אתר פרשת השבוע עם תקצירים, דברי תורה, מאמרים, הפטרות, תפזורות, חידות ועוד המון דברים על כל פרשות השבוע וחגי ישראל! המאמרים באתר מוגנים בזכויות יוצרים. ניתן לעשות שימוש למטרות פרטיות ולא מסחריות תוך קישור ומתן קרדיט לגדי איידלהייט. לפרטים נא לפנות לאימייל gadieide@yahoo.com
מעונינים לקבל דבר תורה ישירות לנייד שלכם? הצטרפו לערוץ הטלגרם של פרשת השבוע !

דבר תורה לפרשת קרח

דבר התורה של יואב עוסק בשאלות העולות משני הפסוקים הראשונים בפרשה.

בשני הפסוקים הראשונים בפרשה כתוב כך:  "וַיִּקַּח קֹרַח בֶּן-יִצְהָר בֶּן-קְהָת בֶּן-לֵוִי וְדָתָן וַאֲבִירָם בְּנֵי אֱלִיאָב וְאוֹן בֶּן-פֶּלֶת בְּנֵי רְאוּבֵן :וַיָּקֻמוּ לִפְנֵי משֶׁה וַאֲנָשִׁים מִבְּנֵי-יִשְׂרָאֵל חֲמִשִּׁים וּמָאתָיִם נְשִׂיאֵי עֵדָה קְרִאֵי מוֹעֵד אַנְשֵׁי-שֵׁם".

על פסוקים אלו יש שאלות רבות.

שאלה ראשונה:  מדוע רשום "ויקח קרח" כאשר לא מפורט מה הוא לקח?

רש"י עונה לקח את עצמו לצד אחר להיות נחלק מתוך העדה לעורר על הכהונה.
כלומר הוציא את עצמו מתוך עם ישראל כדי לחלוק על משה.

על פירוש זה של רש"י יש שאלה אם כן מדוע לא כתוב "ויצא קרח" אלא כתוב "ויקח קרח".
בן אדם לא לוקח את עצמו מאיפה שהוא היה יותר נכון לומר ויצא קרח.

החזקוני אומר שהוא לקח את דתן ואבירם בני אליאב ואון בן פלת. אבל גם על תירוץ זה יש קושיה מדוע כתוב בפסוק: "ודתן ואבירם" כלומר גם הם לקחו.

אפשר לומר את התירוץ הקרוב לפשט שהיה צריך להיות כתוב "ויקחו קרח ודתן ואבירם ואן בן פלת -חמישים ומאתים נשיאי העדה". כלומר קרח ודתן ואבירם לקחו את חמישים ומאתים נשיאי העדה.

רבי סעדיה גאון אומר שהמילה ויקח פירושה ויגש.

השאלה השנייה מדוע ומה פירוש התארים "נְשִׂיאֵי עֵדָה קְרִאֵי מוֹעֵד אַנְשֵׁי-שֵׁם".

הפשט הוא שקרח רצה להראות שעם ישראל איתו, ולא רק האנשים הפשוטים אלא גם אנשים חשובים.

הספורנו אומר שהם לא באו ביחד אלא בחרו שעה שכולם יהיו שם ויראה כאילו המאתיים וחמישים האנשים, לא קשורים לקרח ואז כולם יהיו מסכימים לדבריו ומשה יבין שכולם חושבים כמו קרח.

המפרשים מבארים את התארים שניתנו למאתיים וחמישים האנשים.
נשיאי עדה - אליצור בן שדיאור וחבריו כלומר הנשיאים שהוזכרו קודם. אבל ר"ח חולק ואומר שכולם היו משבט לוי כי רשום רב לכם בני לוי, ומשה לא היה אומר את זה אם לא כולם היו משבט לוי.

קריאי מועד- רבי סעדיה גאון אומר: אנשים שמזמינים אותם לאסיפות לוועדות ולכינוסים.
והאבן עזרא אומר אנשים שהיו נקראים אל אוהל מועד.

