אתר פרשת השבוע עם תקצירים, דברי תורה, מאמרים, הפטרות, תפזורות, חידות ועוד המון דברים על כל פרשות השבוע וחגי ישראל! המאמרים באתר מוגנים בזכויות יוצרים. ניתן להשתמש בתוכן למטרות פרטיות ולא מסחריות תוך קישור ומתן קרדיט לגדי איידלהייט. לפרטים נא לפנות לאימייל gadieide@yahoo.com
מעונינים לקבל דבר תורה ישירות לנייד שלכם? הצטרפו לערוץ הטלגרם או לערוץ הווטצאפ של פרשת השבוע !

פרשת וירא לילדים

תקציר פרשת וירא

ביקור המלאכים (יח, א-טו)

יום חם בחברון. אברהם, שלושה ימים לאחר שקיים את מצוות המילה, יושב בפתח אוהלו אך מצפה בכל לב לאורחים. הקב"ה, 'שהוציא חמה מנרתיקה' כדי להרחיק אורחים טרדנים מעל אברהם המחלים, נגלה אל אברהם במסגרת 'ביקור חולים'.
משרואה ה' בצערו של אברהם על העדר עוברי אורח, שולח שלושה מלאכים מחופשים כבני אדם. אברהם מבחין באורחים, מבקש את סליחתו של 'האורח הגדול', ואץ-רץ להזמינם אל אוהלו. הוא מציע להם 'רחיצת רגלים', מנוחה וכמובן ארוחה כיד המלך.
מהר מאוד מגלה אברהם, כי הפעם אין מדובר בסתם אורחים. אלו מלאכים שנשלחו לבצע שלוש משימות. מלאך אחד מחולל נס רפואי להחלמתו המיידית של אברהם; מלאך שני מבשר על לידתו הניסית של יצחק, בזקנותם של שרה ואברהם, בעוד שנה בדיוק; ומלאך שלישי יבצע בהמשך את גזר הדין האלוקי - הפיכת סדום ועמורה.

אברהם מלמד זכות (יח, טז-לג)

המלאכים מסיימים את השליחות בבית אברהם ויוצאים לסדום. ה' מחליט לגלות לאברהם את יעדם הבא של המלאכים, שכן אברהם הוא סנדק ופטרון לעמי-הארץ. כששומע אברהם, איש הטוב והחסד, על גזר דינם של אנשי סדום ועמורה, הוא נעמד לפני ה' ללמד זכות ולבקש עליהם רחמים. במשך זמן ארוך הוא מנסה לבדוק עם ה' אולי יש כמה צדיקים, ולו באחת מן הערים האלו, שזכותם תגן על יושביה. רק משהתברר לו שאפסה כל תקווה, מבין אברהם שכלתה הרעה מאת ה'.

הפיכת סדום והצלת לוט (יט, א-כט)

לעת-ערב מגיעים המלאכים לסדום ופוגשים את לוט המשמש כמנהיג וכשופט בעיר. לוט, אחיינו של אברהם ומושפע מדרכו, מזמין את האורחים אל ביתו. משנודע הדבר בעיר, פורצת סערה: הכנסת אורחים בסדום?!...
ליד ביתו של לוט התקהלות רבתי. הציבור דורש להוציא את האורחים ולעשות בהם שפטים. לוט מנסה לרצות את שכניו הזועמים, אך לבסוף נאלצים האורחים להתערב. הם מכניסים את לוט הביתה ומכים בעיוורון את הצובאים על הבית. המלאכים מצווים על לוט לכנס את כל משפחתו, לארוז מעט מיטלטלין ולהתכונן למילוט מן העיר העומדת להיחרב.
חתניו של לוט מלגלגים על דברי ההבל שלו, אך המלאכים אינם נותנים ללוט שהות להתווכח עמם. הם מאיצים בו, ומוציאים אותו יחד עם אשתו ובנותיו אל מחוץ לעיר. המלאכים נעתרים לבקשתו של לוט, ומניחים לו להתיישב בעיר צוער, עיר חדשה יחסית שלא הגדישה את סאת החטאים, ולא מחריבים אותה.
עם בוקר, מנחית ה' אש וגופרית מהשמים והופך את ערי סדום ועמורה לעיי חרבות. אשת לוט, שמביטה לאחור בזמן המנוסה בניגוד לציווי המלאכים, הופכת לנציב מלח.

