אתר פרשת השבוע עם תקצירים, דברי תורה, מאמרים, הפטרות, תפזורות, חידות ועוד המון דברים על כל פרשות השבוע וחגי ישראל! המאמרים באתר מוגנים בזכויות יוצרים. ניתן להשתמש בתוכן למטרות פרטיות ולא מסחריות תוך קישור ומתן קרדיט לגדי איידלהייט. לפרטים נא לפנות לאימייל gadieide@yahoo.com
מעונינים לקבל דבר תורה ישירות לנייד שלכם? הצטרפו לערוץ הטלגרם או לערוץ הווטצאפ של פרשת השבוע !

פרשת נח

פרשת נח

פרשת השבוע, פרשת נח היא הפרשה השנייה בספר בראשית ועיקרה סיפור המבול, תולדות נוח ובניו סיפור מגדל בבל ולידת אברהם אבינו.

דברי תורה ומאמרים לפרשת נח

הקשרים אסטרונומיים בפרשת נח - המאמר סוקר עניניים אסטרונומיים בפרשה ובפרט מקשר בין מגדל בבל לירח לפי פירוש ר' יהונתן אייבשיץ

פרשת נח - החטא התיקון ואברהם אבינו  - המאמר מנסה להסביר למה התורה מאריכה כל כך בקורות המבול, ומה הלקח שאפשר ללמוד ולמה היו דרושים עשרים דורות בעולם עד להולדת אברהם אבינו.

הפטרת פרשת נח - פירוש על ההפטרה של פרשת נח והקשר שלה לפרשה

עיר ומגדל - מגדל בבל המתואר בתורה, הוא משהו שאנו נתקלים בו מדי פעם גם בימינו. הרהורים על הפרשייה בעקבות מבני בנייה מגלומניים בעולם.

נקמה וגאולת דם ביהדות - הציווי על גאולת הדם האו אוניברסלי עולם היהדות מנסה להפחית ואף להעלים אותו לחלוטין

לאומיות ושפה - במסגרת הסדרה מדע בפרשה נעסוק בהתפתחות הלאום והשפה כפי שבאים לידי ביטוי בפרשת נח

היררכיית המידע - על סוגים שונים של ידע והמעבר ביניהם וקצת על הצגת נתונים תוך עשיית שימוש ברשימות האישים בפרשות בראשית ונח

פרשת נח לילדים - תקציר הפרשה מועבד לילדים בתוספת דבר תורה קצר לפרשת נח.

דבר תורה לפרשת נח - על משמעות ההתחרטות של הקב"ה

הקשת - עובדות מעניינות על התופעה הפיזיקלית המוזכרת בפרשה.

חידון לפרשת נח - חידות ציורים וחידות מילוליות לפרשת נח

תפזורת לפרשת נח

סטטיסטיקה לפרשת נח - נתונים סטטיסטיים על הפרשה



תקציר פרשת נח

פרשת נח היא הפרשה השנייה בספר בראשית ועוסקת בעשרת הדורות שבין אברהם לנח. הפרשה פותחת  בתולדות נח וחוזרת על עובדות שידועות לנו בצורה חלקית (העבודה שנח הוא צדיק ושונה מיתר אנשי דורו) ובצורה מלאה (שלושת בניו).

התורה מספקת לנו מידע נוסף על הסיבות למחיית האנושות. בפרשת בראשית נאמר רק כי רבה רעת האדם בארץ, בפרשת נח נוספים גם ממד ההשחתה וממד החמס. עדיין יש דעות שונות ומגוונת במפרשים מה היו חטאי העולם.

נח מצטווה להכין תיבת עץ ענקית (אורכה 150 מטרים, רוחבה 25 מטרים וגובהה 15 מטרים) ולאסוף אל התיבה את כל החיות והעופות על פני האדמה. לפני הכניסה לתיבה מצטווה נח להגדיל את מספר הבהמות הטהורות (וחשוב לזכור שבשלב זה אין לנו כל מושג איזו בהמה היא טהורה ואיזו אינה טהורה) לשבעה זוגות.

התורה, שלא כדרכה, מפרטת מאד את קורות המבול. מתי ירד גשם וכמה בדיוק ירד ואיזה גובה המים עלו ועוד פירוט רב. בכל אופן המבול מסתיים לאחר 365 ימים, שנת שמש מלאה.

לאחר המבול יוצאים נח ואשתו ובניו ונשותיהם מהתיבה. נח בונה מזבח לה' ומעלה עולות, ועולות אלו גורמות להחלטה של ה' לא להרוס יותר את עולמו. ה' חוזר על אמירות דומות שנאמרו לאדם הראשון, מצוות פרו ורבו ומילאו את הארץ, עם חידוש שלראשונה מותרת אכילת חיות ולא צמחים בלבד.

