אתר פרשת השבוע עם תקצירים, דברי תורה, מאמרים, הפטרות, תפזורות, חידות ועוד המון דברים על כל פרשות השבוע וחגי ישראל! המאמרים באתר מוגנים בזכויות יוצרים. ניתן להשתמש בתוכן למטרות פרטיות ולא מסחריות תוך קישור ומתן קרדיט לגדי איידלהייט. לפרטים נא לפנות לאימייל gadieide@yahoo.com
מעונינים לקבל דבר תורה ישירות לנייד שלכם? הצטרפו לערוץ הטלגרם של פרשת השבוע !

פרשת חוקת לילדים

תקציר פרשת חוקת

פרה אדומה (יט, א-כב)

הקב"ה מצווה את משה ואהרון, לקיים את מצוות 'פרה אדומה'. יש לקחת פרה ששערותיה אדומות, אין בה כל מום ולא נשאה מעולם בעול. לאחר שחיטתה, שורפים את הפרה, ואפרה, עליו נותנים מי מעיין חיים, הופך לחומר-סגולי המטהר טמאים.
התורה מפרטת את אופן הכנת מי הטהרה, את דרך השימוש בהם וכן כמה מדיני טומאה וטהרה.

פטירת מרים ומי מריבה (כ, א-יג)

האירועים הבאים מתרחשים בשנה הארבעים לשהות בני-ישראל במדבר, סמוך לכניסתם לארץ ישראל. התורה מספרת על פטירתה של מרים הנביאה, אחות משה.
התורה ממשיכה ומספרת ברצף: "ולא היה מים לעדה, ויקהלו על משה ועל אהרון". מכאן אנו למדים על באר המים שליוותה את בני-ישראל במדבר, בזכות מרים הצדיקה, ועתה עם פטירתה נעלמה הבאר והעם צמא למים.
משה ואהרון ממהרים אל פתח אוהל מועד, שם נגלה אליהם ה'.
ה' מצווה למשה לקחת את מטהו, להקהיל את העם, ולצוות על הסלע שיוציא מים. משה מכה על הסלע פעמיים במטה, ומים רבים פורצים מן הסלע, להשקות עת כל העדה ואת צאנם.
משה ואהרון נענשים חמורות על כך שלא עמדו בציווי לדבר אל הסלע, אלא הכו בו. נגזר אליהם, כי לא יזכו להכניס את העם לארץ ישראל.

שיחות כושלות עם מלך אדום (כ, יד-כא)

עם ישראל מתקרב לארץ מכיוון דרום מזרח וחונה בקדש, על גבול ארץ אדום. משה שולח שליחים למלך אדום, מספר לו את קורות ישראל, החל מירידתם מצריימה ועד הגעתם אל גבול ארצו, ומבקש את הסכמתו לחציית ארץ אדום בדרך לארץ ישראל. משה מבטיח כי העם ילך רק בדרך המלך ולא יגרום כל נזק לשדות ולכרמים. מלך אדום משיב בשלילה ומאיים במלחמה. משה מנסה שוב ומציע תשלום עבור אוכל ומים שיידרשו בזמן המעבר. תשובת מלך אדום שלילית, והוא שולח צבא כבד לקראת עם ישראל. משה מוותר, ועם ישראל עוזב את קדש וממשיך בדרכו.

'מיתת נשיקה' בהור ההר (כ, כב-כט)

בהגיע ישראל אל הור ההר השוכן על גבול ארץ אדום, מודיע ה' כי הגיע זמנו של אהרון 'להיאסף אל עמיו'. משה, אהרון ובנו-יורשו אלעזר, עולים אל ההר לעיני כל העדה. שם, בנקרה מזומנת, מפשיט משה מאהרון את בגדי הכהן הגדול ומלבישם לבנו אלעזר. אהרון מת, ומשה ואלעזר יורדים מן ההר. העם מבין כי אהרון אהובם מת, ומתאבל במשך 30 יום.

מלחמה עם הכנעני מלך ערד (כא, א-ג)

מלך ערד שבנגב, אינו רואה בעין יפה את הגעתם של בני ישראל לאזורו, והוא יוצא למתקפה צבאית, ואף שובה שבי במבני ישראל. משה מתפלל לה' ומבטיח שאם ינצח במלחמה יקדיש את השלל לקב"ה. ה' שומע לתפילת משה, ובני ישראל מנצחים במלחמתם נגד הכנעני יושב הנגב.

מתלוננים, נענשים ונרפאים (כא, ד-ט)

העם מותש מהדרך המתארכת בגלל הצורך לעקוף את ארץ אדום. שוב מתאוננים אל ה' ואל משה. הקב"ה שולח נחשים ושרפים להעניש את העם. העם מבין כי חטא, ומבקש ממשה כי יתפלל בשבילם. במענה לתפילתו, אומר ה' למשה להכין נחש נחושת ולהציבו על עמוד גבוה. ההבטה למעלה, אל הנחש, מביאה לכוונת הלב כלפי האלוקים שבשמים, וכך באה רפואה למי שננשך.

ניסי מלחמה ושירת הודיה (כא, י-כ)

בקצרה וברמז מספרת התורה על האמוריים, אל גבולם הגיע ישראל בתום כמה מסעות, שזממו לפגוע בעם, בעוברו סמוך לגבולם. בניסים מופלאים הציל ה' את עמו, והם שרו שיר שבח והודיה בהכרת תודה.