שרה בבית אבימלך (כ, א-יח)

חורבנה של סדום משפיע על האזור כולו. שיירות אינן עוברות עוד במרחב חברון, ואברהם מחליט להעתיק את מגוריו לגרר, בתחום שלטונו של המלך אבימלך. כמו בעת ירידתו למצרים, טוען אברהם כי שרה אחותו, כדי לא לסכן את חייו. ואכן, הפלישתים לוקחים את שרה אל בית אבימלך. ה' נגלה אל המלך בחלום הלילה, מזהיר אותו ומצווה עליו להשיב את האישה לבית בעלה.
אבימלך קורא לאברהם וטוען כלפיו על כך שלא אמר כי שרה אשתו. אברהם מסביר כי לא שיקר, שכן שרה אומנם בת אחיו, ומסביר מדוע לא הציג אותה כאשתו. אבימלך משיב את שרה, מעניק לאברהם כל טוב ומציע לו לשבת בארצו כאזרח-כבוד. לבקשתו של אבימלך מתפלל אברהם אל ה' שיסיר את מכת העקרות שאחזה בבית המלך.

לידת יצחק (כא, א-ח)

כהבטחת המלאך, חולפת שנה, ושרה יולדת בן לאברהם בן מאת השנים. על-פי ציווי ה' קורא אברהם לבנו יצחק. בהגיע הילד לגיל שנתיים, עורך אברהם משתה גדול כהודיה לה'.

יצחק וישמעאל (כא, ט-כא)

שרה אינה שבעת-רצון מהקירבה בין יצחק וישמעאל ומההשפעה השלילית של זה האחרון על בנה. היא אינה רוצה את ישמעאל בבית ודורשת מאברהם לגרשו. אברהם מתקשה לגרש מן הבית את בנו הגדול, אך ה' מצווה עליו לשמוע בקול שרה. ה' מסביר לו כי יצחק, הוא יהיה ממשיך דרכו, אך גם לישמעאל צפוי עתיד.
וכך עוזבים הגר וישמעאל בנה את הבית ויוצאים אל המדבר. לאחר זמן כלים המים שנתן להם אברהם. הגר מניחה את בנה בין השיחים ומתרחקת בחוסר אונים, כדי לא לראות בצערו ובמותו של הילד. מלאך ה' מתגלה אליה ומכוון אותה אל באר מים ממנו היא משקה את בנה. הוא גם מבטיח לה כי בנה יגדל וממנו יקום עם גדול.

ברית אברהם ואבימלך (כא, כא-לד)

אבימלך מגלה את גדולתו והצלחתו האלוקית של אברהם, ומעוניין לכרות עמו ברית לדורות. הוא מגיע אליו עם פיכול שר צבאו, ומבקש ממנו את הדבר. אברהם מסכים, וכורת עם אבימלך ברית לדורות. על שם השבועה שנשבעו, נקרא המקום באר שבע. אברהם מקים שם מרכז גדול לאורחים ולהפצת שמו וגדולתו של ה' בפי כול.

עקידת יצחק (כב, א-יט)