עד תקופת המבול לא הותר לאנשים (וכנראה גם לחיות) לאכול בשר כלל, דעה אחת אומרת שהשחתת העולם הייתה אכילת בשר (הן שהאנשים אכלו בשר והן שהחיות אכלו בשר), ולאחר המבול, העניין מותר, בכדי למלא באופן חלקי את תאוות האדם. התורה שמה מגבלות על אכילה זו. המגבלה האחת היא איסור אבר מן החי. יש להרוג את החיה ורק אז אפשר לאכול אותה, והמגבלה השנייה היא איסור על אכילת הדם. לאחר מכן, יופיעו בתורה איסורים רבים נוספים, אך הם מיועדים רק לעם היהודי.

לאחר מכן נותן ה' לנח אות. אות הקשת בענן. הקשת היא תופעה אטמוספירית מוכרת ביותר  וקשה לנו להבינה כאות. יש פירוש האומר שמציאות של גשם ושמש ביחד באותו מקום לא הייתה קיימת עד אז והחידוש הוא כי כוחות אלו יכולים לשכון ביחד. לראיית הקשת חשיבות מיוחדת וכאשר רואים קשת בשמים יש לברך ברכה מיוחדת: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם זוכר הברית ונאמן בבריתו וקיים במאמרו".

מאחר והקשת היא תופעה פיזיקאלית המתרחשת תמיד כאשר יש תנאים פיזיקאליים מתאימים, ואף ניתנת לשחזור בקלות בימי קיץ למשל על ידי התזת מים מצינור, אין לראות בה אות מבשר רעות חלילה, אלא להיזכר בה כאות על כך שפעילות העולם לאחר המבול מתבצעת בצורה הקבועה לפי חוקי הפיזיקה וזאת כמאמר הפסוק (ח' כב): "עֹד כָּל-יְמֵי הָאָרֶץ זֶרַע וְקָצִיר וְקֹר וָחֹם וְקַיִץ וָחֹרֶף וְיוֹם וָלַיְלָה לֹא יִשְׁבֹּתוּ".

בפרשייה הבאה מתואר הכרם שנטע נח, היין שייצר וההשתכרות שלו. במהלך ההשתכרות עושה בנו חם, פעולה אסורה (הגובלת בגילוי עריות) ונענש על כך בקללה מידי נח כאשר הוא מתעורר.

לאחר מכן התורה מתארת את צאצאי שם חם ויפת במשך כמה דורות ולמעשה זהו התיאור של התפשטות האדם ברחבי העולם לאומות שונות, שמספרם הוא שבעים.

הפרשה הבאה מתארת את האירוע הידוע בשם מגדל בבל. בתורה לא מוזכר האם הצליחו לבנות את המגדל והאם הוא נהרס, גם לא מופיע שהיה עונש על הנסיון להקים את המגדל אולם התוצאות הן שאותם שבעים עמים נפרדים גם בלשונם וגם במקומם על פני האדמה.

הפרשה מסתיימת בתיאור תולדות שם, עד אברהם אבינו בצורה הדומה לסוף פרשת בראשית (אולם בקיצור וללא הסיכום הכללי של שנות חיי כל איש בשושלת) בצורה דומה, השושלת מגיעה לתרח אבי אברהם ובדומה לנח מוזכרים שלושה בנים שנולדו לו (ולא בן אחד כמקובל). ייתכן ותרח כבר היה מועמד ראוי לתפקידו של אברהם ואכן תרח החל את המסע לארץ כנען אך מסיבות שונות הגיעו רק עד חרן, שם מת תרח.



אומנות בפרשה

הנושאים של תיבת נח ומגדל בבל הם נושאים פופולריים מאד ולהם עשרות תמונת. בחרתי להציג את התמונה הבאה של ג'ייקוב סאוורי השני, אומן הולנדי מהמאה ה-17. מומלץ מאד ללחוץ על התמונה ולבחון אותה במפורט.
החיות נכנסות לתיבה - ג'ייקוב סאוורי השני Jacob II SAvery המאה ה-17
הפרשות הקרובות
פרשת לך לך
פרשת וירא
פרשת חיי שרה

