פרשת שמות

פרשת שמות

פרשת השבוע, פרשת שמות היא הפרשה הפותחת את חומש שמות ועיקרה תיאור שיעבוד בני ישראל במצרים, בלידתו של משה רבנו, גידולו בבית פרעה ובריחתו למדבר וההתגלות האלוקית בסנה שהחלה את המהלך של יציאת מצרים. תקציר מפורט של הפרשה מופיע לאחר ההפניות המאמרים.

מאמרים לפרשת שמות 

משה והסנה - ההתגלות של ה' למשה בסנה היא אירוע דרמטי המגולל בתוכו את כל סיפור יציאת מצרים.

על הצפנות, צפנים וקודים בפרשת שמות ובתורה - בסדרת מדע בפרשה.

הפטרת פרשת שמות (אשכנז ותימן) - עיון בהפטרות הפרשה לפי מנהגי אשכנז (ישעיהו) ותימן (יחזקאל).

הפטרת פרשת שמות (ספרד) - עיון בהפטרה לפי מנהג ספרד (ירמיהו).

דברי תורה לפרשת שמות -  דברי תורה של יואב לפרשה ומאמר אורח מאת ד"ר אמיר שוורץ .

פרשת שמות לילדים - דבר תורה מעובד לילדים ותקציר של הפרשה.

למה דווקא הסנה - דבר תורה לנוער לפרשת שמות העוסק בשאלה למה דווקא נבחר הסנה כאמצעי ההתגלות בעקבות פרשנים ומדרשים.

בין משה לשמואל - המאמר סוקר את הדמיון בין הנביאים הגדולים משה ושמואל החל מרגע לידתם ומביא מקבילות רבות ביניהם.

חידות לפרשת שמות

תפזורת לפרשת שמות

 סטטיסטיקה לפרשת שמות - סטטיסטיקות שונות על פרשת שמות

תקציר פרשת שמות

פרשת שמות נפתחת בחזרה על שמות בני ישראל היורדים למצרים. 

פרק א'

ברשימה המופיעה בתחילת הפרק נמנים רק בני יעקב עצמם (ללא נכדים) תוך חזרה על המספר המכונן של שבעים נפש.

לאחר שיוסף ואחיו מתים ובני ישראל מתרבים מתחלפת המלוכה במצרים. במצרים שושלות המלוכה התחלפו לעתים קרובות והאפשרות של מלך חדש שבאמת לא הכיר את יוסף כלל היא הגיונית  (מובאת גם דעה שנתחדשו הגזרות של מלך שהכיר אבל "החליט" לשכוח את יוסף).

המצרים מוטרדים שמא עם ישראל יצטרף בשעת מלחמה לאחד מאויבי מצרים. לצורך דיכוים מחליטים למסות אותם ולהפכם לעבדים. השעבוד רק הולך ומחריף והעבודה נהיית קשה יותר ויותר, עד שבסוף פרעה מצווה את המיילדות (בכתוב מופיעות רק שתיים מהן אבל יש להניח שהן פרט המייצג את הכלל) להמית את הבנים. לאחר שגם תכנית זו לא מצליחה פרעה גוזר גזירה כללית לכל עמו שכל בן הנולד יש להשליכו ליאור.

פרק ב' 

בדיוק בתקופה סוערת זו נולד משה רבנו. לאחר הלידה אמו מחביאה אותו בביתה אולם כאשר היא אינה יכולה להחביאו יותר היא מכינה לו תיבת גומא מוגנת ממים ומשאירה אותו על שפת היאור ומשאירה את אחות הילד לראות מה יקרה.

שימו לב, בניגוד לשירי הילדים התיבה לא מונחת ביאור עצמו אלא מוחבאת על שפת היאור. המדרשים אומרים כי יוכבד, אם משה, ילדה לפני זמנה ולאחר שלושה חודשים פחדה מחיפושים בביתה. נראה כי התיבה הוחבאה בצורה שתאפשר לה לקחת את משה בחזרה. ליאור מגיעה בת פרעה. בת פרעה רוחצת ביאור ורואה את מה שנערותיה ההולכות על יד היאור לא יכולות לראות. את התיבה מוחבאת בתוך קני הסוף. בת פרעה לוקחת את התיבה ורואה מיד שמדובר בילד עברי (ומבינה מיד שלפי ציווי אביה על הילד הזה לסיים את חייו בתוך היאור) אך היא מרחמת עליו. אחותו של הילד מגלה תושייה ומציעה להביא מינקת לילד וכמובן מביאה את אמה. אם הילד מניקה אותו במשך זמן מה (בביתה) ולאחר מכן מוסרת את הילד לידי בת פרעה.

מדוע אם משה לא השאירה אותו אצלה? ייתכן וגם שעבר זמן מה מהלידה משה עדיין לא היה מוגן והיה יכול להיתפס על ידי חיילי פרעה, אבל כאשר הילד הוא של בת פרעה, הוא מוגן וגורלו בטוח. בת פרעה מכנה את הילד משה.

משה גדל ויוצא אל אחיו ורואה אותם סובלים. משה רואה איש מצרי מכה איש עברי וכתגובה הורג משה את המצרי. הדבר מגיע לידיעת פרעה ופרעה מבין שהצרה ממנה חשש מתרחשת ממש בתוך ביתו. קשה להאמין שפרעה היה מוטרד מהרג המצרי (שהרי חיי אדם לא נחשבו יותר מדי בממלכת מצרים של אז) אלא מכך שהנסיך העברי, הורג איש מצרי בשביל להציל איש עברי אחר.

משה בורח למדין ושוב נתקל במקרה של חוסר צדק, הרועים הגברים מגרשים את בנות יתרו מהבאר. משה נחלץ לעזרתן ומשקה את צאנן. משה מגיע לבית יתרו , נושא את ציפורה בתו לאשה ואף נולד לו בן הנקרא בשם גרשם. במקביל מסופר כי מלך מצרים מת ובני ישראל נאנחים ואלוקים שומע את נאקתם וזוכר את בריתו. יש לשים לב כי עד מקום זה בפרשת שמות לא נזכר שם ה' כלל. נזכר רק שם אלוקות.

פרק ג' 

משה משמש כרועה צאן (מקצועם של כל אבות האומה) ומגיע לאזור שיתברר כי הוא הר האלוקים ורואה שם מחזה מוזר של שיח סנה שבוער ואינו מפסיק לבעור (למרות שסנה הוא שיח שנאכל במהירות). כשמשה מתקרב הוא שומע את קול אלוקים מדבר אליו ומספר לו שהוא האלוקים של אברהם יצחק ויעקב וכי עליו מוטלת השליחות של הוצאת בני ישראל ממצרים והבאתם אל ארץ ישראל ארץ זבת חלב ודבש. זוהי הופעתו הראשונה של הביטוי הידוע בתורה.

משה מנסה להתחמק מהשליחות ללא הצלחה. האלוקים מגלה למשה את שמו, שם ה' ומוסר עליו לדבר אל בני ישראל תוך שימוש בשם זה וכמובן את מילות הצופן "פקד פקדתי". בהמשך ה' מגלה למשה את התכנית, את העובדה שמצרים ופרעה יקבלו מכות, את הצורך לשאול כלים ממצרים על מנת לצאת בעושר ונותן למשה שלושה אותות להראות לבני ישראל (פרק ד').

עוד מוסיף ה' שמשה לא יהיה לבד ואהרון אחיו יעזור לו בשליחות. משה חוזר למצרים ומדבר אל בני ישראל ומראה להם את האותות ונראה שיש הצלחה. בני ישראל מאמינים כי הגאולה מתקרבת.

פרק ה' 

בפרק זהב באים משה ואהרון לפרעה שכלל אינו מתרגש ולא מוכן לשמוע מכלום. פרעה אינו יודע מי זה ה' ואין לו שום כוונה לשלח את בני ישראל. להפך, פרעה אפילו מקשה את הגזרות שלו וגורם למירמור רב אצל בני ישראל כלפי משה ואהרון. הפרשה מסתיימת ונראה שהמצב רק נהייה גרוע יותר, ה' מרגיע את משה ואומר לו שהתכנית רק החלה ובסופו של דבר פרעה לא רק שישלח את בני ישראל אלא יגרש אותם מארצו.

אומנות בפרשת שמות

משה ואהרון לפני פרעה - בנג'מין ווסט - מוזיאון אוניברסיטות בוב ג'ונס

 הטקסט המלא של פרשת שמות מאתר מכון ממרא

הפרשה הקודמת
פרשת ויחי
הפרשות הבאות
פרשת וארא
פרשת בא
פרשת בשלח

פרשת ויחי

פרשת ויחי

פרשת ויחי היא הפרשה השתיים עשרה והאחרונה בספר בראשית ובה מסופר על מחלת יעקב, ברכת יעקב ליוסף ובניו, ברכות יעקב לבניו, מות יעקב ומסע קבורתו למערת המכפלה, בקשת הסליחה של האחים מיוסף, ופטירתו של יוסף. 

מאמרים ודברי תורה לפרשת ויחי

פרשת ויחי הברכות והתולדות - המאמר סוקר את המשך השושלת של יעקב דרך בניו ונכדיו ליצירת עם ישראל ומתעכבת קצת על היחסים בין יוסף לאחיו לאחר האיחוד.

האם יעקב ידע שהאחים מכרו את יוסף?

ברכת הבנים - עיון בברכת יעקב לאפרים ולמנשה

הפטרת פרשת ויחי - עיון בהפטרת פרשת ויחי בספר מלכים.

חניטה ומומיות - תיאור קצר של תהליך החניטה וארונות הקבורה המצריים, המוזכרים בפרשת ויחי

דבר תורה לפרשת ויחי - דבר תורה קצר לפרשת ויחי על הביטוי "לו ישטמנו יוסף"

פרשת ויחי לילדים - תקציר פרשת ויחי מעובד לילדים בתוספת דבר תורה קצר על פרשת ויחי

פרשת ויחי וסיכום ספר בראשית - המאמר מנסה לעשות מעין סיכום של ספר בראשית כולו ומטרתו לפי הפרשנים כפי שהביאו בתחילת הפירוש לחומש.

חידות לפרשת ויחי - חידות ציורים ועוד לפרשת ויחי

תפזורת לפרשת ויחי

סטטיסטיקה לפרשת ויחי - מספר הפסוקים, מילים אותיות פרשיות ועוד בפרשת ויחי.

דברי תורה של יואב

תקציר פרשת ויחי

פרשת ויחי , הפרשה האחרונה בחומש בראשית מסיימת את סיפורי האבות. בפרשת ויחי דווקא מסופר על מותם של יעקב ויוסף, ואולם שם הפרשה מצביע על חיים. מכאן אפשר ללמוד כי צדיקים, אף במיתתם קרויים חיים. הכוונה היא שמעשיו של הצדיק ופועלו ממשיכים להשפיע גם לאחר מותו.

בתחילת הפרשה יעקב מרגיש שימיו קרובים למות והוא קורא ליוסף ומשביע אותו, בדיוק באותו נוסח בו סבו אברהם השביע את עבדו, לא להיקבר במצרים. יוסף מסכים אולם יעקב דורש ממנו להישבע ויוסף נשבע.

יעקב אכן הרגיש שהוא הולך למות ומיד לאחר מכן הוא נהיה חולה. יעקב הוא האדם הראשון שמתואר עליו בתורה כי הוא חולה והוא גם האדם הראשון שמרגיש שהוא הולך למות (נתעלם כמובן מאמירתו של עשו: "הנה אנוכי הולך למות..." שנאמרה בגיל צעיר). יעקב מתחזק כאשר יוסף בא לבקרו, ומכאן חשיבותה הגדולה של מצוות ביקור חולים, ומברך את יוסף. יעקב מתנצל בפני יוסף על קבורתה של רחל אמו בדרך ולא במערת המכפלה. לאחר מכן יעקב רוצה לברך את בני יוסף, נכדיו, מנשה ואפרים. יעקב כיצחק אביו כבר לא יכול לראות וכאשר הוא מברך את הבנים הוא משכל את ידיו כך שיד ימין מונחת על ראש הצעיר אפרים ויד שמאל על ראש הבכור, מנשה.

