אתר פרשת השבוע עם תקצירים, דברי תורה, מאמרים, הפטרות, תפזורות, חידות ועוד המון דברים על כל פרשות השבוע וחגי ישראל! המאמרים באתר מוגנים בזכויות יוצרים. ניתן לעשות שימוש למטרות פרטיות ולא מסחריות תוך קישור ומתן קרדיט לגדי איידלהייט. לפרטים נא לפנות לאימייל gadieide@yahoo.com
מעונינים לקבל דבר תורה ישירות לנייד שלכם? הצטרפו לערוץ הטלגרם של פרשת השבוע !

דבר תורה לפרשת בהעלותך

דבר התורה של יואב על הביטוי - "והיית לנו לעינים"

בין הנושאים הרבים בפרשה מסופר על דו שיח שהתנהל בין משה ליתרו, הדו שיח מדבר על כך שיתרו רוצה לעזוב את העם ואילו משה מבקש ומנסה לשכנע אותו להישאר. באמצע הדו שיח משה כמעט מתחנן ליתרו שיישאר, הוא אומר לו כך:

"וַיֹּאמֶר אַל-נָא תַּעֲזֹב אֹתָנוּ כִּי עַל-כֵּן יָדַעְתָּ חֲנֹתֵנוּ בַּמִּדְבָּר וְהָיִיתָ לָּנוּ לְעֵינָיִם"

אני רוצה להתייחס למילים "והיית לנו לעינים".  מהי בעצם המשמעות של הביטוי "והיית לנו לעינים"?

אם תגידו שעינים זה להוליך במדבר ,להוביל ולהראות לנו את הדרך, ובשביל זה משה צריך את יתרו המכיר את המדבר.

תרוץ זה יידחה בקלות כי הרי יש לעם ישראל את עמוד הענן שמנחה אותם בדרך אז הם לא צריכים את יתרו וזה לא באמת סיבה שהוא יישאר.

רש"י מסביר: לשון עבר כלומר רש"י מסביר את המילה עיניים כמושג של עצה טובה ובינה, ולכן כמו שהיית לנו לעינים בעבר, בעצה עם השרי אלפים, כך גם תעזור לנו ותאיר את עינינו  בעתיד כמו שעשית בעבר ולכן אנחנו צריכים אותך.

החזקוני אומר דבר אחר:  הוא אומר שיתרו יהיה לעינים – לדוגמה לאחרים, שגרים אחרים יסתכלו עליו ויגידו שכדאי וטוב להתגייר.

פירוש דעת הזקנים מציע פירוש דומה ואומר: שיתרו ישמש לדוגמה בכך שיגידו שהוא עזב את העם שלו ועבר לעם ישראל בשביל הניסים והטובות שעשה ה' לעם ישראל, וכך יהיה קידוש השם בעולם.

אני רוצה להציע פירוש אחר שאומר שיתרו היה בן אדם מאוד מרכזי וחשוב בעם ישראל.

הוכחה לכך היא שבפרשת יתרו, כשיתרו מגיע לאכול עם משה גם אהרון וגם זקני ישראל מצטרפים אליו זה אומר שהם מכבדים אותו ובטח אחרי זה שהוא נתן את העצה למשה, בטוח שכל העם העריץ אותו.

ועוד רש"י מבאר למה קראו ליתרו חובב לפי שהיה חביב על ישראל, וזאת עוד ראייה לכך שיתרו היה חשוב וחביב בעם ישראל.

וכשמשה אומר "והיית לנו לעינים" הוא אולי אומר שכמו שהעינים הם אבר חשוב מאד אצל האדם כך גם יתרו מאוד חשוב בעם ישראל, וזאת תהיה מכה לעם ישראל אם יתרו יפרוש.

ונעבור לפינת החידה השבועית החידה של שבוע שעבר הייתה : מי בתורה נקרא נזיר?
והתשובה היא: יוסף בברכות יעקב ובברכת משה לשבטים אפרים  ומנשה.

בשניהם מופיע אותו הנוסח: "לראש יוסף ולקודקוד נזיר אחיו"

והחידה השבועית השבוע היא: איפה מוזכרים בני ישראל חמש פעמים בפסוק אחד?

