אתר פרשת השבוע עם תקצירים, דברי תורה, מאמרים, הפטרות, תפזורות, חידות ועוד המון דברים על כל פרשות השבוע וחגי ישראל! המאמרים באתר מוגנים בזכויות יוצרים. ניתן לעשות שימוש למטרות פרטיות ולא מסחריות תוך קישור ומתן קרדיט לגדי איידלהייט. לפרטים נא לפנות לאימייל gadieide@yahoo.com
מעונינים לקבל דבר תורה ישירות לנייד שלכם? הצטרפו לערוץ הטלגרם של פרשת השבוע !

דבר תורה לפרשת ואחתנן

בפרשת ואתחנן משה נואם על זה שצריך להתרחק מעבודה זרה ולעבוד אך ורק את ה'.
באמצע הנאום משה מכניס פסוק שנראה לא קשור. הוא אומר כך: "וה' הִתְאַנַּף-בִּי עַל-דִּבְרֵיכֶם וַיִּשָּׁבַע לְבִלְתִּי עָבְרִי אֶת-הַיַּרְדֵּן וּלְבִלְתִּי-בֹא אֶל-הָאָרֶץ הַטּוֹבָה אֲשֶׁר ה' אֱלֹקיךָ נֹתֵן לְךָ נַחֲלָה".
קודם משה  דיבר על  חטא העגל, ועל הציוויים והאזהרות לא לעבוד עבודה זרה. ופה הפסוק מדבר על כך שמשה לא ייכנס לארץ ישראל. חוץ מזה שהפסוק לא קשור הוא גם מיותר, מכיוון שכבר בתחילת הפרשה משה מודיע לעם ישראל שהוא לא יעבור את הירדן, והוא לא ייכנס לארץ.

על השאלה איך הפסוק קשור לנושא ולמה הנושא הוזכר פעמיים יש תירוץ פשוט מאוד. כמו שאמרתי הנושא המדובר עליו הוא עבודה זרה, ומשה אומר לעם ישראל, תדעו לכם אני לא עומד לעבור את הירדן הזה, ואני לא אזכה להיכנס לארץ המובטחת, בכל זאת אתם צריכים לא לעבוד עבודה זרה גם כאשר אני לא נמצא.

בגלל הסיבה שמשה עומד למות ועם ישראל עומד להיות, כנראה, במשבר רוחני משה מזכיר שוב שלמרות שהוא לא איתם עדיין אסור להם לעבוד עבודה זרה.

ולכן משה גם מזכיר את זה פעמיים באותה הפרשה, שבפעם הראשונה כשמשה אמר את זה שהוא לא יעבור הוא רצה להגיד לעם ישראל שהם עומדים להיפרד.  ואילו בפעם השנייה הוא הכניס את זה בתוך איסור עבודה זרה כדי להגיד להם שבגלל שהוא לא יהיה שם בשבילם הם צריכים להיזהר אפילו יותר.

האברבנל אומר שמשה אמר זאת שוב והכניס את זה בתוך האיסור  של עבודה זרה כדי שעם ישראל יעשה קל וחומר מה משה שהוא צדיק גדול מאוד עשה חטא קטן וה' העניש אותו עונש גדול. על אחת כמה וכמה שאנחנו, עם ישראל אנשים פשוטים צריכים להיזהר מעבירה כל כך גדולה כמו עבודה זרה.

ונעבור לפינת החידה השבועית החידה של שבוע שעבר הייתה: איזה זמר ידוע קשור לפרשת דברים, והתשובה היא: זוהר ארגוב.
שמתואר על בני ישראל שהם כבשו את חבל ארגוב "וַנִּלְכֹּד אֶת-כָּל-עָרָיו בָּעֵת הַהִוא... לָקַחְנוּ מֵאִתָּם שִׁשִּׁים עִיר כָּל-חֶבֶל אַרְגֹּב מַמְלֶכֶת עוֹג בַּבָּשָׁן".