ברכת הבנים

עוד בטרם יוסף מספיק לעשות משהו, יעקב מברך את הבנים בברכה הידועה (בעיקר חלקה השני) עד היום (מ"ח טו):

"וַיְבָרֶךְ אֶת-יוֹסֵף וַיֹּאמַר הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר הִתְהַלְּכוּ אֲבֹתַי לְפָנָיו אַבְרָהָם וְיִצְחָק הָאֱלֹהִים הָרֹעֶה אֹתִי מֵעוֹדִי עַד-הַיּוֹם הַזֶּה:  הַמַּלְאָךְ הַגֹּאֵל אֹתִי מִכָּל-רָע יְבָרֵךְ אֶת-הַנְּעָרִים וְיִקָּרֵא בָהֶם שְׁמִי וְשֵׁם אֲבֹתַי אַבְרָהָם וְיִצְחָק וְיִדְגּוּ לָרֹב בְּקֶרֶב הָאָרֶץ"

שימו לב שלמרות שהברכה מכוונת לנערים הרי היא ברכה ליוסף אבי הנערים. יוסף, המודע לכך שהעדפת הבן הצעיר יכולה לגרום לבעיות רציניות, מנסה לתקן את אביו. התורה מדגישה כי השינוי של יעקב היה רע בעיניו. אולם כאשר הוא מנסה להזיז את ידי יעקב (ושוב, זאת כבר לאחר הברכה), יעקב מסרב ומסביר כי האח הקטן יגדל מהבכור. הברכה הפרטית נהייתה ברכתו האוניברסלית של עם ישראל כאשר כל אב מברך את בניו בנוסח הבא (פסוק כ):

"ישימך אלוקים כאפרים וכמנשה" ולבנות "ישימך אלוקים כשרה רבקה רחל ולאה"

ולאחריה את פסוקי ברכת כוהנים: "יברכך ה' וישמרך: יאר ה' פניו אליך ויחונך: ישא ה' פניו אליך וישם לך שלום"

ברכות יעקב ומיתת יעקב

יעקב קורא לכל בניו ומבקש לגלות להם את העתיד (אחרית הימים), ופותח בברכות לבניו. חלק מהדברים הם אכן ברכות, לראובן שמעון ולוי נראים הדברים יותר כקללות, ואילו בשבטים אחרים אכן נראה שיש מהברכות מעין נבואה לעתיד (מלכות ליהודה וכו'). סדר הבנים דומה לסדר המתואר בפרשת ויצא בשינויים קלים. ראובן עדיין מופיע ראשון (למרות היותו מודח מהבכורה). זבולון מקדים את יששכר, ובני זלפה, גד ואשר נכנסים בין בני בלהה. לאחר הברכות יעקב חוזר ומצווה את בניו לקבור אותו במערת המכפלה ומת.

לווית יעקב ומות יוסף

כמקובל באותה תקופה לאנשים מכובדים, יעקב עובר טקס חניטה ובינתיים יוסף מבקש רשות מפרעה לצאת למסע הלוויה. העניין כנראה לא פשוט ועם בני יעקב נשלחים רכב רב וחיילים וכבר הזכרנו שכנראה פרעה חשש שבני יעקב ינצלו את ההזדמנות לחבור לכוח חיצוני ולהשתלט על ארץ מצרים.

אחי יוסף חוששים שאחרי מות יעקב, יוסף יתנקם בהם. כל עוד יעקב בחיים יוסף לא עשה כלום. האחים מספרים ליוסף כי אביו אמר להם להגיד ליוסף שעליו לסלוח להם והם מוכנים להיות לו לעבדים. יוסף בוכה על שחשדו בו, וגם על כך שהם נאלצים לשקר,  ומבטיח לאחים שהוא סולח להם ומזכיר להם (כמו שהזכיר להם בהתגלות אליהם) שהכול מאלוקים.

סיום הפרשה וחומש בראשית כולו מתארים את מות יוסף. יוסף יודע שאחיו לא יוכלו לצאת ממצרים לקבור אותו וכי במותו הוא יצטרך להישאר בארץ מצרים. יוסף גם יודע שיבוא יום ובני ישראל יגאלו ומשאיר להם מילות צופן: "פקד יפקד" אותן מילים בדיוק אותן אומר ה' למשה מאות שנים אחר כך (שמות ג' טז): "פקד פקדתי". המדרשים אף אומרים שאת מילות הקוד האלו זכרה לא אחרת משרח בת אשר וכאשר באו זקני ישראל להגיד לה שמשה משתמש באותן מילים בלבד, אישרה להם שרח כי אכן הגאולה מתקרבת. יוסף מת בן מאה ועשר שנים, ונקבר בארון בארץ מצרים.

חזק חזק ונתחזק

הטקסט המלא של פרשת ויחי מאתר מכון ממרא (מז כ"ח - נ כו)

מסע הלוויה של יעקב Gerard Hoet

אומנות בפרשת ויחי

ג'ררד הוט הוא צייר הולנדי ואנו מתעניינים בעיקר באוסף ציורי התנ"ך שלו כפי שהופיעו בספר Figures de la bible שיצא בשנת 1728 בהאג. בספר מופיעים הציורים בלבד וכיתוב רלוונטי בשש שפות שונות כאשר הראשונה בהן היא עברית! לא ידוע מי חיבר את הכיתוב העברי לספר. באוספי התנ"ך של ביזל, אוניברסיטת אוקלוהומה ניתן למצוא גירסה דיגיטלית מלאה של הספר. גם בספריה הלאומית בירושלים יש עותק של הספר אולם הוא מסווג כנדיר ואינו נגיש לציבור הרחב.

הפרשות הבאות

פרשת וארא
פרשת בא
פרשת בשלח

פרשת ויגש

פרשת ויגש

פרשת ויגש היא הפרשה האחת עשרה בספר בראשית ומתארת את נאומו של יהודה, התגלותו של יוסף לאחיו ואת ירידת משפחת יעקב למצרים.

מאמרים ודברי תורה לפרשת ויגש

עוד יוסף חי ושרח בת אשר - המאמר בוחן את פרקי התגלות יוסף לאחיו ואת הבשורה ליעקב, על ידי עיון בפסוקים ובמפרשים. כמו כן המאמר דן בשאלה, למה יוסף לא עלה עם אחיו לבקר את אביו ובמקורות מהפסוקים למדרשים אודות שרח בת אשר.

לדמותו של יוסף - מאמר המציג את השינויים שחלו ביוסף מהיותו נער ועד היותו שליט מצרים בפרשות וישב מקץ ויגש.

פרשת ויגש לילדים - תקציר פרשת ויגש מעובד במיוחד לילדים בתופסת דבר תורה קצר לפרשת ויגש.

דבר תורה לפרשת ויגש - דברי תורה קצרים לפרשת ויגש.

הפטרת פרשת ויגש - עיון בהפטרת פרשת ויגש בספר יחזקאל.

בלהה וזלפה - סקירת הפסוקים העוסקים בבלהה וזלפה תוך כדי ביאור המעבר מהתיחסות אליהן כשפחות לנשים במעמד מלא.

רכישת אדמות מצרים בידי יוסף ושימור זרעים - על רכישת אדמות מצרים בידי יוסף, ועל שמירת הזרעים שביצע יוסף ומאגרים זרעים בימינו.

חידות לפרשת ויגש - חידות ציורים וחידות מילוליות לפרשת ויגש לילדים ולמבוגרים.

תפזורת לפרשת ויגש

סטטיסטיקה לפרשת ויגש - מספר הפרשיות מילים ופסוקים בפרשה והערות סטטיסטיות שונות.

פרשת ויגש ותמלוגי הגז - על הקשר הכלכלי בין הגז בים לבין קניית אדמת מצרים על ידי יוסף.

דברי תורה של יואב על הפרשה בנושא למה פרעה שמח שמשפחת יעקב הגיעה למצרים.

תקציר פרשת ויגש 

יהודה מתעמת עם יוסף

מתחילה במקום בה נפסקה פרשת מקץ. בנימין מואשם בגנבה ויוסף דורש את הישארותו כעבד במצרים. בנקודה זו מתגלה המנהיגות של יהודה (כבר בפרשת מקץ ראינו שתפקיד המנהיג עובר אליו) והוא פותח באחד המונולוגים המרגשים במקרא. יהודה מבקש את רשות הדיבור ומספר את ההיסטוריה של משפחת יוסף ומה שאמר להם יעקב אביהם שבן אחד כבר מת לו. יהודה מסיים בכך שאינו יכול לחזור אל אביו מאחר והוא אחראי לביטחונו של בנימין ולכן הוא מציע את עצמו בתור עבד ליוסף.

המונולוג של יהודה מוזר, מפני מה יהודה חשב כלל שרגשנות זו תעניין את יוסף, שליטה של מצרים (שכבר הראה לאחים שהתנהגותו מוזרה ולא צפויה). יהודה גם לא מדייק בעובדות. יהודה אומר (מ"ד מט): "אֲדֹנִי שָׁאַל אֶת-עֲבָדָיו לֵאמֹר הֲיֵשׁ-לָכֶם אָב אוֹ-אָח", אולם האחים סיפרו זאת מיוזמתם ליוסף. מילא שהאחים משנים מפני השלום כאשר הם מדברים עם יעקב (שלא יכעס עליהם) אבל יוסף יודע בדיוק מי אמר מה. אלא שכנראה יהודה מנהל מונולוג או דו שיח עם עצמו ובתודעתו בכל הזמן הזה הוא רואה מולו את יוסף. רק עכשיו מבין יהודה את הטעות הגדולה והאסון שהמיטו על יעקב אביהם.

יוסף מתגלה לאחים

אפשר לדמיין (כפי שעושה המדרש) את יוסף עונה לו שעכשיו הוא חושב על אביו ועל בנימין אבל איפה היה כאשר מכרו את האח החסר ולמה אז הוא לא כל כך חשש לחייו של אביו, אולם לי נראה שהשיחה הזו מתרחשת רק במוחו של יהודה וגורמת לו לתגובות רגשיות חזקות. יוסף רואה זאת ומבין שיש שינוי, שהאחים סוף סוף מתחרטים על מעשיהם וגם לא מוכנים לחזור עליהם והוא אינו יכול יותר להתאפק, מוציא את כל האנשים מהחדר ומתגלה אליהם (מ"ה ג): "וַיֹּאמֶר יוֹסֵף אֶל-אֶחָיו אֲנִי יוֹסֵף...".

האחים בהלם ויוסף מבקש מהם להתקרב ואומר להם שהוא סולח להם על המכירה (ולמה יוסף מוציא את כל הקהל ועוד מבקש מהאחים שיתקרבו? כדי שלא ישמעו מחוץ לדלת! גם בשעה זו יוסף לא רוצה לבייש את אחיו!). האחים חוזרים ליעקב עמוסים כל טוב ומבשרים ליעקב את הבשורה הטובה. יעקב ומשפחתו מתכוננים לעבור למצרים, לפחות עד סוף שנות הרעב, אולם יעקב מתיירא לרדת ולעזוב את ארץ ישראל.

פגישה ואיחוד מרגשים

ה' נגלה בחלום אל יעקב ואומר שלא ירא מלרדת מצרימה מאחר ושם יהפוך לגוי גדול וכבר ברור מכאן ליעקב שהוא לא יחזור לאחר שנות הרעב, אלא שתתחיל אותה גזרה שנאמרה לאברהם אבינו בברית בין הבתרים. לאחר מכן התורה מונה את משפחת יעקב בשמותיהם ומסכמת שמשפחת יעקב מונה שבעים נפש (כולל יוסף ובניו שכבר נמצאים במצרים).

דווקא במפגש המרגש בין יעקב ליוסף התורה חוסכת במילים והמפגש מתואר בסך הכל בשני פסוקים. יעקב רק אומר שעכשיו הוא יכול למות בשלווה (מ"ו ל): "וַיֹּאמֶר יִשְׂרָאֵל אֶל-יוֹסֵף אָמוּתָה הַפָּעַם אַחֲרֵי רְאוֹתִי אֶת-פָּנֶיךָ כִּי עוֹדְךָ חָי"  ואילו יוסף לא אומר כלום אלא רק בוכה. השתיקה של יוסף תמוהה, וכי לא רצו להשלים פערים, אלא שיוסף נמנע מכל מצב בו אביו יכול לשאול אותו: "אז מה קרה ואיפה היית?" והוא ייאלץ לספר לו את האמת על המכירה. יעקב לא ידע עד יומו האחרון מה באמת קרה (ויעקב גם היה מספיק חכם כדי לא לשאול).

