אתר פרשת השבוע עם תקצירים, דברי תורה, מאמרים, הפטרות, תפזורות, חידות ועוד המון דברים על כל פרשות השבוע וחגי ישראל! המאמרים באתר מוגנים בזכויות יוצרים. ניתן להשתמש בתוכן למטרות פרטיות ולא מסחריות תוך קישור ומתן קרדיט לגדי איידלהייט. לפרטים נא לפנות לאימייל gadieide@yahoo.com
מעונינים לקבל דבר תורה ישירות לנייד שלכם? הצטרפו לערוץ הטלגרם או לערוץ הווטצאפ של פרשת השבוע !

פרשת ויגש

פרשת ויגש

פרשת ויגש היא הפרשה האחת עשרה בספר בראשית ומתארת את נאומו של יהודה, התגלותו של יוסף לאחיו ואת ירידת משפחת יעקב למצרים.

מאמרים ודברי תורה לפרשת ויגש

עוד יוסף חי ושרח בת אשר - המאמר בוחן את פרקי התגלות יוסף לאחיו ואת הבשורה ליעקב, על ידי עיון בפסוקים ובמפרשים. כמו כן המאמר דן בשאלה, למה יוסף לא עלה עם אחיו לבקר את אביו ובמקורות מהפסוקים למדרשים אודות שרח בת אשר.

לדמותו של יוסף - מאמר המציג את השינויים שחלו ביוסף מהיותו נער ועד היותו שליט מצרים בפרשות וישב מקץ ויגש.

פרשת ויגש לילדים - תקציר פרשת ויגש מעובד במיוחד לילדים בתופסת דבר תורה קצר לפרשת ויגש.

דבר תורה לפרשת ויגש - דברי תורה קצרים לפרשת ויגש.

הפטרת פרשת ויגש - עיון בהפטרת פרשת ויגש בספר יחזקאל.

בלהה וזלפה - סקירת הפסוקים העוסקים בבלהה וזלפה תוך כדי ביאור המעבר מהתיחסות אליהן כשפחות לנשים במעמד מלא.

רכישת אדמות מצרים בידי יוסף ושימור זרעים - על רכישת אדמות מצרים בידי יוסף, ועל שמירת הזרעים שביצע יוסף ומאגרים זרעים בימינו.

חידות לפרשת ויגש - חידות ציורים וחידות מילוליות לפרשת ויגש לילדים ולמבוגרים.

תפזורת לפרשת ויגש

סטטיסטיקה לפרשת ויגש - מספר הפרשיות מילים ופסוקים בפרשה והערות סטטיסטיות שונות.

פרשת ויגש ותמלוגי הגז - על הקשר הכלכלי בין הגז בים לבין קניית אדמת מצרים על ידי יוסף.

דברי תורה של יואב על הפרשה בנושא למה פרעה שמח שמשפחת יעקב הגיעה למצרים.

תקציר פרשת ויגש 

יהודה מתעמת עם יוסף

מתחילה במקום בה נפסקה פרשת מקץ. בנימין מואשם בגנבה ויוסף דורש את הישארותו כעבד במצרים. בנקודה זו מתגלה המנהיגות של יהודה (כבר בפרשת מקץ ראינו שתפקיד המנהיג עובר אליו) והוא פותח באחד המונולוגים המרגשים במקרא. יהודה מבקש את רשות הדיבור ומספר את ההיסטוריה של משפחת יוסף ומה שאמר להם יעקב אביהם שבן אחד כבר מת לו. יהודה מסיים בכך שאינו יכול לחזור אל אביו מאחר והוא אחראי לביטחונו של בנימין ולכן הוא מציע את עצמו בתור עבד ליוסף.

המונולוג של יהודה מוזר, מפני מה יהודה חשב כלל שרגשנות זו תעניין את יוסף, שליטה של מצרים (שכבר הראה לאחים שהתנהגותו מוזרה ולא צפויה). יהודה גם לא מדייק בעובדות. יהודה אומר (מ"ד מט): "אֲדֹנִי שָׁאַל אֶת-עֲבָדָיו לֵאמֹר הֲיֵשׁ-לָכֶם אָב אוֹ-אָח", אולם האחים סיפרו זאת מיוזמתם ליוסף. מילא שהאחים משנים מפני השלום כאשר הם מדברים עם יעקב (שלא יכעס עליהם) אבל יוסף יודע בדיוק מי אמר מה. אלא שכנראה יהודה מנהל מונולוג או דו שיח עם עצמו ובתודעתו בכל הזמן הזה הוא רואה מולו את יוסף. רק עכשיו מבין יהודה את הטעות הגדולה והאסון שהמיטו על יעקב אביהם.

יוסף מתגלה לאחים

אפשר לדמיין (כפי שעושה המדרש) את יוסף עונה לו שעכשיו הוא חושב על אביו ועל בנימין אבל איפה היה כאשר מכרו את האח החסר ולמה אז הוא לא כל כך חשש לחייו של אביו, אולם לי נראה שהשיחה הזו מתרחשת רק במוחו של יהודה וגורמת לו לתגובות רגשיות חזקות. יוסף רואה זאת ומבין שיש שינוי, שהאחים סוף סוף מתחרטים על מעשיהם וגם לא מוכנים לחזור עליהם והוא אינו יכול יותר להתאפק, מוציא את כל האנשים מהחדר ומתגלה אליהם (מ"ה ג): "וַיֹּאמֶר יוֹסֵף אֶל-אֶחָיו אֲנִי יוֹסֵף...".

האחים בהלם ויוסף מבקש מהם להתקרב ואומר להם שהוא סולח להם על המכירה (ולמה יוסף מוציא את כל הקהל ועוד מבקש מהאחים שיתקרבו? כדי שלא ישמעו מחוץ לדלת! גם בשעה זו יוסף לא רוצה לבייש את אחיו!). האחים חוזרים ליעקב עמוסים כל טוב ומבשרים ליעקב את הבשורה הטובה. יעקב ומשפחתו מתכוננים לעבור למצרים, לפחות עד סוף שנות הרעב, אולם יעקב מתיירא לרדת ולעזוב את ארץ ישראל.

פגישה ואיחוד מרגשים

ה' נגלה בחלום אל יעקב ואומר שלא ירא מלרדת מצרימה מאחר ושם יהפוך לגוי גדול וכבר ברור מכאן ליעקב שהוא לא יחזור לאחר שנות הרעב, אלא שתתחיל אותה גזרה שנאמרה לאברהם אבינו בברית בין הבתרים. לאחר מכן התורה מונה את משפחת יעקב בשמותיהם ומסכמת שמשפחת יעקב מונה שבעים נפש (כולל יוסף ובניו שכבר נמצאים במצרים).

דווקא במפגש המרגש בין יעקב ליוסף התורה חוסכת במילים והמפגש מתואר בסך הכל בשני פסוקים. יעקב רק אומר שעכשיו הוא יכול למות בשלווה (מ"ו ל): "וַיֹּאמֶר יִשְׂרָאֵל אֶל-יוֹסֵף אָמוּתָה הַפָּעַם אַחֲרֵי רְאוֹתִי אֶת-פָּנֶיךָ כִּי עוֹדְךָ חָי"  ואילו יוסף לא אומר כלום אלא רק בוכה. השתיקה של יוסף תמוהה, וכי לא רצו להשלים פערים, אלא שיוסף נמנע מכל מצב בו אביו יכול לשאול אותו: "אז מה קרה ואיפה היית?" והוא ייאלץ לספר לו את האמת על המכירה. יעקב לא ידע עד יומו האחרון מה באמת קרה (ויעקב גם היה מספיק חכם כדי לא לשאול).

קניית אדמות מצרים

בסיום פרשת ויגש, מסופר כיצד יוסף קנה את כל אדמות מצרים. האנשים מכרו את כל מה שהיה להם בשביל התבואה. בתחילה נתנו את כספם ואחר כך את בהמתם אחר כך את אדמתם ולבסוף היו מוכנים למכור גם את עצמם לעבדים. יוסף שהיה עבד בעצמו לא מוכן לקנות אותם כעבדים.


עיון בפסוקים יראה לנו שאמנם יוסף קנה את כל האדמות אולם העם לא היה משועבד לפרעה אלא עבדו כאריסים כאשר הם מקבלים 80% מהתבואה והשאר לפרעה. תנאי אריסות אלו הם מצוינים (בדרך כלל היחס היה הפוך) וגם האנשים לא היו משועבדים במעמד המקביל למעמד הצמיתים בימי הביניים שהיו כמעט עבדים לכל דבר, ולכן כנראה הייתה אהדה רבה מאד ליוסף על שאפשר להם לעבוד בתנאים טובים כאלו. שוב אנו רואים את רגישותו של יוסף ואת השינוי שחל בו מילדותו.

אומנות בפרשת ויגש

כמובטח נביא את השלישית בסדרת איורי המים של הצייר האנגלי ויליאם בלייק (William Blake) המתאר את יוסף המתגלה לאחים. זהו נושא נפוץ מאד ויש עליו עשרות תמונות.  התמונות הקודמות מופיעות בפרשת מקץ
אני יוסף - ויליאם בלייק - 1784 - מוזיאון פיצוויליאם קמברידג

הפרשות הבאות
פרשת ויחי
פרשת שמות 
פרשת וארא

חנוכה

חנוכה

סדר הדלקת נרות חנוכה - הברכות ההלכות והמזמורים שנוהגים לומר בהדלקת נרות חנוכה.

שבת חנוכה ופרשת מקץ - שבת חנוכה היא בדרך כלל בפרשת מקץ. מספר רמזים לחנוכה בפרשה.

הפטרת שבת חנוכה - שבת חנוכה היא כמעט תמיד בפרשת מקץ ויש לה הפטרה מיוחדת בספר זכריה.

אסטרונומיה וחנוכה - על המקורות האסטרונומיים של חג החנוכה וחגים אחרים בתקופה.

יוצרות לחנוכה - פיוטי היוצרות לחנוכה שהיו מקובלים בנוסח אשכנז אולם כיום כמעט ולא נאמרים כלל.

חידות לחנוכה - שאלות הלכתיות. חידות תרתי משמע וחידות ציורים לחנוכה.

תפזורת לחנוכה - שתי תפזורות לחנוכה

מדע בחנוכה - ניסויים מדעיים מרתקים שאפשר לעשות עם הילדים בחנוכה.

הלכות חנוכה - כל הלכות חנוכה בשיר של הרב קוק

באר מרים - חנוכה - סקירה על הספר חנוכה בסדרת באר מרים. מבחר מאמרים של רבני ישיבת הר עציון. 

חנוכה  הלכה ממקורה - ספר מפורט העוסק בהלכות החג מאת הרב רימון

אודות חנוכה

חג החנוכה נחוג מכ"ה בכסלו למשך שמונה ימים. מועד סיומו אינו קבוע מאחר וחודש כסלו לעתים מלא (חודש של שלושים יום)  ולעתים חסר (חודש של עשרים ותשעה ימים).

מקור החג

החג מציין את ניצחון היהודים על היוונים בימי בית שני, ניצחון זה הוביל למדינה יהודית עצמאית במשך עשרות שנים עד השתלטות הרומאים על האזור. במלחמה זו היו שני נסים. הנס הראשון היה הניצחון הצבאי של מעטים מול רבים והנס שני היה מציאתו של פך שמן אחד כשר להדלקת הנרות, כאשר נכנסו החשמונאים לבית המקדש. השמן המועט באותו פך הספיק לשמונה ימים, עד שהכינו שמן טרי וטהור חדש.

