אתר פרשת השבוע עם תקצירים, דברי תורה, מאמרים, הפטרות, תפזורות, חידות ועוד המון דברים על כל פרשות השבוע וחגי ישראל! המאמרים באתר מוגנים בזכויות יוצרים. ניתן להשתמש בתוכן למטרות פרטיות ולא מסחריות תוך קישור ומתן קרדיט לגדי איידלהייט. לפרטים נא לפנות לאימייל gadieide@yahoo.com
מעונינים לקבל דבר תורה ישירות לנייד שלכם? הצטרפו לערוץ הטלגרם של פרשת השבוע !

לכה דודי

הפיוט לכה דודי

בהפטרת פרשת שופטים נמצאים פסוקים רבים המופיעים בפיוט "לכה דודי" ואנו נעסוק מעט בפיוט מופלא ומלא הוד זה שרוח הקודש שורה על כל שורה מתוכו ושהתקבל בכל קהילות ישראל ובו מכניסים את השבת בכל שבוע. לכה דודי הוא מהפיוטים המאוחרים ביותר שנכנסו לכל סידורי התפילה ומנהגי העדות.

הפיוט מופיע בסדר קבלת שבת שהנהיגו מקובלי צפת במאה ה-16. סדר קבלת השבת, כשמו כן הוא, הכנה לכניסת שבת ולא להתחיל את התפילה בצורה רגילה, ולקיים את הפסוק משיר השירים "לכה דודי נצא השדה" כמשמעו.

מחבר הפיוט הוא רבי שלמה הלוי אלקבץ, שחיבר את הפיוט כאקרוסטיכון של שמו. הרב אלקבץ מוכר גם בזכות ספרים שחיבר, והידוע בהם הוא "מנות הלוי", ביאור על מגילת אסתר בדרך הפשט והדרש, שאותו נתן לחותנו כמשלוח מנות לחג הפורים. משפחתו של הרב אלקבץ הייתה ממגורשי ספרד, והוא נולד בשנת 1505, כנראה בסלוניקי. בגיל 30 לערך עלה לארץ ישראל והתיישב בצפת, מקום מושבם של מרן רבי יוסף קארו ורבי משה מקורדובה (רמ"ק), מגדולי ישראל. 

ייחודו של הפיוט לכה דודי הוא בכך שהוא מתקשר גם למקרא, ופסוקים מהפטרתנו משולבים בבתיו השונים, כגון: "לבשי בגדי תפארתך עמי" – "התנערי מעפר קומי", כמו גם פסוקים אחרים מהתנ"ך, אך הוא גם עוסק ברבדים קבליים ובתורת הנסתר.

לפיוט עצמו גרסאות קדומות, ונראה שהפזמון "לכה דודי לקראת כלה פני שבת נקבלה" היה עוד קודם לכן. גרסה נוספת של הפיוט ניתן למצוא בספר "סדר היום" מאת הרב משה בן מכיר, שנדפס בוונציה בשנת 1599 . בפיוט זה הבית הראשון נפתח במילים "זכור ושמור בדיבור אחד", ואחד הבתים האחרונים הוא "בואי בשלום עטרת בעלה...".

    קטע מסידור

רבי שלמה אלקבץ הפך את הסדר בבית הראשון, כך שהוא יהיה: "שמור וזכור..." ובהמשך ייסד את כל הפיוט כולו כאקרוסטיכון של שמו, שלמה הלוי, אולם השאיר את הבית האחרון, שהיה קדום יותר, כמות שהוא.

הפיוט פותח בשני בתים העוסקים בקדושת השבת ולאחריהם שישה בתים העוסקים בתקומת עם ישראל מהחורבן. בתים אלו הוכנסו גם לסדר התפילה החגיגי לליל יום העצמאות (במקור הוכנסו שלושה בתים בלבד, ואולם בסידורים חדשים מופיעים כל ששת הבתים מהפיוט).

הפיוט מסתיים בבית שעוסק שוב בשבת ומסתיים במילים "בואי כלה, בואי כלה". מילים אלו מופיעות כבר בגמרא (שבת קיט, עא): "רבי ינאי לביש מאניה מעלי שבת [=רבי ינאי לבש את בגדיו בערב שבת], ואמר: בואי כלה בואי כלה".

הפיוט מושר ברוב קהילות ישראל ויש לו עשרות מנגינות שונות, חלקן נכתבו במיוחד עבורו וחלקן הותאמו אליו. מקובל בקהילות רבות לשיר את הפיוט בניגון מעוז צור בשבת חנוכה, שושנת יעקב בשבת זכור, ואלי ציון ועריה בשבת חזון ועוד מנהגים רבים. לעיתים מחליפים מנגינה תוך כדי הפיוט, בדרך כלל בבית השישי "לא תבושי". מנהג נוסף הוא לעמוד בבית האחרון של הפיוט ולפנות מערבה. המקור לכך הוא בדברי האר"י ז"ל. האר"י קיבל את השבת בשדה, והפנייה מערבה נועדה לסמן שהשבת מגיעה מכיוון מערב, שבו השמש שוקעת ובשקיעתה נכנסת השבת. כמו כן, בתלמוד (בבא בתרא כה, עא) נאמר שבכיוון מערב נמצאת עיקר השכינה: "...ורבי אבהו אמר שכינה במערב". פוסקים בני הדורות האחרונים (כגון שו"ת בצל החכמה לרב בצלאל שטרן) קבעו שמאחר ששעת התפילה אינה מכוונת בדיוק לשעת השקיעה, ניתן להסתובב גם לכיוון הפתח, לציין שאנו מקבלים את השבת כאורחת מכובדת דרך פתח בית הכנסת.

האיור לפרק מתוך הספר "הפטרה לעניין". מאייר: יאיר ראשי

רבי שלמה אלקבץ נפטר בשנת 1584 לערך, ובסוף ימיו פגש גם את האר"י, שהגיע לצפת בשנת 1570. את ציון קברו ניתן לפקוד עד היום בבית הקברות העתיק של העיר צפת.

מאמר זה מופיע בספר "הפטרה לעניין - מסע בעקבות הנביאים" - פירוש וביאור לכל ההפטרות

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה