אתר פרשת השבוע עם תקצירים, דברי תורה, מאמרים, הפטרות, תפזורות, חידות ועוד המון דברים על כל פרשות השבוע וחגי ישראל! המאמרים באתר מוגנים בזכויות יוצרים. ניתן להשתמש בתוכן למטרות פרטיות ולא מסחריות תוך קישור ומתן קרדיט לגדי איידלהייט. לפרטים נא לפנות לאימייל gadieide@yahoo.com
מעונינים לקבל דבר תורה ישירות לנייד שלכם? הצטרפו לערוץ הטלגרם של פרשת השבוע !
‏הצגת רשומות עם תוויות שירה. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות שירה. הצג את כל הרשומות

קטונתי - השיר והפרשנות

שירו המרגש של יונתן רזאל "קטונתי" מבוסס על פסוקים מפרשת וישלח.
הפעילו את הסרטון והקשיבו לשיר על רקע קריאת המאמר



 כדרכם של שירים, קריאת המילים אינה מדויקת וגם לא מלאה. הנה הפסוקים במלואם (בראשית ל"ב יא-יב)
"יא קָטֹנְתִּי מִכֹּל הַחֲסָדִים וּמִכָּל-הָאֱמֶת אֲשֶׁר עָשִׂיתָ אֶת-עַבְדֶּךָ כִּי בְמַקְלִי עָבַרְתִּי אֶת-הַיַּרְדֵּן הַזֶּה וְעַתָּה הָיִיתִי לִשְׁנֵי מַחֲנוֹת: יב הַצִּילֵנִי נָא מִיַּד אָחִי מִיַּד עֵשָׂו כִּי-יָרֵא אָנֹכִי אֹתוֹ פֶּן-יָבוֹא וְהִכַּנִי אֵם עַל-בָּנִים:"

נשים לב לשינויים. לפחות בחלקו השני של השיר, רזאל מוסיף את המילה אני בתחילת המשפט. המילה הזה מושמטת כליל וגם וו החיבור מושמטת (עתה עברתי את הירדן). השינוי המשמעותי ביותר הוא שהמילים "הצילני נא" מנותקות כליל ממשמעותן המקורית ובמקום תחילתו של פסוק חדש הן מתחברות לפסוק הקודם.

בסיום השיר מוסף פסוק מתהילים פ"ו (י"ג): " כִּי-חַסְדְּךָ גָּדוֹל עָלָי וְהִצַּלְתָּ נַפְשִׁי מִשְּׁאוֹל תַּחְתִּיָּה"

שינויים כאלו בשירים הם דבר מקובל, אולם במקרה זה, השינוי עצמו מהווה פרשנות מעניינת לפסוקים.
בפתיחת השיר יעקב מודה בענוותנות. קטנתי. ההמשך מעט קשה. קטונתי מכל החסדים מתפרש כאיני זכאי לכל החסדים שעשית עימדי. אולם האמת היא מידת הדין. ולכן אי אפשר לפרש את המילה קטונתי באותה צורה. נשאר לפרש את המילה קטונתי, בכך שיעקב מודה שאינו מסוגל להבין לגמרי את דרכו של הקב"ה, את עולם השכר והעונש את בעיית הצדיק ורע לו והוא בסך הכל מנסה להתמודד עם העולם לפי מיטב דרכו והבנתו. הוא כבר חצה את הירדן, ועתה נאלץ לפצל את משפחתו הקטנה לשני מחנות.

על רקע זה ניתן להסביר כי הביטוי "הצילני נא" מתייחס לאותו פיצול של המחנה, על חוסר האיחוד של המשפחה. אמנם פשט הכתוב כי צריך הצלה מעשו, אולם יעקב יודע, כי ברגע שהמשפחה מפוצלת (ומריבות משפחתיות כבר היו בפרשה הקודמת), נדרשת תפילה מיוחדת על הצלה.

האם הייתה זו נבואה של יעקב? ייתכן שכן, אמר וידע מה אמר. הקשיים במשפחת יעקב רק יחריפו עד מכירת יוסף, ויותר מכך, מי שרוצה למצוא רמז ראשון לפיצול המלוכה בימי רחבעם בין ממלכת יהודה לממלכת ישראל, יכול למצוא אותה בביטוי "ועתה הייתי לשני מחנות - הצילני נא". עשיו כלל לא קשור לזה.

אז מדוע מחלק יעקב את מחנהו? נראה מהפסוקים הקודמים שזהו מצב של פיקוח נפש שחייב לבצע חלוקה זו, אחרת חלילה התוצאות יהיו גרועות עוד יותר. אבל יעקב יודע שמעשה כזה טומן בחובו סיכונים. בוודאי שפיצול המלוכה אלף שנים אחר כך לא אירע בגלל פיצול מחנהו של יעקב, אלא בגלל סיבות רבות אחרות (וראו בספר הקריעה הגדולה), אבל אנו כקוראים מאוחרים, צריכים להבין את הקשר, וזיכרון אותו אירוע פיצול בראשית תולדות משפחת יעקב צריך להדהד ללא הפסק באוזננו.

