אתר פרשת השבוע עם תקצירים, דברי תורה, מאמרים, הפטרות, תפזורות, חידות ועוד המון דברים על כל פרשות השבוע וחגי ישראל! המאמרים באתר מוגנים בזכויות יוצרים. ניתן לעשות שימוש למטרות פרטיות ולא מסחריות תוך קישור ומתן קרדיט לגדי איידלהייט. לפרטים נא לפנות לאימייל gadieide@yahoo.com
מעונינים לקבל דבר תורה ישירות לנייד שלכם? הצטרפו לערוץ הטלגרם של פרשת השבוע !

מבקשי פניך - חיים סבתו

מבקשי פניך

הציבור הדתי לא יכול להתעלם מהוצאתו של הספר מבקשי פניך לאור. פרסומות בעיתונות הדתית ובעלוני השבת, התייחסות מרשימה בתוכניות רדיו (אצל ידידיה וסיון רהב מאיר דקה 38:40) ועוד. באופן נדיר זכה הספר להזמנות מרובות עוד טרם צאתו לאור עד כדי כך שמנכ"ל הוצאת הספרים התייחס אליו, להבדיל, בדומה להוצאת ספר חדש מסדרת "הארי פוטר".
מה מייחד כל כך את הספר והאם הצלחתו היא תוצאה של פירסום או של איכויות. התשובה כנראה מורכבת ונמצאת באמצע. שם הספר לקוח מהפסוק "זֶה דּוֹר דֹּרְשָׁיו מְבַקְשֵׁי פָנֶיךָ יַעֲקֹב סֶלָה" (תהילים כ"ד ו) ונתבונן מיהם שני הדורשים של הדור הדורשים בספר זה.
הרב אהרון ליכטנשטיין, המרואיין בספר על ידי סבתו (ואולי מרואיין אינה המילה המתאימה שכן מדובר בדיאלוג ולא בראיון), הינו ראש ישיבת הר עציון שבגוש עציון, לישיבה ותיקה זו אלפי בוגרים והם נמנים מראש על קהל הקונים של הספר. הרב סבתו, מייסד ישיבת ההסדר במעלה אדומים, כבר מוכבר בציבור כסופר מחונן. בקרב בוגרי הישיבה ובקרב אלו הזוכים לשמוע את שיעוריו של הרב סבתו (זכיתי לשמוע מספר שיעורים מפיו) הדבר ברור כבר משמיעה אולם הציבור שאינו בן הישיבה נחשף לרב בעיקר מספריו הכלליים, שאינם חיבורים תורניים, ובראשם הספר"תיאום כוונות" המספר בגוף ראשון ובשפה שמאז עגנון לא נכתבה, על חוויותיו הקשות כטנקיסט במלחמת יום הכיפורים (הספר עובד לסרט שאינו מגיע לדרגתו של הספר, במיוחד מאחר והוא אינו מצליח להעביר את שפתו העשירה של הרב סבתו). הספר זכה בפרס ספיר ונהייה לרב מכר. גם ספריו האחרים של הרב, מומלצים לקריאה.
לקורא החילוני, המכיר את הרב סבתו אך אינו מכיר את הרב ליכטנשטיין, עיון בפרסומות ובתמונות יספק סקרנות מסוימת, שכן שני הרבנים אינם מגדלים זקן. לא הייתי מתייחס כלל לנושא זה, לולא חברתינו, השקועה כל כך בסטיגמות, מייחסת לו חשיבות ואחת ההתניות שיש לנו (גם לאנשים דתיים) מקשרת את הזקן לרבנות. זוהי דוגמה למורכבות שעוד נדבר בה בהמשך. עניין נוסף העולה בבירור מהתמונה (וגם מהשמות) הוא שהרב ליכטנשטיין הינו אשכנזי והרב סבתו ממה שמכונה עדות המזרח (הרב סבתו עלה מקהיר ומוצאו חלבי מסוריה).שוב, צירוף זה מפעיל מספר התניות באופן אוטומטי.
המפגש בין שני אישים אלו, שלכאורה שונים מאד זה מזה ברקעם הוא היוצר את העניין בספר.