לאחר תשעה ניסיונות שונים, מחליט ה' לנסות את אברהם בעוד ניסיון אחד אחרון. מטרת הניסיון לחזק את הקשר בין אברהם וזרעו לבין הקב"ה ולהרבות את הזכויות שיעמדו להם לדורי דורות. ה' מצווה על אברהם לקחת את יצחק אל הר המוריה ולהקריבו שם לעולה.
למרות הקושי, שלא ניתן לעמוד על עוצמתו, אברהם אינו מהסס. הוא משכים בבוקר, חובש בעצמו את חמורו, נוטל עמו את אליעזר עבדו ואת ישמעאל, ויחד עם יצחק הוא צועד לכיוון הר המוריה. לאחר שלושה ימי ההליכה מבחין אברהם במקום המיועד מרחוק. הוא מצווה על המלווים להישאר עם החמור, מניח על כתפי יצחק את עצי המבוקעים נטול את אבן -האש ואת המאכלת, והשניים ממשיכים בדרכם. יצחק שואל את אביו היכן השה לעולה, ומתשובתו כי הדבר נתון בידי ה', הוא מבין את העומד להתרחש, אך ממשיך בדרך באמונה איתנה כאמונת אביו.
במקום המיועד על-פי ציווי ה', מקים אברהם מזבח, עוקד את יצחק על גביו ונוטל את המאכלת כדי לשחוט את בנו. באותו רגע קורא אליו מלך האלוקים ומצווה עליו לעצור. אברהם מעלה על המזבח איל מזדמן תחת בנו.
ה' נשבע לאברהם שזכר מעשהו הגדול יעמוד לו ולבניו לנצח.

הבשורה על לידת רבקה (כב, כ-כד)

אברהם שב לבאר שבע ומתבשר כי גם משפחת אחיו נחור גדלה בינתיים. בין שאר בניו של נחור גם בתואל שממנו נולדה רבקה, רעייתו לעתיד של יצחק.

דבר תורה קצר לפרשת וירא

הניסיון העשירי שנתנסה בו אברהם אבינו– עקדת יצחק – היה הקשה מכולם והגדול שבהם. הניסיון הזה נחשב שיא של מסירות-נפש, וזכותו עומדת לנו בכל הדורות.
גדולתו של הניסיון הזה שאברהם אבינו היה מוכן למלא את הציווי האלוקי אף-על-פי שלא היו בו שום תועלת ושום היגיון. כשאדם מוסר את נפשו למען אמונתו, יש בכך תועלת מסויימת וקידוש שם שמים. כאן הדבר היה אמור להיעשות בראש הר נידח, באין רואים. מה התועלת שהייתה יכולה לצמוח מזה?
יצחק גם היה היורש האפשרי היחיד להמשך דרכו ואמונתו של אברהם. אילו היה עולֶה לעולָה, היה בא הקץ על האמונה שאברהם הפיץ וגילה. אברהם פעל אפוא לא רק נגד רגש האבהות הטבעי שלו, אלא נגד כל היגיון ואפילו נגד שאיפתו להנחיל לאנושות את האמונה בבורא-עולם.
כאן נתגלתה מסירות-הנפש האמיתית של אברהם אבינו – מסירות-נפש ללא תנאי, למעלה מכל היגיון. בכך הומחשה דבקותו המוחלטת באלוקים, שבעבורה היה מוכן למסור הכול – את כל הווייתו, הגשמית והרוחנית. זו מסירות-הנפש האמיתית שהוריש לנו, דבקות מוחלטת בבורא, בלי סייגים ובלי שום חישובים ושיקולים. לכן ניסיון העקדה הוא העומד לזכותנו בכל דור ודור.



לדף הראשי של פרשת וירא

תשובות לחידון חנוכה

אם הגעתם לדף זה לפני שניסיתם לפתור את החידות עצמן, גשו קודם לדף החידות לחנוכה, נסו לפתור את החידות לבד. כך הנאתכם רק תגדל. אם ניסתים ובכל זאת אתם צריכים חילוץ, הנה התשובות לחידת הציורים לחנוכה



  • סופגניה וסביבון וסמל מכבי - לא באמת צריך הסברים
  • שלט החנייה ומתחתו המספר 25 מרמז על שם החג - חנו בכ"ה. המכבים חנו (פסקו הקרבות) בכ"ה בכסלו
  • הפירמידה מורכבת מהנרות אותם מדליקים. שניים ביום הראשון ותשעה ביום האחרון (כולל השמש)
  • ניסים משעל - על הניסים
  • הפרח הוא דם המכבים
  • סמל אגף המודיעין - עירם של המכבים
  • יין וגבינה - רומזים על סיפורה של יהודית הנקשר גם הוא לחנוכה
  • הדג האחד מול כולם מבטא את הביטוי - יחיד מול רבים
  • היסטוריון ידוע - יוסף בן מתתיהו
  • הסמל הירוק הוא סימלה של העיר מודיעין
  • 62492 הוא המיקוד (פוקוס) של רחוב שמעון התרסי, אחד מן האחים החשמונאים
  • מטבעות הכסף מרמזים על דמי החנוכה
  • מד לחץ דם - שוב מרמז על דם המכבים

