עשרת הדברות הן המצוות שניתנו לבני ישראל במעמד הר סיני. עשרת הדברות מופיעות בתורה בפרשת יתרו ובפרשת ואתחנן המתארת את המאורע מפרספקטיבת זמן של ארבעים שנה.
התוכנית פרשים בלילה, הינה תוכנית רדיו ברשת קול הנגב, רדיו המנוהל על ידי סטודנטים ממכללת ספיר. עורכי ומגישי התוכנית הם אדם מגן, בת-אל גבאי ואתי בן חמו. התוכנית מהנה מאד ועוסקת בפרשת השבוע מזוויות שונות ובראייה המתאימה לקהל דתי וחילוני כאחד. לשמחתי הרבה יוצא לי לעלות לשידור בתוכנית מפעם לפעם ולשוחח שיחה קצרה ומהנה על פרשת השבוע.
בפרשת יתרו דיברתי על הנושאים הבאים
עשרת הדיברות אינן המצוות הראשונות שבני ישראל נצטוו בהם, כבר במצרים הצטוו בני על קידוש החודש (המצווה הראשונה בפרשת בא), על הדינים המיוחדים לפסח במצרים, על חלק מהדינים לפסח הנוהגים מדי שנה, מצוות תפילין, ובכורות. בפרשת המן הצטוו בני ישראל ציווי ראשון מתוך רבים על מצוות השבת. אולם לאחר כחודשיים במדבר בני ישראל מגיעים להר-סיני למעמד מאד מיוחד אליו מתכוננים במשך מספר ימים לשמיעת עשרת המצוות ישירות מאלוקים. מצוות עשרת הדברות ידועות מאד ואלו הן כלשון התורה (שמות כ'):
האם אלו המצוות החשובות ביותר? בודאי שהן המצוות שנאמרו בצורה המיוחדת ביותר, ישירות מפי האל. בני ישראל פחדו מאד מהאירוע המתואר ככזה עם קולות וברקים ובקשתם הייתה שאת שאר המצוות יקבלו לא בצורה ישירה אלא מפי משה, אולם האם זה הופך את המצוות לחשובות ביותר? לא בטוח. מבחינת שכר על המצוות, רוב המצוות שכרן לא ידוע, וחז"ל אומרים שאין לזלזל גם במצוות קלות מאחר ואנו לא יודעים מהו השכר של כל מצווה. בעשרת הדברות מופיע שכר על מצוות כיבוד הורים, מצווה קשה, מורכבת ומסובכת שיש לקיימה במשך שנים רבות. שכר זהה של אריכות ימים מופיע גם במצוות שילוח הקן, מצווה קלה מאד בא כאשר רוצים לקחת ביצים של ציפור, יש לדאוג לשלח קודם את הציפור מהקן (בהערת אגב, נעיר שעדיף בהחלט להתגבר על הרצון ולהניח לציפור ולביצים במקומם). איך ייתכן שלשתי מצוות כל כך שונות אותו שכר? גם מבחינת העונש, אמנם שלושת העניינים שעליהם ש למסור את הנפש ולא לעבור עליהם (עבודה זרה, שפיכות דמים, גילוי עריות) כלולים בעשרת הדברות, אבל לא כל המצוות שם עונשן חמור כל כך.
האם הן כוללות את כל המצוות כמעין ראשי פרקים? נעשו ניסיונות להראות שכן, אולם זה מאולץ למדי, מצוות רבות לא מופיעות כלל - אין שום התייחסות לחגים, לקורבנות, לדיני טומאה וטהרה, לדינים הנוגעים ליחס לעניים - נושאים שהתורה משופעת בהם.
אז למה בכל זאת עשרת הדברות? ייתכן ומדובר במצוות שונות מאד מהמצוות בדתות אחרות ושמהוות את החידוש הגדול ביהדות. אמונה באל אחד - לא נשמע כדבר הזה בעולם העתיק מרובה האלילים. מנוחה בשבת - מה פתאום לנוח, ומילא אם אתה נח, אבל שגם העבד ובעלי החיים ינוחו? חוסר היגיון מוחלט. מצוות הנוגעות לעניינים בין אדם לחברו - למה שלאל יהיה בכלל איכפת מה קורה ביני לבין מישהו אחר? מצוות שהן במחשבה בלבד - לא תחמוד - איסור על מחשבה שאין בה אפילו מעשה (ואכן זהו איסור קשה ביותר לעמוד בו, מי מאיתנו לא חמד או רצה פעם משהו של האחר?).