והחידה השבועית השבוע היא: בפרשה משה אומר כך: " וְאֶתְכֶם לָקַח ה' וַיּוֹצִא אֶתְכֶם מִכּוּר הַבַּרְזֶל מִמִּצְרָיִם לִהְיוֹת לוֹ לְעַם נַחֲלָה כַּיּוֹם הַזֶּה"
איפה עוד בתנ"ך מופיעים המילים כור הברזל, שימו לב בכל המקומות שמופיע מדובר על כור הברזל של מצרים.

אם אתם יודעים את התשובה לחידה רשמו אותה בתגובות ואת התשובה נפרסם בשבוע הבא.
אל תשכחו להירשם לערוץ פה למטה, נתראה בשבוע הבא ושבת שלום.



לדף הראשי של פרשת ואתחנן

דבר תורה לפרשת דברים

דבר התורה של יואב עוסק במינוי השופטים המופיע בתחילת הפרשה

בפרשה משה מספר לעם ישראל מעין תקציר על המסע שלהם.  הדבר הראשון שמוזכר הוא מינוי השופטים, עניין שהופיע בפרשת יתרו.

משה מספר כך: "אֵיכָה אֶשָּׂא לְבַדִּי טָרְחֲכֶם וּמַשַּׂאֲכֶם וְרִיבְכֶם: הָבוּ לָכֶם אֲנָשִׁים חֲכָמִים וּנְבֹנִים וִידֻעִים לְשִׁבְטֵיכֶם וַאֲשִׂימֵם בְּרָאשֵׁיכֶם: וָאֶקַּח אֶת-רָאשֵׁי שִׁבְטֵיכֶם אֲנָשִׁים חֲכָמִים וִידֻעִים וָאֶתֵּן אוֹתָם רָאשִׁים עֲלֵיכֶם"

בפסוק הראשון משה מציין איזה דברים הוא לא יכול לשאת בעם ושבגללם הוא צריך עזרה.
בפסוק השני הוא אומר אלו אנשים בני ישראל צריכים להביא.
ובפסוק השלישי הוא ממנה את האנשים ומספר על תכונותיהם.
אני רוצה לברר כמה דברים: על מה בדיוק משה התלונן, אילו תכונות הוא ביקש ואילו אנשים  בסופו של דבר הוא לקח.
נתחיל מהנושא הראשון, על מה משה מתלונן: משה מתלונן על טורח משא וריב.
כשאדם אחד מנהיג אומה שלמה ברור שהוא יצטרך לטרוח ושיהיה עליו משא, אבל בעצם לטרח ולמשא יש אותה משמעות, וזוהי בעצם אותה תלונה.

האם יש עוד פירושים למילים טרח ומשא?
הרמב"ן עונה שטורח פירושו לטרוח להסביר לכם את כל החוקים של התורה ואת ההיגיון שלהם.
משא פירושו לדרוש את האלוקים, להתפלל על העם, לבקש מחילה ולהיות נציגם של העם בתפילה.
וריב זה מריבה בין שני אנשים.

הנושא השני הוא אילו אנשים משה מבקש. משה מבקש אנשים חכמים ונבונים וידועים לשבטיכם, שיעמדו בראש בני ישראל.
הרש"ר הירש מסביר מהי כל תכונה:

  • חכמים- יודעי חוק ומשפט
  • נבונים- אנשים המוכשרים להסיק את המסקנה מן הנתון כדי להכריע משפט 
  • וידועים לשבטיכם- מי שהאופי שלו ידוע לכם ורק אתם, העם, יכולים לדעת מי ראוי כי ביום יום בן אדם מראה את אופיו המוסרי.
לפי פירוש הרש"ר הירש משה פתר רק בעיה אחת, ריבכם, ואילו את "טרחכם ומשאכם" - התפילה על העם ולימוד תורה, הוא לא העביר לאחרים אלא המשיך לקחת על עצמו.

בפסוק השלישי מופיע שמשה לוקח רק אנשים חכמים וידועים, מה קרה לדרישה לאנשים נבונים?
האברבנל אומר שמשה רצה דווקא אנשים חכמים יודעי התורה ואילו בנבונים משה ראה שהם יותר מתאימים להנהיג את המדינה.