לדף הראשי של פרשת בהעלותך


דבר תורה לפרשת נשא

דבר התורה של יואב לפרשת נשא מביא רעין קצר בעניין הנזיר

בפרשת נשא מדובר על נזיר. בואו נחשוב על זה רגע, מה זה בכלל נזיר?

אם הייתי שואל אתכם מה הדבר הראשון שאתם חושבים עליו כשאני אומר נזיר, סביר להניח שרובכם הייתם אומרים לי שאסור לנזיר לשתות יין, או שאסור לו להסתפר. אבל בעצם אנחנו מדברים פה רק על חסרונות, אז מהם היתרונת של להיות נזיר?

בפסוק ב' פרק ו' רשום : "...אִישׁ אוֹ-אִשָּׁה כִּי יַפְלִא  לִנְדֹּר נֶדֶר נָזִיר לְהַזִּיר לַה'" מפה רואים שנזיר זה נדר וכמו כל נדר זה גם סוג של התחייבות.

רבי סעדיה גאון אומר: שנזיר זה פרוש, ולהזיר זה להיות פרוש. לפיו הנזירות היא סוג של פרישה מהעולם הגשמי, ואת זה רואים כבר בפסוקים הבאים. שאסור לשתות יין, אסור להסתפר, ואסור להיטמא למת.

אוקיי אז הבנו מה זה נזיר, אבל בואו נחזור להתחלה, למה כדאי להיות נזיר?

אפשר לומר שכשאתה מתנתק מהגשמיות ועובר להיות פרוש זו מעלה, מכיוון שבדרך זו תוכל לעבוד את הקב"ה יותר טוב בלי הפרעות גשמיות.

הפסוקים אומרים משהו אחר בפסוקים ז,ח רשום: "לְאָבִיו וּלְאִמּוֹ לְאָחִיו וּלְאַחֹתוֹ לֹא-יִטַּמָּא לָהֶם בְּמֹתָם, כִּי נֵזֶר אֱלֹקָיו עַל-רֹאשׁוֹ" "כֹּל יְמֵי נִזְרוֹ קָדשׁ הוּא לַה'".

מהמילים "נזר אלוקיו על ראשו" מבינים שלנזיר יש איזו קדושה מיוחדת ששמורה רק לו. יש לו איזה שהיא התחייבות לה', יש לו נזר אלוקים על הראש.

לפי דעתי נזר אלוקים זה דימוי לכך שהשכינה קרובה אליו מכולם היא מסתובבת איתו תמיד, וזהו יתרון של נזיר. המילים " כל ימי נזרו קדוש הוא לה'" גם מוכיחות זאת.

והספורנו אומר: "יזכה לאור באור החיים להבין ולהורות כראוי לקודשי הדור".

כלומר מי שיהיה נזיר יזכה לאור הוא יזכה לחכמה ולבינה. והספורנו מוסיף שה"קדוש הוא לה'" זה הבטחה של ה' ולא ציווי, ויש פה הבטחה של ה' שתהיה באור החיים ותבין דברים ואפילו תוכל להורות כראוי לחכמי הדור.

ונעבור לפינת החידה השבועית החידה של שבוע שעבר הייתה: מדוע שבט גד יוצא דופן בפרשת
במדבר?
והתשובה היא שכשפוקדים את עם ישראל המספר של כל שבט הוא כפולה של מאות. ואילו שבט גד הוא השבט היחידי שמספרו נגמר בחמישים.

והחידה השבועית השבוע היא:  מי בתורה מכונה נזיר?

לדף הראשי של פרשת נשא

דבר תורה לפרשת במדבר

דבר התורה של יואב לפרשת במדבר

שלום לכם, אתם בכמה דקות על הפרשה והיום נדבר על פרשת במדבר.