אנשי שם- הכלי יקר אומר שהם נקראו אנשי שם על זה שאמרו: נעשה לנו שם פן נהיה לבוז, כלומר נפרסם את עצמנו פן ידחיקו אותנו.

לסיכום: קרח לוקח אנשים שהם חשובים, מרכזיים ומייצגים את העם, או לפחות חושבים שהם כאלו, מעין ידוענים, כדי שמשה ישתכנע מטיעונו.

ונעבור לפינת החידה השבועית החידה של שבוע שעבר הייתה: משה אמר למרגלים "וראיתם את הארץ מה היא" מי עוד בתורה השתמש בביטוי מה היא?
והתשובה היא אברהם כשהוא אומר לעפרון : "ארבע מאות שקל כסף ביני ובינך מה היא"

והחידה השבועית השבוע היא:
איזה פרשן על המקרא והגמרא מופיע בפרשה?

אם אתם יודעים את התשובה לחידה רשמו אותה בתגובת. ובכל מקרה את התשובה נפרסם בשבוע הבא.
 אל תשכחו להירשם לערוץ נתראה בשבוע הבא ושבת שלום!


לדף הראשי של פרשת קרח

דבר תורה לפרשת שלח

דבר התורה של יואב לפרשת שלח עוסק במקושש:

בפסוק שפותח את פרשיית המקושש עצים בשבת כתוב כך: "וַיִּהְיוּ בְנֵי-יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר וַיִּמְצְאוּ אִישׁ מְקשֵׁשׁ עֵצִים בְּיוֹם הַשַּׁבָּת".

על פסוק זה יש שאלה?  מדוע הזכירה התורה את זה שבני ישראל היו במדבר? הרי אנחנו יודעים את זה כי לפני שנייה ה' העניש אותם להישאר במדבר 40 שנה אז למה זה רשום? ושאלה נוספת מה בעצם היה החטא של המקושש? 

החזקוני אומר שבגלל שעל המצוות שהוזכרו בפסוקים הקודמים רשום "וכי תבואו אל הארץ" אז היית חושב שמצוות שבת גם חלה רק בארץ ולכן הוצרך לרשום "במדבר" כדי שתבין שמצוות שבת היא גם במדבר וגם בארץ ישראל.

לפי דעתי התירוץ של החזקוני לא פותר את הבעיה, מכיוון שברור שצריך לשמור שבת  גם במדבר, כי כשמצווים על השבת לא מוזכר שום דבר על ארץ ישראל. 
הכלי יקר נעזר במסכת שבת ואומר שהחטא של המקושש היה, שהוא העביר את העצים ארבע אמות ברשות הרבים ולכן הוא חייב מיתה. אבל אם לא היו ישראל במדבר לא היה נחשב לו לחטא שהרי סתם מדבר לא נחשב רשות הרבים שאין הרבה אנשים הולכים שם מדי יום. ולכן הוצרך להזכיר שבני ישראל במדבר כדי שתבין שהמדבר באותה תקופה היה נחשב רשות הרבים, כי כל בני ישראל היו שם, ובגלל זה מה שהמקושש עשה נחשב לעבירה. 

האברבנל אומר שמכיוון שלא היו במחנה עצים הוא לא יכל לאסוף אותם במקומו. והמילה לקושש משמעותה לאסוף, ללקט והמקושש יצא ללקט עצים ויצא מתחום שבת וזה החטא שלו. ולכן כתוב שזה היה במדבר שתבין שאין עצים והוא לא כרת עצים אלא אסף אותם ויצא מתחום שבת. 

ונעבור לפינת החידה השבועית החידה של שבוע שעבר הייתה: באיזה פסוק מופיע הביטוי "בני ישראל" חמש פעמים? 