מכים את סיחון האמורי ואת עוג מלך הבשן (כא, כא – כב, א)

המסע צפונה, לאורך גבולה המזרחי של ארץ ישראל, מביא את ישראל לגבול האמורי. שוב שולח משה שליחים, הפעם אל סיחון המלך, ומבקש לעבור בארצו. סיחון, כמלך אדום, משיב אף הוא בשלילה, ויוצא למלחמה בישראל. בני ישראל משיבים מלחמה שערה, כובשים את ארץ האמורי וחונים על גבול הבשן, הנתון למלכותו של עוג הענק. עוג אוסף את צבאו ויוצא להלחם בישראל. ה' מבטיח למשה כי אין לו לפחד מפני עוג, והוא יכריע אף אותו. בני ישראל אכן מכים את עוג ובניו וכל צבאם מכה ניצחת, וכובשים את ארצם.
עם ישראל ממשיך במסע צפונה, וחונה בערבות מואב אל מול יריחו.

דבר תורה לפרשת חוקת לילדים

"זאת חוקת התורה " –התורה פותחת את פרשת פרה אדומה במילים אלו , מדוע לא נכתב פשוט 'זאת תורת הפרה'?
והתשובה : שמצוות פרה אדומה היא חוק שמלמד על כל חוקי התורה, מפני שבחוקים האחרים ניתן למצוא הגיון מסוים , אבל על פרה אדומה אמר שלמה המלך "אמרתי אחכמה והיא רחוקה ממני " כלומר אפי' שלמה החכם מכל אדם , -שמצא את טעמי החוקים בתורה- לא הצליח להבין את מצוות פרה אדומה , ולכן היא נקראת " חוקת התורה " בהיותה סמל לכל החוקים בתורה.



לדף הראשי של פרשת חוקת
ויש גם
תפזורת לפרשת חוקת
חידונים לפרשת חוקת


 


תפזורת לפרשת חוקת

בתפזורת הבאה לפרשת חוקת הוטמנו 13 מונחים ומושגים מהפרשה.
ניתן לחפש את המילים ישירות בתפזורת, או לענות על השאלות מצד שמאל או להיעזר ברשימת המילים המופיעה במהופך. בהצלחה!

הדף הראשי של פרשת חוקת
חידות לפרשת חוקת

תפזורת לפרשת חוקת
תפזורת לפרשת חוקת

פרשת קורח לילדים

תקציר פרשת קורח לילדים

קורח, בן דודם של משה ואהרון, ואתו מאתיים וחמישים 'אנשי שם', נקהלים על משה ואהרון ובפיהם טענה: "כל העדה, כולם קדושים, ומדוע תתנשאו על קהל ה'"?

משה רבנו, שבע ממחלוקות והתקוממויות, מוכן להעמיד למבחן את מנהיגותו שלו ואת כהונת אהרון, ומציע לעדת קורח להביא קטורת לפני ה', כנגד הקטורת שיביא אהרון הכהן.

כעסו של משה גובר, כאשר דתן ואבירם הרשעים, שהצטרפו גם הם אל קורח במחלוקתו, מסרבים לפנייתו של משה להידבר ולנסות להגיע להסדרת המחלוקת בדרכי שלום. משה פונה אל הקב"ה ומבקש שלא יקבל את מנחתם של הרשעים.
 כאשר מגיעים אנשי קורח והקטורת בידיהם, מזהיר משה את כל העם, על-פי ציווי ה', להבדל ולהתרחק מעדת קורח, כדי שלא יומתו אתם בעוונם. משה רוצה להוכיח לכל העם באופן מוחלט, כי כל מעשיו מוכוונים מלמעלה, ולכן קובע מבחן: אם מיתתם תהיה רגילה, הוא אינו שליח ה', אך אם ימותו המסיתים מיתה משונה – יבלעו באדמה, תהיה זו הוכחה חותכת לחטאם נגד משה כשליח ה'.

ואכן, דברי משה מתקיימים. האדמה פותחת את פיה ובולעת את קורח ושותפיו המסיתים, על כל ביתם ורכושם. מייד לאחר מכן מגיע עונשם של 250 מקטירי הקטורת הזרה, והם נשרפים באש שמימית.

ממחתות הנחושת של החוטאים, הכינו ריקועי נחושת למזבח, לזיכרון החטא ועונשו.
 למרות ההוכחות הברורות שמספק משה לעם, נמשכת ההסתה נגדו, תוך ניצול מותם של החוטאים: הנה משה הביא למותם של אחינו. הקב"ה בכעסו מצווה על משה להתנתק מהעם החוטא, ומגיפה נוראה מתחילה להשתולל ולהפיל חללים. משה, באהבתו הגדולה לבני-ישראל גם ברגעים קשים אלו, מגלה תושייה, ושולח את אהרון אחיו ובידו קטורת, כדי לעצור את המגיפה. אהרון אכן מצליח לעצור את המגיפה, אך לא לפני שהיא המיתה 14,700 מבני ישראל.

לנוכח התסיסה שהתגלתה נגד בחירתו של אהרון לכהן, מצווה ה' למשה, לערוך מבחן כהונה אל מול העם. כל אחד מראשי השבטים מביא מטה (מקל עץ) אל משה. משה מניח את כל המטות, ובתוכם מטה אהרון, בתוך המשכן. למחרת מוציא משה את המטות ומציג אותם בפני העם. וראה זה פלא: מקלו של אהרון פורח, ומן הפריחה עולה פרי השקד.