יוונים? לא בדיוק.

בכל המקורות מוזכרת המלחמה ביוונים, אולם האמת ההיסטורית סבוכה יותר ונתאר אותה בקיצור נמרץ (היסטוריה זו בקושי נלמדת ויש להצר על כך). הישוב היהודי בימי בית שני היה תמיד תחת שלטון חסות. עליית עזרא ונחמיה הייתה תחת חסות השלטון הפרסי, ולאחר מכן השתלט אלכסנדר מוקדון על האזור כולו ועל אזורים נרחבים ועצומים נוספים. לאחר מותו של אלכסנדר מוקדון, פרצו מלחמות היורשים (דיאודוכים) והממלכה האדירה חולקה לארבע ממלכות. השתיים הרלוונטיות אלינו הן מלכות סלאוקוס הראשון שרובה הייתה בסוריה ומשם מזרחה עד הודו בערך ומלכות תלמי שהייתה במצרים. ארץ ישראל כרגיל הייתה באמצע והייתה נתונה למלחמות שליטה בין שני מלכים אלו ושושולתיהם. בתקופת החשמונאים השלטון היה סלואקי ובעם ישראל החל גל עצום של התייוונות, אימוץ מנהגי היוונים ותרבותם ולא עלינו גם עבודה זרה בבית המקדש, בידי מנלאוס שהתמנה לכוהן גדול. אנטיוכוס היה השליט הסלואקי ובאותו זמן לא היה קשור לשליט שמלך ביוון עצמה. אבל התיאור הרלוונטי אינו בהכרח תיאור גיאוגרפי, אלא תרבותי/דתי ולכן למרות שהסלואקים אינם יוונים במוצאם הגיאוגרפי, הרי שהתרבות ההלניסטית היא זו ששרתה בארץ וכנגדה הייתה המלחמה. עוד נציין שהמלחמה כללה גם מלחמת אזרחים קשה בין החשמונאים לבין היהודים שהתייונו. ההיסטוריה עצובה מאד.

מצוות החג

המצווה העיקרית בחג החנוכה היא הדלקת נרות החנוכה בחנוכייה מיוחדת. מעיקר הדין ניתן להדליק בכל יום נר אחד בלבד, אולם המנהג הנפוץ הוא לעשות כמהדרין מן המהדרין אשר מדליקים בכל יום מספר הולך ועלה של נרות מנר אחד ביום הראשון ועד שמונה ימים ביום האחרון. בנוסף, בתים רבים נוהגים להדליק חנוכייה עבור כל אחד מבני הבית.

מצוות הדלקת הנרות נועדה לשם פרסום הנס שהיה ולכן רבים מדלקים את החנוכייה ליד חלון הפונה לרחוב, בחדר המדרגות, או אפילו בחוץ לגמרי. כמובן יש להיזהר מאד מאפשרות של שריפה ומומלץ לשים את החנוכייה בתוך כלוב זכוכית  במקרה שיש חשש אין להשאיר נרות דולקים בשום מקום ללא השגחה!

בהדלקת הנרות מברכים את הברכות הבאות

  • ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם אשר קדשנו במצוותיו וציוונו להדליק נר של חנוכה.
  • ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם שעשה ניסים לאבותינו בימים ההם בזמן הזה.
ובלילה הראשון מוסיפים
  • ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה.
 לאחר הדלקת הנרות שרים את השיר "הנרות הללו שאנו מדליקין" ואת השיר הידוע "מעוז צור ישועתי"
הרחבה על סדר הדלקת נרות חנוכה

בתלמוד מבואר (עבודה זרה ח' עמוד א) שחג החנוכה חל תמיד בשיא החורף והדלקת הנרות מסמלת, גם, את ריבוי האור בעולם (ואכן הימים מתחילים להתארך. להבדיל - מסיבה דומה מאד מציינים הנוצרים את יום אידם בתקופה זו, ולעתים קרובות יוצא יום זה בתוך החנוכה).
"תנו רבנן: לפי שראה אדם הראשון יום שמתמעט והולך, אמר: אוי לי, שמא בשביל שסרחתי עולם חשוך בעדי וחוזר לתוהו ובוהו, וזו היא מיתה שנקנסה עלי מן השמים, עמד וישב ח' ימים בתענית ובתפלה, כיון שראה תקופת טבת וראה יום שמאריך והולך, אמר: מנהגו של עולם הוא, הלך ועשה שמונה ימים טובים, לשנה האחרת עשאן לאלו ולאלו ימים טובים. הוא קבעם לשם שמים, והם קבעום לשם עבודת כוכבים"

תוספות בתפילה

בכל אחד מימי החנוכה אומרים את ההלל (שלם! זוהי הפעם היחידה שבראש חודש קוראים הלל שלם), ומוסיפים תפילת על היסים בכל תפילות העמידה ובברכת המזון.

מנהגי חנוכה

לחג מנהגים רבים והנה כמה מהם:

הסביבון

משחק בסביבון, מעין משחק הימורים, כאשר לכל אות ערך מסוים. האותיות על הסביבון הן נגה"פ ראשית תיבות נס גדול היה פה. האגדות מספרות שכאשר היוונים באו לבתי הספר של היהודים הם ראו את הילדים משחקים בסביבונים, אולם כנראה מקורו של המנהג במשחקי הימורים ומזל עתיקים.

דמי חנוכה

שוב מנהג שמקורו לא לגמרי ברור, אולם כנראה שכבר אי אפשר לבטלו, יש הנותנים דמי חנוכה במטבעות שוקולד, ויש הנותנים גם וגם, והמהדרים הרוצים לשמח את ילדיהם נוהגים גם וגם.

אכילת לביבות וסופגניות

מעבר לכך שמאכלים אלו הם עתירי שמן, אין קשר ישיר לחנוכה, אולם הסופגנייה נהייתה המאכל הלאומי של חנוכה ועברה בשנים האחרונות שדרוגים רבים ומרובים. צירכו במתינות, ולא תצטערו על מאות קלוריות מיותרות.

מסיבות חנוכה 

מנהג הגננות הוא לאסוף את כל הורי הזאטוטים ולהציג בפניהם את כשרונותיה של הגננת בחנוכה. גם חג, גם הילדים כבר כמה חודשים בגן, אכן סיבה למסיבה.


הדלקת נרות חנוכה

קישורים נוספים
מאגר חומרים וקישורים לחנוכה ממכלת קיי

פרשת מקץ

פרשת מקץ

היא הפרשה העשירית בספר בראשית והיא ממשיכה את קורות חייו של יוסף. בעקבות הפתרון המוצלח של חלומות פרעה, יוסף מתמנה למושל מצרים והוא האחראי לאגירת המזון בשנות הרעב ולמכירתו בשנות השבע. כאשר הרעב מתגבר בארץ כנען, אחי יעקב באים לקנות לחם. יוסף מאשים אותם שהם מרגלים, אוסר את שמעון ודורש מהם שיבואו בפעם הבאה עם בנימין, וכאשר האחים מגיעים שוב, יוסף מפליל את בנימין ודורש שיישאר במצרים.
האחים משתחווים ליוסף

רשימת מאמרים ודברי תורה לפרשת מקץ


פתרון חלומות וחוכמה אלוקית - במאמר זה ננתח כיצד הצליח יוסף לפתור את חלומו של פרעה כשכל חכמי מצרים נכשלו. המאמר מסביר למה חשוב להקשיב לכל מילה ולהבין דבר מתוך דבר בין השורות. המאמר משווה את חוכמתו האלוקית של יוסף לזו של שלמה המלך כפי שבאה לידי ביטוי במשפט שלמה, המהווה את ההפטרה לפרשת מקץ.

דבר תורה קצר לפרשת מקץ

הפטרת פרשת מקץ - עיון בהפטרת פרשת מקץ (לרוב אינה נקראת בגלל חנוכה).

פרשת מקץ ושבת חנוכה - מספר רמזים לחנוכה בפרשת מקץ והסבר מדוע כמעט תמיד שבת חנוכה היא בפרשת מקץ.

הפטרת שבת חנוכה - שבת חנוכה היא כמעט תמיד בפרשת מקץ ויש לה הפטרה מיוחדת בספר זכריה.

מדע בפרשה - נהר הנילוס

מדוע יעקב הסכים לשלוח את בנימין לאחר ששמע את דברי יהודה?

פרשת מקץ לילדים - תקציר פרשת מקץ ודבר תורה קצר מעובד במיוחד לילדים.

לדמותו של יוסף - מאמר מקיף לפרשות האחרונות של ספר שמות, הסוקר את השינויים שחלו בדמותו ובהתנהגותו של יוסף.

חידות לפרשת מקץ - חידות ציורים וחידות מילוליות לכל המשפחה לפרשת מקץ.

דברי התורה של יואב לפרשה

סטטיסטיקה לפרשת מקץ - סטטיסטיקות שונות על פרשת מקץ.

תקציר פרשת מקץ

פרשת מקץ מתחילה שנתיים לאחר סיום פרשת וישב. פרעה חולם שני חלומות בלילה אחד. בראשון הוא רואה שבע פרות רזות בולעות שבע פרות מלאות ובחלום השני שבע שיבולים שדופות בולעות שבע שיבולים מלאות. בבוקר פרעה מכנס את כל חרטומיו ואף אחד מהם לא מצליח לפתור את החלום.

 יוסף פותר חלומות ועולה לגדולה

שר המשקים נזכר ביוסף, ומודיע לפרעה שיש נער עברי המסוגל לפתור חלומות, פרעה מבקש להביא את יוסף בפניו בלא דיחוי. 

יוסף פותר לפרעה את החלומות: יהיו שבע שנים של שובע גדול ולאחריהן שבע שנות רעב קשה. יוסף גם מציע לצבור ולאגור כמויות אדירות של חיטה וגם למנות איש חכם על כל הפעילות הזו. פרעה משתכנע ובוחר ביוסף לנהל את הפעילות וכך יוסף יוצא סוף סוף מן הכלא ומקבל מעמד של משנה למלך מצרים. 

יוסף מקבל את טבעת פרעה, מקבל ארמון משלו וגם מתחתן עם אוסנת בת פוטי-פרע כהן און, בתו של אדוניו הקודמים. יוסף אכן אוגר כמויות חיטה עצומות (וכנראה במחירים זולים מאד מאחר והיה היצע עצום וביקוש מוגבל) וגם נולדים לו שני בנים: מנשה ואפרים.

האחים מגיעים למצרים

שנות הרעב מגיעות, ויוסף פותח את המחסנים. גם אל יעקב אבינו ומשפחתו מגיע הרעב ויעקב, השומע כי במצרים יש חיטה, שולח את בניו פרט לבנימין להביא אוכל. יוסף מזהה את אחיו ומתנכר להם. 

האחים משתחווים ליוסף (התגשמותו של החלום הראשון). יוסף טוען שהם מרגלים והם מספרים לו שהם כולם אחים ושיש להם עוד אח בבית. יוסף אוסר את כולם לשלושה ימים ואחר כך מציע להם עיסקה כזו: אח אחד יישאר בכלא ושאר האחים ילכו עם אוכל אבל יצטרכו לחזור שוב עם האח הצעיר, על מנת שיוסף יאמין להם. 

יוסף אוסר את שמעון ולאחים אין ברירה. בבואם חזרה לארץ כנען הם גם מגלים שהכסף שהביאו לקנות אוכל לא נלקח כלל. יעקב לא מוכן בכלל לשמוע על הורדת בנימין לארץ מצרים, אולם אין ברירה, האוכל תם ואם בנימין לא ירד, לא יוכלו לקבל עוד חיטה. 