והתשובה היא בפרק ח' פסוק י"ט: "וָאֶתְּנָה אֶת-הַלְוִיִּם נְתֻנִים לְאַהֲרֹן וּלְבָנָיו, מִתּוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, לַעֲבֹד אֶת-עֲבֹדַת בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל בְּאֹהֶל מוֹעֵד, וּלְכַפֵּר עַל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל ,וְלֹא יִהְיֶה בִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל נֶגֶף בְּגֶשֶׁת בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל אֶל-הַקֹּדֶשׁ".

והחידה השבועית השבוע היא: משה אמר למרגלים "וראיתם את הארץ מה היא" מי עוד בתורה השתמש בביטוי מה היא? שימו לב בתורה המילה נכתבת הוא, אבל נקראת היא.

לדף הראשי לפרשת שלח

דבר תורה לפרשת בהעלותך

דבר התורה של יואב על הביטוי - "והיית לנו לעינים"

בין הנושאים הרבים בפרשה מסופר על דו שיח שהתנהל בין משה ליתרו, הדו שיח מדבר על כך שיתרו רוצה לעזוב את העם ואילו משה מבקש ומנסה לשכנע אותו להישאר. באמצע הדו שיח משה כמעט מתחנן ליתרו שיישאר, הוא אומר לו כך:

"וַיֹּאמֶר אַל-נָא תַּעֲזֹב אֹתָנוּ כִּי עַל-כֵּן יָדַעְתָּ חֲנֹתֵנוּ בַּמִּדְבָּר וְהָיִיתָ לָּנוּ לְעֵינָיִם"

אני רוצה להתייחס למילים "והיית לנו לעינים".  מהי בעצם המשמעות של הביטוי "והיית לנו לעינים"?

אם תגידו שעינים זה להוליך במדבר ,להוביל ולהראות לנו את הדרך, ובשביל זה משה צריך את יתרו המכיר את המדבר.

תרוץ זה יידחה בקלות כי הרי יש לעם ישראל את עמוד הענן שמנחה אותם בדרך אז הם לא צריכים את יתרו וזה לא באמת סיבה שהוא יישאר.

רש"י מסביר: לשון עבר כלומר רש"י מסביר את המילה עיניים כמושג של עצה טובה ובינה, ולכן כמו שהיית לנו לעינים בעבר, בעצה עם השרי אלפים, כך גם תעזור לנו ותאיר את עינינו  בעתיד כמו שעשית בעבר ולכן אנחנו צריכים אותך.

החזקוני אומר דבר אחר:  הוא אומר שיתרו יהיה לעינים – לדוגמה לאחרים, שגרים אחרים יסתכלו עליו ויגידו שכדאי וטוב להתגייר.

פירוש דעת הזקנים מציע פירוש דומה ואומר: שיתרו ישמש לדוגמה בכך שיגידו שהוא עזב את העם שלו ועבר לעם ישראל בשביל הניסים והטובות שעשה ה' לעם ישראל, וכך יהיה קידוש השם בעולם.

אני רוצה להציע פירוש אחר שאומר שיתרו היה בן אדם מאוד מרכזי וחשוב בעם ישראל.

הוכחה לכך היא שבפרשת יתרו, כשיתרו מגיע לאכול עם משה גם אהרון וגם זקני ישראל מצטרפים אליו זה אומר שהם מכבדים אותו ובטח אחרי זה שהוא נתן את העצה למשה, בטוח שכל העם העריץ אותו.

ועוד רש"י מבאר למה קראו ליתרו חובב לפי שהיה חביב על ישראל, וזאת עוד ראייה לכך שיתרו היה חשוב וחביב בעם ישראל.

וכשמשה אומר "והיית לנו לעינים" הוא אולי אומר שכמו שהעינים הם אבר חשוב מאד אצל האדם כך גם יתרו מאוד חשוב בעם ישראל, וזאת תהיה מכה לעם ישראל אם יתרו יפרוש.