ה' מצווה לשמור את המטה הפורח והמשוקד בתוך המשכן, כעדות נצחית לכהונת אהרון.
בני-ישראל, המומים מהאירועים האחרונים, מעלים את חששם כי הם עלולים לשגות ולהיכנס אל המשכן, ואז סופם יהיה מר. על רקע זה מצווה ה' את אהרון על משמרת הקודש.

בעקבות הערעור על הכהונה והקטרת הקטורת הזרה, וכמענה לחששם של בני ישראל, מצווה ומזהיר ה' את אהרון, כי עליו ועל בניו הכוהנים, מוטלת האחריות לשמור על קדושת המשכן. העבודה במשכן נתונה להם, הכוהנים, כמתנה אלוקית נצחית, והם כאמור, חייבים בשמירתה. גם אחיהם לשבט, בני לוי שאינם כוהנים, מצווים ליטול חלק בשמירת המשכן, אך אינם רשאים להיכנס אליו.

כשכר עבודתם במשכן, יקבלו הכוהנים חלק מבשר הקורבנות וחלק מן המנחות הקרבים על המזבח. עוד הם יקבלו מכל בני ישראל, תרומה מכל גידולי הארץ וכן ביכורים מפרי הארץ, דמי פדיונם של בכור האדם ובכור הבהמה הטמאה. בכור בהמה טהורה, יעלה כקורבן למזבח, כשהכוהנים מקבלים את חלקם בבשר.
שכר עבודת הלוויים, המשרתים גם הם לפני ה', נקרא מעשר ראשון. לאחר שמפריש כל אחד מישראל את התרומה לכהן, עליו להפריש עשירית מהיתרה ולתת ללוי.
 הלוי עצמו, גם הוא חייב בתרומה לכהן, מתוך המעשרות שקיבל מבני ישראל.

פירוש הכתוב - דבר תורה קצר לפרשת קורח


 " ג' מטמוניות הטמין יוסף במצריים, אחד נתגלה לקרח, אחד לאנטונינוס ואחד גנוזה לצדיקים לעתיד לבא" (סנהדרין קי)
העושר משמש את האדם לכל מיני מטרות:
יש שמשתמשים בו כקרח , להרבות גאווה , כבוד ומחלוקת
יש שמשתמשים בו לפטם את גופם במאכלים כמו אנטונינוס
ויש המשתמשים בו לצדקה ומעשים טובים , "וצדקתם עומדת לעד"

תפזורת לפרשת קורח

בתפזורת הבאה לפרשת קורח הוטמנו מילים מהפרשה (13 מילים). ניתן לחפש ישרות בתפזורות, או לענות על השאלות בצד או להעזר ברשימת המילים המופיעה במהופך.

בהצלחה
עוד חידות לפרשת קורח
הדף הראשי של פרשת קורח

תפזורת לפרשת קורח
תפזורת לפרשת קורח


פרשת שלח לילדים

תקציר פרשת שלח


משה רבנו ממנה את שניים-עשר ראשי השבטים, לצאת לתור את ארץ כנען טרם יכבשו אותה בני ישראל. הוא מצווה עליהם לבחון את טיב הארץ ואת חוזקו וגודלו של העם היושב בה.המרגלים תרים את הארץ במשך ארבעים יום, וחוזרים כשבידיהם פרות ענק המעידים על טיב הארץ. הם גם מספרים כי הארץ "זבת חלב ודבש", אך בפיהם דברים קשים על עוצמת האויב ועל כך שהארץ 'אוכלת יושביה'. המרגלים, להוציא כלב ויהושע, מסיקים: "לא נוכל לעלות אל העם כי חזק הוא ממנו".
העם שומע את דברי המרגלים, ופורץ בסערה של בכי, כעס ומרדנות. יהושע וכלב, בגיבויים של משה ואהרון, מנסים לשכנע את העם כי הארץ טובה ויש לבטוח בה', אך העם זועם ורוצה לרוגמם באבנים. הקב"ה נגלה לפתע, ופונה אל משה בדברים קשים על עם ישראל, ועל כוונתו לכלותם. משה מתפלל ומתחנן לפני ה' שיסלח לעם ישראל. הוא גם משתמש בטיעון: "ואמרו הגויים... מבלי יכולת ה' להביא את העם הזה אל הארץ אשר נשבע להם, וישחטם במדבר". ה' מקבל את תפילתו של משה ואת טיעוניו ואומר "סלחתי כדבריך". ה' מודיע כי לא יכלה את העם, אך גוזר על כל בני הדור, אלו שכבר מלאו להם עשרים שנה, למות במדבר. רק בניהם יזכו להכנס לארץ לאחר נדודים במדבר במשך ארבעים שנה - כנגד ארבעים ימי תיור הארץ. את עשרת המרגלים מוציאי הדיבה הרעה, ה' עונש במגיפה קשה והם מתים מיד.
העם מבין את טעותו ומצטער עליה, אך טועה בשנית ויוצא לכבוש את הארץ בניגוד להוראת משה. הקרב נגמר בתבוסה, ובני ישראל נאלצים להשלים עם הגזרה הקשה.