האחים מגיעים שוב למצרים

יהודה לוקח אחריות אישית על בנימין, יעקב מסכים בחוסר רצון. כאשר האחים מגיעים למצרים הם מקבלים יחס מצוין, מביאים אותם בית יוסף, נותנים להם מים לרחוץ והם מוזמנים לארוחה בבית יוסף. 

למחרת הם עומדים לצאת לדרכם בחזרה ויוסף מצווה את עבדיו למלא את שקיהם בתבואה אבל להחביא את הגביע שלו בשק של בנימין. האחים יוצאים ויוסף שולח את עבדיו לרדוף אחריהם ומאשים אותם בגנבה. 

האחים מכחישים ומתחילים בחיפוש. כאשר נמצא הגביע בשקו של בנימין קורעים האחים את בגדיהם וחוזרים העירה. האחים מציעים ליוסף שהם יישארו עבדים ובנימין יחזור לאביו אולם יוסף אומר להם שרק הגנב (בנימין) יישאר אצלו כעבד וכל השאר יכולים ללכת בשלום לאביהם.

אומנות בפרשת מקץ

ולקינוח סדרת איורים בצבעי מים של ויליאם בלייק (הידוע יותר בתור משורר). התמונה השלישית בסדרה בה יוסף מתוודע אל האחים תופיע בדף לפרשת ויגש.
האחים משתחווים ליוסף
האחים משתחווים ליוסף - ויליאם בלייק - 1784 מוזיאון פיצוויליאם קמברידג'
יוסף אוסר את שמעון
יוסף אוסר את שמעון - ויליאם בלייק - 1784 מוזיאון פיצוויליאם קמברידג
שימו לב ליוסף הנמנע מלהסתכל לאחיו בעינים (ואכן גם בתורה נאמר שיוסף יצא בשלב מסוים מן החדר ובכה) ובחוסר האונים של האחים לנוכח מאסר שמעון. בתמונה השנייה נראה יוסף משלב ידו כמעין תפילה שתוכניתו (שפרטיה עדיין ממש לא ברורים, כנראה גם לא ליוסף עצמו) תצליח.

הפרשות הבאות
פרשת ויגש
פרשת ויחי
פרשת שמות 

פרשת וישב

פרשת וישב

הפרשה מתארת את חלומות יוסף, מכירתו והורדתו למצרים, מעשה יהודה ותמר וקורות חייו של יוסף במצרים, הצלחתו בבית פוטיפר, האשמתו באשמות שווא על ידי אשת פוטיפר, מאסרו בכלא וחלומות שר האופים ושר המשקים אותם יוסף פותר.

מאמרים לפרשת וישב

לדמותו של יוסף - המאמר מנסה לתאר את תהליך השינוי שחל ביוסף, מנער מביא דיבה רעה ועד שהוא מגיע לדרגת יוסף הצדיק, דרך התחנות השונות בחייו.

דבר תורה לפרשת וישב - דברי תורה קצרים לפרשת וישב

הפטרת פרשת וישב - ביאור הפטרת פרשת וישב בספר עמוס

מדוע נענש יוסף - הסבר חדש לשאלה מדוע נענש יוסף בשנתיים נוספות בבית הכלא עד לשחרורו.

בשמים - השיירה שלקחה את יוסף מצרימה נשאה איתה בשמים ריחניים. המאמר יעסוק בקצרה במקורות הבושם.

כל האומר ... חטא אינו אלא טועה - על חטאים, ותירוצים. מי נדחה מהבכורה ומי ראוי להיות מלך.

חידות לפרשת וישב - חידות ציורים וחידות מילוליות לפרשת וישב למבוגרים ולילדים.

פרשת וישב לילדים - תקציר פרשת וישב מעובד במיוחד לילדים בתופסת דבר תורה קצר לפרשת וישב

תפזורת לפרשת וישב

אסטרונומיה בפרשה - מהם אחד עשר הכוכבים מחלום יוסף? המאמר מנסה למצוא מהם אותם אחד עשר הכוכבים מחלום יוסף ואף להציע תאריך מדויק לחלום.

דברי התורה של יואב - דברי תורה קצרים לפרשה

סטטיסטיקה בפרשת וישב - מספר הפסוקים מילים והפרשיות בפרשה והערות סטטיסטיות

תקציר פרשת וישב

פרשת וישב עוסקת בסיפור מכירת יוסף והורדתו למצרים.

פרשת וישב נפתחת בתיאור יוסף שהוא בן 17 שמתרועע בעיקר עם בני בלהה וזלפה ומביא את דיבתם רעה לאביהם. מתואר כי יעקב אוהב את יוסף יותר משאר בניו (כמו שאהב את רחל יותר מלאה) ועושה לו כתונת פסים.

יחסו המועדף של יעקב גורם לאחים לשנוא את יוסף. יוסף חולם שני חלומות ובהם נראה כי האחים ואף אביו ואמו משתחווים לו. הוא מספר חלומות אלו לאחיו (לא ברור לשם מה) ואלו מוסיפים לשנוא אותו יותר.

מכירת יוסף

יעקב מבקש מיוסף לראות מה שלום אחיו הרועים את הצאן בשכם, אחי יוסף רואים אותו מתקרב ורוצים להורגו, אולם ראובן משכנע אותם לזרוק אותו לבור מתוך הנחה שהוא יחזור ויציל אותו לאחר מכן. העצה מתקבלת יוסף מופשט מכותנתו ומושלך לבור.

האחים יושבים לאכול (כנראה התרחקו מהבור) ובדרך רואים שיירת ישמעאלים בדרך למצרים. יהודה מציע להעלות את יוסף מהבור ולמוכרו כעבד במקום להורגו וגם הצעה זו מתקבלת.

לגבי מכירת יוסף עצמה הפסוקים קצרים ומופיעים שם גם מדיינים כמי שהעלו את יוסף מהבור (למעשה לא רשום שהאחים ביצעו את פעולת המכירה ממש, למרות שזה מה שיוסף חושב ולמרות שהם כמובן נאשמים על כך) אולם בסופו של דבר יוסף נמכר תמורת עשרים שקל כסף (לשם השוואה, אברהם קנה את מערכת המכפלה בארבע מאות כסף).

ראובן חוזר לבור (לא ברור למה הוא נפרד משאר האחים) ורואה שיוסף איננו. לא ידוע אם שאר האחים שיתפו את ראובן במה שקרה ובכל מקרה האחים קורעים את כותנת יוסף, טובלים אותה בדם ומביאים אותה ליעקב אביהם. יעקב קורע את בגדיו ומתאבל על יוסף ימים רבים וממאן להינחם.

יהודה ותמר

לאחר מכן הפרשה מספרת על נישואי יהודה לבת-שוע ועל שלושת הבנים שנולדו לו. יהודה בחר בתמר כאשה לבנו הבכור שהיה רע והומת על ידי ה', בנו השני ייבם את תמר אך לא רצה בייבום ולכן שחת את זרעו וה' המית גם אותו. יהודה לא נתן את תמר לבנו השלישי ותמר נשארה אלמנה שאינה יכולה להינשא לאף אחד אחר. לבסוף תמר במצוקתה גורמת ליהודה לשכב עמה והיא הרה לו, בתחילה יהודה גוזר את דינה לשריפה אך כשמתברר לו כי הוא האבא הוא מניח לה ומאשר כי היא הצודקת. מהריון זה נולדו פרץ וזרח.

יוסף במצרים

לאחר פרשיה זו (שאורכת שנים רבות ובוודאי היא מאוחרת משאר הפרשה, ויש לשים לב למה הוכנסה דווקא כאן, המפרשים מתייחסים לסוגיה זו ושימו לב לביטוי "הכר נא" החוזר בשני הסיפורים), חוזרת התורה לתאר את קורותיו של יוסף במצרים.

יוסף נמכר לבית שר הטבחים (שלא היה אחראי על האוכל אלא על ענייני מלחמה או הוצאות להורג) ומצליח שם מאד וממונה על כל הבית. אשת פוטיפר מפצירה בו לשכב עמה וכשהוא מסרב היא תופסת בו וקורעת את בגדו ומאשימה אותו שניסה לשכב עמה. יוסף נכלא אולם גם בבית הסוהר הוא מגיע לדרגה בכירה.

יוסף בבית הסוהר

סיום פרשת וישב מתאר את מאסרם של שר האופים ושר המשקים ואת החלומות שהם חלמו (הפרשה מתחילה ומסתיימת בחלומות). יוסף פותר להם את החלומות, ואכן פתרונו של יוסף מתקיים. נציין כי החלומות אינם קשים לפתרון וכל מי שמתמצא בתרבות המצרית ובמעשיהם של שר האופים ושר המשקים יכול היה להגיע לפתרון דומה בהסקה לוגית (ראו הרחבה על כל החלומות שיוסף פותר).

הפרשה מתארת עד כמה התערה יוסף והכיר את התרבות המצרית. ביום ההולדת של פרעה (יום ההולדת היחידי המוזכר בתנ"ך) היה מקובל לתת חנינות לאסירים מצד אחד ולהוציא לפעול גזרי דין מוות מן הצד השני. יוסף ידע שהיום מגיע, ידע מה עשו שר האופים ושר המשקים וידע לכוון מה יהיה גורלו של כל אחד מהם (ואולי בתפקידו אפילו קיבל את צו השחרור וצו ההוצאה להורג וידע בוודאות מה עומד לקרות). בכל מקרה הצלחתו של יוסף בפתרון חלומות תועיל לו מאד בעתיד.

יוסף מבקש משר המשקים שיזכיר אותו אצל פרעה ושידאג גם לו לחנינה אולם שר המשקים כשרווח לו יוצא מבית הכלא שוכח את יוסף ואינו מזכירו כלל.
האחים מביאים את כותנת יוסף ליעקב. פרידריך ויליאים שאדו. 1816 אלטא-נשיונלגלארי (הגלריה הלאומית הישנה) ברלין. שימו לב כיצד יעקב קורע את בגדיו ולבנימין הצעיר שאינו מבין מה העצב שאופף את אבין.

הפרשות הבאות

פרשת מקץ
פרשת ויגש
פרשת ויחי

פרשת וישלח

פרשת וישלח

פרשת השבוע, פרשת וישלח היא הפרשה השמינית בספר בראשית והיא מתארת את חזרתו של יעקב לארץ ישראל, פגישתו עם עשו, מעשה דינה ומלחמת שכם, לידת בנימין ומות רחל וחזרתו של יעקב לבית אל ולחברון ופטירתו של יצחק. הפרשה מסיימת בתולדותיו של עשו. תקציר מלא של הפרשה מופיע לאחר המאמרים.

מאמרים לפרשת וישלח

המלכים שמלכו לפני בני ישראל - המאמר דן בפסוק שמדבר על עתיד רחוק (המלוכה מתחילה בישראל רק מאות שנים אחרי הכניסה לארץ), ועל היחס בתקופת המקרא בין אדום לעם ישראל.

יעקב וישראל - פעמיים משנים את שמו של יעקב לישראל. פעם ראשונה משנה את שמו המלאך ופעם שנייה אלוקים בכבודו ובעצו. אולם יעקב ממשיך להיקרא יעקב ולעתים גם ישראל. במאמר נבחן את הסיבות לכך.

ואביו קרא לו בנימין - מאמר אורח המתאר את היחודיות של בני שבט בנימין ואת הקשר לכך שהם בעלי שתי ידים ימניות.