ונעבור לפינת החידה השבועית.
החידה של שבוע שעבר הייתה איזה שם של צדיק אך לא איש יהודי מופיע בפרשה.
והתשובה היא: חור שבפרשת מטות מופיע כמלך מדין "ואת מלכי מדין הרגו על חלליהם...ואת צור ואת חור ואת רבע חמשת מלכי מדין". ואילו בספר שמות מופיע כסבא של בצלאל "בצלאל בן אורי בן חור למטה יהודה".

והחידה השבועית השבוע היא איזה זמר ידוע קשור לפרשה?
אם אתם יודעים את התשובה לחידה רשמו אותה בתגובות ובכל מקרה את התשובה נפרסם בשבוע הבא.
אם אהבתם את הסירטון אל תשכחו להירשם לערוץ,
נתראה בשבוע הבא ושבת שלום.

לדף הראשי של פרשת דברים

דבר תורה לפרשת מטות

שלום לכם, אתם בכמה דקות על הפרשה והיום נדבר על פרשת מטות.

בפסוק הראשון בפרשה כתוב כך: "וַיְדַבֵּר משֶׁה אֶל-רָאשֵׁי הַמַּטּוֹת לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר זֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר צִוָּה ה'".
בדרך כלל משה מדבר לכל העם פה משה מדבר לראשי המטות והם לעם.  מדוע ראשי המטות צריכים לשמוע את הדברים ורק אז להעביר לעם, כשהיה אפשר שכמו בדרך כלל משה פשוט יספר לכל העם?
  • רש"י אומר שמשה רצה לחלוק כבוד לנשיאים ולכן לימד אותם תחילה. 
  • האור החיים אומר שבגלל שמדובר בהיתרי נדרים ולכן אמרו אותם לראשי המטות כדי ללמד אותנו שהיתר ביחיד נעשה רק במומחה כמו הנשיאים. אבל אם אינם מומחים צריך להפר בשלושה הדיוטות. 
לפי דעתי, משה יודע שהוא עומד למות והוא אפילו מינה כבר בפרשה הקודמת את המנהיג החדש. ובגלל שמשה יודע שהוא עומד למות ותהיה הנהגה חדשה ושונה הוא מנסה לשתף את ראשי המטות כדי שיהיו כבר רגילים להשתתף ולהיות חלק מההנהגה ומשה כבר מרגיל אותם.

גם בהמשך הפרשה רואים שראשי המטות מעורבים וזה בגלל שהם נכנסים לארץ וצריך שעוד אנשים יהיו מנהיגים, וגם כדי שבני ישראל יראו מי עומדים להיות המנהיגים החדשים שלהם ואיך ההנהגה הבאה עומדת להתנהל.

אפשר גם לומר שבגלל שבני ישראל קרובים לארץ ישראל הם ליד הרבה שכנים, הרבה עמים אויבים, ואם כל עם ישראל יתכנס למקום אחד השכנים שלהם יכולים אולי לקחת להם רכוש ולהזיק להם שלא כמו במדבר שרק בני ישראל היו שם, ולכן משה אומר לראשי המטות שלא כולם יהיו מכונסים באותו מקום באותו הזמן.

ונעבור לפינת החידה השבועית.   החידה של שבוע שעבר הייתה:  בפרשת פנחס כתוב: "יפקוד ה' אלוקי הרוחות לכל בשר איש על העדה " איפה עוד מופיע הביטוי אלוקי הרוחות?

והתשובה היא בפרשת קרח כשמשה מתפלל לה', כתוב כך: "ויפלו על פניהם ויאמרו קל אלוקי הרוחות לכל בשר האיש אחד יחטא ועל כל העדה תקצוף".

והחידה השבועית השבוע היא: איש בפרשה ששמו כשם איש צדיק מישראל.

אם אתם יודעים את התשובה לחידה רשמו אותה בתגובת. ובכל מקרה את התשובה נפרסם בשבוע הבא.  אל תשכחו להירשם לערוץ היוטיוב.  נתראה בשבוע הבא ושבת שלום!