בהבאת קורבן מכל סוג - נדר או נדבה, מן הבקר או מן הצאן - יש להביא בנוסף, מנחות ונסכים בשיעור קבוע. התורה משתמשת במידות שנהגו באותם ימים: מידת עשרון לחומרים יבשים (גרגרים, קמח, סולת וכד') ומידת הין לנוזלים.קורבן מן הכבשים: עשרון אחד סולת מעורב ברבע-הין שמן למנחה. רבע-הין יין לניסוך.קורבן איל: שני עשרונים סולת מעורבים בשליש-הין שמן למנחה. שליש-הין יין לניסוך.קורבן מן הבקר: שלושה עשרונים סולת בלולים בחצי-הין שמן למנחה. חצי-הין יין לניסוך.
כאשר סוג הקורבן מחייב הבאת מספר בעלי חיים, 2 כבשים, 7 פרים וכד', יש להכפיל באופן דומה גם את המנחות והנסכים..בני ישראל מגלים כי אחד-העם מקושש עצים בשבת, בניגוד לציווי התורה. היות ועדיין לא נאמר דין איסור זה, מניחים אותו במשמר וממתינים להנחיות. הקב"ה מצווה להמיתו בסקילה, והעדה מקיימת את הציווי.
ה' מצווה להטיל בכל בגד של ארבע כנפות פתילים שזורים, הנקראים ציצית. בין פתילי הציצית צריך להיות פתיל תכלת אחד. בראיית הציצית יזכרו בני-ישראל את מצוות ה', לא יגררו לעשיית עבירות ויהיו קדושים לה' המוציא אותם מארץ מצרים.

דבר תורה לילדים על מצוות ציצית
"וראיתם אותו וזכרתם את כל מצוות ה'"
רש"י מסביר כיצד זוכרים את כל מצוות ה' בזכות הציצית:
ציצית בגימטרייה  600 +5 קשרים +8 חוטים =613 כמניין תרי'ג מצוות.


לדף הראשי של פרשת שלח




שבוע הספר

גם השנה ביקרתי בירידי שבוע הספר, אולם השנה הייתי מהצד השני של הדוכן, הצד בו מוכרים את הספר. לא עסקתי במכירה עצמה אלא הוזמנתי על ידי הוצאת ידיעות אחרונות להיות קורא ממליץ. הוצאת ידיעות מנהלת מועדוני קריאה שונים, והיא מעונינית שהחברים במועדונים, כמי שקראו ונחשפו לספרים רבים ומגוונים, יבואו ליריד וימליצו על ספרים או ישוחחו עם אנשים ויסייעו להם לבחור ולקנות. הרעיון יפה ונחמד, הביקור חוויתי, ואם שאלתם, בסוף הערב מקבלים כמה ספרים כך שהעיסקה משתלמת לכל הצדדים.
שבוע הספר השנה (תשע"ב) היה נראה דליל יותר משנה שעברה, אולי  חוק הספרים, מבצעי 4 ב-100 בחנויות הספרים, אליפות אירופה בכדורגל קצת הבריחו את האנשים. אולם עדיין באים אנשים וילדים, וגם קונים ספרים, והרבה.
נתחיל קצת עם קוני הספרים, כמו הבנים בהגדה של פסח גם הם מחולקים לארבעה
  • חכם - בא מראש עם רשימה, יודע בדיוק מה הוא רוצה, ואולי עוד אפשר להמליץ לו על ספר אחד או שניים.
  • רשע - כמובן בהשאלה, אבל הוא דוגמה למישהו שעוברים איתו על כל הספרים אחד אחד אבל שום דבר לא מוצא חן בעיניו וכמובן הולך בלי לקנות כלום...
  • תם - רוצה איזה רב מכר אבל אפשר לשכנע אותו לבחור משהו אחר או בנוסף שיהיה יותר מתאים לטעמו האישי.
  • שאינו יודע לשאול - את פתח לו, נסה להבין מה יתאים לו ולמצוא ספרים מתאימים.
מבחר הספרים הוא עצום ובוודאי לא הכל מתאים לכולם. אני יותר אוהב את ספרי היהדות, העיון והפרוזה היותר מורכבת, ספרים שגורמים לחשוב. כאשר אנשים שאלו על ספרים, היה צריך לתאר מה הספר אבל בעיקר ניסיתי לדבר על השאלות שהספר מעורר (בהנחה שהספר הוא כזה). פעם אפילו נשאלתי על ידי מישהי מההוצאה אם אני מוכר ספרים או מבריח אנשים, התשובה היא כמובן לא זה ולא זה. אני לא עובד כמוכר, אך בוודאי שאני לא מבריח את האנשים, ההיפך, אני מעונין שהם יתענינו ויקחו ספר שמתאים להם, אם אחר כך ירגישו שדחפו להם ספר ביד, הנזק עולה על התועלת ממכירת עוד ספר. על ספרים שממש לא אהבתי פשוט שתקתי, אם מישהו כבר רוצה אותו בודאי שלא נקלקל אבל השתדלתי להמליץ על משהו נוסף, קצת אחר ושונה.
דיון מעין זה התפתח סביב ספריו של האנס פאלדה, למשל, למרות שהמלצתי על לבד בברלין, ביחס לספריו האחרים אמרתי שיש הרבה שאומרים כי פלאדה מנסה לטהר את מצפונו והקורא צריך להחליט אם הוא קונה את החרטה וההצטדקות הזו או לא (אני באופן אישי לא קונה), וכל זה בשאלות שעולות עכשיו תדיר על נסיונות הצגה של הגרמנים כקורבנות של הנצאים. זה לא אומר שלא כדאי לקנות ולקרוא את הספרים, אבל כדאי וחשוב לערוך את הדיון לפחות עם עצמך ורצוי עם אנשים נוספים.
בספרי העיון הייתה הצלחה, אם מישהו אמר שהוא מסוגל להתמודד עם ספרים יתר קשים לקריאה, ולקח על פי המלצה שלי את "אנשים רגילים", או את "בלב הגיהנום" הרגשתי שההמלצה באמת עזרה. בכלל ניסיתי לעשות קישורים בין ספרים ולהמליץ לאנשים על ספרים שיתנו זוויות ראייה שונות על אותו נושא (ומבחינה זו לבד בברלין ואנשים רגילים הם זוג ספרים מצוין). לאחרים המלצתי על ספרי העיון השונים במדעים ובתולדות המדע. חיבור מענין עשיתי בין ההיסטוריה של המדע של גו'ן גריבין ובין "המבנה של מהפכות מדעיות" של תומאס קון. לשמחתי אכן היו שלקחו את שניהם והקשיבו לדעתי כי ההיסטוריה של המדע אינו סיכום הנושא כפי שהמחבר שלו היה רוצה, אלא יותר מבוא שלאחריו הם יוכלו להמשיך את דרכם בתחום בעזרת עשרות ספרי המקורות הנוספים שישמשו להרחבות.