גירסת הדפסה

שמיני עצרת שמחת תורה ופרשת וזאת הברכה


שמיני עצרת, שמחת תורה ופרשת וזאת הברכה

פרשת וזאת הברכה

פרשת וזאת הברכה היא הפרשה האחרונה בתורה ובשונה מכל פרשיות התורה היא נקראת בחג, שמחת תורה ולא בשבת (למרות שלעיתים מחת תורה יוצא בשבת). הפרשה קצרה מאד וכללת את הברכות שבירך משה רבנו את עם ישראל. חשוב לשים לב לברכות ובפרט לדברים הבאים:
  • למרות שראובן נדחק מפני שבט יהודה, בברכות הוא מופיע ראשון.
  • חלק מהברכות קצרות וחלקן ( לוי ויוסף) ארוכות.
  • יש עוד שינויים בסדר, בנימין קודם ליוסף. יוסף מופיע כשבט אחד ורק בסיום הברכה מוזכר שהוא למעשה שני שבטים.
  • זבולון ויששכר מופיעים באותו ברכה.
  • משה רבנו מתייחס לעצמו בברכתו לשבט גד (במילים כי שם חלקת מחוקק ספון - מתייחס משה לקברו הנמצא בנחלת שבט גד)
  • שבט שמעון - אינו זוכה לברכה כלל, בגלל חרון אפו של משה עליו בפרשת בעל פעור.
כמובן שכל ברכה בפני עצמה, כולל פסוקי ההקדמה והסיום מצריכים עיון. לאחר הברכות מתואר בפירוט מותו של משה רבנו. בגמרא מופיעה מחלוקת האם השורות האחרונות בתורה נכתבו על ידי משה בנבואה, או על ידי יהושע בן נון.

 שמיני עצרת ושמחת תורה

חג זה הוא למעשה שני חגים שהתאחדו להם למועד אחד. החג הראשון הוא שמיני עצרת, רגל בפני עצמו הבא מיד לאחר שבעת ימי סוכות. עיקר מנהגו של החג הוא בתפילת הגשם ובכך שמתחילים להגיד "משיב הרוח ומוריד הגשם" החל מתפילת מוסף, וכן מפסיקים בו את מצוות סוכות, אוכלים בתוך הבית ולא נוטלים שבעת המינים
החג השני הוא חג שמחת תורה, בו אנו מסיימים לקרוא את התורה. לחג זה מנהגים רבים מאד (למרות שאין לו מקור כלל, וההתחקות אחר התפתחות הינה נושא נפרד).

 ממנהגי החג הם ערכית הקפות חגיגיות בבית הכנסת בשירה ובריקודים עם ספרי התורה. העלאת כל הציבור בביתה כנסת לתורה (על ידי קריאת חלקה הראשון של פרשת וזאת הברכה פעמים רבות), כיבוד שני אנשים בתפקידי החתנים. חתן התורה, המסיים את קריאת התורה, וחתן בראשית, הפותח מיידית את מחזור הקריאה החדש בקריאת הפרק הראשון של פרשת בראשית. קריאה והעלאה של נערים מתחת לגיל בר-מצווה לתורה ועוד מנהגים שונים וביניהם מנהג הכנת דגלים על ידי הילדים.

נציין שבחוץ לארץ שנוהגים ים טוב שני, מפרידים בין החגים ואת מנהגי שמיני עצרת עורכים ביום הראשון, ומנהגי שמחת תורה ביום השני (אולם תפילות העמידה עצמן זהות ובשנים מוסיפים את אזכור יום שמיני עצרת), וקריאות התורה שונות בשני הימים.

מאמרים לפרשת וזאת הברכה ושמת תורה

תואריו של משה וסיום התורה  - המאמר עוסק בתאריו של משה רבנו ובניסיון למצוא את המסר אותו רוצה התורה להעביר בפסוקיה האחרונים.

הפטרת שמחת תורה - מאמר העסוק בהפטרת שמחת תורה בספר יהושע.

למה שמחים בשמחת תורה - המאמר מנסה למצוא את הפשר לשמחה המיוחדת בחג שמחת תורה ובפרשת וזאת הברכה.

חידון לשמחת תורה ולפרשת וזאת הברכה - חידות ציורים וחידות מילוליות לפרשת וזאת הברכה ולחג שמחת תורה.

סטטיסטיקה לפרשת וזאת הברכה - סטטיסטיקות ומידע כללי על פרשת וזאת הברכה.

דגל שמחת תורה
דגל שמחת תורה. מאוספי הספריה הלאומית. הדגל צויר ביד על ידי צבי לבני באזור שנת 1950

פרשת האזינו

מאמרים לפרשת האזינו

פרשת האזינו - עוד צורה לגאולה - המאמר סוקר את שירת האזינו ואת הגאולה הרמוזה בה. גאולה שונה מהגאולה המתוארת בפרשת ניצבים.

