שמיני עצרת שמחת תורה ופרשת וזאת הברכה

שמיני עצרת, שמחת תורה ופרשת וזאת הברכה

פרשת וזאת הברכה

פרשת וזאת הברכה היא הפרשה האחרונה בתורה ובשונה מכל פרשיות התורה היא נקראת בחג, שמחת תורה ולא בשבת (למרות שלעיתים מחת תורה יוצא בשבת). הפרשה קצרה מאד וכללת את הברכות שבירך משה רבנו את עם ישראל. חשוב לשים לב לברכות ובפרט לדברים הבאים:

• למרות שראובן נדחק מפני שבט יהודה, בברכות הוא מופיע ראשון
• חלק מהברכות קצרות מאד וחלקן ( לוי ויוסף) ארוכות מאד
• יש עוד שינויים בסדר, בנימים מוקדם ליוסף. יוסף מופיע כשבט אחד ורק בסיום הברכה מוזכר שהוא למעשה שני שבטים.
• זבולון ויששכר מופיעים באותו ברכה.
• משה רבנו מתייחס לעצמו בברכתו לשבט גד (במילים כי שם חלקת מחחוקק ספון - מתייחס משה לקברו הנמצא בנחלת שבט גד)
• שבט שמעון - אינו זוכה לברכה כלל, בגלל חרון אפו של משה על פרשת בעל פעור.

כמובן שכל ברכה בפני עצמה, כולל פסוקי ההקדמה והסיום מצריכים עיון. לאחר הברכות מתואר בפירוט מותו של משה רבנו. בגמרא מופיעה מחלוקת האם השורות האחרונות בתורה נכתבו על ידי משה בנבואה, או על ידי יהושע בן נון.

 שמיני עצרת ושמחת תורה

חג זה הוא למעשה שני חגים שהתאחדו להם למועד אחד. החג הראשון הוא שמיני עצרת, רגל בפני עצמו הבא מיד לאחר שבעת ימי סוכות. עיקר מנהגו של החג הוא בתפילת הגשם ובכך שמתחילים להגיד "משיב הרוח ומוריד הגשם" החל מתפילת מוסף, וכן מפסיקים בו את מצוות סוכות, אוכלים בתוך הבית ולא נוטלים שבעת המינים
החג השני הוא חג שמחת תורה, בו אנו מסיימים לקרוא את התורה. לחג זה מנהגים רבים מאד (למרות שאין לו מקור כלל, וההתחקות אחר התפתחות הינה נושא נפרד). ממנהגי החג הם ערכית הקפות חגיגיות בבית הכנסת בשירה ובריקודים עם ספרי התורה. העלאת כל הציבור בביתה כנסת לתורה (על ידיד קריאת חלקה הראשון של פרשת וזאת הברכה פעמים רבות), כיבוד שני אנשים בתפקידי החתנים. חתן התורה, המסים את קריאת התורה, וחתן בראשית, הפותח מיידית את מחזור הקריאה החדש בקריאת הפרק הראשון של פרשת בראשית. קריאה והעלאה של נערים מתחת לגיל בר-מצווה לתורה ועוד מנהגים שונים ובינהם מנהג הכנת דגלים על ידי הילדים.
נציין שבחוץ לארץ שנוהגים ים טוב שני, מפרידים בין החגים ואת מנהגי שמיני עצרת עורכים ביום הראשון, ומנהגי שמחת תורה ביום השני (אולם תפילות העמידה עצמן זהות ובשנים מוסיפים את אזכור יום שמיני עצרת), וקריאות התורה שונות בשני הימים.

מאמרים לפרשת וזאת הברכה ושמת תורה

תואריו של משה וסיום התורה  - המאמר עוסק בתואריו של משה רבנו ובנסיון למצוא את המסר אותו רוצה התורה להעביר בפסוקיה האחרונים.

הפטרת שמחת תורה - מאמר העסוק בהפטרת שמחת תורה בספר יהושע.