בפרק ג פסוק ד' רשום כך: "וַיָּמָת נָדָב וַאֲבִיהוּא לִפְנֵי ה' בְּהַקְרִבָם אֵשׁ זָרָה לִפְנֵי ה' בְּמִדְבַּר סִינַי וּבָנִים לֹא-הָיוּ לָהֶם וַיְכַהֵן אֶלְעָזָר וְאִיתָמָר עַל-פְּנֵי אַהֲרֹן אֲבִיהֶם"

מפסוק זה עולות כמה שאלות:
  • מדוע המילה "וימת" והמילה "ויכהן" מופיעות בלשון יחיד למרות שהן מתייחסות לשני אנשים? 
  • למה חשוב להזכיר שלא היה לנדב ואביהוא בנים ?
  • מה פירוש "על פני אהרון אביהם"? 
על השאלה הראשונה עונה אַבְּרַבַנְאֵל ואומר: שרשום "ויכהן" ביחיד, כי אלעזר היה העיקר בכהונה, הוא גם היה זה שהמשיך את אביו בתור כהן גדול. וכן "בוימת" שכנראה מי שהוביל את המעשה היה נדב, והוא גם הבכור אז הגיוני שהוא הוביל.

על השאלה מדוע רשום שאין להם בנים יש שתי תשובות.

  • תשובה ראשונה אומר החזקוני בשם המדרש: "אילו היה להם היו קודמים לאלעזר ואיתמר בכהונה הגדולה, שכל הקודם בנחלה קודם לכבוד". 
  • תשובה שנייה אומר המדרש בפרשת שמיני על החטא שלהם: שבגלל שזה רשום כאן אפשר להבין שזה שלא היה להם ילדים היה חלק מהחטא שלהם. 
ועל השאלה השלישית מה זה אומר "על פני אהרון אביהם" גם נביא שתי תשובות.
  • רש"י אומר שהכוונה היא בחייו. הרמב"ן מסביר את רש"י ואומר: אל תחשוב שכוונת רש"י שהם כיהנו בחיי אביהם. כי כמעט כל כהן מכהן בחיי אביו.  אלא שאמר הכתוב, פסוק קודם "הכהנים המשוחים". שהיו גם הם כהנים גדולים בחייו. וזה חד פעמי וזה לא יהיה יותר בעתיד.
  • החזקוני אומר במקום אביהם. כלומר כאשר ימות אהרון הם יכהנו במקום אבא שלהם. 

ונעבור לפינת החידה השבועית: החידה של שבוע שעבר הייתה, איפה עוד מלבד פרשת בהר מופיע הביטוי "בן דודו", בתורה? לאו דווקא במילים האלה.

והתשובה היא: בעניין בנות צלופחד שהתחתנו עם בני הדודים שלהם כדי שלא תסור נחלה משבט אל שבט. וכך רשום בספר במדבר פרק ל"ו פסוק י"א : "וַתִּהְיֶינָה מַחְלָה תִרְצָה וְחָגְלָה וּמִלְכָּה וְנֹעָה, בְּנוֹת צְלָפְחָד לִבְנֵי דֹדֵיהֶן לְנָשִׁים"

והחידה השבועית השבוע היא: מדוע שבט גד יוצא דופן?

לדף הראשי של פרשת במדבר

דבר תורה לפרשת בהר

דברי תורה של יואב לפרשת בהר

שנת תשע"ח - ריבית והיתר עסקא

בפרשת בהר מסופר על השמיטה ועל חוקי כלכלה אחד מהחוקים הוא: "אֶת-כַּסְפְּךָ לֹא-תִתֵּן לוֹ בְּנֶשֶׁךְ וּבְמַרְבִּית לֹא-תִתֵּן אָכְלֶךָ" הפסוק מדבר על הלוואה בריבית. הרמב"ן מסביר מה ההבדל בין נשך לתרבית.הרמב"ן אומר שנשך זוהי הלוואה שכל שנה עד שאתה מחזיר את ההלוואה אתה צריך לתת סכום כסף מסוים נגיד חמישה שקלים. ותרבית זוהי ריבית חד פעמית כלומר כשאתה מחזיר את ההלוואה אתה מוסיף סכום מסוים של כסף.

כידוע בימינו יש בנקים הבנקים מלווים כסף בריבית לכל מיני דברים לדוגמה משכנתא. והשאלה היא איך מותר להם להלוות בריבית הרי הרגע למדנו שאסור להלוות בריבית?

התשובה הידועה היא שיש להם היתר עסקה, היום נדבר מה זה היתר עסקה האם היא הגיונית או אולי היא בעצם פטנט כדי שיהיה אפשר להלוות בריבית.