למה עשרת הדברות אינן חלק מהתפילה? חכמים קבעו לומר את עשרת הדברות כל יום במקדש כחלק מהטקס היומי. משחרב בית המקדש תיקנו דווקא לא לומר אותם בתפילה כל יום, ולא מפני שלא ראוי, אלא שלא יטעו אנשים לחשוב שרק מצוות אלו הן מן השמים. בכך ניסו אול להפחית מעט מחשיבותם, אבל להעלות את חשיבות יתר המצוות. ייתכן שמגמה זו באה כנגד הנצרות, שרוממה מצוות אלו ודחתה מצוות אחרות, וחכמים על מנת להבדיל את היהדות מהנצרות תיקנו שיש להתייחס לכל המצוות בצורה שווה, התייחסות המקובלת עד ימינו.
עדיין יש בבירור משהו מיוחד בעשרת הדברות ולו רק בזכות המעמד בו הן ניתנו. ברוב בתי הכנסת מקובל לעמוד בשעת קריאת התורה (ויש כאלו המקפידים לעמוד בכל קריאת התורה, מדי שבוע) זכר למעמד הר סיני
מה אין בעשרת הדברים? נקודה שלא שמים לב אליה היא שבעשרת הדברות לא מופיע כלל הנושא של אחדות האל. זהו נושא כל כך מהותי ביהדות שהיעדרו זועק לשמים. נדייק בקראית הפסוק הראשון: אנכי ה' אלוקיך. האלוקים של עם ישראל, אבל לא של עמים אחרים. לכל עם האלוקים שלו. ולנו יש את ה'. הוא אפילו אלוקים יחסית חזק אחרי שניצח את פרעה עם כל אלוהיו ומאחר והוציא אותנו ממצרים אז אנחנו עבדים שלו. ככה היה מקובל מאז ומעולם. המשך הדיבר רק מחזק טענה זו: לא יהיה לך אלוהים אחרים על פני. הנה יש אלוהים אחרים אבל הם מיועדים לעמים אחרים ולא לעם ישראל. אפילו במצוות השבת שבה נאמר כי ה' ברא את השמים ואת הארץ אפשר עדיין לחשוב כי יש עוד אלוהים שאולי לא בראו את הארץ אבל הצטרפו אחר כך לשלוט על מה שקורה שם. שוב אפשר להבין מכך את מעלתו וגדלותו של ה' אבל לא את יחידיותו.יחידות זו של ה' נלמדת רק מספר דברים במקומות רבים למשל (ד' לה): "אַתָּה הָרְאֵתָ לָדַעַת כִּי ה' הוּא הָאֱלֹקים אֵין עוֹד מִלְּבַדּוֹ" ושוב מעט אחר כך (פס' לט): "וְיָדַעְתָּ הַיּוֹם וַהֲשֵׁבֹתָ אֶל-לְבָבֶךָ כִּי ה' הוּא הָאֱלֹקים בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל וְעַל-הָאָרֶץ מִתָּחַת אֵין עוֹד"
מאמרים נוספים לפרשת יתרו
מאמרים נוספים לפרשת ואתחנן
התוכנית פרשים בלילה, הינה תוכנית רדיו ברשת קול הנגב, רדיו המנוהל על ידי סטודנטים ממכללת ספיר. עורכי ומגישי התוכנית הם אדם מגן, בת-אל גבאי ואתי בן חמו. התוכנית מהנה מאד ועוסקת בפרשת השבוע מזוויות שונות ובראייה המתאימה לקהל דתי וחילוני כאחד. לשמחתי הרבה יוצא לי לעלות לשידור בתוכנית מפעם לפעם ולשוחח שיחה קצרה ומהנה על פרשת השבוע.