על העניין שמראש יש בספר מוסיפות עניין גם הפרסומות "ספר ההגות החשוב ביותר מאז הרב סולובייצ'יק". לא יודע. רק קיבלתי את הספר ולצערי, אף בהגותו של הרב סולובייצ'יק איני בקיא מספיק, וגם לא ביתר ההגות שהתפרסמה מאז (של לייבוביץ למשל) אולם הכרזה כזו יוצרת עניין וציפיה. הרב ליכטנשטיין הינו חתנו של הרב סולובייצ'יק (נשוי לביתו טובה) ולמד ישירות מפי הרב וחלק מהשקפותיו עוצבו בדרכו של הרב, אולם הרב ליכטנשטיין, עלה לישראל, הקים ישיבה בארץ ישראל (ביחד עם הרב יהודה עמיטל זצ"ל), נאלץ להתמודד עם שאלות קשות של היחס למדינה, לצבא ולאדם החילוני ובודאי עיצב לו השקפת עולם מרתקת ומיוחדת משלו. את ההשקפה הזו הרב סבתו מוציא לאור ומשלבה בהשקפתו הוא. על זה בנוי הספר וכל זה בלשונו המיוחדת של הרב שזכתה לכינוי "שפה עגנונית-סבתואית" שרבים מהכותבים הצעירים הדתיים מנסים לחקותה ונכשלים.
נוסיף לכל הנ"ל את מועד יציאתו של הספר, חודש אלול, ערב ראש השנה (ולמעונינים כדאי מאד לקרוא את אני לדודי של הרב סבתו בחודש זה), מועד בו רבים רוכשים ספרים חדשים וגופים רבים רוכשים ספרים בכמויות גדולות כמתנה לעובדיהם ונקבל נוסחת מכירות מוצלחת במיוחד לספר שיכול וצריך לעניין כמעט כל איש במדינת ישראל, חילוני ודתי כאחד. חיזוק לכך יגלה המעיין בנספח המתאר בקצרה רבה אישים המוזכרים בשיחות. כבר בעמוד הראשון (עמוד 283) מוזכרים משורר רומאי ושלושה תיאלוגים נוצריים. אישים אלו שבדרך כלל אינם מוזכרים בספרות תורנית, רק מראים עד כמה רחבה מניפת הדעת של הרב ליכטנשטיין (אשר תואר הד"ר שלו מאוניבריסטת הווארד הוא בספרות דווקא). משפט שדליתי מהפתיחה לספר מתמצת את הסיבה העיקרית ליחודו של הרב והספר (עמוד 15) "ארבע שנים למדתי בהרווארד, אמר לי הרב, ואילו שאלת אותי, מה למדתי שם? הייתי משיב: למדתי, שהעולם מורכב והאדם מורכב". על מורכבות זו,  כבר כתבתי בעבר (עיינו בסקירת הספר ראשית חכמה).  כבר כשמקבלים את הספר ליד רואים שמדובר במשהו מיוחד. לספר יש עטיפה (כמקובל באלבומים ופחות בספרי קריאה ועיון) וגם סימנייה יפה המוכרת מסידורים.
הספר מורכב משבעה עשר פרקים העוסקים כל אחד בנושא אחר. כל פרק פותח במספר ציטוטים מתוך הפרק, מעין טעימה של הדברים, בנוי במתכונת של דו שיח, של שאלות ותשובות ומסיים בציטוט כתבים של הרב (מודפסים על רקע כהה). בפרק "דברי חכמים כדורבנות על התחדשות ההלכה בימינו". הפרק קצר אך בבחינת מעט המחזיק את המרובה. הרב עונה לשאלה שיש שינוי ותמיד היה, שיש המעונינים בשינויים מהירים הרבה יותר בתחומים הנוגעים אליהם ודווקא תחומים אחרים התפתחו רבות. הרב שולל מהפכות מהירות וחדות. הרב גם מקשה על השאלה האם יש שינוי או לא ואיך מודדים את קצב השינוי. למרות קוצרו של הפרק, עולה ממנו תפיסת המורכבת. אי אפשר לענות שאין שינוי או שיש שינוי, אלא השאלה הרבה יותר עמוקה מכך. זוהי מהות המורכבות ומי שיתעמק היטב בספר יבין את קו המחשבה ואת אישיותו של הרב ליכטנשטיין ואת התמודדתו עם המורכבות.


