אתר פרשת השבוע עם תקצירים, דברי תורה, מאמרים, הפטרות, תפזורות, חידות ועוד המון דברים על כל פרשות השבוע וחגי ישראל! המאמרים באתר מוגנים בזכויות יוצרים. ניתן לעשות שימוש למטרות פרטיות ולא מסחריות תוך קישור ומתן קרדיט לגדי איידלהייט. לפרטים נא לפנות לאימייל gadieide@yahoo.com
מעונינים לקבל דבר תורה ישירות לנייד שלכם? הצטרפו לערוץ הטלגרם של פרשת השבוע !

דבר תורה לפרשת בחוקותי

דברי תורה של יואב לפרשת בחוקותי

שנת תשע"ח - מדוע יש כל כך הרבה קללות בפרשה

בפרשת בחוקותי נקראת גם פרשת התוכחה מכיוון שבפרשה זו כתוב שאם עם ישראל יעבוד את ה' הוא יקבל ברכות. חלילה אם עם ישראל יעזוב את ה', אז ה' יתן לו קללות. פרשה נוספת דומה לפרשתנו בעניין הברכות והקללות היא פרשת כי תבוא.
גם בפרשתנו וגם בפרשת כי תבוא יש יחס לא הגיוני בין מספר הברכות לקללות.
בפרשתנו ישנם 11 פסוקים שמדברים על הברכות שעם ישראל יקבל אם יעשה כרצון ה'. ועשרים ותשעה פסוקים שמדברים על הקללות שעם ישראל יקבל אם לא יעשה כרצון ה'. יחס של יותר מפי שתיים וחצי. בפרשת כי תבוא היחס עוד יותר גדול.
ישנם ארבע עשרה פסוקים שמדברים על הברכות שעם ישראל יקבל אם יעשה כרצון ה', וחמישים וארבע פסוקים שמדברים על הקללות שעם ישראל יקבל אם לא יעשה כרצון ה'. יחס של פי 3.8.

אם כן אנחנו רואים שיש הרבה יותר קללות מאשר ברכות, והשאלה שאני רוצה לשאול היום היא למה? למה יש יותר קללות מברכות? נראה שאלוקים רוצה להפחיד אותנו כדי שלא נסור מהדרך. אבל האם אלוקים רוצה שנעבוד אותו מפחד, רק כדי שלא נקבל את הקללות?

האם אלוקים לא מעדיף שנעבוד אותו באמונה שלמה כמו שצריך כי אנחנו אוהבים אותו, מאשר שנעבוד אותו כדי לא לקבל את הקללות?

אני חשבתי על רעיון מסוים הרעיון הוא שיש שני סוגים של פחד, פחד טוב שזה מה שאלוקים קוצה שיהיה לנו אחרי שנקרא את הפרשות האלה, ופחד רע,  שני הפחדים האלה מופיעים אצלנו גם בחיים.

בואו נתחיל מהפחד הרע, הפחד הרע הוא פחד שמשתק אותך שגורם לך להרגיש לא בנוח ולהרגיש כפוי למשהו זה הפחד הלא טוב.

הפחד הטוב זהו פחד שמתוכו יוצאים דברים טובים, לדוגמה: כשבן אדם מפחד האדרנלין מתחיל לזרום לו בגוף והוא מקבל אנרגיה ובמצב כזה הוא יכול לעשות דברים שהוא לא מסוגל בדרך כלל כמו לרוץ הרבה יותר מהר .

גם בעניין הרוחני יש שני סוגי פחדים הראשון, הפחד הרע פחד שגורם לך לעשות את המצוות לא כמו שצריך ובאופן גרוע, הוא משתק אותך וגורם לך לפחד מכל מעשה שלך.

השני פחד טוב שמנתב אותך למעשים טובים יותר דוגמה לכך היא מה שאמר רבי יהושע במסכת סנהדרין: "אלא הקב"ה מעמיד להן מלך שגזרותיו קשות כהמן וישראל עושין תשובה ומחזירן למוטב".