קניית אדמות מצרים

בסיום פרשת ויגש, מסופר כיצד יוסף קנה את כל אדמות מצרים. האנשים מכרו את כל מה שהיה להם בשביל התבואה. בתחילה נתנו את כספם ואחר כך את בהמתם אחר כך את אדמתם ולבסוף היו מוכנים למכור גם את עצמם לעבדים. יוסף שהיה עבד בעצמו לא מוכן לקנות אותם כעבדים.


עיון בפסוקים יראה לנו שאמנם יוסף קנה את כל האדמות אולם העם לא היה משועבד לפרעה אלא עבדו כאריסים כאשר הם מקבלים 80% מהתבואה והשאר לפרעה. תנאי אריסות אלו הם מצוינים (בדרך כלל היחס היה הפוך) וגם האנשים לא היו משועבדים במעמד המקביל למעמד הצמיתים בימי הביניים שהיו כמעט עבדים לכל דבר, ולכן כנראה הייתה אהדה רבה מאד ליוסף על שאפשר להם לעבוד בתנאים טובים כאלו. שוב אנו רואים את רגישותו של יוסף ואת השינוי שחל בו מילדותו.

אומנות בפרשת ויגש

כמובטח נביא את השלישית בסדרת איורי המים של הצייר האנגלי ויליאם בלייק (William Blake) המתאר את יוסף המתגלה לאחים. זהו נושא נפוץ מאד ויש עליו עשרות תמונות.  התמונות הקודמות מופיעות בפרשת מקץ

אני יוסף - ויליאם בלייק - 1784 - מוזיאון פיצוויליאם קמברידג

הפרשות הבאות
פרשת ויחי
פרשת שמות 
פרשת וארא

פרשת מקץ

פרשת מקץ

היא הפרשה העשירית בספר בראשית והיא ממשיכה את קורות חייו של יוסף. בעקבות הפתרון המוצלח של חלומות פרעה, יוסף מתמנה למושל מצרים והוא האחראי לאגירת המזון בשנות הרעב ולמכירתו בשנות השבע. כאשר הרעב מתגבר בארץ כנען, אחי יעקב באים לקנות לחם. יוסף מאשים אותם שהם מרגלים, אוסר את שמעון ודורש מהם שיבואו בפעם הבאה עם בנימין, וכאשר האחים מגיעים שוב, יוסף מפליל את בנימין ודורש שיישאר במצרים.

רשימת מאמרים ודברי תורה לפרשת מקץ

פתרון חלומות וחוכמה אלוקית - במאמר זה ננתח כיצד הצליח יוסף לפתור את חלומו של פרעה כשכל חכמי מצרים נכשלו. המאמר מסביר למה חשוב להקשיב לכל מילה ולהבין דבר מתוך דבר בין השורות. המאמר משווה את חוכמתו האלוקית של יוסף לזו של שלמה המלך כפי שבאה לידי ביטוי במשפט שלמה, המהווה את ההפטרה לפרשת מקץ.

דבר תורה קצר לפרשת מקץ

הפטרת פרשת מקץ - עיון בהפטרת פרשת מקץ (לרוב אינה נקראת בגלל חנוכה).

פרשת מקץ ושבת חנוכה - מספר רמזים לחנוכה בפרשת מקץ והסבר מדוע כמעט תמיד שבת חנוכה היא בפרשת מקץ.

הפטרת שבת חנוכה - שבת חנוכה היא כמעט תמיד בפרשת מקץ ויש לה הפטרה מיוחדת בספר זכריה.

מדע בפרשה - נהר הנילוס

מדוע יעקב הסכים לשלוח את בנימין לאחר ששמע את דברי יהודה?

פרשת מקץ לילדים - תקציר פרשת מקץ ודבר תורה קצר מעובד במיוחד לילדים.

לדמותו של יוסף - מאמר מקיף לפרשות האחרונות של ספר שמות, הסוקר את השינויים שחלו בדמותו ובהתנהגותו של יוסף.

חידות לפרשת מקץ - חידות ציורים וחידות מילוליות לכל המשפחה לפרשת מקץ.

דברי התורה של יואב לפרשה

סטטיסטיקה לפרשת מקץ - סטטיסטיקות שונות על פרשת מקץ.

תקציר פרשת מקץ

פרשת מקץ מתחילה שנתיים לאחר סיום פרשת וישב. פרעה חולם שני חלומות בלילה אחד. בראשון הוא רואה שבע פרות רזות בולעות שבע פרות מלאות ובחלום השני שבע שיבולים שדופות בולעות שבע שיבולים מלאות. בבוקר פרעה מכנס את כל חרטומיו ואף אחד מהם לא מצליח לפתור את החלום.

 יוסף פותר חלומות ועולה לגדולה

שר המשקים נזכר ביוסף, ומודיע לפרעה שיש נער עברי המסוגל לפתור חלומות, פרעה מבקש להביא את יוסף בפניו בלא דיחוי. 

יוסף פותר לפרעה את החלומות: יהיו שבע שנים של שובע גדול ולאחריהן שבע שנות רעב קשה. יוסף גם מציע לצבור ולאגור כמויות אדירות של חיטה וגם למנות איש חכם על כל הפעילות הזו. פרעה משתכנע ובוחר ביוסף לנהל את הפעילות וכך יוסף יוצא סוף סוף מן הכלא ומקבל מעמד של משנה למלך מצרים. 

יוסף מקבל את טבעת פרעה, מקבל ארמון משלו וגם מתחתן עם אוסנת בת פוטי-פרע כהן און, בתו של אדוניו הקודמים. יוסף אכן אוגר כמויות חיטה עצומות (וכנראה במחירים זולים מאד מאחר והיה היצע עצום וביקוש מוגבל) וגם נולדים לו שני בנים: מנשה ואפרים.

האחים מגיעים למצרים

שנות הרעב מגיעות, ויוסף פותח את המחסנים. גם אל יעקב אבינו ומשפחתו מגיע הרעב ויעקב, השומע כי במצרים יש חיטה, שולח את בניו פרט לבנימין להביא אוכל. יוסף מזהה את אחיו ומתנכר להם. 

האחים משתחווים ליוסף (התגשמותו של החלום הראשון). יוסף טוען שהם מרגלים והם מספרים לו שהם כולם אחים ושיש להם עוד אח בבית. יוסף אוסר את כולם לשלושה ימים ואחר כך מציע להם עיסקה כזו: אח אחד יישאר בכלא ושאר האחים ילכו עם אוכל אבל יצטרכו לחזור שוב עם האח הצעיר, על מנת שיוסף יאמין להם. 

יוסף אוסר את שמעון ולאחים אין ברירה. בבואם חזרה לארץ כנען הם גם מגלים שהכסף שהביאו לקנות אוכל לא נלקח כלל. יעקב לא מוכן בכלל לשמוע על הורדת בנימין לארץ מצרים, אולם אין ברירה, האוכל תם ואם בנימין לא ירד, לא יוכלו לקבל עוד חיטה. 

האחים מגיעים שוב למצרים

יהודה לוקח אחריות אישית על בנימין, יעקב מסכים בחוסר רצון. כאשר האחים מגיעים למצרים הם מקבלים יחס מצוין, מביאים אותם בית יוסף, נותנים להם מים לרחוץ והם מוזמנים לארוחה בבית יוסף. 

למחרת הם עומדים לצאת לדרכם בחזרה ויוסף מצווה את עבדיו למלא את שקיהם בתבואה אבל להחביא את הגביע שלו בשק של בנימין. האחים יוצאים ויוסף שולח את עבדיו לרדוף אחריהם ומאשים אותם בגנבה. 

האחים מכחישים ומתחילים בחיפוש. כאשר נמצא הגביע בשקו של בנימין קורעים האחים את בגדיהם וחוזרים העירה. האחים מציעים ליוסף שהם יישארו עבדים ובנימין יחזור לאביו אולם יוסף אומר להם שרק הגנב (בנימין) יישאר אצלו כעבד וכל השאר יכולים ללכת בשלום לאביהם.

אומנות בפרשת מקץ

ולקינוח סדרת איורים בצבעי מים של ויליאם בלייק (הידוע יותר בתור משורר). התמונה השלישית בסדרה בה יוסף מתוודע אל האחים תופיע בדף לפרשת ויגש.

האחים משתחווים ליוסף - ויליאם בלייק - 1784 מוזיאון פיצוויליאם קמברידג'

יוסף אוסר את שמעון - ויליאם בלייק - 1784 מוזיאון פיצוויליאם קמברידג

שימו לב ליוסף הנמנע מלהסתכל לאחיו בעינים (ואכן גם בתורה נאמר שיוסף יצא בשלב מסוים מן החדר ובכה) ובחוסר האונים של האחים לנוכח מאסר שמעון. בתמונה השנייה נראה יוסף משלב ידו כמעין תפילה שתוכניתו (שפרטיה עדיין ממש לא ברורים, כנראה גם לא ליוסף עצמו) תצליח.

הפרשות הבאות
פרשת ויגש
פרשת ויחי
פרשת שמות 

חנוכה

חנוכה

סדר הדלקת נרות חנוכה - הברכות ההלכות והמזמורים שנוהגים לומר בהדלקת נרות חנוכה.

שבת חנוכה ופרשת מקץ - שבת חנוכה היא בדרך כלל בפרשת מקץ. מספר רמזים לחנוכה בפרשה.

הפטרת שבת חנוכה - שבת חנוכה היא כמעט תמיד בפרשת מקץ ויש לה הפטרה מיוחדת בספר זכריה.

אסטרונומיה וחנוכה - על המקורות האסטרונומיים של חג החנוכה וחגים אחרים בתקופה.

יוצרות לחנוכה - פיוטי היוצרות לחנוכה שהיו מקובלים בנוסח אשכנז אולם כיום כמעט ולא נאמרים כלל.

חידות לחנוכה - שאלות הלכתיות. חידות תרתי משמע וחידות ציורים לחנוכה.

תפזורת לחנוכה - שתי תפזורות לחנוכה

מדע בחנוכה - ניסויים מדעיים מרתקים שאפשר לעשות עם הילדים בחנוכה.

הלכות חנוכה - כל הלכות חנוכה בשיר של הרב קוק

באר מרים - חנוכה - סקירה על הספר חנוכה בסדרת באר מרים. מבחר מאמרים של רבני ישיבת הר עציון. 

חנוכה  הלכה ממקורה - ספר מפורט העוסק בהלכות החג מאת הרב רימון

אודות חנוכה

חג החנוכה נחוג מכ"ה בכסלו למשך שמונה ימים. מועד סיומו אינו קבוע מאחר וחודש כסלו לעתים מלא (חודש של שלושים יום)  ולעתים חסר (חודש של עשרים ותשעה ימים).

מקור החג

החג מציין את ניצחון היהודים על היוונים בימי בית שני, ניצחון זה הוביל למדינה יהודית עצמאית במשך עשרות שנים עד השתלטות הרומאים על האזור. במלחמה זו היו שני נסים. הנס הראשון היה הניצחון הצבאי של מעטים מול רבים והנס שני היה מציאתו של פך שמן אחד כשר להדלקת הנרות, כאשר נכנסו החשמונאים לבית המקדש. השמן המועט באותו פך הספיק לשמונה ימים, עד שהכינו שמן טרי וטהור חדש.

יוונים? לא בדיוק.