בפרשת יתרו דיברתי על הנושאים הבאים
- האם עשרת הדברות חשובות יותר משאר המצוות?
- מה בכל זאת שונה בעשרת הדברות?
- למה לא אומרים את עשרת הדברות כחלק מהתפילה היומית?
עשרת הדיברות אינן המצוות הראשונות שבני ישראל נצטוו בהם, כבר במצרים הצטוו בני על קידוש החודש (המצווה הראשונה בפרשת בא), על הדינים המיוחדים לפסח במצרים, על חלק מהדינים לפסח הנוהגים מדי שנה, מצוות תפילין, ובכורות. בפרשת המן הצטוו בני ישראל ציווי ראשון מתוך רבים על מצוות השבת. אולם לאחר כחודשיים במדבר בני ישראל מגיעים להר-סיני למעמד מאד מיוחד אליו מתכוננים במשך מספר ימים לשמיעת עשרת המצוות ישירות מאלוקים. מצוות עשרת הדברות ידועות מאד ואלו הן כלשון התורה (שמות כ'):
"א וַיְדַבֵּר אֱלֹקים אֵת כָּל-הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה לֵאמֹר: ב אָנֹכִי ה' אֱלֹקיךָ אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים: ג לֹא-יִהְיֶה לְךָ אֱלֹקים אֲחֵרִים עַל-פָּנָי: ד לֹא-תַעֲשֶׂה לְךָ פֶסֶל וְכָל-תְּמוּנָה אֲשֶׁר בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל וַאֲשֶׁר בָּאָרֶץ מִתָּחַת וַאֲשֶׁר בַּמַּיִם מִתַּחַת לָאָרֶץ: ה לֹא-תִשְׁתַּחֲוֶה לָהֶם וְלֹא תָעָבְדֵם כִּי אָנֹכִי ה' אֱלֹקיךָ אֵל קַנָּא פֹּקֵד עֲוֹן אָבֹת עַל-בָּנִים עַל-שִׁלֵּשִׁים וְעַל-רִבֵּעִים לְשׂנְאָי: ו וְעֹשֶׂה חֶסֶד לַאֲלָפִים לְאֹהֲבַי וּלְשֹׁמְרֵי מִצְוֹתָי: ז לֹא תִשָּׂא אֶת-שֵׁם-ה' אֱלֹקיךָ לַשָּׁוְא כִּי לֹא יְנַקֶּה ה' אֵת אֲשֶׁר-יִשָּׂא אֶת-שְׁמוֹ לַשָּׁוְא: ח זָכוֹר אֶת-יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ: ט שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲבֹד וְעָשִׂיתָ כָּל-מְלַאכְתֶּךָ: י וְיוֹם הַשְּׁבִיעִי שַׁבָּת לה' אֱלֹקיךָ לֹא-תַעֲשֶׂה כָל-מְלָאכָה אַתָּה וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ עַבְדְּךָ וַאֲמָתְךָ וּבְהֶמְתֶּךָ וְגֵרְךָ אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ: יא כִּי שֵׁשֶׁת-יָמִים עָשָׂה ה' אֶת-הַשָּׁמַיִם וְאֶת-הָאָרֶץ אֶת-הַיָּם וְאֶת-כָּל-אֲשֶׁר-בָּם וַיָּנַח בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי עַל-כֵּן בֵּרַךְ ה' אֶת-יוֹם הַשַּׁבָּת וַיְקַדְּשֵׁהוּ: יב כַּבֵּד אֶת-אָבִיךָ וְאֶת-אִמֶּךָ לְמַעַן יַאֲרִכוּן יָמֶיךָ עַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר-יְהוָֹה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ: יג לֹא תִרְצַח לֹא תִנְאָף לֹא תִגְנֹב לֹא-תַעֲנֶה בְרֵעֲךָ עֵד שָׁקֶר: יד לֹא תַחְמֹד בֵּית רֵעֶךָ לֹא-תַחְמֹד אֵשֶׁת רֵעֶךָ וְעַבְדּוֹ וַאֲמָתוֹ וְשׁוֹרוֹ וַחֲמֹרוֹ וְכֹל אֲשֶׁר