כלומר גם שעם ישראל חוטא הפחד מהגשמיות, ממישהו כמו המן יכול להעביר את עם ישראל מחשיבה על חומריות לחשיבה על רוחניות ורק אז עם ישראל חוזר בתשובה, דווקא דרך הפחד.

המסקנה מהדבר תורה היא שתמיד כשאנחנו מפחדים אנחנו צריכים לנתב את הפחד הזה לדברים טובים ולא להרס עצמי .



לדף הראשי לפרשת בחוקותי



דבר תורה לפרשת אחרי מות

דבר התורה של יואב לפרשת אחרי מות 

שנת תשע"ח - על המיוחדות של יום הכיפורים ומה נדרש בשביל לחזור בתשובה.

בפרשת אחרי מות מסופר על יום הכיפורים ומה הכהן הגדול צריך לעשות ביום כיפור. היום אני רוצה לדבר על מי או מה שמכפר על החטא. כדי לכפר על החטא אנחנו צריכים ארבעה דברים.
  1. שאלוקים ירצה לכפר לנו על החטא כי לא משנה כמה נתחרט וכמה נחזור בתשובה אלוקים הוא היחיד שיכול להגיד שהחטא שעשינו לא תקף.
  2. הכהן הגדול. אנחנו יכולים ללמוד זאת מהפסוק הבא: "כִּי-בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵיכֶם לְטַהֵר אֶתְכֶם מִכֹּל חַטֹּאתֵיכֶם" על מי מדובר ביכפר עליכם? למרות שאולי אפשר לחשוב שמדובר על ה', המפרשים, האבן עזרא והספורנו מסבירים שמדובר על הכוהן. וכך גם נראה כי אם מדובר על ה' היה צריך להיות כתוב אכפר עליכם.
  3. החוטא עצמו. אפשר להבין זאת מהמשך הפסוק הקודם: "לִפְנֵי ה' תִּטְהָרוּ" אפשר להבין את הפסוק בשתי דרכים. הראשונה תיאור מציאות אחרי שהכהן יכפר עליכם אתם תטהרו.השניה ציווי לפני שהכהן מטהר אתכם אתם צריכים להיטהר, אתם צריכים לחזור בתשובה, וכך אומר הכלי יקר.
  4. יום הכיפורים, יום הכיפורים זהו היום היחיד שבו ה' מכפר לכולם: "לְכַפֵּר עַל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִכָּל-חַטֹּאתָם אַחַת בַּשָּׁנָה" יום כיפור הוא יום מיוחד לכפר על החטאים.
אני רוצה לשאול האם באמת  חייבים את כל ארבעת הדברים?

את אלוקים תמיד חייבים, כי כמו שכבר אמרנו רק אלוקים מחליט אם החטא יכופר או לא. אבל האם בלי עבודת הכהן או בלי שיהיה היום יום כיפור או בלי שאנחנו נעשה תשובה האם החטא עדיין מתכפר? לגבי האדם עצמו האם יום הכיפורים מכפר ללא תשובה יש מחלוקת רבי וחכמים במסכת שבועות.

רבי אומר שיום הכיפורים מכפר על כל העבירות של בין אדם למקום חוץ משלוש, לדעת חכמים האדם חייב לחזור בתשובה להתחרט ואם הוא מראה שהוא רוצה להתקרב לה' ולהיות טוב, החטא מתכפר לו.