בכל המקורות מוזכרת המלחמה ביוונים, אולם האמת ההיסטורית סבוכה יותר ונתאר אותה בקיצור נמרץ (היסטוריה זו בקושי נלמדת ויש להצר על כך). הישוב היהודי בימי בית שני היה תמיד תחת שלטון חסות. עליית עזרא ונחמיה הייתה תחת חסות השלטון הפרסי, ולאחר מכן השתלט אלכסנדר מוקדון על האזור כולו ועל אזורים נרחבים ועצומים נוספים. לאחר מותו של אלכסנדר מוקדון, פרצו מלחמות היורשים (דיאודוכים) והממלכה האדירה חולקה לארבע ממלכות. השתיים הרלוונטיות אלינו הן מלכות סלאוקוס הראשון שרובה הייתה בסוריה ומשם מזרחה עד הודו בערך ומלכות תלמי שהייתה במצרים. ארץ ישראל כרגיל הייתה באמצע והייתה נתונה למלחמות שליטה בין שני מלכים אלו ושושולתיהם. בתקופת החשמונאים השלטון היה סלואקי ובעם ישראל החל גל עצום של התייוונות, אימוץ מנהגי היוונים ותרבותם ולא עלינו גם עבודה זרה בבית המקדש, בידי מנלאוס שהתמנה לכוהן גדול. אנטיוכוס היה השליט הסלואקי ובאותו זמן לא היה קשור לשליט שמלך ביוון עצמה. אבל התיאור הרלוונטי אינו בהכרח תיאור גיאוגרפי, אלא תרבותי/דתי ולכן למרות שהסלואקים אינם יוונים במוצאם הגיאוגרפי, הרי שהתרבות ההלניסטית היא זו ששרתה בארץ וכנגדה הייתה המלחמה. עוד נציין שהמלחמה כללה גם מלחמת אזרחים קשה בין החשמונאים לבין היהודים שהתייונו. ההיסטוריה עצובה מאד.

מצוות החג

המצווה העיקרית בחג החנוכה היא הדלקת נרות החנוכה בחנוכייה מיוחדת. מעיקר הדין ניתן להדליק בכל יום נר אחד בלבד, אולם המנהג הנפוץ הוא לעשות כמהדרין מן המהדרין אשר מדליקים בכל יום מספר הולך ועלה של נרות מנר אחד ביום הראשון ועד שמונה ימים ביום האחרון. בנוסף, בתים רבים נוהגים להדליק חנוכייה עבור כל אחד מבני הבית.

מצוות הדלקת הנרות נועדה לשם פרסום הנס שהיה ולכן רבים מדלקים את החנוכייה ליד חלון הפונה לרחוב, בחדר המדרגות, או אפילו בחוץ לגמרי. כמובן יש להיזהר מאד מאפשרות של שריפה ומומלץ לשים את החנוכייה בתוך כלוב זכוכית  במקרה שיש חשש אין להשאיר נרות דולקים בשום מקום ללא השגחה!

בהדלקת הנרות מברכים את הברכות הבאות

• ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם אשר קדשנו במצוותיו וציוונו להדליק נר של חנוכה.
• ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם שעשה ניסים לאבותינו בימים ההם בזמן הזה.

ובלילה הראשון מוסיפים

• ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה.

 לאחר הדלקת הנרות שרים את השיר "הנרות הללו שאנו מדליקין" ואת השיר הידוע "מעוז צור ישועתי"
הרחבה על סדר הדלקת נרות חנוכה

בתלמוד מבואר (עבודה זרה ח' עמוד א) שחג החנוכה חל תמיד בשיא החורף והדלקת הנרות מסמלת, גם, את ריבוי האור בעולם (ואכן הימים מתחילים להתארך. להבדיל - מסיבה דומה מאד מציינים הנוצרים את יום אידם בתקופה זו, ולעתים קרובות יוצא יום זה בתוך החנוכה).

"תנו רבנן: לפי שראה אדם הראשון יום שמתמעט והולך, אמר: אוי לי, שמא בשביל שסרחתי עולם חשוך בעדי וחוזר לתוהו ובוהו, וזו היא מיתה שנקנסה עלי מן השמים, עמד וישב ח' ימים בתענית ובתפלה, כיון שראה תקופת טבת וראה יום שמאריך והולך, אמר: מנהגו של עולם הוא, הלך ועשה שמונה ימים טובים, לשנה האחרת עשאן לאלו ולאלו ימים טובים. הוא קבעם לשם שמים, והם קבעום לשם עבודת כוכבים"

תוספות בתפילה

בכל אחד מימי החנוכה אומרים את ההלל (שלם! זוהי הפעם היחידה שבראש חודש קוראים הלל שלם), ומוסיפים תפילת על היסים בכל תפילות העמידה ובברכת המזון.

מנהגי חנוכה

לחג מנהגים רבים והנה כמה מהם:

הסביבון

משחק בסביבון, מעין משחק הימורים, כאשר לכל אות ערך מסוים. האותיות על הסביבון הן נגה"פ ראשית תיבות נס גדול היה פה. האגדות מספרות שכאשר היוונים באו לבתי הספר של היהודים הם ראו את הילדים משחקים בסביבונים, אולם כנראה מקורו של המנהג במשחקי הימורים ומזל עתיקים.

דמי חנוכה

שוב מנהג שמקורו לא לגמרי ברור, אולם כנראה שכבר אי אפשר לבטלו, יש הנותנים דמי חנוכה במטבעות שוקולד, ויש הנותנים גם וגם, והמהדרים הרוצים לשמח את ילדיהם נוהגים גם וגם.

אכילת לביבות וסופגניות

מעבר לכך שמאכלים אלו הם עתירי שמן, אין קשר ישיר לחנוכה, אולם הסופגנייה נהייתה המאכל הלאומי של חנוכה ועברה בשנים האחרונות שדרוגים רבים ומרובים. צירכו במתינות, ולא תצטערו על מאות קלוריות מיותרות.

מסיבות חנוכה 

מנהג הגננות הוא לאסוף את כל הורי הזאטוטים ולהציג בפניהם את כשרונותיה של הגננת בחנוכה. גם חג, גם הילדים כבר כמה חודשים בגן, אכן סיבה למסיבה.

הדלקת נרות חנוכה

קישורים נוספים
מאגר חומרים וקישורים לחנוכה ממכלת קיי

פרשת וישב

פרשת וישב

הפרשה מתארת את חלומות יוסף, מכירתו והורדתו למצרים, מעשה יהודה ותמר וקורות חייו של יוסף במצרים, הצלחתו בבית פוטיפר, האשמתו באשמות שווא על ידי אשת פוטיפר, מאסרו בכלא וחלומות שר האופים ושר המשקים אותם יוסף פותר.

מאמרים לפרשת וישב

לדמותו של יוסף - המאמר מנסה לתאר את תהליך השינוי שחל ביוסף, מנער מביא דיבה רעה ועד שהוא מגיע לדרגת יוסף הצדיק, דרך התחנות השונות בחייו.

דבר תורה לפרשת וישב - דברי תורה קצרים לפרשת וישב

הפטרת פרשת וישב - ביאור הפטרת פרשת וישב בספר עמוס

מדוע נענש יוסף - הסבר חדש לשאלה מדוע נענש יוסף בשנתיים נוספות בבית הכלא עד לשחרורו.

בשמים - השיירה שלקחה את יוסף מצרימה נשאה איתה בשמים ריחניים. המאמר יעסוק בקצרה במקורות הבושם.

כל האומר ... חטא אינו אלא טועה - על חטאים, ותירוצים. מי נדחה מהבכורה ומי ראוי להיות מלך.

חידות לפרשת וישב - חידות ציורים וחידות מילוליות לפרשת וישב למבוגרים ולילדים.

פרשת וישב לילדים - תקציר פרשת וישב מעובד במיוחד לילדים בתופסת דבר תורה קצר לפרשת וישב

תפזורת לפרשת וישב

אסטרונומיה בפרשה - מהם אחד עשר הכוכבים מחלום יוסף? המאמר מנסה למצוא מהם אותם אחד עשר הכוכבים מחלום יוסף ואף להציע תאריך מדויק לחלום.

דברי התורה של יואב - דברי תורה קצרים לפרשה

סטטיסטיקה בפרשת וישב - מספר הפסוקים מילים והפרשיות בפרשה והערות סטטיסטיות

תקציר פרשת וישב

פרשת וישב עוסקת בסיפור מכירת יוסף והורדתו למצרים.

פרשת וישב נפתחת בתיאור יוסף שהוא בן 17 שמתרועע בעיקר עם בני בלהה וזלפה ומביא את דיבתם רעה לאביהם. מתואר כי יעקב אוהב את יוסף יותר משאר בניו (כמו שאהב את רחל יותר מלאה) ועושה לו כתונת פסים.

יחסו המועדף של יעקב גורם לאחים לשנוא את יוסף. יוסף חולם שני חלומות ובהם נראה כי האחים ואף אביו ואמו משתחווים לו. הוא מספר חלומות אלו לאחיו (לא ברור לשם מה) ואלו מוסיפים לשנוא אותו יותר.

מכירת יוסף

יעקב מבקש מיוסף לראות מה שלום אחיו הרועים את הצאן בשכם, אחי יוסף רואים אותו מתקרב ורוצים להורגו, אולם ראובן משכנע אותם לזרוק אותו לבור מתוך הנחה שהוא יחזור ויציל אותו לאחר מכן. העצה מתקבלת יוסף מופשט מכותנתו ומושלך לבור.

האחים יושבים לאכול (כנראה התרחקו מהבור) ובדרך רואים שיירת ישמעאלים בדרך למצרים. יהודה מציע להעלות את יוסף מהבור ולמוכרו כעבד במקום להורגו וגם הצעה זו מתקבלת.

לגבי מכירת יוסף עצמה הפסוקים קצרים ומופיעים שם גם מדיינים כמי שהעלו את יוסף מהבור (למעשה לא רשום שהאחים ביצעו את פעולת המכירה ממש, למרות שזה מה שיוסף חושב ולמרות שהם כמובן נאשמים על כך) אולם בסופו של דבר יוסף נמכר תמורת עשרים שקל כסף (לשם השוואה, אברהם קנה את מערכת המכפלה בארבע מאות כסף).

ראובן חוזר לבור (לא ברור למה הוא נפרד משאר האחים) ורואה שיוסף איננו. לא ידוע אם שאר האחים שיתפו את ראובן במה שקרה ובכל מקרה האחים קורעים את כותנת יוסף, טובלים אותה בדם ומביאים אותה ליעקב אביהם. יעקב קורע את בגדיו ומתאבל על יוסף ימים רבים וממאן להינחם.

יהודה ותמר

לאחר מכן הפרשה מספרת על נישואי יהודה לבת-שוע ועל שלושת הבנים שנולדו לו. יהודה בחר בתמר כאשה לבנו הבכור שהיה רע והומת על ידי ה', בנו השני ייבם את תמר אך לא רצה בייבום ולכן שחת את זרעו וה' המית גם אותו. יהודה לא נתן את תמר לבנו השלישי ותמר נשארה אלמנה שאינה יכולה להינשא לאף אחד אחר. לבסוף תמר במצוקתה גורמת ליהודה לשכב עמה והיא הרה לו, בתחילה יהודה גוזר את דינה לשריפה אך כשמתברר לו כי הוא האבא הוא מניח לה ומאשר כי היא הצודקת. מהריון זה נולדו פרץ וזרח.

יוסף במצרים

לאחר פרשיה זו (שאורכת שנים רבות ובוודאי היא מאוחרת משאר הפרשה, ויש לשים לב למה הוכנסה דווקא כאן, המפרשים מתייחסים לסוגיה זו ושימו לב לביטוי "הכר נא" החוזר בשני הסיפורים), חוזרת התורה לתאר את קורותיו של יוסף במצרים.

יוסף נמכר לבית שר הטבחים (שלא היה אחראי על האוכל אלא על ענייני מלחמה או הוצאות להורג) ומצליח שם מאד וממונה על כל הבית. אשת פוטיפר מפצירה בו לשכב עמה וכשהוא מסרב היא תופסת בו וקורעת את בגדו ומאשימה אותו שניסה לשכב עמה. יוסף נכלא אולם גם בבית הסוהר הוא מגיע לדרגה בכירה.

יוסף בבית הסוהר

סיום פרשת וישב מתאר את מאסרם של שר האופים ושר המשקים ואת החלומות שהם חלמו (הפרשה מתחילה ומסתיימת בחלומות). יוסף פותר להם את החלומות, ואכן פתרונו של יוסף מתקיים. נציין כי החלומות אינם קשים לפתרון וכל מי שמתמצא בתרבות המצרית ובמעשיהם של שר האופים ושר המשקים יכול היה להגיע לפתרון דומה בהסקה לוגית (ראו הרחבה על כל החלומות שיוסף פותר).