הפטרת פרשת תשובה - כאשר פרשת האזינו נקראת לפני יום הכיפורים.

הפטרת פרשת האזינו - כאשר פרשת האזינו נקראת ביום יום הכיפורים לסוכות.

פרשת האזינו - סטטיסטיקה בפרשה

תקציר פרשת האזינו

פרשת השבוע, פרשת האזינו, כתובה בפרק אחד בתורה (וגם בחלוקה היהודית היא פרק אחד) וכתובה בצורה של שירה (בדומה לשירת הים). שירת האזינו כתובה בצורה המכונה "אריח על גבי אריח", כל משפט מחולק לשני חלקים אחד מופיע מימן ואחד משמאל העמודה ובאמצע רווח.

שירת האזינו נקראת בנעימה קצת שונה, וגם ההפסקות בפרשה לעליות השונות חולקו בצורה היוצרת נוטריקון "הזיו לך".

תוכן השירה, לעומת זאת, קשה ואפילו קשה מאד. מטרתה של השיה כפי המובאר בפרשת וילך היא להיות עדות לצרות שיפקדו את בני ישראל בעתיד.

השירה נפתחת בצורה חגיגית אך כבר בפסוק ה' מביעים תרעומת על בני ישראל שסרו מן הדרךף עוברת לתאר את ההיסטוריה (פסוקים ז'-יד) ובפרט את הדאגה של ה' לעם ישראל.

הבעיות מתחילות בפסוק ט"ו בביטוי שנהיה מזמן למטבע לשון "וישמן ישורון ויבעט...", ברגע שנהיה טוב מדי שכחו בני ישראל אל ה' ובפסוק י"ט העונש לא מאחר לבוא.

במהלך השירה משתנה דמות המספר ממשה רבנו לה' כמה פעמים, חשוב לשים לב גם לשינויים אלו. החלק הקשה ביותר מופיע בפסוק כ"ו: "אמרתי אפאיהם, אשביתה מאנוש זכרם" אולם אפשרות זו לא מתקיימת.

בסיום השירה, מובטחת אפשרות הגאולה של "אפס עצור ועזוב" והכעס עובר להיות כלפי הגויים, שגם הם לא מבינים את דרכי ה' בעולם. השירה מסתיימת בשלטונו המוחלט של ה' בעולמו (ל"ט): "ראו עתה כי אני אני הוא ואין אלוקים עמדי אני אמית ואחיה מחצתי ואני ארפא ואין מידי מציל" וסיומה של השירה הינו טעון מאד וניתן לקוראו בצורות אופטימיות יותר או פחות "הרנינו גוים עמו כי דם עבדיו יקום ונקם ישיב לצריו וכפר אדמתו עמו".

לאחר הקראת השירה, משה פונה שוב אל בני ישראל בדרישה לשמור את התורה ולאחר מכן משה מקבל את דבר ה' האחרון והוא מצטווה על מותו. נקודה זה העסיקה את המדרשים, בדומה לאהרון גם משה מצטווה על מותו ונדמה שמלאך המוות, לא היה יכול למשה, אלא משה מרצונו (ונגד רצונו להיכנס לארץ) היה צריך לקבל עליו את הדין.
משה  על פסגת הר נבו
משה  על פסגת הר נבו - גיימס טיסוט לפני 1903

פרשת ניצבים וילך

פרשת ניצבים

פרשת השבוע, פרשת ניצבים פותחת את ארבע הפרשות המסיימות את חומש דברים. הפרשות קצרות ואורכן הכולל קטן יותר מזה של פרשת נשא.
פעמים רבות קוראים את פרשת וילך ביחד עם פרשת ניצבים. תקציר פרשת וילך מופיע בהמשך

מאמרים לפרשת ניצבים

פרשת ניצבים - מה עוד נשאר - תאור התשובה בפרשת ניצבים ויומו האחרון של משה רבנו

חידון לפרשת ניצבים וילך - חידות ציורים וחידות מילוליות לפרשת ניצבים וילך

הפטרת פרשת ניצבים - הפטרת הנחמה השביעית בספר ישעיהו הנאמרת תמיד לפני ראש השנה

פרשת ניצבים - סטטיסטיקה בפרשה  - סטטיסטיקות ומידע כללי על פרשת ניצבים

פרשת ניצבים לילדים - תקציר הפרשה מותאם לילדים עם דבר תורה קצר לפרשת ניצבים

תפזורת לפרשת ניצבים

תקציר פרשת ניצבים

פרשת ניצבים פותחת במקום בו פרשת כי תבוא נפסקה, לאחר מעמד הקללות והברכות, לאחר תיאור מעמד הר עיבל והר גריזים, משה כורת שנית את הברית בין ה' ובין בני ישראל וחוזר שוב על האזהרות מפני עזיבת הברית ומתאר את הגלות העתידית אולם בניגוד לפרשת כי-תבוא המסתיימת בכך שבני ישראל אפילו לא יוכלו למכור את עצמם לעבדים, מתאר משה רבנו גם את הגאולה והחזרה מהגלות. התהליך יחל בחזרה בתשובה של בני ישראל ובעקבות כך גם ה' ישיב את שבותם ויקבץ את הנידחים חזרה לארץ ישראל.