תשובות לחידות הלכות חנוכה (בקצרה ולעיון בלבד)

  1. מנו לפחות שלוש משמעויות לשם חנוכה? חנוכת המזבח, חנו בכ"ה בכסלו, נוטריקון - ח' נרות והלכה כבית הלל.
  2. מה משמעות הדין המקורי של נר חנוכה = נר איש וביתו? - מדליקים נר אחד בלבד לכל בני הבית בכל אחד מימי חנוכה.
  3. מה ההבדל בין שיטת המהדרין ולבין שיטת המהדרין מן המהדרין? מהדרין - נר אחד בכל יום לכל אחד מבני הבית. מהדרין מן המהדרין - מספר נרות משתנה.
  4. כמה נרות מדליקים בסך הכל בחנוכה (כולל השמש)? - הדלקה מלאה היא של 44 נרות (2+3+4+5+6+7+8+9)
  5. מתי מדליקים את הנרות? - משקיעת החמה ועד שתכלה רגל מן השוק, ובימינו אפשר גם מאוחר יותר
  6. האם עדיף להדליק בתוך הבית או מחוץ לבית? - במקום שאנשים עוברים עדיף מחוץ לבית לשם פרסום הנס.
  7. כמה זמן צריכים הנרות לדלוק? - משתשקע החמה ועד צאת הכוכבים, כחצי שעה לפחות.
  8. מהן שיטות בית הלל ובית שמאי ביחס למספר הנרות בכל יום? לפי בית הלל מספר הנרות עולה בכל יום ולפי בית שמאי יורד.
  9. מה פירוש הביטוי "מעלין בקודש ולא מורידין"? - מוסיפין קדושה ולא מורידים ולכן מספר הנרות צריך לעלות.
  10. מה תפקידו של השמש? - מדלקים איתו את הנרות כדי שלא להשתמש בנר חנוכה, וכמו כן שיהיה אפשר להנות מאורו ולא מאור נרות החנוכה.
  11. מה מדליקים קודם בערב שבת? את נרות השבת או את נר החנוכה? ובמוצאי שבת? - בבית מדליקים קודם חנוכיה ואז נרות שבת. במוצאי שבת, בבית הכנסת קודם מדליקים נרות חנוכה ואז מבדילים, בבית קודם מבדילים ואז מדליקים נרות חנוכה.
  12. מהי קריאת התורה בחנוכה בכל יום מימי החג? - קוראים את קורבנות הנשיאים בפרשת נשא. ביום הראשון מתחילים מויהי כלות, ויש כאלו שמתחילים מברכת ככנים. ביום האחרון קוראים את הנשיא של היום השמיני ועד הסוף וממשיכים כמה פסוקים על מעשה המנורה בפרשת בהעלותך.
  13. כמה ספרי תורה מוציאים בשבת חנוכה שחלה להיות בשבת ומה קוראים בכל אחד מהם? - מוציאים שלושה ספרים. בראשון קוראים פרשת השבוע אבל מחברים את שישי ושביעי. קריאת שביעי היא הקריאה לראש חודש בפרשת פינחס. לאחריה אומרים חצי קדיש. המפטיר הוא נשיא היום בפרשת נשא.
  14. מהם שני הניסים שאירעו בחנוכה? נס ניצחון במלחמה על היוונים, ונס פך השמן.
  15. מה מוסיפים לתפילת העמידה ולברכת המזון? - אמרית על הניסים