הפרשה מתארת עד כמה התערה יוסף והכיר את התרבות המצרית. ביום ההולדת של פרעה (יום ההולדת היחידי המוזכר בתנ"ך) היה מקובל לתת חנינות לאסירים מצד אחד ולהוציא לפעול גזרי דין מוות מן הצד השני. יוסף ידע שהיום מגיע, ידע מה עשו שר האופים ושר המשקים וידע לכוון מה יהיה גורלו של כל אחד מהם (ואולי בתפקידו אפילו קיבל את צו השחרור וצו ההוצאה להורג וידע בוודאות מה עומד לקרות). בכל מקרה הצלחתו של יוסף בפתרון חלומות תועיל לו מאד בעתיד.

יוסף מבקש משר המשקים שיזכיר אותו אצל פרעה ושידאג גם לו לחנינה אולם שר המשקים כשרווח לו יוצא מבית הכלא שוכח את יוסף ואינו מזכירו כלל.

האחים מביאים את כותנת יוסף ליעקב. פרידריך ויליאים שאדו. 1816 אלטא-נשיונלגלארי (הגלריה הלאומית הישנה) ברלין. שימו לב כיצד יעקב קורע את בגדיו ולבנימין הצעיר שאינו מבין מה העצב שאופף את אבין.

הפרשות הבאות

פרשת מקץ
פרשת ויגש
פרשת ויחי

פרשת וישלח

פרשת וישלח

פרשת השבוע, פרשת וישלח היא הפרשה השמינית בספר בראשית והיא מתארת את חזרתו של יעקב לארץ ישראל, פגישתו עם עשו, מעשה דינה ומלחמת שכם, לידת בנימין ומות רחל וחזרתו של יעקב לבית אל ולחברון ופטירתו של יצחק. הפרשה מסיימת בתולדותיו של עשו. תקציר מלא של הפרשה מופיע לאחר המאמרים.

מאמרים לפרשת וישלח

המלכים שמלכו לפני בני ישראל - המאמר דן בפסוק שמדבר על עתיד רחוק (המלוכה מתחילה בישראל רק מאות שנים אחרי הכניסה לארץ), ועל היחס בתקופת המקרא בין אדום לעם ישראל.

יעקב וישראל - פעמיים משנים את שמו של יעקב לישראל. פעם ראשונה משנה את שמו המלאך ופעם שנייה אלוקים בכבודו ובעצו. אולם יעקב ממשיך להיקרא יעקב ולעתים גם ישראל. במאמר נבחן את הסיבות לכך.

ואביו קרא לו בנימין - מאמר אורח המתאר את היחודיות של בני שבט בנימין ואת הקשר לכך שהם בעלי שתי ידים ימניות.

קטונתי - שירו של יונתן רזאל מהווה אפשרות דרישה שונה במעט של הפסוקים. האזינו לשיר וקיראו את הפרשנות שלי לחלוקת המילים.

כל האומר ... חטא אינו אלא טועה - בעקבות חטא ראובן המתואר בפרשה. על חטאים, ותירוצים. מי נדחה מהבכורה ומי ראוי להיות מלך.

הפטרת פרשת וישלח - הפטרת הפרשה בספר עובדיה.

יעקב נאבק במלאך - אומנות בפרשה - מבחר תמונות אומנות המתארות נושא זה.

פרשת וישלח לילדים - תקציר פרשת וישלח מעובד לילדים בתוספת דבר תורה קצר לפרשת וישלח.

מדע בפרשה - הכלאות והרכבות - מהם הימים המסתורים אותם מצא ענה במדבר?

ותצא דינה - סקירת הספר ותצא דינה של חיים חיון הדן כולו במעשה דינה המופיע בפרשת וישלח.

חידות לפרשת וישלח - חידות מילוליות וחידות ציורים לפרשת וישלח.

תפזורת לפרשת וישלח

סטטיסטיקות לפרשת וישלח - פרשיות, מספר הפסוקים המילים והערות.

תקציר פרשת וישלח

פרשת וישלח מתארת את חזרתו של יעקב אבינו מחרן לארץ ישראל. יעקב מעוניין להתפייס עם עשו ושולח משלחת מלאכים לפייסו, המלאכים מודיעים ליעקב כי עשיו בא לקראתו עם מחנה של ארבע מאות איש. יעקב מחלק את מחנהו לשניים, שמא פני עשו למלחמה, מכין לעשו תשורה גדולה וכמובן נושא תפילה לה' "הצילני נא מיד עשו".

יעקב עובר את הירדן במעבר יבוק וכשנשאר לבדו נאבק במלאך עד אור הבוקר. במאבק אין צד מנצח והמלאך נוקט "טריק מלוכלך" ומכה מתחת לחגורה, בירך יעקב. לאחר מכן מופיעה המצווה לא לאכול את גיד הנשה, לזכר הפגיעה ביעקב. זוהי אחת המצוות הבודדות בספר בראשית. גם לאחר הפגיעה, יעקב עדיין לא מרפה מהמלאך, שמבקש מיעקב שיעזוב אותו. יעקב לא מוכן לשחרר את המלאך עד שיזכה לברכה. המלאך מברך את יעקב ומשנה את שמו לישראל. יעקב קורא למקום פנואל כי ראה שם פני אלוקים.

יעקב ועשו נפגשים, עשו אינו מעוניין במתנותיו של יעקב אך לוקח אותן אחרי הפצרה, עשו מציע ליעקב לבוא איתו אך יעקב מסרב. יעקב קונה חלקת שדה ליד שכם. לאחר מכן מתואר מעשה דינה.

דינה נחטפת ונאנסת על ידי שכם בן חמור, מתנהל משא ומתן להשבתה ובני שכם מסכימים למול את עצמם, ביום השלישי למילתם באים שמעון ולוי, מחריבים את שכם והורגים כל זכר.

יעקב נאלץ לברוח מהאזור לכיוון בית אל, שם הוא טומן את כל הנזמים וחפצי העבודה הזרה שהיו ברשות משפחתו. כמו כן התורה מספרת לנו בפסוק תמוה מעט על מותה של דבורה, מינקת רבקה, ועל כך שנקברה מתחת לאלון ושם האלון שונה לאלון בכות. התורה לא מרחיבה בפרטים ולנו נותר רק לתמוה ולנסות לשער את פשר הכוונה בהזכרתה של דמות שולית לכאורה.

בדרך לבית אל נגלה ה' אל יעקב, חוזר על שינוי השם לישראל, ומבטיח ליעקב כי מזרעו יצאו מלכים. יעקב בונה מצבה באותו מקום. בדרך לבית לחם רחל יולדת ונפטרת בלידה, בנימין, בנו הצעיר של יעקב נולד בארץ ישראל. יעקב קובר את רחל בדרך לבית לחם. לבסוף יעקב חוזר ליצחק אביו ומסופר על פטירתו של יצחק אבינו בגיל 180 שנה. הפרשה מסתיימת בתיאור תולדותיו של עשו, רשימת האלופים שיצאו מזרעו ורשימת המלכים שמלכו בארץ אדום.

אומנות בפרשה

המאבק של יעקב במלאך הינו נפוץ באומנות. התמונה הבאה של רמברנדט היא המפורסמת ביותר בנושא זה. התמונה מוצגת במוזיאון Gemaldegalerie בברלין

יעקב נאבק במלאך - רמברנדט 1659

תמונה נוספת של אז'ן דלקרואה מהמאה ה-19 היא הפרסקו הבא בכנסיית סיינט-סולפיס בפריס (הכנסייה הופיעה בספר "צופן דה וינצ'י" וזכתה להתעניינות מרובה מאז. בדומה לתמונות של דה וינצ'י שהופיעו באותו ספר. תמונות אחרות של דה-וינצ'י באותו אולם במוזיאון הלובר מקבלות תשומת לב מועטה ביותר. גם אומנות צריכה מזל). שימו לב להבדלים בין התמונות. אצל רמברנדט נראה המלאך כמוביל ויעקב כמתגונן ואילו אצל דלקרואה יעקב נראה בבירור כמוביל ועומד לנצח בקרב ולכן המלאך מחזיק בירכו ופוגע בו שם.

יעקב נאבק במלאך -דלקרואה - פריז 1857

הפרשות הבאות
פרשת וישב
פרשת מקץ
פרשת ויגש

פרשת ויצא

פרשת ויצא

פרשת השבוע, פרשת ויצא היא הפרשה השביעית בחומש בראשית ומתארת את קורותיו של יעקב אבינו בבית לבן, נישואיו הולדת הילדים עד החלטתו לחזור לארץ ישראל.

מאמרים ודברי תורה לפרשת ויצא 

תתן אמת ליעקב המאמר - סוקר את מידת האמת כמאפיינת את יעקב אבינו וזאת על רקע מעשה "הרמאות" בנטילת הברכות וכן קורותיו בבית לבן ובהמשך דרכו. המאמר מציג את ההשלכות של מעשה הרמאות אשר למרות היותו נחוץ גרם ליעקב לשלם מחיר כבד.

מדע בפרשה - גנטיקה - האם יעקב אבינו היה מהראשונים שפיענח את עניין התורשה?

הפטרת פרשת ויצא - מאמר על הפטרת פרשת ויצא בספר הושע.

בית אל - על חשיבות האירועים בבית אל, חלומות יעקב בבית אל, ועל שם המקום.

מדוע גנבה רחל את התרפים - מאמר אורח מאת אריאל סטולמן.

פרשת ויצא לילדים - תקציר פרשת ויצא מעובד במיוחד לילדים ודבר תורה קצר.

אומנות בפרשת ויצא - המאמר סוקר גלריה קטנה בפרברי לונדון ובה אוסף קבוע המציג תמונות רבות מתוכן ארבע תמונות הקשורות לפרשת ויצא. המאמר מביא את התמונות ומידע על הגלריה.

משמעות השם גד - הסבר על המשמעויות השונות של השם גד.

חידות לפרשת ויצא - חידות מילוליות וחידות ציורים למבוגרים וילדים על פרשת ויצא

תפזורת לפרשת ויצא

סטטיסטיקה לפרשת ויצא - נתונים מספריים וסטטיסטיים על פרשת ויצא.

דבר תורה קצר לפרשה - מאת יואב (שני דברי תורה שונים)

תקציר הפרשה

פרשת ויצא היא פרשה ארוכה המהווה יחידה אחת בחיי יעקב אבינו, התקופה בה הוא חי מחוץ לארץ ישראל. 

פרק כ"ח  

בפרק מתוארת עזיבתו של יעקב את ארץ ישראל. יעקב מגיע למקום (והפרשנים אומרים שמקום זה הוא הר המוריה, מקום העקידה), שוכב לישון וחולם את חלום סולם יעקב הידוע. בחלומו מתגלה אליו ה' מברך אותו ומבטיח לשמור עליו. 

כאשר יעקב מתעורר הוא זוכר את חלומו, מציב אבן במקום למצבה ונודר נדר לתת מעשרות לה'. 

פרק כ"ט 

יעקב מגיע לחרן לבאר המים ושואל את הרועים על לבן. כאשר רואה יעקב את רחל הוא מזיז לבדו את האבן על פי הבאר. זו עבודה קשה שלרוב צריכים בשבילה את כל הרועים. רועי חרן לא סמכו אחד על השני ולכן שמו אבן גדולה על פי הבאר, מעין מנעול, שרק כולם ביחד יוכלו לפתוח וכך לא יוכל איש בודד לגזול את המים. 

יעקב גר אצל לבן חודש ימים. לאחר חודש שואל לבן את יעקב מה משכורתו ואנו מתוודעים לכך שללבן יש שתי בנות, לאה ורחל. יעקב מבקש להתחתן עם רחל ולבן נוקב מחיר יקר מאד, שבע שנות עבודה תמורת רחל. 