לאחר מכן מופיע קטע קצר ומפורסם בו משה, לאחר תיאור כל התורה, מחזק את בני ישראל בהסבירו להם כי לשמור את התורה אינה פעולה בלתי אפשרית (ל' יא):
"כִּי הַמִּצְוָה הַזֹּאת אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם לֹא-נִפְלֵאת הִוא מִמְּךָ וְלֹא-רְחֹקָה הִוא: לֹא בַשָּׁמַיִם הִוא לֵאמֹר מִי יַעֲלֶה-לָּנוּ הַשָּׁמַיְמָה וְיִקָּחֶהָ לָּנוּ וְיַשְׁמִעֵנוּ אֹתָהּ וְנַעֲשֶׂנָּה: וְלֹא-מֵעֵבֶר לַיָּם הִוא לֵאמֹר מִי יַעֲבָר-לָנוּ אֶל-עֵבֶר הַיָּם וְיִקָּחֶהָ לָּנוּ וְיַשְׁמִעֵנוּ אֹתָהּ וְנַעֲשֶׂנָּה: כִּי-קָרוֹב אֵלֶיךָ הַדָּבָר מְאֹד בְּפִיךָ וּבִלְבָבְךָ לַעֲשׂתוֹ"
 לאחר דברי חיזוק אלו, שבים ומדגישים את עקרון הבחירה החופשית: "רְאֵה נָתַתִּי לְפָנֶיךָ הַיּוֹם אֶת-הַחַיִּים וְאֶת-הַטּוֹב וְאֶת-הַמָּוֶת וְאֶת-הָרָע", והתוצאות הבחירה באחת משתי האפשרויות מוזכרות שוב בקצרה בתוספת עצתה של התורה: "...וּבָחַרְתָּ בַּחַיִּים לְמַעַן תִּחְיֶה אַתָּה וְזַרְעֶך"...

פרשת וילך

פרשת וילך היא הפרשה הקצרה ביותר בתורה. שלושים פסוקים בסך הכל. פרשת וילך נאמרת ביומו האחרון של משה רבנו. את זה לומדים מאמירתו של משה מיד בתחילת הפרשה "בן מאה ועשרים שנה אנכי היום".

מאמרים לפרשת וילך


הפטרת פרשת תשובה - הפטרת פרשת וילך כאשר היא נפרדת מניצבים

פרשת וילך לילדים - תקציר פרשת וילך ודבר תורה מותאמים לילדים

פרשת וילך- סטטיסטיקה בפרשה  - סטטיסטיקות ומידע כללי על פרשת וילך

תקציר פרשת וילך

משה עוד מצווה את העם שתי מצוות אחרונות, מצווה המיועדת לכלל העם והיא מצוות הקהל, פעם בשבע שנים, לאחר שנת השמיטה מצווה כל העם להתאסף בירושלים למעמד של הקראת התורה. משה מצטווה לבוא עם יהושע לפתח אוהל מועד והמנהיגות עוברת ליהושע באופן רשמי. משה מקבל את הנבואה האחרונה שלו באוהל מועד (משה יקבל נבואה נוספת ממש לפני מותו כאשר הוא בודד על הר נבו). נבואה זו אינה נבואה אופטימית. ה' מודיע למשה כי בני ישראל יעזבו את דרך התורה והמצוות ושכל הרעות המתוארות בפרשות הקודמות אכן יקרו. משה מקבל את שירת האזינו מה' ואוסף את כל בני ישראל לשמוע אותה. השירה היא עדות ותזכורת למה שיקרה בעתיד, וראו את המאמר המורחב על כך. בנוסף מופיעה המצווה האחרונה בתורה (לא כל רושמי המצוות מנו אותה כמצווה) היא המצווה לכתוב את ספר התורה לכל אחד ואחד (ובימינו, היישום המעשי של המצווה הוא בקניית ספרים מודפסים ואין צורך בכתיבת ספר תורה ממש). הפרשה מסתיימת לפני הקראת שירת האזינו, המהווה את הפרשה הבאה.