתחילת הפרשה: אם תשמעו אל מצוות ה' אלוקיכם תקבלו את הברכה. ואם לא אז תקבלו את  הקללה.

משה מפרט בפרשת ראה ממה בני ישראל צריכים להישמר כדי לא לקבל את הקללות ומה הם צריכים לשמור כדי לקבל את הברכות.

אפשר להגיד שהחלק הראשון של הפרשה הוא הציווי של הר גריזים והר עיבל, וזה בעצם כותרת ראשית לפרשה, ואילו ההמשך הוא הירידה לפרטי פרטים, איך לקבל את הברכה ואיך להישמר מהקללה. ולכן גם משה אומר "נותן לפניכם היום"
שאת כל ההבטחות הטובות משה כבר אמר לבני ישראל מה הם יהיו בפרשת עקב וגם את הקללות אמר להם אז. והיום משה אומר להם איך להשיג את הברכות ואיך להימנע מהקללות.

הרשב"ם אומר שמשה התכוון כך: "ראה אנכי נתן לפניכם היום מצוות ברכה וקללה", כלומר היום אני רק נותן את המצווה.
הברכות והקללות עצמן יינתנו בהר עיבל ובהר גריזים.

ונעבור לפינת החידה השבועית:
החידה של שבוע שעבר הייתה: איזה מטוס רמוז בפרשת עקב? והתשובה היא: מטוס הקרב F18 המכונה צרעה, חרק המופיע בפרשה.

והחידה השבועית השבוע היא: איזה ספורט נאסר בפרשה?

אם אתם יודעים את התשובה לחידה תרשמו אותה בתגובות ואת התשובה נפרסם בשבוע הבא.
אל תשכחו להירשם לערוץ נתראה בשבוע הבא ושבת שלום!



 לדף הראשי של פרשת ראה

פרשת עקב

פרשת עקב היא הפרשה השלישית בספר דברים ומשה ממשיך בה בנאומו בדגשים על ארץ ישראל וחטאי העבר.
מאמרים ודברי תורה לפרשת עקב
ארץ חיטה ושעורה וגפן ותאנה ורמון ארץ זית שמן ודבש שבעת המינים
ארץ חיטה ושעורה וגפן ותאנה ורמון ארץ זית שמן ודבש שבעת המינים. מקור: ויקיפדיה

ארץ ישראל בין מצרים למדבר - המאמר דן בהבדלים בין ארץ ישראל לבין המדבר ולבין ארץ מצרים.

פרשת עקב - בין מידת הדין למידת הרחמים - המאמר סוקר את הזיקה בין שתי מידותיו של האל המופיעות בסמיכות זו לזו.

הפטרת פרשת עקב - המשך הפטרות הנחמה בספר ישעיהו.

דבר תורה לפרשת עקב - דבר תורה קצר על הדרישה ליראת ה'.



חוש הטעם - בעקבות הפסוק "ואכלת ושבעת וברכת" נצא למסע בחלל הפה על חוש הטעם.

תפזורת לפרשת עקב - תפזורת לילדים עם חידות ומילים מפרשת עקב.

פרשת עקב לילדים - תקציר הפרשה מותאם לילדים וללימוד משפחתי משותף בתוספת דבר תורה קצר.

סטטיסטיקה לפרשת עקב  - נתונים סטטיסטיים על הפרשה.

חידון לפרשת עקב - חידות ציורים וחידות מילוליות לפרשת עקב.

אסטרונומיה לימי בין המצרים - המאמר סוקר קשרים אסטרונומיים בפרשות דברים ואתחנן ועקב ובהפטרות שלהם, הקשורים לימי בין המצרים ולנחמה הבאה בעקבותיהם.



תקציר פרשת עקב

משה מזכיר לעם כי התנאי לברכות הרבות הוא שמירה על ברית ה' ומבהיר להם שאין לפחד מפני עמי הארץ מאחר וה' נילחם איתם אך גם שהלחימה תיקח זמן ולא תהיה מהירה מאד על מנת שלא תירבה חיית השדה והארץ תתרוקן יותר מדי. משה מזכיר לבני ישראל את ההליכה הניסית במדבר.

את המן (שמוזכר בתור עינוי, הצורך לאכול אוכל קבוע שניתן מדי יום בלי לדעת שיש מה לאכול גם מחר), את הבגדים שלא בלו. פרשתינו היא מקור לביטוי הידוע "לא על הלחם לבדו יחיה האדם", אולם המשכו של הפסוק " כי על כל מוצא פי ה' יחיה האדם" ידוע פחות.

בפרשה מופיעים שבעת המינים בפסוק המפורסם "ארץ חיטה ושעורה וגפן ותאנה ורמון ארץ זית שמן ודבש". משה מדגיש כי השפע שיהיה בארץ עלול לגרום להרגשת שכרון כוח. שכרון זה ישכיח מהעם את העובדה שאת הארץ הם קיבלו בזכות ה' ולא בזכות כוחם הצבאי וגם לא בצדקתם.

משה מדגיש כי ירושת הארץ היא עקב רשעות הגויים ועל מנת לקיים את הברית לאבות. למעשה משה שולל מכל ומכל את טענת "המגיע לי". תהיה ראוי תקבל, לא תהיה ראוי, לא תקבל.