כאשר עוברות שבע השנים, ויעקב מבקש את רחל, עורך לבן משתה גדול, אולם לבן רימה את יעקב ונתן לו את לאה. כאשר יעקב מתרעם, מלגלגל עליו לבן, ויש בכך מידה כנגד מידה על מעשהו של יעקב, שבמקומם לא מקובל לתת את הצעירה לפני הבכירה.

לאחר שבוע יעקב נושא גם את רחל ומתחייב לשבע שנים נוספות של עבודה (וכדאי לתקן טעות נפוצה, יעקב לא חיכה עוד שבע שנים בשביל להתחתן עם רחל). 

התורה מציינת כי יעקב אהב את רחל יותר מאשר את לאה. מיד אחר כך כתוב "וירא ה' כי שנואה לאה". יעקב בוודאי לא שנא את לאה, אולם כאשר יעקב אהב את רחל יותר, הרגישה לאה כאשה שנואה. לאה יולדת בנים אך רחל עקרה. 

פרק ל'

לאחר שלאה ילדה ארבעה בנים: ראובן, שמעון, לוי ויהודה, רחל, ביאושה, נותנת את שפחתה - בלהה - לאשה ליעקב (מזכיר במעט את סיפור שרה והגר). בלהה יולדת את דן ונפתלי. בניגוד לשרה ולהגר אנו רואים שהילדים הם כמו ילדי רחל והיא קוראת להם בשמות ורואה בהם ילדים שלה. מקרה השפחה שקמה תחת גבירתה לא קרה הפעם. 

לאה רואה שהיא עצרה מלדת ואף היא נותנת את שפחתה -  זלפה - ליעקב וגם זלפה יולדת שני בנים, גד ואשר (שוב, לאה נותנת לילדים את השמות). לאחר מכן ובעקבות עסקה מפוקפקת בה רחל קונה מלאה דודאים (אולי סגולה נגד עקרות?) תמורת הזכות שיעקב יישן באוהלה, לאה הרה שוב ויולדת עוד שני בנים, יששכר וזבולון. לאחר מכן היא יולדת בת ושמה דינה.  

סוף סוף אלוקים זוכר את רחל ושומע אליה (ומכאן שרחל התפללה אל ה' שייתן לה בנים) ורחל יולדת את יוסף. לאחר שיוסף נולד וליעקב יש בנים מכל נשותיו, רוצה יעקב לחזור לביתו. יעקב מציע ללבן עסקה בה יעקב ימשיך לרעות את צאן לבן אולם הכבשים והעזים בעלי הצבעים המוזרים שיולדו יהיו שייכים ליעקב. ליעקב נעשה נס וכל העזים אכן ילדו וולדות נקודים עקודים וטלואים. ניתן לומר שיעקב היה בין הראשונים שהבין גנטיקה מהי, ושגם הורים שאינם נראים בעלי תכונה מסוימת יכולים להוריש תכונה זו לצאצאיהם (גן שאינו דומיננטי). 

פרק ל"א

עדרו של יעקב הלך וגדל.  יעקב שומע את דברי בני לבן המאשימים את יעקב בגניבת עדרם ומרגיש ביחס שונה מצד לבן.  הוא זוכה שוב להתגלות של ה' שאומר לו לחזור לארצו. 

יעקב מתייעץ עם נשותיו, מספר להן את כל הסיפור ומבקש את רשותן לחזור, מפני הנימוס. שתיהן כאחת עונות לו שאין להן חלק ונחלה בבית אביהן ושהוא מתייחס אליהן כנוכריות ועל יעקב לעשות ככל אשר הורה לו אלוקים. יעקב ומשפחתו בורחים, ורחל גונבת את התרפים - כלי עבודה זרהֿ - של לבן. 

לבן, שהדבר נודע לו לאחר שלושה ימים, רודף אחריהם עד שהוא משיג אותם. לבן משחק את עצמו כנפגע מעזיבתו של יעקב (ל"א כו-כט), אולם מהר מאד עובר לאיומים ומדגיש שאינו פוגע ביעקב ובמשפחתו (בנותיו ונכדיו של לבן!) רק בגלל התגלות של מלאך אלוקים שהייתה לו! 

בסופו של דבר מגיע לבן לעיקר ושואל את יעקב מדוע גנב את אלוקיו. יעקב שאינו יודע שרחל לקחתם אומר כי מי שגנב את התרפים לא יחיה (ואולי בכך גוזר את דינה של רחל למיתה בלידתה בפרשת וישלח) אולם לבן לא מוצא את התרפים. 

לאחר מכן בפסוקים לו-מג מוציא יעקב את כל אשר בלבו על לבן ועל היחס הרע שזכה לו במשך השנים הרבות. לבן ממשיך בהצטדקויותיו ומציע ליעקב לכרות ברית ביניהם. השנים מלקטים גל אבנים וכורתים ברית. הפרשה מסתיימת כאשר יעקב ממשיך לכיוון ארץ ישראל ופוגש במלאכי אלוקים וקורא למקום מחנים. הפרשה מתחיל בחלום על מלאכים ומסתיימת במפגש עם המלאכים.

חלום יעקב - ארנט דה חלדר - גלריית  Dulwich לונדון

הטקסט המלא של פרשת ויצא מכון ממרא

הפרשות הבאות
פרשת וישלח
פרשת וישב
פרשת מקץ

פרשת תולדות

פרשת תולדות

פרשת השבוע, פרשת תולדות היא הפרשה השישית בחומש בראשית ועוסקת בקורותיו של יצחק אבינו. שיא הפרשה הוא ברכות יצחק ליעקב.

מאמרים ודברי תורה לפרשת תולדות 

פרשת תולדות מתארת את חייו של יצחק. התולדות הן סדרות של סיפורים וכול ספר בראשית מורכב מסיפורי תולדות. המאמר יציג את החלוקה לתולדות ואת משמעותם.

מאמר נוסף בעניין התולדות, יציג את ההבדלים בצורת הכתיבה של המילה תולדות במקומותיה השונים בתנ"ך וינסה למצוא משמעויות להבדלים אלו.

הפטרת פרשת תולדות - עיון בהפטרת פרשת תולדות בספר מלאכי .

ברכות יצחק ליעקב - עיון בפרשיית הברכות המנסה להתמודד עם מספר שאלות העולות ממנה. מדוע נהגה רבקה כפי שנהגה? מדוע נחרד יצחק? ועוד.

דבר תורה לפרשת תולדות - דברי תורה קצרים לפרשה

פרשת תולדות לילדים - תקציר הפרשה מעובד לילדים בתוספת דבר תורה קצר לפרשת תולדות 

מדע בפרשה: תאומים - על תאומים בתורה ועל תאומים בכלל

תפזורת לפרשת תולדות

מדע בפרשה חמשת החושים - היכן בברכת יצחק ליעקב מוצאים את חמשת החושים?

סטטיסטיקה לפרשת תולדות - פסוקים פרשיות ונתונים סטטיסטיים אחרים על הפרשה

תקציר פרשת תולדות

פרשת תולדות עוסקת בעיקר בתולדות יצחק. הפרשה מתחילה בפרק כ"ה  פסוק י"ט: התורה מוסרת לנו את גילו של יצחק בנישואיו - ארבעים שנה. מסתבר שגם רבקה הייתה עקרה, אולם יצחק התפלל בעדה וה' נעתר לו. 

רבקה הרגישה דבר מה מוזר בהריונה. לא ברור מה הרגישה, התורה מתארת זאת במילים ויתרוצצו הבנים בקרבה. רבקה הבינה שיש משהו שאינו שגרתי בהריון שלה והלכה לשאול את ה' ומכאן שרבקה הייתה נביאה (הוכחה נוספת נסו למצוא בהמשך הפרשה). 

לרבקה נאמר שיש לה תאומים. בעת הלידה יצא הילד הראשון, אדום כולו ונקרא עשו הילד השני החזיק בעקב אחיו ונקרא יעקב. יצחק היה בן שישים שנה כאשר נולדו הבנים.

שני הבנים התגלו כשונים מאד, עשו איש שדה, אוהב ציד ויעקב איש תם יושב אוהלים. גם העדפות ההורים היו שונות. יצחק אהב את עשו ואילו רבקה אהבה יותר את יעקב. 

בגיל צעיר למדי (כאשר ישנה אפשרות שהנערים היו בני 15 שנה והאירוע לפי המדרש התרחש ביום פטירתו של אברהם אבינו), חזר עשו מן השדה עייף וראה את יעקב מבשל נזיד. עשו מבקש מיעקב את הנזיד, בלשון משונה מאד "הלעיטני נא מן האדום האדום הזה כי עייף אנוכי". 

המילה נא, אין משמעותה בבקשה, אלא של אוכל שאינו מבושל כל צורכו ומראה על גסותו ותאוותו של עשו. 

יעקב מנצל את ההזדמנות וקונה תמורת הנזיד את בכורתו של עשו. על מנת שלא נחשוב שיעקב ניצל מצוקה של עשו, מדגישה התורה כי עשו אכל ושתה קם והלך, ובז לבכורה, כלומר גם כשהוא היה שבע לגמרי, עשו לא רואה שום ערך בבכורה. עד היום משמש הביטוי "נמכר תמורת נזיד עדשים" לתיאור עסקה בה מוכרים משהו רב ערך תמורת משהו פעוט ביותר.

בפרק כ"ו חוזרים לעסוק ביצחק, ויעקב ועשו לא מופיעים כלל. בארץ ישראל יש שוב רעב ובדומה למצב בימי אברהם, יצחק יורד דרומה בדרכו למצרים. 

ה' מתגלה אליו ואומר לו לא לרדת מצרים, להישאר בארץ ומברך את יצחק בכל הברכות אשר ברך את אברהם. והנה הדברים לא משתנים ולמרות שכבר חלפו כמה עשרות שנים, מנהג גרר היה כשהיה ואנשי המקום מתעניינים ברבקה. 

ליצחק אין ברירה אלא בנקיטת אותה שיטה שנקט אברהם והוא מציגה כאחותו. רבקה אינה נלקחת לבית אבימלך באופן מיידי אולם לאחר ימים רבים התרמית מתגלה ואבימלך פונה ליצחק וגוער בו (אך לא מכחיש את חשדותיו שהיו הורגים אותו על דבר אשתו). 

יצחק אכן מתברך ומהזרעים שהוא זורע הוא קוצר מאה שערים, כמות תבואה גדולה מאד. קנאת הפלשתים לא מאחרת לבוא. הפלשתים מקנאים בו כל כך שהם סותמים את כל בארות המים שחפר אברהם כשהיה שם (למרות שיכלו להשתמש במים לעצמם, שנאתם גרמה להם להרוס) ואבימלך מגרש את יצחק במילים "לך מאתנו כי עצמת ממנו מאד". 

יצחק עולה צפונה וחופר מחדש את בארותיו של אברהם, אולם בכל מקום יש ריב עם הרועים המקומיים הטוענים לבעלות על המים (וזאת לאחר שסתמו את הבארות!), בסופו של דבר הוא מגיע לבאר שאין עליה מריבה וקורא את שמה רחובות (שממוקמת דרומית לבאר שבע ורחוקה מרחובות של ימינו). 

יצחק זוכה להתגלות נוספת ולברכות ובונה מזבח, ואבימלך ופיכל מגיעים אליו לבקש ברית (השוו לסוף פרק כ"א). יצחק שואל מדוע באתם אלי ואתם שנאתם אותי (שאלה זהה לחלוטין ישאל יפתח הגלעדי את זקני גלעד, מאות שנים לאחר מכן) ואבימלך מבקש מיצחק ברית. 

לאחר הברית מוצאים עבדי יצחק מים ויצחק קורא שם המקום שבעה (על שם השבועה בינו ובין אבימלך) ולעיר באר שבע (ובכך שוב חוזר על מעשי אברהם אביו). הפרק מסתיים בנישואיו של עשו בגיל ארבעים, ובציון העובדה שיצחק ורבקה לא היו מרוצים מנישואים אלו. 

פרק כ"ז, עוסק בנושא ברכת יצחק. יצחק מזדקן, ואינו רואה ומבקש מעשו לצוד לו ציד לפני שיברך אותו. 

רבקה שומעת וקוראת מיד ליעקב ומשדלת אותו להביא ליצחק אביו מטעמים (אותם תכין בעצמה) על מנת שיעקב יקבל את הברכה. 