לדף הראשי של פרשת מטות

דבר תורה לפרשת פינחס

שלום לכם, אתם בכמה דקות על הפרשה והיום נדבר על פרשת פנחס.

בפרשת פנחס מופיע ציווי למשה ולעם ישראל. כתוב כך:
ה' מצווה לצרור את המדינים לפי רבי סעדיה גאון לצרור זה לשים מצור כלומר להרוג אותם, כמו שיקרה בהמשך.

ולמה?
כי הם מחטיאים אתכם כמו שהם עשו לכם  בבעל פעור ובגלל כזבי בת נשיא מדין.
בקיצור בגלל שהם מחטיאים אתכם בכוונת תחילה.

על סיבה זאת יש שאלה.
כשמסופר על החטא של עם ישראל כתוב כך:  "וַיֵּשֶׁב יִשְׂרָאֵל בַּשִּׁטִּים וַיָּחֶל הָעָם לִזְנוֹת אֶל-בְּנוֹת מוֹאָב". כתוב בנות מואב לא בנות מדין אז מדוע לצרור את המדיינים היה צריך לצרור את המואבים. נכון כמה מבנות מדין החטיאו, אז צריך להרוג אותן ולא את כל העם שלהן. אז למה לצרור את כל העם אם רק כמה חטאו?

לפי דעתי אם כמה נשים באות להחטיא אפשר להגיד שהן לא סתם באות להחטיא, לפי חלק מהפרשנים אפילו שלחו אותן במיוחד, והן קיבלו את החינוך הזה מהבית ואם הן קיבלו את זה מהבית, זאת אומרת שיבואו עוד נשים להחטיא את ישראל כי ככה מחנכים שם, ולפני שהן יובאו ויעשו לעם ישראל מכה קשה ה' אומר למשה להרוג אותם, אחרת תהיה מכה גרועה יותר מהמגיפה שבה כבר נהרגו 24,000 איש.

הרמב"ן עונה שזקני מדין נתנו את העצה למואב להחטיא את ישראל. והם שלחו את כזבי בת צור ועוד בנות לחטוא איתם כי אם הם לא היו שולחים אותה מה יש לה לעשות שם הרי זה מחנה ישראל, אלא שזקני מדין שלחו אותם כדי שגם היא תחטיא את ישראל.

לפי פירוש הרמב"ן  היה צריך להרוג גם את המואבים ולא רק את המדיינים, כי גם המואבים החטיאו את עם ישראל.

רש"י אומר שה' לא ציווה להשמיד את מואב בעבור רות שעתידה לצאת מהם.

החזקוני אומר: שה' לא ציווה להרוג את המואבים כי הם עשו זאת כי פחדו מעם ישראל שישראל כבר ניצחו את סיחון ואילו מדיין סתם באו להחטיא, ללא סיבה, ולכן מגיע להם עונש.

הכלי יקר אומר: שהמואביות לא החטיאו את עם ישראל, אלא ישראל התחיל עם המואביות שכתוב: "ויחל העם לזנות אל בנות מואב". מה הפירוש של ויחל ? התחילו כלומר עם ישראל התחיל עם מואב.
ואילו במדין הבנות התחילו עם בני ישראל.  לפי פירש זה של הכלי יקר צריך לצרור את המדינים כי הם התחילו אתכם והם התחילו להחטיא אתכם, ובסוף הם ירגילו אתכם לעשות זאת.   

ונעבור לפינת החידה השבועית.
החידה של שבוע שעבר הייתה: לאביו של בלק קוראים ציפור אילו אנשים בתנ"ך נקראים בשם ציפורים והתשובה היא:
יונה הנביא ועורב מלך מדיין שמסופר עליו במלחמה נגד גדעון.

והחידה השבועית השבוע היא:
בפרשתנו מופיע הביטוי: "אלוקי הרוחות". איפה עוד מופיע ביטוי זה בתורה?

לדף הראשי לפרשת פינחס