אתר פרשת השבוע עם תקצירים, דברי תורה, מאמרים, הפטרות, תפזורות, חידות ועוד המון דברים על כל פרשות השבוע וחגי ישראל! המאמרים באתר מוגנים בזכויות יוצרים. ניתן להשתמש בתוכן למטרות פרטיות ולא מסחריות תוך קישור ומתן קרדיט לגדי איידלהייט. לפרטים נא לפנות לאימייל gadieide@yahoo.com
מעונינים לקבל דבר תורה ישירות לנייד שלכם? הצטרפו לערוץ הטלגרם של פרשת השבוע !

תפזורת לפרשת שלח

בתפזורת הבאה הוטמנו מילים ומושגים מהפרשה. ניתן לחפש ישירות בתפזורות או לענות על השאלות בצד או להיעזר ברשימת המילים המופיע במהופך
בהצלחה
עוד חידות לפרשת שלח
לדף הראשי של פרשת שלח


תפזורת לפרשת שלח
תפזורת לפרשת שלח

תפזורת לפרשת בהעלותך

בתפזורת הבאה לפרשת בהעלותך מסתתרות עשרים מילים מהפרשה. ניתן לחפש את המילים ישירות או להיעזר ברשימת השאלות או להשתמש ברשימת המילים המופיעה במהופךץ בהצלחה

לדף הראשי של פרשת בהעלותך
עוד חידות לפרשת בהעלותך.




תפזורת לפרשת בהעלותך
תפזורת לפרשת בהעלותך

מיקום פרשיית סוטה

פרשת אשה סוטה בתורה היא אחת הפרשות הקשות שיש. גם עצם העניין קשה, גם הטקס המשפיל קשה והפרשייה משמשת לרוב לניגוח כללי של יחס היהדות והתורה כלפי נשים. בימינו בחלקים נרחבים של הציבור, עניינים כאלו לא נחשבים לעיתים כלל כעבירה ובוודאי לא עבירה ברמת החומרה בה התורה רואה עבירה זו. גם המעיין בתלמוד במסכת סוטה יגלה שבמקרים רבים הטקס לא בודק כלום וגם האיש עצמו, בעלה של האשה, חייב להיות נקי מכל עוון (אחרת הבדיקה לא תעבוד) בנוסף, את העונש מקבל גם האיש ששכב עם האשה ולא רק האשה לבדה. אולם הקשיים בפרשה נותרים בחלקם.
בנושא זה מוסיף ומרחיב הרב שי יהודאי, רב אולפנת צבייה בני-ברק.
אשה סוטה? על מה ולמה?
רבים מסתכלים על הפרשה הזאת ותמהים לעצמם מה הקשר עכשיו לאשה סוטה? מדוע לאחר שדיברנו על –
בני ישראל המהלכים במדבר, על צורת ההליכה, על הדגלים, על תפקידם של הלווים במסע המחנה, מדוע כאן
מגיעה פרשת סוטה?
אלא רוצה התורה לומר לנו התחלנו בפרשת במדבר בשיח על חלוקת המסעות. מהו מקומו של כל שבט במסע –