גם בימינו אנו, חשוב להבין שעיקר תפילותינו ומאמצנו לא צריך להיות מכוון כנגד עשיו, אלא קודם כל על זה שהיינו לשני (או יותר) מחנות.

לדף הראשי של פרשת וישלח

פרנץ רוזנצווייג

פרנץ רוזנצווייג היה פילוסוף יהודי גרמני בגמרניה של ראשית המאה העשרים. רוזנצווייג עבר מסלול חיים הכרוך בעימותים עם דתו. החל מגדילה בבית מסורתי, דרך התבוללות משפחתו הקרובה, רצון להתנצר ולהמיר את דתו, ביקור בתפילות יום הכיפורים, שינוי החלטתו והתקרבות לדת. בין שאר כתביו תרגם רוזנצוויג ביחד עם מרטין בובר את התנ"ך לגרמנית.
כשעיינתי בספר החדש: "פירושי פרנץ רוזנצוויג לשירי רבי יהודה הלוי",  הרהרתי שיש מעט מאד אנשים היכולים להוקיר את הספר במלואו. זוהי קבוצה מצומצמת  של חובבי שירת ימי הביניים בכלל וריה"ל בפרט, ובנוסף מתענינים בפילוסופיה יהודית של ראשית המאה העשרים. אלו שצלחו את שני התנאים האחרונים מוטב שישלטו היטב בשפה הגרמנית.
לדאבוני, איני עונה לאף אחד משלושת התנאים בצורה מובהקת ובודאי לא לצירוף הכמעט בלתי אפשרי, אולם מחבר הספר פרופ' מיכאל שורץ, הצליח ליצור ספר רב מימדי שגם אנשים  המתענינים באחד מתחומים אלו, יוכלו למצוא בו עניין.
הספר מתחיל במבוא ומסתיים באחרית דבר של רוזנצוויג לספרו המקורי ובמבוא של בנו של רוזנצוויג לספר שהוציא. בין לבין מובאים תשעים וחמישה שירים ופיוטים של רבי יהודה הלוי.
הספר בנוי מחמישה רבדים שונים בין-תחומיים, המגשרים על מאות שנים של הבדלי שפה לשון ופילוסופיה. קריאת המבואות לבדם תספק את חובבי הפילוסופיה ותספק להם הצצה קצרה לדמותו של רוזנצווייג.
  • הרובד הראשון הוא שיריו ופיוטיו (לרוב פיוטים שנאמרו כחלק מהתפילות בשבתות ובחגים) של רבי יהודה הלוי, אין חידוש בשירים אלו והם ידועים כבר מאות בשנים.
  • הרובד השני הוא התרגום לגרמנית של שירים אלו, התרגום של רוזנצוויג מראשית המאה העשרים.
  • הרובד השלישי הוא הפירושים של רוזנצוויג אותם תירגם פרופ' שוורץ מגרמנית לעברית. פירושים אלו שלעיתים הם קצרים ולעיתים ארוכים, מעידים על נפשו של רוזנצוויג יותר מאשר על ריה"ל וקריאתם מהווה לעיתים פרשנות חדשנית על שירה ישנה, שבודאי לא הייתה נמצאת בכוונת המשורר.
  • הרובד הרביעי הן הערות קצרות של שוורץ על התרגום ועל השינויים בו מהמקור
  • הרובד החמישי, הם "זכרי הלשון" בשירי ריה"ל. במונח זה הכוונה שהמחבר הוסיף לכל שירי ריה"ל מקורות לפסוקים במקרא ובספרות היהודית. 
הרובד החמישי חשוב. בשירת ימי הביניים המשוררים ידעו כמובן את התנ"ך בעל פה ולמעשה כמעט כל מילה בפיוט מכוונת לפסוק מסוים. הערות אלו המחזירות לקורא של ימינו שאינו מכיר את התנ"ך בעל פה את הקשר המיידי בין כל משפט לפסוק בתנ"ך, מועילות מאד. עבודה זו של זכרי הלשון, מתבססת על ספריו של דב ירדן שעשה זאת לכל שירי ריה"ל והוציאם בארבעה כרכים, עם שינויים הוספות וגריעות בכל מקום שדעתו של שוורץ הייתה שונה. מבחינתי האישית רובז זה הוא המענין ביותר בספר ואשתדל לעשות בו שימוש מפעם לפעם בהבאת קטעי פיוטים קצרים.
למרות שקהל הקוראים של הספר אינו גדול, אנשים המתעניינים בתחומים אלו ישמחו להחזיקו בבית ולעיין בו מפעם לפעם. טוב לספרים אלו היוצאים, העוסקים בתחומי נישה, היוצאים מהיכל האקדמיה ומגיעים למדף הספרים.

פרנץ רוזנצווייג
פרנץ רוזנצווייג
פירושי פרנץ רוזנצווייג לתשעים וחמישה משירי רבי יהודה הלוי
תרגמם ואיתר פסוקי מקרא ואמרות חז"ל המאוזכרים בשירים - מיכאל שוורץ
הוצאת מאגנס
תשע"א 2011
496 עמודים