לְרֵעֶךָ"לפני שנדון בתוכן עצמן חשוב שנדע קודם כל מהן עשרת הדברות. התורה לא מכנה אותן בשם זה וגם מספרן מופיע רק בחומש דברים. שם הן מכונות עשרת הדברים. אלו פשוט דברים שבקב"ה אמר וכל אחד מהם בצורה נפרדת. לעשרת הדברות יש שתי חלוקות לפסוקים. החלוקה שהבאתי למעלה וחלוקה שונה (המכונה הטעם העליון וגם שאר הטעמים שם) בהם כל דיברה היא פסוק אחד (גם הדברות הארוכות וגם הדברות הקצרות וכך יש בחלוקה זו פסוקים ובהם שני מילים בלבד). בניגוד למה שמקובל, גם לפי הטעם העליו וגם לפי חלוקת הפרשיות (מסורת חלוקה של התורה לתתי-פרקים קדומה מאד), הדיבר הראשון הוא מפסוק ב' עד פסוק ז' וכולל גם את אנוכי ה' וגם את לא יהיה לך אלוקים על פני. הדביר לא תחמוד מופיע כשני דיברות נפרדים (ובו יש הבדלים גדולים בין הגירסה ביתרו לגירסה בפרשת ואתחנן). חלוקה זו שהיא יותר נכונה נשמרה דווקא במסורת הנוצרית (כפי שבא לידי ביטוי למשל ביצירתו של הבמאי הפולני קשישטוף קישלובסקי - הדקאלוג). הסיבות למה כמעט בכל מקום מחלקים את הדביר הראשון לשניים ומאחדים את שתי דיברות לא תחמוד לאחד אינו ברור לי ואולי נובע מהרגע שהחלו לחלק את הדברות באופן גרפי על שני לוחות הברית (ראו מאמר נפרד על לוחות הברית שגם שם הצורה בה הם מופיעים כיום באופן גרפי שגויה), היה נראה לא אסתטי להכניס את לא תרצח לצד ימין ולרשום פעמיים לא תחמוד בצד שמאל.
האם אלו המצוות החשובות ביותר? בודאי שהן המצוות שנאמרו בצורה המיוחדת ביותר, ישירות מפי האל. בני ישראל פחדו מאד מהאירוע המתואר ככזה עם קולות וברקים ובקשתם הייתה שאת שאר המצוות יקבלו לא בצורה ישירה אלא מפי משה, אולם האם זה הופך את המצוות לחשובות ביותר? לא בטוח. מבחינת שכר על המצוות, רוב המצוות שכרן לא ידוע, וחז"ל אומרים שאין לזלזל גם במצוות קלות מאחר ואנו לא יודעים מהו השכר של כל מצווה. בעשרת הדברות מופיע שכר על מצוות כיבוד הורים, מצווה קשה, מורכבת ומסובכת שיש לקיימה במשך שנים רבות. שכר זהה של אריכות ימים מופיע גם במצוות שילוח הקן, מצווה קלה מאד בא כאשר רוצים לקחת ביצים של ציפור, יש לדאוג לשלח קודם את הציפור מהקן (בהערת אגב, נעיר שעדיף בהחלט להתגבר על הרצון ולהניח לציפור ולביצים במקומם). איך ייתכן שלשתי מצוות כל כך שונות אותו שכר? גם מבחינת העונש, אמנם שלושת העניינים שעליהם ש למסור את הנפש ולא לעבור עליהם (עבודה זרה, שפיכות דמים, גילוי עריות) כלולים בעשרת הדברות, אבל לא כל המצוות שם עונשן חמור כל כך.
האם הן כוללות את כל המצוות כמעין ראשי פרקים? נעשו ניסיונות להראות שכן, אולם זה מאולץ למדי, מצוות רבות לא מופיעות כלל - אין שום התייחסות לחגים, לקורבנות, לדיני טומאה וטהרה, לדינים הנוגעים ליחס לעניים - נושאים שהתורה משופעת בהם.