למה שמחים בשמחת תורה - המאמר מנסה למצוא את הפשר לשמחה המיוחדת בחג שמחת תורה ובפרשת וזאת הברכה.

חידון לשמחת תורה ולפרשת וזאת הברכה - חידות ציורים וחידות מילוליות לפרשת וזאת הברכה ולחג שמחת תורה.

סטטיסטיקה לפרשת וזאת הברכה - סטטיסטיקות ומידע כללי על פרשת וזאת הברכה.

דגל שמחת תורה. מאוספי הספריה הלאומית. הדגל צויר ביד על ידי צבי לבני באזור שנת 1950

סוכות

מאמרים לחג הסוכות

מדוע חוגגים את חג הסוכות בסוכות - בניגוד לפסח ושבועות, בחג הסוכות לא אירע מאורע מיוחד. המאמר עוסק בקביעת תאריכו של חג הסוכות.

קריאת התורה בסוכות - על קריאת התורה בחג הסוכות ובימי חול המועד, ועל ההבדלים הדקים בין הימים ומשמעותם.

אום אני חומה - הצעה שלי לפיוט המבוסס על אום אני חומה ובו כל פסוקית היא משיר השירים

הפטרת חג הסוכות - מאמר על הפטרת חג הסוכות בנביא זכריה.

הפטרת שבת חול המועד - מאמר על הפטרת שבת חול המועד, מלחמת גוג ומגוג והקשר לחג הסוכות.

חידות לסוכות - חידות ציורים על מגילת קוהלת הנקראת בסוכות

תפזורת לסוכות

על מנהג אכילת הכרפלעך בהושענא רבא

קישוטים לסוכה - מבחר רעיונות לקישוט סוכה

החכם באדם - סקירת ספר: עצותיו של קהלת למנהל ולכל אדם

באר מרים - סוכות - סקירת הספר בסדרה לחגים.

בדיקת ארבעת המינים - מה באה הבדיקה ללמדנו ולמה לא צריך לבדוק יותר מדי

ברכת כוהנים בכותל המערבי בסוכות

אודות חג הסוכות

חג הסוכות הוא החג האחרון בשלושת הרגלים והוא מכונה גם חג האסיף, משום שבתקופה זו מסיימים לאסוף את התבואה של השנה החקלאית ומתכוננים לשנה החקלאית הבאה. בימינו פלאי הטכנולוגיה מאפשרים חקלאות במשך כל השנה ואנו פחות מרגישים את ההיבטים החקלאיים של החגים, אולם חג הסוכות, החג שלפני החורף עוסק הרבה מאד בנושא המים ובקשות הגשם לחורף הקרוב.

בחג הסוכות שתי מצוות ידועות ומוכרות. המצווה הראשונה היא לצאת מהבית ולשבת בסוכה. עיקר החיוב הוא על אכילה ושתייה בסוכה ורבים מקפידים גם לישון בסוכה. בכל פעם שאנו אוכלים בסוכה אנו מקדימים לאכילה ברכה נוספת, ברוך אתה ה' אלוקינו מלך הועלם אשר קידשנו במצוותיו וציוונו לישב בסוכה. נהוג להזמין אורחים לסוכה, הלוא הם האושפיזין, גדולי האומה: אברהם יצחק ויעקב, יוסף, משה אהרון ודוד. אורח אחר בכל יום (יש לפי סדר אחד יוסף קודם למשה ואהרון ולפי מנהג אחר הוא בא אחריהם).

מצווה נוספת היא נטילת ארבעת המינים: אתרוג, לולב, הדס וערבה, איגודם יחד ברכה עליהם (הברכה היא ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם אשר קידשנו במצוותיו וציוונו על נטילת לולב). הברכה מתייחסת ללולב מאחר והוא הבולט והגדול ביותר. את ארבעת המינים מחזיקים בתפילה בזמן ההלל.