לגבי עבודת הכהן הגדול, הכהן הגדול כפי שכתוב בפרשתנו היה בעצם מכפר על עם ישראל, אבל סביר להניח שגם אם הכהן היה עושה את כל העבודה, ואחד מעם ישראל היה יושב ואוכל ורוצח, כנראה שבכל זאת משמים לא היו סולחים לו.
אפשר לומר שעבודת הכהן הגדול בעצם משלימה לתשובה. כאשר האדם חוזר בתשובה זה עדיין לא תמיד מספיק והכהן הגדול משלים את החזרה בתשובה של כל אדם בעבודתו, בימינו אין כהן גדול ולכן יהיה יותר קשה לכפר על החטא כי אין לנו את מה שישלים לנו לתשובה, 

ולכן בימינו בית הכנסת והתפילות הם מעין תחליף, וגם עוזר לנו לתשובה. לגבי היום עצמו ידוע הדבר שבכל יום אפשר לכפר על החטא אבל ביום כיפור שערי שמים נפתחים והנפש מתרוממת, וזה לא מיסטיקה זאת עובדה שביום כיפור הנפש יותר מרוממת, מרגישים קדושה.

ולמה אנחנו מרגישים כך דווקא ביום כיפור? בטוח שה' גורם לכך הוא עוזר לנו לחזור בתשובה, אבל אפשר גם לומר שבגלל שזהו יום מיוחד ברגע שנייחד משהו ונעשה אותו מיוחד ויחסית נדיר נרגיש לגביו גם אחרת.

לדף הראשי של פרשת אחרי מות




מכירת חמץ

דבר התורה של יואב על מכירת חמץ וגלגוליה השונים:



אחד הדברים שנהוג לעשות לפני פסח בימינו, זה מכירת חמץ.
האם חשבתם לעצמכם פעם שזה לא צירוף מקרים שבמקרה לפני פסח החמץ עובר לגוי ובדיוק כשיוצא פסח הוא חוזר אלינו לא קצת מוזר שהגוי בכלל לא ראה או יראה את מה שהוא קונה לא מוזר שזה בעצם אצלנו והעיקר אנחנו אומרים שזה של הגוי.

האם מכירת חמץ מותרת או שמא זה נחשב לרמאות ואסור לעשות ככה.

כדי להבין בכלל האם זה מותר או אסור אנחנו צריכים ללכת אחורה איך מכירת חמץ התחילה?
מכירת חמץ התחילה כך: בי"ד בניסן בחצות היום אסור שיהיה לך כבר חמץ, ולכן היהודים היו מתכננים שהם יגמרו את החמץ שברשותם קרוב לפסח ויישאר להם ממש קצת חמץ למצוות ביעור.אבל לפעמים יצא שהיהודי לא תכנן כמו שצריך את אכילתו ויצא מצב שהוא נשאר עם כמות לא מבוטלת של חמץ.
ליהודי כזה יש שתי אפשרויות:

  1. לשרוף את החמץ או לתת אותו במתנה לגוי.
  2. למכור את החמץ לגוי, ולהרוויח את שווי החמץ.

אם יהודי היה סוחר בחמץ ונשאר לו הרבה חמץ אז כדי שלא להפסיד את החמץ הרשו חכמים למכור את החמץ לגוי אף על פי שהוא אינו צריך כמות כזאת גדולה, ואם הגוי ירצה היהודי יקנה ממנו בחזרה את החמץ אחרי פסח.

מכירת חמץ מסתבכת כשאנחנו מגיעים למצב שאם נמכור את החמץ לגוי ולא נקנה אותו אחרי פסח, נפסיד הרבה כסף למרות שקיבלנו את שווי החמץ. לדוגמה: אם יש ליהודי מפעל בירה, אחרי שהוא מייצר את הבירה הוא מוכר אותו למישהו והמישהו הזה נותן לו את דמי הבירה ובנוסף אחוזים מהמכירות. יוצא שאם היהודי ימכור את הבירה שיש לו הוא יפסיד את האחוזים, מה שיכול להוביל אותו להפסד כספי מאוד גדול.

ולכן תקנו חכמים שבמקרה כזה מותר ליהודי למכור את החמץ לגוי ואחרי הפסח לקנות אותו ממנו חזרה.

לפני כמה מאות שנים החל להתפשט מנהג מכירת חמץ, רבנים רצו לרכז בעצמם ובצורה מסודרת את מכירת החמץ כדי שלא יהיה בה כשל ואז החמץ יישאר אצל היהודי בימי הפסח. כשאנשים ראו שרבנים מוכרים את החמץ באופן מסודר הם רצו גם למכור את החמץ שלהם כדי שהוא לא יאבד.
זהו בעצם התפתחות מנהג מכירת חמץ, והשתרשותו לימינו.