המחנה. רש''י מספר לנו שלכל שבט היה דגל וצבע משלו, ואנו גם יודעים שלכל שבט הייתה ייחודיות משלו.
ראינו שיש משמעות כלל שבט ושבט, וממילא לכל יחיד ויחיד. אין היחיד בעם ישראל נעלם בתוך הכלל, אלא הוא
חלק חשוב ומהותי בקרב עם ישראל. אך יחד עם זאת, צריך לזכור יסוד מאד חשוב –
מהו הבסיס של עם ישראל? מהו התא היסודי שלנו? בפרשת השבוע הקודמת נאמר:''שאוּ אֶת רֹאשׁ כָל עֲדַת
בְּנֵי יִשְּרָאֵל למִשְּׁפְּחֹתָם לְּבֵית אֲבֹתָם וכו' ''. התא היסודי של עם ישראל הוא המשפחה. עם ישראל ומאז ומתמיד
ניחן בצניעות הייחודית שלו השומרת על הפן המשפחתי. וכאן באה התורה ואומרת לנו את עם ישראל אנו -
סופרים לפי ההתייחסות אל המשפחות. כשבלעם מסתכל על עם ישראל הוא פותח ואומר ''מה טובו אוהליך
יעקב משכנותיך ישראל'' ראה את משפחות בני ישראל סדורים בתוך אוהליהם על פי כללי צניעות מובהקים. –
זוהי גדולתנו!
ועל כן, לאחר שהתורה פירטה לנו את מסע המחנות ואת החשיבות של כל אחד ואחד מבני ישראל, באה התורה
ומדגישה לנו עד כמה המשפחה היא חשובה. ועל כן מדברת התורה באשה סוטה.
עצם העובדה שהתורה מגדירה את האשה, כאשה סוטה, מראה לנו עד כמה חשובה האישה בביתה. עד כמה
היא הציר המרכזי של הבית. אם האשה סטתה, זה יהרוס את הבית, לכן יש צורך לברר את העניין הזה בהקדם.
''חכמת נשים בנתה ביתה'' אומר שלמה המךף, ''ואיוולת בידה תהרסנה'' הכח של האשה בתוך הבית הוא כח -
אדיר. היא המשפיעה והמנתבת. היא נותנת את הכח ואת התמיכה לכל בני המשפחה לצמוח ולהצליח. לכן
התורה רואה באשה את החוסן של הבית היהודי.
בתקופה בה אנו חיים, הרבה רוחות פרצים נושבות מתרבויות זרות ומנוכרות לתרבות עם ישראל. ובתוך הרוחות
הללו, ישנם גם כאלו המאיימים על שלמותה של המשפחה היהודית.דווקא בדור כזה, עלינו לחזק את התא המשפחתי, את הצניעות ואת הנאמנות, ולצמוח מתוך חברה שחרטה על דיגלה את סמל הצניעות והנאמנות לתורת ה'.
שנזכה להקים משפחות צדיקות בעם ישראל, משפחות אשר עליהן נוכל לומר שהן בנו עוד חורבה מחורבות –
ירושלים.