ככל שאני קורא בספר יותר אני מגלה שאני צריך לקרוא אותו יותר ויותר לאט. זה לא ספר קריאה, אולי אפילו לא ספר עיון. זהו ספר לימוד. לא לקרוא מהר מדי. פרק אחד בכל פעם, ואז לחשוב, לעצור ושוב  לחשוב...

יחודו  של הספר אינו בכך שהוא אומר לנו מה הרב ליכטנשטיין חושב, אלא מראה לנו גם, במידה ונתעמק בו מספיק ונקרא בין השיטין, איך הרב ליכטנשטיין חושב. בימינו כאשר רבים (בין אם הם רבנים ובין אם לא) משוכנעים למעלה מכל ספק בדרכם ומושכים אחריהם רבות אחרים. ובעוד רבים אחרים ויתרו מזמן על יכולת מחשבה עצמאית ונוהים אחרי מישהו כריזמטי מספיק ומאמצים בחום את דעתו (ושוב יהיה זה אדמו"ר דתי, או אדמ"ור חילוני)  וכאשר בבתי הספר (דתיים וחילוניים) מלמדים בעיקר מה לחשוב ולא איך לחשוב, התעמקות בספר יכולה לסייע לקורא לא לקבל תשובה על כל שאלה, אלא בעיקר להבין ואולי גם להפנים את הדרך בא הרב ליכטנשטיין עונה לעצמו על השאלות, כדי שמכך יוכל גם הוא לענות בעצמו לשאלותיו שלו.

ספר מומלץ

מבקשי פניך -חיים סבתו שיחות עם הרב אהרון ליכטנשטיין

מבקשי פניך
שיחות עם הרב אהרן ליכטנשטיין
חיים סבתו
הוצאת ידיעות אחרונות
תשע"א 2011
296 עמודים

תשובות לחידון סוכות

אם הגעתם לדף זה לפני שניסיתם את דף החידות לסוכות, גשו בבקשה לדף החידות ונסו לפתור לבד. הנאתכם מפתרון עצמי של החידות רק תגדל.
אם בכל זאת אתם צריכים חילוץ התשובות יופיעו עוד מעט למטה.





ועוד קצת....






ועוד קצת...