גם סופרים מגיעים לחתום על ספריהם וגם אותם אפשר לחלק לארבעה
  • הסופר שהוא גם איש מכירות - זה סוג נדיר למשל אבל יש סופרים שבהחלט משמשים כמוכרים לכל דבר ופותחים שיחה עם כל מי שעובר ליד ומוכרים לו את הספר שלהם. 
  • הסופר ששמו מוכר אותו - סופרים מוכרים או שהם בחזקת סלב. המקרה הבולט ביותר הוא של קרן פלס, שהיוותה אטרקציה, אנשים באו עם הדיסקים שיש להם בבית וקנו ספרים בשביל שהיא תחתום להם. הרבה מאד קנו את הספר רק בשביל החתימה של קרן פלס וייתכן ויהיו מופתעים מאד כאשר יקראו את הספר. הספר, עקודים, הוא שונה מאד (ולטובה!!) ממה שהסטיגמה אומרת על ספר של ידוען. התייחסות לספר עקודים תגיע במאמר נפרד, הוא בהחלט מצדיק התייחסות.
  • הביישן - אלו הם רוב הסופרים, הם מגיעים לחתום אולם לא לגמרי יודעים מה הם צריכים לעשות, אז או שהם יושבים באמצע ומדברים עם אנשי ההוצאה שהם מכירים או שהם עומדים ליד המוכר בחיוך מבויש ומחכים שמישהו יקנה את הספר שלהם. נפגשתי עם שניים כאלו אתמול ולמרות שגם אני רחוק מאד מלהיות איש מכירות, ניסיתי לשכנע אותם לפתוח בדיאלוג עם הקהל. לשמחתי זה אכן עזר והם דברו עם האנשים וגם מכרו ספרים לאנשים. גם כאשר ממליצים לאנשים על ספר ואומרים להם והנה נמצא כאן הסופר שישמח לספר לך עוד, זה עובד. הסופרים אוהבים מאד לדבר על ספרם אבל קשה להם לעשות את הפנייה הראשונית. ברגע שהם מתחילים לדבר, האנשים מקשיבים, שואלים והרבה גם קונים (וגם אם לא, כי הבינו שהספר לא מתאים להם, זה בסדר) אחד מהסופרים (שאול סמילנסקי - עשרה פרדוקסים מוסריים) שבא מחיפה, היה כל כך מרוצה, הודה לי בחום ואמר שיבוא גם למחרת.
  • סוג אחר, גם נדיר, אלו סופרים שלא ממש מבינים מה הם עושים שם, הספר הרי צריך למכור את עצמו, ולעמוד כרוכל בשוק עושה להם ממש קשה. אפשר מאד להבין אותם. סופרים שהשקיעו שנים בכתיבה ויצרו יצירה, יותר מורכבת ומסובכת שקשה להסביר אותה לאנשים ובוודאי קשה להם למכור. סופרים אלו היו מעונינים לבחור את הקונים בפינצטה כדי להיות בטוחים שאלו יוכלו להתעמק ולהבין ולהיות ראויים לספרם. לפעמים הם אפילו הסבירו לאנשים למה לא כדאי להם לקנות את הספר (ואת זה אני מאד מעריך, מאחר ולסופר חשוב יותר שמישהו יוכל להתמודד עם הספר מאשר התקבול על מכירת ספר נוסף).
ומילה על המחירים. המחירים של הספרים נמוכים, אבל רק כאשר קונים כמה ספרים או מגיעים עם קופונים למינהם. בחנויות מצבע 4 ב-100 מחייב לקנות ארבעה ספרים. ביריד היה מבצע קנה 2 קבל שלוש חינם (הוצאת כתר) שמחייב אנשים לבחור 5 ספרים וזה קשה. מבצעים אחרים היו 3 ב-100 (מודן וכינרת זמורה ביתן) ובהוצאות אחרות ההנחות גדלו ככל שקנו יותר ספרים. היו גם הרבה אנשים שקנו ספר אחד במחיר מופחת מהקטלוגי ולא רצו לקנות יותר. גם אותם אני מעריך. הם יודעים מה הם רוצים ולא מעונינים לקנות סתם רק בשביל להרגיש שניצלו את המבצעים. מבחינתי היה עדיף בהחלט שגם מי שקונה ספר אחד בלבד יזכה להנחה גדולה יותר, אולם למחלקות השיווק והמכירות בהוצאות השונות כללים אחרים לגמרי. אם יעבור חוק בנושא, את ההשפעות נוכל לדעת רק בעוד כמה שנים, אבל בהחלט יש בעיתיות במצב הקיים.
לסיכום, החוויה של עמידה בדוכני, יצירת האינטראקציה עם הקונים, המוכרים והסופרים, והחיבור ביניהם הייתה חוויה מהנה מאד, הזמן חולף במהירות וממש לא שמים לב. חזרנו עייפים ומרוצים.