היתר עסקה בעצם אומר שחצי מהסכום הוא הלוואה והחצי השני הוא פיקדון כלומר, סכום שהבנק נותן לי בשביל שאני אשקיע את הכסף בשביל שנינו ואז נתחלק ברווחים. בסופו של דבר, התשלום עבור הרווח הוא למעשה אותה ריבית, אבל רק מחלק הפיקדון. חלק ההלוואה יוחזר ללא ריבית.
צריך לשים לב לנקודות הבאות:

  1. הלווה לוקח את הכסף בשביל עסק כדי שהוא יוכל להרוויח ואז הבנק ייחשב לשותף.
  2. במקרה שלווה מפסיד בעסק הבנק אינו יכול לחייבו לשלם את כל ההלוואה חזרה ובוודאי שלא את הריבית כי הם שותפים והבנק ידע שהוא לוקח סיכון.

ברוב ההלוואות כיום שני תנאים אלו אינם מתקיימים, חלק האנשים אינם משקיעים בעסק אלא הם נמצאים בחובות ורוצים לגמור את החודש ולכן הם לוקחים הלוואה כדי לשלם על בגדים ומזון, שדברים אלו אינם נחשבים לעסק.

דבר שני גם אם לקחת את ההלוואה לעסק, אם אתה מפסיד בעסק הבנק לא יהיה מוכן לוותר לך על הריבית ובטח שלא על הקרן, סכום ההלוואה המקורי, למרות שנחשבתם לשותפים, ולכן במקרה כזה הבנק אולי עובר על איסור דאורייתא.

אם כן איך הבנק יכול להלוות בריבית לכל אדם ואיך אנחנו לוקחים ממנו הלוואה?

הפתרון הוא שאם אנחנו אומרים שבהלוואה הלווה והמלווה צריכים להיות שותפים אפשר להגיד זאת גם כשלווה קונה בגדים עם הכסף, כי אם הוא לא היה לוקח את ההלוואה הוא היה צריך למכור את הבית ואז זה היה גורם לו להפסד כספי גדול, ולכן במקרה שיש לו בית יהיה מותר לו לקחת הלוואה כי הוא בעצם עשה עסקה שמשתלמת לו מבחינה כלכלית.

אבל אסור להיות במשך זמן ממושך במינוס בבנק מפני שבמקרה של מינוס תמידי כבר אי אפשר להגיד שמשתלם לו להמשיך לקחת הלוואה, כי גם אם הוא ימכור את הדירה זה לא משתווה לריביות שהוא משלם במשך תקופה ארוכה.

בימינו יש הרבה הלוואות שהן לדברים מסוימים שנחשבים לעסקים וללווה מותר להשקיע את הכסף רק שם וכך נמנעים מבעיה.

דעה נוספת אומרת שכל החוקים האלו הם בין שני אנשים, אבל בנק הוא ישות מסחרית ואינו איש, ולכן כלל לא כפוף למגבלות אלו, בוודאי לא מהתורה.

לסיכום: מותר להשתמש בהיתר עסקא להלוואת לעסק או דירה וכמובן שאין בזה מצוות הלוואה.
מותר לקחת הלוואה בריבית לצורך ביגוד ואוכל באופן לא תדיר, כדי לא להפסיד את הנכסים שברשותך בתנאי שהם שווים יותר מהריבית.

כנראה שאסור לקחת הלוואה בריבית כאשר הנכסים שלך פחותים מהריבית והצורך של ההלוואה הוא אינו למטרות עסקיות.

אבל לבעיה השניה, שאם העסק מפסיד, הבנק לא מוותר על החוב, לפחות לרוב האנשים, חיפשתי ולא מצאתי שום תשובה אשמח שמישהו אשתף אותי בתשובה אם הוא מצא כזאת.
שבת שלום.


לדף הראשי של פרשת בהר




שנת תשע"ז - שמיטה ויובל
שני הנושאים העיקריים בפרשה הם שנת שמיטה ושנת היובל. כידוע שנת היובל היא גם מעין שנת שמיטה. רציתי לעשות השוואה, בין שנת השמיטה ובין שנת היובל בעניין, בשביל מי או מה השנים האלה שובתות.