ונעבור לפינת החידה השבועית החידה של שבוע שעבר הייתה : מי בתורה נקרא נזיר?
והתשובה היא: יוסף בברכות יעקב ובברכת משה לשבטים אפרים  ומנשה.

בשניהם מופיע אותו הנוסח: "לראש יוסף ולקודקוד נזיר אחיו"

והחידה השבועית השבוע היא: איפה מוזכרים בני ישראל חמש פעמים בפסוק אחד?

לדף הראשי של פרשת בהעלותך


דבר תורה לפרשת נשא

דבר התורה של יואב לפרשת נשא מביא רעין קצר בעניין הנזיר

בפרשת נשא מדובר על נזיר. בואו נחשוב על זה רגע, מה זה בכלל נזיר?

אם הייתי שואל אתכם מה הדבר הראשון שאתם חושבים עליו כשאני אומר נזיר, סביר להניח שרובכם הייתם אומרים לי שאסור לנזיר לשתות יין, או שאסור לו להסתפר. אבל בעצם אנחנו מדברים פה רק על חסרונות, אז מהם היתרונת של להיות נזיר?

בפסוק ב' פרק ו' רשום : "...אִישׁ אוֹ-אִשָּׁה כִּי יַפְלִא  לִנְדֹּר נֶדֶר נָזִיר לְהַזִּיר לַה'" מפה רואים שנזיר זה נדר וכמו כל נדר זה גם סוג של התחייבות.

רבי סעדיה גאון אומר: שנזיר זה פרוש, ולהזיר זה להיות פרוש. לפיו הנזירות היא סוג של פרישה מהעולם הגשמי, ואת זה רואים כבר בפסוקים הבאים. שאסור לשתות יין, אסור להסתפר, ואסור להיטמא למת.

אוקיי אז הבנו מה זה נזיר, אבל בואו נחזור להתחלה, למה כדאי להיות נזיר?

אפשר לומר שכשאתה מתנתק מהגשמיות ועובר להיות פרוש זו מעלה, מכיוון שבדרך זו תוכל לעבוד את הקב"ה יותר טוב בלי הפרעות גשמיות.

הפסוקים אומרים משהו אחר בפסוקים ז,ח רשום: "לְאָבִיו וּלְאִמּוֹ לְאָחִיו וּלְאַחֹתוֹ לֹא-יִטַּמָּא לָהֶם בְּמֹתָם, כִּי נֵזֶר אֱלֹקָיו עַל-רֹאשׁוֹ" "כֹּל יְמֵי נִזְרוֹ קָדשׁ הוּא לַה'".

מהמילים "נזר אלוקיו על ראשו" מבינים שלנזיר יש איזו קדושה מיוחדת ששמורה רק לו. יש לו איזה שהיא התחייבות לה', יש לו נזר אלוקים על הראש.

לפי דעתי נזר אלוקים זה דימוי לכך שהשכינה קרובה אליו מכולם היא מסתובבת איתו תמיד, וזהו יתרון של נזיר. המילים " כל ימי נזרו קדוש הוא לה'" גם מוכיחות זאת.

והספורנו אומר: "יזכה לאור באור החיים להבין ולהורות כראוי לקודשי הדור".

כלומר מי שיהיה נזיר יזכה לאור הוא יזכה לחכמה ולבינה. והספורנו מוסיף שה"קדוש הוא לה'" זה הבטחה של ה' ולא ציווי, ויש פה הבטחה של ה' שתהיה באור החיים ותבין דברים ואפילו תוכל להורות כראוי לחכמי הדור.

ונעבור לפינת החידה השבועית החידה של שבוע שעבר הייתה: מדוע שבט גד יוצא דופן בפרשת
במדבר?
והתשובה היא שכשפוקדים את עם ישראל המספר של כל שבט הוא כפולה של מאות. ואילו שבט גד הוא השבט היחידי שמספרו נגמר בחמישים.

והחידה השבועית השבוע היא:  מי בתורה מכונה נזיר?

לדף הראשי של פרשת נשא