תפזורת לפרשת שלח

בתפזורת הבאה הוטמנו מילים ומושגים מהפרשה. ניתן לחפש ישירות בתפזורות או לענות על השאלות בצד או להיעזר ברשימת המילים המופיע במהופך
בהצלחה
עוד חידות לפרשת שלח
לדף הראשי של פרשת שלח


תפזורת לפרשת שלח
תפזורת לפרשת שלח

תפזורת לפרשת בהעלותך

בתפזורת הבאה לפרשת בהעלותך מסתתרות עשרים מילים מהפרשה. ניתן לחפש את המילים ישירות או להיעזר ברשימת השאלות או להשתמש ברשימת המילים המופיעה במהופךץ בהצלחה

לדף הראשי של פרשת בהעלותך
עוד חידות לפרשת בהעלותך.




תפזורת לפרשת בהעלותך
תפזורת לפרשת בהעלותך

מיקום פרשיית סוטה

פרשת אשה סוטה בתורה היא אחת הפרשות הקשות שיש. גם עצם העניין קשה, גם הטקס המשפיל קשה והפרשייה משמשת לרוב לניגוח כללי של יחס היהדות והתורה כלפי נשים. בימינו בחלקים נרחבים של הציבור, עניינים כאלו לא נחשבים לעיתים כלל כעבירה ובוודאי לא עבירה ברמת החומרה בה התורה רואה עבירה זו. גם המעיין בתלמוד במסכת סוטה יגלה שבמקרים רבים הטקס לא בודק כלום וגם האיש עצמו, בעלה של האשה, חייב להיות נקי מכל עוון (אחרת הבדיקה לא תעבוד) בנוסף, את העונש מקבל גם האיש ששכב עם האשה ולא רק האשה לבדה. אולם הקשיים בפרשה נותרים בחלקם.
בנושא זה מוסיף ומרחיב הרב שי יהודאי, רב אולפנת צבייה בני-ברק.
אשה סוטה? על מה ולמה?
רבים מסתכלים על הפרשה הזאת ותמהים לעצמם מה הקשר עכשיו לאשה סוטה? מדוע לאחר שדיברנו על –
בני ישראל המהלכים במדבר, על צורת ההליכה, על הדגלים, על תפקידם של הלווים במסע המחנה, מדוע כאן
מגיעה פרשת סוטה?
אלא רוצה התורה לומר לנו התחלנו בפרשת במדבר בשיח על חלוקת המסעות. מהו מקומו של כל שבט במסע –
המחנה. רש''י מספר לנו שלכל שבט היה דגל וצבע משלו, ואנו גם יודעים שלכל שבט הייתה ייחודיות משלו.
ראינו שיש משמעות כלל שבט ושבט, וממילא לכל יחיד ויחיד. אין היחיד בעם ישראל נעלם בתוך הכלל, אלא הוא
חלק חשוב ומהותי בקרב עם ישראל. אך יחד עם זאת, צריך לזכור יסוד מאד חשוב –
מהו הבסיס של עם ישראל? מהו התא היסודי שלנו? בפרשת השבוע הקודמת נאמר:''שאוּ אֶת רֹאשׁ כָל עֲדַת
בְּנֵי יִשְּרָאֵל למִשְּׁפְּחֹתָם לְּבֵית אֲבֹתָם וכו' ''. התא היסודי של עם ישראל הוא המשפחה. עם ישראל ומאז ומתמיד
ניחן בצניעות הייחודית שלו השומרת על הפן המשפחתי. וכאן באה התורה ואומרת לנו את עם ישראל אנו -
סופרים לפי ההתייחסות אל המשפחות. כשבלעם מסתכל על עם ישראל הוא פותח ואומר ''מה טובו אוהליך
יעקב משכנותיך ישראל'' ראה את משפחות בני ישראל סדורים בתוך אוהליהם על פי כללי צניעות מובהקים. –
זוהי גדולתנו!
ועל כן, לאחר שהתורה פירטה לנו את מסע המחנות ואת החשיבות של כל אחד ואחד מבני ישראל, באה התורה
ומדגישה לנו עד כמה המשפחה היא חשובה. ועל כן מדברת התורה באשה סוטה.
עצם העובדה שהתורה מגדירה את האשה, כאשה סוטה, מראה לנו עד כמה חשובה האישה בביתה. עד כמה
היא הציר המרכזי של הבית. אם האשה סטתה, זה יהרוס את הבית, לכן יש צורך לברר את העניין הזה בהקדם.
''חכמת נשים בנתה ביתה'' אומר שלמה המךף, ''ואיוולת בידה תהרסנה'' הכח של האשה בתוך הבית הוא כח -
אדיר. היא המשפיעה והמנתבת. היא נותנת את הכח ואת התמיכה לכל בני המשפחה לצמוח ולהצליח. לכן
התורה רואה באשה את החוסן של הבית היהודי.
בתקופה בה אנו חיים, הרבה רוחות פרצים נושבות מתרבויות זרות ומנוכרות לתרבות עם ישראל. ובתוך הרוחות
הללו, ישנם גם כאלו המאיימים על שלמותה של המשפחה היהודית.דווקא בדור כזה, עלינו לחזק את התא המשפחתי, את הצניעות ואת הנאמנות, ולצמוח מתוך חברה שחרטה על דיגלה את סמל הצניעות והנאמנות לתורת ה'.
שנזכה להקים משפחות צדיקות בעם ישראל, משפחות אשר עליהן נוכל לומר שהן בנו עוד חורבה מחורבות –
ירושלים.