קטונתי - שירו של יונתן רזאל מהווה אפשרות דרישה שונה במעט של הפסוקים. האזינו לשיר וקיראו את הפרשנות שלי לחלוקת המילים.

כל האומר ... חטא אינו אלא טועה - בעקבות חטא ראובן המתואר בפרשה. על חטאים, ותירוצים. מי נדחה מהבכורה ומי ראוי להיות מלך.

הפטרת פרשת וישלח - הפטרת הפרשה בספר עובדיה.

יעקב נאבק במלאך - אומנות בפרשה - מבחר תמונות אומנות המתארות נושא זה.

פרשת וישלח לילדים - תקציר פרשת וישלח מעובד לילדים בתוספת דבר תורה קצר לפרשת וישלח.

מדע בפרשה - הכלאות והרכבות - מהם הימים המסתורים אותם מצא ענה במדבר?

ותצא דינה - סקירת הספר ותצא דינה של חיים חיון הדן כולו במעשה דינה המופיע בפרשת וישלח.

חידות לפרשת וישלח - חידות מילוליות וחידות ציורים לפרשת וישלח.

תפזורת לפרשת וישלח

סטטיסטיקות לפרשת וישלח - פרשיות, מספר הפסוקים המילים והערות.

תקציר פרשת וישלח

פרשת וישלח מתארת את חזרתו של יעקב אבינו מחרן לארץ ישראל. יעקב מעוניין להתפייס עם עשו ושולח משלחת מלאכים לפייסו, המלאכים מודיעים ליעקב כי עשיו בא לקראתו עם מחנה של ארבע מאות איש. יעקב מחלק את מחנהו לשניים, שמא פני עשו למלחמה, מכין לעשו תשורה גדולה וכמובן נושא תפילה לה' "הצילני נא מיד עשו".

יעקב עובר את הירדן במעבר יבוק וכשנשאר לבדו נאבק במלאך עד אור הבוקר. במאבק אין צד מנצח והמלאך נוקט "טריק מלוכלך" ומכה מתחת לחגורה, בירך יעקב. לאחר מכן מופיעה המצווה לא לאכול את גיד הנשה, לזכר הפגיעה ביעקב. זוהי אחת המצוות הבודדות בספר בראשית. גם לאחר הפגיעה, יעקב עדיין לא מרפה מהמלאך, שמבקש מיעקב שיעזוב אותו. יעקב לא מוכן לשחרר את המלאך עד שיזכה לברכה. המלאך מברך את יעקב ומשנה את שמו לישראל. יעקב קורא למקום פנואל כי ראה שם פני אלוקים.

יעקב ועשו נפגשים, עשו אינו מעוניין במתנותיו של יעקב אך לוקח אותן אחרי הפצרה, עשו מציע ליעקב לבוא איתו אך יעקב מסרב. יעקב קונה חלקת שדה ליד שכם. לאחר מכן מתואר מעשה דינה.

דינה נחטפת ונאנסת על ידי שכם בן חמור, מתנהל משא ומתן להשבתה ובני שכם מסכימים למול את עצמם, ביום השלישי למילתם באים שמעון ולוי, מחריבים את שכם והורגים כל זכר.

יעקב נאלץ לברוח מהאזור לכיוון בית אל, שם הוא טומן את כל הנזמים וחפצי העבודה הזרה שהיו ברשות משפחתו. כמו כן התורה מספרת לנו בפסוק תמוה מעט על מותה של דבורה, מינקת רבקה, ועל כך שנקברה מתחת לאלון ושם האלון שונה לאלון בכות. התורה לא מרחיבה בפרטים ולנו נותר רק לתמוה ולנסות לשער את פשר הכוונה בהזכרתה של דמות שולית לכאורה.

בדרך לבית אל נגלה ה' אל יעקב, חוזר על שינוי השם לישראל, ומבטיח ליעקב כי מזרעו יצאו מלכים. יעקב בונה מצבה באותו מקום. בדרך לבית לחם רחל יולדת ונפטרת בלידה, בנימין, בנו הצעיר של יעקב נולד בארץ ישראל. יעקב קובר את רחל בדרך לבית לחם. לבסוף יעקב חוזר ליצחק אביו ומסופר על פטירתו של יצחק אבינו בגיל 180 שנה. הפרשה מסתיימת בתיאור תולדותיו של עשו, רשימת האלופים שיצאו מזרעו ורשימת המלכים שמלכו בארץ אדום.

אומנות בפרשה

המאבק של יעקב במלאך הינו נפוץ באומנות. התמונה הבאה של רמברנדט היא המפורסמת ביותר בנושא זה. התמונה מוצגת במוזיאון Gemaldegalerie בברלין
יעקב נאבק במלאך - רמברנדט
יעקב נאבק במלאך - רמברנדט 1659
תמונה נוספת של אז'ן דלקרואה מהמאה ה-19 היא הפרסקו הבא בכנסיית סיינט-סולפיס בפריס (הכנסייה הופיעה בספר "צופן דה וינצ'י" וזכתה להתעניינות מרובה מאז. בדומה לתמונות של דה וינצ'י שהופיעו באותו ספר. תמונות אחרות של דה-וינצ'י באותו אולם במוזיאון הלובר מקבלות תשומת לב מועטה ביותר. גם אומנות צריכה מזל). שימו לב להבדלים בין התמונות. אצל רמברנדט נראה המלאך כמוביל ויעקב כמתגונן ואילו אצל דלקרואה יעקב נראה בבירור כמוביל ועומד לנצח בקרב ולכן המלאך מחזיק בירכו ופוגע בו שם.
יעקב נאבק במלאך -דלקרואה
יעקב נאבק במלאך -דלקרואה - פריז 1857

הפרשות הבאות
פרשת וישב
פרשת מקץ
פרשת ויגש

פרשת ויצא

פרשת ויצא

פרשת השבוע, פרשת ויצא היא הפרשה השביעית בחומש בראשית ומתארת את קורותיו של יעקב אבינו בבית לבן, נישואיו הולדת הילדים עד החלטתו לחזור לארץ ישראל.

מאמרים ודברי תורה לפרשת ויצא 

תתן אמת ליעקב המאמר - סוקר את מידת האמת כמאפיינת את יעקב אבינו וזאת על רקע מעשה "הרמאות" בנטילת הברכות וכן קורותיו בבית לבן ובהמשך דרכו. המאמר מציג את ההשלכות של מעשה הרמאות אשר למרות היותו נחוץ גרם ליעקב לשלם מחיר כבד.

מדע בפרשה - גנטיקה - האם יעקב אבינו היה מהראשונים שפיענח את עניין התורשה?

הפטרת פרשת ויצא - מאמר על הפטרת פרשת ויצא בספר הושע.

בית אל - על חשיבות האירועים בבית אל, חלומות יעקב בבית אל, ועל שם המקום.

מדוע גנבה רחל את התרפים - מאמר אורח מאת אריאל סטולמן.

פרשת ויצא לילדים - תקציר פרשת ויצא מעובד במיוחד לילדים ודבר תורה קצר.

אומנות בפרשת ויצא - המאמר סוקר גלריה קטנה בפרברי לונדון ובה אוסף קבוע המציג תמונות רבות מתוכן ארבע תמונות הקשורות לפרשת ויצא. המאמר מביא את התמונות ומידע על הגלריה.

משמעות השם גד - הסבר על המשמעויות השונות של השם גד.

חידות לפרשת ויצא - חידות מילוליות וחידות ציורים למבוגרים וילדים על פרשת ויצא

תפזורת לפרשת ויצא

סטטיסטיקה לפרשת ויצא - נתונים מספריים וסטטיסטיים על פרשת ויצא.

דבר תורה קצר לפרשה - מאת יואב (שני דברי תורה שונים)

תקציר הפרשה

פרשת ויצא היא פרשה ארוכה המהווה יחידה אחת בחיי יעקב אבינו, התקופה בה הוא חי מחוץ לארץ ישראל. 

פרק כ"ח  

בפרק מתוארת עזיבתו של יעקב את ארץ ישראל. יעקב מגיע למקום (והפרשנים אומרים שמקום זה הוא הר המוריה, מקום העקידה), שוכב לישון וחולם את חלום סולם יעקב הידוע. בחלומו מתגלה אליו ה' מברך אותו ומבטיח לשמור עליו. 
כאשר יעקב מתעורר הוא זוכר את חלומו, מציב אבן במקום למצבה ונודר נדר לתת מעשרות לה'. 

פרק כ"ט 

יעקב מגיע לחרן לבאר המים ושואל את הרועים על לבן. כאשר רואה יעקב את רחל הוא מזיז לבדו את האבן על פי הבאר. זו עבודה קשה שלרוב צריכים בשבילה את כל הרועים. רועי חרן לא סמכו אחד על השני ולכן שמו אבן גדולה על פי הבאר, מעין מנעול, שרק כולם ביחד יוכלו לפתוח וכך לא יוכל איש בודד לגזול את המים. 

יעקב גר אצל לבן חודש ימים. לאחר חודש שואל לבן את יעקב מה משכורתו ואנו מתוודעים לכך שללבן יש שתי בנות, לאה ורחל. יעקב מבקש להתחתן עם רחל ולבן נוקב מחיר יקר מאד, שבע שנות עבודה תמורת רחל. 

כאשר עוברות שבע השנים, ויעקב מבקש את רחל, עורך לבן משתה גדול, אולם לבן רימה את יעקב ונתן לו את לאה. כאשר יעקב מתרעם, מלגלגל עליו לבן, ויש בכך מידה כנגד מידה על מעשהו של יעקב, שבמקומם לא מקובל לתת את הצעירה לפני הבכירה.

לאחר שבוע יעקב נושא גם את רחל ומתחייב לשבע שנים נוספות של עבודה (וכדאי לתקן טעות נפוצה, יעקב לא חיכה עוד שבע שנים בשביל להתחתן עם רחל). 

התורה מציינת כי יעקב אהב את רחל יותר מאשר את לאה. מיד אחר כך כתוב "וירא ה' כי שנואה לאה". יעקב בוודאי לא שנא את לאה, אולם כאשר יעקב אהב את רחל יותר, הרגישה לאה כאשה שנואה. לאה יולדת בנים אך רחל עקרה. 

פרק ל'

לאחר שלאה ילדה ארבעה בנים: ראובן, שמעון, לוי ויהודה, רחל, ביאושה, נותנת את שפחתה - בלהה - לאשה ליעקב (מזכיר במעט את סיפור שרה והגר). בלהה יולדת את דן ונפתלי. בניגוד לשרה ולהגר אנו רואים שהילדים הם כמו ילדי רחל והיא קוראת להם בשמות ורואה בהם ילדים שלה. מקרה השפחה שקמה תחת גבירתה לא קרה הפעם. 

לאה רואה שהיא עצרה מלדת ואף היא נותנת את שפחתה -  זלפה - ליעקב וגם זלפה יולדת שני בנים, גד ואשר (שוב, לאה נותנת לילדים את השמות). לאחר מכן ובעקבות עסקה מפוקפקת בה רחל קונה מלאה דודאים (אולי סגולה נגד עקרות?) תמורת הזכות שיעקב יישן באוהלה, לאה הרה שוב ויולדת עוד שני בנים, יששכר וזבולון. לאחר מכן היא יולדת בת ושמה דינה.  