משה מזכיר להם את חטא העגל ומקומות אחרים, מסה תבערה וקברות התאווה ושוב את חטא המרגלים (אולם ללא פירוט מאחר והחטא נידון כבר בעבר), בו חטא העם ואת התפילות הרבות שמשה היה צריך לערוך על מנת לכפר על עם ישראל.

משה מדגיש כי ארץ ישראל שונה משאר הארצות (ראו מאמר בנושא) ושעיני ה' תמיד נמצאות בה. מיד לאחר מכן מופיעה פרשיית והיה אם שמוע של שמע ישראל, הפרשה המדגישה כי התנאי לברכות ולעושר הוא בשמירה על תורת ה', ובהמשכה (בפרשייה שכבר אינה חלק משמע ישראל) גם תנאי לירושת הארץ.
ארץ חיטה ושעורה וגפן ותאנה ורמון ארץ זית שמן ודבש שבעת המינים
ארץ חיטה ושעורה וגפן ותאנה ורימון ארץ זית שמן ודבש שבעת המינים. מקור: ויקיפדיה


דבר תורה לפרשת עקב

דבר התורה של יואב עוסק בדרישה ליראת ה'

באמצע הפרשה משה מדבר על הדרישות והציפיות של ה' מעם ישראל: "וְעַתָּה יִשְׂרָאֵל מָה ה' אֱלֹקֶיךָ שֹׁאֵל מֵעִמָּךְ, כִּי אִם-לְיִרְאָה אֶת ה' אֱלֹקֶיךָ לָלֶכֶת בְּכָל-דְּרָכָיו וּלְאַהֲבָה אֹתוֹ, וְלַעֲבֹד אֶת- ה' אֱלֹקֶיךָ בְּכָל-לְבָבְךָ וּבְכָל-נַפְשֶׁךָ, לִשְׁמֹר אֶת-מִצְוֹת ה' וְאֶת חֻקֹּתָיו אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם לְטוֹב לָךְ"

נראה שמשה אומר לעם ישראל "מה בסך הכל מבקשים מכם רק לירא את ה' ללכת בכל דרכיו וכולי". מהמילים "כי אם" נשמע שדרישות אלו אינן קשות לביצוע, ואולם בפועל אלו דרישות כבדות משקל וקשות לביצוע. מדוע משה מציג את הדרישות האלו כקלות לביצוע ולא כקשות כמו שהן באמת?

במסכת ברכות דף ל"ג, שואלים את אותה השאלה: "האם יראת שמים היא דבר קטן? כמו שאפשר להבין מהפסוק? הגמרא עונה: כן, למשה רבינו יראת שמים זה דבר פשוט. שמשה התייחס ליראת שמים כפי שלו ברמה האישית זה קל ופשוט.

על התירוץ של הגמרא יש קושיה. משה הרי לא מדבר לעצמו, הרי הוא אומר "ועתה ישראל" הוא יודע שהוא מדבר לעם ישראל. אם כן מדוע שיעלה על דעתו לומר על יראת שמים שזה דבר קטן, הרי הוא יודע שבשביל עם ישראל זה דבר גדול?

הרמב"ן מביא תירוץ אחר. הרמב"ן אומר: שכל הדרישות שמשה הציג, הן בשביל עם ישראל, לטובתו. וממילא הן דרישות קלות, כי הן בשבילך ובשביל טובתך וכל המטרה שלהן הן לעשות לך טוב.

אפשר גם לומר שנכון שאלו דרישות קשות ולא פשוטות ונכון גם שיצר הרע מפריע כל הזמן, אבל אולי משה התכוון לומר כך: עכשיו, אחרי שלימדתי אתכם את התורה, אחרי שהפקדתי בכם את האמצעי לסלק את יצר הרע, יהיה לכם יותר קל לסלק את יצר הרע בזכות התורה וממילא יהיה לכם קל יותר לעמוד בדרישות.

ונעבור לפינת החידה השבועית.

החידה של שבוע שעבר הייתה איפה עוד בתנ"ך מופיע הביטוי "כור הברזל" מלבד פרשת ואתחנן?
התשובה היא שהביטוי מופיע עוד פעמיים.

  • פעם אחת במלכים א' פרק ח' כששלמה חונך את בית המקדש הוא מבקש מה' שזה יהיה המקום ששם הם יבואו להתפלל בו וה' יסלח להם. "כִּי-עַמְּךָ וְנַחֲלָתְךָ הֵם אֲשֶׁר הוֹצֵאתָ מִמִּצְרַיִם מִתּוֹךְ כּוּר הַבַּרְזֶל"
  • ופעם השנייה בירמיהו פרק י"א: "אֲשֶׁר צִוִּיתִי אֶת-אֲבוֹתֵיכֶם בְּיוֹם הוֹצִיאִי-אוֹתָם מֵאֶרֶץ-מִצְרַיִם מִכּוּר הַבַּרְזֶל לֵאמֹר"

והחידה השבועית השבוע היא: איזה מטוס רמוז בפרשה.
אם אהבתם את הסירטון אל תשכחו להירשם לערוץ,
נתראה בשבוע הבא ושבת שלום.


לדף הראשי של פרשת עקב