מאמרים נוספים לפרשת נשא

השבת - השל

הספר "השבת" של אברהם יהושע השל יצא במהדורה חדשה בהוצאת ידיעות ספרים. הספר המקורי יצא לאור לפי למעלה משישים שנה בשנת 1951 וכותרת המשנה שלו היא: "משמעותה לאדם המודרני". כדאי מראש לחשוב האם האדם של 1951 הוא מודרני במונחים של ימינו? לכאורה התשובה שלילית. התרבות הייתה שונה לגמרי, שנות החמישים, ובוודאי בתחילתן, היו עוד שנים רגועות, שנים בהן העולם ניסה לשקם את עצמו מזוועות מלחמת העולם השנייה. רק בשנות השישים קרה כל כך הרבה: המתירנות, ילדי הפרחים, וודסטוק, ויטנאם, הפלישה לצ'כיה, המלחמה הקרה, כיבוש החלל, מהפכות הסטודנטים ובהמשך המאה מהפכות אחרות רבות כך שנדמה שלפני שעוסקים במשמעות השבת לאדם המודרני צריך לדון בשאלה מה משמעות ספר שנכתב לפני שישים שנה לאדם המודרני...
אולם לאחר קריאה בספר נראה שהספר רלוונטי לימינו אף יותר והשאלות בהן התחבט השל לא ממש השתנו, אולי רק התעצמו יותר. השל מנסה לנתח את משמעות השבת, את השוני שלה משאר ימי השבוע, את המימדים המיוחדים שלה, את החיבור בין מימד המרחב לבין מימד הזמן (בהתאם להתפתחות הפיזיקה שטבעה את המושג מרחב-זמן ביחס לתורת היחסות). את ההבחנות בין השבת לשאר ימי השבוע מסכם השל (עמ' 54) כך:
השבת
  • היא יום בו אדם זוכה לחופש.
  • היא יום בו לא נשתמש בכל אותם כלים שבקלות עלולים ליהפך לכלי חורבן והרס.
  • היא יום בו נוכל להיות עם עצמנו.
  • היא יום בו נשתחרר מרדידות.
  • היא יום בו נשתחרר מהתחייבויות חיצוניות.
  • היא יום בו נהיה מסוגלים להשתחרר מעבודת האלילים של הציווליזציה הטכנולוגית.
  • היא יום בו לא נשתמש בכספים.
  • היא יום בו נכריז על הפסקת אש במאבקים הכלכליים - ביננו לבין זולתינו ובינינו לבין כוחות הטבע.
השבת של השל, היא אוניברסלית, היא המאפיין של היהדות אולם היא מאירה לכל העולם ואת רשימת ההבחנות מסכם השל במשפט: "האם יש יום הנושא עימו תקווה גדולה יותר לקדמת האנושות מאשר השבת?" ראייה אוניברסלית זו, ממשיכה לאורך כל הספר. אין הספר דן כמעט כלל בהלכות שבת, במה אסור ובמה מותר, הדיון הוא ברמה גבוהה הרבה יותר, מקור קדושת השבת, עליונותה של השבת, וההנהגות הכלליות של שבת.
בקריאת הנקודות למעלה רואים שבהחלט הספר רלוונטי, נושא השבת הוא בין הנושאים הטעונים ביותר במתח הדתי-חילוני בישראל. גם אצל השל החופש בשבת הוא ערך חשוב, אולם לא מדובר רק על החופש מעבודה אלא גם על החופש מהרגלי היום יום, הרדידות (שבוודאי תיחשב לסוגת מופת לעומת תוכניות הטלוויזיה של היום) והטכנולוגיה (שרק השתעבדנו לה יותר), ובעיקר על הצורך להשתמש בכספים.

בסיום הסופר מופיעה אחרית דבר של דרור בונדי, שערך כתבים וספרים של ועל השל, באחרית הדבר מנותחים דברי השל ומוסברים בצורה נהירה יותר לקורא בן ימינו וגם לקורא החילוני שאינו מצוי בשפתו הדתית של השל. וגם דרור בונדי מבחין בחשיבות הספר לקורא הישראלי במילות הסיום:
"ואולי דווקא בעת הזו, ודווקא כאן, בארץ התנ"ך, תמצא לה לפתע רוח השבת את נתיביה, תבוא בשערי לבבות פתוחים להתעלות ואחדות, ותכונן את השמים על הארץ, את הארמון בזמן".
הספר יצא לאור במהדורה חדשה גם בשפת המקור שלו,אנגלית, ונוספה לו הקדמה מאת בתו של השל, פרופ' סוזנה השל. דבריה מוזכרים בהערות לספר, אולם למיצער, הקדמה זו לא תורגמה ושולבה במהדורה העברית ועל כך יש להצטער.