סוף סוף אלוקים זוכר את רחל ושומע אליה (ומכאן שרחל התפללה אל ה' שייתן לה בנים) ורחל יולדת את יוסף. לאחר שיוסף נולד וליעקב יש בנים מכל נשותיו, רוצה יעקב לחזור לביתו. יעקב מציע ללבן עסקה בה יעקב ימשיך לרעות את צאן לבן אולם הכבשים והעזים בעלי הצבעים המוזרים שיולדו יהיו שייכים ליעקב. ליעקב נעשה נס וכל העזים אכן ילדו וולדות נקודים עקודים וטלואים. ניתן לומר שיעקב היה בין הראשונים שהבין גנטיקה מהי, ושגם הורים שאינם נראים בעלי תכונה מסוימת יכולים להוריש תכונה זו לצאצאיהם (גן שאינו דומיננטי). 

פרק ל"א

עדרו של יעקב הלך וגדל.  יעקב שומע את דברי בני לבן המאשימים את יעקב בגניבת עדרם ומרגיש ביחס שונה מצד לבן.  הוא זוכה שוב להתגלות של ה' שאומר לו לחזור לארצו. 

יעקב מתייעץ עם נשותיו, מספר להן את כל הסיפור ומבקש את רשותן לחזור, מפני הנימוס. שתיהן כאחת עונות לו שאין להן חלק ונחלה בבית אביהן ושהוא מתייחס אליהן כנוכריות ועל יעקב לעשות ככל אשר הורה לו אלוקים. יעקב ומשפחתו בורחים, ורחל גונבת את התרפים - כלי עבודה זרהֿ - של לבן. 

לבן, שהדבר נודע לו לאחר שלושה ימים, רודף אחריהם עד שהוא משיג אותם. לבן משחק את עצמו כנפגע מעזיבתו של יעקב (ל"א כו-כט), אולם מהר מאד עובר לאיומים ומדגיש שאינו פוגע ביעקב ובמשפחתו (בנותיו ונכדיו של לבן!) רק בגלל התגלות של מלאך אלוקים שהייתה לו! 

בסופו של דבר מגיע לבן לעיקר ושואל את יעקב מדוע גנב את אלוקיו. יעקב שאינו יודע שרחל לקחתם אומר כי מי שגנב את התרפים לא יחיה (ואולי בכך גוזר את דינה של רחל למיתה בלידתה בפרשת וישלח) אולם לבן לא מוצא את התרפים. 

לאחר מכן בפסוקים לו-מג מוציא יעקב את כל אשר בלבו על לבן ועל היחס הרע שזכה לו במשך השנים הרבות. לבן ממשיך בהצטדקויותיו ומציע ליעקב לכרות ברית ביניהם. השנים מלקטים גל אבנים וכורתים ברית. הפרשה מסתיימת כאשר יעקב ממשיך לכיוון ארץ ישראל ופוגש במלאכי אלוקים וקורא למקום מחנים. הפרשה מתחיל בחלום על מלאכים ומסתיימת במפגש עם המלאכים.


חלום יעקב - ארנט דה חלדר - גלריית  Dulwich לונדון


הטקסט המלא של פרשת ויצא מכון ממרא

הפרשות הבאות
פרשת וישלח
פרשת וישב
פרשת מקץ

פרשת תולדות

פרשת תולדות

פרשת השבוע, פרשת תולדות היא הפרשה השישית בחומש בראשית ועוסקת בקורותיו של יצחק אבינו. שיא הפרשה הוא ברכות יצחק ליעקב.
יצחק מברך את יעקב

מאמרים ודברי תורה לפרשת תולדות 


פרשת תולדות מתארת את חייו של יצחק. התולדות הן סדרות של סיפורים וכול ספר בראשית מורכב מסיפורי תולדות. המאמר יציג את החלוקה לתולדות ואת משמעותם.

מאמר נוסף בעניין התולדות, יציג את ההבדלים בצורת הכתיבה של המילה תולדות במקומותיה השונים בתנ"ך וינסה למצוא משמעויות להבדלים אלו.

הפטרת פרשת תולדות - עיון בהפטרת פרשת תולדות בספר מלאכי .

ברכות יצחק ליעקב - עיון בפרשיית הברכות המנסה להתמודד עם מספר שאלות העולות ממנה. מדוע נהגה רבקה כפי שנהגה? מדוע נחרד יצחק? ועוד.

דבר תורה לפרשת תולדות - דברי תורה קצרים לפרשה

פרשת תולדות לילדים - תקציר הפרשה מעובד לילדים בתוספת דבר תורה קצר לפרשת תולדות 

מדע בפרשה: תאומים - על תאומים בתורה ועל תאומים בכלל

תפזורת לפרשת תולדות

מדע בפרשה חמשת החושים - היכן בברכת יצחק ליעקב מוצאים את חמשת החושים?

סטטיסטיקה לפרשת תולדות - פסוקים פרשיות ונתונים סטטיסטיים אחרים על הפרשה



תקציר פרשת תולדות

פרשת תולדות עוסקת בעיקר בתולדות יצחק. הפרשה מתחילה בפרק כ"ה  פסוק י"ט: התורה מוסרת לנו את גילו של יצחק בנישואיו - ארבעים שנה. מסתבר שגם רבקה הייתה עקרה, אולם יצחק התפלל בעדה וה' נעתר לו. 

רבקה הרגישה דבר מה מוזר בהריונה. לא ברור מה הרגישה, התורה מתארת זאת במילים ויתרוצצו הבנים בקרבה. רבקה הבינה שיש משהו שאינו שגרתי בהריון שלה והלכה לשאול את ה' ומכאן שרבקה הייתה נביאה (הוכחה נוספת נסו למצוא בהמשך הפרשה). 

לרבקה נאמר שיש לה תאומים. בעת הלידה יצא הילד הראשון, אדום כולו ונקרא עשו הילד השני החזיק בעקב אחיו ונקרא יעקב. יצחק היה בן שישים שנה כאשר נולדו הבנים.

שני הבנים התגלו כשונים מאד, עשו איש שדה, אוהב ציד ויעקב איש תם יושב אוהלים. גם העדפות ההורים היו שונות. יצחק אהב את עשו ואילו רבקה אהבה יותר את יעקב. 

בגיל צעיר למדי (כאשר ישנה אפשרות שהנערים היו בני 15 שנה והאירוע לפי המדרש התרחש ביום פטירתו של אברהם אבינו), חזר עשו מן השדה עייף וראה את יעקב מבשל נזיד. עשו מבקש מיעקב את הנזיד, בלשון משונה מאד "הלעיטני נא מן האדום האדום הזה כי עייף אנוכי". 

המילה נא, אין משמעותה בבקשה, אלא של אוכל שאינו מבושל כל צורכו ומראה על גסותו ותאוותו של עשו. 

יעקב מנצל את ההזדמנות וקונה תמורת הנזיד את בכורתו של עשו. על מנת שלא נחשוב שיעקב ניצל מצוקה של עשו, מדגישה התורה כי עשו אכל ושתה קם והלך, ובז לבכורה, כלומר גם כשהוא היה שבע לגמרי, עשו לא רואה שום ערך בבכורה. עד היום משמש הביטוי "נמכר תמורת נזיד עדשים" לתיאור עסקה בה מוכרים משהו רב ערך תמורת משהו פעוט ביותר.

בפרק כ"ו חוזרים לעסוק ביצחק, ויעקב ועשו לא מופיעים כלל. בארץ ישראל יש שוב רעב ובדומה למצב בימי אברהם, יצחק יורד דרומה בדרכו למצרים. 

ה' מתגלה אליו ואומר לו לא לרדת מצרים, להישאר בארץ ומברך את יצחק בכל הברכות אשר ברך את אברהם. והנה הדברים לא משתנים ולמרות שכבר חלפו כמה עשרות שנים, מנהג גרר היה כשהיה ואנשי המקום מתעניינים ברבקה. 

ליצחק אין ברירה אלא בנקיטת אותה שיטה שנקט אברהם והוא מציגה כאחותו. רבקה אינה נלקחת לבית אבימלך באופן מיידי אולם לאחר ימים רבים התרמית מתגלה ואבימלך פונה ליצחק וגוער בו (אך לא מכחיש את חשדותיו שהיו הורגים אותו על דבר אשתו). 

יצחק אכן מתברך ומהזרעים שהוא זורע הוא קוצר מאה שערים, כמות תבואה גדולה מאד. קנאת הפלשתים לא מאחרת לבוא. הפלשתים מקנאים בו כל כך שהם סותמים את כל בארות המים שחפר אברהם כשהיה שם (למרות שיכלו להשתמש במים לעצמם, שנאתם גרמה להם להרוס) ואבימלך מגרש את יצחק במילים "לך מאתנו כי עצמת ממנו מאד". 

יצחק עולה צפונה וחופר מחדש את בארותיו של אברהם, אולם בכל מקום יש ריב עם הרועים המקומיים הטוענים לבעלות על המים (וזאת לאחר שסתמו את הבארות!), בסופו של דבר הוא מגיע לבאר שאין עליה מריבה וקורא את שמה רחובות (שממוקמת דרומית לבאר שבע ורחוקה מרחובות של ימינו). 

יצחק זוכה להתגלות נוספת ולברכות ובונה מזבח, ואבימלך ופיכל מגיעים אליו לבקש ברית (השוו לסוף פרק כ"א). יצחק שואל מדוע באתם אלי ואתם שנאתם אותי (שאלה זהה לחלוטין ישאל יפתח הגלעדי את זקני גלעד, מאות שנים לאחר מכן) ואבימלך מבקש מיצחק ברית. 

לאחר הברית מוצאים עבדי יצחק מים ויצחק קורא שם המקום שבעה (על שם השבועה בינו ובין אבימלך) ולעיר באר שבע (ובכך שוב חוזר על מעשי אברהם אביו). הפרק מסתיים בנישואיו של עשו בגיל ארבעים, ובציון העובדה שיצחק ורבקה לא היו מרוצים מנישואים אלו. 

פרק כ"ז, עוסק בנושא ברכת יצחק. יצחק מזדקן, ואינו רואה ומבקש מעשו לצוד לו ציד לפני שיברך אותו. 

רבקה שומעת וקוראת מיד ליעקב ומשדלת אותו להביא ליצחק אביו מטעמים (אותם תכין בעצמה) על מנת שיעקב יקבל את הברכה. 

יעקב מוטרד מכך שהוא ועשו שונים מאד ובסופו של דבר יכול להיות שיצחק יקלל אותו אולם רבקה לוקחת על עצמה את האחריות למעשה. רבקה מלבישה את יעקב בבגדי עשו (שיש אומרים שהיו בגדיו של נמרוד ואולי בעבר הרחוק אף בגדיהם של אדם וחווה). 

יעקב מגיע אל יצחק שמתפלא איך עשו חזר כל כך מהר. יעקב מתפתל בדבריו ויצחק עדיין לא משתכנע ומבקש למשש אותו, לאחר המישוש אומר יצחק את הפסוק שנהיה מטבע לשון: "הקול קול יעקב והידים ידי עשו"). 

יצחק עדיין לא לגמרי משתכנע ושואל שוב לזהותו ורק אז מקבל ממנו את המאכלים. לאחר מכן יצחק מברך את יעקב וכמובן ברגע בו יעקב יוצא נכנס עשו עם מטעמים משובחים לא פחות ומבקש מאביו לאכול ולברך אותו. 