עכשיו נעבור ליתרונות והחסרונות של המכירה.
מצד אחד נראה שאנחנו עובדים על ה' ועל עצמנו, כי אנחנו אומרים שמכרנו את החמץ שלנו אבל בתכלס הוא עדיין נמצא אצלנו וגם ברור לנו שאחרי הפסח אנחנו נקנה אותו שוב. בנוסף ברור לנו שהגוי לא יגע או אפילו יחשוב על החמץ שהוא קנה מאיתנו, והמכירה היא מכירה פיקטיבית כי הקונה לא יקבל את המוצר וגם בימינו מדינת ישראל לא לוקחת מס על מכירת חמץ. ולמה? כנראה היא אפילו מבינה שזה לא באמת מכירה אלא סתם טריק להפטר מהחמץ.

מנגד יהיה אפשר לטעון, שלי בתכלס מותר למכור את החמץ לפני פסח לגוי ,כמו כל מכירה ולכן אין עם זה בעיה. והגוי אם הוא רוצה לקחת את החמץ הוא מוזמן, בעידן של היום קורה כל הזמן שאתה יכול לקנות משהו מהמחשב בלי לזוז, לשלם עליו, ואז אחרי שבעה ימים להחליט שהתחרטת ואתה מקבל את כל הכסף בחזרה. אפשר להגיד שגם פה זה יהיה כך ופשוט הגוי יתחרט.  חוץ מזה בסוף הפסח הוא לא חייב למכור לי את החמץ בחזרה רק אם הוא רוצה. אז בתכלס זה כמו כל מכירה והיא מכירה רגילה ואמתית לכל דבר.

ברור שהדין של בעל מפעל לאדם פשוט הוא שונה מכיוון שאדם פשוט אינו חייב למכור את החמץ  והוא היה צריך לעשות חשבון כמו שצריך. ואילו בעל מפעל חייב כל הזמן לשרת את לקוחותיו ואם הוא לא ייצר במשך שבוע וישרוף את הכל הוא כנראה יפשוט את הרגל.

יש כאלה שמחמירים כמו שאמרתי ואומרים שמותר למכור חמץ רק אם זה יהיה בהפסד גדול.
אולם להלכה נפסק שגם מי שיש לו מעט חמץ יכול למכור את החמץ כי בסופו של דבר אם הרשו למכור את החמץ אז זה לא משנה אם יש לך כמות גדולה או קטנה.

לסיכום: יש הסוברים שמכירת חמץ היא מעין הערמה ולכן מחמירים ונוהגים לבער חמץ גמור ולמכור רק תערובות חמץ ודומיהם, ויש כאלו שמוכרים לגוי ולא קונים בחזרה ואז זו מכירה גמורה, אבל רוב הפוסקים מתירים למכור חמץ ולקנותו אחרי הפסח, אבל מומלץ שלא למכור רק קצת חמץ ועדיף שיהיה קצת הפסד כדי שהמכירה לא תיראה כמו רמאות.
פסח שמח.

לדף הראשי של פסח

דבר תורה לפרשת בא

דברי תורה לפרשת בא
דברי תורה לפרשת בא

דבר תורה - על וישאלו את מצרים, ועל שקרים לבנים
בפרשת בא ה' מבקש מבני ישראל כך: "וְיִשְׁאֲלוּ אִישׁ מֵאֵת רֵעֵהוּ וְאִשָּׁה מֵאֵת רְעוּתָהּ כְּלֵי-כֶסֶף וּכְלֵי זָהָב", כשה' אומר וְיִשְׁאֲלוּ, מה הכוונה?

למילה שאלה יש שני פירושים: שאלה זה לבקש משהו, אם אני שואל שאלה אני מבקש לדעת משהו מסוים. אם אני שואל  אפשר כוס מים אני מבקש משהו.