בכל יום בחג הוסוכת מוסיפים לתפילה, מיד לאחר תפילת הלל, הושענאות. אלו הם קטעי בקשה ותפילה הבנויים על סדר האלף בית ומתחילים ומסתיים תמיד במילים "הושע נא". בזמן ההושענאות כל הקהל סובב את הבמה בבית הכנסת.

היום השביעי של סוכות מכונה הושענא-רבא. ביום זה אומרים פסוקי דזמרא מורחבים כמו של יום טוב, אומרים שבעה פרקי הושענאות, סובבים את הבמה שבע פעמים. לפי המסורת יום זה הוא יום חיתום הדין הסופי ועד ליום זה אפשר עדיין לתקן את המעשים ולכפר עליהם (גם לאחר יום כיפור). לאחר סיום ההקפות נוהגים במצוות חבוט ערבה, וכפעולה סמלית לוקחים חמש ערבות וחובטים אותן בקרקע חמש פעמים. בהושענא-רבא מפסיקים לומר את המזמור לדוד ה' אורי וישעי שנאמר מראש חודש אלול.

בערבי חג הסוכות מקובל לערוך את מנהג שמחת בית השואבה, זכר לשמחה ולחגיגות החד שהתקיימו בבית המקדש. נושא השמחה תופס מקום נכבד בחג הסוכות, שכן אנו בסיומה של העונה החקלאית ואפשר כבר לשמוח שהיבול הצליח (מה שאי אפשר היה בפסח או בשבועות, כאשר הקציר רק החל).



קישורים נוספים
מאגר חומרים וקישורים לסוכות מאתר מכללת קיי

פרשת האזינו

מאמרים לפרשת האזינו

פרשת האזינו - עוד צורה לגאולה - המאמר סוקר את שירת האזינו ואת הגאולה הרמוזה בה. גאולה שונה מהגאולה המתוארת בפרשת ניצבים.

הפטרת פרשת תשובה - כאשר פרשת האזינו נקראת לפני יום הכיפורים.

הפטרת פרשת האזינו - כאשר פרשת האזינו נקראת ביום יום הכיפורים לסוכות.

פרשת האזינו - סטטיסטיקה בפרשה

תקציר פרשת האזינו

פרשת השבוע, פרשת האזינו, כתובה בפרק אחד בתורה (וגם בחלוקה היהודית היא פרק אחד) וכתובה בצורה של שירה (בדומה לשירת הים). שירת האזינו כתובה בצורה המכונה "אריח על גבי אריח", כל משפט מחולק לשני חלקים אחד מופיע מימן ואחד משמאל העמודה ובאמצע רווח.

שירת האזינו נקראת בנעימה קצת שונה, וגם ההפסקות בפרשה לעליות השונות חולקו בצורה היוצרת נוטריקון "הזיו לך".

תוכן השירה, לעומת זאת, קשה ואפילו קשה מאד. מטרתה של השיה כפי המובאר בפרשת וילך היא להיות עדות לצרות שיפקדו את בני ישראל בעתיד.

השירה נפתחת בצורה חגיגית אך כבר בפסוק ה' מביעים תרעומת על בני ישראל שסרו מן הדרךף עוברת לתאר את ההיסטוריה (פסוקים ז'-יד) ובפרט את הדאגה של ה' לעם ישראל.

הבעיות מתחילות בפסוק ט"ו בביטוי שנהיה מזמן למטבע לשון "וישמן ישורון ויבעט...", ברגע שנהיה טוב מדי שכחו בני ישראל אל ה' ובפסוק י"ט העונש לא מאחר לבוא.

במהלך השירה משתנה דמות המספר ממשה רבנו לה' כמה פעמים, חשוב לשים לב גם לשינויים אלו. החלק הקשה ביותר מופיע בפסוק כ"ו: "אמרתי אפאיהם, אשביתה מאנוש זכרם" אולם אפשרות זו לא מתקיימת.