יצחק נחרד חרדה גדולה, עשו מזדעק ובוכה ומתחנן גם הוא לברכה. עשיו מזכיר לעצמו כי יעקב כבר לקח את בכורתו ועתה לקח גם את ברכתו (ומשחק המילים בין בכורה לברכה, בולט) ומשכנע את יצחק לברך גם אותו (בברכה שאינה שונה כמעט מברכתו של יעקב). 

עשו הכועס על יעקב מתכנן להרוג את יעקב (אך רק לאחר שיצחק ימות) ורבקה השומעת דברים אלו שולחת את יעקב לחרן אל לבן אחיה. בנוסף רבקה פונה ליצחק ואומרת לו שאל ליעקב להתחתן עם אשה מבנות הארץ, יצחק מבין היטב את העניינים ושולח את יעקב לקחת אשה מבנות לבן דודו ובכך מאשר ומחזק את תוכניתה של רבקה. 

שוב, על מנת למנוע מצב בו נחשוד שיעקב ניצל את עשו, יצחק חוזר על כל הברכות שניתנו לאברהם ליעקב ומחזק אותן, ובכך מאשר כי יעקב הוא היורש של אברהם (ומסתבר מכך שלברכה אותה תכנן לתת לעשו יש משמעות שונה, ולא העברת ברכת אברהם). 

הפרשה כולה מסתיימת בכך שעשו הרואה שנשותיו אינן מוסכמות על הוריו לוקח בנוסף גם את בתו של ישמעאל, אולם הוא אינו נפרד משאר נשותיו.

עניין הברכות מציב קשיים מרובים (והנה מאמר מורחב בנושא הברכות) לקורא, ולפרשנים שיטות שונות להתמודד עם נושאים אלו. איך יצחק לא ידע מיהו עשו ותכנן לברך אותו? איך רבקה לא חששה לרמות? האם יעקב שיקר? מדוע בכלל היו הבדלים גדולים כל כך בין שני אחים שגדלו באותו בית ולאותם הורים (בניגוד לישמעאל שאמו הייתה שונה) ועוד.

אומנות בפרשה

נושא הברכה של יצחק העסיק רבות את אנשי האומנות. נביא שני פרסקאות של רפאל הנמצאים בותיקן. בתמונה הראשונה, ברכת יצחק ליעקב, יש דמויות רבות וקשה להבין מיהו יעקב ומיהו האיש המחזיק אותו. שימו לב לחפצים המוזרים על השולחן ובפרט לפירמידה שתפקידה אינו ברור (מלחייה?). עשו בצד שמאל של התמונה נראה נכנס וכנראה שבדיוק הברכה הסתיימה.
יצחק מברך את יעקב
יצחק מברך את יעקב - רפאל - 1518 - ותיקן

התמונה השנייה מציגה את עשו, את הציד (למרות שעשו כבר הכין מטעמים מהציד) יעקב ורבקה עומדים בצד (רבקה אינה נראית בתמונה הראשונה) ועל פניו של יצחק הבעה שיכולה להתפרש גם כהפתעה אך אולי כהשלמה עם מה שקרה.


יצחק ועשו
יצחק ועשו - רפאל 1518 ותיקן



הפרשות הבאות
פרשת ויצא
פרשת וישלח
פרשת וישב

פרשת בראשית

פרשת בראשית

פרשת בראשית פותחת את התורה כולה ומתוארים בה בריאת העולם ובריאת האדם. אדם וחוה בגן עדן ופרי עץ הדעת. לידת קין והבל ורצח הבל בידי קין והמשך השושלת מאדם דרך שת בנו עד ימי נוח והחלטתו של הקב"ה להחריב את העולם עקב חטאי בני האדם.

מאמרים לפרשת בראשית

בריאת העולם - עיון בפרשת בריאת העולם ובפרט בהבדלים בין הנאמר לבין מה שהתבצע בפועל וניסיון להציע פירוש להבדלים אלו.

ויהי אור - על בריאת האור ביום הראשון והמאורות ביום הרביעי, הכפילות לכאורה והשוני בין הימים.

עץ הדעת טוב ורע - עיון בפרשת עץ הדעת. מה היה טיב העץ ומה היה טיב החטא. איך העולם המתואר בפרקים ב' וג' השפיע על האדם ומה הייתה הטעות שלו באוכלו מן העץ ובתגובתו כלפי ה'.

סקירת המשולש עם ישראל ארץ ישראל ותורת ישראל כפי שמופיע בפרשת בראשית  - המאמר סוקר את הופעתו המוקדמת של "המשולש" כבר בפרשת בראשית ופתיחת התורה.

הפטרת שבת בראשית - מאמר העוסק ומסביר את הפטרת הפרשה ואת הקשר שלה לפרשה

מדע בפרשה - על המהפכה הטכנולוגית בפרשת בראשית.

חידות לפרשת בראשית - חידות ציורים וחידות מילוליות לפרשת בראשית.

פרשת בראשית לילדים - תקציר הפרשה מותאם במיוחד לילדים וכן דבר תורה קצר לפרשת בראשית שהילדים יכולים לקרוא בשולחן שבת

תפזורת לפרשת בראשית

סטטיסטיקה לפרשת בראשית - נתונים סטטיסטיים על הפרשה.

דבר תורה לפרשת בראשית - דברי תורה של יואב לפרשת בראשית


תקציר פרשת בראשית

פרשת בראשית פותחת את התורה כולה. בפרק הראשון מתוארת בריאת העולם, יום אחר יום. חשוב מאד לשים לב להבדלי הביטויים בין בריאה לעשייה. המונח בריאה, הוא היצירה הראשונית, יצירת היש מהאין ויצירה זו מתוארת עוד לפני בריאת העולם בשני הפסוקים הראשונים. לאחר מכן, באה עשייה, התפתחות בעולם והיא כבר יצירה של יש מתוך יש. לאחר ששה ימי יצירה, מגיע היום השביעי בו לא נוצר כלום ויום זה נקרא שבת. פרק ב' של ספר בראשית מציג תמונה שונה במעט של בריאת העולם עם שינויים בפרטים.

בפרק א' מתואר "בראשית ברא אלוקים את השמים ואת הארץ" ואילו בפרק ב' התיאור הוא: "אלה תולדות השמים והארץ בהבראם ביום עשות ה' אלוקים ארץ ושמים". גם כינויו של ה' משתנה מאלוקים, ל-ה' אלוקים. בפרק א' נוצרו הזכר והנקבה בו זמנית ואילו בפרק ב' האישה הנקבה נוצרת מן הזכר.

פרק ג' עוסק באדם וחווה הנמצאים בגן עדן, בסיפור הנחש והאכילה מעץ הדעת (במדרשים מופיעים מספר זיהויים לעץ זה, אף אחד מהם אינו תפוח) והגירוש מגן העדן.
פרקים ראשונים אלו הם פרקים שרב בהם הנסתר על הנגלה וקשה להבינם. נראה שהם במציאות אחרת מזו המוכרת לנו. פרקים אלו הם גם עיקר הקושי ליישוב בין המדע המודרני לבין התורה (בריאה בששה ימים, הארץ נבראת לפני השמש, השמש והירח שווים), אולם למעשה תהליך בריאת העולם המתואר כאן די דומה לתיאוריות מתקדמות של ימינו.

בניגוד לדעה שרווחה אלפי שנים שהעולם הוא קדמון וקיים תמיד, התאוריה המקובלת של המפץ הגדול, אכן מציגה רגע של בראשית שבו היש נהיה מהאין (או מהאנרגיה), ולאחר מכן הייתה רק התפתחות של יש מתוך יש. להמשך העיון בשיטה זו מומלץ לקרוא את ספרו של נתן אביעזר "בראשית ברא". בכל אופן התורה אינה ספר מדע וגם אינה ספר היסטוריה, ומטרתה אינה ללמד תחומים אלו. את הכתוב בפרקים אלו אין לקבל כפשוטו מצד אחד, אך גם אין לדחות בגלל תיאוריות מדעיות וראו עוד במאמר על תורה ומדע ובסקירת הספר "אלוקים משחק בקוביות".

פרק ד'  מציג את סיפורם של קין והבל, שני האחים הראשונים שנולדו ועסקו במקצועות שונים. קין היה איש אדמה והבל רועה צאן, שניהם הביאו מנחות לה', אך ה' לא קיבל את מנחת קין. קין כתוצאה מקנאה רוצח קין את אחיו ומגורש מפני ה', אולם קין, למרות שנגזר עליו להיות נע ונד, מתיישב בארץ נוד, קדמת עדן, בונה עיר וצאצאיו הם מפתחי התרבות העולמית.

שושלת קין נעצרת לאחר שבעה דורות. אין אנו יודעים מה קרה לה והתורה אינה מפרטת. כנראה נכחדו במבול עם יתר האנושות, אולם לפי דעות מסוימות, אחות תובל-קין נעמה, היא אשתו של נוח ויוצא ששושלת האנושות מורכבת מבני קין ומבני שת.

פרק ה' של ספר בראשית עוסק כולו בשושלת אדם הראשון וממשיך על פני עשרה דורות. לכל איש מצוין בן כמה שנים ילד את בנו הבכור, כמה שנים חי לאחר מכן, וכמה שנים חי בסך הכל (למרות שיכולנו לעשות את החשבון לבד). ברשימה זו חריג אחד, חנוך, שחי 365 שנה (כמניין ימי השנה!) אך נעלם בנסיבות מסתוריות: "...כי לקח אותו אלקים". השושלת מסתיימת בנח שרק עליו נמסרה הסיבה לשמו: "זה ינחמנו ממעשנו ומעצבון ידינו מן האדמה אשר אררה ה'". עוד שונה בנח שמופעים שמות שלושת בניו ולא בן אחד כמו שמופיע עד כאן. פרשה זו מסתיימת בתיאור לא ברור של בני האלוקים שלקחו להם נשים. לא ברור מיהם בני אלוקים אלו, אבל מהם יצאו הנפילים.

לאחר עשרה דורות בלבד, המציאות של העולם היא שלילית, והפרשה מסתיימת בצורה פסימית ביותר - ה' מתחרט על כי ברא את האדם, אבל אם אדם אין בארץ , אין גם סיבה ליתר החי (למרות שעל הצומח לא נגזרה הכליה ועובדה שזמן קצר אחרי הבול כבר היו עצים עם עלים. והגזירה היא על כל החי. המפרשים מתקשים לבאר מה הייתה ההשחתה של כל היצורים החיים, אולם במדרשים מופיעות מספר סיבות ואחת מהן היא התאווה של החי למזון מן החי, לעומת האידאל של מזון מן הצומח בלבד ואפשרות קיום של "וגר זאב עם כבש". סברה זו נובעת מההיתר לאחר המבול (בפרשת נח) לאכול בשר ומההבנה שעד למבול אכילת בשר הייתה אסורה והותרה רק אכילת צומח. לעומת כל הבריאה, עומד נח כבודד ועליו מופיע הכתוב המסיים את הפרשה: "ונח מצא חן בעיני ה'".





ויהי אור
ויהי אור


הפרשות הבאות


פרשת נח
פרשת לך לך
פרשת וירא

סוכות

מאמרים לחג הסוכות

מדוע חוגגים את חג הסוכות בסוכות - בניגוד לפסח ושבועות, בחג הסוכות לא אירע מאורע מיוחד. המאמר עוסק בקביעת תאריכו של חג הסוכות.

קריאת התורה בסוכות - על קריאת התורה בחג הסוכות ובימי חול המועד, ועל ההבדלים הדקים בין הימים ומשמעותם.