שאלה זה גם לשאול חפץ מסוים כדי להחזירו לאחר זמן מסוים. וכשבני ישראל עושים את מה שצווה עליהם כתוב כך: וַיִּשְׁאֲלוּ מִמִּצְרַיִם כְּלֵי-כֶסֶף וּכְלֵי זָהָב וּשְׂמָלֹת , וַה' נָתַן אֶת-חֵן הָעָם בְּעֵינֵי מִצְרַיִם, וַיַּשְׁאִלוּם וַיְנַצְּלוּ אֶת-מִצְרָיִם"

כאן מוכרחים להגיד שבני ישראל שאלו, בקשו על מנת להחזיר את הכלי כסף כי אם הם היו רק מבקשים, והמצרים היו נותנים להם זה לא היה נקרא ניצול. המצרים חושבים שבני ישראל יחזירו להם את הכלים ובני ישראל יודעים שזה לא יקרה. בני ישראל מנצלים ומשקרים למצרים, וזו לא הפעם הראשונה.

כשמשה בא לפרעה אחרי מכת ערוב משה אומר לפרעה כך :  "דֶּרֶךְ שְׁלשֶׁת יָמִים נֵלֵךְ בַּמִּדְבָּר, וְזָבַחְנוּ לה' אֱלֹוקינוּ כַּאֲשֶׁר יֹאמַר אֵלֵינוּ ,וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה אָנֹכִי אֲשַׁלַּח אֶתְכֶם, וּזְבַחְתֶּם לַה' אֱלֹקיכֶם בַּמִּדְבָּר, רַק הַרְחֵק לֹא-תַרְחִיקוּ לָלֶכֶת". משה אומר לפרעה שהם ילכו שלשה ימים ואז יחזרו למרות שמשה יודע שעם ישראל צריך לצאת מארץ מצרים.

איך אפשר להסביר את שני המקרים שבהם עם ישראל מרמה את המצרים?

מכירים את המשפט "הגונב מגנב פטור"?! משפט זה הוא כמובן לא נכון אבל מה עם המשפט הבא: "מותר לגנוב חפץ שלך מהגנב שגנב לך" כמובן שזה מותר כי דבר זה לא נחשב לגניבה. פרעה משקר למשה כבר שלוש פעמים, משה הבין שפרעה כל הזמן משקר לו, משה משקר למי ששיקר לו, אין מה לעשות בארץ כמו מצרים, השקר היה נפוץ מאוד וככה אנשים היו מדברים, כמו שאשת פוטיפר שיקרה על יוסף. גם יוסף שיקר לאחיו בארץ מצרים, אברהם שיקר לפרעה בארץ מצרים המון שקרים קורים בארץ מצרים, הבעיה היא הארץ, מצרים העתיקה היא ארץ של שקרים.

משה משקר הוא יודע שבמשא ומתן קשוח עם מישהו שכל שניה משנה את מה שהוא אמר צריך לפעמים לשנות קצת את האמת.

בני ישראל שאלו מהמצרים כלי כסף וזהב ושמלות, גם כאן אפשר לומר שבני ישראל נוקמים קצת על ארבע מאות שנות עבדות, אפשר אולי להסביר שאלוקים חושש שעם ישראל, עם של עבדים שרק לפני רגע יצא ממצרים ירצה לשוב אליו כמו שמסופר בפרשת בשלח: " כִּי אָמַר אֱלֹקים פֶּן-יִנָּחֵם הָעָם בִּרְאֹתָם מִלְחָמָה וְשָׁבוּ מִצְרָיְמָה" ה' מפחד שעם ישראל יחזור למצרים, ובפרשת בשלח מסופר לפחות פעמיים שהם רוצים לחזור למצרים, ברגע שעם ישראל שאל מהמצרים כלי כסף וזהב אין להם אפשרות לחזור למצרים.