בסיום השירה, מובטחת אפשרות הגאולה של "אפס עצור ועזוב" והכעס עובר להיות כלפי הגויים, שגם הם לא מבינים את דרכי ה' בעולם. השירה מסתיימת בשלטונו המוחלט של ה' בעולמו (ל"ט): "ראו עתה כי אני אני הוא ואין אלוקים עמדי אני אמית ואחיה מחצתי ואני ארפא ואין מידי מציל" וסיומה של השירה הינו טעון מאד וניתן לקוראו בצורות אופטימיות יותר או פחות "הרנינו גוים עמו כי דם עבדיו יקום ונקם ישיב לצריו וכפר אדמתו עמו".

לאחר הקראת השירה, משה פונה שוב אל בני ישראל בדרישה לשמור את התורה ולאחר מכן משה מקבל את דבר ה' האחרון והוא מצטווה על מותו. נקודה זה העסיקה את המדרשים, בדומה לאהרון גם משה מצטווה על מותו ונדמה שמלאך המוות, לא היה יכול למשה, אלא משה מרצונו (ונגד רצונו להיכנס לארץ) היה צריך לקבל עליו את הדין.

משה  על פסגת הר נבו - גיימס טיסוט לפני 1903

ברכות לראש השנה

ראש השנה מתאפיין בברכות מרובות היחודיות לחג זה. מיד בסיום תפילת ערבית מברכים איש את רעהו: "לשנה טובה תכתב ותחתם לאלתר לחיים טובים ולשלום".
או בלשון נקבה: "לשנה טובה תכתבי ותחתמי לאלתר לחיים טובים ולשלום".
ברכה זו נאמרת רק בערב הראשון. בשאר ימי החג (ועד יום כיפור) מברכים "גמר חתימה טובה". הסיבה היא שהמשפט עצמו (שהרי ראש השנה הוא יום הדין) מסתיים מהר מאד, לאחר תפילת ערבית ולכן אז אפשר לברך לגבי הכתיבה (וגם מדגישים, לאלתר, מייד). לאחר מכן, מחכים רק לחתימה והכתיבה כבר בוצעה.

ברכה נוספת ידועה היא "תכלה שנה וקללותיה, תחל שנה וברכותיה", ויש הגורסים "תכלה שנה וברכותיה, תחל שנה וברכותיה" וזו גירסה יפה מאחר ואין אנו מתלוננים על העבר אלא מקווים למשהו חדש וטוב. מקורה של ברכה זו הוא מספר בראשית פרשת מקץ, פרק מ"א פסוקים נג-נד: "וַתִּכְלֶינָה שֶׁבַע שְׁנֵי הַשָּׂבָע אֲשֶׁר הָיָה בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם: וַתְּחִלֶּינָה שֶׁבַע שְׁנֵי הָרָעָב לָבוֹא כַּאֲשֶׁר אָמַר יוֹסֵף וַיְהִי רָעָב בְּכָל-הָאֲרָצוֹת וּבְכָל-אֶרֶץ מִצְרַיִם הָיָה לָחֶם" . שתי המילים גם דומות מאד ויש רק הבדל של אות אחד ביניהן. בפרשת מקץ הטוב נגמר והתחלף לרע, ואילו אנו מקווים שהרע יסתיים וייהפך לטוב, או לפי הנוסח השני שהטוב יימשך.

סדר ברכות לראש השנה - מה אוכלים ומה מברכים

באדיבות צוות ספרי משנאות (משה גרוס, גד מכטה, איורים:חננאל תורגמן) ניתן להוריד סדר ברכות לראש השנה מעוצב ומלווה בהסברים בשלוש גרסאות שונות:

• גרסה מעוצבת להדפסה ביתית.  
• אותה גרסה לבית דפוס.

סדר ראש השנה מעוצב

סדר ראש השנה מעוצב

נהוג בארוחת ראש השנה לערוך מעין סדר קטן ולאכול מספר דברים ולומר עליהם ברכות (אמירות יהי רצון). הברכות אינן מהתורה אלא רק מנהג שהתפתח במרוצת הדורות.