חידות תרתי משמע לחנוכה 
  1. חוסר סבלנות בדיג - חנוכה (נו בתוך המילה חכה) 
  2. קצה גן עדן - סופגניה (סוף גן ...)
  3. אש במילת שאלה - 
  4. בין חיל לשלום (מודיעין - חיל מודיעין ומודיעין שלום...)
  5. קריאה למה אייל (מי לה' אלי)
  6. שם חם ואני בעסק (חשמונאים)

יש באתר עוד המון חומר על חנוכה
בקרו בדף הראשי של חנוכה

סבתא אפתה עוגה 
תשובה - מדליקים נר אחד בצורה רגילה ונר שני משני הצדדים שלו . כאשר הנר שדולק משני הצדדים נכבה, עברה רק חצי שעה. כעת מדליקים את הנר הראשון גם בצד השני שלו והוא יבער בקצב מהיר יותר ולכן יכלה תוך רבע שעה. בסך הכל שלושת רבעי שעה

החשמונאים וכדי השמן המזויפים
החשמונאים יאספו מכל כד כמות שונה של שמן מהכד הראשון ליטר, מהשני שני ליטר מהשלישי שלושה ליטר וכך הלאה. לפי השוני במשקל יהיה אפשר לדעת כמה ליטרים של שמן הם מזויפים ומשם את הכד של השמן הטהור.

יהודה המכבי והצבא היווני
רק אחד. יהודה המכבי - כל השאר ירדו מירושלים וברחו.

גופרית

בפרשת וירא מופיע העונש של סדום ועמורה. ערים אלו שתוארו כך: "וַיִּשָּׂא-לוֹט אֶת-עֵינָיו וַיַּרְא אֶת-כָּל-כִּכַּר הַיַּרְדֵּן כִּי כֻלָּהּ מַשְׁקֶה לִפְנֵי שַׁחֵת ה' אֶת-סְדֹם וְאֶת-עֲמֹרָה כְּגַן-ה' כְּאֶרֶץ מִצְרַיִם בֹּאֲכָה צֹעַר". האיזור כולו מזכיר את גן עדן והוא מושווה למצרים (לדלתא של מצרים), איזור פורה ועשיר במיוחד. אולם לאחר העונש, נשארות סדום ועמורה לדיראון עולם, עד כדי כך שהם מהווים משל ושנינה בפרשת ניצבים (דברים ל"ט כב): "גָּפְרִית וָמֶלַח שְׂרֵפָה כָל-אַרְצָהּ לֹא תִזָּרַע וְלֹא תַצְמִחַ וְלֹא-יַעֲלֶה בָהּ כָּל-עֵשֶׂב כְּמַהְפֵּכַת סְדֹם וַעֲמֹרָה אַדְמָה וּצְבוֹיִם אֲשֶׁר הָפַךְ ה' בְּאַפּוֹ וּבַחֲמָתוֹ".
נעיין מעט בתכונות של הגופרית. הגופרית, אחד מהיסודות בטבע, מספרו האטומי 16 וסימולו S. הגופרית, כאשר היא טהורה אינה רעילה כלל. להיפך, גופרית היא יסוד חשוב ביותר לקיום החיים, ומצויה בגוף האדם בכמויות לא מעטות (באופן יחסי) בחלק מחומצות האמינו המרכיבות את החלבונים. הגופרית היא יסוד מוצק בטמפרטורת החדר וצבעה צהבהב. הגופרית מותכת לנוזל בחום של 115 מעלות ומתאדה בחום של 450 מעלות, חום לא גבוה במיוחד.
הגופרית בפני עצמה אינה רעילה, אולם היא מתרכבת עם חומרים אחרים ויוצרת תרכובות מסוכנת ביותר במיוחד המימן הגופריתי, מולקולה בה שני אטומי מימן על אטום גופרית אחד. זהו גז בעל ריח רע, המופיע בביצים רקובות, ובריכוזים גדולים גורם לפגיעות קשות בגוף ואף למוות.
גופרית נמצאת בכל יצור צומח וחי, ומאחר ודלקים פחמיים או נפט מקורם מהחי, הם מכילים גופרית. כאשר הקופרית נפלטת מארובות תחנות כח (במקרה של שריפת פחם) או ממכוניות (בפליטה של תזקיקי נפט), הגופרית מתרכבת עם חמצן ליצירת גופרית דו-חמצנית. חומצה זו יורדת בגשם (גשם חומצי) והורסת גידולים קרקעיים (מה שיכול להסביר את הפסוק המצוטט לעיל, שלאחר גשם גופריתי, הצומח נהרס). בארץ, האדמה היא אדמת גיר, הגיר סופח את הגופרית ומהתליך נוצר גבס, אולם באירופה בה האדמה אינה אדמת גיר, הגשם החומצי מהווה בעיה אקלימית קשה. בבתי הזיקוק מפרידים את הגופרית בתהליך הזיקוק ובתחנות כח מותקנים פילטרי גיר הסופחים את הגופרית.
השימוש היודע ביותר לשימצה של הגופרית הוא בגז החרדל, תרכובת של גופרית עם כלור שהיה הנשק הכימי הראשון והשתמשו בו גם הגרמנים וגם הבריטים במלחמת העולם הראשונה וגם העיראקים במלחמת אירן עיראק.