את הספר מלווים איוריו של האמן איליה שור, וכתמונה לסקירה בחרתי לצרף תמונה מפורסמת משנות ה-60 המראה את השל צועד ביחד עם מרטין לותר קינג בהפגנת מחאה למען זכויות השחורים, שוב דבר המראה עד כמה היה השל מחובר לסביבתו ואדם אוניברסלי בדעותיו.
השל ומרטין לותר קינג
השל ומרטין לותר קינג במצעד משנת 1965: מקור סוכנות AP


השבת - אברהם השל
השבת - אברהם השל

השבת
משמעותה לאדם המודרני
אברהם יהושע השל
הוצאת ידיעות ספרים
תשע"ב 2012
מהודרה מחודשת
174 עמודים


פרשת נשא לילדים

הנושאים בפרשת נשא 

הדף הראשי של פרשת נשא
חידות לפרשת נשא 
תפזורת לפרשת נשא

תפקידי הלווים ומנין הלויים

התורה ממשיכה לפרט את תפקידי משפחות הלויים. בפרשת במדבר כבר תואר התפקיד של משפחת בני קהת ובפרשה ממשיכה בתפקידם של בני גרשון הנושאים את יריעות המזכן ואת מסך השער. בני מררי, אחראים על נשיאת קרשי המשכן האדנים וכל מה שנלווה עליהם. בסיופ כל הפרשייה התורה מפרטת את תוצאות מפקד הלויים:
משפחת קהת: 2,750
משפחת גרשון: 2,630
משפחת מררי: 3,200
סך הכול בני לוי העוסקים במלאכת המשכן: 8,580

מחנה בני ישראל ושילוח הטמאים

מחנה בני ישראל הוא המחנה החיצוני ביותר ובו חונים השבטים כפי שפורט בפרשת במדבר. התורה מצוות על האנשים אשר הם טמאים מסיבות כלשהן לצאת גם ממחנה ישראל, ולשהות בתקופת הזמן בו הם טמאים מחוץ למחנה.

דיני גזילות ומעילות

מי שגזל מחבירו חייב כמובן להשיב את הגזילה, אולם אם נשבע בבית דין כי לא גזל הרי הוא גם מועל מאחר ונשבע לשקר. כאשר הוא מתחרט על דרכו הרעה לא מספיק להשיב את הגזילה אלא צריך לשלם קנס (תוספת רבע ממה שגזל, כך שהקנס בסך הכל הוא חמישית מהתשלום) וגם להביא קורבן מיוחד.

דיני נזיר

התורה אינה מעודדת נזירות אולם מי שנודר להיות נזיר חלים עליו דינים והגבלות נוספים, שאינם חלים בדרך כלל. אזור לו להסתפר, לשתות יין ולהיטמא למת. זמן הנזירות המינימלי הוא שלושים יום. כאשר מסתיימים ימי הטהרה עליו להביא קורבן מיוחד (רמז לכך שהתורה רואה במעשה הנזירות משהו שיש בו גם צד של חטא) ולאחריו הוא חייב בתספורות ואפילו מחויב בשתיית יין כדי לסמן שתקופת נזירותו הסתיימה. ולאחר ההקרבה יגלח את שערות ראשו.

ברכת כהנים וחנוכת המשכן

פרשת נשא הארוכה מסתיימת בתיאור קורבנות הנשיאים בחנוכת המשכן. הפרשייה פותחת במצווה של הכהנים לברך את עם ישראל ומופיעים בה שלושת פסוקי ברכת כהנים: "יברכך ה' וישמרך, יאר ה' פניו אליך ויחונך: ישא ה' פניו אליך ויאר לך שלום". לאחר מכאן מתארים את קורבנות הנשאים ביום כלות משה להקים את המשכן. שנים עשר נשיאי בני ישראל הביאו מתנות זהות, אולם ה' מצווה את משה לקבל מתנה אחת מדי נשיא אחד כל יום, כך שלכל נשיא יהיה את היום המיוחד שלו ושל שבטו וכל שבטי ישראל ירגישו שותפים לחגיגה.

דבר תורה קצר לפרשת נשא

פרשת נשא היא הארוכה ביותר בכל התורה (176 פסוקים), בזכות החזרה של התורה על כל 12 קרבנות הנשיאים. והשאלה המתעוררת ,כיצד ייתכן ,שהתורה שמקפידה על כל אות ומילה ,חזרה כאן על אותן מילים 12 פעמים? הסיבה לחזרה זו היא מפני שאמנם כל נשיא הביא בדיוק את אותם מרכיבים בקרבן, אך כוונתו הייתה שונה משל חבירו.
הלקח שיש להפיק מכך: גם מצוות שאנו עושים ושונים "דבר יום ביומו" ותחושתנו היא כאילו מדובר על דבר שבשגרה ,כגון התפילות אותן אנו אומרים במשך כל ימי חיינו כמעט ללא שינוי בטקסט,יש להכניס בהן כוונה מיוחדת ו"נשמה יתירה" ובזה להפוך אותן כל פעם מחדש לדבר מיוחד במינו ,כדוגמת קרבנות הנשיאים.


הדף הראשי של פרשת נשא
חידות לפרשת נשא 
תפזורת לפרשת נשא