אום אני חומה - הצעה שלי לפיוט המבוסס על אום אני חומה ובו כל פסוקית היא משיר השירים

הפטרת חג הסוכות - מאמר על הפטרת חג הסוכות בנביא זכריה.

הפטרת שבת חול המועד - מאמר על הפטרת שבת חול המועד, מלחמת גוג ומגוג והקשר לחג הסוכות.

חידות לסוכות - חידות ציורים על מגילת קוהלת הנקראת בסוכות

תפזורת לסוכות

על מנהג אכילת הכרפלעך בהושענא רבא

קישוטים לסוכה - מבחר רעיונות לקישוט סוכה

החכם באדם - סקירת ספר: עצותיו של קהלת למנהל ולכל אדם

באר מרים - סוכות - סקירת הספר בסדרה לחגים.

בדיקת ארבעת המינים - מה באה הבדיקה ללמדנו ולמה לא צריך לבדוק יותר מדי

ברכת כוהנים בכותל המערבי בסוכות


אודות חג הסוכות

חג הסוכות הוא החג האחרון בשלושת הרגלים והוא מכונה גם חג האסיף, משום שבתקופה זו מסיימים לאסוף את התבואה של השנה החקלאית ומתכוננים לשנה החקלאית הבאה. בימינו פלאי הטכנולוגיה מאפשרים חקלאות במשך כל השנה ואנו פחות מרגישים את ההיבטים החקלאיים של החגים, אולם חג הסוכות, החג שלפני החורף עוסק הרבה מאד בנושא המים ובקשות הגשם לחורף הקרוב.

בחג הסוכות שתי מצוות ידועות ומוכרות. המצווה הראשונה היא לצאת מהבית ולשבת בסוכה. עיקר החיוב הוא על אכילה ושתייה בסוכה ורבים מקפידים גם לישון בסוכה. בכל פעם שאנו אוכלים בסוכה אנו מקדימים לאכילה ברכה נוספת, ברוך אתה ה' אלוקינו מלך הועלם אשר קידשנו במצוותיו וציוונו לישב בסוכה. נהוג להזמין אורחים לסוכה, הלוא הם האושפיזין, גדולי האומה: אברהם יצחק ויעקב, יוסף, משה אהרון ודוד. אורח אחר בכל יום (יש לפי סדר אחד יוסף קודם למשה ואהרון ולפי מנהג אחר הוא בא אחריהם).

מצווה נוספת היא נטילת ארבעת המינים: אתרוג, לולב, הדס וערבה, איגודם יחד ברכה עליהם (הברכה היא ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם אשר קידשנו במצוותיו וציוונו על נטילת לולב). הברכה מתייחסת ללולב מאחר והוא הבולט והגדול ביותר. את ארבעת המינים מחזיקים בתפילה בזמן ההלל.

בכל יום בחג הוסוכת מוסיפים לתפילה, מיד לאחר תפילת הלל, הושענאות. אלו הם קטעי בקשה ותפילה הבנויים על סדר האלף בית ומתחילים ומסתיים תמיד במילים "הושע נא". בזמן ההושענאות כל הקהל סובב את הבמה בבית הכנסת.

היום השביעי של סוכות מכונה הושענא-רבא. ביום זה אומרים פסוקי דזמרא מורחבים כמו של יום טוב, אומרים שבעה פרקי הושענאות, סובבים את הבמה שבע פעמים. לפי המסורת יום זה הוא יום חיתום הדין הסופי ועד ליום זה אפשר עדיין לתקן את המעשים ולכפר עליהם (גם לאחר יום כיפור). לאחר סיום ההקפות נוהגים במצוות חבוט ערבה, וכפעולה סמלית לוקחים חמש ערבות וחובטים אותן בקרקע חמש פעמים. בהושענא-רבא מפסיקים לומר את המזמור לדוד ה' אורי וישעי שנאמר מראש חודש אלול.

בערבי חג הסוכות מקובל לערוך את מנהג שמחת בית השואבה, זכר לשמחה ולחגיגות החד שהתקיימו בבית המקדש. נושא השמחה תופס מקום נכבד בחג הסוכות, שכן אנו בסיומה של העונה החקלאית ואפשר כבר לשמוח שהיבול הצליח (מה שאי אפשר היה בפסח או בשבועות, כאשר הקציר רק החל).



קישורים נוספים
מאגר חומרים וקישורים לסוכות מאתר מכללת קיי

יום כיפור

מאמרים ליום הכיפורים

יום הכיפורים שחל להיות בשבת - על המיוחד ביום הכיפורים שחל להיות בשבת.

הפטרת יום הכיפורים - עיון בהפטרה של יום הכיפורים (שחרית).

יונה והקיקיון - הסיפור האמיתי - מאמר אורח מאת אלון מנור המתאר את משמעות צמיחת הקיקיון וקמילתו ומה הפריע כל כך ליונה עד שביקש את נפשו למות.

מאור הלבנה ושריפת התמיד - איזו תופעה אסטרונומית בלבלה את הכהנים וגרמה לפסילת קורבן התמיד ביום הכיפורים? עיון חדש במשנה במסכת יומא לאור ידע מדעי.

שנים שעלו בכבש - מאמר המראה כיצד המשנה במסכת יומא מתייחסת במרומז למצב החברתי הרעוע בסוף תקופת בית שני ועל מה שצריך לעשות בכדי לשפר מצב זה.

כל נדרי - על תפילת כל נדרי הפותחת את תפילות יום כיפור.

יום הכיפורים  וההתרחקות מהקודש - קריאת התורה ליום כיפור בפרשת אחרי מות מזכירה את מות את שני בני אהרון. במאמר ננסה להבין את מהות הקשר בין הדברים ולמה באות כל ההרחקות על הקירבה לקודש.

חידון ליום הכיפורים - חידות בציורים העוסקות בענינים שונים ביום הכיפורים.

ספרים על יום הכיפורים

יונה - פירוש ישראלי - פירוש חדש ומקיף על ספר יונה הנקרא בהפטרה של תפילת מנחה.

מבית לפרוכת - ספר העוסק בעיונים בעבודת הכהן הגדול ביום הכיפורים.

נבואה שעריך - סקירת ספר העוסק בעיונים בתפילות הימים הנוראים.

באר מרים - יום הכיפורים - סקירת הספר יום הכיפורים בסדרת הספרים באר מרים מאת רבני ישיבת הר עציון.


ספרים על מלחמת יום הכיפורים

על בלימה - סקירת הספר המתאר את קורות חטיבה 188 במלחמת יום הכיפורים ברמת הגולן.

בשם שמים - סיפורה של טייסת הפנטומים 201 - "האחת".

עדות מן הבור - ספרו של עוזי עילם.

הדור האבוד - ספרו של אמנון לורד.

יום הכיפורים
עניני יום הכיפורים רבים ונתארם בתמצית.

יום כיפור, או יום הכיפורים חל בי' בתשרי והוא היום הקדוש ביותר בלוח השנה היהודי. ביום הכיפורים, המכונה כך על שום שבו מכופרים חטאינו, אנו מבקשים מחילה על החטאים וסליחה לפנים משורת הדין.

ההכנות ליום הכיפורים מתחילות כבר מראש השנה. יום הכיפורים מכפר על עברות בין אדם למקום, אולם אינו מכפר על עברות שבין אדם לחברו ולכן מקובל לבקש סליחה ממי שצריך וגם לסלוח לאחרים, אף אם לא ביקשו ממך סליחה.

בניגוד לראש השנה בו החטאים כמעט ואינם מוזכרים, עיקרו של יום הכיפורים הוא הוידוי הנאמר בכל התפילות. הוידוי מבוסס על סדר האלף-בית כך שלמעשה יכלול את כל העברות שעבר האדם. וידוי על החטא הוא השלב הראשון בחזרה בתשובה הכוללת בנוסף, גם חרטה על החטאים, עזיבתם וקבלה לעתיד להימנע מהם.

בערב יום הכיפורים נהגו רבים במנהג הכפרות, טקס סמלי בו אנו מביאים מעין קורבן על חטאינו. יש הנוהגים את המנהג בתרנגולות ובדגים (שבשרם משמש כצדקה לעניים) ויש העושים זאת בכסף הנתרם לצדקה.

כבר בתפילת מנחה של יום הכיפורים, אומרים פעם אחת את הוידוי. נהוג להתפלל מנחה מוקדם בצהריים.

יום הכיפורים אסור באכילה ובשתייה, ברחצה ונעילת מנעלי עור ותשמיש המיטה. בסעודה המפסקת לפני הצום אוכלים מאכלי חג. נהוג שההורים מברכים את בניהם בברכת כהנים. מקדימים להדליק נרות ולהגיע לבית הכנסת.

תפילת יום הכיפורים נפתחת עוד לפני השקיעה. בקהילות רבות מקדימים את "תפילה זכה", תפילה בה  מתוודים על  החטאים, ובכל קהילות ישראל תפילת ערבית נפתחת באמירת תפילת "כל נדרי", בה אנו מתחרטים על נדרינו.

לתפילה זו משמעות מיוחדת ומקורה קדום. יש המייחסים אותה ליהודים שהיו אנוסים להמיר את דתם אשר ביום הכיפורים הסתכנו, והתאספו להקים מניין ולפני שהחלו להתפלל אמרו תפילה זו על מנת להפר את הנדרים שנדרו להמיר את דתם. ייתכן והתפילה עצמה עתיקה עוד בהרבה.

תפילת הערבית כולללת פיוטי סליחות רבים לאחר תפילת העמידה, ונהוג לסיימה באמירת שיר הייחוד, פרקי שבח לקב"ה הנאמרים בצורת שיר פסוק בידי החזן ופסוק בידי הקהל.

תפילות השחרית והמוסף, ארוכות ומרובות בפיוטים, וכמובן בוידוי הנאמר גם בתפילת העמידה בלחש וגם בחזרת הש"ץ. בתפילת מוסף, עיקר התפילה מתאר את סדר עבודת הכהן הגדול ביום הכיפורים, ומהווה מעין שחזור שלו בקטעי תפילה ומסתיים בכך שבגלל עוונותינו חרב בית המקדש.

תפילת מנחה כוללת בתוכה הפטרה וקוראים את כל ספר יונה. ספר יונה מתאר תהליך תשובה גדול של העיר נינוה ובמקביל תהליך תשובה של הנביא יונה עצמו.

ביום הכיפורים נוספת תפילה מיוחדת, תפילת נעילה הנאמרת ממש בסוף היום כאשר החמה כבר יורדת לשקוע. בתפילה זו נעלמות כל המחיצות, ארון הקודש נשאר פתוח כל התפילה, בכל מקום שנאמר כתיבה, משנים לחתימה, אומרים את קטעי הסליחות ואבינו מלכנו (אפילו בשבת) ונוסח הוידוי הוא מקוצר מחוסר הזמן, אך תכליתי. זוהי ההזדמנות האחרונה ויש לנצל אותה.

סיום התפילה, לאחר אבינו מלכנו אומרים החזן והקהל את הפסוקים "שמע ישראל ה' אלוקינו ה' אחד" פעם אחת "ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד" שלוש פעמים ומסיימים באמירה הפשוטה החותמת את התפילה "ה' הוא האלוקים" שבע פעמים. לאחר הקדיש (ויש נוהגים באמצעו) תוקעים תקיעה אחת בשופר ומסיימים בשירת לשנה הבאה בירושלים הבנויה.