במעיינות חמים ברחבי העולם, ובפרט כאלו הנמצאים ליד מקורות געשיים יש נוכחות גודלה של גופרית. אלו הן בריכות גופרית אשר בריכוזים מתאימים הפכו לביות בריכות מרפא. חום המים ביחד עם התכונות החיוביות של הגופרית עוזרות ומועילות לגוף (אמנם יש להתגבר על הריח). גם בבריכות אלו יש הוראות מפורטות למשך השהות המותר. בארץ בריכות כאלו קיימת בחמת גדר, בטבריה ובים המלח לאורך השבר הסורי-אפריקאי והטבילה בהן אפשרית בכל ימות השנה. בכל המקומות האלו קיימם מרחצאות קדומים עוד מימי הרומאים.

גופרית
גוש גופרית באדיבות Bresson Thomas

לגופרית שימושים נוספים, גופרית דו חמצנית משמשת לשימור מזון, למשל בבקבוקי יין. לעיתים תראו שליין הוספו סולפיטים, אולי שם מאיים פחות.

כמו בחומרים רבים, החומר יכול להיות מועיל ומסוכן בהתאם למינון שלו ולתרכובות שלו. גם יסוד חיוני בכמויות קטנות, נהייה מסוכן בכמויות גדולות ובהתרכבות עם חומרים אחרים המשנות לגמרי את טבעו.