נתחיל עם שנת השמיטה. על שנת השמיטה נאמר:  "דַּבֵּר אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם כִּי תָבֹאוּ אֶל-הָאָרֶץ אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן לָכֶם וְשָׁבְתָה הָאָרֶץ שַׁבָּת לַה'". מהפשט וכמו שאומרים רש"י והאבן עזרא, שהשבת לה' כמו שנאמר בשבת בראשית כלומר ,שנת השמיטה היא בשביל ה'. כמו ששבת רגילה רשום שהיא בשביל ה'.

החזקוני מבאר את רש"י ואומר : לשם ה' כלומר לא תשבות בשמיטה כדי להיטיב עם השדה שלך, שכן האדמה צריכה להתאושש מדי כמה שנים של גידולים, אלא כדי לעשות את מצוות ה'.

על הפסוק ודברי רש"י והאבן עזרא יש שאלה: הרי ה' לא צריך שנעשה את שנת השמיטה לכבודו אז למה רשום "שבת לה' "?

אנחנו הבנו עד עכשיו שהשמיטה היא בשביל ה' ולא בשביל בני האדם. אבל הרא"ם – רבי אליהו מזרחי -  מסביר שכשרש"י אומר כמו מעשה בראשית הוא מתכוון שכמו שבשישה ימים הראשונים אדם עובד ובשביעי הוא נח כדי שיהיה לו כוח לימים הבאים. כך גם פה אדם עובד שש שנים ונח בשנה השביעית כדי שיהיה לו כוח לשנים הבאות ואז בעצם השמיטה היא גם לה' וגם לישראל.

ונעבור לשנת היובל. בהקשר לשנת היובל רשום: "וְקִדַּשְׁתֶּם אֵת שְׁנַת הַחֲמִשִּׁים שָׁנָה וּקְרָאתֶם דְּרוֹר בָּאָרֶץ לְכָל-ישְׁבֶיהָ יוֹבֵל הִוא תִּהְיֶה לָכֶם". מהמילה לכם מבינים ששנת היובל היא בשביל עם ישראל. על פסוק זה יש לשאול שאלה: מה שונה שנת השמיטה מיובל?

למה בשנת השמיטה השנה היא לה' ואילו בשנת היובל השנה היא לנו, לעם ישראל?

אפשר לפרש ששנת היובל היא שנת דרור -שנת חופש. רוב הדברים שאנו עושים בשנת היובל הם חברתיים כמו לשחרר עבד עברי, להחזיר את מה שקנית למי שקנית ממנו  ועוד.

ואילו הדברים שעושים בשנת שמיטה הם לא חברתיים רק לא מגדלים גידולים על האדמה. אמנם, בספר דברים נראה שיש גם ציווי של שמיטת כספים בשמיטה אבל את שנת היובל אנו מקדשים ולא ה' ולכן שנת היובל היא בשבילנו ושלנו והמהלכים החברתיים בה הם העיקר.

ונעבור לפינת החידה השבועית החידה של שבוע שעבר הייתה: איך אני במצבי קשור לפרשת אמור?
והתשובה היא שאני עם גבס כי נשברה לי היד. ובפרשת אמור בהקשר לאלו כוהנים אסור להקריב לחם כתוב: "או איש אשר יהיה בו שבר רגל או שבר יד".

והחידה השבועית השבוע היא: בפרשה רשום " אוֹ-דֹדוֹ אוֹ בֶן-דֹּדוֹ יִגְאָלֶנּוּ אוֹ-מִשְּׁאֵר בְּשָׂרוֹ מִמִּשְׁפַּחְתּוֹ יִגְאָלֶנּוּ אוֹ-הִשִּׂיגָה יָדוֹ וְנִגְאָל" איפה עוד בתורה מוזכר הביטוי בן דודו לאו דווקא במילים האלה?

אם אתם יודעים את התשובה לחידה רשמו אותה בתגובות. ואל תשכחו להירשם לערוץ היוטיוב.
 נתראה בשבוע הבא ושבת שלום!



לדף הראשי של פרשת בהר