מיד לאחר מכן מתפללים תפילת ערבית רגילה לגמרי, כל ההוספות המיוחדות של עשרת ימי תשובה אינן נאמרות. לאחר תפילת ערבית מבדילים טועמים משהו, מקדשים את הלבנה ולאחר מכן אוכלים סעודת חג. רבים נוהגים מיד בצאת היום, להתחיל במלאכת בניית הסוכה, בבחינת וילכו מחיל אל חיל.
גמר חתימה טובה

יהודים מתפללים בבית הכנסת ביום הכיפורים. מאוריציו גוטליב 1878 מוזיאון תל אביב

סדר ברכות לראש השנה - מה אוכלים ומה מברכים

ברכות לראש השנה

ראש השנה מתאפיין בברכות מרובות היחודיות לחג זה. מיד בסיום תפילת ערבית מברכים איש את רעהו: "לשנה טובה תכתב ותחתם לאלתר לחיים טובים ולשלום".
או בלשון נקבה: "לשנה טובה תכתבי ותחתמי לאלתר לחיים טובים ולשלום".
ברכה זו נאמרת רק בערב הראשון. בשאר ימי החג (ועד יום כיפור) מברכים "גמר חתימה טובה". הסיבה היא שהמשפט עצמו (שהרי ראש השנה הוא יום הדין) מסתיים מהר מאד, לאחר תפילת ערבית ולכן אז אפשר לברך לגבי הכתיבה (וגם מדגישים, לאלתר, מייד). לאחר מכן, מחכים רק לחתימה והכתיבה כבר בוצעה.

ברכה נוספת ידועה היא "תכלה שנה וקללותיה, תחל שנה וברכותיה", ויש הגורסים "תכלה שנה וברכותיה, תחל שנה וברכותיה" וזו גירסה יפה מאחר ואין אנו מתלוננים על העבר אלא מקווים למשהו חדש וטוב. מקורה של ברכה זו הוא מספר בראשית פרשת מקץ, פרק מ"א פסוקים נג-נד: "וַתִּכְלֶינָה שֶׁבַע שְׁנֵי הַשָּׂבָע אֲשֶׁר הָיָה בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם: וַתְּחִלֶּינָה שֶׁבַע שְׁנֵי הָרָעָב לָבוֹא כַּאֲשֶׁר אָמַר יוֹסֵף וַיְהִי רָעָב בְּכָל-הָאֲרָצוֹת וּבְכָל-אֶרֶץ מִצְרַיִם הָיָה לָחֶם" . שתי המילים גם דומות מאד ויש רק הבדל של אות אחד ביניהן. בפרשת מקץ הטוב נגמר והתחלף לרע, ואילו אנו מקווים שהרע יסתיים וייהפך לטוב, או לפי הנוסח השני שהטוב יימשך.

סדר ברכות לראש השנה - מה אוכלים ומה מברכים

באדיבות צוות ספרי משנאות (משה גרוס, גד מכטה, איורים:חננאל תורגמן) ניתן להוריד סדר ברכות לראש השנה מעוצב ומלווה בהסברים בשלוש גרסאות שונות:



סדר ראש השנה מעוצב
סדר ראש השנה מעוצב

סדר ראש השנה מעוצב
סדר ראש השנה מעוצב


נהוג בארוחת ראש השנה לערוך מעין סדר קטן ולאכול מספר דברים ולומר עליהם ברכות (אמירות יהי רצון). הברכות אינן מהתורה אלא רק מנהג שהתפתח במרוצת הדורות.
יש הנוהגים לכהין את כל הברכות על צלחת מיוחדת, צלחת ברכות לראש השנה.

כמובן שמתחילים באמירת קידוש, וברכת המוציא על הלחם - כמו בכל שבת וחג

מקובל לאכול פירות וירקות שונים. הסדר באכילת הפירות הוא קודם כל משבעת המינים (לפי סדרי קדימות בברכות): זיתים, תמרים, ענבים, תאנים, רימון ולאחר מכן פירות אחרים ולאחר מכן ירקות.
לפני אכילת הפרי הראשון מברכים: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם בורא פרי העץ"
ולפני הירק הראשון מברכים "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם בורא פרי האדמה"
 רצוי לייחד פרי או ירק חדש (שלא נאכל זמן רב) ללילה השני של ראש השנה ולכוון בברכת שהחיינו גם על הירק החדש (לחילופין אפשר לקנות בגדים או כלים חדשים ולכוון עליהם)
לאחר ברכה יש לאכול מיד מן הפרי ולאחריה לומר את ה-"יהי" רצון" המתאים.

לכל פרי יש את אמירת ה-"יהי רצון" המקובלת, אולם בחלט ניתן ואף רצוי "להמציא" ברכות יהי רצון נוספות על פירות שאינם ברשימה המסורתית או בכלל ברכות שאתם מאחלים לכם, למשחתכם ולכל עם ישראל לשנה הקרובה.

מילות הברכה מזכירות במקצת את שמו (לפעמים הלועזי!) של המאכל, ובהחלט אפשר לאלתר על כל מאכל ומשקה בסעודה, ולבקש מהילדים להמציא עוד ברכות. כמה ימים לפני ראש השנה, צרו עם הילדים, סדר ברכות אישי משלכם, העתיקו את המשפטים הוסיפו איורים והדפיסו לבני הבית לאמירה משותפת סביב השולחן.
מקובל לענות אמן לאחר כל ברכה וכל אמירת יהי רצון.

רימון
"יהי רצון מלפניך ה' אלוקינו ואלוקי אבותינו שירבו זכויותינו כרימון"
תמרים
"יהי רצון מלפניך ה' אלוקינו ואלוקי אבותינו שייתמו אויבנו ושונאינו"
 תפוח בדבש
"יהי רצון מפניך ה' אלוקינו ואלוקי אבותינו שתחדש עלינו שנה טובה ומתוקה"
דלעת (קרע בלעז)
"יהי רצון מלפניך ה' אלוקינו ואלוקי אבותינו שתקרע רוע גזר דיננו"
רוביא (שעועית בתרמיל)
"יהי רצון מלפניך ה' אלוקינו ואלוקי אבותינו שירבו זכויותינו"
לוף (פרסה - כרשה - כרתי)
"יהי רצון מלפניך ה' אלוקינו ואלוקי אבותינו שיכרתו אויבנו"
סלק
"יהי רצון מלפניך ה' אלוקינו ואלוקי אבותינו שיסתלקו אויבנו"
 גזר
"יהי רצון מלפניך ה' אלוקינו ואלוקי אבותינו שתגזור עלינו גזרות טובות"
ראש (של דג או כבש)
"יהי רצון מלפניך ה' אלוקינו ואלוקי אבותינו שנהיה לראש ולא לזנב"
דגים
"יהי רצון מלפניך ה' אלוקינו ואלוקי אבותינו שנפרה ונרבה כדגים"

ניתן כמובן להדפיס את הדף הבא:


ברכות לראש השנה
ברכות לראש השנה


חידון לראש השנה - חידות ציורים וחידות מילוליות, קלות ומאתגרות (בנפרד) שינעימו לכם את סעודות החג.
תפזורת לראש השנה  

לדף הראשי של ראש השנה

ראש השנה


מאמרים לראש השנה

סדר ראש השנה - סדר הברכות והסימנים בסעודת החג.

הפטרות לראש השנה - עיון בשתי ההפטרות לראש השנה. לידת שמואל וניחום רחל בספר ירמיהו

נבואה שעריך - סקירת ספר העוסק בתפילות ראש השנה והימים הנוראים.

באר מרים - ראש השנה - אסופת מאמרים בספר אלבומי מיוחד לראש השנה.

רעיונות לראש השנה - רעיונות לפעילות משפחתית מסביב לשולחן ראש השנה.

חידון לראש השנה - חידות ציורים וחידות מילוליות, קלות ומאתגרות (בנפרד) שינעימו לכם את סעודות החג.

תפזורת לראש השנה

אודות ראש השנה

ראש השנה נחגג בא' ובב' בתשרי. מקור כפילות היום היא בתקופה בה היה ספק באיזה יום יחול ראש השנה מאחר ולא ידעו אם יבואו עדים ויהיה אפשר לקדש את החודש. תקנה זו קדומה בהרבה מתקנת יום טוב שני הנוהגת עד ימינו רק בחוץ לארץ. בתורה לא מופיעים פרטים על החג, הוא גם אינו מכונה ראש השנה, אלא היום הראשון בחודש השביעי, והוא מוזכר כיום תרועה וכיום זכרון. פרטי ודיני החג התגבשו במהלך הדורות.

ראש השנה הוא יום הדין, ובו אנו מאמינים שהקב"ה יושב ושופט את כל העולם כולו על מעשיו. מבחינת זו של אימת הדין מתחילים הימים הנקראים הימים הנוראים, במשמעות של נוראי הוד (ולא של איומים).

ראש השנה, הוא חג משונה. מצד אחד, כבר לאחר תפילת ערבית אנו פונים לסעוד את ליבנו בארוחת חג חגיגית במיוחד ומיד למחרת בבוקר אנו מתפללים תפילה ארוכה  ורצינית (ולאחריה שוב אוכלים סעודה חגיגית) וכן ביום השני. שני פנים אלו של ראש השנה, בתור יום חגיגי במיוחד ובתור יום רציני במיוחד מהווים ניגוד המשתלב באווירת החג.

בסעודות החג מקובל לערוך מעין סדר ברכות (ראו מאמר מורחב). עיקר השינויים בתפילות הוא בתקיעות השופר המיוחדות לראש השנה, ובתפילת מוסף שבה נאמרות 9 ברכות ולא 7 כרגיל והן נקראת ברכת מלכויות, זכרונות ושופרות. בכל ברכה אנו מדגישים צד אחר של הקב"ה, את מלכותו על העולם, את זכירתו של כל המעשים והברואים (השגחה פרטית) ואת קול השופר, האמצעי המיוחד של היום.

בקריאת התורה אנו קוראים בפרשת וירא, את ההבטחה על הולדת יצחק, את גירוש הגר וישמעאל וביום השני של ראש השנה, מגיעים לשיא את פרשת עקידת יצחק. טעמי הקריאה בראש השנה וביום הכיפורים שונים ומיוחדים, איטיים ורציניים יותר.

בקריאת ההפטרה קוראים ביום הראשון את סיפורה של חנה אם שמואל, וביום השני מזכירים את רחל אמנו, שכן המדרש אומר ששלוש עקרות נפקדו בראש השנה, שרה רחל וחנה, וכך ביום ראש השנה, שהוא לפי המסורת גם יום בריאת ויצירת העולם (למרות שיש דעות שבניסן נברא העולם) אנו מזכירים את הנשים שהרו באותו יום.

תקיעות השופר נאמרות לפני תפילת מוסף ובמהלכה. במנהג המקורי נאמרו התקיעות בתפילת הלחש אולם כיום, כאשר אנשים מתפללים בקצבים שונים, ברוב המקומות אין תוקעים בתפילת לחש אלא רק בחזרת שליח הציבור ומשלימים תקיעות נוספות בסוף התפילה.

בצהרי יום ראש השנה, מקובל מנהג התשליך (ואם ראש השנה בשבת, אומרים את התשליך ביום השני). זהו מנהג סימלי בו אנו הולכים למקור עם מים (שכן המים מטהרים ואינם נטמאים לעולם), ולמעשה משליכים את חטאנו למים. כמובן שמנהג סימלי זה צריך להיות מלווה במעשים לאורך השנה שתבוא, אולם הוא מדגיש את מחויבתינו לשפר את מעשינו.

קישורים נוספים
מאגר חומרים וקישורים לראש השנה ממכללת קיי