יעקב מוטרד מכך שהוא ועשו שונים מאד ובסופו של דבר יכול להיות שיצחק יקלל אותו אולם רבקה לוקחת על עצמה את האחריות למעשה. רבקה מלבישה את יעקב בבגדי עשו (שיש אומרים שהיו בגדיו של נמרוד ואולי בעבר הרחוק אף בגדיהם של אדם וחווה). 

יעקב מגיע אל יצחק שמתפלא איך עשו חזר כל כך מהר. יעקב מתפתל בדבריו ויצחק עדיין לא משתכנע ומבקש למשש אותו, לאחר המישוש אומר יצחק את הפסוק שנהיה מטבע לשון: "הקול קול יעקב והידים ידי עשו"). 

יצחק עדיין לא לגמרי משתכנע ושואל שוב לזהותו ורק אז מקבל ממנו את המאכלים. לאחר מכן יצחק מברך את יעקב וכמובן ברגע בו יעקב יוצא נכנס עשו עם מטעמים משובחים לא פחות ומבקש מאביו לאכול ולברך אותו. 

יצחק נחרד חרדה גדולה, עשו מזדעק ובוכה ומתחנן גם הוא לברכה. עשיו מזכיר לעצמו כי יעקב כבר לקח את בכורתו ועתה לקח גם את ברכתו (ומשחק המילים בין בכורה לברכה, בולט) ומשכנע את יצחק לברך גם אותו (בברכה שאינה שונה כמעט מברכתו של יעקב). 

עשו הכועס על יעקב מתכנן להרוג את יעקב (אך רק לאחר שיצחק ימות) ורבקה השומעת דברים אלו שולחת את יעקב לחרן אל לבן אחיה. בנוסף רבקה פונה ליצחק ואומרת לו שאל ליעקב להתחתן עם אשה מבנות הארץ, יצחק מבין היטב את העניינים ושולח את יעקב לקחת אשה מבנות לבן דודו ובכך מאשר ומחזק את תוכניתה של רבקה. 

שוב, על מנת למנוע מצב בו נחשוד שיעקב ניצל את עשו, יצחק חוזר על כל הברכות שניתנו לאברהם ליעקב ומחזק אותן, ובכך מאשר כי יעקב הוא היורש של אברהם (ומסתבר מכך שלברכה אותה תכנן לתת לעשו יש משמעות שונה, ולא העברת ברכת אברהם). 

הפרשה כולה מסתיימת בכך שעשו הרואה שנשותיו אינן מוסכמות על הוריו לוקח בנוסף גם את בתו של ישמעאל, אולם הוא אינו נפרד משאר נשותיו.

עניין הברכות מציב קשיים מרובים (והנה מאמר מורחב בנושא הברכות) לקורא, ולפרשנים שיטות שונות להתמודד עם נושאים אלו. איך יצחק לא ידע מיהו עשו ותכנן לברך אותו? איך רבקה לא חששה לרמות? האם יעקב שיקר? מדוע בכלל היו הבדלים גדולים כל כך בין שני אחים שגדלו באותו בית ולאותם הורים (בניגוד לישמעאל שאמו הייתה שונה) ועוד.

אומנות בפרשה

נושא הברכה של יצחק העסיק רבות את אנשי האומנות. נביא שני פרסקאות של רפאל הנמצאים בותיקן. בתמונה הראשונה, ברכת יצחק ליעקב, יש דמויות רבות וקשה להבין מיהו יעקב ומיהו האיש המחזיק אותו. שימו לב לחפצים המוזרים על השולחן ובפרט לפירמידה שתפקידה אינו ברור (מלחייה?). עשו בצד שמאל של התמונה נראה נכנס וכנראה שבדיוק הברכה הסתיימה.

יצחק מברך את יעקב - רפאל - 1518 - ותיקן

התמונה השנייה מציגה את עשו, את הציד (למרות שעשו כבר הכין מטעמים מהציד) יעקב ורבקה עומדים בצד (רבקה אינה נראית בתמונה הראשונה) ועל פניו של יצחק הבעה שיכולה להתפרש גם כהפתעה אך אולי כהשלמה עם מה שקרה.

יצחק ועשו - רפאל 1518 ותיקן

הפרשות הבאות
פרשת ויצא
פרשת וישלח
פרשת וישב

פרשת חיי שרה

פרשת חיי שרה

פרשת חיי שרה היא הפרשה החמישית בספר בראשית ועיקרה: פטירתה וקבורתה של שרה אמנו, מציאת אישה ליצחק ופטירתו של אברהם אבינו.

מאמרים ודברי תורה לפרשת חיי שרה

המאמר חיי שרה - אומנות המשא ומתן - מתאר את המשאים והמתנים השונים בפרשתנו (ובפרשות הקודמות) ועל כללי ניהול משא ומתן מוצלח שאנו לומדים מאברהם אבינו ומעבדו.

המבחן של אליעזר - מדוע מבחנו של עבד אברהם (המיוחס לאליעזר) לנערות השואבות היה מבחן טוב וראוי בדרך למציאת אשה ליצחק.

חיי שרה - ההתיחסות של התורה לשרה מצומצמת. במאמר נעסוק בכל הפסוקים המתייחסים לשרה וננסה לסכם את "חיי שרה".

הפטרת פרשת חיי שרה - הסבר הפטרת פרשת חיי שרה והקשר שלה לפרשה.

דברי תורה לפרשת חיי שרה - דברי התורה של יואב לפרשה

פרשת חיי שרה לילדים - תקציר הפרשה ודבר תורה מיוחד לילדים לפרשת חיי שרה

מדע בפרשה - מספרים גדולים - נצא מפסוק אחד בפרשת חיי שרה לדיון קצר במספרים ובמספרים גדולים בתורה ובמתימטיקה.

חידות לפרשת חיי שרה - חידות ציורים וחידות מילוליות לפרשת חיי שרה

תפזורת לפרשת חיי שרה

סטטיסטיקה לפרשת חיי שרה - פרשיות פסוקים מילים ועוד.

תקציר פרשת חיי שרה

פרשת חיי שרה פותחת בציון עובדת פטירת שרה אמנו. שרה היא האישה הראשונה שהתורה מספרת באופן מפורש על פטירתה. שרה נפטרה בגיל 127 שנה.

פרק כ"ג

מתאר את קניית מערת המכפלה והשדה אשר סביבה על ידי אברהם לאחוזה הקבר לשרה. תיאור המשא ומתן במאמר אומנות המשא והמתן. שימו לב לכך שיצחק אינו מצוין כלל בפרק זה.

פרק כ"ד 

הפרק הארוך ביותר בספר בראשית, מתואר מעשה השידוכין של יצחק. לאחר מות שרה, אברהם דואג להשיא את בנו יצחק. אברהם אינו מעוניין שיצחק יתחתן עם אחת מבנות הארץ, אלא צריך להביא לו אשה מהמשפחה.

אברהם שולח את עבדו, ומשביעו בשבועה, להביא אשה ליצחק מבית אביו. אברהם שולח את העבד עם רכוש גדול והעבד מגיע לחרן. שמו של עבד אברהם לא מפורש כלל בתורה, אולם ההנחה המקובלת היא כי מדובר באליעזר אותו פגשנו כבר בפרקים הקודמים וכך נכנה אותו גם אנו.

אליעזר מבקש מה' שיגלה לו מי הנערה הראויה ונותן סימן: הנערה שהוא יבקש ממנה מעט מים והיא תציע להשקות גם את הגמלים, היא האוחזת במידת החסד והכנסת האורחים, ומתאימה להיות כלה ליצחק.

לרוב, התורה וההלכה הם נגד תנאים וניסיונות מעין אלו (מקרה טרגי הוא הוא סיפור בת יפתח, בו יפתח התחייב להקריב לקרבן את הראשון שיצא לקראתו, שהייתה לבסוף ביתו). אולם כאן התנאי מצליח ואליעזר מוצא את רבקה.

יש לשים לב שכבר בתחילת התנאי  באה בקשה ותפילה מה' שיצליח דרכו ואולי בקשה זו עשתה את ההבדל. מעשה השידוכין אינו פשוט וגם הוא מצריך משא ומתן ממושך, אולם בסופו של דבר, כבר למחרת בבוקר, רבקה יוצאת עם אליעזר בחזרה לארץ ישראל.

אליעזר ורבקה פוגשים את יצחק שחוזר מבאר לחי ראי. זוהי הבאר הראשונה שהתגלתה להגר כאשר ברחה מפני שרה כשהייתה בהריון עם ישמעאל. יצחק מביא את רבקה לאוהל אמו ופעולה זו מבססת את הנישואין.

פרק כ"ה 

מתאר את מותו של אברהם אבינו. אברהם נושא אישה נוספת והפרשנים מעירים כי הוא נשא שוב את הגר ומוליד צאצאים נוספים. צאצאים אלו נועדו לפריה ורבייה, ואין להם חלק ונחלה בארץ ישראל כלל. הם מקבלים מאברהם מתנות ומשולחים לארצות המזרח.

אברהם נפטר בגיל מאה שבעים וחמש שנה ונקבר גם הוא במערת המכפלה. יצחק וישמעאל קוברים אותו יחדיו, והפרשנים מעירים כי ישמעאל חזר בתשובה ונתן ליצחק להיות הראשון.

סיום הפרשה מפרט את תולדות ישמעאל ומאשר את ההבטחה שנתן ה' לאברהם בפרשת לך לך (פרק י"ז פסוק כ) על כך שלישמעאל יהיו שנים עשר צאצאים.

שאלות לחשיבה

1) מדוע יצחק אינו מוזכר כלל בפרק כ"ג? האם יצחק לא היה נוכח בקבורתה של אמו?
2) מדוע יצחק יושב בבאר לחי ראי, ולא עם אברהם?

אומנות בפרשה

גם בפרשה זו נושאים רבים. הנושא של אליעזר ורבקה ליד הבאר מופיע רבות, ונביא כמה דוגמאות
בדוגמה הראשונה של ניקולא פוסן משנת 1640, רואים בבירור את המבטים המזלזלים של שאר הנערות או את ההתעלמות המוחלטת שלהן מן האורח. הנושא תופס שתי תמונות אצל פוסן.

אליעזר ורבקה - ניקולא פוסן 1648 מוזיאון הלובר

אליעזר ורבקה - ניקולא פוסן 1659 מוזיאון פיצווילאים קמברידג'

גם הציור של מוריליו מראה את רבקה המציעה מים לאליעזר בניגוד לנערות אחרות השואבות מים לעצמן בלבד. רבקה והנערות מצוירות ברוח התקופה בעוד דמותו של אליעזר יותר אותנטית ושימו לב לגמלים ברקע.

אליעזר ורבקה - מוריליו 1652, מוזיאון הפרדו, מדריד

ציור נוסף של האומן פרנץ פרנקן Francken Franz II השני באותו מוזיאון, אינו מוצג לקהל. כדאי לעיין בתמונה ברזולוציה מלאה, היא כוללת פרטים עדינים מאד.

אליעזר ורבקה - פרקן פרנץ - מוזיאון הפרדו

ועוד ציור של קסטלו ולריו Castello Valerio, גם משנת 1640 מציג את אותו נושא בדיוק. כל הנערות מסיבות מבטן מהאורח ורק רבקה עוזרת לו (הגמל ברקע)

אליעזר ורבקה - קסטלו ולריו - 1640- מוזיאן הרמיטז' סנט-פטרסבורג

הפרשות הבאות
פרשת תולדות
פרשת ויצא
פרשת וישלח

פרשת וירא

פרשת וירא

פרשת השבוע, פרשת וירא היא הפרשה הרביעית בספר בראשית והיא ממשיכה את סיפורי אברהם. עיקר הפרשה הוא ההבטחה על לידת יצחק, לידתו, גירוש הגר וישמעאל ועקידת יצחק.

מאמרים ודברי תורה לפרשת וירא

אברהם שרה והמלאכים- במאמר נביא דוגמאות איך צריך להתנהג ממעשי אברהם ושרה לאנשים שבאו לבקרם.

הזהרו מן הצבועים - צביעותו של אבימלך מלך גרר המציג את עצמו כנקי וצדיק.