אנחנו רואים שגם משה וגם עם ישראל לא תמיד אומרים את האמת, כי אם תמיד נגיד רק את האמת זה לא טוב, ויש הרבה דוגמאות לאנשים שלא אמרו את האמת כמו יעקב ורבקה יצחק אברהם, תמר, רחל ועוד הרבה, ולפעמים חייבים להיות לנו שקרים לבנים, אבל החכמה הגדולה היא לדעת מתי שקר לבן הופך לשחור ומתי כדאי להגיד בכלל שקר לבן?   

לדף הראשי של פרשת בא           <

דבר תורה של יואב על קידוש החודש

פרשת בא היא פרשת הבר מצווה שלי ולכן הדבר תורה השבוע יהיה יותר רעיוני מאשר שאלה ותשובה כמו בדרך כלל.
כולם מכירים את הפסוק "החודש הזה לכם ראש חודשים ראשון הוא לכם לחדשי השנה" שמדבר על ספירת החודשים וקידוש הלבנה.
אני רוצה להציע רעיון לפסוק, אבל לפני כן נחזור להתחלה להקדמת רש"י לספר בראשית. אמר רבי יצחק: "לא היה צריך להתחיל את התורה אלא "מהחודש הזה לכם", שהיא מצווה ראשונה שנצטוו בה ישראל". רבי יצחק אומר: שמכיוון שמצוות קידוש החודש היא המצווה הראשונה שנצטוו בה ישראל היה צריך להתחיל משם את התורה.

אפשר להבין שמצוות קידוש החודש כל כך מיוחדת וחשובה שזאת המצווה הראשונה שישראל נצטוו בה. אבל אם ישאלו אתכם  מה אתם חושבים המצווה הכי מיוחדת או הכי חשובה של עם ישראל, אתם תשיבו  שאולי שבת או ברית מילה אבל אף אחד לא היה אומר מצוות קידוש החודש.

אז ככה מצוות קידוש החודש היא באמת מצווה מאוד חשובה ויש סיבה שזאת המצווה הראשונה של עם ישראל  אז מהי הסיבה?
אנחנו פחות מרגישים זאת בימינו אבל מצוות קידוש החודש משפיעה לנו  כמעט על כל המצוות התלויות בזמן. כשה' אומר למשה "החודש הזה לכם ראש חודשים" הוא לא מתכוון שהירח רק משמש לקביעת ראשי החודשים אלא הוא משמש אותנו  לרוב המצוות התלויות בזמן.
עם ישראל אינו יכול לקבל את המשך המצוות בלי שקיבל קודם את המצווה הבסיסית ביותר שלפי מצווה זו יתנהלו חייהם של כל העם במשך שנים. ה' רצה לתת לעם ישראל את מצוות קידוש החודש כדי שיוכלו אחר כך ליישם את שאר המצוות כמו שצריך.
דבר אחר: עם ישראל בדיוק עוד רגע עומד להיגאל ולהפוך לעם. עם ישראל הוא מיוחד הוא לא כמו שאר האומות עם ישראל צריך איזה שהוא ייחודיות ולכן ה' אומר להם למנות לפי הירח. ה' נותן את המצווה הזאת דווקא במצרים דווקא לפני שעם ישראל נגאלים. כדי שכשהם יהיו לעם הם ידעו מהי דרך החיים שלפיה הם צריכים לנהוג ומה היא הייחודיות שלהם.
ונעבור לפינת החידה השבועית החידה של שבוע שעבר היתה: משה ואהרון משתמשים במטהם לכמה וכמה מכות אילו מכות בפרשת וירא ובפרשת בא משה ואהרון השתמש במטה כדי לעשותן?
והתשובה היא: דם, כינים, ברד וארבה
והחידה השבועית של השבוע היא: מה משותף לשלושת המכות בפרשה כלומר: מתי המכות היו ומה נגרם  מחלק מהן.
החידה לא קשה ואפשר למצוא את התשובה בדבר התורה הבא (שנרשם לפני כמה שנים).

לדף הראשי של פרשת בא