אתר פרשת השבוע עם תקצירים, דברי תורה, מאמרים, הפטרות, תפזורות, חידות ועוד המון דברים על כל פרשות השבוע וחגי ישראל!
המאמרים באתר מוגנים בזכויות יוצרים. ניתן לעשות שימוש למטרות פרטיות ולא מסחריות תוך קישור ומתן קרדיט לגדי איידלהייט. לפרטים נא לפנות לאימייל gadieide@yahoo.com

ציוני דרך - שלמה ריסקין

ספרו של הרב ריסקין הופיע במקור באנגלית תחת השם "Listening to God" ותורגם לעברית בשם השונה מאד "ציוני דרך". כבר דרך ההבדל בין שמות הספרים ניתן לדבר רבות על הפער התרבותי האדיר בין ישראל לארצות הברית בכלל ועל הפער התרבותי בין החברה הדתית בארצות הברית לבין החברה הדתית (שאינה חרדית) בארצות הברית, אולם לא נעשה זאת ונתרכז בספר (שדרך הקריאה בו הפער יתגלה במהירות).
הרב ריסקין משמש כיום כרב היישוב אפרת ונשיא מוסדות "אור תורה סטון", מחבר ספרים ומרצה במקומות רבים. את הרב איני מכיר אישית, אולם נתקלתי בו בהזדמנויות מה. קריאת הספר מעוררות רצון להתוודע יותר לרב,  לדרכו, תורתו וכתביו.
הספר, מגולל פרק אחרי פרק נקודות ואנקדוטות מחיי הרב מילדותו ועד לאחרונה, אולם למרות שאפשר לקרוא את הספר עמוד אחר עמוד, הנאה גדולה הרבה יותר תהיה לפתוח עמוד אקראי ולקרוא את הסיפור שמופיע שם. כל סיפור הוא קצר מאד, עמוד שניים לא יותר, ואפשר לשוטט הלוך ושוב, לקרוא סיפורים רבים פעמיים ומתוך כל סיפור לעמוד על דמותו הייחודית של הרב.
הרב, בן למהגרים, שעזבו את אירופה הישנה בדרך לעולם החדש וזרקו הכל מאחוריהם מהווה דגם טיפוסי ליהודי אמריקאי, שסבו וסבתו מצד אחד הינם דתיים אדוקים, סבו מהצד השני הינו, להבדיל, קומוניסט אדוק, הוריו זנחו את כל עניני הדת בהתרסה כלפי הוריהם ואילו הוא רק בכח המקרה, עקב עניות המשפחה נשלח לישיבה (ולא לחינוך ציבורי ירוד בשכונת העוני של מגוריהם). למזלנו יצאנו נשכרים מאד ממקריות זו ובמיוחד הרב ריסקין עצמו שספג את כל מה שאפשר מהדורות הקודמים תוך הבנה שמכולם אפשר ללמוד. הרב מספר בגילוי לב על אימו שעישנה בשבת, על קרוביו שאכלו מזון לא כשר ועוד אנקדוטות מצחיקות, שקשה מאד למצוא בספרים של רבנים אחרים לדוגמא בעמ' 44:
"שנה וחצי לפני פטירתו הודיעה לי אחותי בבעתה שאבא - שסבל מקטרקט חמור, שלבו היה במצב רעוע כל כך שלא היה אפשר לנתחו, ושלא יכול היה לקרוא או אפילו להבחין בבירור בין דברים שראה לוקח שיעורי נהיגה כדי לקבל רישיון ישראלי. הלכתי מיד לדירתו, כדי להסביר לו בעדינות שעם ראייה כמו שלו, הנהיגה מסוכנת לא רק לו אלא גם לאחרים. "אתה חושב שאני אידיוט?" שאל אבא בעלבון? "אין לי שום כוונה לנהוג! אבל הבחורה שמלמדת נהיגה כל כך חמודה..."
כמובן שבקריאה ראשונה צוחקים מאד מסיפור המעשה, אולם במחשבה מעמיקה מבינים את גדלותו של הרב ריסקין שמביא גם דברים אלו בספרו. סיפור משעשע נוסף המדגיש את תמימותו של הרב הוא כאשר רצה אחרי שנים רבות לאכול את מעדן רגל הטלה של אחת מהדודות וביקש מאשתו להכין אותו (עמ' 50):
"בראשית שנות נישואינו, הצעתי פעם לויקי שתזמין רגל טלה מהקצב שלנו... ויקי, שבנושאים אלו הייתה תמימה כמוני, התקשרה לקצב. את הצעקה מעברו השני של הקו שמעתי גם אני: 'אלפרד, הרבנית מבקשת רגל טלה! אתה שומע אותי? תעזור לי, מה אני אמור להגיע לה?' רק אז באיחור של 13 שנה, הבנתי. נבוך הסברתי לקצב שהייתה לי דודה גדולה שהגישה את החלק הזה והלה הסביר לי שכידוע הוא אסור באכילה, שכן השוחטים באמריקה אינם מיומנים בהוצאת גיד הנשה"
תמימותו זו של הרב הקשתה עליו רבות לאחר עלייתו לישראל וקשייו למצוא משרה (עמ' 246) שלאחר שנים הסתבר שנבעה בסך הכל מכך שלא גידל זקן ואת הסיפור על הצעת המשרה ברבנות ערד תצטרכו כבר לקרוא בספר כמו גם סיפורים משעשעים מדוע הרב בילדותו לא סבל מהצקות של בריונים, מתי התחיל הרב ללמוד דף יומי ועוד ועוד. למעשה בכל עמוד שתפתחו תמצאו סיפור שיהיה מענין, מרתק, מלמד, משכיל, משעשע או כולם ביחד. בנוסף נאזכר גם את הפרק בספר הנקרא "הפלסטינים שבתוכנו" וגם אותו לא תמצאו הרבה בספרי רבנים, שוב הוכחה למורכבות ויחודיות דמותו של הרב ריסקין הניפגש רבות עם מוסלמים ונוצרים.