יש הנוהגים לכהין את כל הברכות על צלחת מיוחדת, צלחת ברכות לראש השנה.

כמובן שמתחילים באמירת קידוש, וברכת המוציא על הלחם - כמו בכל שבת וחג

מקובל לאכול פירות וירקות שונים. הסדר באכילת הפירות הוא קודם כל משבעת המינים (לפי סדרי קדימות בברכות): זיתים, תמרים, ענבים, תאנים, רימון ולאחר מכן פירות אחרים ולאחר מכן ירקות.
לפני אכילת הפרי הראשון מברכים: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם בורא פרי העץ"
ולפני הירק הראשון מברכים "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם בורא פרי האדמה"
 רצוי לייחד פרי או ירק חדש (שלא נאכל זמן רב) ללילה השני של ראש השנה ולכוון בברכת שהחיינו גם על הירק החדש (לחילופין אפשר לקנות בגדים או כלים חדשים ולכוון עליהם)
לאחר ברכה יש לאכול מיד מן הפרי ולאחריה לומר את ה-"יהי" רצון" המתאים.

לכל פרי יש את אמירת ה-"יהי רצון" המקובלת, אולם בחלט ניתן ואף רצוי "להמציא" ברכות יהי רצון נוספות על פירות שאינם ברשימה המסורתית או בכלל ברכות שאתם מאחלים לכם, למשחתכם ולכל עם ישראל לשנה הקרובה.

מילות הברכה מזכירות במקצת את שמו (לפעמים הלועזי!) של המאכל, ובהחלט אפשר לאלתר על כל מאכל ומשקה בסעודה, ולבקש מהילדים להמציא עוד ברכות. כמה ימים לפני ראש השנה, צרו עם הילדים, סדר ברכות אישי משלכם, העתיקו את המשפטים הוסיפו איורים והדפיסו לבני הבית לאמירה משותפת סביב השולחן.
מקובל לענות אמן לאחר כל ברכה וכל אמירת יהי רצון.

רימון

"יהי רצון מלפניך ה' אלוקינו ואלוקי אבותינו שירבו זכויותינו כרימון"

תמרים

"יהי רצון מלפניך ה' אלוקינו ואלוקי אבותינו שייתמו אויבנו ושונאינו"

 תפוח בדבש

"יהי רצון מפניך ה' אלוקינו ואלוקי אבותינו שתחדש עלינו שנה טובה ומתוקה"

דלעת (קרע בלעז)

"יהי רצון מלפניך ה' אלוקינו ואלוקי אבותינו שתקרע רוע גזר דיננו"

רוביא (שעועית בתרמיל)

"יהי רצון מלפניך ה' אלוקינו ואלוקי אבותינו שירבו זכויותינו"

לוף (פרסה - כרשה - כרתי)

"יהי רצון מלפניך ה' אלוקינו ואלוקי אבותינו שיכרתו אויבנו"

סלק

"יהי רצון מלפניך ה' אלוקינו ואלוקי אבותינו שיסתלקו אויבנו"

 גזר

"יהי רצון מלפניך ה' אלוקינו ואלוקי אבותינו שתגזור עלינו גזרות טובות"

ראש (של דג או כבש)

"יהי רצון מלפניך ה' אלוקינו ואלוקי אבותינו שנהיה לראש ולא לזנב"

דגים

"יהי רצון מלפניך ה' אלוקינו ואלוקי אבותינו שנפרה ונרבה כדגים"

ניתן כמובן להדפיס את הדף הבא:

ברכות לראש השנה

חידון לראש השנה - חידות ציורים וחידות מילוליות, קלות ומאתגרות (בנפרד) שינעימו לכם את סעודות החג.
תפזורת לראש השנה  
לדף הראשי של ראש השנה