לוט ומידת הרחמים - כיצד הצליח לוט להציל עיר שלמה.

אברהם מנסה להציל את סדום - מדוע אברהם נמנע מלבקש שה' לא יהפוך את סדום

הפטרת פרשת וירא - סיפור אלישע והאישה השונמית והקשר שלו לפרשת וירא.

מלוכה או דמוקרטיה - על שיטת הממשל בסדום, ועל דמות מרכזית שנעלמה מהעיר.

עקידת יצחק - עיון בפרשת עקידת יצחק, פרשה משמעותיות ביותר, מסתורית וכזו המעסיקה אותנו עד ימינו אלו.

גופרית - על היסוד גופרית המופיע בפרשה, במסגרת הסדרה מדע בפרשה

דבר תורה לפרשת וירא - דברי תורה קצרים לפרשה

פרשת וירא לילדים - תקציר פרשת וירא הכולל את הנושאים המרכזיים בפרשה בתופסת דבר תורה קצר

תפזורת לפרשת וירא

חידות לפרשת וירא - חידות ציורים וחידות מילוליות לכל המשפחה לפרשת וירא 

סטטיסטיקה לפרשת וירא - מספר הפרשיות, הפסוקים המילים ועוד

תקציר פרשת וירא

פרשת וירא פותחת ימים ספורים לאחר סיום פרשת לך לך. 

פרק י"ח

אברהם יושב בפתח אוהלו. המדרשים מציינים שהיה זה ביום השלישי לאחר מילתו ובשיא כאבו. הפרשה מתחילה מכך שה' נראה אל אברהם אבל אין אנו יודעים מה ה' אומר לאברהם.

אברהם רואה שלושה אנשים ניצבים עליו ופונה לארח אותם (הרחבה על כל נושא האירוח ראו במאמר אברהם שרה והמלאכים).

ה' מבשר שוב לאברהם, והפעם גם לשרה, על הבן שיוולד להם, ותגובתה של שרה, כמעט זהה לתגובה של אברהם וגם היא צוחקת למשמע הבשורה. אברהם אף מלווה את אורחיו שממשיכים לכיוון סדום.

ה' מספר לאברהם את תוכניתו לגבי סדום, אברהם פותח במשא ומתן עם ה' בדבר האפשרות להציל את סדום (ובכך גם את לוט). אברהם מתחיל ממספר שרירותי של צדיקים חמישים, ומגיע עד עשרה. ה' מבטיח לו שבעבור עשרה צדיקים לא יחריב את העיר ושם אברהם עוצר ולא ממשיך לבקש עוד.

פרק י"ט

המלאכים מגיעים לסדום ופוגשים את לוט. לוט אמנם בחר לשבת בעיר הרשע ולהתנתק מאברהם אולם עדיין הוא זוכר איך מתנהגים ומזמין מיד את המלאכים לביתו. לוט אופה מצות והפרשנים מסיקים כי הדבר אירע בפסח.

לא עובר הרבה זמן וכל אנשי סדום מתקבצים סביב בית לוט עם דרישה חד משמעית להוציא אליהם את האנשים. לא ברור מה יעשו באנשים אולם בוודאי הכוונה אינה למשהו טוב ולוט אפילו מציע לתת להמון הזועם את בנותיו במקום. הצעה זו אינה ראויהויש אומרים שעונשו על הצעה זו הוא מעשה גילוי העריות שעשו בו בנותיו המתוארבהמשך.

המלאכים נאלצים להתערב ולמשוך את לוט הביתה ולהכות את ההמון בסנוורים ומיד מבשרים ללוט שנשלחו להשחית את המקום ושיצא מיד עם כל משפחתו ועם חתני בנותיו (מקובל לחשוב שחתני הבנות היו בין ההמון הזעום, אולם יכלו להינצל בזכות לוט).

מיד בבוקר מזרזים המלאכים את לוט לצאת ולמעשה המלאכים צריכים להוציאו בכח. הם מצווים על לוט לברוח להרים ולא להביט לאחוריו. לוט מבקש לנוס לצוער, הקרובה יותר, והעיר כולה ניצלת, ואז מתחילה השמדת סדום ועמורה.

אשת לוט מביטה לאחוריה ונהפכת לנציב מלח. לוט מפחד לשבת בצוער (מאחר והוא היחידי שניצל, סביר שחשש כי יקשרו אליו את האסון שקרה לסדום ועמורה) ובורח למערה. בנות לוט המבינות שחתנים כבר לא יהיו להן נוקטות מעשה של גילוי עריות ונכנסות להריון מלוט ויולדות את עמון ואת מואב. פעולה זו היא איסור חמור בתורה, אולם לא מופיע בתורה יחס שלילי לפעולותיהן של בנות לוט אבל גם יחס חיובי לא מופיע.

יחסי ישראל ועמון מואב יהיו מסובכים לאורך ההיסטוריה מצד אחד ומצד שני דוד המלך הוא צאצא של רות המואבייה.

פרק כ' 

אברהם יורד לאזור הנגב, לארץ גרר. סיפור הירידה לפרעה חוזר על עצמו כמעט במדויק. אברהם מבקש משרה להציגה כאחותו. שרה נלקחת לבית אבימלך, ה' מתגלה לאבימלך בחלום, מסביר לו את מה שאירע ומצווה עליו להחזיר את שרה.

יש לשים לב שאבימלך מתמהמה מעט בציווי ולא מחזיר את שרה מיד. קודם כל הוא קורא לעבדיו ,אולי למישהו מהם תהיה עצה איך בכל זאת לשמור את שרה, אחרי זה הוא נוזף באברהם ורק לאחר מכן הוא מחזיר את שרה. כנראה שחששו של אברהם היה מוצדק וגרם לו לנהוג בצורה זו שוב (הרחבה במאמר על צביעותו של אבימלך)

פרק כ"א 

אנו מתבשרים על לידת יצחק. מפרק זה ועד סוף הפרשה קוראים בתורה בשני ימי ראש השנה.

אברהם בן מאה כאשר יצחק נולד ולראשונה מבוצעת ברית המילה בגיל שמונה ימים. כאשר יצחק גדל שרה רואה את ישמעאל (שמכונה רק בן הגר המצרית) מצחק. לא ברור פשר התנהגות זו, והכוונה היא להתנהגות שאינה נאותה ובוודאי לא בבית אברהם.

שרה מבינה שאין מקום לישמעאל בבית אברהם ושצריך להרחיק אותו. אברהם מתרעם אולם מקבל ציווי מה' לעשות ככל אשר שרה אומרת לו. אברהם משלח את הגר ואת ישמעאל, שהוא לפחות כבר נער בן 16 שנה, לכיוון מצרים, אולם הגר תועה בדרך והמים נגמרים. גם התנהגותה של הגר אינה נאותה והיא משליכה את ישמעאל תחת אחד השיחים והולכת לשבת מרחוק ובוכה שם.

עניין ההשלכה אינו ברור בהתחשב בגילו של ישמעאל ובעבודה שבגיל זה הוא כבר למעשה גבר. ה' שומע את קול הנער, ולא את קול הגר. המדרשים אומרים שבאותה שעה היה ישמעאל צדיק ולכן תפילתו נתקבלה, ולמרות כל הצרות שבני ישראל סובלים עד היום מזרע ישמעאל, לא היה אפשר להתעלם מקולו.

מקול הגר לעומת זאת הייתה התעלמות. אולם התגלות המלאך היא דווקא להגר ולא לישמעאל. הגר רואה באר מים, שלא שמה אליה לב קודם והם ניצלים. הגר אינה חוזרת למצרים אלא מתיישבת במדבר. ישמעאל נושא אשה מארץ מצרים, והנה ראייה שכבר היה גדול ומתאים לנישואין ובוודאי לא ילד קטן ורך בשנים.

לאחר מכן באים אבימלך ופיכל שר צבאו אל אברהם ומבקשים ממנו ברית לזכר הימים שגר בארצם. אברהם מסכים אך מוכיח את אבימלך על באר המים אשר עבדיו גזלו ממנו. אבימלך מופתע, והאמת שגם אנחנו שכן התורה לא מספרת לנו כלל על אירוע זה. אבימלך ואברהם כורתים ברית ולמקום קוראים באר שבע. אבימלך ופיכל חוזרים לארץ פלשתים, וגם אברהם עובר לגור שם לימים רבים.

פרק כ"ב 

בפרק זה מסופר על עקידת יצחק. זו הפעם הראשונה שכתוב שה' מנסה את אברהם, למרות שחכמים מונים ניסיונות רבים נוספים ועשרה בסך הכל.

אברהם מצטווה לקחת את בנו ולהעלות אותו לעולה. ספרים ומאמרים רבים נכתבו אודות פרשה זו הנקראת ביום השני של ראש השנה, וגם אני כתבתי הרחבה בנושא העקדה. נראה שבנושא זה ים הרעיונות לא יסתיים לעולם ותמיד ניתן למצוא משמעויות חדשות בסיפור.

גם יצחק אינו בדיוק ילד בשלב זה, הערכות לגילו של יצחק נעות בין 13 שנה ל-37 שנה. בבירור הוא בעל דעה עצמאית.

הדו שיח היחידי בין אברהם ליצחק, קצר מאד, מופיע בפרשה זו ובה בלבד. יצחק שואל שאלות, ואברהם עונה תשובות מעורפלות, כנראה יצחק מבין מה הולך לקרות, אולם ההדגשה היא כי שניהם עולים יחדיו וגם יצחק עומד בניסיון.

אברהם כבר מוכן לשחוט את בנו אך מלאך ה' מונע זאת ממנו ומספר לו כי עמד בניסיון. אברהם רואה איל ומעלה אותו לעולה במקום יצחק.

אברהם קורא למקום ה' יראה. מסורת היא כי מקום העקידה הוא מקומו של בית המקדש וכי שמה של ירושלים, מורכב משני השמות: שלם ויראה ביחד.

אברהם חוזר אל נעריו וביחד איתם חוזרים לבאר שבע. יש לשים לב כי בירידה לא נאמר שאברהם ויצחק חוזרים. יש אפשרות שיצחק נשאר עוד זמן מה על הר המוריה.

סיום פרשת וירא הוא אנטי-שיא מובהק. מסופר לנו על צאצאי נחור ואשתו וגם מפילגשו. קשה מאד לרדת מפיסגת פרשת העקידה לשמות של טבח וגחם ומעכה. אולם בין השמות, מופיע שם חשוב ביותר, רבקה בת בתואל, שעל נישואיה ליצחק נקרא בפרשה הבאה, פרשת חיי שרה.

שאלות לחשיבה

1) מי בישר לאברהם את בשורת הלידה, האורחים או ה' (למי מתייחסת המילה ויאמר בפסוק י')
2) מדוע הפסיק אברהם את בקשותיו בעשרה צדיקים?
3) במה זכתה צוער להינצל כולה בזכות לוט? (מאחר והמלאכים הוציאו את לוט מחוץ לעיר, יכלו להוציאו ישירות להרים)?
4) מה משמעות  הפנייה של אלוקים לאברהם לפני העקדה, ולאחריה רק מלאך ה' מדבר עימו?
5) אילו עוד טעמים, פרט להזכרת רבקה, יכולים להיות בהזכרת שושלת נחור (עיינו בסוף פרשת נח)

אומנות בפרשה

הפעם שני חלונות ויטראז' מטירת קרדיף אשר בווילס. החלון הימני מציג את עקידת יצחק והשמאלי את ברית בין הבתרים. אם אתם בווילס אל תחמיצו את הביקור בטירה ובפרט את הטיול המאורגן שמגיע גם לגינת הגג, שם תחכה לכם הפתעה אמיתית.

עקידת יצחק וברית בין הבתרים

עקדת יצחק היא נושא שקיים במאות יצירות אומנות וכמעט בכל מנזר או כנסייה עם ויטראזים או ציורי קיר ניתן למצוא אותו. הנה דוגמה נוספת ממנזר קייקוס בקפריסין, בסגנון ביזנטי מעורר אימה.

עקידת יצחק - מנזר קייקוס

הפרשות הסמוכות

פרשת חיי שרה
פרשת תולדות
פרשת ויצא