מתחילים.
הנורה הדולקת יכולה לרמז על הפסוקים: "וְרָאִיתִי אָנִי שֶׁיֵּשׁ יִתְרוֹן לַחָכְמָה מִן-הַסִּכְלוּת כִּיתְרוֹן הָאוֹר מִן-הַחֹשֶׁךְ" (ב' יג) או "וּמָתוֹק הָאוֹר וְטוֹב לַעֵינַיִם לִרְאוֹת אֶת-הַשָּׁמֶשׁ" (י"א ז)
המסמרים והדורבנות מרמזים לפסוק (י"ב יא): "דִּבְרֵי חֲכָמִים כַּדָּרְבֹנוֹת וּכְמַשְׂמְרוֹת נְטוּעִים בַּעֲלֵי אֲסֻפּוֹת נִתְּנוּ מֵרֹעֶה אֶחָד"
המינגווי מרמז לספר "וזרח השמש" (א' ה). הספר עוסק בקורותיה של חבורת צעירים מחפשת דרך ומשמעות בחיים לאחר מלחמת העולם הראשונה.
האיש הנופל בבור מרמז על הפסוק (י' ח): "חֹפֵר גּוּמָּץ בּוֹ יִפּוֹל וּפֹרֵץ גָּדֵר יִשְּׁכֶנּוּ נָחָשׁ"
שליחת הלחם על פני המים היא מטבע לשון מהמגילה (י"א א): "שַׁלַּח לַחְמְךָ עַל-פְּנֵי הַמָּיִם כִּי-בְרֹב הַיָּמִים תִּמְצָאֶנּוּ"
מדפי הספרים העמוסים מוכיחים כי אנו לא שומעים לעצתו של קהלת (י"ב יב): "וְיֹתֵר מֵהֵמָּה בְּנִי הִזָּהֵר עֲשׂוֹת סְפָרִים הַרְבֵּה אֵין קֵץ וְלַהַג הַרְבֵּה יְגִעַת בָּשָׂר"
האריה הישן רומז לפסוק (ט' ד): "כִּי-מִי אֲשֶׁר יְחֻבַּר אֶל כָּל-הַחַיִּים יֵשׁ בִּטָּחוֹן כִּי-לְכֶלֶב חַי הוּא טוֹב מִן-הָאַרְיֵה הַמֵּת"
שלושת הסירים מרמזים לפסוק (ז' ו): "כִּי כְקוֹל הַסִּירִים תַּחַת הַסִּיר כֵּן שְׂחֹק הַכְּסִיל וְגַם-זֶה הָבֶל"
Turn! Turn! Turn!  - מרמז לשיר משנות ה-60 שהוא תרגום לפרק ג' בקוהלת (ראו בדף החידות את הסרטון של השיר)
משיח או מרדכי - הכוונה לבן דוד, יחוסו של קהלת (א' א): "דברי קהלת בן דוד מלך בירושלים"
העץ הנופל מעלה שאלה פילוסופית חשובה (י"א ג): "אִם-יִמָּלְאוּ הֶעָבִים גֶּשֶׁם עַל-הָאָרֶץ יָרִיקוּ וְאִם-יִפּוֹל עֵץ בַּדָּרוֹם וְאִם בַּצָּפוֹן מְקוֹם שֶׁיִּפּוֹל הָעֵץ שָׁם יְהוּא"
מעגל האבנים בגולן מרמז על "על לכנוס אבנים"
זבוב הצה צה הינו ללא ספק זבוב מוות כפסוק (י' א): "זְבוּבֵי מָוֶת יַבְאִישׁ יַבִּיעַ שֶׁמֶן רוֹקֵחַ יָקָר מֵחָכְמָה מִכָּבוֹד סִכְלוּת מְעָט"
קהלת עשה לו שידות (ב' ח): "כָּנַסְתִּי לִי גַּם-כֶּסֶף וְזָהָב וּסְגֻלַּת מְלָכִים וְהַמְּדִינוֹת עָשִׂיתִי לִי שָׁרִים וְשָׁרוֹת וְתַעֲנֻגוֹת בְּנֵי הָאָדָם שִׁדָּה וְשִׁדּוֹת"
100% לחות - הרבה הבל. המילה המנחה של המגילה כולה.

חידון לפרשת כי תצא

החידון לפרשת כי תצא מכיל דף ציורים עם חידות מילוליות וחידות ציורים הקשורות לנושאים שונים בפרשת כי תצא. החידות ברמות קושי שונות ומתאימות למבוגרים ולילדים. מומלץ להדפיס את הדף בכמה עותקים ולפתור ביחד סביב שולחן השבת לאחר קריאת הפרשה בבית או בבית הכנסת. למתקשים, ניתן להיעזר בדף התשובות  אולם מומלץ לנסות היטב לבד.

חידות לפרשת כי תצא
חידות לפרשת כי תצא

חידות נוספות באדיבות עזרא מרום

1.  ו"ראית בשביה אשת יפת-תואר". ציין 2  נשים בתנ"ך שזכו לכינוי יפת תואר.
2.  א. איזה חלק מקבל הבכור בירושה?
     ב.  מה הרמז לכך?
3.  כיצד נקרא בפרשתנו אדם שמגזים בפעולות הבאות:
      א. אכילה         ב. שתיה.
4.  מדוע אסור להלין את נבלת התלוי על העץ? (רש"י).
5.  מאיזה פסוק למדים שאסור לבן זכר לעשות קוקו ועגילים?
6.  כיצד נקראת תערובת של:
      א. צמחים          ב. בגדים.
7.  איך מכונים חוטי הציצית?
8.  על מי נאמרו בפרשתינו הביטויים הבאים:
      א. "גם דור עשירי לא יבוא להם."
      ב.  "דור שלישי יבוא להם."
9.  מהו "ספר-כריתות"?
10. "זכור את אשר עשה ה' א' למרים".  איזה איסור נלמד מציווי זה?
11.  הסבר את הביטויים הבאים:
        א. נושה         ב. עבוט.
12.  בקשר לאיזה איסור נאמר: "וזכרת כי עבד היית בארץ מצרים." ?
13.  כיצד נקראות בפרשתנו שאריות של:
        א. מסיק זיתים           ב. בציר ענבים.
14. איך מכונה יבם שמסרב לשאת את אשת אחיו המת?
15.  ציין 2 מצוות בפרשתנו ששכרן אריכות ימים.