לדף הראשי לפרשת וירא

דחיית לוט

עיון קצר בפרשת הריב בין רועי אברהם לרועי לוט. הסיבות לריב לא מפורטות וכרגיל במקום שהתורה ממעטת בדברים, באים המדרשים השונים ומרחיבים. המדרש שמביא רש" הוא היודע ביותר על סיבת הריב:
"לפי שהיו רועים של לוט רשעים ומרעים בהמתם בשדות אחרים, ורועי אברם מוכיחים אותם על הגזל, והם אומרים נתנה הארץ לאברם, ולו אין יורש, ולוט יורשו, ואין זה גזל, והכתוב אומר והכנעני והפרזי אז יושב בארץ ולא זכה בה אברם עדיין"
רועי אברהם הקפידו לא לרעות בשדות זרים ואילו רועי לוט לא. אולם סיבה זו אינה מספקת להיפרדות מוחלטת בין אברהם ללוט ואברהם אפילו לא עושה ניסיונות התקרבות, פיוס והשלמה אלא מיד מציע הפרדה ושלוט יבחר לאן ללכת. על מנת להבין את הריב וההיפרדות צריך עיון מפורט יותר בפסוקים ובמקומות נוספים בספר בראשית בפרט.
נביא את כל הפרשייה (בראשית י"ג ה'-יג)
"ה וְגַם-לְלוֹט הַהֹלֵךְ אֶת-אַבְרָם הָיָה צֹאן-וּבָקָר וְאֹהָלִים: ו וְלֹא-נָשָׂא אֹתָם הָאָרֶץ לָשֶׁבֶת יַחְדָּו כִּי-הָיָה רְכוּשָׁם רָב וְלֹא יָכְלוּ לָשֶׁבֶת יַחְדָּו: ז וַיְהִי-רִיב בֵּין רֹעֵי מִקְנֵה-אַבְרָם וּבֵין רֹעֵי מִקְנֵה-לוֹט וְהַכְּנַעֲנִי וְהַפְּרִזִּי אָז ישֵׁב בָּאָרֶץ: ח וַיֹּאמֶר אַבְרָם אֶל-לוֹט אַל-נָא תְהִי מְרִיבָה בֵּינִי וּבֵינֶךָ וּבֵין רֹעַי וּבֵין רֹעֶיךָ כִּי-אֲנָשִׁים אַחִים אֲנָחְנוּ: ט הֲלֹא כָל-הָאָרֶץ לְפָנֶיךָ הִפָּרֶד נָא מֵעָלָי אִם-הַשְּׂמֹאל וְאֵימִנָה וְאִם-הַיָּמִין וְאַשְׂמְאִילָה: י וַיִּשָּׂא-לוֹט אֶת-עֵינָיו וַיַּרְא אֶת-כָּל-כִּכַּר הַיַּרְדֵּן כִּי כֻלָּהּ מַשְׁקֶה לִפְנֵי שַׁחֵת ה' אֶת-סְדֹם וְאֶת-עֲמֹרָה כְּגַן-ה' כְּאֶרֶץ מִצְרַיִם בֹּאֲכָה צֹעַר: יא וַיִּבְחַר-לוֹ לוֹט אֵת כָּל-כִּכַּר הַיַּרְדֵּן וַיִּסַּע לוֹט מִקֶּדֶם וַיִּפָּרְדוּ אִישׁ מֵעַל אָחִיו: יב אַבְרָם יָשַׁב בְּאֶרֶץ-כְּנָעַן וְלוֹט יָשַׁב בְּעָרֵי הַכִּכָּר וַיֶּאֱהַל עַד-סְדֹם: יג וְאַנְשֵׁי סְדֹם רָעִים וְחַטָּאִים לַה' מְאֹד: "
ננסה להבין את עומק הריב ולמה היפרדות ולמעשה דחיית לוט ממשפחת אברהם הייתה הפתרון היחידי. לשם כך עלינו למצוא מקומות נוספים בתורה בהם מופיע ריב בין רועים ומקומות כאלו יש בשפע. בכולם הריב הוא על דבר אחד, המים.
עיינו בבראשית כו כ: "וַיָּרִיבוּ רֹעֵי גְרָר עִם-רֹעֵי יִצְחָק לֵאמֹר לָנוּ הַמָּיִם וַיִּקְרָא שֵׁם-הַבְּאֵר עֵשֶׂק כִּי הִתְעַשְּׂקוּ עִמּוֹ", וגם כאשר יעקב פוגש את רחל על הבאר, אבן גדולה מכסה את פי הבאר וזאת בשביל שלא יוכל רועה אחד להסיר אותה ולגזול מים. גם משה המושיע את בנות יתרו עושה זאת כאשר הרועים האחרים גוזלים מהן את המים ששאבו ודלו בעמל רב.
אבל רועי לוט, לא מעצמם היו חושבים לגזול מים או מרעה, וייתכן מאד שאת הטיעון אותו הם מביאים הם שמעו מלוט עצמו. נדמיין לעצמנו את התמונה הבאה: רועי לוט חוזרים מאוחר מאד וכאשר לוט מתפלא הם עונים שהלכו עם רועי אברהם מרחק גדול לרעות במקום הפקר ולשתות מי מעיין ולא מי באר קרובים. לוט כועס עליהם וכאשר הם עונים שזה גזל גוער בהם לוט ואומר להם אבל כל זה שלי הוא, ומסביר להם שמאחר ולאברהם אין יורש, הוא יירש את הכל.
אברהם כנראה הבין זאת כך, וידע שאין טעם לנסות ולקרב את לוט אלא שעדיפה הפרידה. אברהם עוד המשיך להשגיח מרחוק על לוט כמו שרואים בהמשך אולם לוט לא יכול להיחשב יותר יורש של אברהם. בחירת המקום אליו עובר לוט מאשרת את החששות. אמנם לוט נמשך לכיכר הירדן הפורה והירוק, אולם התורה כבר מספרת לנו עד כמה רעים אנשי סדום. בתחילה לוט רק מתקרב לכיכר, ואחר כך אוהלו מתקרב עד לסדום, אולם מיד בהמשך התורה מציינת לנו כי לוט כבר יושב בתוך סדום. אמנם לוט זוכר משהו מבית אברהם ובודאי בתוך אנשי סדום נחשב צדיק, אולם אינו יכול להיות היורש של אברהם.
רמזים נוספים לכך נמצאים כבר לפני הפרשייה. אם נביט בתיאור הליכתו של אברהם לארץ כנען (פרק י"ב ד-ה) נראה כי:
וַיֵּלֶךְ אַבְרָם כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר אֵלָיו ה' וַיֵּלֶךְ אִתּוֹ לוֹט וְאַבְרָם בֶּן-חָמֵשׁ שָׁנִים וְשִׁבְעִים שָׁנָה בְּצֵאתוֹ מֵחָרָן: ה וַיִּקַּח אַבְרָם אֶת-שָׂרַי אִשְׁתּוֹ וְאֶת-לוֹט בֶּן-אָחִיו וְאֶת-כָּל-רְכוּשָׁם אֲשֶׁר רָכָשׁוּ וְאֶת-הַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר-עָשׂוּ בְחָרָן וַיֵּצְאוּ לָלֶכֶת אַרְצָה כְּנַעַן וַיָּבֹאוּ אַרְצָה כְּנָעַן:"