מאמרים נוספים לפרשת נשא

השבת - השל

הספר "השבת" של אברהם יהושע השל יצא במהדורה חדשה בהוצאת ידיעות ספרים. הספר המקורי יצא לאור לפי למעלה משישים שנה בשנת 1951 וכותרת המשנה שלו היא: "משמעותה לאדם המודרני". כדאי מראש לחשוב האם האדם של 1951 הוא מודרני במונחים של ימינו? לכאורה התשובה שלילית. התרבות הייתה שונה לגמרי, שנות החמישים, ובוודאי בתחילתן, היו עוד שנים רגועות, שנים בהן העולם ניסה לשקם את עצמו מזוועות מלחמת העולם השנייה. רק בשנות השישים קרה כל כך הרבה: המתירנות, ילדי הפרחים, וודסטוק, ויטנאם, הפלישה לצ'כיה, המלחמה הקרה, כיבוש החלל, מהפכות הסטודנטים ובהמשך המאה מהפכות אחרות רבות כך שנדמה שלפני שעוסקים במשמעות השבת לאדם המודרני צריך לדון בשאלה מה משמעות ספר שנכתב לפני שישים שנה לאדם המודרני...
אולם לאחר קריאה בספר נראה שהספר רלוונטי לימינו אף יותר והשאלות בהן התחבט השל לא ממש השתנו, אולי רק התעצמו יותר. השל מנסה לנתח את משמעות השבת, את השוני שלה משאר ימי השבוע, את המימדים המיוחדים שלה, את החיבור בין מימד המרחב לבין מימד הזמן (בהתאם להתפתחות הפיזיקה שטבעה את המושג מרחב-זמן ביחס לתורת היחסות). את ההבחנות בין השבת לשאר ימי השבוע מסכם השל (עמ' 54) כך:
השבת
  • היא יום בו אדם זוכה לחופש.
  • היא יום בו לא נשתמש בכל אותם כלים שבקלות עלולים ליהפך לכלי חורבן והרס.
  • היא יום בו נוכל להיות עם עצמנו.
  • היא יום בו נשתחרר מרדידות.
  • היא יום בו נשתחרר מהתחייבויות חיצוניות.
  • היא יום בו נהיה מסוגלים להשתחרר מעבודת האלילים של הציווליזציה הטכנולוגית.
  • היא יום בו לא נשתמש בכספים.
  • היא יום בו נכריז על הפסקת אש במאבקים הכלכליים - ביננו לבין זולתינו ובינינו לבין כוחות הטבע.
השבת של השל, היא אוניברסלית, היא המאפיין של היהדות אולם היא מאירה לכל העולם ואת רשימת ההבחנות מסכם השל במשפט: "האם יש יום הנושא עימו תקווה גדולה יותר לקדמת האנושות מאשר השבת?" ראייה אוניברסלית זו, ממשיכה לאורך כל הספר. אין הספר דן כמעט כלל בהלכות שבת, במה אסור ובמה מותר, הדיון הוא ברמה גבוהה הרבה יותר, מקור קדושת השבת, עליונותה של השבת, וההנהגות הכלליות של שבת.
בקריאת הנקודות למעלה רואים שבהחלט הספר רלוונטי, נושא השבת הוא בין הנושאים הטעונים ביותר במתח הדתי-חילוני בישראל. גם אצל השל החופש בשבת הוא ערך חשוב, אולם לא מדובר רק על החופש מעבודה אלא גם על החופש מהרגלי היום יום, הרדידות (שבוודאי תיחשב לסוגת מופת לעומת תוכניות הטלוויזיה של היום) והטכנולוגיה (שרק השתעבדנו לה יותר), ובעיקר על הצורך להשתמש בכספים.

בסיום הסופר מופיעה אחרית דבר של דרור בונדי, שערך כתבים וספרים של ועל השל, באחרית הדבר מנותחים דברי השל ומוסברים בצורה נהירה יותר לקורא בן ימינו וגם לקורא החילוני שאינו מצוי בשפתו הדתית של השל. וגם דרור בונדי מבחין בחשיבות הספר לקורא הישראלי במילות הסיום:
"ואולי דווקא בעת הזו, ודווקא כאן, בארץ התנ"ך, תמצא לה לפתע רוח השבת את נתיביה, תבוא בשערי לבבות פתוחים להתעלות ואחדות, ותכונן את השמים על הארץ, את הארמון בזמן".
הספר יצא לאור במהדורה חדשה גם בשפת המקור שלו,אנגלית, ונוספה לו הקדמה מאת בתו של השל, פרופ' סוזנה השל. דבריה מוזכרים בהערות לספר, אולם למיצער, הקדמה זו לא תורגמה ושולבה במהדורה העברית ועל כך יש להצטער.

את הספר מלווים איוריו של האמן איליה שור, וכתמונה לסקירה בחרתי לצרף תמונה מפורסמת משנות ה-60 המראה את השל צועד ביחד עם מרטין לותר קינג בהפגנת מחאה למען זכויות השחורים, שוב דבר המראה עד כמה היה השל מחובר לסביבתו ואדם אוניברסלי בדעותיו.
השל ומרטין לותר קינג
השל ומרטין לותר קינג במצעד משנת 1965: מקור סוכנות AP


השבת - אברהם השל
השבת - אברהם השל

השבת
משמעותה לאדם המודרני
אברהם יהושע השל
הוצאת ידיעות ספרים
תשע"ב 2012
מהודרה מחודשת
174 עמודים