חידון אותיות א' ב' לפרשת כי תצא
א   מי אומר "את ביתי נתתי לאיש.."?
ב   ראשית אונו.
ג   מותר לעשות מכלאים. (רש"י)
ד   כמה כנפות יש לבגד שחייב בציצית?
ה   טעינת חמור נופל. (רש"י)
ו    האות שפותחת את רוב הפסוקים בתחילת הפרשה
ז    אוכל הרבה הרבה בשר. (רש"י)
ח   מה יהיה במי שלא מקיים נדריו?
ט   עיבוד לשונות צמר עבים לדקים. (רש"י)
י    איך אסור ששור וחמור יחרשו?
כ   בתמורתו השה נפסל? (רש"י)
ל   פעולה האסורה במצוות השבת אבידה. ל_ _ _ _ _
מ   גדר סביב לגג. (רש"י)
נ   ריבית.(רש"י)
ס   סר מן הדרך? (רש"י)
ע  'עבדות' בלשון פרסית. (רש"י)
פ   מהיכן שכרו עמון ומואב את בלעם בן בעור?
צ   חיה משתלחת.
ק   לשון הקל וזלזול. (רש"י)
ר   'למלחמה' על איזה סוג מלחמה מדובר? (רש"י)
ש   חלק טווי וארוג ביחד
ת   הפועל הראשון בפרשה



בהצלחה

תשובות לחידון יום כיפור

אם הגעתם לדף זה לפני שניסיתם את דף החידות ליום כיפור, גשו בבקשה לדף החידות ונסו לפתור לבד. הנאתכם מפתרון עצמי של החידות רק תגדל.
אם בכל זאת אתם צריכים חילוץ התשובות יופיעו עוד מעט למטה.





ועוד קצת....






ועוד קצת...




מתחילים.
איסורי החג רמוזים בדף - איסור אכילה ושתייה, איסור רחצה (דגל שחור), איסור סיכה בשמן (סיכת הבטחון) ואיסור נעילת הסנדל (רגליים יחפות)
האיש הכורע מרמז על הכריעות וההשתחוויות המלוות את תפילת מוסף ומזכירות את ההשתחוות שהייתה בבית המקדש (פעולה שאסור לבצע אותה שלא על הר הבית ולכן אנו רק כורעים ולא משתטחים לגמרי על הרצפה כפי שהיה נהוג במקדש).
בגדי הלבן מרמזים על לבושו של הכהן הגדול. בגדי לבן אלו מהווים אחד מן המקורות לשימוש בקיטל ביום כיפור.
רב החובל מתקשר גם לספר יונה וגם לפיוט "כחומר ביד היוצר" הנאמר בערב, בבית  "כי הנה כהגה ביד המלח"
מפת יפו מרמזת לנמל ממנו ניסה להפליג יונה. יעדו של יונה היה תרשיש, מילה שגם משמשת לתוא אחת מאבני החושן ובשמה הלועזי אקוומרין.
התולעת, הקיקיון והלוויתן (דג גדול) מופיעים כולם בספר יונה, ובלשון המיוחדת "וימן ה'..." היונה כמובן מתייסת ליונה עצמו.
האיש הישן מרמז על יונה שנרדם על הספינה בעיצומה של הסערה.
המילה להבה הינה ר"ת של לשנה הבאה בירושלים הבנויה הנאמרת בסיום תפילת נעילה.