אז למה בכל זאת עשרת הדברות? ייתכן ומדובר במצוות שונות מאד מהמצוות בדתות אחרות ושמהוות את החידוש הגדול ביהדות. אמונה באל אחד - לא נשמע כדבר הזה בעולם העתיק מרובה האלילים. מנוחה בשבת - מה פתאום לנוח, ומילא אם אתה נח, אבל שגם העבד ובעלי החיים ינוחו? חוסר היגיון מוחלט. מצוות הנוגעות לעניינים בין אדם לחברו - למה שלאל יהיה בכלל איכפת מה קורה ביני לבין מישהו אחר? מצוות שהן במחשבה בלבד - לא תחמוד - איסור על מחשבה שאין בה אפילו מעשה (ואכן זהו איסור קשה ביותר לעמוד בו, מי מאיתנו לא חמד או רצה פעם משהו של האחר?).
למה עשרת הדברות אינן חלק מהתפילה? חכמים קבעו לומר את עשרת הדברות כל יום במקדש כחלק מהטקס היומי. משחרב בית המקדש תיקנו דווקא לא לומר אותם בתפילה כל יום, ולא מפני שלא ראוי, אלא שלא יטעו אנשים לחשוב שרק מצוות אלו הן מן השמים. בכך ניסו אול להפחית מעט מחשיבותם, אבל להעלות את חשיבות יתר המצוות. ייתכן שמגמה זו באה כנגד הנצרות, שרוממה מצוות אלו ודחתה מצוות אחרות, וחכמים על מנת להבדיל את היהדות מהנצרות תיקנו שיש להתייחס לכל המצוות בצורה שווה, התייחסות המקובלת עד ימינו.
עדיין יש בבירור משהו מיוחד בעשרת הדברות ולו רק בזכות המעמד בו הן ניתנו. ברוב בתי הכנסת מקובל לעמוד בשעת קריאת התורה (ויש כאלו המקפידים לעמוד בכל קריאת התורה, מדי שבוע) זכר למעמד הר סיני
מה אין בעשרת הדברים? נקודה שלא שמים לב אליה היא שבעשרת הדברות לא מופיע כלל הנושא של אחדות האל. זהו נושא כל כך מהותי ביהדות שהיעדרו זועק לשמים. נדייק בקראית הפסוק הראשון: אנכי ה' אלוקיך. האלוקים של עם ישראל, אבל לא של עמים אחרים. לכל עם האלוקים שלו. ולנו יש את ה'. הוא אפילו אלוקים יחסית חזק אחרי שניצח את פרעה עם כל אלוהיו ומאחר והוציא אותנו ממצרים אז אנחנו עבדים שלו. ככה היה מקובל מאז ומעולם. המשך הדיבר רק מחזק טענה זו: לא יהיה לך אלוהים אחרים על פני. הנה יש אלוהים אחרים אבל הם מיועדים לעמים אחרים ולא לעם ישראל. אפילו במצוות השבת שבה נאמר כי ה' ברא את השמים ואת הארץ אפשר עדיין לחשוב כי יש עוד אלוהים שאולי לא בראו את הארץ אבל הצטרפו אחר כך לשלוט על מה שקורה שם. שוב אפשר להבין מכך את מעלתו וגדלותו של ה' אבל לא את יחידיותו.יחידות זו של ה' נלמדת רק מספר דברים במקומות רבים למשל (ד' לה): "אַתָּה הָרְאֵתָ לָדַעַת כִּי ה' הוּא הָאֱלֹקים אֵין עוֹד מִלְּבַדּוֹ" ושוב מעט אחר כך (פס' לט): "וְיָדַעְתָּ הַיּוֹם וַהֲשֵׁבֹתָ אֶל-לְבָבֶךָ כִּי ה' הוּא הָאֱלֹקים בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל וְעַל-הָאָרֶץ מִתָּחַת אֵין עוֹד"
מאמרים נוספים לפרשת יתרו
מאמרים נוספים לפרשת ואתחנן