לוט מופיע בקרבה לאברהם אולם בתחילת פרק י"ג כבר מופיע ריחוק מסוים: "וַיַּעַל אַבְרָם מִמִּצְרַיִם הוּא וְאִשְׁתּוֹ וְכָל-אֲשֶׁר-לוֹ וְלוֹט עִמּוֹ הַנֶּגְבָּה:" ולוט כבר מופיע בסוף. אמנם אברהם חושב שלוט הולך עימו אולם בפסוק ה' (המובא למעלה), מופיע כי לוט הולך את אברהם, ולא עם אברהם, וזה כבר רמז לכך שלוט רק הולך לצד אברהם אבל לא עימו בדרכו (ויש להשוות לביטוי המופיע בעקדת יצחק, וילכו שניהם יחדיו, ביטוי המבטא את שיא הקירבה בין אברהם ליורשו).
כמו כן יש להשוות את פסוק ו' לתיאור הפרידה בין יעקב לעשו. גם פרידה זו היא פרידה המוצגת מבעיות כלכליות וחוסר במשאבים כלכליים לשתי המשפחות אולם ברור שו סיבה כלפי חוץ ויעקב לא רצה לשבת עם עשיו, וגם עשיו ויתר על הישיבה בארץ ישראל ועל היותו חלק מעם ישראל (והלך לשעיר). הפסוק המופיע שם בנוי באותה צורה בדיוק (ל"ו ז): "כִּי-הָיָה רְכוּשָׁם רָב מִשֶּׁבֶת יַחְדָּו וְלֹא יָכְלָה אֶרֶץ מְגוּרֵיהֶם לָשֵׂאת אֹתָם מִפְּנֵי מִקְנֵיהֶם". השוואות אלו מראות, שלוט לא היה יכול להיות כלל במשפחת אברהם ושאולי נשא את עיניו רק לעושר הגשמי של אברהם, אבל העושר הרוחני שהובטח לאברהם כלל לא עניין אותו. במצב זה אברהם מבין שעליהם להיפרד אבל להישאר קרובים ואמנם אברהם עוקב אחרי מצבו של לוט ומציל אותו מהשב בהמשך, אולם לוט אינו יכול להיות יורשו של אברהם.

הריב בין רועי לוט לאברהם
הריב בין רועי לוט לאברהם - תחריט של גוליאן ג'ררד 1670


לדף הראשי של פרשת לך לך