הספר בהקדמתו מציין כי הסיפורים נכתבו לנכדיו של הרב, הסבא מספר לנכדיו על הסבתא שלו והמורשת המשפחתית ממשיכה הלאה. הספר כתוב בצורה בו כולנו יכולים להרגיש נכדים של הרב, גם הספר במקור האנגלי וגם התרגום המעולה של צור ארליך, מעבירים את ההרגשה כאילו אנחנו שומעים את הסיפורים ולא קוראים אותם. הספר הזה צריך להיות בספריה של כל אחד מכם.


ציוני דרך - שלמה ריסקין
ציוני דרך - שלמה ריסקין


ציוני דרך
זכרונות וסיפורים בדרך לציון
הרב שלמה ריסקין
הוצאת ידיעות ספרים
ישראל תשע"ב 2012
375 עמודים

2 comments:

  1. אכן ספר נפלא. הוא לא רק משעשע ונעים לקריאה, אלא גם נוגע בנקודות עמוקות מאוד של זהות יהודית, אהבת התורה ואהבת האדם.

    השבמחק
  2. קראתי את הספר ונהניתי מאוד.
    באחד הפרקים מתואר מפגש בין הרב ריסקין לרב יעקב קמינצקי, ממנהיגי היהדות החרדית בארה"ב. במפגש מסביר הרב קמינצקי לרב ריסקין, שכל הדברים החדשים שהנהיג הרב ריסקין בקהילתו [כדוגמת הקפות בשמחת תורה, גם לנשים ועוד] הם דברים הנצרכים במקומם. ואין הם בגדר 'פירצה' אלא בגדר 'תיקון'. אך יחד עם זאת, הרב קמינצקי התריע כנגד אותם חידושים. ומשום - שבלא התרעה זו, קיים חשש כי אותם הנהגות יעברו גם למקומות שבהם אין צורך בהם. ומשכך, הרי במקומות אלו האחרונים, הם בגדר 'פירצה' ולא בגדר 'תיקון'.
    דומני שהרב ריסקין בעיסוקו האובססיבי במעמד האשה, שכח את הרעיון הנ"ל. כאשר עתר לבג"ץ בדרישה שילמד את הרבנות הראשית שגם נשים כשרות לתפקיד טוענות רבניות.
    צעד, שיש שטוענים שבמחבן התוצאה גרם נזק לבתי הדין.
    אך גם בלא מבחן התוצאה - עצם הפניה לערכאות כנגד עמדת הרבנות הראשית, נראה שהיא בגדר 'פירצה' יותר מאשר בגדר 'תיקון'. ואידך זיל גמור.

    השבמחק